The daily Hayom Yom with Rabbi Yosef Katzman

גַּם הָעוֹלֶה לַתּוֹרָה אוֹמֵר חֲזַק חֲזַק וְנִתְחֲזֵק[Like all the other congregants,] the person who receives the [final] aliyah [at the end of any of the Five Books of the Chumash] says Chazak, chazak, venis’chazek.בַּאֲמִירַת וִיהִי נוֹעַם בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת קוֹדֶשׁ כּוֹפְלִים פָּסוּק אוֹרֶךְ יָמִים גו[At Maariv] on Motzaei Shabbos, when reciting the passage that begins Viy’hi noam [and continues with the following chapter of Tehillim, which begins Yoshev beseiser], we repeat the final verse, which begins Orech yamim.אֲבָל לֹא בִּתְּפִלַּת שַׁחֲרִיתThat verse is not repeated [when this chapter is recited] in the [Shabbos] morning prayers.בִּהְיוֹת הַצֶּמַח צֶדֶק יֶלֶדWhen the Tzemach Tzedek was a childוְלָמַד אֶת הַכָּתוּב וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָהand learned the verse, “And Yaakov lived in the land of Egypt for seventeen years,”תִּירְגֵם לוֹ מוֹרוֹ — עַל פִּי פִּירוּשׁ בַּעַל הַטוּרִיםhis teacher translated it for him according to the commentary of Baal HaTurim:יַעֲקֹב אָבִינוּ האָט געֶלעֶבּט דִי זִיבּעֶצעהן בּעֶסטעֶ יאָהרעֶן אִין מִצְרַיִםYaakov Avinu lived his seventeen best years in Egypt.כְּשֶׁבָּא הַבַּיְתָה מֵהַחֵדֶר שָׁאַל אֶת זְקֵנוֹ אַדְמוּ"ר הַזָּקֵןWhen [the Tzemach Tzedek] came home from cheder he asked his grandfather, the Alter Rebbe:הֲיִתָּכֵן שֶׁיַעֲקֹב אָבִינוּ, בְּחִיר הָאָבוֹת, יִהְיוּ מִבְחַר שְׁנוֹת חַיָּיו “How could it be that the best years in the life of Yaakov Avinu, the most eminent of the Patriarchs,יז שָׁנָה שֶׁגָּר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם עֶרְוַת הָאָרֶץwere the seventeen years that he lived in Egypt, ‘the obscenity of the earth’?”וַיַּעֲנֵהוּ אַדְמוּ"ר הַזָּקֵןThe Alter Rebbe answered him:כְּתִיב וְאֶת יְהוּדָה שָׁלַח לְפָנָיו אֶל יוֹסֵף לְהוֹרוֹת לְפָנָיו גֹּשְׁנָה“It is written that ‘[Yaakov] sent Yehudah before him to Yosef, to show him (lehoros lefanav) the way to Goshen.’וְאִיתָא בְמִדְרָשׁ — מוּבָא בְּרַשִׁ"יThe Midrash, as cited by Rashi, relatesאָמַר רַבִּי נְחֶמְיָה לְהַתְקִין לוֹ בֵּית תַּלְמוּדthat R. Nechemiah said, ‘[Yehudah’s task was] to prepare a House of Study for him,שֶׁתְּהֵא שָׁם תּוֹרָה וְשֶׁיִּהְיוּ הַשְּׁבָטִים הוֹגִים בַּתּוֹרָהso that the Torah would be [studied] there, and [his sons] would meditate upon its teachings.’ “לְהוֹרוֹת לְפָנָיו גֹּשְׁנָה[The Alter Rebbe added: “This is implied by the above-quoted phrase,] lehoros lefanav Goshnah — ‘To show him the way to Goshen.’אַז מעֶן לעֶרעֶנט תּוֹרָה וועֶרט מעֶן נעֶהנטעֶר צוּם אוֹיבּעֶרשׁטעֶן בָּרוּךְ הוּאThrough Torah study, one draws closer to G‑d.אוּן אוֹיך אִין מִצְרַיִם אִיז געֶוועֶן וַיְחִי געֶלעֶבּטIn such circumstances, even in Egypt, there was life and vitality.”Text and Translation courtesy of Sichos in English

מַה שֶׁנּוֹהֲגִים שֶׁלֹּא לִלְמוֹד בְּנִיתְּל, שָׁמַעְתִּי מֵאַאַמוּ"ר הַטַּעַםI heard from my revered father, the Rebbe [Rashab], that the reason that one customarily refrains from studying [Torah] on nittel night שֶׁהוּא כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהוֹסִיף חַיּוּתis to refrain from adding vitality [to the kelipos]. פַּעַם אָמַר אַאַמוּ"רOnce my revered father, the Rebbe [Rashab], said: דִי מַתְמִידִים וואָס דִי אַכט שָׁעָה אִיז זֵיי נוֹגֵעַ בְּנֶפֶשׁ, האָב אִיך נִיט האָלט“I do not care for those scholars who are so [unduly] diligent that the loss of those eight hours3 touches their very souls.”וְהוּא רַק עַד חֲצוֹת לַיְלָה[We refrain from studying] only [from sunset] until midnight.Text and Translation courtesy of Sichos in English

דעֶר צֶמַח צֶדֶק האָט געֶזאָגט ר' העֶנדל'ן אוֹיף יְחִידוּתThe Tzemach Tzedek once told R. Hendel [Kugel] at yechidus: זוֹהַר אִיז מְרוֹמֵם דעֶם נֶפֶשׁ“[Studying] Zohar uplifts the soul, .מִדְרָשׁ אִיז מְעוֹרֵר דאָס האַרץ[studying] Midrash arouses the heart, אוּן תְּהִלִּים מִיט טרעֶרעֶן וואַשׁט אוֹיס דִי כְּלִיand [reciting] Tehillim with tears washes out the vessel.”Text and Translation courtesy of Sichos in English

תּוֹרָה אוֹר, דִּבּוּר הַמַּתְחִיל אוֹסְרִי, סְעִיף הַמַּתְחִיל וְהִנֵּה זֶהוּ"צָרִיךְ לִהְיוֹת: “וְהַעֲלָאַת נִיצוֹצוֹת שֶׁנָפְלוּ אֲפִילוּ הַבְּהֵמוֹת יִתְעַלּוּ כְּמוֹ שֶׁהָיָה בִּתְחִילַת[In the above note, the Rebbe makes emendations to the Hebrew text of Torah Or that have since been incorporated in all of its editions.]הַסְכֵּת וּשְׁמַע יִשְׁרָאֵל“Take heed and listen, O Israel.”הָעֵת הַזֹּאת הִיא מוֹעֵד הַגְּאוּלָה עַל יְדֵי מָשִׁיחַ צִדְקֵנוּThe present age is the appointed time for the Redemption by our righteous Mashiach. וְהַיִּסּוּרִים הַבָּאִים עָלֵינוּ הֵם חֶבְלֵי מָשִׁיחַThe hardships we are experiencing are the labor pains of Mashiach,וְאֵין יִשְׂרָאֵל נִגְאָלִין אֶלָּא בִּתְשׁוּבָהand “Israel will be redeemed solely through teshuvah.” אַל תַּאֲמִינוּ לִנְבִיאֵי הַשֶּׁקֶר הַמַּבְטִיחִים לָכֶם יְשׁוּעוֹת וְנֶחָמוֹת אַחֲרֵי כְּלוֹת הַמִּלְחָמָהDon’t believe the false prophets who promise you salvation and consolation after the war ends. זִכְרוּ דְבַר ה' (ירמיה יז, ה)Remember the words of G‑d: אָרוּר הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בָּאָדָם וְשָׂם בָּשָׂר זְרוֹעוֹ וּמִן ד' יָסוּר לִבּוֹ“Cursed be a man who trusts in mortals, making flesh his strength, and turns his heart away from G‑d.” שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ד' אֱלֹקֶיךָ“Return, O Israel, to G‑d your L‑rd,”וְהָכֵן עַצְמְךָ וּבְנֵי בֵיתְךָ לְקַבֵּל פְּנֵי מָשִׁיחַ צִדְקֵנוּ הַבָּא בְּקָרוֹב מַמָּשׁand prepare yourself and your family to greet Mashiach, who is coming in the immediate future.Text and Translation courtesy of Sichos in English

הַסַּבָּא מִשׁפּאָלעֶ — דעֶר שׁפּאָלעֶר זֵיידעֶ — The Shpoler Zeide1 הָיָה אִישׁ נִלְהָב מְאֹד, was a man of ardent feeling, בְּיֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עֹז עַל שְׁאָר חֲבֵרָיו תַּלְמִידֵי הַמַּגִּיד. more intensely so than his colleagues, the other disciples of the Maggid of Mezritch. בְּבִיקּוּרוֹ בְּלִיאַדִי אֵצֶל רַבֵּנוּ הַזָּקֵן — שְׁנַת תקס"ט אוֹ תק"ע — When he visited the Alter Rebbe in Liadi, in the year 5569 (1809) or 5570 (1810), סִפֵּר, אֲשֶׁר בִּהְיוֹתוֹ בֶּן שָׁלֹש שָׁנִים רָאָה אֶת הַבַּעַל שֵׁם טוֹב he related that when he was three years old and saw the Baal Shem Tov, “אוּן עֶר האָט מִיר אַרוֹיפגעֶלֵייגט דִי הֵיילִיגעֶ האַנט אויפ'ן האַרצעֶן “he placed his holy hand on my heart, אוּן פוּן יעֶמאָלט אָן אִיז מִיר וואַרעֶם".and from that time onward, I have felt warm.”תְּנוּעַת צַדִּיק, A [mere] gesture of a tzaddik, וּמִכָּל שֶׁכֵּן רְאִיָּה אוֹ שְׁמִיעַת קוֹל, and all the more so, seeing him or hearing his voice, צָרִיךְ לִפְעוֹל שֶׁלֹא יִשָׁכַח לָעַד.should generate an effect that will never be forgotten.2Text and Translation courtesy of Sichos in English

כְּשֶׁמַּעֲמִידִים פַּנָסWhen a street lamp is erected, מִתְקַבְּצִים הַחֲפֵצִים בָּאוֹרall those seeking light gather around, כִּי אוֹר מַמְשִׁיךְ — לִיכטִיגקַייט צִיהט צוּfor light attracts.Text and Translation courtesy of Sichos in English

בִּשְׁנַת תרמ"ח נִבְחַר אַאַמוּ"ר לְגַבַּאי דְחֶבְרָה קַדִישָׁאIn 5648 (1887), my revered father, the Rebbe [Rashab], was elected gabbai of the Chevrah Kaddisha. וּכְפִי הַמִּנְהָג, הוֹבִילוּ אוֹתוֹ בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה בְּלִוְיַת עַם רַב לְבֵית הַכְּנֶסֶתFollowing the local custom, he was escorted by a large number of townsmen to the synagogue on Simchas Torah.אָמַר אָז הַמַּאֲמָר אֵין הקב"ה בָּא בִּטְרוּנְיָאThere he delivered the maamar that begins, Ein HaKadosh-Baruch-Hu Ba BiTrunia, וְסִיּוּם דְּבָרָיוand concluded with these words: גַּם הָאֲנָשִׁים בַּעֲלֵי מוֹחִין הַנִּמְצָאִים עַתָּה צְרִיכִים לְהָנִיחַ שִׂכְלָם“Even those of superior intellect who are here now must put their minds aside וְלֹא לֵילֵךְ אַחֲרֵי הַטַּעַם וְדַעַתand not follow their own reasoning, כִּי יְכוֹלִים לְהַטוֹת עַל פִּי שִׂכְלָם כוfor their minds can mislead them עַד כִּי חַס וְשָׁלוֹם מָרָה תִּהְיֶה בָּאַחֲרוֹנָה כוto the extent of (Heaven forbid) a bitter end.”וְזֶהוּ הָעִקָּר בַּזְּמַן הַזֶּה בְּעִקְבוֹת דִמְשִׁיחָאThis is the fundamental point in this era of ikvesa diMeshicha: שֶׁלֹא לֵילֵךְ אַחַר הַשֵּׂכֶל וְטַעַם וָדַעַתnot to follow one’s intellect and reasoning, כִּי אִם לְקַיֵּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת בִּתְמִימוּת וֶאֱמוּנָה פְּשׁוּטָה בֵּאלֹקֵי יִשְׂרָאֵלbut rather to observe the Torah and its mitzvos with artless sincerity and simple faith in the G‑d of Israel.Text and Translation courtesy of Sichos in English

דעֶם מעֶנשׁעֶנס לעֶבּעֶן אִיז תָּלוּי אִין דעֶם אֲוִיר וואוּ עֶר געֶפִינט זִיךA person’s life depends upon the air around him: אָהן אֲוִיר קעֶן מעֶן נִיט לעֶבּעֶןwithout air one cannot live. אוּן אִין וואָס פאַר אַ אֲוִיר מעֶן לעֶבּט אַזאַ לעֶבּעֶן אִיז דאָסMoreover, the kind of air in which one lives determines the quality of one’s life. וועֶן מעֶן לעֶבּט אִין אַ תּוֹרָה וּמִצְוֹת אֲוִיר, אִיז דעֶר לעֶבּעֶן אַ געֶזוּנטעֶרWhen a person lives in an atmosphere of Torah and mitzvos, his life is healthy. וועֶן מעֶן לעֶבּט אִין כְּפִירָה-אֲוִיר, אִיז דאָס אַ קראַנקעֶר לעֶבּעֶןWhen he lives in an atmosphere that denies G‑d, his life is sickly אוּן מעֶן אִיז כְּסֵדֶר אִין געֶפאַהר קראַנק צוּ וועֶרעֶן מִיט אָנשׁטעֶקעֶנדעֶ מַחֲלוֹתand he is under constant risk of contagion.דִי עֶרשׁטעֶ אַלגעֶמֵיינעֶ רְפוּאָה אִיז צוּ מאַכעֶן רֵיין דִי לוּפטThe first, comprehensive remedy is to purify the air, דִי אַרבּעֶט פוּן טַהֲרַת הָאֲוִיר לִיגט אוֹיף דִי יוֹדְעֵי סֵפֶר אוּן יוֹדְעֵי תּוֹרָהand this is the responsibility of those who are educated in Torah studies. טַהֲרַת הָאֲוִיר אִיז דוּרְךְ אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָהIt is the letters of Torah that purify the air. וועֶן מ'שׁטעֶהט אִין סְטאָר, אָדעֶר וועֶן מעֶן געֶהט אִין גאַס, While standing in the store, walking down the street, אָדעֶר וועֶן מ'פאָהרט אִין סאָבְּוֵוייor riding the subway, אוּן מעֶן זאָגט אוֹתִיּוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, מאַכט מעֶן מִיט דעֶם רֵיין דעֶם אֲוִירwhen a person verbalizes words of the Torah1 he purifies the air. יעֶדעֶר אֵיינעֶר פוּן דִי יוֹדְעֵי סֵפֶר אוּן יוֹדְעֵי תּוֹרָהWhoever is familiar with Torah learning מוּז האָבּעֶן עֶפּעֶס אוֹיסגעֶלעֶרנט בְּעַל-פֶּהmust have something on call that he has learned by heart, חוּמָשׁ, תְּהִלִּים, מִשְׁנָיוֹת, תַּנְיָאbe it Chumash, Tehillim, Mishnayos, or Tanya. אַזוֹי אַז צוּ יעֶדעֶר צַייט אוּן אִין יעֶדעֶן אָרט[so that] at any time and in every place.זאָל עֶר קעֶנעֶן טראַכטעֶן אוּן זאָגעֶן דִי הֵיילִיגֶע אוֹתִיּוֹת שֶׁבַּתּוֹרָהThis will enable him to review the holy words of the Torah — mentally and verbally Text and Translation courtesy of Sichos in English

תַּעֲנִית, סְלִיחוֹת, אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ[The Morning Service on this] fast day includes Selichos and Avinu Malkeinu.מַעֲנֵה הַצֶּמַח צֶדֶק עַל יְחִידוּתIn response to a question raised at yechidus, the Tzemach Tzedek once explained: כְּתִיב יַעֲזוֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ וְאִישׁ אָוֶן מַחְשְׁבוֹתָיו גו“It is written, ‘Let the wicked man abandon his path and the man of iniquity [abandon] his thoughts.’אָוֶן הוּא מִלְּשׁוֹן אוֹן בְּחוֹלָם, שֶׁפִּרוּשׁוֹ כֹּחַ וְעוֹז“The word אָוֶן (‘iniquity’) can also be interpreted as hinting at אוֹן (‘strength’). וּכְשֵׁם דְיַעֲזוֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ זֶהוּ דָבָר הַמּוּכְרָחJust as a wicked man must ‘abandon his path,’ אֲשֶׁר בְּלֹא תְּשׁוּבָה אִי אֶפְשָׁר לָגֶשֶׁת אֶל הַקֹּדֶשׁfor without teshuvah he cannot approach holiness, הִנֵּה כְּמוֹ כֵן צָרִיךְ הָאִישׁ אוֹןso too, a man of strength — כְּלוֹמַר אִישׁ הֶחָזָק בְּדַעַת עַצְמוֹthat is, a person who is strong and confident in his own opinions — לַעֲזוֹב מַחְשְׁבוֹתָיוmust ‘abandon his thoughts.’ וְלֹא יֹאמַר אִיך זאָג אַזוֹי, אִיך האַלט אַזוֹיHe should no longer say: ‘This is what I say,’ or ‘This is how I hold.’ כִּי כָל “אִיך" וּמְצִיאוּת הוּא מְקוֹר הָרַע וְגוֹרֵם פֵּרוּד לְבָבוֹתFor any mention of ‘I’ and [any conception of oneself as an] entity [of weighty import] is the source of evil and instills divisiveness between people’s hearts.”Text and Translation courtesy of Sichos in English

נְהִיגִין בְּנוּסַח עָלֵינוּ לוֹמַר: שֶׁהֵם מִשְׁתַּחֲוִים לָהֶבֶל וְלָרִיקIn the prayer beginning Aleinu, the wording that we customarily follow is, “…for they bow down to vanity and nothingness.” וְגַם בִּתְּפִלַּת מוּסָף דְרֹאשׁ הַשָּׁנָה אוֹמְרִים כֵּןThis version is also used in the Mussaf prayers of Rosh HaShanah. וּמְדַיְּיקִים שֶׁלֹּא לוֹמַר וּמִתְפַּלְלִים כוWe make a point of not saying, “and they pray [to a god who]….”הָרְקִיקָה הִיא אַחַר הָאֲמִירָהIt is customary to spit after reciting the above phrase. טַעַם הָרְקִיקָה, כִּי מִדִּבּוּר מִתְהַוֶּה רוֹק, וְאֵין רוֹצִים לֵיהָנוֹת מֵרוֹק זֶהThe reason is that speaking generates saliva, and we do not wish to benefit from the saliva generated by uttering such words.Text and Translation courtesy of Sichos in English

הַצֶּמַח צֶדֶק צִיוָּה אֶת כָּל הַמְלַמְּדִים שֶׁלָּמְדוּ עִם נְכָדָיו הַקְּטַנִּיםThe Tzemach Tzedek instructed all the tutors of his young grandchildren אֲשֶׁר, מִלְּבַד לִמּוּדִים הָרְגִילִיםthat in addition to the regular studies, יִלְּמְדוּ עִמָּהֶם פֵּרוּשׁ הַמִּלּוֹת (פֵּרוּשׁ הַפָּשׁוּט) שֶׁל סֵדֶר הַתְּפִלָּהthey should also teach the plain meaning of the words of the prayers. וּפַעַם בְּחֹדֶשׁ הָיוּ בָּאִים אֶל הַצֶּמַח צֶדֶק לְהִבָּחֵן בַּזֶּהOnce a month, the children would come to the Tzemach Tzedek to be tested.Text and Translation courtesy of Sichos in English

הַשִּׁעוּר לְהִפָּטֵר מֵחִבּוּט הַקֶּבֶר הוּאThe appropriate amount [of time needed] to free oneself from [the punishment of] chibut hakever1 is שֶׁחֵלֶק שִׁשִּׁי מֵהַמֵּעֵת-לְעֵת יֹאמַר אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה, תְּהִלִּים כוto spend a sixth of one’s day reciting the letters of the Torah, Tehillim and the like. לִזְכּוֹת לְזִכּוּךְ הַנֶּפֶשׁ לְהִפָּטֵר מִכַּף הַקֶּלַע הוּאOne merits the purification of the soul that exempts him from [the punishment of] kaf hakela עַל יְדֵי חֲזָרָה כָּל הַיּוֹם, כַּמָה שֶׁיֵּשׁ בִּיְכוֹלְתּוֹ, מִשְׁנָיוֹת תַּנְיָא תְּהִלִּים בְּעַל-פֶּהby reviewing Mishnayos, Tanya, and Tehillim by heart, as much as possible throughout the day.Text and Translation courtesy of Sichos in English

כְּתִיב דַּע אֶת אֱלֹקֵי אָבִיךָ וְעָבְדֵהוּ בְּלֵב שָׁלֵם, It is written:1 “Know the G‑d of your father and serve Him wholeheartedly.” כִּי כָּל עִנְיַן יְדִיעָה וַהֲשָׂגָה אֲפִילוּ בְּעִנְיָנִים הַיוֹתֵר עֲמוּקִים, For every concept that is known and comprehended, even the very deepest, צָרִיךְ לָבוֹא בַּעֲבוֹדָה, must find expression in Divine service; הַיְינוּ פְּעוּלַת דָּבָר בְּבֵרוּר וְזִכּוּךְ הַמִּדּוֹת וְהִתְקַשְּׁרוּת פְּנִימִית that is, in activity that refines and improves one’s middos (emotive qualities) and develops an inner bonding [to G‑d]. הַנִּקְרָא בִּלְשׁוֹן הַחֲסִידוּת עֲבוֹדָה.In chassidic terminology this activity is called avodah.2Text and Translation courtesy of Sichos in English

וועֶן מָשִׁיחַ וועֶט קוּמעֶןWhen Mashiach comes, וועֶט מעֶן זעֶהן דִי מַעֲלָה פוּן הוֹדָאָה אוּן תְּמִימוּתwe will appreciate the distinctive quality of hodaah [i.e., acknowledgment of G‑d and belief in Him] and temimus — artless sincerity, וואָס אַלעֶ גְלוֹיבּעֶן בֶּאֱמוּנָה טְהוֹרָה אִין גָ-ט בָּרוּךְ הוּא אוּן אִין זַיין תּוֹרָה וּמִצְוֹתthe pure faith with which all [Jews] believe in G‑d, His Torah, and His mitzvos. תַּלְמוּד — פאַרְשׁטאַנד — אִיז דעֶר גְרעֶסטעֶר פאַרְשׁטאַנד האָט אַ גְרעֶנִיץWhen it comes to study, even the highest levels of understanding have their limits. אָבּעֶר הוֹדָאָה — גְלוֹיבּעֶן — גְלוֹיבּעֶן אִיז אַ געֶפִיהל אָהן אַ גְרעֶנִיץHodaah, by contrast, is a feeling that has no boundaries. מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ וועֶט געֶבּעֶן צוּ פאַרְשׁטעֶהן דעֶם מַעֲשֶׂה גָּדוֹלThe King Mashiach will endow us with an understanding of the superior worth, as expressed in action,פוּן דעֶר תְּמִימוּת — האַרְצִיגעֶר עֶרעֶנְסטעֶר עֲבוֹדָהof sincere, heartfelt, earnest Divine service.Text and Translation courtesy of Sichos in English

נְשִׂיאֵי חַבַּ"ד פְלעֶגְן מַעֲבִיר זיַיןThe Rebbeim of Chabad [would fulfill the obligation to review the weekly Torah portion twice in the original and once in the Aramaic translation in the following manner. אֵיין פַּרְשָׁה אָדעֶר צְוֵויי דאָנעֶרְשׁטאָג בַּיינאַכט אוֹר לְיוֹם שִׁשִּׁיThey] would review one or two aliyos on Thursday night. פְרַייטאָג אַחַר חֲצוֹת פְלעֶגְט מעֶן אָנְהוֹיבְּן נאָכְאַמאָל פוּן אָנהוֹיבּOn Friday afternoon they would begin reviewing the weekly portion again from the beginning, אוּן מַעֲבִיר זַיין דִי גאַנצֶע סִדְרָה מִיט דעֶר הַפְטוֹרָהreading the entire sidrah and the haftarah. שַׁבָּת אִינדעֶרפרִיה פאַר'ן דאַוונעֶן פלעֶגט מעֶן מַעֲבִיר זַיין נאָכאַמאָל פוּן שְׁבִיעִיOn Shabbos morning, before praying, they would review the reading from the seventh aliyah onward again. וועֶן עֶס אִיז אוֹיסְגעֶקוּמעֶן צְווֵיי הַפְטוֹרוֹתWhen there were two haftaros, האָט מעֶן געֶזאָגְט הַפְטוֹרַת הַסִּדְרָה בְּיוֹם שִׁשִּׁיthey would recite the haftarah linked to the weekly Torah reading on Friday, אוּן דִי אַנְדעֶרעֶ הַפְטוֹרָה (פוּן שַׁבָּת רֹאשׁ חֹדֶשׁ, מָחָר חֹדֶשׁ וכו') שַׁבָּתand the other haftarah (e.g., the one linked to Shabbos Rosh Chodesh or to the day preceding Rosh Chodesh) on Shabbos.*הַחֲלוֹמוֹת הַטּוֹבִים בְּעִנְיָנֵי תּוֹרָה שֶׁמוֹדִיעִים בַּחֲלוֹםGood dreams that communicate Torah concepts בָּא עַל פִּי הָרוֹב עַל יְדֵי שְׁקִידָה גְּדוֹלָה בַּתּוֹרָה בַּיוֹםresult, by and large, from diligence in one’s Torah study during the day. דְּכַאֲשֶׁר עוֹסֵק בַּתּוֹרָה בִּשְׁקִידָה גְּדוֹלָהWhen a person studies Torah with great diligence אוֹ עוֹסֵק בַּעֲבוֹדָה שֶׁבְּלֵב בִּיגִיעָה עֲצוּמָהor exerts himself intensely in the service of the heart, הִנֵּה כַּאֲשֶׁר בַּלַּיְלָה נִשְׁמָתוֹ עוֹלָה לְמַעְלָה his soul ascends at night to the spiritual realms וְשׁוֹאֶבֶת לָהּ חַיִּים מֵחַיֵּי דִלְעֵילָּא כִּמְבוֹאָר בְּזֹהַרand draws life from the Sublime life-force, as explained in the zohar הִנֵּה אָז מוֹדִיעִים לוֹ חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה בְּגַלְיָא שֶׁבַּתּוֹרָה אוֹ בִּפְנִימִיּוּת הַתּוֹרָהHe is then informed of new insights in nigleh, the revealed dimensions of Torah, or in pnimiyus haTorah, the Torah’s mystical secrets — .אִישׁ אִישׁ כְּפִי שְׁקִידַת עֲבוֹדָתוֹ בַּעֲבוֹדַת הַיּוֹםevery individual according to the diligence of his efforts in the course of that day.Text and Translation courtesy of Sichos in English

בְּתּוֹרָה אוֹר, בְּדִבּוּר הַמַּתְחִיל תָּנוּ רַבָּנָן מִצְוַת נֵר חֲנוּכָּה[In Torah Ohr Maamar Tanu Rabanan Ner Chanukah]“כִּי אֵין כְּדַאי כָּל הַדִּינִים" צָרִיךְ לְהְיוֹת “כִּי כְּדַאי כָּל הַדִּינִים"[it is printed: "it is not worth all the judgement" it should say "it is worth all the judgement", remove the 'not']שָׁם בֵּאוּר לְדִבּוּר הַמַּתְחִיל רָנִּי וְשִׂמְחִי סְעִיף הַמַּתְחִיל וְעַתָּה נָבוֹא[ibid: Explanation to Rani V'Simchi, paragraph starting V'Ata Navo]“שֶׁהוּא פְּנִימִית אֲרִיךְ אַנְפִּין" צָרִיךְ לִהְיוֹת “שֶׁהִיא פְּנִימִית אֵין סוֹף"[it is printed: 'it is the inwardness of Arich Anpin (long face)", it should say "it is the inwardness of Ein-Sof (infinity)][In the above note, the Rebbe makes emendations to the Hebrew text of Torah Or that have since been incorporated in all of its editions.]Text courtesy of Sichos in English, Translation attempt by the podcaster.

"מִלְחֶמֶת הַיְוָנִים הָיְתָה “לְהַשְׁכִּיחָם תּוֹרָתֶךָ וּלְהַעֲבִירָם מֵחוּקֵּי רְצוֹנֶךָThe campaign of the Greeks was intended “to make [the Jews] forget Your Torah and have them violate the decrees of Your will.” וּכְמַאֲמָר (בראשית רבה פרשה ט"ז) כִּתְבוּ כו' שֶׁאֵין לָכֶם חֵלֶק בֵּאלֹקֵי יִשְׂרָאֵלIn the words of Bereishis Rabbah, ch. 16[:4], [the Greeks challenged the Jews to] “write… that you have no share in the G‑d of Israel.”כָּל הַמִּלְחָמָה הָיְתָה נֶגֶד אֱלֹקוּתTheir entire war was directed against G‑dliness. זאָל מעֶן לעֶרנעֶן תּוֹרָה, זאָל מעֶן מְקַיֵּים זיַין מִצְוֹת הַמִּשְׁפָּטִים וְהָעֵדוֹתThey would have allowed the Jews to study Torah and observe mitzvos — the mishpatim and the eduyos — רַק שֶׁלֹּא לְהַזְכִּיר שֶׁהִיא תּוֹרַת ה' וְשֶׁהַמִּצְוֹת הֵם חֻקֵּי רְצוֹנוֹ יִתְבָּרֵךְso long as they did not mention that the Torah was G‑d’s and that the mitzvos were “the decrees of His will.” נִיט דעֶרמאָנעֶן אִין תּוֹרָה וּמִצְוֹת דעֶם עִנְיָן פוּן ג-טלִכְקַייט[Their objective was that the Jews] refrain from associating G‑dliness with the Torah and its mitzvos.Text and Translation courtesy of Sichos in English

נוֹהֲגִים אֲשֶׁר הַיָּחִיד מְבָרֵךְ - בְּהַלֵּל - תְּחִלָּה וָסוֹףIt is customary when reciting Hallel without a minyan to say the blessing at the beginning and end, גַּם בְּיָמִים שֶׁאֵין גּוֹמְרִים בָּהֶם אֶת הַהַלֵּלeven on those days when the full Hallel is not recited."הַנּוּסַח שֶׁאוֹמְרִים הוּא: יְהַלְלוּךָ ה' אֱלוֹקֵינוּ כָּל מַעֲשֶׂיךָ, בְּהַשְׁמָטַת תֵּיבַת "עַל[According to Lubavitch custom,] the wording in the concluding blessing [of Hallel] is יהללוך ה' אלוקינו כל מעשיך, without the word על כָּל הַתְּפִילִּין מַנִיחִים קוֹדֶם מוּסָף[On Rosh Chodesh,] one should put on all [the pairs of] tefillin before Mussaf,אֲבָל הַשִּׁעוּרִים לוֹמְדִים אַחַר סִיּוּם כָּל הַתְּפִלָּהbut the [daily] readings should be recited after completing all the morning prayers.Text and Translation courtesy of Sichos in English

דִי עֲבֵירוֹת פוּן דִי אִידעֶן (אִין דעֶר צַייט פוּן דִי יְוָנִים) זיַינעֶן געֶוועֶןIn the Hellenistic era, the Jews sinned דאָס חַבֶרְ'ן זִיך מִיט דִי יְוָנִים, לעֶרנעֶן זיֵיעֶר קוּלְטוּרby fraternizing with the Greeks, studying their culture, חִלּוּל שַׁבָּת וּמוֹעֵד, עֶסעֶן טְרֵפוֹת, נִיט הִיטְן דִי אִידִישׁעֶ טַהֲרָהdesecrating Shabbos and the festivals, eating treif food, and failing to observe the laws of Jewish family purity. דִי שְׁטרָאף-צָרָה אִיז געֶוועֶןThe blow of retribution was דעֶר גיַיסְטִיגעֶר חוּרְבָּן פוּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁthe spiritual destruction of the Beis HaMikdash,הֲרִיגָה אוּן שְׁקלאַפעֶרַי אִין גָלוּתthe slaughter [of many thousands], and slavery in exile. דוּרְך תְּשׁוּבָה אוּן מְסִירַת נֶפֶשׁTeshuvah and mesirus nefeshאִיז געֶקוּמעֶן דִי גְרוֹיסֶע ג-טלִיכֶע וואוּנְדֶער-יְשׁוּעָה, דֶער נֵס חֲנוּכָּהbrought about the wondrous G‑dly salvation — the miracle of Chanukah.Text and Translation courtesy of Sichos in English

הַנָּהוּג אֵצֶל הַצֶּמַח צֶדֶקThe Tzemach Tzedek would customarilyכִּי בְּאֶחָד מִלֵּילֵי חֲנוּכָּה הָיוּ עוֹשִׂים כְּעֵין פאַרבְּרֵיינגעֶן עִם בְּנֵי הַבַּיִתOn one of the evenings of Chanukah, he would hold a kind of farbrengen with the members of his family, " וְהָיוּ בָּאִים גַּם כַּלוֹתָיו, וְנִקְרָא “לאַטקעֶס אָוועֶנטincluding his daughters-in-law. This gathering was known as a “latke evening.”וְכֵן הָיָה אֵצֶל רַבֵּנוּ‏ הַזָּקֵן וְאַדְמוּ"ר הָאֶמְצָעִיThe Alter Rebbe and the Mitteler Rebbe had done likewise. בֵּין הַסִּפּוּרִים שֶׁהָיוּ הָרַבֵּיִים מְסַפְּרִים בִּסְעוּדָה זוֹThe stories and subjects that they passed on at this festive meal הָיוּ סִפּוּרִים אֲשֶׁר בְּכָל חֲנוּכָּה הָיוּ מְשׂוֹחֲחִים אוֹדוֹתָםincluded some that they spoke of every Chanukah, אַף שֶׁכְּבָר דִּבְּרוּ מִזֶה בְּשָׁנָה הֶעָבְרָהeven though they had spoken of them the previous year.אַאַמוּ"ר הָיָה נוֹתֵן דְּמֵי חֲנוּכָּה בְּלֵיל נֵר הָרְבִיעִי אוֹ הַחֲמִישִׁיMy revered father, the Rebbe [Rashab], would distribute Chanukah gelt on the fourth or the fifth night of Chanukah.Text and Translation courtesy of Sichos in English

בַּמַּאֲסָר הַשֵּׁנִי שֶׁל רַבֵּנוּ הַזָּקֵן — בִּשְׁנַת תקס"א During the Alter Rebbe’s second incarceration, in 5561 (1800), לֹא יָשַׁב בִּתְפִיסָא וּמַאֲסָר כָּבֵד כְּבָרִאשׁוֹנָהthe conditions of his confinement were not as harsh as they had been the first time. אֲבָל הַמַּלְשִׁינוּת הָיְתָה כְבֵדָה יוֹתֵרThe slanderous charge, however, was far more severe, כִּי עִקָּר הַהַלְשָׁנָה הָיָה עַל תּוֹרַת הַחֲסִידוּת, וְהַהִתְנַגְדוּת הָיְתָה גְּדוֹלָה בִּמְאוֹדfor it focused [not on himself personally but] on the teachings of Chassidus, and the opposition was intense. "הָיָה תָּפוּס בּ"טַיינעֶ סָאוועֶטHe was imprisoned in the Tainy Soviet prison, יוֹם שֶׁיָצָא לְחֵרוּת: נֵר ג' דְּחַנוּכָּהand was released on [the day of] the third Chanukah light.Text and Translation courtesy of Sichos in English

מְבָרְכִים רֹאשׁ חֹדֶשׁ טֵבֵת. אֲמִירַת כָּל הַתְּהִלִּים בְּהַשְׁכָּמָה. יוֹם הִתְוַעֲדוּת[On Shabbos Mevarchim, it is our custom] to recite the entire Book of Tehillim early in the morning and to hold a farbrengen on that day.טַל וּמָטָר[From this date forward, we begin requesting] tal u’matar (“dew and rain”) [in the weekday Shemoneh Esreh].נֵר חֲנוּכָּה אַחַר הַבְדָלָה וְקוֹדֶם אֲמִירַת וְיִתֶּן לְךָ[On Saturday night, at home,] we kindle the Chanukah lights after Havdalah, before reciting VeYiten Lecha. בְּבֵית הַכְּנֶסֶת נֵר חֲנוּכָּה קוֹדֶם הַבְדָלָהIn the synagogue, the Chanukah lights are kindled before Havdalah.בְּיוֹם שַׁבָּת קֹדֶשׁ שֶׁמְּבָרְכִים הַחֹדֶשׁOn Shabbos Mevarchim, הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר יִתְקַבְּצוּ אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵינוּ לְבֵית הַכְּנֶסֶת לְהַגִּיד כָּל הַתְּהִלִּיםthe members of the chassidic brotherhood should rise early in the morning and gather in the synagogue to recite the entire Book of Tehillim. אַחַר הָאֲמִירָה יִלְמְדוּ כְּשָׁעָה מַאֲמָר שֶׁל חֲסִידוּת שֶׁיִּהְיֶה מוּבָן לַכֹּל, וְאַחַר כַּךְ תְּפִלָּהFollowing that, for about an hour, they should study a maamar of Chassidus that everyone can understand, and then [begin the morning] prayers. מוֹעֵד הִתְוַועֲדוּת כְּפִי הַזְּמַן שֶׁיַּגְבִּילוּThe farbrengen [held in honor of Shabbos Mevarchim] should be scheduled מַתְאִים לִתְנָאֵי הַמָּקוֹם, מְקוֹם דִּירָתָם לְהַצְלָחָה בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיוּתto suit the conditions of the place in which they live — and may they enjoy success there, both materially and spiritually.אַחַר אֲמִירַת כָּל הַתְּהִלִּים בְּשַׁבָּת מְבָרְכִים יֹאמְרוּ קַדִּישׁ יָתוֹםAfter reciting the entire Book of Tehillim on Shabbos Mevarchim, the Mourners’ Kaddish should be recited. וְאִם יֵשׁ חִיּוּב — יָאהרצַייט אוֹ אָבֵל — אוֹמְרִים קַדִּישׁ יָתוֹם אַחַר כָּל סֵפֶרIf one of those present is obligated to recite the Mourners' Kaddish, either because he is observing a yahrzeit or because he is within the period of mourning after a close relative, he should recite it after each of the five component books [of Tehillim].Text and translation courtesy of Sichos in English

אַאַמוּ"ר הָיָה מַדְלִיק נֵרוֹת חֲנוּכָּה בֵּין מִנְחָה לְמַעֲרִיבMy revered father, the Rebbe [Rashab], would kindle the Chanukah lights between the Afternoon Service and the Evening Service. וְלֹא הָיָה מְדַיֵּיק בְּפֶתַח שֶׁיִּהְיֶה מִדָּרוֹם לְצָפוֹן אוֹ מִמִּזְרָח לְמַעֲרָבHe was not particular about whether it was placed in the doorway from north to south or from east to west. הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ — אַחַר הַדְלָקַת כָּל הַנֵּרוֹת[He would recite the hymn] HaNeiros Halalu after all the lights were kindled.וְהָיָה יוֹשֵׁב בְּסָמוּךְ לְהַנֵּרוֹת חֲצִי שָׁעָהHe would sit near the lights for half an hour [every evening], לְבַד מֵעֶרֶב שַׁבָּת קוֹדֶשׁ שֶׁלֹּא הָיָה מִתְעַכֵּב חֲצִי שָׁעָה —except for Friday afternoon when he would not wait that long. מְדַיֵּיק שֶׁיִּדְלְקוּ הַנֵּרוֹת חֲמִשִׁים מִינוּט לְכָל הַפָּחוֹתHe would see to it that the lights should burn for at least 50 minutes.מִנְחָה, נֵר חֲנוּכָּה, נֵר שַׁבָּת[On the eve of Shabbos during Chanukah, the sequence is:] the Afternoon Service; Chanukah lights; Shabbos candles.Text and Translation courtesy of Sichos in English

(הֶמְשֵׁךְ)(In continuation: [of yesterday]) בֵּאוּר ג' הַפְּסוּקִים — לְכוּ נְרַנְנָה — עַל פִּי מִדָּה מְמוּצַּעַת מִדַּת כָּל אָדָםTo explain the three verses beginning Lechu neranenah in a way that is meaningful to everyone:מִיטְוואָך, אַז מעֶן הוֹיבְּט אָן טְראַכְטעֶן וואוּ וועֶט מעֶן נעֶהמעֶן אוֹיף שַׁבָּתOn Wednesday, a person begins to wonder where he will get his Shabbos needs, — הֵן בְּפַּשְׁטוּת אוּן הֵן מִיט וואָס וועֶט מעֶן שַׁבָּת'ן —- both in a literal sense and also, how he will “make” his Shabbos in a spiritual sense — יעֶדעֶר אִיד אִיז דאָך שַׁבָּת גאָר אַנאַנדעֶרעֶרfor on Shabbos, every Jew becomes a very different person. וועֶרט מָרָה שְׁחוֹרָה'דִיג[Knowing that he is inadequately prepared,] he may become depressed. אִיז דִי עֵצָה, לְכוּ נְרַנְנָה, בִּטָּחוֹןThe solution is Lechu neranenah: “Let us go and sing joyously” — let us have trust [in G‑d].וועֶן עֶס קוּמט דאָנעֶרשְׁטאָגWhen Thursday arrives, עֶס וועֶרט נעֶהנְטעֶר צוּ שַׁבָּת, אוּן עֶס אִיז נאָך אַלְץ נִיטאָShabbos has drawn closer and he is still empty-handed; אִיז יעֶמאָלט נְרַנְנָה'ט זִיך נִיט, מעֶן פאַרְשׁטעֶהט אַז מְ'דאַרף עֶפּעֶס טאָןjoyous song no longer flows so spontaneously. It’s clear that he has to do something.אִיז אַז מְ'זִיצט דאָנעֶרשְׁטאָג'דִיגעֶ נאַכט אוּן מְ'לעֶרעֶנט חֲסִידוּתBut after staying up and studying Chassidus on Thursday night, יעֶמאָלט אִיז פרֵייטאָג דעֶרהעֶרט מעֶן כִּי אֵ-ל גָּדוֹל גו' וּמֶלֶךְ גָּדוֹל גוone appreciates on Friday that “the Al-mighty is great… and a great King.”אוּן מִיט דעֶם שַׁבָּת'ט אַ אִידAnd with this awareness, a Jew makes his Shabbos.בְּמִנְחָה אֵין אוֹמְרִים תַּחֲנוּןDuring the Afternoon Service, Tachanun is not recited.Text and Translation courtesy of Sichos in English

מִשִּׂיחוֹת אַאַזְמוּ"ר — אֱלוּל תּרל"הFrom a talk of my revered grandfather, the Rebbe [Maharash], in Elul, 5635 (1875):ג' יָמִים קוֹדֶם הַשַׁבָּת הוּא הֲכָנָה לְשַׁבָּתThe three days preceding Shabbos are a preparation for Shabbos. אוֹיף שַׁבָּת זאָגט עֶר אִין זֹהַר דְּמִינֵּיהּ מִתְבָּרְכִין כּוּלְהוּ יוֹמִיןWith regard to Shabbos, the Zohar states: “All of the days are blessed from it.” כּוּלְהוּ יוֹמִין אִיז כָּל שֵׁשֶׁת יְמֵי הַשָּׁבוּעַ“All of the days” refers to the six weekdays, וואָס אוֹיף דעֶם האָט דעֶר אוֹיבּעֶרשְׁטעֶר געֶגעֶבּעֶן אַ בְּרָכָה כְּלָלִית for which G‑d granted a comprehensive blessing: וּבֵרַכְךָ ה' אֱלֹקֶיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה“And G‑d your L‑rd will bless you in all that you do.”אִיז דִי בִּרְכַּת הַשַּׁבָּת מִלְּפָנָיו וּמִלְּאַחֲרָיוThe blessing of Shabbos extends to the days that precede it and follow it. דִי הֲכָנָה צוּ שַׁבָּת אִיז מִיּוֹם דThe preparations for Shabbos begin on Wednesday, אוּן דעֶר אָנְזאָג אִיז דעֶר קְלֵיינעֶר לְכוּ נְרַנְנָה, וואָס אִיז ג' פְּסוּקִיםand are heralded by the brief Lechu neranenah, the three verses [recited at the end of Wednesday’s Song of the Day].Text and Translation courtesy of Sichos in English

מִתַּקָנוֹת כְּבוֹד קְדוּשַׁת אַדְמוּ"ר שְׁלִיטָ"אOne of the practices instituted by the Rebbe [Rayatz] לֵאמֹר בְּכָל בֹּקֶר אַחַר הַתְּפִלָּהis the recitation of the daily portion of Tehillim every morning after davenen, וְגַם בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב, רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִיםincluding Shabbos, festivals, Rosh HaShanah, and Yom Kippur. תְּהִלִּים כְּפִי שֶׁנֶּחֱלַק לִימֵי הַחֹדֶשׁfollowing the division of its 150 psalms according to the days of the month — וְאַחַר אֲמִירָה בַּעֲשָׂרָה — קַדִּישׁ יָתוֹםWhen this portion is recited with a minyan, it is followed by a Mourners’ Kaddish.בְּחֹדֶשׁ שֶׁל כט יוֹם אוֹמְרִים בְּיוֹם כט הַשִּׁעוּר דִּשְׁנֵי הַיָּמִיםIn a month of 29 days, the portions for both the 29th and the 30th days should be recited on the 29th day.Text and Translation courtesy of Sichos in English

מעֶן זאָל זִיך אוֹיסלעֶרנעֶן מִשְׁנָיוֹת בְּעַל-פֶּה Everyone should study mishnayos by heart, כָּל חַד לְפוּם שִׁיעוּרֵיהּ דִילֵיהּaccording to his ability, אוּן געֶהן אִין גאַס אוּן חַזֶרְ'ן מִשְׁנָיוֹתrepeating them while walking in the street. דעֶרמִיט וועֶט מעֶן זוֹכֶה זַיין צוּ מְקַבֵּל זַיין פְּנֵי הַמָּשִׁיחַThrough this, we will merit to greet Mashiach.חֲסִידִים דאַרפעֶן לעֶרנעֶן חֲסִידוּתChassidim must study Chassidus. סְתַּם חֲסִידִים — יוֹם שֵׁנִי, יוֹם חֲמִישִׁי וְיוֹם הַשַּׁבָּתChassidim in general should do so on Monday, Thursday, and Shabbos. תְּמִימִים — שָׁעָה אַחַת בְּכָל יוֹםTemimim should do so for an hour every day.Text and Translation courtesy of Sichos in English

הַדְפָּסַת סֵפֶר שֶׁל בֵּינוּנִים — תַּנְיָא — בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה The first printing of Sefer Shel Beinonim — Tanya נִגְמְרָה יוֹם ג' כ' כִּסְלֵו תקנ"ז בִּסְלאַוִויטאַwas completed on Tuesday, 20 Kislev, 5557 (1796), in Slavita. וְכוֹלֵל: חֵלֶק רִאשׁוֹן — סֵפֶר שֶׁל בֵּינוּנִים, חֵלֶק שֵׁנִי — חִנּוּךְ קָטָן וְשַׁעַר הַיִּחוּד וְהָאֱמוּנָהIt comprised: Part I — Sefer shel Beinonim,and Part II — Chinuch Katan and Shaar HaYichud VehaEmunah.אִגֶּרֶת הַתְּשׁוּבָה — מַהֲדוּרָא קַמָּא — נִדְפְּסָה לָרִאשׁוֹנָה: זאָלקוִוי תקנ"טThe first edition of Iggeres HaTeshuvah was originally printed in Zholkva in 5559 (1799). מַהֲדוּרָא בַּתְרָא — נִדְפְּסָה לָרִאשׁוֹנָה: שׁקלאָוו תּקס"וThe second edition was first printed in Shklovin 5566 (1806).אִגֶּרֶת הַקֹּדֶשׁ — בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה — שׁקלאָוו תּקע"דIggeres HaKodesh was first printed in Shklovin 5574 (1814). תּוֹצָאָה מְתוּקֶּנֶת שֶׁל כָּל ד' הַחֲלָקִים — וִוילנאָ ראָם תּר"סThe revised edition including all four parts was printed in Vilna at the Romm press in 5660 (1900), וְחָזְרָה וְנִדְפְּסָה כַּמָּה פְּעָמִיםand has since been reprinted numerous times.Text and Translation courtesy of Sichos in English

הפטורה: חֲזוֹן עוֹבַדְיָThe haftarah [for Parshas Vayishlach] begins Chazon Ovadiah (Ovadiah 1:1-21). אֵין אוֹמְרִים אָב הָרַחֲמִים וְצִדְקָתְךָ[Whenever Yud-Tes Kislev falls on Shabbos], the passage beginning Av HaRachamim is omitted [after the Torah Reading] and, [in the Afternoon Service,] the passage beginning Tzidkas'cha is omitted.אֵין הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר מִתְעַטֵּף בְּטַלִּית לְמִנְחָה אוֹ לְמַעֲרִיבThe sheliach tzibbur should not wear a tallis for the Afternoon or Evening Services. לֹא בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב וְלֹא בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה[This applies throughout the year, including] Shabbosos, the festivals, and Rosh HaShanah.הִלּוּלָא שֶׁל הָרַב הַמַּגִּיד — מִמֶּעזרִיטשׁ — ג' וַיֵּשֶׁב תקל"ג, וּמְנוּחָתוֹ כָּבוֹד בְּאַנאָפּאָלִי[Yud-Tes Kislev] is the yahrzeit of the Maggid of Mezritch, [who passed away] on Tuesday of the week in which Parshas Vayeishev is read, 5533 (1772). His resting place is in Hanipoli.אַדְמוּ"ר הַזָּקֵן יָצָא לְחֵרוּת מִמַּאֲסָרוֹ הָרִאשׁוֹן — יט כִּסְלֵו, ג' וַיֵּשֶׁב, תקנ"ט, לִפְנוֹת עֶרֶבThe Alter Rebbe was liberated from his first imprisonment on Yud-Tes Kislev, on Tuesday of the week in which Parshas Vayeishev is read, 5559 (1798), before dusk.מִמִּכְתַּב רַבֵּנוּ הַזָּקֵןFrom a letter of the Alter Rebbe:בְּרַם כְּגוֹן דָּא צָרִיךְ לְהוֹדִיעַThis fact must be made known: כִּי יוֹם אֲשֶׁר עָשָׂה ד' לָנוּ יוֹם יט כִּסְלֵו, יוֹם ג' שֶׁהוּכְפָּל בּוֹ כִּי טוֹב[On] the day that G‑d made for us, Yud-Tes Kislev — [which in the year 5559 fell on a] Tuesday, the day concerning which the phrase “it was good” was repeated, יוֹם הִלּוּלָא רַבָּא שֶׁל רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ נִשְׁמָתוֹ עֵדֶןand which is the yahrzeit of our holy teacher (the Maggid), whose soul is in Eden — וּכְשֶׁקָרִיתִי בְּסֵפֶר תְּהִלִּים בְּפָּסוּק פָּדָה בְשָׁלוֹם נַפְשִׁי, קוֹדֶם שֶׁהִתְחַלְתִּי פָּסוּק שֶׁלְּאַחֲרָיוwhen I read the verse in the Book of Tehillim, “He redeemed my soul in peace,” and before I began the next verse, יָצָאתִי בְּשָׁלוֹם מֵד' שָׁלוֹםI emerged in peace [thanks to] the G‑d of peace.יוֹם הִתְוַעֲדוּת וְקַבָּלַת הַחְלָטוֹת טוֹבוֹתThis is a day for farbrengens, and for making positive resolutions בִּקְבִיעוּת עִתִּים לַתּוֹרָה הַנִּגְלֵית וְדִבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים בָּרַבִּיםto set fixed times for public Torah study, both in nigleh and Chassidus, וְחִזּוּק דַּרְכֵי הַחֲסִידִים בְּאַהֲבַת רֵעִיםand for strengthening the paths of chassidic conduct with brotherly love.נוֹהֲגִים לְסַדֵּר חֲלוּקַת הַשַׁ"סIt is customary [on this day] to apportion the tractates of the Talmud [to be studied by the members of the local chassidic brotherhood] וְעַל פִּי הַסֵּדֶר הַמְּבוֹאָר בְּאִגֶּרֶת הַקּוֹדֶשׁ, דִּבּוּר הַמַּתְחִיל הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַaccording to the pattern described in Tanya — Iggeres HaKodesh, in the epistle beginning Hocheiach Tochiach. בְּליוּבּאַוִויטשׁ מִשְּׁנַת תרס"ג וְאֵילָךְ הָיוּ מְסַדְּרִים חֲלוּקַת הַשַׁ"ס כ"ד בְּטֵבֵתIn Lubavitch, from 5663 (1902) onward, the tractates were apportioned on 24 Teves — יוֹם הִלּוּלָא שֶׁל רַבֵּנוּ הַזָּקֵןthe Alter Rebbe’s yahrzeit — מִפְּנֵי אֶפֶס הַפְּנַאי בְּיט כִּסְלֵוbecause of the lack of time on Yud-Tes Kislev.Text and Translation courtesy of Sichos in English

ממכתב אאמו"רFrom a letter by my father:*… יט כסלו … החג אשר פדה בשלום נפשנו ואור וחיות נפשנו ניתן לנוThe 19th of Kislev...the festival on which "He redeemed our soul in peace," and our soul's illumination and vitality were given to us, היום הזה הוא ראש השנה לדא"חthis day is Rosh Hashana for Chassidus אשר הנחילנו אבותינו הקדושים זצוקלל"הה נ"ע זי"עbequeathed us by our sacred forebears, והיא היא תורת הבעש"ט ז"לidentical with the teachings of the Baal Shem Tov.זה היום תחלת מעשיך"This day is the beginning of Your works,"שלימות הכוונה האמיתית בבריאת האדם עלי ארץthe fulfillment of the true intention behind the creation of man on earth, להמשיך גילוי אור פנימיות תורתינו הקדושהwhich is to call forth revelation of the light of the inward part of our holy Torah.אשר נמשך ביום הזה בבחי' המשכה כללית על כללות השנהOn this day, that light is called forth, in a general way, for the entire year. ועלינו להעיר לבבנו ביום הזה בבחי' חפץ ורצון פנימי ועצמי באמיתת נקודת לבבנוIt is our duty, on this day, to awaken our hearts with an innermost, elemental desire and will, in the very core of our heart, שיאיר נפשנו באור פנימיות תורתו יתthat G‑d illuminate our souls with the light of His Inner Torah.ממעמקים קראתיך ה"From the depths I called to You, O G‑d," להמשיך בחי' עומק ופנימיות תורת ה' ומצות הto elicit the depth and inwardness of G‑d's Torah and G‑d's mitzvot מבחי' פנימיות ועצמות אוא"ס ב"הfrom the inwardness and essence of the Infinite (May He be blessed), שיאיר בפנימיות נפשנוto illuminate the inwardness of our souls. אשר כל עצמותינו (ר"ל כל מציאותינו, העצם וההתפשטות כו') יהיו אליו ית' לבדThat all our being (meaning our total existence, the essence and the extensions) be devoted to Him alone, לגרש מאתנו כל מדת רעה ומגונה מהמדות הטבעיותto banish from within us any of the natural traits that are evil and unworthy. כ"א כל עשיותינו וענינינו (הן בעבודה היינו תפלה ותומ"צ [ותורה ומצות]Instead, all our works and affairs (our Avoda, meaning - davening and Torah and mitzvot, (והן בעניני עולם המוכרחים לקיום הגוףand our worldly undertakings necessary for the maintenance of the body), יהיו בכוונה אמיתית לשם שמים אשר חפץ ה' כוbe with sincere intention for the sake of Heaven, as G‑d wishes.והי"ת אב הרחמים ירחם עלינו וינחנו בדרך הטובה והישרה ישר יחזו פנימוMay G‑d the Merciful Father have compassion upon us and lead us along the good and righteous path and may we "see His face in uprightness. Tehillim 11:7.Text and Translation courtesy of Kehot Hayom Yom edition

This episode presents an overview and some history of the Hayom Yom, how it came to be and what role it plays in the life a Lubavitcher Chossid. Presented in honor of the beginning of a new cycle of studying the daily Hayom Yom on Yud Tes Kislev, the beginning of the Chassidic calendar.For questions and follow-up: [email protected]

בְּמִנְחָה אֵין אוֹמְרִים תַּחֲנוּןIn the Afternoon Service, Tachanun is not recited.הַצֶּמַח צֶדֶק כּוֹתֵבThe Tzemach Tzedek writes: אַהֲבָה דִבְחִינַת וְעִמְּךָ לֹא חָפַצְתִּיThe love [of G‑d at the level] indicated by the verse, “Beside You, I desire nothing,” (הַיְינוּ)is such שֶׁלֹּא לַחְפּוֹץ שׁוּם דָּבָר זוּלָתוֹ יִתְבָּרֵךְthat one desires nothing other than G‑d Himself. וְלֹא אֲפִילוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץOne does not even desire “heaven” or “earth,” שֶׁהֵם גַּן עֵדֶן עֶלְיוֹן וְתַחְתּוֹןwhich allude here to the Higher Gan Eden and the Lower Gan Eden, כִּי רַק בְּיוּ"ד נִבְרָא כוfor they were created only through the letter yud. אֶלָּא תִּהְיֶה הָאַהֲבָה רַק לוֹ יִתְבָּרֵךְ לְבַדRather, one’s love is directed solely to G‑d, דְהַיְינוּ לִמְהוּתוֹ וְעַצְמוּתוֹ יִתְבָּרֵךְ מַמָּשׁto His very Essence.וְכַךְ הָיָה נִשְׁמָע הַלָּשׁוֹן מִמּוֹרִי וְרַבִּי נִשְׁמָתוֹ עֵדֶן, רַבֵּנוּ הַזָּקֵןAnd indeed, these were the words that used to be heard from our mentor and master (the Alter Rebbe), בִּדְבֵקוּתוֹwhen he entered a state of dveikus, שֶׁהָיָה אוֹמֵר בְּזֶה הַלָּשׁוֹןhe would say the following:אִיך וִויל זעֶ גאָר נִיסט“I desire nothing. אִיך וִויל נִיט דַיין גַּן עֵדֶןI don’t want Your Gan Eden. אִיך וִויל נִיט דַיין עוֹלָם הַבָּא כוI don’t want Your World to Come…. אִיךְ וִויל מעֶר נִיט אַז דִיךְ אַלֵייןI want nothing but You alone.”גוּט יוֹם טוֹבGut Yom-Tov!לְשָׁנָה טוֹבָה בְּלִמּוּד הַחֲסִידוּת וְדַרְכֵי הַחֲסִידוּת תִּכָּתֵבוּ וְתֵחָתֵמוּMay you be inscribed and sealed for a good year in the study of Chassidus and the paths of Chassidus.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

חֲסִידוּת חַבַּ"דChabad Chassidus פּוֹתַחַת שַׁעֲרֵי הֵיכְלֵי חָכְמָה וּבִינָהopens the gates of the halls of Chochmah and Binah, לֵידַע וּלְהַכִּיר אֶת מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָםenabling one to know and recognize “the One Who spoke, and the world came into being.” בְּהַשָּׂגָה שִׂכְלִיתwith an intellectual grasp, מְעוֹרֶרֶת רִגְשֵׁי הַלֵּבIt arouses corresponding feelings in the heart לְהִתְפָּעֵל בְּאוֹתָהּ מִדָּה שֶׁבַּלֵב הַמְחוּיֶּבֶת מֵהַשְׂכָּלָה זוּthat spring from the particular G‑dly concept that one has understood. וּמוֹרָה דֶּרֶךְ אֲשֶׁר כָּל אֶחָד וְאֶחָדMoreover, it guides every individual — לְפוּם שִׁעוּרָא דִילֵיהּaccording to his own level — יָכוֹל לָגֶשֶׁת אֶל הַקֹּדֶשׁalong the path by which he can draw near to holiness, לַעֲבוֹד אֶת הֲוָיָ' בְּמוֹחוֹ וְלִבּוֹenabling him to serve G‑d with his mind and heart.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

יְסוֹד עִיקָּרִי בְּשִׁיטַת חַבַּ"ד הוּאA main foundation of the Chabad approach אֲשֶׁר הַמּוֹחַ הַשַּׁלִיט עַל הַלֵּב בְּתוֹלָדְתּוֹis for the mind, which naturally rules over the heart, יְשַׁעְבֵּד אֶת הַלֵּב לַעֲבוֹדַת ה' יִתְבָּרֵךְto enlist the heart in the service of G‑d מִתּוֹךְ הַשְׂכָּלָה הֲבָנָה וְהַעֲמָקַת הַדַּעַתthrough abstraction, understanding, and a deepening awareness בִּגְדוּלַּת בּוֹרֵא הָעוֹלָם בָּרוּךְ הוּאof the greatness of G‑d.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

"בְּתּוֹרָה אוֹר, דִּבּוּר הַמַּתְחִיל וַיֵּשֶׁב: "וְאֵינָהּ יְכוֹלָה לִרְאוֹת בְּאַהֲבָה" צָרִיךְ לִהְיוֹת "וְאֵינָה יְכוֹלָה לִהְיוֹת בְּאַהֲבָה[In the above note, the Rebbe makes an emendation to the Hebrew text of Torah Or that has since been incorporated in all of its editions.]רַבֵּנוּ הַזָּקֵן סִפֵּר לִבְנוֹ אַדְמוּ"ר הָאֶמְצָעִיThe Alter Rebbe told his son, the Mitteler Rebbe: דעֶר זֵיידעֶ (הַבַּעַל שֵׁם טוֹב) זאָגטMy [spiritual] grandfather, (the Baal Shem Tov,) once said אַז מ'דאַרף האָבּעֶן מְסִירַת נֶפֶשׁ אוֹיף אַהֲבַת יִשְׂרָאֵלthat one must have mesirus nefesh for ahavas Yisrael — אֲפִילוּ צוּ אַ אִידעֶן, וועֶלכעֶן מ'האָט קֵיינמאָל נִיט געֶזעֶהןeven for a Jew whom one has never seen.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

מְבָרְכִין בִּרְכַּת הַמָּזוֹן בְּכוֹס שֶׁל בְּרָכָה, אַף שֶׁאֵין עֲשָׁרָהThe Grace after Meals is recited over a cup of wine even if a quorum of ten is not present. הַכּוֹס עַל כַּף הַיַד וְהָאֶצְבָּעוֹת זְקוּפוֹתThe cup is placed on the palm of the hand with the fingers upraised. אוֹחֵז הַכּוֹס מֵאֲמִירַת "רַבּוֹתַי מִיר וועֶלעֶן בּעֶנטשעֶן" עַד אֲחַרֵי סִיוּם בְּרָכָה שְׁלִישִׁיתThe cup is held from the recitation of the phrase Rabosai, mir veln bentshen until the end of the third blessing. שֶׁאָז מַעֲמִידוֹ עַל הַשֻלְחָןAt that point, it is placed on the table.בְּאַחַת מִשִּׂיחוֹתָיו בִּאֵר אַאַמוּ"ר וְתוֹכֶן דְּבָרָיוIn one of his talks, my revered father, the Rebbe [Rashab], explained [the following concept]. To sum up his words:יֵשׁ צַדִּיק יָשָׁר תָּמִים חָסִידThere are [four levels]: tzaddik (a righteous man), yashar (an upright man), tamim (an earnest person), and chassid. צַדִּיק עַל שֵׁם קִיּוּם מִצְוֹת עֲשֵׂהThe title tzaddik denotes one’s observance of the positive commandments, מַמְשִׁיךְ גִּלּוּיִים דְּסֵדֶר הַהִשְׁתַּלְשְׁלוּתfor he draws down spiritual revelations [measured out] according to the limits of the spiritual cosmos. יָשָׁר עַל שֵׁם קִיּוּם לֹא תַעֲשֶׂהThe title yashar points to one’s observance of the prohibitive commandments, גִּלּוּיִים לְמַעְלָה מִסֵּדֶר הַהִשְׁתַּלְשְׁלוּתwhich evokes revelations that transcend the limits of the spiritual cosmos. תָּמִים — עֶרנסטקַייטThe title tamim reflects earnestness, גִּלּוּיִים דְּטַעַם עֵצוֹ וּפִרְיוֹ שָׁוִיםwhich draws down the revelations that are alluded to by the metaphor, “The taste of the tree and the fruit were identical.” הִתְחַבְּרוּת סוֹבֵב כָּל עָלְמִין וּמְמַלֵא כָּל עָלְמִיןHis conduct unites G‑d’s transcendent light (sovev kol almin) with His immanent light (memaleh kol almin).לְמַעְלָה מִכּוּלָּם חָסִידAbove them all is the title chassid, וְיֵשׁ בָּזֶה ג' מַדְרֵגוֹתwhose rung comprises three levels:א) שֶׁעִנְיָנֵי הָעוֹלָם אֵינָם מַטְרִידִים וּמְבַלְבְּלִים אוֹתוֹ(a) One who is neither troubled nor disturbed by worldly matters. כָּל אֶחָד וְאֶחָד יָכוֹל לְהַגִּיעַ לָזֶה וְכָל אֶחָד וְאֶחָד מְחוּיָּב לְהַגִּיעַ לָזֶהThis is a level that everyone can reach, and is obligated to reach.ב) שֶׁכָּל עִנְיָנָיו הֵם אֱלֹקוּת(b) One whose concerns are solely about G‑dliness. וְאַף שֶׁלֹּא רְחוֹקָה הִיא מִמְּךָ גוAlthough “this is not distant from you,” מִכָּל מָקוֹם אֵין זֶה שַׁיָּךְ לְכָל אֶחָד וְאֶחָדit is not relevant to everyone.ג) מַה שֶׁכָּתוּב בְּתִקּוּנֵי זֹהַר(c) The level described in Tikkunei Zohar: אֵיזֶהוּ חָסִיד הַמִתְחַסֵּד עִם קוֹנוֹ עִם קֵן דִּילֵיהּ“Who is a chassid? One who is benevolent (mis’chassed) towards his Creator (Kono) — that is, towards his nest (ken dilei).” וּפִרֵשׁ בְּסֵפֶר שֶׁל בֵּינוּנִיםAs explained in Tanya, שֶׁזֶּהוּ לְיַחֲדָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ בַּתַּחְתּוֹנִים this refers to a person whose Divine service is motivated by his desire to unite the Holy One with His Shechinah, thereby illuminating even the lower realms, וְלֹא לְרַוּוֹת נַפְשׁוֹ הַצְּמֵאָה בִּלְבַדand not motivated merely by a desire to satisfy his thirsting soul.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

אָמַר אַאַמוּ"רMy father, the Rebbe [Rashab], once said: חֲסִידוּת מְשַׁנָּה אֶת הַמְּצִיאוּת וּמְגַלָּה אֶת הַמַּהוּתChassidus transforms one’s existence, and reveals one’s essence. וְהַמַּהוּת שֶׁל הָאִישׁ הַיִשְׂרְאֵלִי אֵין לְהַעֲרִיךְ וּלְשַׁעֵרThe inner nature of a Jew can be neither appreciated nor fathomed, כִּי הוּא חֵלֶק מִן הָעֶצֶםfor it is part of [G‑d’s] Essence, וְהַתּוֹפֵס בְּמִקְצָתוֹ כְּאִלּוּ תּוֹפֵס בְּכוּלּוֹand when one grasps part of the Essence, it is as if one has grasped it in its entirety. וּכְשֵׁם שֶׁהָעֶצֶם אֵין לוֹ שִׁעוּר כַּךְ הַחֵלֶק אֵין לוֹ שִׁעוּרJust as [G‑d’s] Essence has no limits, so too, this “part” has no limits. עַל דֶרֶךְ הַכָּנָף מִין כָּנָףIt is like tzitzis, which must be made of the same material as the corner of the garment [to which they are attached]. עֶס אִיז מעֶהר נִיט וואָס עַצְמוּת האָט בּוֹרֵא געֶוועֶן אַ נְשָׁמָה אַז זִי זאָל זַיין אַ נִבְרָאIt is only that G‑d’s essence created the soul as a created being — וַחֲסִידוּת מְגַלָּה אֶת הַמַּהוּתand Chassidus reveals its inner nature.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

בִּרְכַּת שֶׁפְּטָרַנִי מְבָרְכִים בְּלֹא שֵׁם וּמַלְכוּתThe blessing Baruch ShePtarani should be recited without mentioning G‑d’s Name or Kingship. וּמְבָרְכִים אוֹתָהּ גַּם בְּיוֹם ב', ה', בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁIt is customarily recited also on Monday, Thursday, or Rosh Chodesh, וְלַאו דַּוְקָא בְּשַׁבָּתand not only on Shabbos.מְקוּבָּל בְּיָדֵינוּ בְּשֵׁם מוֹרֵנוּ הַבַּעַל שֵׁם טוֹבWe have received the following tradition from the Baal Shem Tov: כְּשֶׁשּׁוֹמְעִים דָּבָר לֹא טוֹב עַל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵלIf one hears an unfavorable report about another Jew, גַּם אִם אֵין מַכִּירִים אוֹתוֹeven a stranger, צָרִיךְ לְהִצְטַעֵר צַעַר רַבone should be deeply distressed, כִּי אֶחָד מֵהֶם הוּא בְּוַדַּאי לֹא טוֹבfor either of two undesirable factors is true: אִם אֱמֶת הַדָּבָר שֶׁמְּסַפְּרִים עַל פְּלוֹנִיIf the unfavorable report is true, הֲלֹא הוּא לֹא טוֹבthat is undesirable. וְאִם אֵינוֹ אֱמֶתAnd if it is untrue, הֲלֹא הַמְּסַפֵּר נִמְצָא בְּמַצָּב לֹא טוֹבthe person conveying it is in an undesirable situation.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

מֵהֲגָהוֹת אַאַמוֹּ"ר עַל הַסִּדוּר "סֵדֶר הַתְּפִלָּה" (עִם הַדִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים)חֵלֶק א' דִּבּוּר הַמַּתְחִיל בָּרוּךְ שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם (לט. ד)"משא"כ בְּחִינַת רדל"א", נִתְקַן "וּמֵעַתָּה יוּבָן פֵּרוּשׁ וְעִנְיַן בְּחִינַת רדל"א"חֵלֶק ב' דִּבּוּר הַמַּתְחִיל עֵד הַגַּל (דש. ד)"לְרַבָּנָן וַהֲלָכָה כר"י שֶׁבַּיֶּרֶךְ", נִתְקַן "לְרַבָּנָן אִם בַּיֶּרֶךְ"שָׁם "דַּעַת ר"י וְכֵן הָאֱמֶת" הֶעֱבִיר קוּלְמוּס עַל "וְכֵן הָאֱמֶת" "שָׁם (שה. א): "הַתֹּהוּ דִּנְקוּדִּים" נִתְקַן "הַתֹּהוּ דַעֲקוּדִּיםIn the above text, the Rebbe Rayatz cites several emendations of the Rebbe Rashab to the Hebrew wording of the Alter Rebbe’s mystical commentary on the Siddur.To know the text please listen to the audio.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

אַדְמוּ"ר הָאֶמְצָעִי יָצָא לְחֵרוּת — תקפ"ז — מִמַּאֲסָרוֹ בְּעִיר וִויטעֶפּסק[On 10 Kislev,] 5587 (1826), the Mitteler Rebbe was released from his confinement in Vitebsk.בְּחוֹל הַמּוֹעֵד סוּכּוֹת נוֹדַע אֲשֶׁר הִלְשִׁינוּ אֶת אַדְמוּ"ר הָאֶמְצָעִיWord had arrived on Chol HaMoed Sukkos that informers had denounced him to the authorities. בְּיוֹם א' פָּרָשַׁת נֹחַ כח תִּשְׁרֵי נָסַע בְּלִוְיַת פְּקִידִים מִלּיוּבּאַוִויטשׁOn the first day of Parshas Noach, the 28th of Tishrei, he was duly escorted by several officials from Lubavitch. בַּצָּהֳרַיִם בָּא לְדָאבּרָאמִיסלIn the afternoon, he arrived in Dobromisl אָמַר שָׁם דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים מַיִם רַבִּים גוand delivered the maamar entitled Mayim Rabim. יוֹם ב' נָסַע מִשָּׁם עַד לִיאָזנאָOn Monday he proceeded to Liozna, אָמַר שָׁם דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי גוwhere he delivered the maamar entitled Reshafeha Rishpei Esh. יוֹם ג' מִשָׁם לְוִויטעֶפּסקOn Tuesday he reached Vitebsk וְיָשַׁב שָׁם תָּפוּס עַד יוֹם א' וַיִשְׁלַח י' כִּסְלֵוand remained there in confinement until the Sunday of Parshas Vayishlach, 10 Kislev.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

יוֹם הוּלֶדֶת אֶת אַדְמוּ"ר הָאֶמְצָעִי — תקל"דThe birthday of the Mitteler Rebbe in 5534 (1773) וְיוֹם הִסְתַּלְקוּתוֹ — תקפ"חand the anniversary of his passing in 5588 (1827). וּמְנוּחָתוֹ כָּבוֹד בְּניעֶזשִׁיןHis resting place is in Niezhin.ט' בְּכִסְלֵו תקנ"ד אָמַר רַבֵּנוּ הַזָּקֵן מַאֲמָרOn 9 Kislev, 5554 (1793), the Alter Rebbe delivered a maamar וְהוּא חֵלֶק פֶּרֶק נ"ג מִסֵּפֶר שֶׁל בֵּינוּנִים (תַּנְיָא)that was [later to appear as] part of chapter 53 of Tanya, הַמְדַבֵּר עַל דְּבַר בַּיִת רִאשׁוֹןwhich discusses the First Beis HaMikdash. לְמָחֳרָתוֹ אָמַר חֲסִידוּת עוֹד הַפַּעַםOn the following day he taught Chassidus again, סִיּוּם פֶּרֶק הַנִּזְכָּר לְעֵיל עַד גְּמִירָאconcluding [what later constituted] the end of that chapter [and the entire book]. כִּי הַמַּאֲמָרִים מֵרֹאשׁ הַשָׁנָה תק"ן עַד י' כִּסְלֵו תקנ"דFor the maamarim he delivered from Rosh HaShanah, 5550 (1789) until 10 Kislev, 5554 (1793), (אֲשֶׁר בָּהֶם נִכְלְלוּ לִקּוּטֵי עֵצוֹת מִשָּׁנִים הַקוֹדְמוֹת)which include selected words of counsel from earlier years, מֵהֶם נִסְדְרוּ נ"ג פִּרְקֵי סֵפֶר שֶׁל בֵּינוּנִים.they constitute the 53 chapters of Sefer shel Beinonim (the first part of Tanya)Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

אַ מעֶנְטשׁ זאָל זִיך מִתְבּוֹנֵן זַייןWhen a person contemplates וִוי גְרוֹיס חַסְדֵי הַבּוֹרֵא בָּרוּךְ הוּא זַיינעֶןthe great kindness of the Creator — אַז אַזאַ קָטָן שֶׁבִּקְטַנִים וִוי דעֶר מעֶנטשׁ אִיזin that the tiniest of insignificant beings, man, קעֶן עֶר מאַכעֶן אַ נַחַת רוּחַ גָּדוֹל צוּם גָדוֹל הַגְּדוֹלִיםcan bring satisfaction to the most eminent of the great, G‑d, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב וְלִגְדוּלָּתוֹ אֵין חֵקֶרof Whom before it is said that “His greatness cannot be fathomed” — דאַרף דעֶר מעֶנטשׁ זַיין תָּמִיד בּאַגַייסטעֶרטhe should always be high-spirited אוּן טאָן דִי עֲבוֹדָה בְּלֵב וְנֶפֶשׁ חֲפֵצָהand carry out his Divine service with an eager heart and spirit.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

הפטורה: וְעַמִי - תַּלְמֵי שָׂדַי. וַיִּבְרַח יַעֲקֹב - וּבְאִשָּׁה שָׁמָר. וּבְנָבִיא הֶעֱלָה - וּבְנָבִיא נִשְׁמָרThe haftarah begins with Ve’ami until talmei sadai, and continues [with the following two verses] until uvenavi nishmar (Hoshea 11:7-12:14).שָׁלֹשׁ חָכְמוֹת הֵןThere are three schools of thought:חָכְמַת בִּטּוּל הַחוֹמֶר(a) The school of thought that negates [preoccupation with] materiality עַל יְדֵי הוֹרָאַת שִׁקּוּץ וְתִעוּב כָּל עִנְיָנִים הַגּוּפְנִיִּים וְהַחוּמְרִיִּיםby pointing out the disgusting and abhorrent nature of all bodily and material things. חָכְמַת הַמּוּסָרThis is the approach of Mussar.חָכְמַת הֲכָּרַת מַעֲלַת הַצּוּרָה וְהָרוּחָנִי בְּמִדּוֹת וּבְמוּשְׂכָּלוֹת(b) The school of thought that recognizes the greatness of the spiritual essence of the emotions and the intellect וְהוֹרָאַת אוֹפַנֵּי הַקֵּרוּב אֲלֵיהֶםand indicates how one can draw close to [this kind of awareness]. חָכְמַת הַחֲקִירָהThis is the approach of Chakirah.חָכְמַת הַגְבָּרַת הַצּוּרָה עַל הַחוֹמֶר(c) The school of thought that makes Form dominate Matter, הוֹרָאָה בְּמַעֲלַת חוֹמֶר מְזוּכָּךְdemonstrating (i) the unique quality of Matter when it is refined וּבְמַעֲלַת הַצּוּרָה כְּשֶׁנִּקְבְּעָה בְּהַחוּמְרִיand the unique quality of Form when it is integrated within Matter, וְהִתְכַּלְלוּתָם יַחַד מִבְּלִי אֲשֶׁר יִמָצֵא רֹאשׁ וְסוֹףand (ii) how the two are combined together to the extent that beginning or end are indistinguishable, לִהְיוֹת כִּי נָעוּץ תְּחִלָּתָן בְּסוֹפָן וְסוֹפָן בְּתְּחִלָּתָןfor “the beginning is rooted in the end and the end is rooted in the beginning.” אֵל אֶחָד בְּרָאָםThe one G‑d created them, וּלְכַּוָנָה אַחַתwith a single intent — לְגַלּוֹת אוֹר קְדוּשַׁת חֶבְיוֹן עוּזּוֹ יִתְבָּרֵךְ נִבְרְאוּto reveal the light of the holiness of His hidden power. וּשְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד דַּוְקָא מַשְׁלִימִים אוֹתָהּ הַשְּׁלֵמוּת, אֲשֶׁר עָלָה בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרֵךְTogether they produce that consummate perfection that arose in His will. חָכְמַת תּוֹרַת הַחֲסִידוּתThis is the approach of Chassidus.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

אַאַמוּ"ר אָמַרMy revered father, [the Rebbe Rashab,] once said: קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁעַל הַמִּטָּהThe recitation of the Shema before retiring at night אִיז, אִין זְעֵיר אַנְפִּיןis a miniature version וִוי דעֶר וִוידּוּי וואָס קוֹדֶם צֵאת הַנֶּפֶשׁ מֵהַגּוּףof the confession a person makes before his soul departs from his body. נאָר יעֶמאָלט גֵייט מעֶן שׁוֹין אִינגאַנצעֶן אַוועֶק פוּן יְרִידAt that time, however, one leaves the fair forever; אוּן עֶס עֶנדִיגט זִיך שׁוֹין דעֶר מִסְחָר פוּן הַיּוֹם לַעֲשׂוֹתָםthat puts an end to the transactions that can be undertaken “today, [which is the time] to perform them.” אוּן אִין קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁעַל הַמִּטָּה פוּן יעֶדעֶר נאַכטWhen we recite the Shema before retiring every night, האַלט מעֶן נאָך אִין מִיטן יְרִידwe are still in the midst of the fair — אוּן מעֶן קעֶן נאָך אוֹיפטאָןwe can still achieve something.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

וְהִנֵּה סוּלָּם מוּצָּב אַרְצָה“Behold, a ladder was standing on the ground.” תְּפִלָּה הִיא סוּלָּם הַהִתְקַשְּׁרוּת שֶׁל הַנְּשָׁמָה בֵּאלֹקוּתPrayer is the ladder by means of which the soul is bound to G‑dliness. וַהֲגַם שֶׁהוּא מוּצָּב אַרְצָהThough it “stands on the ground,” הַתְחָלַת הַתְּפִלָּה הִיא בְּהוֹדָאָה לְבָדfor prayer begins with a simple acknowledgment of G‑d, אֲבָל וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמַיְמָה“its top reaches up to Heaven:” בִּבְחִינַת בִּיטוּל עַצְמִי[it brings a person to] utter self-nullification (bittul atzmi). אֲבָל בָּא לָזֶה עַל יְדֵי הַקְדָּמַת הַהַשָּׂגָה וְהַהֲבָנָהOne arrives at this by first attaining an understanding בִּפְסוּקֵי דְזִמְרָהof Pesukei DeZimra, בִּרְכוֹת קְרִיאַת שְׁמַעthe blessings that frame the Shema, וּקְרִיאַת שְׁמַעand the Shema.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

לְמַיִם אַחֲרוֹנִים נוֹטְלִים קְצֵה הָאֶצְבָּעוֹתFor mayim acharonim [before the Grace after Meals], water is poured over the fingertips. וְאַחַר כָּךְ מַעֲבִירִים אוֹתָם, כְּשֶׁהֵם לַחִים עֲדַיִין, עַל הַשְּׂפָתַיִםThen, while they are still moist, they are passed over the lips.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

מֵהַהֶפְרֵשׁ בֵּין הַנְהָגַת הַבַּעַל שֵׁם טוֹב לְהַנְהָגַת הַמַּגִּידOne of the differences in conduct between the Baal Shem Tov and [his successor,] the Maggid [of Mezritch], כִּי הַבַּעַל שֵׁם טוֹב הָיָה עָסוּק בִּנְסִיעוֹת שׁוֹנוֹתwas that the Baal Shem Tov traveled widely, וְהַמַּגִּיד יָשַׁב בְּבֵיתוֹwhereas the Maggid remained at home. עוֹד זֹאתMoreover, בִּימֵי נְשִׂיאוּת הַמַּגִּידduring the period of the Maggid’s leadership, כְּבָר הָיָה מְפוּרְסָם עִנְיַן הַחֲסִידוּת גַּם בְּמֶרְחַקִּיםChassidus was already widely known, even in distant communities, עַל יְדֵי נְסִיעוֹת הַחֶבְרַיָּא קַדִּישָׁאdue to the extensive journeys of the “holy brotherhood,” [the inner circle of his disciples]. וְרַבִּים מִבַּעֲלֵי בָּתִּים בֵּינוֹנִים נִתְקַשְּׁרוּ לְתוֹרַת הַחֲסִידוּת וְהָיוּ נוֹסְעִים לְמעֶזרִיטש.Many common people had already established a connection with Chassidus and were visiting Mezritch.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

אַאַזְמוּ"ר בִּאֵר פַּעַם בְּמַאֲמָרIn the course of a maamar, my revered grandfather, [the Rebbe Maharash,] once commented הָא דְרַבִּי אֶלְעָזָר יָהִיב פְּרוּטָה לְעָנִי וְהָדַר מַצְלֵיon a statement of the Sages: “R. Elazar would give a coin to a poor person and then pray.” כִּי הֲרֵי הַתְּפִלָּה צְרִיכָה לִהְיוֹת בְּחַיּוּת[He explained:] “Prayer should be energetic. וְעַל יְדֵי שֶׁנּוֹתְנִים צְדָקָה לְעָנִי קוֹדֶם הַתְּפִלָּה וּמְחַיִּים אוֹתוֹGiving tzedakah to a poor person and enlivening him before praying נִתּוֹסַף חַיּוּת הַרְבֵּה בִּתְּפִלָּהgreatly increases one’s own vitality while praying.” וְנִעֲנַע בְּיָדוֹ מִמַּטָּה לְמַעְלָה לְרַמֵז שֶׁהָרִבּוּי בְּהַפְלָאָהAnd as my grandfather said these last words he waved his hands upward, to indicate a truly wondrous increase.וְכַמָּה פְּעָמִים קוֹדֶם הַתְּפִלָּהBefore my father, [the Rebbe Rashab,] began to daven, הָיָה אַאַמוּ"ר מְחַזֵּר אַחֲרֵי עָנִי לִתֵּן לוֹ לֶאֱכוֹלhe would often search for a poor person to whom to give something to eat.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

בּאַ ר' יְקוּתִיאֵל ליעֶפלעֶרBy R. Yekusiel Liepler, (דעֶם אַלטעֶן רֶבִּי'ס אַ חָסִיד)a chassid of the Alter Rebbe, אִיז געֶוועֶן צַייטעֶןthere were times וואָס עֶר האָט געֶדאַוועֶנט שַׁחֲרִית מִנְחָה אוּן מַעֲרִיבthat he would daven the morning, afternoon, and evening services אֵיינֶע נאָך דִי אַנדעֶרעֶone right after the other. עֶס אִיז נִיט געֶוועֶן קֵיין זְמַן מַפְסִיק זַייןThere was simply no time for breaks between them.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

מְבָרְכִים רֹאשׁ חֹדֶשׁ כִּסְלֵוWe bless the month of Kislev.אֲמִירַת כָּל הַתְּהִלִּים בְּהַשְׁכָּמָה[On Shabbos Mevarchim, it is our custom] to recite the entire Book of Tehillim early in the morning יוֹם הִתְוַעֲדוּתand to hold a farbrengen on that day.עֲבוֹדָה הַקְּדוֹשָׁה בַּאֲמִירַת תְּהִלִּים בְּצִבּוּר, אֵין דֵּי בַּאֵר גּוֹדֶל הַזְּכוּת שֶׁל הַמִּשְׁתַּתְּפִים בָּזֶהNo words can describe the great merit accruing to those who participate in the holy task of reciting Tehillim as part of a congregation, וְגוֹדֶל הַנַּחַת רוּחַ שֶׁל מַעְלָה כִּמְבוֹאָר בְּסִפְרֵי קוֹדֶשׁnor the great pleasure this arouses Above, as is spoken of in the sacred literature. וְאֶפֶס קָצֵהוּ בְּקוּנְטְרֵס תַּקָּנַת אֲמִירַת תְּהִלִּים בָּרַבִּים (קוֹבֶץ מִכְתָּבִים, א)A mere sliver of this is recorded in [the booklet entitled] Kuntreis Takkanas Amiras Tehillim BeRabbim (Kovetz Michtavim).וְאַשְׁרֵיכֶם יִשְׂרָאֵלFortunate are you, O Israel. וּבִגְלַל זֹאת תִּתְבָּרְכוּBy virtue of these endeavors, may you be blessed,אַתֶּם נְשֵׁיכֶם בְּנֵיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם, ה' עֲלֵיהֶם יִחְיוּyou, your wives, sons, and daughters, G-d be upon you, בִּבְרִיאוּת נְכוֹנָה וּבְפַרְנָסָה בְּהָרְחָבָה גְדוֹלָהwith good health and abundant prosperity. וּלְרַגְלֵיכֶם יִוָּשְׁעוּ כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל שֶׁיִחְיוּ בְּמַחְנְכֶם הַטָּהוֹרAnd in your merit, may salvation be granted to the entire congregation of Israel in your fine community, בְּתוֹךְ כְּלַל אֲחֵינוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵלtogether with the entire Jewish people, בְּהַדָּרוּשׁ לָהֶם בְּגֶשֶׁם וּבְרוּחַin all their material and spiritual needs.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]