The daily Hayom Yom with Rabbi Yosef Katzman

אַדְמוּ"ר הַצֶּמַח צֶדֶק בֵּאֵרThe Tzemach Tzedek once explained מַה שֶׁמְּיַחֲסִים אֵשׁ לִפְנִימִיּוּת הַתּוֹרָהwhy pnimiyus haTorah (the Torah’s inner, mystical dimension) is likened to fire, לְפִי שֶׁהִיא הַנּוֹתֶנֶת חַיּוּת בְּגַלְיָא שֶׁבַּתּוֹרָהbecause it vitalizes one’s study of the revealed dimensions of the Torah.  אַז עֶר לעֶרעֶנט אַ הֲלָכָה“When a person studies a halachah אוּן וֵוייס אַז דִי זעֶלבּעֶ הֲלָכָה וועֶט עֶר לעֶרנעֶן נאָךְ מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה אִין גַּן עֵדֶןand knows that after his 120 years in This World he will study that same halachah in Gan Eden, גִיט עֶס אַרַיין אַ פַייעֶרעֶלit lights up a little fire within him.”Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

נְסִיעוֹת הַבַּעַל שֵׁם טוֹב בִּתְחִלַּת הַהִתְגַּלּוּת שֶׁלּוֹ הָיוּ עַל דְּבַר שְׁלֹשָׁה עִנְיָנִיםIn the early years following his revelation, the Baal Shem Tov traveled [widely] for three reasons: פִּדְיוֹן שְׁבוּיִםto redeem captives, חִזּוּק הַתּוֹרָה וְיִרְאַת שָׁמַיִםto strengthen Torah observance and the fear of Heaven, הִתְגַּלּוּת פְּנִימִיוּת הַתּוֹרָהand to reveal pnimiyus haTorah — the Torah’s inner, mystical dimension.אַדְמוּ"ר הָאֶמְצָעִי הָיָה מְבַאֵר בָּזֶה[Regarding this last reason,] the Mitteler Rebbe explained: גַּלְיָא שֶׁבַּתּוֹרָה נִקְרָא מַיִםNigleh, the revealed dimension of the Torah, is called water, אוּן צוּ וואַסעֶר גֵייט מעֶןand people are drawn to approach water. פְּנִימִיּוּת הַתּוֹרָה נִקְרָא אֵשׁPnimiyus haTorah is called “fire,” אוּן פאַר פַייעֶר האָט מעֶן מוֹרָאwhich arouses fear. דעֶרפאַר דאַרף דעֶר מַשְׁפִּיעַ גֵיין צוּם מְקַבֵּל אוּן זאָגעֶן אִיהְםTherefore, a person who is teaching the Torah’s inner, mystical dimension must approach the recipient and tell him: האָבּ קֵיין מוֹרָא נִיט וַוייל ה' אֱלֹקֶיךָ אֵשׁ אוֹכְלָה הוּא“Do not be afraid, because ‘G‑d your L‑rd is a consuming fire.’”Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

אֵין אוֹמְרִים תַּחֲנוּןTachanun is omitted on this day.רוֹשֵׁם אַאַמוּ"רMy revered father, the Rebbe [Rashab] once wrote the following מַעֲלַת ט"ו בְּאָב עַל כָּל ט"ו בַּחֹדֶשׁabout the superiority of the Fifteenth of Av over the fifteenth of other months: שֶׁזֶּהוּ רַק הַשְּׁלֵמוּת בְּהַגִּלּוּיAlthough the fifteenth of any month represents the completeness [of the moon] in a revealed way, אֲבָל מִכָּל מָקוֹם הִיא רַק בְּחִינַת מְקַבֵּלthe moon in those months is still only a passive recipient [of light from the sun]. אֲבָל בט"ו בְּאָב הָאוֹר בָּהּ בִּקְבִיעוּתOn the Fifteenth of Av, by contrast, its light is more lasting, לְפִי שֶׁהָעֲלִיָּה הִיא לְפִי עֶרֶךְ עוֹצֶם הַיְרִידָה דְּתִשְׁעָה בְּאָבfor its ascent [which is indicated by its waxing] is proportionate to the [preceding] drastic descent of Tishah BeAv[…].וְזֶהוּ תָּשַׁשׁ כֹּחָהּ שֶׁל חַמָּהThis is the meaning of [the Talmudic statement that from the Fifteenth of Av], “the sun’s power is weakened.” עוֹבְדֵי כוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת מוֹנִים לְחַמָּה בִּישָׁאThe “idolaters reckon time according to the sun,” [which in this context serves as a Kabbalistic allusion to the level of evil personified by the sun], וּבְט"ו תָּשַׁשׁ כוwhose power is weakened on the Fifteenth [of Av]. בְּמִכָּל שֶׁכֵּן מִזְּמַן הַבַּיִת שֶׁהָיוּ נִכְנָעִים לִשְׁלֹמֹהIf this applied in the era of the Beis HaMikdash, when [the idolaters] were subservient to King Shlomo, כָּל שֶׁכֵּן לֶעָתִידhow much more certainly will it apply to the future generation וְנָהֲרוּ אֵלָיו, בִּבְחִינַת בִּטּוּל לְגַמְרֵיwhen “nations will stream” [to the Beis HaMikdash] in a state of utter self-effacement.וְאֶת רוּחַ הַטּוּמְאָה אַעֲבִיר כוFor concerning that era there is a Divine promise that “I will banish the spirit of impurity from the world.” וּמֵעֵין זֶה בט"ו בְּאָב תָּשַׁשׁ כוA foretaste of this occurs on the Fifteenth of Av, when the sun’s power is weakened.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

בְּמִנְחָה אֵין אוֹמְרִים תַּחֲנוּןTachanun is omitted from the Minchah service.יד מְנַחֵם אָב תשׁ"אToday, 14 Menachem Av, 5701 (1941), נִמְלְאוּ חֲמִשִׁים שָׁנָהmarks fifty years מִיּוֹם שֶׁאָמַר לִי אַאַמוּ"ר שֶׁאַתְחִיל לִרְשׁוֹם הַסִּפּוּרִים שֶׁמְּסַפֵּר לִיsince my revered father, the Rebbe [Rashab], told me to begin writing down the traditions and anecdotes that he used to relay to me. כַּאֲשֶׁר הִתְחִיל הַצֶּמַח צֶדֶק לִכְתּוֹב בְּעִנְיָנֵי נִגְלָה וַחֲסִידוּתWhen the Tzemach Tzedek began writing on subjects in nigleh and Chassidus, אָמַר לוֹ אַדְמוּ"ר הַזָּקֵןthe Alter Rebbe told him: וְקָנֶה לְךָ חָבֵרKaneh lecha chaver – וּקָנֶה (קוּף בְּקָמַץ, נוּן בְּסֶגֹּל) — לְשׁוֹן קוּלְמוּס — לְךָ חָבֵר“Let a pen be your companion.”פַּעַם אָמַר אַאַמוּ"ר בְּשֵׁם אַדְמוּ"ר הַזָּקֵן[On another occasion, when] my revered father, the Rebbe [Rashab], quoted [the Alter Rebbe’s directive] to me, וְקָנֶה — לָשׁוֹן קוּלְמוּס — לְךָ חָבֵר, “Let a pen be your companion.”וּפִּרֵשׁ אַאַמוּ"ר קוּלְמוּס הַלֵּבhe added his own interpretation — that this directive related to “the quill of the heart.” אַז יעֶדעֶר זאַךְ וואָס מְ'לעֶרעֶנט זאָל מעֶן אִיבּעֶרלעֶבּעֶןThat is, [our hearts] must be alive and aroused by whatever we learn.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

בְּשַׁעַת קְרִיאַת עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת עוֹמְדִים וּפְנֵיהֶם אֶל הַסֵּפֶר תּוֹרָהDuring the public reading of the Ten Commandments, the congregants stand and face the Torah scroll.וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ גוIt is written: “You shall speak of them when you sit [in your home and when you walk on the road, when you lie down and when you rise].” וְאָמְרוּ רַזַ"ל: וְדִבַּרְתָּ בָּם, בְּדִבְרֵי תּוֹרָה הַכָּתוּב מְדַבֵּרOur Sages taught: “The command that ‘you shall speak of them’ refers to words of Torah.”אָמְנָם בְּעֵסֶק הַתּוֹרָה גּוּפָא יֵשׁ כַּמָּה חִלּוּקֵי מַדְרֵגוֹת[Every soul, in the course of its supernal prehistory and its mundane life story, passes through] several levels in its involvement in Torah study, וּמְבַאֵר כַּאן כָּל הַמַּדְרֵגוֹתand this verse alludes to them all:בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ הוּא מַעֲמַד הַנְּשָׁמָה לְמַעְלָה בְּאוֹצַר הַנְּשָׁמוֹתWhen you sit in your home refers to the soul’s presence in the spiritual realm, in the abode of souls, קוֹדֶם יְרִידָתָהּ לְמַטָּה, וְעוֹסֶקֶת שָׁם בַּתּוֹרָהwhere it is involved in Torah study before it descends below;בְּלֶכְתְּךָ בַדֶרֶךְ — קָאֵי עַל הַזְּמַן שֶׁהַנְּשָׁמָה יוֹרֶדֶת מֵעוֹלָם לְעוֹלָם וּמִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָהas you walk on the road alludes to the time of the soul’s descent from one spiritual world to the next, and from one level to another, עַד בּוֹאָהּ לְמַטָּה לָעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן לְהִתְלַבֵּשׁ בְּגוּף גַּשְׁמִיuntil it reaches this lowly world and is enclothed in a physical body, וּמַתְחִיל לָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ עוֹלָם זֶה עַד יְמֵי זִקְנָה וְשֵׂיבָהto then make its way through the world, until it reaches old age —עַד וּבְשָׁכְבְּךָ בְּבוֹא יְמֵי פְּקוּדָּתוֹuntil the time when you lie down, the day when the soul is summoned [back to the higher world];וְגַם אָז הִנֵּה הַתּוֹרָה תִּשְׁמוֹר עָלָיוthen, too, the Torah protects him, כִּמְבוּאָר בְּשִׁשִׁי דְּאָבוֹתas stated in Avos, chapter 66 —עַד וּבְקוּמֶךָ כָּאָמוּר וַהֲקִיצוֹתָ גוand until the time when you rise, as it is written, “And when you awake [at the Resurrection of the Dead, it shall speak for you].”Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

דעֶר רֶבִּי — אַדְמוּ"ר הַזָּקֵןThe Alter Rebbe האָט געֶזאָגט פוּן מעֶזרִיטשׁעֶר מַגִיד פוּן בַּעַל שֵׁם טוֹב'ס וועֶגעֶןquoted the Maggid of Mezritch, who said in the name of the Baal Shem Tov: וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ[The command to] “love your fellowman as yourself” אִיז אַ פֵּירוּשׁ וּבֵיאוּר אוֹיף וְאָהַבְתָּ אֶת ה' אֱלֹקֶיךָis a commentary on [the command to] “love G‑d your L‑rd.” אַז מ'האָט האָלט אַ אִידעֶןWhen one loves a Jew, האָט מעֶן האָלט דעֶם אוֹיבּעֶרשְׁטעֶןhe loves G‑d, וַוייל אַ אִיד האָט דאָךְ אִין זִיךְ אַ חֵלֶק אֱלֹקַהּ מִמַּעַלfor within a Jew there is “a part of G‑d.” אִיז אַז מְ'האָט האָלט דעֶם אִידעֶןThus when one loves a Jew — דעֶם אִינוועֶנִיג פוּן אִיהְםmeaning, when one loves that nucleus within him — מִמֵּילָא האָט מעֶן האָלט דעֶם אוֹיבּעֶרשְׁטעֶןone loves G‑d.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

רַבֵּנוּ הַזָּקֵן הָלַךְ לְמעֶזרִיטשׁ, בְּיַחַד עִם אָחִיו מַהֲרִי"ל, בִּשְׁנַת תקכ"דThe Alter Rebbe journeyed to Mezritch together with his brother Maharil, in 5524 (1764). מַהֲרִי"ל הָלַךְ בְּלִי רְשׁוּת בֵּיתוֹ וְלָכֵן חָזַר מִדַּרְכּוֹMaharil had set out without permission from his wife, and therefore returned in the midst of the journey. וְרַבֵּנוּ בָּא לְמעֶזְרִיטשׁ — וְשָׁהָה שָׁם, בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, עַד אַחֲרֵי חַג הַפֶּסַח תּקכ"הThe Alter Rebbe arrived in Mezritch and remained there — on this first occasion — until after Pesach in 5525 (1765). שְׁבוּעַיִם הָיָה מְסוּפָּק אִם לְהִשָּׁאֵר שָׁםFor [the first] two weeks he had been undecided as to whether to stay or not.וְהַמַּאֲמָר הָרִאשׁוֹן שֶׁשָּׁמַע הָיָה נַחֲמוּ נַחֲמוּThe first maamar he heard [from the Maggid] was entitled Nachamu Nachamu. וְיֵשׁ בָּזֶה סָפֵק אִם הוּא הַמַּאֲמָר הָרִאשׁוֹן לְבוֹאוֹIt is not known whether this was the first maamar he heard after his arrival, אוֹ הָרִאשׁוֹן לְאַחַר הַשְּׁבוּעַיִּם שֶׁהֶחְלִיט לְהִשָׁאֵר וְנִתְקַשֵׁרor the first he heard after two weeks that convinced him to stay and establish a connection [to the Maggid].Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

מִסִּפּוּרֵי אַאַזְמוּ"רThe following traditions were handed down by my revered grandfather, the Rebbe [Maharash]:'"א) מִתְּחִלָּה הָיָה אִגֶּרֶת הַקֹּדֶשׁ קָטֹנְתִּי מְסַיֶּמֶת "וְרוּחַ נְכֵאָה כו(a) At first, the epistle beginning Katonti concluded with the words veruach neche’ah (“and with a restrained spirit”). וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר אָמַר רַבֵּנוּ הַגָּדוֹל שָׁלֹשׁ פְּעָמִים — בְּלִיאָזנָא — הַמַּאֲמָר כַּמַּיִם הַפָּנִים גוBut after the Alter Rebbe had delivered the maamar entitled Kamayim hapanim (“Just as water [reflects] one’s face”) three times in Liozna, כְּפֵרוּשׁ רַשִׁ"י וְלֹא כְּתַּרְגּוּמוֹexplaining the verse according to the interpretation of Rashi and not according to the Targum, אָז הוֹסִיף הַתֵּבוֹת "וְכוּלֵי הַאי — הַפָּנִים וְגוֹhe appended [to the epistle beginning Katonti]the following words: “And through all that, perhaps G‑d will put [a conciliatory and loving response] into the hearts of their brethren, for ‘as water [reflects] one’s face, [so too does the heart of one man reflect the heart of another].’”וּבָזֶה נָטַע בְּהַחֲסִידִים מִדּוֹת טוֹבוֹתAnd by adding those words, the Alter Rebbe implanted positive middos, character traits, in his chassidim."ב) וועֶן דעֶר רֶבִּי וואָלְט נִיט געֶשׁטעֶלְט דִי דְרַיי וועֶרְטעֶר "בְּמִדַּת אֱמֶת לְיַעֲקֹב(b) If the Alter Rebbe had not inserted in that letter the three [Hebrew] words that mean “according to the attribute of truth personified by Yaakov,” בְּאִגֶּרֶת הַקֹּדֶשׁ קָטֹנְתִּיto the epistle beginning Katontiוואָלט עֶר געֶהאַט נאָךְ פוּפְצִיג טוֹיזעֶנט חֲסִידִיםhe would have had another 50,000 chassidim. אָבּעֶר דעֶר רֶבִּי מאָנט מִדַּת אֱמֶתBut the Alter Rebbe demands the attribute of truth!Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

בְּמִנְחָה[We put on tefillin] before the Afternoon Service קְרִיאַת שְׁמַע, שִׁיר שֶׁל יוֹם, אֵין כֵּאלֹקֵינוּand recite the Shema, the Song of the Day, Ein K’Elokeinu, וְכָל הַשִּׁעוּרִים הַשַׁיָּכִים לְשַׁחֲרִיתand all the readings that are usually linked to the morning prayers. וְאַחַר כָּך סֵדֶר תְּפִלַּת מִנְחָהThis is followed by the Afternoon Service.אֵין מְבָרְכִין שֶׁעָשָׂה לִי כָּל צָרְכִּי עַד לְמָחָרThe blessing She’asah li kol tzorki is not recited until the following day.אַאַמוּ"ר הָיָה לוֹמֵד בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה בְּתִשְׁעָה בְּאָב אֵיכָה רַבָּה וְסוּגְיַת רַבִּי יוֹחָנָן דְפֶרֶק הַנִּזָּקִיןEvery Tishah BeAv my revered father, the Rebbe [Rashab], would study Eichah Rabbah and the passage beginning Amar R. Yochanan in the chapter entitled HaNizakin. בַּבּוֹקֶר אַחַר אֲמִירַת הַקִּינוֹת — שֶׁהָיָה אוֹמְרָם כּוּלָּם — הָיָה אוֹמֵר אֵיכָהIn the morning, after reciting Kinos — he would recite them all — he would read Eichah [to himself].הָיָה עוֹלֶה לַתּוֹרָה לְמַפְטִירHe would be called to the Torah for maftir, וְלִפְעָמִים הֵן בְּשַׁחֲרִית הֵן בְּמִנְחָהsometimes at both the Morning and Afternoon Services.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

שֵׁשׁ זְכִירוֹתThe Six Remembrances אוֹמְרִים אוֹתָם בְּכָל יוֹםare recited every day, גַּם בְּשַׁבָּת, יוֹם טוֹב, רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִיםincluding Shabbos, the festivals, Rosh HaShanah and Yom Kippur.מִפִּתְגָּמֵי אַאַזְמוּ"רMy revered grandfather, the Rebbe [Maharash], once said: וואָס אִיז דִי פְּעוּלָה פוּן חֲסִידוּת אוּן יִרְאַת שָׁמַיִם“Of what good is the study of Chassidus and the fear of Heaven אַז עֶס פעֶלְט דעֶר עִקָּר — אַהֲבַת יִשְׂרָאֵלif the main thing — a love of one’s fellow Jew — is lacking? אוּן נאָך גּוֹרֵם זַיין חַס וְשָׁלוֹם צַעַר אֶל הַזּוּלָתAnd all the more so, if one person pains another!”Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

אִגֶּרֶת הַקֹּדֶשׁ פּוֹתְחִין בִּבְרָכָהThe epistle beginning Pos’chin bivrachah, in Tanya — Iggeres HaKodesh, נִכְתְּבָה עֲשָׂרָה שָׁנִים קוֹדֶם כְּתִיבַת אִגֶּרֶת קָטֹנְתִּיwas written ten years before the epistle beginning Katonti.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

דעֶר רֶבִּי (רַבֵּנוּ הַזָּקֵן) בְּעֵת עֶר אִיז געֶקוּמעֶן פוּן פּעֶטעֶרְבּוּרְגWhen the Alter Rebbe came home from Petersburg, האָט עֶר געֶזאָגְט פאַרְ'ן מִיטעֶלעֶן רֶבִּי'ן אַ מַאֲמָרhe delivered a maamar to the Mitteler Rebbe, אִינְגאַנְצעֶן עֶטְלִיכעֶ שׁוּרוֹתcomprised of only a few lines. [In this teaching, successive stages in a Jew's avodah are presented via a mystical exposition of two verses: “Raise your hands in holiness and bless G‑d. May G‑d bless you from Zion, He who makes heaven and earth.”]שְׂאוּ יְדֵיכֶם קֹדֶשׁ — זֶהוּ הַעֲלָאַת הַמִּדּוֹת בְּמּוֹחִין וְהַאָרַת הַמּוֹחִין בְּמִדּוֹתRaise your hands in holiness…: This alludes to uplifting one’s emotive attributes to the intellect, and beaming the light of the intellect into the emotional attributes.וּבָרְכוּ אֶת ה' — שֶׁמַּמְשִׁיכִים עַל יְדֵי זֶה שֵׁם הֲוַי' דִלְעֵלָּא…and bless G‑d: Through this one draws down the sublime level of [G‑d’s] Name Havayah.שֶׁעַל יְדֵי זֶה פּוֹעֵל שֶׁיִּהְיֶהAs a result, יְבָרֶכְךָ ה' מִצִּיּוֹן — הַמְשָׁכַת שֵׁם הֲוַי' מֵעַצְמִיּוּת הַנְּשָׁמָהMay G‑d bless you from Zion…: the Name Havayah is brought forth from the essence of the soul.עוֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ — שֶׁעַל יְדֵי זֶה הוּא קִיּוּם הָעוֹלָמוֹת…He Who makes heaven and earth: And through this, all the worlds are sustained.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ“Turn away from evil and do good, seek peace and pursue it.”האָט דעֶר בַּעַל שֵׁם טוֹב געֶזאָגטThe Baal Shem Tov explained this verse as follows: אִין יעֶדעֶר דָּבָר גַּשְׁמִי פוּן דְּבָרִים הַמּוּתָּרִיםEvery physical thing that is permitted to us זַיינעֶן פאַראַן טוֹב וָרָעcontains good and evil. דעֶר גַּשְׁמִי אִיז רַעIts material dimension is evil אוּן דעֶר חַיּוּת אֱלֹקִי וואָס אִיז מְחַיֶּה דעֶם גַּשְׁמִי אִיז טוֹבand the Divine vitality that animates it is good. בּאַדאַרף דעֶר מעֶנְטשׁ וואָס בּאַנוּצְט דעֶם גַּשְׁמִי זַיין אַ סוּר מֵרָעA person who makes use of a physical object must “turn away from evil” נִיט וועֶלעֶן דעֶם תַּעֲנוּג וואָס אִיז פאַראַן אִין דעֶם גַּשְׁמִיand not long for the materialistic pleasure which that object affords. אוּן זַיין וַעֲשֵׂה טוֹבHe must also “do good” — וועֶלעֶן געֶשְׁפַּייזט אוּן געֶהאָלְפעֶן וועֶרעֶן פוּן דעֶם חַיּוּת אֱלֹקִי וואָס אִיז אִין דעֶם דָּבָר הַגַּשְׁמִיdesire to be sustained and supported by the Divine life-force that lies within the physical object.בַּקֵשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּMoreover, one must “seek peace and pursue it” — דעֶר מעֶנְטשׁ וואָס אִיז אַ סוּר מֵרָע אוּן אַ וַעֲשֵׂה טוֹבa person who “turns away from evil and does good” בּאַדאַרף זוּכעֶן אוּן נאָכְלוֹיפעֶן צוּ מאַכעֶן שָׁלוֹםmust actively seek to make peace צְוִוישׁעֶן דעֶם גַּשְׁמִי אוּן חַיּוּת אֱלֹקִי וואָס אִיז אִיהְם מְחַיֶּbetween physicality and the Divine vitality that sustains it.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

מִיט דעֶר גרעֶסטעֶר האָרעֶוואַניעֶEven with the greatest toil, קעֶן מעֶן נִיט פאַרדִינעֶן קֵיין אֵיין סעֶנטone cannot earn one cent מעֶהר וִויפְיל הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ האָט אָפְּגעֶשׁטעֶלט, אַז דעֶר אוּן דעֶר מעֶנשׁ זאָל פאַרדִינעֶןmore than G‑d has ordained for him.מעֶן בּעֶדאַרף טאָן וִויפְיל עֶס אִיז נוֹיטִיגWe must do what is necessary, אָבּעֶר מעֶן מוּז געֶדֵיינקעֶןbut we have to remember אַז דִי גאַנצעֶ אַרבּעֶט, אִיז מעֶר נִיט וִוי אַ טָפֵלthat all our labors are only of secondary importance. דעֶר עִקָּר אִיז דִי בְּרָכָה פוּן הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְWhat counts is G‑d’s blessing, אוּן דִי בְּרָכָה פאַרדִינט מעֶן וועֶן מעֶן אִיז אַ עֶרליכעֶר אִידand this is earned by acting in a way appropriate for a Jew: תְּפִלָּה בְּצִבּוּרpraying with the congregation, שְׁמִירַת שַׁבָּת בְּהִדּוּרobserving Shabbos with loving punctiliousness, כַּשְׁרוּת בְּהַשְׁגָחָה גְּדוֹלָהkeeping kosher vigilantly, חִנּוּךְ הַבָּנִים בּאַ מְלַמְּדִים עֶרלִיכעֶ אִידעֶןand having one’s children educated by teachers who are G‑d-fearing.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

מִשִּׂיחַת אַאַמוּ"רFrom a talk of my revered father, the Rebbe [Rashab]: יעֶמאָלט, וועֶן מָשִׁיחַ וועֶט קוּמעֶן בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵןWhen Mashiach arrives (May that be speedily in our days!), וועֶט מעֶן עֶרשְׁט בֵּיינקעֶן נאָךְ דִי גָּלוּת טעֶגpeople will start hankering after the bygone era of exile. יעֶמאָלט וועֶט עֶרשְׁט פאַרדְרִיסעֶןIt is then that they will start feeling regret פאַר וואָס מ'האָט נִיט געֶטאָן אִין עֲבוֹדָהfor not having devoted themselves to Divine service; מעֶן וועֶט עֶרשְׁט דעֶרהעֶרעֶן דעֶם גְרוֹיסעֶן וֵוייטאָג פוּן הֶעְדֵּר הָעֲבוֹדָהit is then that people will feel anguish over their lack of avodah. אִיצטעֶר אִין דִי יְמֵי הַגָּלוּתAs for now, during the era of exile, אִיז דִי יְמֵי הָעֲבוֹדָהthese are the days of avodah — צוּ מֵכִין זַיין זִיךְ צוּ בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ אָמֵןto prepare oneself for the imminent coming of Mashiach.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

הוֹרָאָה לָרַבִּיםA directive of general application: מַתְחִילִין לְהָנִיחַ תְּפִלִּין שְׁנֵי חֳדָשִׁים קוֹדֶם הַבַּר מִצְוָהA boy should begin putting on tefillin two months before his bar-mitzvah — בַּתְּחִלָּה בְּלֹא בְּרָכָהfirst, without reciting the blessing, וְכַעֲבוֹר אֵיזֶה שָׁבוּעוֹת בִּבְרָכָהand after a few weeks, with the blessing.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

מַעֲלַת הַמָּשִׁיחַ שֶׁיִּהְיֶה עָנָיוThe distinctive quality of Mashiach will be his humility. דַּהֲגַם שֶׁיִּהְיֶה בְּתַכְלִית הַגַּדְלוּתThough he will be on the highest level, וְיִלְמוֹד תּוֹרָה עִם הָאָבוֹת וּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹםand will teach Torah to the Patriarchs and Moshe Rabbeinu, בְּכָל זֶה יִהְיֶה בְּתַכְלִית הָעֲנָוָה וְהַבִּטּוּלhe will nevertheless possess ultimate humility and self-effacement, לִלְמוֹד גַּם עִם אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִיםand will teach even simple folk.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

מָצְאוּ פִּתְקָא כְּתַב יַד קֹדֶשׁ הַצֶּמַח צֶדֶק וְתוֹכְנָהּA handwritten note was once found in which the Tzemach Tzedek recorded שֶׁהֶחְלִיט לִלְמוֹד בְּכָל יוֹם שֵׁשׁ שָׁעוֹת בַּלַּיְלָה בַּעֲמִידָה נִגְלֶהhis resolve to study six hours of nigleh every night, while standing. וְתּוֹדָה לָאֵ-ל שֶׁקִיֵּם[As the note concludes,] he carried this out, thank G‑d, וְעָבַר עַל שַׁ"ס בַּבְלִי וִירוּשַׁלְמִיand reviewed in depth the entire Talmud Bavli, the Talmud Yerushalmi, וְאַרְבָּעָה חֶלְקֵי שֻׁלְחָן עָרוּךְ בְּעִיּוּןand all four parts of the Shulchan Aruch.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

מְבָרְכִים רֹאשׁ חֹדֶשׁ אָב. אֲמִירַת כָּל הַתְּהִלִּים בְּהַשְׁכָּמָה. יוֹם הִתְוַעֲדוּת[On Shabbos Mevarchim, it is our custom] to recite the entire Book of Tehillim early in the morning and to hold a farbrengen on that day.הפטורה: שִׁמְעוּ - אֱלֹקֶיךָ יְהוּדָה. אִם תָּשׁוּב... וּבוֹ יִתְהַלָלוּWe read the haftarah beginning Shimu dvar A-donai (Yirmeyahu 2:4-28 and 4:1-2).לְכָל אֶחָד מֵהָרַבֵּיִים הָיוּ מַאֲמָרִים קְבוּעִיםEach of the Rebbeim assigned certain maamarim בְּיִחוּד בִּשְׁבִיל זֶה (לְטַהֵר אֲוִיר הָעוֹלָם)for the specific purpose (of purifying the atmosphere), אֲשֶׁר פַּעַם בִּשְׁתַּיִם אוֹ בְּשָׁלֹשׁ שָׁנִים הָיוּ חוֹזְרִים עֲלֵיהֶם בָּרַבִּיםand these they would review publicly once every two or three years. אֶחָד מִמַּאֲמָרֵי רַבֵּנוּ הַזָּקֵן — הֵחָלְצוּ שֶׁבְּלִקּוּטֵי תּוֹרָה בְּלִי הַהַגָּהוֹתOne of the maamarim that the Alter Rebbe would deliver is the one beginning Heichaltzu that appears in Likkutei Torah, without the emendations. אֶחָד מִמַּאֲמָרֵי אַדְמוּ"ר הָאֶמְצָעִי — יָפָה שָׁעָה אַחַתOne of the maamarim of the Mitteler Rebbe is Yafah Shaah Achas, וְתּוֹכְנוֹ עֲשָׂרָה פְּרָקִים הָרִאשׁוֹנִים דְדִבּוּר הַמַּתְחִיל הִנֵּה כָּל אֶחָד וְאֶחָד אוֹמֵר אֱלֹקַי נְשָׁמָה, בְּדֶרֶךְ הַחַיִּיםwhich comprises the first ten chapters of the maamar entitled Hinei Kol Echad VeEchad Omer Elokai Neshamah that appears in Derech HaChayim. אֶחָד מִמַּאֲמָרֵי הַצֶּמַח צֶדֶק — מַה טוֹבוּ שֶׁבְּלִקּוּטֵי תּוֹרָהOne of the maamarim of the Tzemach Tzedek is the one beginning Mah Tovu that is to be found in Likkutei Torah. אֶחָד מִמַּאֲמָרֵי אַאַזְמוּ"ר — מִי כָמוֹכָה בָּאֵלִיםOne of the maamarim that my revered grandfather, the Rebbe Maharash, would deliver is Mi Chamocha BaEilim. אֶחָד מִמַאֲמָרֵי אַאַמוּ"ר — וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם מאָסקוואָ רנ"זAnd one of the maamarim of my revered father, the Rebbe Rashab, is VeYadaata HaYom (Moscow, 5657/1897).Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

אֶחָד מֵהָעִלוּיִם הַמְפוּרְסָמִיםA brilliant and renowned prodigy, בַּעַל כִּשָׁרוֹן גָּדוֹל וְעַמְקָן נִפְלָאwith great talents and wondrously deep comprehension, בָּא לְלִיאָזנאָ וְשָׁקַד בְּלִמּוּד הַחֲסִידוּתcame to Liozna and devoted himself to the study of Chassidus. וּבְגוֹדֶל כִּשְׁרוֹנוֹתָיוThanks to his immense gifts, רָכַשׁ לוֹ בְּמֶשֶׁךְ זְמַן קָצָר יְדִיעָה גְּדוֹלָה וּרְחָבָה בְּתוֹרַת הַחֲסִידוּתhe acquired a vast and broad knowledge of Chassidus in a short period of time.בַּיְחִידוּת הָרִאשׁוֹנָה שֶׁנִּכְנַס לְרַבֵּנוּ הַזָּקֵן שָׁאַלAt his first yechidus, he entered the Alter Rebbe’s study and asked: רַבִּי מַה חָסֵר לִי“Rebbe, what am I lacking?”וַיַּעֲנֵהוּ רַבֵּנוּ הַזָּקֵןThe Alter Rebbe answered him: אֵין חָסֵר לְךָ מְאוּמָה“You lack nothing, כִּי יְרֵא אֱלֹקִים אַתָּה וְלַמְדָןfor you are G‑d-fearing and a scholar. רַק צָרִיךְ אַתָּה לְהוֹצִיא אֶת הֶחָמֵץ שֶׁהוּא הַיֵּשׁוּת וְגַּסּוּת הָרוּחַYou only have to remove your chametz, which signifies ego and arrogance, וּלְהַכְנִיס מַצָּה שֶׁהוּא בִּטּוּלand replace it with matzah, which signifies bittul, self-effacement.וּכְלִי שֶׁנִּשְׁתַּמֵשׁ בּוֹ בְּיֵשׁוּת“Now, a person who is arrogant [what is the remedy for arrogance?], a utensil, that was used with the arrogance שֶׁנִּדְמֶה לוֹ שֶׁהוּא אוֹרthat one imagined to be light כְּגוֹן שִׁפּוּדִיןsay a roasting spit, שֶׁדוֹחֲקִין רַגְלֵי הַשְּׁכִינָה‘repels the feet of the Divine Presence,’ דְּאֵין אֲנִי וָהוּא יְכוֹלִין לָדוּרfor ‘he and [G‑d] cannot dwell in the same place.’ צָרִיךְ לִבּוּןrequires libun. וְהַלִּבּוּן הוּאThis means that it must be heated עַד שֶׁיִּהְיוּ הַנִּצוֹצוֹת דְּהַבֵּרוּרִים נִתָּזִין וְנִכְלָלִין בְּהָאוֹר הָאֲמִתִּיuntil sparks fly off; that is, until the sparks of self-refinement fly outward and are incorporated in the true light.”Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

אִין לעֶרנעֶןWhen a person is studying Torah, אִיז דִי אִיבּעֶרגעֶגעֶבּעֶנקַייט פון מעֶנטְשׁעֶן צוּ אַ זאַךhe devotes himself to a concept וועֶלכעֶ עֶר וִויל פאַרשְׁטֵיין אוּן פאַרְשְׁטֵייטthat he is trying to understand and that he [ultimately] understands. אִין דאַוונעֶןWhen he is praying, אִיז דִי אִיבּעֶרגעֶגעֶבּעֶנקַייט צוּ העֶכעֶר וִוי פאַרשְׁטאַנדhe gives himself over to that which transcends his understanding.אִין לעֶרנעֶן תּוֹרָה פִילט זִיךְ אַ אִיד וִוי אַ תַּלְמִיד בּאַ אַ רֶבִּי'ןWhile studying Torah, a Jew feels like a student before his mentor; אִין דאַוְונעֶן — וִוי אַ קִינד בּאַ אַ פאָטעֶר while praying, he feels like a son before his father.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

אִין חֲסִידוּת אִיז פאַראַן צְווֵיי זֵייעֶר כאַראַקטעֶריסטישׁעֶ אוֹיסְשְׁפּראַכעֶןThere are two statements very characteristic of Chassidus:א) אַ אִיד דעֶרקעֶנט גֶ-טלִיכקַייט(a) “A Jew [innately] recognizes G‑dliness אוּן פִילט דִי אִיבּעֶרנאַטִירלִיכקַייטand is [inherently] sensitive to that which is supernatural. אוּן בּעֶדאַרף אוֹיף דעֶם קֵיין בּאַוַוייזעֶן נִיט האָבּעֶןHe needs no proof of this.”ב) אַ אִיד נִיט עֶר וִויל אוּן נִיט עֶר קעֶן זַיין אָפְּגעֶריסעֶן פוּן גֶ-טלִיכקַייט(b) “No Jew is willing — and no Jew is able — to remain separate from G‑dliness.”דעֶר אֱמֶת אִיז אַז דִי צְוֵויי אוֹיסְשְׁפְּראַכין זַיינעֶן אֵיין זאַךIn truth, these two statements reflect a single point: אַ אִיד דעֶרקעֶנט גֶ-טלִיכְקַייטIt is because “a Jew recognizes G‑dliness אוּן פִילט דעֶם לְמַעְלָה מִן הַטֶּבַעand is sensitive to that which is supernatural,” דעֶרפאַר אִיז נִיט עֶר וִויל נִיט עֶר קעֶן זַיין אָפְּגעֶריסעֶן פוּן גֶ-טלִיכקַייטtherefore “no Jew desires — and no Jew can — remain separate from Divinity.”Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

מִפִּתְגָמֵי הַצֶּמַח צֶדֶקThe Tzemach Tzedek used to say: אַ פְּנִימִי אִיז“A pnimi is a chassid אַז בּעֶטעֶן אַ בְּרָכָה אוֹיף עֲבוֹדָהfor whom the very notion of asking [his Rebbe] for a blessing for [success in his] avodah אִיז דאָס אַל יִשְׁעוּ בְּדִבְרֵי הָבֶלis ‘empty talk.’ אוּן עֶס דאַרף זַיין תִּכְבַּד הָעֲבוֹדָה עַל הַאֲנָשִׁים[A pnimi understands that] the approach should be to ‘let the work fall heavily on the people.’”Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

כַּאֲשֶׁר מַטּוֹת וּמַסְעֵי נִפְרָדוֹת When we read the parshiyos called Matos and Masei in two separate weeks, קוֹרִין - בְּמִנְחַת שַׁבָּת, ב', ה' - לְלֵוִי עַד סוֹף כָּל הַמַסָּעוֹת.the passage of the Torah that is read for the second aliyah on Shabbos afternoon, and again on Monday and Thursday morning, continues until the end of [the account of] all the journeys.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

אַאַמוּ"ר אָמַרMy revered father, the Rebbe [Rashab], once said: אַ חֲסִידִישׁעֶר וואָרט מאַכט קלאָר דִי קאָפּ אוּן רֵיין דִי האַרץ“A chassidic teaching clears one’s mind and cleanses one’s heart. אַ חֲסִידִישׁעֶ הַנְהָגָה טוֹבָה מאַכט לִיכטִיג אִין שׁטוּבּA positive chassidic practice lights up one’s home. אַ חֲסִידִישׁעֶר נִגּוּן שְׁטאַרקט דִי תִּקְוָה וּבִטָחוֹןA chassidic melody strengthens one’s hope and trust, בְּרֵיינגט שִׂמְחָהbrings joy, אוּן שְׁטעֶלט אַוועֶק דִי הוֹיז מִיט דעֶר הוֹיז געֶזִינד אִין קֶרֶן אוֹרָהand positions the home and the entire household in a ray of light.”Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

אֵין מְבָרְכִים שֶׁהֶחֱיָנוּ בֵּין הַמְּצָרִים וַאֲפִילוּ בְּשַׁבָּת[The custom in Chabad follows the ruling that] the blessing Shehecheyanu should not be recited during [the period of semi-mourning known as] bein hametzarim, even on Shabbos.כְּתִיב It is written: וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם“They shall make Me a Sanctuary and I will dwell among them” — בְּתוֹךְ כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵלthat is, within each and every Jew. שֶׁבְּכָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל תּוֹכִיּוּת נְקוּדַּת פְּנִימִית לְבָבוֹ הוּא מִקְדָּשׁ לְשִׁבְתּוֹ יִתְבָּרֵךְFor the innermost point of every Jewish heart is a Sanctuary in which G‑d can abide.וְהִנֵּה מְקוֹם הַמִּקְדָשׁ גַם בִּזְמַן הַגָּלוּת וְהַשִּׁמּוּם קָדוֹשׁ הוּאNow, the site of the Beis HaMikdash remains sacred even in the period of exile and desolation. וְכִדְאִיתָא בִּשְׁמוֹת רַבָּה פַּרְשָׁה בּAs is written in Shmos Rabbah, ch. 2, אָמַר רַב אַחָא: לְעוֹלָם אֵין הַשְּׁכִינָה זָזָה מִכּוֹתֶל הַמַּעֲרָבִי“Rav Acha declared: ‘The Divine Presence will never depart from the Western Wall.’” וְכָל עִנְיַן הַשִּׁמּוּם הוּא בְּהַבִּנְיָנִיםThe desolation relates to the buildings alone.וְכֵן הוּא גַם בַּמִּקְדָשׁ הַפְּרָטִי שֶׁבְּכָל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵלThe same applies to the personal Sanctuary within the heart of every Jew. דְּהַיְסוֹד הוּא שָׁלֵם זַךְ וְטָהוֹרThe foundation [always] remains intact, unpolluted and pure, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּבas it is written, אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר“I am asleep, but my heart is awake.” וְאִיתָא בְּמִדְרָשׁ רַבָּהOn these words, Midrash Rabbah comments: אֲנִי יְשֵׁנָה מִן הַמִּצְוֹת וְלִבִּי עֵר לִגְמִילוּת חֲסָדִים“I am asleep from the mitzvos, but my heart is awake to acts of kindness. אֲנִי יְשֵׁנָה מִן הַצְּדָקוֹת וְלִבִּי עֵר לַעֲשׂוֹתָןI am asleep from acts of charity, but my heart is awake to do them.” דְּכָל עִנְיָן הַשִּׁמּוּם, רַחֲמָנָא לִיצְלָן, שֶׁיֶּשְׁנוֹ בְּיִשְׂרָאֵלThe whole concept of “desolation” among the Jewish people, Heaven forbid, הוּא רַק בְּדוּגְמַת הַבִּנְיָנִים שֶׁמִּחוּץ לְהַיְסוֹדapplies only [to superficial matters], like the buildings that stand above the foundation; אֲבָל הַיְסוֹד דְּמִקְדָשׁ הַפְּרָטִי הוּא בִּקְדוּשָּׁתוֹthe foundation of the personal Sanctuary remains holy.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

שְׁלֹשָׁה מִינֵי הִתְבּוֹנְנוּת הֵםThere are three kinds of meditation:א) הִתְבּוֹנְנוּת לִמּוּדִית(a) Meditation associated with study: אַחַר שֶׁמֵּבִין הָעִנְיָן עַל בּוּרְיוֹ, הוּא מִתְבּוֹנֵן בְּעוֹמֶק הָעִנְיָן הַהוּא, עַד שֶׁהַשִּׂכְלִי מֵאִיר אֶצְלוֹAfter a person understands a concept thoroughly, he meditates on its depth until its intellectual content illuminates him.ב) שֶׁקּוֹדֶם הַתְּפִלָּה(b) Meditation before praying: עִנְיָנָהּ הֶרְגֵּשׁ חַיּוּת הָעִנְיָן שֶׁלָּמַד וְלֹא הֶרְגֵּשׁ הַשִּׂכְלִי כְּמוֹ בְּהִתְבּוֹנְנוּת לִמּוּדִיתThe point here is to experience the vitality of the concept that one has studied, not its intellectual aspect, as in the case of meditation associated with study.ג) שֶׁבִּתְפִלָּה(c) Meditation in the course of prayer: עִנְיָנָהּ הֶרְגֵּשׁ הָאֱלֹקוּת שֶׁבְּהָעִנְיָן שֶׁלָּמַדThe purpose here is to sense the Divinity within the concept one has studied.שָׁלֹשׁ אֵלֶּה הֵם שְׁלִיבוֹת סוּלָּם הַהַרְגָּשָׁהThese are three rungs on the ladder of spiritual sensitivity. וְרַק בְּחַסְדֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ עִמָּנוּ מַרְגִּישִׁים לִפְעָמִים — דעֶרהעֶרט מעֶן — ג-טלִיכְקַייט בְּלִי שׁוּם עֲבוֹדָה כְּלָלAt times, solely due to G‑d’s grace, one senses Divinity without any form of service. וְהוּא מִפְּנֵי מַעֲלַת הָעַצְמוּת שֶׁיֵּשׁ בַּנְּשָׁמָהThis is a result of the essential quality of the soul. אֲבָל מִצַּד הָעֲבוֹדָה שֶׁבְּכֹחַ עַצְמוֹ מוּכְרָחִים שָׁלֹשׁ הַנִּזְכָּרִים לְעֵילHowever, with regard to Divine service that stems from our own initiative, the above three steps are necessary.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

מֵהַנְהָגוֹת אַאַמוּ"רAmong the practices of my revered father, the Rebbe [Rashab]: כְּשֶׁנָּסַע מִבֵּיתוֹWhen traveling from home, אַף שֶׁנִּשְׁאַר בְּמָקוֹם אֶחָד כַּמָּה חֳדָשִׁיםthough he might remain in a single place for several months,הָיָה אוֹמֵר בְּכָל יוֹם אַחַר הַתְּפִלָּה תְּפִלַּת הַדֶּרֶךְhe would recite the Prayer for Travelers every day after the morning prayers — בְּלֹא שֵׁם וּמַלְכוּתalbeit without mentioning G‑d’s Name or His sovereignty.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

דֶער אַלטעֶר רֶבִּי האָט געזאָגט אוֹיף ר' מׂשֶׁה וִוילעֶנקעֶרThe Alter Rebbe once said of his disciple, R. Moshe Vilenker: מׂשֶׁה האָט מוׂחִין דְגַדְלוּת“Moshe has mochin degadlus [i.e., an expanded intellectual consciousness]. אוּן אִין דִי צעֶן יאָר וואָס עֶר האָט געֶהאָרעֶוועֶט, האָט עֶר אוֹיסְגעֶהאָרעֶוועֶט מוֹחִין רְחָבִיםIn the ten years that he labored [as described below], he developed an expansive mind.”דְרַיי יאָר האָט ר' מֹשֶׁה ווִילעֶנקעֶר זִיךְ מֵכִין געֶוועֶן צוּ יְחִידוּת בּאַם אַלטעֶן רֶבִּי'ןFor three years R. Moshe Vilenker prepared himself for yechidus with the Alter Rebbe, אוּן נאָכדעֶם אִיז עֶר געֶבּלִיבּעֶן זִיבּעֶן יאָר אִין לִיאָזְנאָ אוֹיף בְּרֵיינגעֶן דִי יְחִידוּת אִין עֲבוֹדָה בְּפוֹעַלand remained in Liozna seven more years in order to ground that yechidus in actual practice.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

תַּעֲנִית, סְלִיחוֹת, אָבִינוּ מַלְכֵּנוּA fast day. The Selichos prayers and Avinu Malkeinu are recited [in the Morning Service].חִלּוּק לוּחוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת וְלוּחוֹת הָאַחֲרוֹנוֹתThe difference between the First Tablets and the Second Tablets can be outlined as follows:בַּלּוּחוֹת עַצְמָןWith regard to the Tablets themselves: הָרִאשׁוֹנוֹת מַעֲשֵׂה אֱלֹקִיםThe First Tablets were fashioned by G‑d; הַשְּׁנִיּוֹת פְּסָל לְךָthe Second Tablets were hewn by Moshe.הַמִּכְתָּבWith regard to the writing on the Tablets:חָרוּת עַל הַלּוּחוֹת שֶׁכִּדְרָשַׁת רַזַ"ל, עֵרוּבִין (נד. א), הוּא רַק בַּלּוּחוֹת הָרִאשׁוֹנוֹתThe writing was engraved (charus) on the Tablets. Our Sages comment: [“Do not read the word as charus (‘engraved’), but rather as cheirus (‘freedom’) — freedom from alien subjugation was inscribed on the Tablets”]. This quality applied only to the First Tablets.בְּמַעֲלַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵלWith regard to the spiritual level of the Jewish people:בַּלּוּחוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת צַדִּיקִים, כְּשֶׁעָמְדוּ עַל הַר סִינַי פָּסְקָה זוּהֲמָתָןWhen they were given the First Tablets, they were tzaddikim, for when they stood at Mount Sinai, “their impurity ceased.” בַּשְּׁנִיוֹת בַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה[At the giving of] the Second Tablets, they were baalei teshuvah.בְּמַעֲלַת מֹשֶׁהWith regard to the spiritual level of Moshe:בְּמַתַּן תּוֹרָה נִתַּן לְמֹשֶׁה אֶלֶף אוֹרוֹת בְּמַתָּנָהAt the Giving of the Torah, Moshe received a gift of a thousand spiritual lights. וּבְחֵטְא הָעֵגֶל נִטְּלוּ מִמֶּנּוּThey were taken from him at the Sin of the Golden Calf, וְלֹא חָזְרוּ בְּלוּחוֹת שְׁנִיּוֹתand were not returned to him when the Second Tablets were given. (רַק בְּשַׁבָּת נוֹתְנִים לוֹ כִּדְאִיתָא בִּפְרִי עֵץ חַיִּים)(He receives them only on Shabbos, as stated in Pri Etz Chayim.)מַעֲלַת לוּחוֹת הַשְּׁנִיּוֹתThe Second Tablets were superior שֶׁנִּתַּן גַם כֵּן הֲלָכוֹת מִדְרָשׁ אֲגָדוֹת כו', כִּפְלַיִם לְתוּשִׁיָּה כִּדְאִיתָא בִּנְדָרִים (כב. ב)in that (a) they were given together with laws, Midrash, and Aggados — “a double measure [of the secrets of Divine wisdom],”1[as stated in Shmos Rabbah 46:1], וְקִרוּן עוֹר פְּנֵי מֹשֶׁהand (b) Moshe’s face became radiant.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל שֶׁל הַבַּעַל שֵׁם טוֹב — אֵין לְשַׁעֵרThe Baal Shem Tov’s love of his fellow Jews is beyond conception.הָרַב הַמַּגִּיד אָמַרOn this the Maggid of Mezritch once said: הַלְוַאי הָיוּ נוֹשְׁקִים הַסֵּפֶר תּוֹרָה “If only people would kiss the Torah scroll בְּאוֹתָהּ הָאַהֲבָה, שֶׁהָיָה מוֹרִי מְנַשֵּׁק אֶת הַיְּלָדִיםwith the same love that my mentor, the Baal Shem Tov, kissed the children בְּהוֹלִיכוֹ אוֹתָם אֶל הַחֵדֶרwhom he took to school, כְּשֶׁהָיָה בּאַהעֶלפעֶרwhen he worked as a teacher’s assistant at the cheder.”Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

אַאַמוּ"ר כּוֹתֵב בְּאֶחָד מִמַּאֲמָרָיוMy revered father, the Rebbe [Rashab], writes in one of his maamarim: תַּעֲנוּג נַפְשִׁי עַל אֱלֹקוּת יָכוֹל לִהְיוֹת מִזֶּה שַׁמְנוּנִית בַּגוּףThe soul’s delight in G‑dliness can actually make a person fat. אוֹמְרִים עַל הָרַב ר' נָחוּם מִטשֶׁרְנאָבִּילIt was said that [the holy tzaddik,] R. Nachum of Chernobyl, שֶׁהָיָה שָׁמֵן בְּגוּפוֹ מֵעֲנִיַת אָמֵן יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּהbecame portly from [his sheer delight in] responding Amen, Yehei Shmei Rabbah.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

זֶה לְשׁוֹן הַצֶּמַח צֶדֶק בְּאֶחָד מִדְּרוּשָׁיוThe following are the words of Tzemach Tzedek in one of his maamarim: רַבֵּנוּ ז"ל בְּאִמְרוֹתָיו לְבָנָיו יוֹם ג' פָּרָשַׁת בָּלָק שְׁנַת תּקס"ב אָמַר וְזֶה דְּבָרָיוThe [Alter] Rebbe, when speaking with his sons on the Tuesday of Parshas Balak, 5562 (1802), said the following: לְהָבִין קוּשְׁיַת הַתּוֹכְנִים“The astronomers ask, מֵאַחַר שֶׁהָאָרֶץ הִיא כַּדּוּרִית וַעֲגוּלָה כְּתַפּוּחַthat since the earth is spherical like an apple, לָמָה אֵינָם נוֹפְלִים אוֹתָם בְּנֵי אָדָם הַדָּרִים כְּנֶגְדֵנוּ מִלְמַטָּה בְּאַמעֶרִיקאָwhy don’t the people living opposite us — down below, in America — fall off?... וְתֵּרוּצָם אֵינוֹ אֱמֶתTheir resolution is incorrect….”וְרַבֵּנוּ ז"ל אָמַר כִּי הַתֵּרוּץ הוּאThe [Alter] Rebbe stated that the solution is [as follows]: דְּהִנֵּה מְבוּאָר בְּעֵץ חַיִּים שֶׁהַתִּשְׁעָה גַּלְגַלִים מְקַבְּלִים מִבְּחִינַת עִגּוּלִים“It is explained in Etz Chayim that the nine heavenly orbs receive [their vitality] from the [spiritual rung] described as iggulim, “spheres.” וּבְהָעִגּוּל אֵין בּוֹ מַעְלָה וּמַטָּהNow, a sphere has neither top nor bottom. וּמֵהַאי טַעְמָא הִנֵּה אוֹתָם בְּנֵי אָדָם שֶׁהֵם כְּנֶגְדֵנוּ לְמַטָּהThus the people who are opposite us, down below, הֲרֵי הָרָקִיעַ שֶׁעֲלֵיהֶם הוּא לְמַעְלָה בְּהַשְׁוָאָה אַחַת עִם הָרָקִיעַ שֶׁעָלֵינוּthe sky above them, is above exactly as the sky here is above us. וְהָאָרֶץ דְּשָׁם הִיא מַטָּה לְגַבֵּי הָרָקִיעַ שֶׁעָלֶיהָAnd the earth there is below, relative to the sky that is above it.”Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

אֵין אוֹמְרִים תַּחֲנוּןTachanun is not recited.יוֹם בּוֹ יָצָא כְּבוֹד קְדוּשַׁת אַדְמוּ"ר שליט"א לְחֵרוּתOn this date [in 1927], the Rebbe [Rayatz]was actually granted freedom.הַמַּאֲסָר הוּתְחַל רֶבַע עַל שָׁעָה הַשְּׁלִישִׁית אוֹר לְיוֹם רְבִיעִי חֲמִשָׁה עָשָׂר בְּסִיוָן תרפ"ז[His] imprisonment began at 2:15 on Wednesday morning, the fifteenth of Sivan, 5687 (1927). הִתְעַכֵּב בְּגָלוּת — בְּעִיר קאַסְטראַמאַHe remained in exile, in Kostrama, עַד חֲצִי שָׁעָה אַחַר חֲצוֹת הַיּוֹם יוֹם רְבִיעִי שְׁלֹשָׁה עָשָׂר בְּתַּמוּז תּרפ"זuntil 12:30 p.m. on Wednesday, the thirteenth of Tammuz, 5687 (1927).מִמִּכְתָּב כְּבוֹד קְדוּשַׁת אַדְמוּ"ר שׁליט"א לְחַג הַגְּאוּלָהThe following is an excerpt from a letter of the Rebbe [Rayatz] in anticipation of [the fifth anniversary of] the Festival of Liberation: הִנְנִי שׁוֹלֵחַ מַאֲמָר... הִשְׁתַּתְּפוּתִי עִם יְדִידֵינוּ אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵינוּ שֶׁיִּחְיוּ בְּכָל מְקוֹם מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם לְהַצְלָחָה“I am enclosing a maamar…. In this way I am participating with our friends, the men of the chassidic brotherhood (May you all prosper, wherever you live!), וְלִהְיוֹת אִתְּכֶם עִמָכֶם בְּהִתְוַעֲדוּתְכֶםand am together with you at the farbrengens בִּדְבַר חִזוּק דַּרְכֵי הַחֲסִידוּת בִּקְבִיעוּת וּשְׁמִירַת זְמַנֵי לִמּוּדֵי דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּיםat which you strive to strengthen the spiritual lifestyle of Chassidus — by setting aside and observing fixed times for the study of the teachings of Chassidus, וּלְהִתְעוֹרֵר בְּקִיוּם עִנְיָנֵי הַלִּמּוּדwith the aim of being aroused to actualize the ideals discussed there….אֱלֹקֵינוּ וֵאלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ יְבָרֵךְ אֶת כְּלָלוּת אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵינוּ“May our G‑d and the G‑d of our fathers bless the entire chassidic brotherhood — הֵם בֵּיתָם זַרְעָם וְזֶרַע זַרְעָם בְּתוֹךְ כְּלַל אֲחֵינוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵלthemselves, their wives, their children and their grandchildren — together with all our brothers of the House of Israel. הַשֵּׁם עֲלֵיהֶם יִחְיוּ, בְּכָל מִילֵי דְמֵיטַב מִנֶפֶשׁ וְעַד בָּשָׂרMay G‑d be with you all, and bestow upon you all manner of blessings both spiritual and material.”Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

אֵין אוֹמְרִים תַּחֲנוּןTachanun is not recited.יוֹם הוּלֶּדֶת אֶת כְּבוֹד קְדוּשַׁת אַדְמוּ"ר שְׁלִיטָ"א בִּשְׁנַת תּר"ם[This date marks] the birthday of the Rebbe Rayatz in 5640 (1880). יוֹם בּוֹ נִתְבַּשֵּׂר — בִּשְׁנַת תּרפ"ז — שֶׁהוּא חָפְשִׁי מִגָּלוּתוֹ אֲשֶׁר הָגְלָהOn this date, in 5687 (1927), he was informed of his impending release from the exile אַחֲרֵי שֶׁהָיָה תָּפוּס בְּמַאֲסָר — עַל עֲבוֹדָתוֹ בְּחִזוּק הַתּוֹרָה וְהַיַּהֲדוּתthat followed his imprisonment, which came in the wake of his efforts to buttress the study and observance of the Torah.מִמִּכְתַּב כְּבוֹד קְדוּשַּׁת אַדְמוּ"ר שְׁלִיטָ"אFrom a letter of the Rebbe [Rayatz]: בִּשְׁנֵי יְמֵי הַגְּאוּלָה י"ב וי"ג תַּמּוּז הַבָּאִים עָלֵינוּ לְטוֹבָהOn the two days of redemption — the twelfth and the thirteenth of Tammuz (May they arrive favorably!) — יִתְוַעֲדוּ אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵינוּ, לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּתthe members of the chassidic brotherhood should participate in a farbrengen, for their material and spiritual benefit, כַּאֲשֶׁר הוּקְבַּע מֵאֵת אָבִינוּ הָרִאשׁוֹן הוֹד כְּבוֹד קְדוּשַּׁת אַאַזְמוּ"ר רַבֵּנוּ הַזָּקֵןin the manner instituted by our first forefather, the Alter Rebbe. זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא, נִשְׁמָתוֹ בְּגִנְזֵי מְרוֹמִים, זְכוּתוֹ יָגֵן עָלֵינוּThe memory of the righteous and holy is a blessing for the life of the world to come, his soul is in the treasuries of the heavens, his merit will protect us. בְּהִתְוַעֲדוּת זוּ יְדַבְּרוּ אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵינוּ שֶׁיִחְיוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ בְּשֶׁבֶת אַחִיםAt this farbrengen they should encourage each other, fraternally, בְּחִזוּק קְבִיעוּת שִׁעוּרֵי הַלִּמוּדto fix times for [Torah] study sessions. וְהִנְנִי שׁוֹלֵחַ לָהֶם אֶת בִּרְכָתִי כִּי יִשָּׂא הַשֵּׁם פָּנָיו אֲלֵיהֶם בְּגַשְׁמִיוּת וְרוּחָנִיוּתAnd I send you my blessing that G‑d “turn His countenance to you” in both material and spiritual matters.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

בְּתַּנְיָא דְּפוּס זָאלקְוֵוי שְׁנַת מְבַשֵּׂ"ר טוֹ"בIn the Zholkva edition of Tanya that appeared in the year מבש"ר טו"ב (5559/1799) נִדְפְּסָה אִגֶּרֶת הַתְּשׁוּבָה מַהֲדוּרָא קַמָּאthe first version of Iggeres HaTeshuvah was included. וְלֹא נֶחְלְקָה לִפְרָקִיםIt was not divided into chapters גַם יֵשׁ כַּמָּה שִׁינּוּיִם בְּתוֹכֶן הָאִגֶּרֶתand there are considerable variations [from the ultimate version] in the text itself.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

רַבֵּנוּ הַזָּקֵן בִּתְחִלַּת נְשִׂיאוּתוֹ אָמַר תּוֹרָהSoon after he undertook the leadership of the chassidic community, the Alter Rebbe delivered the following teaching: מֵה' מִצְעֲדֵי גֶבֶר כּוֹנָנוּ[It is written:] “A man’s steps are made firm by G‑d.” אַז אַ אִיד קוּמט אִין אַ אָרטWhen a Jew arrives at a particular place, אִיז עֶס צוּלִיבּ אַ כַּוָּנָה טאָן אַ מִצְוָהthis is for the purpose of doing a mitzvah — הֵן אַ מִצְוָה שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹםbe it a mitzvah between man and G‑d, וְהֵן אַ מִצְוָה שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹor between man and man.אַ אִיד אִיז אַ שָׁלִיחַ שֶׁל מַעְלָהA Jew is an agent of [G‑d] Above, אַ שָׁלִיחַ וואוּ עֶר אִיז, אִיז עֶר דעֶר כֹּחַ הַמְשַׁלֵּחַand wherever an agent is, he derives his power from the Sender. דעֶר יִתְרוֹן הַמַּעֲלָה אִין נְשָׁמוֹת לְגַבֵּי מַלְאָכִיםThe superiority of souls over angels וואָס בּאַ נְשָׁמוֹת אִיז דאָס עַל פִּי הַתּוֹרָה[in this regard] lies in the fact that [G‑d confers His agency to] the souls through the Torah.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

אַלֶע אִידִישׁעֶ עֶלטעֶרןAll Jewish parents וועֶלכעֶ בּאַדאַרפעֶן האָבּעֶן אַ סְפּעֶצִיעֶלעֶ יְשׁוּעָה אוּן הַצָּלָה פאַר זֵייעֶרעֶ קִינְדעֶרwho require special deliverance and salvation for their children אִיז דעֶר זִיכעֶרסטעֶר מִיטעֶל צוּ שְׁטִיצעֶן תּוֹרָה לעֶרנעֶר.[should know that] the most reliable means [to secure this] is to support those who study Torah.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

מָצִינוּWe observe דְעִקָּר חִבָּתוֹ שֶׁל הקב"ה לְאַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹםthat G‑d cherished Avraham mainly הָיָה לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה — כְּפֵרוּשׁוֹ יְחַבֵּר — אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹbecause “he commands his children and his household.” Now, the word here translated “commands” (yetzaveh) can also mean “connect.” הַיְנוּThis implies דְּכָל גּוֹדֶל עֲבוֹדָתוֹ בְּהַנִּסְיוֹנוֹתthat all of Avraham’s prodigious endeavors in the face of his trials אֵינוֹ בְּעֶרֶךְ לְגַבֵּי הָא דִיצַוֶּה וִיחַבֵּר אֲחֵרִיםpale in comparison to his commanding and connecting others — מַה שֶׁיְּזַכֶּה אֲחֵרִיםby making them, too, meritorious.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

אַאַמוּ"ר אָמַרMy revered father, the Rebbe [Rashab], once stated: חֲסִידוּת אִיז נָעוּץ תְּחִלָּתָן בְּסוֹפָן וְסוֹפָן בִּתְחִלָּתָן“[To] Chassidus [can be applied the statement], ‘The beginning is rooted in the end and the end in the beginning.’ דִי דַּרְגָא פוּן עִגּוּלִים מִבְּלִי אֲשֶׁר יִמָּצֵא רֹאשׁ וְסוֹףThis is the level of Divine influence called iggulim, in which beginning and end are indistinguishable. אָבּעֶר אַחַר כָּל זֶה אִיז דעֶר עִקָּר אִיז סֵדֶר.Nevertheless, this having been said, the main thing is seder — ‘structure.’דעֶר בַּעַל שֵׁם טוֹב אִיז געֶוועֶן אַ מְסוּדָּר“The Baal Shem Tov was an organized person; דעֶר מעֶזרִיטשׁעֶר האָט מְדַקְדֵּק געֶוועֶן אוֹיף סֵדֶרthe Maggid of Mezritch was particular about orderliness; אוּן דעֶר עֶלטעֶר זֵיידעֶ — רַבֵּנוּ הַזָּקֵן — האָט געֶלעֶרעֶנט חֲסִידִים זֵיי זאָלעֶן זַיין מְסוּדָּרִיםand my great-great-grandfather, the Alter Rebbe, taught his chassidim to be orderly. דאָס זעֶהט מעֶן אִין זַיינעֶ מַאֲמָרִים, בְּרִיף, נִגּוּנִיםWe see this in his maamarim, letters, and niggunim. דִי חֲסִידִים וואָס האָבּעֶן געֶהאַט אַ זְמַן קָבוּעַ אוֹיף קוּמעֶן אִין לִיאָזנאָ — דעֶרנאָך אִין לִיאַדִיThe chassidim who had a fixed time to visit Liozna — or later, Liadiהאָבּעֶן נִיט געֶהאַט קֵיין רְשׁוּת בַּייטעֶן דעֶם זְמַן אָן אַ רִשָּׁיוֹן פוּן רֶבִּי'ןwere not allowed to change it without permission from the Alter Rebbe. אוֹיף בּאַקוּמעֶן אַ רִשָּׁיוֹן האָט מעֶן געֶדאַרפט זאָגעֶן אַ טעַםTo receive such license, one had to provide a reason.בּאַם רֶבִּי'ן אִיז געֶוועֶן אַ וַעַד מְיוּחָד אוֹיף פִיהרעֶן סֵדֶר הַחֲסִידִים“The Alter Rebbe established a special committee, to maintain order among the chassidim. וּבְרֹאשׁוֹ מַהַרִי"ל אֲחִי רַבֵּנוּheaded by his brother, R. Yehudah Leib, אוּן אַ בּאַזוּנדעֶר וַעַד אוֹיף אָנפִירעֶן מִיט חֲסִידִישׁעֶ יוּנגעֶלַייטAnd he had a separate committee, to guide the younger married men of the community,וּבְרֹאשׁוֹ אַדְמוּ"ר הָאֶמְצָעִיheaded by the Mitteler Rebbe."Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

הַמִּצְוֹת נִמְשָׁכוֹת עַל יְדֵי הַמַּקִּיף שֶׁבַּמִּצְוֹת עַצְמָם[The spiritual influence evoked by] the mitzvos is drawn down by means of the transcendent light generated by the mitzvos themselves. מִצְוַת צְדָקָה, עַל דֶּרֶךְ מָשָׁל, הִיא מִצְוָה כּוֹלֶלֶתFor example, the mitzvah of tzedakah is a comprehensive mitzvah, אֲשֶׁר כָּל הַמִּצְוֹת נִקְרָאוֹת בְּשֵׁם צְדָקָהas is evidenced by the fact that all the mitzvos are called “tzedakah.” וּמֵהַאי טַעְמָא נָכוֹן בִּמְאֹד לָתֵת קוֹדֶם כָּל מִצְוָה פְּרוּטָה לִצְדָקָהFor this reason, it is most appropriate to contribute a coin for charity before performing any mitzvah, שֶׁהוּא הַמְשָׁכַת הַמַּקִּיף בַּפְּנִימִיfor it draws the transcendent light (makkif) into the light that can be internalized (pnimi). וּמִכָּל מָקוֹם הַוֵי מַקִּיף הַקָּרוֹבStill, this transcendent light is “close,” מַה שֶׁאֵין כֵּן תּוֹרָה שֶׁהִיא מַקִּיף הָרָחוֹקwhereas the Torah is a “distant” transcendent light, וּפְעוּלָתוֹ נַעֲלָה יוֹתֵרwhose effects are more elevated.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

רַבֵּנוּ הַזָּקֵן שָׁאַל אֶת אֶחָד הַחֲסִידִים הַגְּדוֹלִים הַמְקוֹרָבִים בְּיוֹתֵר בִּהְיוֹתוֹ אֶצְלוֹ בִּיחִידוּת, לְמַצָּבוֹOnce, in the course of a yechidus, the Alter Rebbe questioned one of his foremost and closest chassidim about his personal situation. וַיִּתְאוֹנֵן הֶחָסִיד כִּי יָרַד מִנְּכָסָיו וכוThe chassid lamented that he had lost all his possessions.וַיַּעֲנֵהוּ רַבֵּנוּThe Alter Rebbe answered him: דִיךְ דאַרף מעֶן — אַז דוּ זאָלְסְט מאַכעֶן לִיכְטִיג דַיין סְבִיבָה מִיט תּוֹרָה וַעֲבוֹדָה שֶׁבַּלֵב“You are needed — to illuminate your surroundings by studying Torah and by serving G‑d with your heart [in prayer]. פַּרְנָסָה אוּן וואָס דוּ דאַרְפְסט — דאָס דאַרף דעֶר אוֹיבּעֶרשְׁטעֶר בָּרוּךְ הוּא דִיר געֶבּעֶןAs for your livelihood and the things that you need — this G‑d must give you. טוּ וואָס דוּ דאַרְפְסט, וועֶט הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ טאָן וואָס עֶר דאַרףDo what you must and G‑d will do what He must.”Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

חָסִיד אֶחָד אוֹ תַּלְמִיד אֶחָדA single chassid or student, כַּאֲשֶׁר נוֹתֵן לִבּוֹ דַּעְתּוֹ וְנַפְשׁוֹ עַל הַתּוֹרָה וְחִזּוּקָהּwho devotes his entire heart, mind and soul to study Torah and bolster its observance, פּוֹעֵל יְשׁוּעוֹת בְּעִיר גְּדוֹלָה בְּכָל עִנְיָנֵי הָעִירcan bring succor to a large city, with all its concerns. וְהוּא בְּדֶרֶךְ מִלְמַעְלָה מִדֶּרֶךְ הַטֶּבַע בִּזְכוּת אֲבוֹת הָעוֹלָם[His endeavors succeed] in a manner that transcends the limitations of nature, in the merit of the fathers of the world [i.e., our Rebbeim].Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

אַאַזְמוּ"ר אָמַרMy revered grandfather, the Rebbe [Maharash], once said: אַ אִידִישׁעֶר קרעֶכץ וואָס קוּמט חַס וְשָׁלוֹם בְּסִבָּה פוּן אַ נִיט גוּט גַּשְׁמִי“Even when the sigh of a Jew is occasioned by an unfavorable material circumstance (Heaven forbid), אִיז אוֹיך אַ תְּשׁוּבָה גְדוֹלָהthis too is a significant act of teshuvah. בִּפְרַט אַ קְרעֶכץ בְּסִבָּה פוּן אַ נִיט גוּט רוּחָנִיAll the more so, a sigh due to an unfavorable spiritual situation אִיז אַוַדאַי אוּן אַוַדאַי אַ תְּשׁוּבָה מַעַלַיְתָאis most certainly a lofty level of teshuvah. דעֶר קְרעֶכץ שְׁלעֶפּט אַרוֹיס פוּן עוֹמֶק רַעIt drags one out of the depths of evil, אוּן שְׁטעֶלט אַנִידעֶר אִין אַ מַעֲמָד טוֹבand sets him up in a good place.”Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

רַבֵּנוּ הַזָּקֵן כּוֹתֵב בְּסִדּוּרוֹThe Alter Rebbe writes in his Siddur נָכוֹן לוֹמַר קוֹדֶם הַתְּפִלָּה הֲרֵינִי מְקַבֵּל עָלַי מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָthat it is appropriate to say before [the morning] prayers: “I hereby undertake to fulfill the commandment, ‘Love your fellowman as yourself.’ “זֹאת אוֹמֶרֶתThis implies אֲשֶׁר מִצְוַת אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל הִיא שַׁעַר הַכְּנִיסָהthat fulfilling the mitzvah of ahavas Yisrael is the gateway אֲשֶׁר דֶּרֶךְ בּוֹ יָכוֹל הָאָדָם לָבוֹא לַעֲמוֹד לִפְנֵי ה' אֱלֹקֵנוּ לְהִתְפַּלֵּלthrough which a person is enabled to enter and stand before G‑d in prayer, בִּזְכוּתָהּ תְּקוּבָּל תְּפִלַּת הַמִּתְפַּלֵּלand in the merit of [this mitzvah] one’s prayers are accepted.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

מְסִירוּת נֶפֶשׁ הָרְאוּיָה לִבְנֵי תּוֹרָהThe [extent of the] self-sacrifice appropriate for Torah scholars הוּא כִּדְרָשַׁת רַזַ"לis indicated by our Sages’ interpretation of the phrase, אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל“If a man dies in a tent.” לְהָמִית אֶת כָּל הַתַּעֲנוּגִים בְּעִנְיָנֵי עוֹלָםThe Sages taught that [if one seeks to dedicate himself to the tents of Torah,] he must kill [i.e., eradicate] the desire for all worldly pleasures. כִּי אֲפִילוּ דְּבָרִים קַלֵּי הָעֶרֶךְ בְּתַעֲנוּגֵי עוֹלָםFor even insignificant worldly pleasures מוֹנְעִים הֵמָּה מִלִּהְיוֹת מָסוּר וְנָתוּן בְּאָהֳלָהּ שֶׁל תּוֹרָהprevent one from being utterly devoted to the tents of Torah study.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

הַעֲבָרַת הַפַּרְשָׁה שְׁנַיִם מִקְרָא וְאֶחָד תַּרְגּוּם - פָּסוּק פָּסוּקThe review of the weekly Torah reading — twice in the original, in the Holy Tongue, and once in its Aramaic translation — should be done verse by verse. וְקוֹרִין גַּם הַהַפְטָרָהThe haftarah should also be read [after this review]. אוֹ שְׁתֵּי הַהַפְטָרוֹת אִם הוּא שַׁבָּת ראֹשׁ חֹדֶשׁIf there are two haftaros — such as on Shabbos Rosh Chodesh, אוֹ פַּרְשִׁיּוֹת מְחוּבָּרוֹת וְכַיּוֹצֵא בָזֶהor when two parshiyos are combined, or the like — both should be read.מַעֲנֵה רַבֵּנוּ הַזָּקֵןAn answer that the Alter Rebbe gave לְאַבְרֵךְ עִלּוּי מְצוּיָּן וּבַעַל כִּשָּׁרוֹן מְפוּרְסָםto a brilliant young man who was well known for his outstanding natural gifts, כְּשֶׁנִּכְנַס לִיחִידוּת שֶׁלּוֹ הָרִאשׁוֹנָה — בִּשְׁנַת תּקנ"ה בְּלִיאָזְנאָduring the latter’s first yechidus in 5555 (1795) in Liozna: רוּחָנִיּוּת וְגַשְׁמִיּוּת זַיינעֶן הֲפָכִים בְּעֶצֶם מַהוּתָם“Spirituality and physicality are intrinsically opposites. דאָס וואָס עֶס אִיז אַ מַעֲלָה אִין גַּשְׁמִיּוּת, אִיז אַ חִסָּרוֹן אִין רוּחָנִיּוּתA material virtue is a spiritual disadvantage.אִין גַּשְׁמִיּוּת אִיז אַ שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ דעֶר גרעֶסטעֶר בַּעַל מַעֲלָה“Materially, one who is ‘satisfied with his lot’ is the loftiest of men, אוּן דוּרךְ עֲבוֹדָה וועֶט אַזאַ אֵיינעֶר צוּקוּמעֶן צוּ דִי העֶכסטֶע מַדְרֵגוֹתand his Divine service will lead him to the highest rungs. אִין רוּחָנִיּוּת אָבּעֶר אִיז אַ שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ דעֶר גרעֶסטעֶר חִסָּרוֹןSpiritually, by contrast, being ‘satisfied with one’s lot’ is the greatest failing. אוּן עֶר וועֶרט, רַחֲמָנָא לִיצְלָן, אַ יוֹרֵד וְנוֹפֵלIt causes one to decline and fall [spiritually], Heaven forbid.”Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

עֲבוֹדַת הָאָדָם עַל פִּי תּוֹרַת הַחֲסִידוּתAccording to the teachings of Chassidus, Divine service entails לְהַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ לִרְאוֹת עִנְיַן הַשְׁגָּחָה פְּרָטִיתtraining oneself to perceive G‑d’s hashgachah peratis — אֵיךְ כִּי בְטוּבוֹ יִתְבָּרֵךְ מְחַדֵּשׁ אֶת הָעוֹלָם וְהַנִּבְרָאִים בְּכָל רֶגַע בְּהַשְׁגָּחָתוֹ הַפְּרָטִיתhow, in His goodness, He continually renews the world and all its created beings with His particular providence, אֲשֶׁר זֶה אַךְ זֶה הוּא מְצִיאוּת הַנִּבְרָאִים חַיּוּתָם וְקִיּוּמָםand how this alone constitutes the continued life and existence of all created beings.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

הַצֶּמַח צֶדֶק בְּסַפְּרוֹ לִבְנוֹ אַאַזְמוּ"ר מְאוֹרָע מֵחַיָּיוAfter the Tzemach Tzedek told his son, my revered grandfather, the Rebbe [Maharash], about an incident that once happened to him, סִיֵּיםhe concluded: מִיט דעֶם וואָס מעֶן העֶלפט אַ אִידעֶן אִין פַּרְנָסָה, “When one helps a Jew make a living, אֲפִילוּ פאַרדִינעֶן זִיבּעֶצִיג קאָפִּיקעֶס (מַטְבֵּעַ קְטַנָּה בְּרוּסְיָא) אִין אַ קעֶלבּעֶלeven to earn a mere seventy kopkes when he’s selling a calf, אִיז אַלעֶ שַׁעֲרֵי הֵיכָלוֹת הָעֶלְיוֹנִים זַיינעֶן פאַר אִיהם אָפעֶןthe gates of all of the heavenly palaces are open for him.”כַּעֲבוֹר כַּמָּה שָׁנִים סִפֵּר אַאַזְמוּ"ר כָּל הַנִּזְכָּר לְעֵיל לְאַאַמוּ"רSeveral years later, my revered grandfather, the Rebbe [Maharash], told this whole story to my revered father, the Rebbe [Rashab], וְהוֹסִיףand added: מ'בּאַדאַרף אֲפִילוּ וִויסעֶן דִי וועֶג צוּ דִי הֵיכָלוֹת הָעֶלְיוֹנִים“Though ideally one should know the path to the heavenly palaces, נאָר דאָס מאַכט נִיט אוֹיסthis is not crucial. עֶס דאַרף זַיין דעֶר עִקָּרWhat is of fundamental importance העֶלפעֶן בְּלֵבָב שָׁלֵם מִיט אַ געֶפִילis to help another person wholeheartedly and with warmth — האָבּעֶן אַ געֶשׁמאַק אִין אַ אִידעֶן טאָן אַ טוֹבָהto take pleasure in doing a fellow Jew a favor.”Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

כְּתִיב וּבֵרַכֲךָ ה' אֱלֹקֶיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂהIt is written: “G‑d, your L‑rd, will bless you in all that you do.” הָאָדָם עָלָיו רַק לַעֲשׂוֹת כְּלִי לְפַרְנָסָתוֹA person only needs to make a vessel for his livelihood, וּלְהִשְׁתַּדֵּל בְּכָל כֹּחוֹ אֲשֶׁר הַכְּלִי יִהְיֶה טָהוֹר מִכָּל סִיג וּפְסוֹלֶת דְּאוֹנָאָה כוand should make every effort that it be pure of any trace of deception, etc., הַיְינוּ שֶׁיִּהְיֶה הַכֹּל עַל פִּי דִּינֵי הַתּוֹרָהso that in every respect it accords with the laws of the Torah. אֲשֶׁר אָז הוּא כְּלִי רָאוּי לַבְּרָכָה הָעֶלְיוֹנָה בִּשְׁנַיִםIt will then be a fit receptor for sublime blessings in two ways: פַּרְנָסָה בְּרֶיוַחhis livelihood will be ample, וַאֲשֶׁר הַפַּרְנָסָה תֵּלֵךְ לַמָּקוֹם הָרָאוּיand it will be directed toward the proper place.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]