The daily Hayom Yom with Rabbi Yosef Katzman

עִנְיַן הַהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית הוּאThe concept of hashgachah peratis means דְּלֹא זוּ בִּלְבַד דְּכָל פְּרָטֵי תְּנוּעוֹת הַנִּבְרָאִים לְמִינֵיהֶםnot only that every particular movement of the various created beings הֵם בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִיתis controlled by Divine Providence, וְהִיא הִיא חַיּוּת הַנִּבְרָא וְקִיּוּמוֹwhich also determines the vitality and ongoing existence of that created being; אֶלָּא עוֹד זֹאתit also means דִּתְנוּעָה פְּרָטִית שֶׁל נִבְרָאthat each particular movement of every being יֵשׁ לָהּ יַחַס כְּלָלִי לִכְלָלוּת כַּוָּנַת הַבְּרִיאָהis directly related to the overall intent underlying the creation…. דִּבְצֵרוּף וְאִחוּד כָּל הַפְּעוּלוֹת הַפְּרָטִיוֹתFor through the combination and synthesis of all the particular activities…, נִשְׁלְמָה כַּוָּנָה הָעֶלְיוֹנָה בְּסוֹד הַבְּרִיאָה כּוּלָהּthe sublime mystical intent underlying all of creation is consummated.וְיִתְבּוֹנֵן הָאָדָםA person should consider: וּמַה אִם תְּנוּעַת עֵשֶׂב בָּאָה בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִיתIf the movement of a blade of grass is prompted by Divine Providence וְנוֹגַעַת לְהַשְׁלָמַת כַּוָּנַת הַבְּרִיאָהand has a role to play in fulfilling the intent of creation, מִין הַמְּדַבֵּר בִּכְלָלwith regard to the human species in general, וְיִשְׂרָאֵל עַם קְרוֹבוֹ בִּפְרָטand to the Jewish people, the nation close to Him, in particular,עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּהhow much more so.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

ר' אַייזִיק הַלֵּוִי מִהָאמְלִי סִפֵּרR. Aizik HaLevi of Homil related: כְּשֶׁבָּאתִי לְליאָזנאָ“When I came to Liozna, מָצָאתִי מִזִּקְנֵי הַחֲסִידִיםI met elder chassidim שֶׁהָיוּ מֵחֲסִידֵי הָרַב הַמַּגִּיד וְהָרַב הַקָּדוֹשׁ הָרַב מְנַחֵם מֶענדְל מֵהָארָאדָאקwho had been disciples of the Maggid of Mezritch and R. Menachem Mendel of Horodok. וַהֲוָה מַרְגְּלָא בְּפוּמַייהוּThey would frequently repeat the adage: האָבּ האָלט אַ אִידעֶן“Love a fellow Jew, וועֶט הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ דִיר האָלט האָבּעֶןand G‑d will love you. טוּ אַ טוֹבָה אַ אִידעֶןDo a favor for a fellow Jew, וועֶט הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ דִיר אַ טוֹבָה טאָןand G‑d will do a favor for you. זַיי מְקָרֵב אַ אִידעֶןBefriend a fellow Jew, וועֶט הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ דִיר מְקָרֵב זַייןand G‑d will befriend you.”Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

הַדֶּרֶךְ הָאֲמִתִּי הוּאThe true path שֶׁצְּרִיכִים לָדַעַת מַהוּת עַצְמוֹdemands that one recognize his essential nature, בְּהַכָּרָה אֲמִתִּיתwith a genuine acknowledgment בְּחֶסְרוֹנוֹת עַצְמוֹof one’s shortcomings וּבְמַעֲלוֹת עַצְמוֹand virtues. וְכַאֲשֶׁר יוֹדְעִים אֶת הַחֶסְרוֹנוֹתAnd when one is aware of his shortcomings, לְתַקְּנָם בַּעֲבוֹדָה בְּפוֹעַלhe should correct them with actual work, וְלֹא לָצֵאת יְדֵי חוֹבָתוֹ בַּאֲנָחוֹת בִּלְבַדand not discharge his obligation by merely sighing.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

הַשְׁגָּחָה הָעֶלְיוֹנָהSupernal Providence בּרֵיינגט יעֶדעֶן אִין זַיין וואוֹינאָרטbrings every Jew to his dwelling place צוּלִיבּ חִזּוּק הַיַּהֲדוּת וְהַרְבָּצַת הַתּוֹרָהin order to strengthen the practice of Yiddishkeit and disseminate the study of Torah. וועֶן מעֶן אַקעֶרט אוּן מעֶן פאַרזֵייט — וואַקסטAnd when one plows and sows, things grow.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

בָּעִנְיָנִים הַגַּשְׁמִיִּיםIn material matters, צָרִיךְ לְהִסְתַּכֵּל בְּמִי שֶׁהוּא לְמַטָּה מִמֶּנּוּa person should look at someone lower [i.e., less fortunate] than himself, וּלְהוֹדוֹת לְה' יִתְבָּרֵךְ כִּי טוֹב עַל חַסְדוֹ אִתּוֹ עִמּוֹand thank G‑d, Who is gracious, for His kindness to him.בָּעִנְיָנִים הָרוּחָנִיִּיםIn spiritual matters, צָרִיךְ לְהִסְתַּכֵּל בְּמִי שֶׁהוּא לְמַעְלָה מִמֶּנּוּa person should look at someone who is on a higher level than himself, וּלְהִתְחַנֵן לְהand petition G‑d שֶׁיִתֵּן לוֹ דֵעָה טוֹבָה לְהִתְלַמֵּד מִמֶּנּוּto grant him the proper understanding to learn from that person, וְכֹחַ וְעוֹז שֶׁיוּכַל לַעֲלוֹת בְּעִלּוּיand the strength and fortitude to elevate himself, level after level.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

צְוֵויי אוּן צְוואַנצִיג מאָל האָט מעֶן אַרעֶרסטִירט דעֶם צֶמַח צֶדֶקThe Tzemach Tzedek was placed under [house] arrest twenty-two times אוֹיף דעֶר אֲסִיפַת הָרַבָּנִים אִין פּעֶטעֶרבּוּרג, תר"גin the course of the Rabbinical Conference in Petersburg in 5603 (1843),פאַר זַיין אַנטקעֶגעֶנשׁטעֶלעֶן זִיךְ דעֶר פאָדעֶרוּנג פוּן דעֶר מְלוּכָהfor firmly resisting the czarist government’s demand וועֶגעֶן שִׁנּוּיִם בְּחִנּוּךְ וכוfor changes in the [traditional Jewish] educational system, and the like. דעֶר מִינִיסטעֶר האָט אִים געֶפרעֶגטThe Minister protested דאָס אִיז דאָךְ מְרִידָה בְּמַלְכוּתthat such a stance constituted a rebellion against the king.דעֶר צֶמַח צֶדֶק האָט געֶעֶנטפעֶרטThe Tzemach Tzedek replied: מוֹרֵד בְּמַלְכוּת אִיז חַיָּב מִיתָה בְּגוּף“A person who rebels against a king becomes liable for physical death. אָבּעֶר מוֹרֵד בְּמַלְכוּת שָׁמַיִם אִיז חַיָּב מִיתָה בְּנֶפֶשׁOne who rebels against the Kingdom of Heaven is liable for spiritual death. אִיז וואָס אִיז גרעֶסעֶרWhich is more serious?”Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

אַחַת מִתּוֹרוֹת הַמַּגִּיד מִמֶּעזְרִיטשׁ שֶׁשָׁמַע רַבֵּנוּ הַזָקֵן בִּהְיוֹתוֹ שָׁם בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָהThe following is one of the teachings that the Alter Rebbe heard during his first visit to the Maggid of Mezritch, שִׁלְהֵי קַיִץ תקכ"ד עַד אַחֲרֵי חַג הַפֶּסַח תקכ"הfrom late in the summer of 5524 (1764) until after Pesach of 5525 (1765). [The teaching is based on a verse from the prophet Yeshayahu.]אָנֹכִי עָשִׂיתִי אֶרֶץ וְאָדָם עָלֶיהָ בָרָאתִי“I (Anochi) made the earth and I created man upon it.” אָנֹכִי מִי שֶׁאָנֹכִיThis means that… Anochi, [a term signifying the One] שֶׁהוּא נֶעְלָם וְנִסְתָּר גַּם מִנֶּאֱצָלִים הַיוֹתֵר עֶלְיוֹנִיםWho is hidden and concealed from even the highest emanated beings, הִלְבִּישׁ עַצְמוּתוֹ יִתְבָּרֵךְ בְּכַמָּה צִמְצוּמִיםenclothed His Essence in numerous self-screening contractions לְהַאֲצִיל הַנֶאֱצָלִים וְלִבְרוֹא הַנִּבְרָאִיםin order to radiate forth the emanated beings, and to produce the created beings, שְׂרָפִים חַיּוֹת וְאוֹפַנִים מַלְאָכִים וְעוֹלָמוֹת עַד אֵין מִסְפָּר[including] seraphim, as well as chayos and ofanim — angels and worlds beyond number. וּבְצִמְצוּמִים עַד אֵין שִׁעוּר עָשִׂיתִי אֶרֶץ הַלֵּזוּ הַגַּשְׁמִיתMoreover, with an infinite number of contractions,… I made the earth — this physical world,וְאָדָם עָלֶיהָ בָרָאתִיand I created man upon it. הָאָדָם הוּא תַּכְלִית הַהִתְהַוּוּתMan is the ultimate purpose of creation. וּבָרָאתִי בְּגִמַטְרִיָּא תרי"ג הוּא תַּכְלִית הָאָדָםIn fact, the numerical value of the word בראתי (“I created”) is 613, [the total number of mitzvos,] which are the ultimate purpose of man. וּכִדְאִיתָא בְּפַרְדֵּס בְּשֵׁם סֵפֶר הַבָּהִירAs the Pardes states in the name of Sefer HaBahir: אָמְרָה מִדַּת הַחֶסֶד לִפְנֵי הקב"ה“The Attribute of Kindness complained to G‑d: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם‘Master of the world, מִימֵי הֱיוֹת אַבְרָם בָּאָרֶץever since Avram has been on earth, לֹא הוּצְרַכְתִּי אֲנִי לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתִּיI have not been required to perform my tasks, שֶׁהֲרֵי אַבְרָם עוֹמֵד וּמְשַׁמֵשׁ בִּמְּקוֹמִיfor Avram is there to function in my stead!’”כִּי אַבְרָהָם שֶׁהוּא נְשָׁמָה בְּגוּףThus Avraham Avinu, who was a soul enclothed in a body, וְעוֹסֵק בְּהַכְנָסַת אוֹרְחִיםand who extended hospitality freely לְפַרְסֵם אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרֵךְ בָּעוֹלָם הַזֶּה הַתַּחְתּוֹןin order to make G‑d’s existence known in this nether world, הוּא לְמַעְלָה בְּמַעְלָה וּבְמַדְרֵגָה לְגַבֵּי מִדַּת הַחֶסֶד דַּאֲצִילוּתfar surpassed the level of the Attribute of Kindness in the World of Atzilus. וְאָמְרָה מִדַּת הַחֶסֶד לִפְנֵי הקב"ה, הוּא קִנְאַת מִדַּת הַחֶסֶד דַּאֲצִילוּת, אֲשֶׁר קִנְאָה בַּעֲבוֹדַת אַבְרָהָם עָלָיו הַשָּׁלוֹםIndeed, the complaint of the Attribute of Kindness reflected its envy of his Divine service.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

עֲבוֹדַת הַתְּפִלָּהServing G‑d through prayer הִיא הַמֵּבִיאָה הֲשָׂגַת הַמּוֹחַ בְּהַרְגָּשַׁת הַלֵּבbrings one’s intellectual comprehension into the emotions of the heart, וּשְׁנֵיהֶם יַחַדand both [heart and mind] unite בַּעֲבוֹדָה בְּפוֹעַל הַמִּצְוֹתin the actual observance of mitzvos בְּיִרְאַת שָׁמַיִםwith a fear of Heaven וְקִנְיַן מִדּוֹת טוֹבוֹתand with the acquisition of positive character traits.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

יוֹם הוּלֶּדֶת אֶת אַדְמוּ"ר מְהוּרַשַ"בּ נִשְׁמָתוֹ עֵדֶןOn this day the Rebbe Rashab was born, שְׁנַת כִּתְרָ"א, כִּלְשׁוֹן הַצֶּמַח צֶדֶקin the year 5621 (1860). The Tzemach Tzedek would refer to that year as כתר"א (kisra), which is Aramaic for “crown.” נִקְרָא עַל שֵׁם אַדְמוּ"ר הָאֶמְצָעִי וַחֲצִי שֵׁם אָבִיו שֶׁל הַצֶּמַח צֶדֶקThe Rebbe Rashab was given the name of the Mitteler Rebbe and half of the name of the Tzemach Tzedek’s father.2בְּכָל שָׁנָה בְּיוֹם הוּלַדְתוֹ הָיָה אַאַמוּ"ר אוֹמֵר דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּיםEvery year, on his birthday, my revered father [the Rebbe Rashab] would deliver a maamar, אֶלָּא שֶׁהָיָה בַּחֲשָׁאִי, מִלְבַד כְּשֶׁאֵרַע בְּשַׁבָּת קֹדֶשׁbut unless the day fell on Shabbos, it was delivered in private.בְּיוֹם הַהוּלֶדֶת הָאַחֲרוֹן בְּעָלְמָא דֵיןOn his last birthday in this world, אָמַר מַאֲמָר נָתַתָּ לִירֵאֶךָ נֵס לְהִתְנוֹסֵס מִפְּנֵי קוֹשֶׁט סֶלָהhe delivered a maamar based on the words, Nasata Liyreiecha Nes [...]. כְּשֶׁסִיֵּם אָמַר לִי בְּיוֹם הוּלֶּדֶת צָרִיךְ לוֹמַר חֲסִידוּתWhen it ended, he told me: “On one’s birthday one should deliver a discourse of Chassidus. יִתֵּן הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ לְךָ מַתָּנָה שֶׁתֹּאמַר חֲסִידוּת בְּיוֹם הוּלֶּדֶת שֶׁלְךָMay G‑d grant you the gift of delivering a discourse of Chassidus on your birthday — אֶלָּא שֶׁיִּהְיֶה בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִיםbut may this take place with kindness and mercy.”האָט עֶס געֶדוּיעֶרט זִיבּעֶן יאָהרIt took seven years [for this blessing to materialize].Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

מַעֲנֵה רַבֵּנוּ הַזָּקֵן לִיחִידוּתIn response to a question at yechidus, the Alter Rebbe once gave the following response: חֲסִידוּת איז שְׁמַע יִשְׂרָאֵל“Chassidus is Shema Yisrael. שְׁמַע אִיז רָאשֵׁי תֵּיבוֹת שְׂאוּ מָרוֹם עֵינֵיכֶםThe word Shema (שמע) is an acronym for the words, ‘Raise your eyes on high’ (שאו מרום עיניכם) — וְאוֹמֵר מָרוֹם וְלֹא שָׁמַיִם‘on high,’ not ‘heavenward.’ מָרוֹם אִיז העֶכעֶר אוּן העֶכעֶרThat means higher and higher, לְהַגִּיעַ לְמַעְלָה מִן הַשֵּׂכֶלreaching beyond the intellect. וְזֶה גוּפָא לְהָבִינוֹ בְּשֵׂכֶלYet [we should] understand this very [non-intellectual] dimension with our minds as well — וּכְמוֹ שֶׁאוֹמֵר וּרְאוּ מִי בָּרָא אֵלֶּהas the verse continues, “and behold Who created these.”Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

בְּתּוֹרָה אוֹר פָּרָשַׁת חַיֵּי שָׂרָהסוֹף דִּבּוּר הַמַּתְחִיל לְהָבִין מַה שֶׁאָמְרוּ רַזַ"ל יָפָה שָׁעָהיֵשׁ טָעוּת הַדְּפוּסוְכָךְ צָרִיךְ לִהְיוֹתוְיִהְיֶה בִּבְחִינַת בִּטּוּל (אֲבָל עַכְשָׁיוהַיְנוּ בְּחִינַת אִיסָר וְעַיֵּן מַה שֶׁכָּתוּב לְקַמָּן בְּפֵרוּשׁ אוֹסְרִי לַגֶּפֶן) שֶׁהוּא בְּחִינַת חֵפֶץ וּכְתִיב הוֹדוֹתּוֹךְ כָּל עָלְמִין, אֲבָל תַּכְלִית הַכַּוָּנָה[In the above note, the Rebbe makes emendations to the Hebrew text of Torah Or that have since been incorporated in all of its editions.]Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

מ'דאַרף הִיטעֶן דעֶם זְמַןWe must carefully watch our time. מ'דאַרף מְקַבֵּל זַיין עוּלָּהּ שֶׁל תּוֹרָהWe have to accept the yoke of the Torah. יעֶדעֶר זְמַןEvery moment יעֶדעֶר טאָג וואָס גֵייט אַוועֶקand every day that passes אִיז דאָס נִיט נאָר אַ טאָגis not only a day, נאָר אַ עִנְיָן אִין לעֶבּעֶןbut a chunk of life. דִי טעֶג גֵייעֶןThe days pass by, כְּמַאֲמַר (יְרוּשַׁלְמִי בְּרָכוֹת פֶּרֶק א' הֲלָכָה א')as our Sages say (Talmud Yerushalmi, Berachos 1:1): יוֹם נִכְנָס וְיוֹם יוֹצֵא שַׁבָּת נִכְנָס כו' חֹדֶשׁ כו' שָׁנָה כו“A day arrives and a day departs; a week arrives…, a month…, a year….”דעֶר טאַטעֶ האָט געֶזאָגט בְּשֵׁם רַבֵּנוּ הַזָּקֵןMy father, [the Rebbe Rashab,] used to say in the name of the Alter Rebbe: אַזוּמעֶרדִיגעֶר טאָג אוּן אַוִוינטעֶרדִיגעֶ נאַכט אִיז אַ יאָהר“A summer day and a winter night is an entire year.”Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

הַמַּחֲשָׁבָה הִיא לְבוּשׁ וּמְשָׁרֵת הַשֵּׂכֶל וְהַמִּדּוֹתThought is a garment and a servant for the mind and the emotions. בְּשָׁעָה אֲשֶׁר אֵין לָהּ שֵׁרוּת בְּשֵׂכֶל אוֹ בְּמִדּוֹתWhen it is not assigned a task by the mind or the emotions, גַּם אָז פּוֹעֶלֶת פְּעוּלָתָהּ לַחֲשׁוֹב וּלְהַרְהֵרit still remains active, thinking and imagining. אֲבָל פְּעוּלָתָהּ לֹא לְבַד שֶׁאֵינָה תּוֹכְנִיתHowever, not only does this activity lack substance, אֶלָּא הִיא גַּם פְּרוּעָה לְשִׁמְצָהit is uncontrolled and decadent....וּמְבוּאָר כִּי סִבַּת הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת אוֹ רָעוֹת הוּא דִי פּוּסטקַייט פוּן קאָפּAs is explained elsewhere, the cause of alien thoughts (machshavos zaros) and evil thoughts (machshavos ra’os) is an empty mind. דְּכַאֲשֶׁר הַשֵּׂכֶל עָסוּקWhen one’s mind is busy, אָז יֵשׁ לְהַמַחֲשָׁבָה מַה לְשָׁרֵתthought has a purpose to serve, וְאֵין מָקוֹם לְמַחֲשָׁבוֹת שֶׁל שְׁטוּת וְהֶבֶל שֶׁאֵין בָּהֶם מַמָּשׁand there is no place for foolish and worthless thoughts that lack substance.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

הפטורה: וְאִשָּׁה - בְּנָהּ וַתֵּצֵאThe haftarah [for Parshas Vayeira] begins Ve’ishah and ends bnah vateitzei (II Melachim 4:1-37).דִי נְשָׁמָה וואַרט אוֹיבּעֶןIn the spiritual realm, the soul awaits אוֹיף דעֶם זְמַןthe time וועֶן זִי וועֶט זוֹכֶה זַיין אַראָפּגעֶהן אִין אַ גוּףwhen it will be granted the merit of descending into a body, וַוייל דִי נְשָׁמָה פִילטbecause the soul appreciates וואָס זִי קעֶן אוֹיפטאָן זַייעֶנדִיק דאָ לְמַטָהwhat it can accomplish down here [on the material plane]. זִי קעֶן קוּמעֶן צוּ דעֶם לְהִתְעַנֵג עַל הֲוָיָIt can arrive at a true delight in G‑dliness. אִיז אוֹיף וועֶן לֵייגט מעֶן עֶס אָפּHow long, then, are we going to postpone this delight?1Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

מֵה' מִצְעֲדֵי גֶבֶר כּוֹנָנוּ“A man’s footsteps are made firm by G‑d, [and He desires his way].” לְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ לוֹ תְּעוּדָה רוּחָנִית בַּחַיִיםEvery member of the Jewish people has an assigned spiritual mission in life — וְהוּא לְהִתְעַסֵּק בַּעֲבוֹדַת הַבִּנְיָן לַעֲשׂוֹת דִּירָה לוֹ יִתְבָּרֵךְto build a dwelling place for G‑d.וְכָל אֶחָד בַּאֲשֶׁר הוּא וּבְכָל מָקוֹם שֶׁהוּאMoreover, every individual, whoever and wherever he may be, צָרִיךְ לְהִתְעַנְיֵן בְּכָל מַאֲמַצֵי כּוֹחוֹmust make great efforts לְחַפֵּשׁ בְּחֵפֶשׂ מְחוּפָּשׁ לִמְצוֹא אֵיזֶה פַּרְנָסָה רוּחָנִיתto seek out and find a “spiritual livelihood,” כְּמוֹ שֶׁהוּא מְחַפֵּש אַחַר פַּרְנָסָה גַּשְׁמִיתjust as he seeks out ways of earning his material livelihood. וְהוּא לְפִי שֶׁדַרְכּוֹ — שֶׁל הקב"ה — יֶחְפָּץThis is because “he desires His way” — G‑d’s path — כְּדִכְתִיב בְּאַבְרָהָם כִּי יְדַעְתִּיו גוֹ' וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ הas is stated of Avraham, “For I have known him, [because he commands his children and his household after him,] that they should observe the way of G‑d (Havayah).” כִּי יֵשׁ שְׁנֵי דְרָכִיםFor there are two paths, דֶּרֶךְ הַטֶּבַע וְשֶׁלְּמַעְלָה מִן הַטֶּבַעthe path of nature and the path that is higher than nature.הָעוֹלָם בְּרָאוֹ הקב"ה לִהְיוֹת נִרְאֶה כְּמוֹ שֶׁהוּא בְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע — בְּעֵינֵי בָּשָׂרG‑d created the world in such a way that it would appear — to mortal eyes — to follow the path of nature. וְהוּא דֶּרֶךְ אֱלֹקִיםThis is “the path of Elokim.תּוֹרָה וּמִצְוֹת הֵם דֶּרֶךְ הֲוָיָ” Torah and mitzvos, by contrast, are “the path of Havayah,” וְהוּא הַמְשָׁכָה שֶׁלְּמַעֲלָה מִן הַטֶּבַע בַּטֶּבַעwhich draws down into nature the higher realm that transcends nature. אֲשֶׁר בִּגְלַל זֹאת הִנֵּה הקב"ה מַשְׁפִּיעַ לְיִשְׂרָאֵל לְמַעֲלָה מִן הַטֶּבַע בַּטֶּבַעAnd in response [to a Jew’s dedication to “the path of Havayah”], G‑d draws down to the Jewish people spiritual influence that transcends nature, within the framework of nature.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

דעֶר בַּעַל שֵׁם טוֹב פלעֶגט לעֶרנעֶן מִיט זַיינעֶ תַּלְמִידִים אַ שִׁעוּר גְּמָרָאThe Baal Shem Tov conducted a regular study session in Gemara with his disciples, דעֶר אוֹפֶן פוּן דעֶם לעֶרנעֶן אִיז געֶוועֶן מִיט גרוֹיס חֲרִיפוּת אוּן גְּאוֹנוּתcombining acumen and erudition. אוּן מ'האָט געֶלעֶרעֶנט דעֶם רַמְבַּ"ם אַלְפַס רָא"שׁIt embraced the writings of Rambam, R. Yitzchak Alfasi, and Rabbeinu Asher, אוּן אַנדעֶרעֶ מְפָרְשִׁים פוּן דִי רִאשׁוֹנִיםand other commentaries of the Rishonim וועֶלכעֶ זַיינעֶן שַׁיָּךְ געֶוועֶן צוּ דעֶר גְּמָרָא וואָס מ'האָט געֶלעֶרעֶנטthat were relevant to the passage under discussion.דעֶר בַּעַל שֵׁם טוֹב פלעֶגט אָפטַייטשׁעֶן דִי וועֶרטעֶר אִין אִידִישׁThe Baal Shem Tov, [to introduce his explanation of each passage of the Gemara,] would translate its words into Yiddish. אַז מ'האָט געֶלעֶרעֶנט עֲרָכִיןWhen they were studying Tractate Arachin, אוּן געֶקוּמעֶן צוּם מַאֲמַר רַזַ"ל (טו ב) לָשׁוֹן תְּלִיתָאי קָטִיל תְּלִיתָאיthey reached the statement of the Sages (on p.15b) that “threefold speech kills three people.” האָט דעֶר בַּעַל שֵׁם טוֹב דאָס אוֹיסגעֶטַייטשׁטThe Baal Shem Tov explained: לָשׁוֹן הָרָע הַרג'ט אַלעֶ דְרַיי“Evil speech kills all three people — דעֶם אוֹיסטראַכטעֶרthe person who first invented the story, דעֶם דעֶרצֵיילעֶרthe [present] speaker, אוּן דעֶם צוּהעֶרעֶרand the listener. נאָר דאָס אִיז אִין לְבוּשִׁים רוּחָנִיםHowever, this happens to their spiritual garments, וואָס דאָס אִיז שׁוועֶרעֶר וִוי רְצִיחָה אִין גַּשְׁמִיּוּתwhich is more severe than killing someone physically.”Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

אַחַת מִתּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁל רַבֵּנוּ הַזָּקֵןOne of the Alter Rebbe’s first teachings, "וְנִקְרְאוּ אָז בְּשֵׁם "וועֶרטעֶרwhich in those [early] days were known as verter, was the following mystical interpretation of the opening verse of the Shema:שְׁמַע יִשְׂרָאֵל — אַ אִיד דעֶרהעֶרטShema Yisrael (lit., “Hear, O Israel”) — a Jew hears deeply thatהֲוָיָ' אֱלֹקֵינוּ — אַז כּוֹחֵנוּ וְחַיּוּתֵינוּ אִיז דאָס לְמַעֲלָה מִן הַטֶּבַעHavayah Elokeinu — our strength and vitality transcend nature, אוּן — הֲוָיָ' אֶחָד.and that Havayah Echad — Havayah is One.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

בְּתּוֹרָה אוֹר דִּבּוּר הַמַּתְחִיל פָּתַח אֵלִיָּהוּ (פָּרָשַׁת וַיֵּרָא)בִּסְעִיף הַמַּתְחִיל וְהִנֵּה הַצִּמְצוּם"שֶׁבְּחִינַת עֵינַיִם הִיא מְקוֹר בְּחִינַת כֵּלִים"צָרִיךְ לִהְיוֹת"שֶׁהֵם בְּחִינַת עֵינַיִם וּמְקוֹר בְּחִינַת כֵּלִים". שָׁם דִּבּוּר הַמַּתְחִיל אֵרְדָה נָאבַּסְּעִיף הַמַּתְחִיל וְהִנֵּה בְּזֹהַר“דְּפֵרוּשׁ מְשׁוֹטְטִים"צָרִיךְ לִהְיוֹת"דְּפֵרוּשׁ מְשׁוֹטְטוֹת"[In the above note, the Rebbe makes emendations to the Hebrew text of Torah Or that have since been incorporated in all of its editions.]לְדִּבּוּר הַמַּתְחִיל פָּתַח אֵלִיָהוּ יֶשְׁנָם הַגָּהוֹת מֵאַאַמוּ"רThere are notes by my father, [the Rebbe Rashab,] on the discourse entitled Pasach Eliyahu, שֶׁהִתְחִיל לְכָתְבָם בְּחוֹרֶף רנ"בwhich he began writing in the winter of 5652 (1901).Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

דעֶר רֶבִּי (רַבֵּנוּ הַזָּקֵן)The Alter Rebbe "פלעֶגט זאָגעֶן אוֹיף אֲצִילוּת "אוֹיבּעֶןused to refer to the World of Atzilus (אצילות) as “above.” מעֶן דעֶרצֵיילטAs is related, אַז אִין כְּתָבwriting about this concept פלעֶגט עֶר פוּן הִתְרַגְשׁוּתwould bring him to such exhilaration מעֶר וִוי "אֲצִי" נִיט קעֶנעֶן אָנשׁרַייבּעֶןthat he could write no more than its first three letters — אצי.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

בִּהְיוֹת אַאַמוּ"ר בֶּן ד' אוֹ ה' שָׁנִיםWhen my revered father, [the Rebbe Rashab,] was four or five years old, נִכְנָס אֶל זְקֵנוֹ הַצֶּמַח צֶדֶק בְּשַׁבָּת קֹדֶשׁ פ' וַיֵּרָאhe came to his grandfather, the Tzemach Tzedek, on Shabbos Parshas Vayeira וְהִתְחִיל לִבְכּוֹת בְּאָמְרוֹand began to cry, he complained;מִפְּנֵי מַה נִרְאָה ה' אֶל אַבְרָהָם אָבִינוּ וְלָנוּ אֵינוֹ נִרְאֶה“Why did G‑d reveal Himself to Avraham, but does not reveal Himself to us?” וַיַעֲנֵהוּ הַצֶּמַח צֶדֶקThe Tzemach Tzedek answered: אַז אַ אִיד אַ צַדִּיק“When a Jew who is a tzaddik צוּ נַיין אוּן נַיינְצִיק יאָר אִיז מַחְלִיטdecides at the age of ninety-nine אַז עֶר דאַרף זִיךְ מָל זַייןthat he must circumcise himself, אִיז עֶר וועֶרט אַז דעֶר אוֹיבּעֶרשׁטעֶר זאָל זִיךְ בַּאוַוייזעֶן צוּ אִיםhe is worthy of having G‑d reveal Himself to him.”Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

מִצְוָה לְשׁוֹן צַוְתָּא וְחִבּוּרThe word mitzvah is related to the word tzavsa, meaning “connection.” וְהָעוֹשֶׂה מִצְוָה מִתְחַבֵּר עִם הָעַצְמוּת בָּרוּךְ הוּאA person who performs a mitzvah forges a connection with the Essence of G‑d — שֶׁהוּא הַמְצַוֶּה אֶת הַצִּוּוּי הַהוּאwith the One Who gives that command.וְזֶהוּ שְׂכַר מִצְוָה מִצְוָהThis is the meaning of the teaching of the Sages that “the reward for a mitzvah is a mitzvah.” דְּזֶה מַה שֶׁנִּתְחַבֵּר עִם עַצְמוּת אוֹר אֵין סוֹף מְצַוֶּה הַצִּוּוּי, זֶהוּ שְׂכָרוֹThe reward for a mitzvah is the connection it makes with G‑d’s Essence.וְיוּבָן בְּמָשָׁל גַּשְׁמִיBy way of analogy: אִישׁ פָּשׁוּט בְּיוֹתֵרA simple person יֵשׁ לוֹ בִּטּוּל פְּנִימִי אֶל הַחָכְמָה וּמַעֲלַת חָכָם, בְּבִטּוּל דְּהֶעְדֵּר תְּפִיסַת מָקוֹם לְגַמְרֵיfeels innately humble, utterly insignificant, before the wisdom and greatness of a sage. וְכֵן גַם בְּהֶרְגֵּשׁ הַחָכָםSimilarly, from the sage’s perspective, הֲרֵי אִישׁ הַפָּשׁוּט אֵינוֹ נִכְנָס אֶצְלוֹ בְּגֶדֶר אֱנוֹשִׁי כְּלָלhe hardly considers the simple person a human being. וְאֵין זֶה דִּמְבַטְּלוֹ וְדוֹחֶה אוֹתוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, דְּזֶהוּ מִדָּה רָעָהNot that he belittles him or rejects him, Heaven forbid — that would be an undesirable quality; וְנֶחְשָׁב בְּעֵינָיו שֶׁאֵין לוֹ קֶשֶׁר שֶׁל יַחַס עִמּוֹ כְּלָלrather, it appears to him that he has no connection or relationship with him at all.וְהָיָה כַּאֲשֶׁר הֶחָכָם יְצַוֶּה לָאִישׁ הַפָּשׁוּט לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה דָּבָר בִּשְׁבִילוֹHowever, when the sage tells the simple person to do something for him, הִנֵּה בְּצִּוּוּי זֶה נוֹלָד מְצִיאוּתוֹ שֶׁל הָאִישׁ הַפָּשׁוּטthat command establishes the identity of the simple person. הֵן לְעַצְמוֹ שֶׁמַּרְגִּישׁ מְצִיאוּתוֹ אֲשֶׁר הוּא יָכוֹל לְקַיֵּם מִצְוַת הֶחָכָם וְלוֹ צִיוָּה הֶחָכָם לַעֲשׂוֹת דָּבָרFirst of all, it makes him feel significant, for he can fulfill the sage’s command, and he was the one whom the sage commanded to do something. וְהֵן בְּעֵינֵי הֶחָכָם נֶחְשָׁב לִמְצִיאוּת אֲשֶׁר אֵלָיו יְדַבֵּר וִיצַוֶּהLikewise, he becomes significant in the eyes of the sage, who speaks to him and gives him the command. וּלְבַד זֹאת הֲרֵי צִוּוּי זֶה מְאַחֵד הֶחָכָם הָרָם וְנַעֲלֶה עִם הָאִישׁ הַפָּשׁוּט בְּיוֹתֵרMoreover, the command unites the prominent and lofty sage with this simplest of people. וְהַנִּמְשָׁל מוּבָןThe analog [with regard to the performance of a mitzvah] is self-explanatory.וּמוּבָן גַם כֵּן אֲשֶׁר בְּיַחַס לְהַנִּזְכָּר לְעֵיל אֵין הֶבְדֵּל כְּלַל בַּמֶּה יִהְיֶה הַצִּוּוּיMoreover, it is obviously immaterial whether the command אִם דָּבָר גָּדוֹל וְנַעֲלֶה אוֹ קָטָן וּפָּשׁוּטis for a great and lofty matter or a small and simple one.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

הַסֵּדֶר לְאַחַר מַתַּן תּוֹרָה הוּאIn the era since the Giving of the Torah, the stages [in our Divine service] are: הֲסָרַת עָרְלַת הַגּוּףfirst, removing the foreskin of the body, הַלָּשׁוֹןthen of the tongue, הַלֵּבand then of the heart —מַעֲשֶׂה דִּבּוּר מַחֲשָׁבָהaction, speech, and thought.אַבְרָהָם אָבִינוּ שֶׁהָיָה קוֹדֶם מַתַּן תּוֹרָהAvraham Avinu, who lived before the Giving of the Torah, הֲרֵי בַּתְּחִילָה הִכִּיר אֶת בּוֹרְאוֹ — מַחֲשָׁבָהfirst “recognized his Creator” — thought; אַחַר כַּךְ פִּרְסֵם אֱלֹקוּתוֹ — דִּבּוּרthen publicized G‑d’s existence — speech; וְאַחַר כַּךְ מִילָה — מַעֲשֶׂהthen performed the circumcision — action.3Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

כְּשֶׁרָצָה רַבֵּנוּ הַזָּקֵןWhen the Alter Rebbe wished לְבָרֵךְ אֶת ר' יְקוּתִיאֵל לֶיעפּלֶער בַּעֲשִׁירוּתto bless R. Yekusiel Liepler with wealth, אָמַר שֶׁאֵינוֹ חָפֵץ בָּזֶהthe latter replied that he had no desire for it, שֶׁלֹּא תַּטְרִידוֹ הָעֲשִׁירוּת מִלִּמּוּד הַחֲסִידוּת וְהִתְעַסְּקוּת בַּעֲבוֹדָהlest it interfere with his study of Chassidus and involvement in Divine service.וּכְשֶׁרָצָה לְבָרְכוֹ בַּאֲרִיכוּת יָמִיםWhen the Alter Rebbe then sought to bless him with long life, אָמַר: אָבּעֶר נִיט מִיט פּוֹיעֶרשׁעֶ יאָהרןhe replied: “But not peasant years. וואָס עֵינַיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ[Not years of] those ‘who have eyes, but do not see; אָזְנַיִם לָהֶם וְלֹא יִשְׁמָעוּwho have ears, but do not hear’ — מעֶן זעֶהט נִיט קֵיין גֶ-טלִיכקַייט אוּן מעֶן העֶרט נִיט קֵיין גֶ-טלִיכקַייטwho neither see nor hear G‑dliness.”Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

יִשְׂרָאֵל נִמְשְׁלוּ לַכּוֹכָבִים הַמִּתְנוֹצְצִים בִּשְׁמֵי רָקִיעַThe Jewish people are likened to stars that sparkle in the heavens. אֲשֶׁר לְאוֹרָם לֹא יִתְּעֶה גַּם הַהוֹלֵךְ בְּמַחֲשַׁכֵּי הַלַּיְלָהThanks to their light, even a person walking in the darkness of night will not err.כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵלEvery Jew, בֵּין אִישׁ וּבֵין אִשָּׁהman or woman, יֵשׁ בּוֹ דֵּי כֹּחַ מוּסָרִי וְרוּחָנִיhas the moral and spiritual power לְהַשְׁפִּיעַto become a source of influence לְהַעֲמִיד גַם אֶת מַכִּירָיו וּמְיוּדָעָיו בְּקֶרֶן אוֹרָהfor his friends and associates, and to situate them in a ray of light.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

לִמּוּד הַתּוֹרָה בְּכָל יוֹם וָיוֹםStudying Torah every day נוֹגֵעַ בִּנְפָשׁוֹת מַמָּשׁcritically affects our very lives: לֹא לְבָד בְּנֶפֶשׁ הַלּוֹמֵדnot only the soul of the person studying, כִּי אִם גַּם בְּנַפְשׁוֹת בְּנֵי בֵּיתוֹbut the souls of his household as well, שֶׁאָז אֲוִיר הַבַּיִתfor then the atmosphere in the home הוּא אֲוִיר תּוֹרָה וְיִרְאַת שָׁמַיִםis one of Torah and the fear of G‑d.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

(הֶמְשֵׁךְ שִׂיחָה הַנִּזְכָּר לְעֵיל)In the above-mentioned talk, the Rebbe Rashab continued:  בְּרֵאשִׁית אִיז אַ פרֵיילִיכעֶ סִדְרָה“Bereishis is a happy parshah, אֲפִלּוּ דער סוֹף אִיז נִיט גאָר אַזוֹי געֶשׁמאַקeven though its conclusion is not so pleasant. נֹחַ אִיז דעֶר מַבּוּלNoach is [the parshah of] the Flood, אָבּעֶר אַ פרֵיילִיכעֶר סוֹף וואָךְbut the end of the week is cheerful: געֶבּאָרעֶן געֶוואָרעֶן אַבְרָהָם אָבִינוּour Patriarch Avraham is born.דִי אֱמֶת פרֵיילִיכעֶ וואָךְ אִיז פָּרָשַׁת לֶךְ לְךָ“The really joyful week is Lech Lecha, אַלעֶ טעֶג פוּן דעֶר וואָךְ לעֶבּט מעֶן מִיט אַבְרָהָם אָבִינוּfor throughout that entire week we live with Avraham, דעֶר עֶרשׁטעֶר וועֶלכעֶר האָט זִיך מוֹסֵר נֶפֶשׁ געֶוועֶןwho was the first to utterly devote his life אוֹיף מְפַרְסֵם זַיין ג-טלִיכקַייט אוֹיף דעֶר וועֶלטto proclaiming G‑d’s existence in the world. אוּן זַיין מְסִירַת נֶפֶשׁAnd this mesirus nefesh האָט אַבְרָהָם אָבִינוּ אִיבּעֶרגעֶגעֶבּעֶן בִּיְרוּשָׁהour Patriarch Avraham bequeathed as an inheritance צוּ אַלעֶ אִידעֶןto all Jews.”Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

מִשִּׂיחַת אַאַמוּ"ר מוֹצָאֵי שַׁבָּת קֹדֶשׁ לֶךְ לְךָ תרנ"אIn the course of a talk that my revered father, [the Rebbe Rashab,] delivered on Motzaei Shabbos [Parshas] Lech Lecha, 5651 (1890), he said: אִין דִי עֶרשׁטעֶ יאָהרעֶן פוּן זַיינעֶ נְשִׂיאוּת“Once, in his first years as Rebbe, האָט דעֶר אַלטעֶר רֶבִּי געֶזאָגט בָּרַבִּיםthe Alter Rebbe declared in public: "מעֶן בּעֶדאַרף לעֶבּן מִיט דעֶר צַייט"‘We must live with the times.’דוּרךְ זַיין בּרוּדעֶר מַהַרִי"ל“Through his brother, R. Yehudah Leib, האָבּעֶן זִקְנֵי הַחֲסִידִים אוֹיסגעֶפוּנעֶןthe elders of the chassidic community discovered אַז דעֶר רֶבִּי מֵיינטthe Rebbe’s intent: אַז מ'דאַרף לעֶבּעֶן מִיט דעֶר פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַWe must live with the Torah portion of the week אוּן פָּרָשַׁת הַיּוֹם פוּן דעֶר סִדְרָה פוּן דעֶר וואָךְand, more specifically, of the current day. נִיט נאָר לעֶרנעֶן דִי פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ יעֶדעֶן טאָגIt is not enough to study [a segment of] the weekly Torah portion every day; נאָר לעֶבּעֶן מִיט אִירwe must live with it.”Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

בְּמִנְחָה[In the Torah Reading] at the Afternoon Service, וְכֵן בַּשֵּׁנִי וּבַחֲמִישִׁי דְשָׁבוּעַ הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָהand likewise [at the Morning Service] on Monday and Thursday of the following week, קוֹרִין לְיִשְׂרָאֵל מִפָּסוּק וַיֵרָא ה' אֶל אַבְרָם גוthe third aliyah begins with the verse, “And G‑d appeared to Avram.”כְּבוֹד קְדוּשַׁת אַאַמוּ"ר אָמַר לְאֶחָד עַל יְחִידוּתMy revered father, [the Rebbe Rashab,] once told a chassid at yechidus: מֵאָז שֶׁאָמַר הקב"ה לְאַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ גו“From the time the Holy One, blessed be He, told Avraham, ‘Go forth from your land,’ וּכְתִיב וַיִסַּע אַבְרָם הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ הַנֶּגְבָּהand thereafter ‘Avram journeyed on, continuing to travel southward,’ הוּתְחַל סוֹד הַבֵּרוּרִיםthe mystical mission of beirurim began. [This term signifies the task of sifting materiality, and elevating the Divine sparks that are embedded within all permissible entities and activities, by using them with spiritual purpose.]וְעַל פִּי גְּזֵירַת הַהַשְׁגָּחָה הָעֶלְיוֹנָה“Propelled by the decree of Sublime Providence, הָאָדָם הוֹלֵךְ לְמַסָּעָיו בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר הַנִּצּוֹצוֹת הַצְּרִיכִים לְהִתְבָּרֵר עַל יָדוֹ מְחַכִּים לִגְאוּלָתָםa person travels to the place where the sparks that are destined to be elevated by him await their redemption.הַצַּדִּיקִים שֶׁהֵם בַּעֲלֵי רְאִיָּה“Tzaddikim, being gifted with vision, רוֹאִים הֵם בְּאֵיזֶה מָקוֹם הַבֵּרוּרִים שֶׁלָּהֶם מְחַכִּים לָהֶם וְהוֹלְכִים שָׁמָּה בְּעַצְמָםcan perceive where ‘their’ sparks await them, and proceed there of their own accord. וְעַמָּא דְבַרFor common people, by contrast, הִנֵּה עִלַּת כָּל הָעִלּוֹת וְסִבַּת כָּל הַסִּבּוֹתthe Cause of all causes and the Prime Mover מְסַבֵּב כַּמָּה עִלּוֹת וְסִבּוֹתsets in motion a train of events and circumstances שֶׁיָּבוֹאוּ לַמָּקוֹם הַהוּאthat will bring an individual to the particular place אֲשֶׁר שָׁם הוּטְלָה עֲלֵיהֶם הָעֲבוֹדָה בַּעֲבוֹדַת הַבֵּרוּרִיםwhere he is duty-bound to fulfill his specific tasks of sifting materiality and elevating its sparks.”Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

הַלֵּלIn Hallel, כּוֹפְלִין הוֹדוּ לה' אַחַר כָּל אֶחָד מֵהַג' פְּסוּקִים יֹאמַר נָאone should repeat the verse beginning Hodu l’A-donai [ki tov] after the verse beginning Yomar na, and likewise after each of the next two verses,וְגַם כְּשֶׁמִּתְפַּלְלִים בְּיָחִידeven when praying alone.וְאַבְרָהָם זָקֵן גו' זְבַדְיָ' יִשְׁמְרֵנִי כו' - ג' פְּעָמִיםThe verse beginning VeAvraham zakein and the request beginning Zevadiah Yishmereini should be recited three times.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

מְבָרְכִים בִּרְכַּת הַקֶּשֶׁת[Our custom is] to recite the blessing over a rainbow, וְלֹא כְּיֵשׁ מְפַקְפְּקִים בָּזֶהunlike the view of those authorities who question whether this blessing should be recited.אֵיינעֶר פוּן דִי מעֶזִיבוּזשעֶר בַּעֲלֵי בָּתִּיםOne of the householders in Mezhibuzh האָט געֶהאַט אַ מַחֲלוֹקֶת מִיט נאָך אַ בַּעַל הַבַּיִתhad a running argument with a fellow townsman. אוּן זַייעֶנדִיג אַמאָל בַּא דעֶם בַּעַל שֵׁם טוֹב אִין שׁוּהלOnce, while he was in the shul of the Baal Shem Tov,האָט עֶר געֶשׁרִיעֶןhe cried out אַז עֶר וואָלט זַיין בַּר פְּלוּגְתָּא קוֹרֵעַ כַּדָּג זַייןthat he would tear apart his adversary like a fish.דעֶר בַּעַל שֵׁם טוֹב האָט געֶהֵייסעֶן דִי תַּלְמִידִים געֶבּעֶן אֵיינעֶ דִי אַנדעֶרעֶ דִי העֶנטHearing this, the Baal Shem Tov told his disciples to hold each other’s hands אוּן זִיך שׁטעֶלעֶן לעֶבּעֶן אִים מִיט צוּגעֶמאַכטעֶ אויגעֶןand stand near him in a circle with their eyes closed. דעֶר בַּעַל שֵׁם טוֹב האָט אַרויפגעֶלֵייגט זַיינעֶ הֵיילִיגֶע העֶנט אויף דִי אַקסלעֶןHe then closed the circle by resting his own hands on the shoulders פוּן דִי צוֵויי תַּלְמִידִים, וועֶלכעֶ זַיינעֶן געֶשטאַנעֶן לעֶבּעֶן אִיםof the two disciples nearest to him. פּלוּצלוּנג האָבעֶן דִי תַּלְמִידִים אָנגעֶהויבּעֶן שׁרַייעֶן פוּן גרויס שרעֶקAll the disciples suddenly screamed in terror: זֵיי האָבעֶן געֶזעֶהן וִוי דעֶר בַּעַל הַבַּית אִיז קוֹרֵעַ כַּדָּג זַיין בַּר פְּלוּגְתָּאthey had a vision of this person actually tearing apart his adversary like a fish.דאָס בּאַווייזט קלאָהרThis unequivocally shows אַז פוּן יעֶדעֶר כֹּחַ אִיז פאַראַן אַ פּוֹעַל דָּבָרthat every potential has an effect, אָדעֶר אִין אַ לְבוּשׁ חוּמְרִיeither in a material format, אָדעֶר אַ רוּחָנִיor in a spiritual format וואָס מִי קאָן אִים אָנעֶמעֶן נאָר מִיט העֶכעֶרעֶ אוּן אֵיידעֶלעֶרעֶ געֶפִילעֶןthat can be perceived only with a higher and subtler sensitivity.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

אִם בְּחוּקֹּתַי תֵּלֵכוּ גו' וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּםIt is written:1 “If you walk in the path of My statutes… I will grant your rains in their season.” לִמּוּד הַתּוֹרָה וְקִיּוּם הַמִּצְוֹתThe study of the Torah and the observance of the mitzvos הֵם טַבַּעַת הַקִּדּוּשִׁיןare the wedding ring שֶׁבָּהֶם קִדֵּשׁ הקב"ה אֶת יִשְׂרָאֵלwith which the Holy One, blessed be He, consecrated the Jewish people, לְהִתְחַיֵּב לָזוּן אוֹתָם וּלְפַרְנְסָםobligating Himself to provide them with their sustenance and livelihood.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹתThe Torah and its mitzvos מַקִּיפוֹת אֶת חַיֵּי הָאָדָםencompass a person’s life מִיּוֹם גִּיחוֹ מִבֶּטֶן אִמּוֹ עַד עֵת פְּקוּדָּתוֹfrom the day he emerges from his mother’s womb until the day he is summoned [from Above]. וּמַעֲמִידוֹת אוֹתוֹ בְּקֶרֶן אוֹרָהThe Torah and the mitzvos stand him in a ray of light, בְּשֵׂכֶל בָּרִיאwith a sound mind, וּבְקִנְיַן מִדּוֹת נַעֲלוֹתlofty emotions, וְהַנְהָגוֹת יְשָׁרוֹתand upright conduct — לֹא רַק בֵּין אָדָם לַמָּקוֹםnot only between man and G‑d, אֶלָּא גַּם בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹbut also between man and man. כִּי הַמִּתְנַהֵג עַל פִּי הַתּוֹרָה וְהוֹרָאוֹת חַזַ"לFor a person who acts according to the Torah and the directives of our Sages הוּא חַי חַיִּים מְאוּשָּׁרִים בְּגֶשֶׁם וּבְרוּחַlives a happy life, both materially and spiritually.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

הָעִנְיָן עַל פָּסוּק לְעוֹלָם ה' דְּבָרְךָ נִצָּב בַּשָּׁמָיִםThe verse — “Forever, O G‑d, Your word stands in the heavens” — מֵבִיא רַבֵּנוּ הַזָּקֵן (שַׁעַר הַיִּחוּד וְהָאֱמוּנָה פֶּרֶק א', אִגֶּרֶת הַקֹּדֶשׁ כ"ה)the Alter Rebbe quotes and cites a classic teaching based on it (both in Tanya — Shaar HaYichud VehaEmunah, ch. 1, and in Iggeres HaKodesh, Epistle 25).בְּשֵׁם הַבַּעַל שֵׁם טוֹבHowever, the Alter Rebbe cites this teaching in the name of the Baal Shem Tov — הֲגַם שֶׁיֵּשׁ עִנְיָן זֶה בְּמִדְרַשׁ תְּהִלִּיםeven though the same teaching appears [much earlier] in Midrash Tehillim. וּכְמוֹ שֶׁנִתְבַּאֵר גַּם בְּלִקּוּטֵי תּוֹרָה בְּדִבּוּר הַמַּתְחִיל כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּרThis fact is also mentioned in the maamar beginning Ki bayom hazeh yechaper, in Likkutei Torah.וְכַוָּנָה מְיוּחֶדֶת בָּזֶה[The Alter Rebbe] has a particular reason for doing this. כִּי בְּיוֹם שֵׁנִי הָיָה הַמַּאֲמָר יְהִי רָקִיעַThe utterance, “Let there be heavens” — which itself stands in the heavens eternally — was issued on the second day of Creation. שֶׁהוּא הַנִּצָּב בַּשָּׁמַיִם[The teaching: Each of the Ten Creative Utterances (“G‑d’s word”) in the Six Days of Creation, such as “Let there be heavens,”] is eternally present in the [universe and continuously, at every instant, recreates all of existence, such as the] heavens, ex nihilo.] וְזֶה יִהְיֶה לְזִכְרוֹן עוֹלָםThis serves as an everlasting reminder כִּי בְּיוֹם שֵׁנִי ח"י אֱלוּל נוֹלַד הַבַּעַל שֵׁם טוֹבthat on Monday, Chai Elul, the Baal Shem Tov was born.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

עֲשָׂרָה נִגּוּנִיםThere are ten melodies, מֵהֶם תְּנוּעוֹת בִּלְבָדsome of them merely melodic phrases, מְיוּחָסִים לְרַבֵּנוּ הַזָּקֵן שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ חִבְּרָםwhose composition is ascribed to the Alter Rebbe.הַמְיוּחָסִים לְרַבֵּנוּ הָאֶמְצָעִיThose ascribed to the Mitteler Rebbe הַיְנוּ שֶׁנִּתְחַבְּרוּ בִּזְמַנּוֹ וְהָיוּ מְנַגְּנִים אוֹתָם לְפָנָיוwere composed in his time and were sung in his presence. אֲבָל לֹא שֶׁהוּא מְחַבְּרָםHe was not their composer, however. וְהָיְתָה אֶצְלוֹ קְבוּצַת אַבְרֵכִים מְנַגְּנִיםHe had a group of musical young men "וִידוּעָה בְּשֵׁם "דעֶם מִיטעֶלעֶן רֶבִּי'ס קאַפּעֶלעֶwho were known as “the Mitteler Rebbe’s choir,” וְנֶחְלְקָה לִשְׁתֵּי פְּלוּגוֹתwhich comprised בַּעֲלֵי שִׁיר — בְּפֶהsingers וּבַעֲלֵי זִמְרָה — בְּכֵלִים שׁוֹנִיםand various instrumentalists.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

מְבָרְכִים רֹאשׁ חֹדֶשׁ מַרְחֶשְׁוָןWe bless the month of Marcheshvan.אֲמִירַת כָּל הַתְּהִלִּים בְּהַשְׁכָּמָה[On Shabbos Mevarchim, it is our custom] to recite the entire Book of Tehillim early in the morning יוֹם הִתְוַעֲדוּתand to hold a farbrengen on that day.הפטורה: כֹּה אָמַר - וְיַאְדִּירThe haftarah begins with Ko amar and ends with veyadir.הַהִתְוַעֲדוּת — פאַרְבְּרֵיינגעֶן — בְּרַבִּים בִּכְלַלHolding public farbrengens in general, וּבְשַׁבָּת אוֹ בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת בִּפְרַטbut especially on Shabbos or Motzaei Shabbos, הִיא אַחַת הַיְסוֹדוֹת בְּדַרְכֵי הַחֲסִידִים וְהַחֲסִידוּתis one of the foundations of the path of chassidim and Chassidus. וּפֶתַח וּמָבוֹא לַמִּצְוָה הַיְסוֹדִית דְּאַהֲבַת יִשְׂרָאֵלIt is a portal to the observance of the fundamental mitzvah of ahavas Yisrael, the obligation to love one’s fellow Jew.רוּבָּא דְּרוּבָּאIn most cases, הִנֵּה בְּכָל הִתְוַעֲדוּת הֲרֵי רָאשֵׁי הַמְדַבְּרִיםthe main speakers at each farbrengen תּוֹבְעִים מֵאֵת הַמְסוּבִּים שֶׁיֵּטִיבוּ הַנְהָגוֹתֵיהֶם וְדַרְכֵיהֶםentreat the participants to finetune their conduct and way of life, שֶׁיִּקְבְּעוּ עִתִּים לִלְמוֹד דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּיםto fix times for the regular study of Chassidus, וְשֶׁיִּשְׁמְרוּ הַקְּבִיעוּתand to keep this commitment. וַאֲשֶׁר הַלִּמּוּד יִהְיֶה עַל מְנָת לִלְמוֹד וּלְקַיֵּם.Moreover, the subject matter should be studied with the intention of putting it into practice.וְהִנֵּה כְּלָלוּת עִנְיַן וְאוֹפֶן הַתּוֹכָחָהThe concept of admonishment in general and its proper administration מְבוֹאָר הֵיטֵב בְּדִבּוּר הַמַּתְחִיל וְאִם רוּחַ הַמּוֹשֵׁל (קוּנְטְרֵס למ"ד)are thoroughly explained in the maamar entitled Ve’im ruach hamoshel (Kuntreis 30). אֲשֶׁר רָאוּי לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵינוּ לְלָמְדוֹ הֵיטֵב אַדַּעְתָּא דְּנַפְשֵׁיהּIt is appropriate for every member of the chassidic brotherhood to study that discourse well and to take it to heart.אָמְנָם הוֹכָחָה זוֹ בְּעֵת הַהִתְוַעֲדוּתAnd indeed, admonishment exchanged at a farbrengen הִיא רַק עַל דְּבָרִים וְעִנְיָנִים שֶׁאֵין בָּהֶם מִשּׁוּם הַלְּבָּנַת פָּנִים וְלֹא כְּלוּםshould concern matters that cause no trace of embarrassment.כְּמוֹ שֶׁהָיָה מֵאָז וּמִקֶּדֶםThis is the way of old — אֲשֶׁר אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ הוֹכִיחוּ בְּאַהֲבָה וּבְחִבָּה גְּדוֹלָהa person would admonish his friend with love and deep affection.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

אֵין קוֹרְאִים בַּתּוֹרָה בַּלַּיְלָהThere is no public Torah Reading at night.נְשִׂיאַת כַּפַּיִם בְּשַׁחֲרִיתThe Priestly Blessing is recited [only] at the Morning Service.אֵין נוֹהֲגִים לִפְרוֹשׂ טַלִּית עַל רָאשֵׁי הָעוֹלִים לְחָתָן תּוֹרָה אוֹ לְחָתָן בְּרֵאשִׁיתIt is not our custom to spread a tallis as a canopy over the head of the Bridegroom(s) of the Torah or the Bridegroom(s) of Bereishis.גַּם הָעוֹלֶה לַתּוֹרָה אוֹמֵר חֲזַק חֲזַק וְנִתְחַזֵּקThe person who is called to the reading of the concluding passage of the Torah says the words Chazak, chazak, venis’chazeik together with the rest of the congregation.שיעורים: חומש: ברכה,שישי ושביעי עם פירש"יChumash: B'racha, Shishi and Shevi'i with Rashi.בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה תק"מ אָמַר רַבֵּנוּ הַזָּקֵןOn Simchas Torah, 5540 (1779), the Alter Rebbe declared: עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ“It [i.e., the Torah] is a tree of life to those who hold fast to it” — אֵלּוּ בַּעֲלֵי הֲשָׂגָה הַלּוֹמְדִים תּוֹרָהthis phrase refers to “masters of understanding,” the intellectual scholars who study the Torah. וְתוֹמְכֶיהָ מְאוּשָּׁר“Those who support it are fortunate” — אֵלּוּ בַּעֲלֵי עֲבוֹדָה הָעוֹסְקִים בַּתּוֹרָהthese are the “masters of Divine service” who engage in Torah study.מְאוּשָּׁר — גְלִיקְלאַךְOn the term “fortunate” (מאושר), כִּדְאִיתָא בְּזֹהַר (חֵלֶק ג' נג. ב) אַל תִּקְרֵי מְאוּשָּׁר אֶלָּא מֵרֹאשׁוֹthe Zohar (III, 53b) states: “Do not read the word as me’ushar; rather, [by transposing its letters,] read it as meirosho (,מראשו meaning ‘from His head’).” דְּעַל יְדֵי עֲבוֹדָתָם מַמְשִׁיכִים מֵרֹאשׁוֹThrough their Divine service, these individuals draw down spiritual influence from G‑d’s “head,” הַיְּינוּ מִפְּנִימִיּוּת הָאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, from the innermost dimensions of the Ein Sof. וּכְמַעֲלַת הָרֶגֶל הַמְקַיֵּם אֶת הָרֹאשׁ דַּוְקָא.This is an instance of the distinctive quality of the foot, in that it supports the head.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

מְקַדְּשִׁים וְאוֹכְלִים וְשׁוֹתִים בַּסּוּכָּה בֵּין בַּלַּיְלָה וּבֵין בַּיּוֹםWe recite Kiddush and eat and drink in the sukkah, both at night and during the day.הַקָּפוֹת בְּלֵיל שְׁמִינִי עֲצֶרֶתHakkafos are held on the eve of Shemini Atzeres.הפטורה: וַיְהִי כְּכַלּוֹת - וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹThe haftarah begins with Vayehi kechalos and ends with u’leYisrael amo.אֵין אוֹמְרִים הַיְהִי רָצוֹן בִּיצִיאָה מִן הַסּוּכָּה.When taking leave of the sukkah [for the last time during the festival],we do not recite the Yehi ratzon [that appears in some Siddurim].שְׁמִינִי עֲצֶרֶת וְרֹאשׁ הַשָּׁנָה מִשְׁתַּוִּים בְּכַמָּה עִנְיָנֵי כַּוָּנוֹת וְיִחוּדִים עֶלְיוֹנִיםShemini Atzeres and Rosh HaShanah are similar in terms of certain mystical intentions (kavanos) and Supernal Unifications (yichudim). אֶלָּא שֶׁבְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה הֵם בְּעִנְיַן הָעֲלִיָּהOn Rosh HaShanah, however, they are framed in terms of ascent, וּבִשְׁמִינִי עַצֶרֶת הֵם בְּעִנְיַן הַהַמְשָׁכָהwhereas on Shemini Atzeres, the thrust is on drawing G‑dliness downward. בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה הָעֲבוֹדָה בְּתַחֲנוּנִים בְּהַכְנָעָה וּבִמְרִירוּת עֲצוּמָהOn Rosh HaShanah, our Divine service is characterized by submissive supplication and intense remorse; וּבִשְׁמִינִי עַצֶרֶת הִיא בְּקַו הַשִּׂמְחָהon Shemini Atzeres, our Divine service is in a joyful mode.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

בְּתִקּוּן לֵיל הוֹשַׁעֲנָא רַבָּהWhen reciting the Tikkun of Hoshana Rabbah night, גַּם פַּרְשָׁה בְּרָכָה אוֹמְרִים רַק פַּעַם אַחַת מִקְרָאParshas Berachah3 is read only once. הָיוּ יְחִידִים שֶׁאַאַמוּ"ר צִיוָּם לְאוֹמְרָהּ בְּהוֹשַׁעֲנָא רַבָּה עִם פֵּרוּשׁ רַשִׁ"יThere were specific individuals whom my revered father, the Rebbe [Rashab], instructed to read it on Hoshana Rabbah together with the commentary of Rashi. וְאֵינָהּ הוֹרָאָה לְרַבִּיםThis, however, is not a general directive. וּבְעֶרֶב שִׂמְחַת תּוֹרָה אוֹמְרִים אוֹתָה שְׁנַיִם מִקְרָא וְאֶחָד תַּרְגּוּםOn the day before Simchas Torah it should be recited [verse by verse] twice in the original and once in its Aramaic translation.קוֹדֶם הַלֵּל מְסִירִים שְׁתֵּי הַכְּרִיכוֹת שֶׁעַל הַלּוּלָב[On the morning of Hoshana Rabbah], before Hallel, one removes the two upper bands around the lulav itself, וְנִשְׁאָרִים רַק הג' מְאַגְּדִים ג' הַמִּינִים יַחַדleaving only the three bands that bind it together with the hadassim and the aravos.עֵרוּב תַּבְשִׁילִיןAn Eruv Tavshilin is made.בְּהוֹשַׁעֲנָא רַבָּה טוֹבְלִים פְּרוּסַת הַמּוֹצִיא בִּדְבַשׁOn Hoshana Rabbah,the bread over which one recites the blessing is dipped in honey. אֲבָל לֹא בִּשְׁמִינִי עֲצֶרֶת וְשִׂמְחַת תּוֹרָהThis is not the case on Shemini Atzeres or Simchas Torah.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

בְּעֵת הַנַּעֲנוּעִים צָרִיךְ לְהַגִּיעַ עַד הֶחָזֶה מָקוֹם שֶׁמַּכִּים בַּאֲמִירַת אָשַׁמְנוּ[Between each of] the movements (naanuim), [the base of] the Four Species should be brought back to touch the chest, at the place one strikes during the confessional beginning Ashamnu.אָמַר אַאַמוּ"ר בְּאַחַת הַהִתְוַעֲדוּתMy revered father, the Rebbe [Rashab], once said at a farbrengen שֶׁיֵּשׁ לוֹמַר שֶׁזֶּהוּ כְּמוֹ הָעִנְיָן שֶׁעַל יְדֵי הַכּוֹבֶד רֹאשׁ שֶׁקּוֹדֶם הַתְּפִלָּהthat this practice reflects the concept that as a result of having experienced earnest submission before praying,שֶׁמִּתְמַרְמֵר בְּנַפְשׁוֹand feeling contrite [on account of one’s sins], עַל יְדֵי זֶה דַוְקָא יָכוֹל לִהְיוֹת אַחַר כָּךְ הִתְפַּעֲלוּת הַמִּדּוֹת בַּתְּפִלָּהa person can then reach spiritual exuberance when he prays.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

אִיתָאIt is stated שֶׁכָּל הַשָּׁנָהthat throughout the year, בְּאָמְרוֹ בִּשְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵהwhen asking in Shemoneh Esreh [that G‑d bless this year] וְאֵת כָּל מִינֵי תְבוּאָתָהּ לְטוֹבָה“and all the varieties of its produce for good,” צָרִיךְ לְכַוֵּן לְחִטִּים לְמַצָּה וְאֶתְרֹגwe should have in mind the wheat to be used for matzah, and the esrog. בְּמָקוֹם אֶחָד נִזְכָּר מִלְּבַד הַנִּזְכָּר לְעִיל גַּם יַיִן לְקִדּוּשׁOne source adds the wine used for Kiddush. וְאָז בְּמֵילָא תִּהְיֶה כָּל הַתְּבוּאָה לְטוֹבָהThen, as a matter of course, “all of the varieties of its produce” will prosper.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

אוֹמְרִים אוֹם אֲנִי חוֹמָה וְגַם אָדוֹן הַמּוֹשִׁיעַ[On this day, Sunday,] we recite both the hymn beginning Hoshana om ani chomah and the hymn beginning Hoshana Adon HaMoshia, אֲבָל אֵין מַקִּיפִים אֶלָּא פַּעַם אַחַתbut we circle [the reader’s dais] only once.אוֹמְרִים תֵּיבַת "הוֹשַׁעֲנָא", הֵן בְּרֹאשׁ וְהֵן בְּסוֹף[Every day,] we add the word Hoshana at the beginning and end בְּאוֹתָם הָאוֹתִיּוֹת שֶׁאוֹמְרָם הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר בְּקוֹל רָם[Every day,] we add the word Hoshana at the beginning and end of each of the phrases that the sheliach tzibbur chants aloud. בְּהַשְּׁאָר אוֹמְרִים רַק פַּעַם אַחַתFor the other phrases, the word Hoshana is said only once."מִנְהָגֵנוּ לְהַתְחִיל בְּקוֹל רָם מֵאוֹת "ס" אוֹ "עAccording to our custom, the sheliach tzibbur begins to chant aloud from the phrases that begin with the letter samech or ayin."מְדַיְּקִים לַעֲשׂוֹת הֶקֵּף שָׁלֵם וּמַשְׁלִימִים בְּאוֹת “תOne should make a point of fully circling [the reader’s dais], completing the circuit as one reaches the phrase that begins with the [last] letter, taf.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

גַּם בְּשִׂמְחָה וּבְצָהֳלָה[In the last stanza of Lechah Dodi] we say gam besimchah u’vetzahalah.שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם, אֵשֶׁת חַיִל, מִזְמוֹר לְדָוִד, דָּא הִיא סְעוּדָתָא, וְיִתֶּן לְךָ - אוֹמְרִים בְּלַחַשׁThe hymn beginning Shalom aleichem, the passage beginning Eishes chayil, the psalm Mizmor leDavid, and the pronouncement Da hi seudasa, are recited in a whisper. The same applies to VeYiten Lecha [on Motzaei Shabbos].בְּמוּסַף - וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם אַחֲרֵי פְּסוּקֵי כָּל יוֹם וְיוֹםIn the Mussaf Service, the sentence beginning U’minchasam veniskeihem is recited after the verse that details each day’s sacrifices.בְּשַׁבָּת אֵין אוֹמְרִים הוֹשַׁעֲנוֹתOn Shabbos, no Hoshanos hymn is recited.עַל יְדֵי הָעֲבוֹדָה דְּנִסְיוֹנוֹתBy serving G‑d in the face of challenges, מִתְגַּלָּה בְּחִינַת יְחִידָה שֶׁבַּנֶּפֶשׁthe yechidah in the Divine soul11 becomes revealed. כְּמַאֲמַר חֲבוּקָה וּדְבוּקָה בָּךְAn allusion to this may be perceived [through a mystical interpretation of the following phrases from the Hoshanos prayers]: Clinging and cleaving to You: הִתְקַשְׁרוּת הַנְּשָׁמָה בֵּאלֹקוּתThis phrase speaks of the soul’s attachment to G‑dliness. וְעַל יְדֵי זֶה — טוֹעֶנֶת עוּלָּךְAs a result of this, the soul… bears Your yoke, בְּקִיּוּם הַתּוֹרָה וּמִצְוֹת בִּמְסִירַת נֶפֶשׁby observing the Torah and its mitzvos with self-sacrifice. הִנֵּה — יְחִידָה לְיַחֲדָךְThereafter… the one [nation] affirms Your Oneness: שֶׁמִּתְגַּלָּה בְּחִינַת יְחִידָה שֶׁבַּנֶּפֶשׁThe level of yechidah within the Divine soul is revealed.דְּעַל יְדֵי הִתְגַּלּוּת זוֹ נֶהְפַּךְ יְחִידָה שֶׁבַּנֶּפֶשׁ הַבַּהֲמִית לֵאלֹקוּתThis revelation transforms the yechidah of the animal soul into G‑dliness. שֶׁהוּא עִנְיַן הַתּוֹקֶף בְּקִיּוּם הַתּוֹרָה וּמִצְוֹת בְּחַיּוּת פְּנִימִיThis intensifies one’s observance of the Torah and its mitzvos with inner vitality, וּבְהֶרְגֵּשׁ תַּעֲנוּג גָּדוֹל וַהֲנָאָה מְרוּבָּה בַּעֲבוֹדַת הand with a sense of great pleasure and satisfaction in one’s Divine service. וּבְכָל עִנְיָנֵי הָעוֹלָם הֵן וְלַאו שָׁוִין אֶצְלוֹ בְּהַשְׁוָאָה אֲמִתִּית[For such a person], success or failure in all worldly matters are equally inconsequential, כִּי נִלְקַח מִמֶּנּוּ הַתַּעֲנוּג וְטוּב טַעַם שֶׁבָּעִנְיָנִים הַגַּשְׁמִיִּיםfor he has lost all pleasure and enjoyment in material concerns.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

בְּקִדּוּשׁ הַלַּיְלָה: שֶׁהֶחֱיָנוּ וְאַחַר כָּךְ לֵשֵׁב בַּסּוּכָּהWhen reciting Kiddush at night, the blessing Shehecheyanu precedes the blessing leishev basukkah.בְּמִנְחָה אֵין אוֹמְרִים הוֹדוּ, אֲבָל אוֹמְרִים פָּתַח אֵלִיָּהוּBefore the Afternoon Service we do not recite the psalm beginning Hodu, but we do recite the passage beginning Pasach Eliyahu.הַצֶּמַח צֶדֶק סִפֵּרThe Tzemach Tzedek related: תּקס"ט האָבּעֶן מִיר געֶהעֶרט פוּן זֵיידעֶן דעֶם זעֶקסטעֶן מאָל“In 5569 (1808), for the sixth time, we heard my grandfather [the Alter Rebbe] דעֶם וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם — הָרִאשׁוֹן — פון לִקּוּטֵי תּוֹרָהdeliver the first of the [two] maamarim in Likkutei Torah that are entitled U’She’avtem Mayim (“And you shall draw water [in joy from the wellsprings of deliverance]”). אוּן עֶס אִיז געֶוועֶן עַל דֶּרֶךְ וִוי דִי גְמָרָא זאָגט (יְרוּשַׁלְמִי סוּכָּה פֶּרֶק ה' הֲלָכָה א') שֶׁמִשָּׁם שׁוֹאֲבִיםThe experience was reminiscent of the comment of the Sages (Talmud Yerushalmi, Sukkah 5:1), ‘From there they drew [ruach hakodesh].’ יוֹנָה האָט מְקַבֵּל געֶוועֶן בְּשִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה גִּלּוּי הַנְּבוּאָהAt Simchas Beis HaShoevah, Yonah received prophetic revelation. מִיר האָבּעֶן מְקַבֵּל געֶוועֶן עַד אֵין סוֹף[When we heard the above maamar], we received an infinite revelation — ad Ein Sof. דעֶר סוֹף אִיז אַז מָשִׁיחַ וועֶט קוּמעֶןAnd in the end, Mashiach will come, שֶׁנָּעוּץ תְּחִלָּתָן בְּסוֹפָןfor ‘the beginning is rooted in the end.’”Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

כְּשֶׁנּוֹתְנִים הַד' מִינִים לְאַחֵר לְבָרֵךְ עֲלֵיהֶםWhen handing someone the Four Species so that he can recite a blessing over them, אוֹמְרִים בְּפֵרוּשׁ שֶׁהוּא בְּמַתָּנָה עַל מְנָת לְהַחֲזִירone should say explicitly that it this “a gift on condition that it is returned.” וּבִפְרַט בְּיוֹם רִאשׁוֹןThis practice applies especially on the first day, וְהוּא תּוֹעֶלֶת לַנּוֹתֵן וְלַמְּקַבֵּלand it is of benefit both to the donor and to the recipient.הוֹרָה אַאַמוּ"ר שֶׁיַּתְחִילוּ בִּרְכַּת שֶׁהֶחֱיָנוּMy revered father, the Rebbe [Rashab], directed that one should begin reciting the blessing Shehecheyanu כְּשֶׁהַלּוּלָב בְּיָדוֹ אַחַת וְהָאֶתְרוֹג בַּשְׁנִיָּהwhile holding the lulav in one hand and the esrog in the other.הַפְּסוּקִים כִּי אָמַרְתִּי גו' - רַק בְּהוֹשַׁעֲנָא רַבָּה[When reciting the Hoshanos, we say the verses and phrases that appear in the Siddur after each day’s reading, such as] Ki Amarti…, only on Hoshana Rabbah.גַּם בַּיּוֹם מְבָרְכִים לֵשֵׁב בַּסּוּכָּה אַחַר קִדּוּשׁ וְלֹא אַחַר הַמּוֹצִיאEven during the day, the blessing Leishev basukkah is recited after Kiddush, and not after Hamotzi.הַהַנְהָגָה בְּעֵת בִּרְכַּת כֹּהֲנִיםThe customs that are observed during the Priestly Blessing (כַּנִּזְכָּר לְעִיל יוֹם ב' דְּחַג הַשָּׁבוּעוֹת)(as detailed in the entry for the second day of Shavuos) אָנוּ יוֹדְעִיםhave come down to us עַל יְדֵי זֶהby virtue of the fact שֶׁרַבֵּנוּ הַזָּקֵן הָיָה לוֹקֵחַ אֶת הַצֶּמַח צֶדֶקthat the Alter Rebbe used to take [his grandson] the Tzemach Tzedek — קוֹדֶם חֲתוּנָתוֹ[in his youth,] before he was married — תַּחַת טַלִּיתוֹ לִנְשִׂיאַת כַּפַּיִםunder his tallis during the Priestly Blessing.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

עֵרוּב תַּבְשִׁילִין[Today] an Eruv Tavshilin is made.אֵין מוֹסִיפִין עַל שְׁתֵּי עֲרָבוֹתNo more than two willow twigs are taken. מַה שֶׁאֵין כֵּן בַּהֲדַסִיםOne may, however, take more than three myrtle twigs.מְהַדְּרִים לֶאֱגוֹד הַלּוּלָב בַּסּוּכָּה וּבְעֶרֶב יוֹם טוֹבTo perform the mitzvah in its optimum manner, one makes a point of binding the lulav [with the hadassim and aravos] in the sukkah on erev Sukkos.עַל הַלּוּלָב שְׁתֵּי כְּרִיכוֹתTwo rings [made of leaves of the lulav] are bound around the lulav alone, [higher than the other three rings that will bind the lower ends of the hadassim and aravos to its base]. וּמִשְׁתַּדְּלִים שֶׁשְׁתֵּיהֶם תִּהְיֶינָה מְכוּסוֹת בַּהֲדַסִים וַעֲרָבוֹתOne should endeavor to see that these two rings are hidden by the [upper ends of] the hadassim and aravos. גַּם כְּרִיכָה הָעֶלְיוֹנָה בִּמְעַט עַל כָּל פָּנִיםEven the upper ring should be at least partly concealed. וּמִלְּבַד זֶה שָׁלֹשׁ כְּרִיכוֹת שֶׁבָּהֶם אוֹגֵד הַהֲדַסִים וְהָעֲרָבוֹת עִם הַלּוּלָבIn addition to these two rings, the hadassim and aravos are bound to [the base of] the lulav by three rings, שָׁלֹשׁ אֵלּוּ בְּמֶשֶׁךְ טֶפַח אֶחָדwhich should all be tied within the space of a tefach.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

הִסְתַּלְּקוּת אַדְמוּ"ר מַהֲרַ"שׁ — תּרמ"ג — וּמְנוּחָתוֹ כָּבוֹד בְּליוּבַּאוִויטְשׁ[This date is] the anniversary of the passing of the Rebbe Maharash in 5643 (1882). His resting place is in Lubavitch.תְּחִלַּת אִגֶּרֶת סִימָּן כב וְסוֹפָהּ — לֹא בָּא בִּדְפוּס בְּאִגֶּרֶת הַקּוֹדֶשׁ. (נִדְפַּס בְּקוֹבֶץ הַתָּמִים חוֹבֶרֶת שְׁנִיָּה)The beginning and end of Epistle 22 were not published in Iggeres HaKodesh [in the Tanya]. (They were, however, printed in the journal entitled HaTamim, Issue 2.)Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

בְּרִית כְּרוּתָהOne may rest assured, as by a covenant, לְתַעֲמוּלָה וַעֲבוֹדָהthat endeavors and toil [for the dissemination of Yiddishkeit], בְּמוֹעֲצוֹת חָכְמָהin a spirit of wise consultation וּבְקִרוּב הַדַּעַתand comradely openness, שֶׁאֵינָהּ חוֹזֶרֶת רֵיקָםwill not be expended in vain.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

בְּמוֹצָאֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים תּקנ"ו בְּלִיאָזנאָOn the night following Yom Kippur, 5556 (1795), in Liozna, אָמַר רַבֵּנוּ הַזָּקֵן תּוֹרָה בְּרַבִּיםthe Alter Rebbe publicly delivered a teaching — כַּנָּהוּג אָז דְּרוּשִׁים קְצָרִיםbriefly, as was his custom in those years — עַל פָּסוּק מִי כְּהַשֵּׁם אֱלֹקֵינוּ בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיוon the verse, “Who is… like G‑d, our L‑rd, whenever we call unto Him?” אֵלָיו וְלֹא לְמִדּוֹתָיו[And on the latter phrase the Sages specify:] “Unto Him, and not unto His attributes.”The Alter Rebbe’s teaching follows:דעֶר פַּרְדֵּס זאָגטThe Pardes [Rimonim] states אֵלָיו אִיז אוֹרוֹת הַמִּתְלַבְּשִׁים בְּכֵלִים דְּעֶשֶׂר סְפִירוֹת דַּאֲצִילוּתthat “unto Him” refers to the oros (the Divine “lights”) that are enclothed in the keilim (“vessels”) of the Ten Sefiros of the World of Atzilus. דעֶר רֶבִּי דעֶר בַּעַל שֵׁם טוֹב זאָגטThe Rebbe, the Baal Shem Tov, states אֵלָיו אִיז דעֶר אֱלֹקוּת וואָס אִין כֵּלִים דְּעֶשֶׂר סְפִירוֹת דַּאֲצִילוּתthat “unto Him” refers to the G‑dliness in the vessels of Ten Sefiros of the World of Atzilus. דעֶר פֵּרוּשׁ הַפָּשׁוּט אִיזThe simple meaning of “unto Him” is אֵלָיו עַצְמוּת אֵין סוֹףthe Essence of the [infinite] Ein Sof וואָס עֶס אִיז בַּא יעֶדעֶן פָּשׁוּט'ן אִידעֶן בִּידִיעָה עַצְמִית דוּרךְ אֱמוּנָה פְּשׁוּטָהthat is present in the essential, intrinsic awareness of every ordinary Jew, by virtue of his simple faith.אוּן דאָס אִיז קְרוֹבִים אֵלָיו[The verse in full states: “Who is the nation so great that has G‑d so near to them, like G‑d, our L‑rd, whenever we call unto Him?” In light of the latter explanation,] having G‑d “so near” to us אוּן בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו“whenever we call unto Him” means עַצְמוּת אֵין סוֹף אוּן עַצְמוּת הַנְּשָׁמָהconnecting the Essence of G‑d with the essence of the soul. תְּפִלָּה בֶּאֱמוּנָה פְּשׁוּטָה אִיז מְחַבֵּר עַצְמוּת הַנְּשָׁמָה מִיט עַצְמוּת אֵין סוֹףAnd it is praying with simple faith that connects the Essence of G‑d with the essence of the soul. אַז עַצְמוּת אֵין סוֹף זאָל זיין דעֶר רוֹפֵא חוֹלִים אוּן מְבָרֵךְ הַשָּׁנִיםThe Essence of the Ein Sof is then the One Who heals the sick and the One Who blesses the years [with prosperity].Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

לֵיל יוֹם הַכִּפּוּרִים מַתְחִילִים ה' מָלָךְ תָּגֵל גוThe Evening Service of Yom Kippur opens with the psalm beginning A-donai malach tagel. פָּסוּק אוֹר זָרוּעַ — פַּעַם אַחַת וּבְקוֹל רָםIts second-last verse, beginning Or zarua, is said once, aloud. עַל דַּעַת הַקָּהָל כו' ג' פְּעָמִים וּבְקוֹל נָמוּךְThe statement beginning Al daas HaMakom is recited three times, quietly.אֵין כּוֹפְלִים הֶחָרוּז כִּי הִנֵּה כַּחוֹמֶרThe opening stanza of the liturgical hymn beginning Ki hinei kachomer is not repeated as a refrain [at the end of each of the subsequent stanzas].קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁעַל הַמִּטָּה כְּמוֹ בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹבKerias Shema, the Prayer before Retiring at Night, follows the same order as on Shabbos and Yom-Tov.אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ זְכוֹר רַחֲמֶיךָ כו' — בְּכָל תְּפִלּוֹת הַיּוֹםThe passage beginning Avinu Malkeinu zechor rachamecha is recited in all the daytime prayer services.בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים אוֹמְרִים י"ג מִדּוֹת הָרַחֲמִים בְּהוֹצָאַת הַסֵּפֶר תּוֹרָה גַּם כְּשֶׁחָל בְּשַׁבָּתWhen the Torah scroll is taken out of the Ark on Rosh HaShanah and Yom Kippur, the Thirteen Attributes of Mercy are recited even on Shabbos.שִׁעוּר תְּהִלִּים אַחַר מוּסָףThe daily reading of Tehillim follows Mussaf.הַפְטוֹרַת מִנְחַת יוֹם הַכִּפּוּרִים: וַיְהִי דְבַר — וּבְהֵמָה רַבָּה. מִי אֵל כָּמוֹךָ גוThe haftarah recited during the Afternoon Service on Yom Kippur begins Vayehi dvar and continues until behemah rabbah. The maftir then adds the three verses beginning Mi E-l kamocha.גַּם בְּמִנְחָה אוֹמְרִים לְדָוִד ה' אוֹרִיThe psalm beginning LeDavid HaShem ori is recited [not only in the Morning Service but] also in the Afternoon Service.פְּתִיחַת הָאָרוֹן בִּנְעִילָה לְאַשְׁרֵי, וְנִשְׁאָר פָּתוּחַ עַד אַחֲרֵי כָּל תְּפִלַּת נְעִילָהFor the Neilah Service, the Ark is opened before the recitation of Ashrei and remains open until the completion of that Service.בְּקַדִּישׁ דִּנְעִילָה - לְעֵילָּא וּלְעֵילָּאIn the Kaddeishim recited [before and directly after] Neilah, [the sheliach tzibbur] says le’eila ule’eila. אֵין כֵּאלֹקֵינוּ, עָלֵינוּ[The Neilah Service then concludes with] Ein K’Elokeinu and Aleinu. וְאֵין נוֹשְׂאִים כַּפַּיִםThe kohanim do not bless the people in the course of that Service.אוֹמְרִים הַיּוֹם יִפְנֶה, גַּם אִם הֶעֱרִיב הַיּוֹםThe sentence beginning Hayom yifneh is said even after dark.אֵין מְבָרְכִים שֶׁעָשָׂה לִי כָּל צָרְכִּי עַד לְמָחָרThe blessing that concludes she’asah li kol tzorki is not recited until the following day.יוֹם הַכִּפּוּרִים קוּמְט אוֹיס צוּ פאַסְטעֶן זעֶקס אוּן צְוואַנצִיג שָׁעָהIn practice, the fast of Yom Kippur lasts 26 hours.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

כַּפָּרוֹת: "בְּנֵי אָדָם - וּלְשָׁלוֹם" שָׁלֹשׁ פְּעָמִיםIn [the expiation ceremony known as] Kaparos, the passage from Bnei adam until u’leshalom is recited three times. וּבְכָל פַּעַם מְסַבֵּב ג' פְּעָמִיםThe chicken is circled above one’s head three times after each recitation, סַךְ הַכֹּל מְסַבֵּב ט' פְּעָמִיםfor a total of nine times.עַד סוֹף תִּשְׁרֵי אֵין אוֹמְרִים תַּחֲנוּן[From this day] until the end of the month of Tishrei, Tachanun is not recited.מַלְקוּת: הַמַּלְקֶה וְהַנִּלְקֶה שְׁנֵיהֶם אוֹמְרִים וְהוּא רַחוּם שָׁלֹשׁ פְּעָמִים[Accompanying the 39 stripes of the nominal flogging called] malkos, the verse beginning Vehu Rachum is recited three times by both the person administering the lashes and the one receiving them.בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים הָעֲבוֹדָה הִיא חֲרָטָה עַל הֶעָבָרOn the eve of Yom Kippur, one’s avodah should focus on regret over the past; בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים — קַבָּלָה עַל לְהַבָּא.on Yom Kippur itself, it should focus on commitment for the future.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]