The daily Hayom Yom with Rabbi Yosef Katzman

Day 20 of the Omerרַבֵּנוּ הַזָּקֵן קִבֵּל מֵרַבִּי מָרְדְּכַי הַצַּדִּיק שֶׁשָּׁמַע מֵהַבַּעַל שֵׁם טוֹבThe Alter Rebbe received the following teaching from the saintly R. Mordechai, who heard it from the Baal Shem Tov:עֶס קוּמט אַראָפּ אַ נְשָׁמָה אוֹיף דעֶר וועֶלט“A soul can descend into This Worldאוּן לעֶבְּט אָפּ זִיבּעֶצִיג אַכצִיג יאָהרand live its seventy or eighty years —צוּלִיבּ טאָן אַ אִידעֶן אַ טוֹבָה בְּגַשְׁמִיּוּתjust in order to do a favor for a fellow Jew in material matters,וּבִפְרָט אִין רוּחָנִיּוּתand how much more so, in spiritual matters.”Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

Day 19 of the Omerמִנְהַג יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא לְגַלֵּחַ וְשֶׁלֹּא לְסַפֵּר שַׂעֲרוֹת רֹאשׁ תִּינוֹק עַד מְלֹאת לוֹ שָׁלֹשׁ שָׁנִיםIt is a Jewish custom not to trim or cut a boy’s hair until he is fully three years old.גְזִיזַת הַשְּׂעָרוֹת — אָפּשׁעֶרעֶנעֶש (שֶׁל תִּינוֹק) — הוּא דָבָר גָּדוֹל בְּמִנְהֲגֵי יִשְׂרָאֵלCutting the boy’s hair at that time — an opsherenesh — is an important Jewish custom,וְעִקָּרוֹ הוּא בְּהַחִנּוּךְ דְּהַשְׁאָרַת פֵּאוֹת הָרֹאשׁwhose main aim is to educate the child to leave his payos [uncut].וּמִיּוֹם הַגְּזִיזָה וַהֲנָחַת פֵּאוֹת הָרֹאשׁFrom the time of his [first] haircut, when the peyos are left uncut,נָהֲגוּ לְהַדֵּר לְהַרְגִּיל אֶת הַתִּינוֹקthe custom is to make a point of training the childבְּעִנְיַן נְשִׂיאַת טַלִּית קָטָןto wear a tallis katan, וּבִרְכוֹת הַשַּׁחַרand to recite the Morning Blessings,וּבִרְכַּת הַמָּזוֹןthe Grace after Meals,וּקְרִיאַת שְׁמַע שֶׁעַל הַמִּטָּהand the Prayer before Retiring at Night.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

Day 18 of the Omerהפטורה: וַיְהִי דְבַר גו' הֲלִדְרוֹשׁ אוֹתִי[On Shabbos Parshas Kedoshim,] the haftarah begins Vayehi dvar…halidrosh osi (Yechezkel 20:2-20).אֵין שׁוֹתִים מַיִם קוֹדֶם הַבְדָּלָה[On Motzaei Shabbos, even] water should not be drunk before [reciting or hearing] Havdalah.כָּל הַמִּדּוֹתAll character traits,אַף גַּם הַמִּדּוֹת הַלֹּא טוֹבוֹתeven those that are not good,אוֹ גַם רָעוֹת עַל פִּי תּוֹאֲרָם וּשְׁמוֹתֵיהֶםor are even evil in name and description,אֶפְשָׁר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם לַעֲבוֹדַת ה' עַל פִּי הַתּוֹרָהcan be used [as a lesson] in serving G‑d according to the Torah.וּכְמוֹ שֶׁהָרַב הַצַּדִּיק ר' מְשׁוּלָם זוּסְיָא זצ"ל מֵהאַניפָאליאIn this vein, the saintly R. Meshullam Zusya of Hanipoliלָמַד כַּמָּה דְרָכִים בְּדַרְכֵי הָעֲבוֹדָה מִגַּנָּבlearned several approaches to Divine service by pondering on the work ethic, so to speak, of a thief:א) הַצְנֵעַ לֶכֶת(a) A thief is modest.ב) מַעֲמִיד עַצְמוֹ בְּסַכָּנָה(b) He is prepared to endanger himself.ג) דָּבָר הַיּוֹתֵר קָטָן חָשׁוּב כְּדָבָר גָּדוֹל(c) The minutest details are as important to him as greater considerations.ד) עָמֵל בְּטִרְחָא גְדוֹלָה(d) He labors with great exertion.ה) זְרִיזוּת(e) He works quickly.ו) בּוֹטֵחַ וּמְקַוֶּה(f) He exhibits trust and hope.ז) אִם לֹא הִצְלִיחַ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה חוֹזֵר הַרְבֵּה פְּעָמִים(g) If he fails the first time, he tries again and again.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

Day 17 of the Omerיוֹם הוּלֶּדֶת אֶת אַאַזְמוּ"ר — בִּשְׁנַת תּקצ"גThe birthday of my revered grandfather, the Rebbe [Maharash], in the year 5593 (1833).צוּ זִיבּעֶן יאָהר האָט עֶם אַמאָל דעֶר צֶמַח צֶדֶק פאַרהעֶרטOnce, when he was seven years old, [his father] the Tzemach Tzedek tested him in his studies.דֶער זֵיידעֶ האָט געֶמאַכט אַזוֹי גוּטMy grandfather answered so wellאַז זַיין מְלַמֵּד אִיז זֵייעֶר נִתְפָּעֵל געֶוואָרעֶןthat his teacher became exuberant.האָט זִיך נִיט געֶקעֶנט אַיינהאַלטעֶןUnable to contain himself,אוּן געֶזאָגט דעֶם צֶמַח צֶדֶקhe turned to the Tzemach Tzedek: הַא, וואָס זאָגט אִיהר, עֶר מאַכט גוּט“Ah! What do you say? Isn’t he doing well!”דעֶר צֶמַח צֶדֶק האָט אִיהם געֶעֶנטפעֶרטThe Tzemach Tzedek replied:וואָס אִיז דִי הִתְפַּעֲלוּת, אַז תִּפְאֶרֶת שֶׁבְּתִפְאֶרֶת מַאכט גוּט“What is there to be so excited about when Tiferes shebeTiferes does well…?”Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

Day 16 of the Omerמעֶן האָט געֶזאָגט אַמאָל פאַרְ'ן טאַטעֶןOnce, when my father [the Rebbe Rashab] was present, someone saidאִין אַ פאַרבְּרֵיינְגעֶן סְפִירָה-צַייט אִין דִי יאָהרעֶן תּרנ"א-נ"גat a farbrengen held during the period of the Counting of the Omer in one of the years from 5651-5653 (1891-1893),דעֶם אַלטעֶן רֶבִּין'ס חֲסִידִים פְלעֶגעֶן אַלעֶמאָל צֵיילעֶן“The Alter Rebbe’s chassidim were always counting.”דעֶר וואָרט אִיז דעֶם טאַטעֶן זֵייעֶר געֶפעֶלעֶן געֶוואָרעֶןThis saying found favor in my father’s eyes.וְאָמַרHe commented:אַזוֹי אִיז דעֶר עִנְיַן הָעֲבוֹדָה“This holds true with regard to Divine service.דִי שָׁעוֹת דאַרפעֶן זַיין געֶצֵיילטעֶ, דאַן זַיינעֶן דִי טעֶג געֶצֵיילטעֶOne’s hours must be counted. In this way, the days will also be counted.אַז עֶס גֵייט אַוועֶק אַ טאָגWhen a day passes,דאַרף מעֶן ווִיסעֶן וואָס מְ'האָט אוֹיפגעֶטאָן אוּן וואָס מְ'דאַרף וַוייטעֶר טאָןwe must know what we have accomplished and what we have yet to accomplish….בִּכְלַל דאַרף מעֶן זעֶהן אַז דעֶר מאָרגעֶן זאָל זַיין אַ סַך שׁעֶנעֶר ווִי דעֶר הַיינטAll in all, we must make sure that tomorrow will be far better than today.”Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

This year we have 30 days in Cheshvan, but in the Hayom Yom there is no entry for the 30th of Cheshvan, since in 5704 (1943) when the Hayom Yom was written, there were only 29 days in Cheshvan, so we repeat yesterday's Hayom Yom of 29 Cheshvan.מְבָרְכִים רֹאשׁ חֹדֶשׁ כִּסְלֵוWe bless the month of Kislev.אֲמִירַת כָּל הַתְּהִלִּים בְּהַשְׁכָּמָה[On Shabbos Mevarchim, it is our custom] to recite the entire Book of Tehillim early in the morning יוֹם הִתְוַעֲדוּתand to hold a farbrengen on that day.עֲבוֹדָה הַקְּדוֹשָׁה בַּאֲמִירַת תְּהִלִּים בְּצִבּוּר, אֵין דֵּי בַּאֵר גּוֹדֶל הַזְּכוּת שֶׁל הַמִּשְׁתַּתְּפִים בָּזֶהNo words can describe the great merit accruing to those who participate in the holy task of reciting Tehillim as part of a congregation, וְגוֹדֶל הַנַּחַת רוּחַ שֶׁל מַעְלָה כִּמְבוֹאָר בְּסִפְרֵי קוֹדֶשׁnor the great pleasure this arouses Above, as is spoken of in the sacred literature. וְאֶפֶס קָצֵהוּ בְּקוּנְטְרֵס תַּקָּנַת אֲמִירַת תְּהִלִּים בָּרַבִּים (קוֹבֶץ מִכְתָּבִים, א)A mere sliver of this is recorded in [the booklet entitled] Kuntreis Takkanas Amiras Tehillim BeRabbim (Kovetz Michtavim).וְאַשְׁרֵיכֶם יִשְׂרָאֵלFortunate are you, O Israel. וּבִגְלַל זֹאת תִּתְבָּרְכוּBy virtue of these endeavors, may you be blessed,אַתֶּם נְשֵׁיכֶם בְּנֵיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם, ה' עֲלֵיהֶם יִחְיוּyou, your wives, sons, and daughters, G-d be upon you, בִּבְרִיאוּת נְכוֹנָה וּבְפַרְנָסָה בְּהָרְחָבָה גְדוֹלָהwith good health and abundant prosperity. וּלְרַגְלֵיכֶם יִוָּשְׁעוּ כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל שֶׁיִחְיוּ בְּמַחְנְכֶם הַטָּהוֹרAnd in your merit, may salvation be granted to the entire congregation of Israel in your fine community, בְּתוֹךְ כְּלַל אֲחֵינוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵלtogether with the entire Jewish people, בְּהַדָּרוּשׁ לָהֶם בְּגֶשֶׁם וּבְרוּחַin all their material and spiritual needs.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

בְּאַחַת הַהִתְוַעֲדוּת אָמַר אַאַמוּ"רMy revered father, the Rebbe [Rashab], once said at a farbrengen: הקב"ה בָּרָא אֶת הָעוֹלָם וְכָל הַדְּבָרִים הַגַּשְׁמִיִּים מֵאַיִן לְיֵשׁ“G‑d created the world and all physical entities as something out of nothing. אוּן אִידעֶן דאַרפעֶן מאַכעֶן מִיֵּשׁ לְאַיִןThe task of Jews is to make something into nothing, פוּן דִי גַּשְׁמִיוּת מאַכעֶן רוּחָנִיוּתtransforming the physical into the spiritual.דִי עֲבוֹדָה מאַכן פוּן גַּשְׁמִיוּת רוּחָנִיוּת“The avodah of turning physicality into spirituality, אוּן דעֶם גַּשְׁמִי מאַכעֶן אַ כְּלִי פאַר רוּחָנִיוּתand transforming a material entity into a vessel for the spirit, דאָס אִיז אַ חוֹבַת גַּבְרָאis the personal duty of every Jew; אִין דעֶם אִיז מְחוּיָב כָּל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְרָטeach and every individual is obligated to undertake it.”Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

הָרַחֲמָן דִּבְרִית מִילָה - אוֹמְרִים[The six stanzas beginning] HaRachaman are recited [at the Grace after Meals] following a circumcision.(מִשִּׂיחָה בִּסְעוּדַּת בְּרִית מִילָה)[The Rebbe Rayatz] said the following at a festive meal celebrating a circumcision:בִּבְרִית מִילָה אוֹמְרִים“At a bris, the wording of the blessing offered by those present is: כְּשֵׁם שֶׁנִּכְנַס לַבְּרִית כֵּן יִכָּנֵס לְתוֹרָה וּלְחוּפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים‘Just as he has entered the Covenant, so may he enter into Torah [study], into marriage, and into good deeds.’  וְנוֹהֲגִים אֶצְלֵנוּ[He then added:] “Our custom is אַז מעֶן גִיט דְּמֵי קְדִימָה אַז דעֶר אִינְגעֶל זאָל לעֶרנעֶןto make a deposit [toward the child’s future tuition fees] — so that he should become a Torah scholar.”(וְנָתַן כְּבוֹד קְדוּשַּׁת אַדְמוּ"ר שְׁלִיטָ"א סְכוּם מְסוּיָּם בְּאָמְרוֹ)[The Rebbe Rayatz]then took out a certain sum of money and said: דאָס אִיז פאַר דעֶר יְשִׁיבָה“This is for the yeshivah.”Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

Parshas HaChodeshמְבָרְכִים רֹאשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן[On the Shabbos preceding Rosh Chodesh,] we bless the new month, Nissan. אֲמִירַת כָּל הַתְּהִלִּים בְּהַשְׁכָּמָה. יוֹם הִתְוַעֲדוּת[It is our custom] to recite the entire Book of Tehillim early in the morning and to hold a farbrengen on that day.הפטורה: כֹּה אָמַר - עוֹלַת תָּמִידThe haftarah [of Parshas HaChodesh] begins Ko amar and ends olas tamid (Yechezkel 45:18 - 46:15).מִשִּׂיחַת אַאַמוּ"רThe following teaching is drawn from a sichah of my revered father, the Rebbe [Rashab]:חֵטְא בְּנֵי אַהֲרֹן הָיָ' בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי ה' וַיָּמוּתוּThe sin of Aharon’s sons was that “when they drew near before G‑d, they died.” רָצוֹא בְּלִי שׁוֹב[They experienced] ratzo without shov. דעֶר אֱמֶת אִיז אַז מְ'קוּמְט לִפְנֵי ה' דאַרְף זַיין תִּטְהָרוּ, רֵיין אוּן קְלאָהְרIn truth, when one comes “before G‑d” he must be pure and clear, עֶס מוּז זִיךְ דעֶרְהעֶרעֶן אִין מַעֲשֶׂה בְּפוֹעַלand this must find expression in one’s actual practice, כָּל הַגָּבוֹהַּ גָּבוֹהַּ בְּיוֹתֵר יוֹרֵד לְמַטָּה מַטָּה בְּיוֹתֵרfor the higher a level is, the lower it descends. וְרָצוֹא בְּלִי שׁוֹב, הִיא מִיתָהIndeed, ratzo without shov is death.וְעַל זֶה בָּא צִוּוּי ה' אֶל מֹשֶׁה (וַיִּקְרָא טז בּ)For this reason, G‑d commanded Moshe שֶׁיּאֹמַר לְאַהֲרֹן, אוֹתִיּוֹת נִרְאֶה, to tell Aharon - the name Aharon (אהרן) comprises the same letters as the word meaning “seen” י,(נראה)י וּבְכֹחוֹת הַנֶּפֶשׁ הוּא הַשְׂכָּלָהwhich, in terms of our spiritual faculties, is identified with the intellect.לֵאמֹר[“He shall not enter the holy chamber at all times — beyond the curtain, in front of the cover that is upon the Ark — so that he shall not die, for I appear upon the cover in a cloud. With this [offering], Aharon may enter the holy chamber….”]בִּשְׁבִיל לָבוֹא אֶל הַקֹּדֶשׁ גַּם מִבֵּית לַפָּרוֹכֶת שֶׁהוּא לִפְנֵי הַצִּמְצוּם[The above-quoted verse continues, speaking of] “enter[ing] the holy chamber, beyond the curtain.” [In spiritual terms, this refers to the highest levels of Divinity] that “precede” the tzimtzum. דאַרְף מעֶן ווִיסעֶןOne must realize אַז עַל הָאָרֹן, אוֹתִיוֹת נִרְאֶה, הַשְׂכָּלָהthat “upon the Ark (הארן)” — which also shares the letters of the word נראה, thus also referring to intellect — אִיז פאַראַן אַ כַּפּוֹרֶת, אַ כַּוָּנָה פוּן אַ פאַרשְׁטעֶל, וואָס דאָס אִיז דעֶר פְּנֵי הַכַּפּוֹרֶתthere is a cover, an intended self-concealment that is alluded to by the phrase, “in front of the cover.” אֲשֶׁר עַל כֵּן וְלֹא יָמוּתAnd one is told: “He shall not die” — זאָל מעֶן נִיט בְּלַייבּעֶן בַּאם רָצוֹא אַלֵייןone should not content himself with the thrust of ratzo alone.כִּי בֶּעָנָן אֵרָאֶה עַל הַכַּפּוֹרֶת[The rationale is that] “I appear in a cloud upon the cover.” דעֶר צִמְצוּם הָרִאשׁוֹן אִיז כַּוָּנָתוֹ הַגִּלּוּי[Paradoxically, the intentional self-screening that is called] the First Tzimztum exists for the sake of [G‑d’s ultimate] self-revelation [to man]. אוּן דעֶר מָבוֹא צוּ דעֶם אִיז דעֶר וְאַלThe prerequisite to that revelation is hinted at by the phrase “he shall not,” בִּטּוּל עַצְמִיhumbling one’s ego, טאָן וואָס חֲסִידוּת הֵייסְט, נִיט דאָס וואָס דעֶר שֵׂכֶל זאָגְטwhich means doing what Chassidus demands, not what one’s own intellect dictates. דאַן אִיז יָבוֹא אֶל הַקֹּדֶשׁWith this preparation, one “may enter the holy chamber.”Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

כָּל הַקָּדוֹשׁ בְּעַם אֱלֹקֵי אַבְרָהָם וִיְסוֹד בֵּית יִשְׂרָאֵלAll that is holy in the nation of the G‑d of Avraham and fundamental for the House of Israel, בְּהַעֲמָדַת דּוֹר יְשָׁרִים וְחִנוּכָםin raising and educating an upright generation בְּכַשְׁרוּת הָאוֹכֶלregarding the kashrus of food וַאֲצִילוּת טוֹהַר קְדוּשַׁת הַשַּׁבָּתand the lofty purity of the holiness of Shabbos, מָסַר וְנָתַן הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא עַל יְדֵי נְשֵׁי יִשְׂרָאֵל לְשָׁמְרָם וּלְעָבְדָםwas entrusted and endowed by the revered and awesome G‑d to Jewish women to guard and to cultivate.הָאִשָּׁה אֲשֶׁר תְּמַלֵּא חוֹבָתָהּ וּתְעוּדָתָהּTo a woman who fulfills her obligation and her calling בְּחַיֵּי הַמִּשְׁפָּחָהin the area of family life, בְּהַנְהָגַת הַבַּיִתdirecting her household וּבְחִנוּךְ עַל פִּי הַתּוֹרָהand educating [her children] according to the Torah, עָלֶיהָ הַכָּתוּב אוֹמֵר חָכְמוֹת נָשִׁים בָּנְתָה בֵּיתָהּthe following verse can be applied: “The wisdom of a woman builds her home.”Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

הֶחָסִיד ר' מָרְדְּכַי האָראָדאָקעֶר סִפֵּרAs an eminent chassid by the name of R. Mordechai of Horodok once recalled, פִּתְגָם הָרִאשׁוֹן שֶׁשָּׁמַעְנוּ מֵרַבֵּנוּ הַזָּקֵן כְּשֶׁבָּאנוּ לְלִיאָזנאָ הָיָה“The first maxim we heard from the Alter Rebbe when we came to Liozna was this: וואָס מעֶן טאָר נִיט טאָר מעֶן נִיט, אוּן וואָס מעֶן מעֶג דאַרף מעֶן נִיט‘What is forbidden is forbidden. And what is permitted is dispensable.’ כְּשָׁלֹשׁ אַרְבַּע שָׁנִים עָבַדְנוּ בָּזֶה עַד שֶׁהֵבֵאנוּ אוֹפֶן זֶה בְּעִנְיָנֵי חַיֵּינוּWe worked on this challenge for three or four years, until we internalized it in our own lives. וְרַק אָז נִכְנַסְנוּ לִיחִידוּת לִשְׁאוֹל דֶּרֶךְ בָּעֲבוֹדָהOnly then did we enter the Rebbe’s study for yechidus, to request his guidance in choosing a personal path in our Divine service.”Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

בַּאֲמִירַת אָנָּא בְּכֹחַWhen reciting the prayer beginning Ana BeCho’ach, צָרִיךְ לִרְאוֹת — אוֹ לְצַיֵּר בְּמַחֲשָׁבָהone should look at — or visualize — הַשֵּׁמוֹת, שֶׁהֵם הָרָאשֵׁי תֵּיבוֹתthe Divine Names formed by the initial letters of the words, אֲבָל לֹא לְאָמְרָםbut they should not be articulated.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

אַאַמוּ"ר אָמַר לְרָב אֶחָד — בַּעַל עֲבוֹדָה וּמַתְמִיד בְּלִמּוּדוֹMy revered father, the Rebbe [Rashab], once told a certain rabbi who took his Divine service seriously and was a diligent scholar: אַ רָב בּעֶדאַרף בְּכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע געֶדֵיינקעֶן“At all times and at every moment, a rabbi must remember אַז תָּמִיד שְׁטֵייט עֶר אוֹיף דעֶם שְׁוועֶלthat he is standing on the threshold וואָס צְווישׁעֶן מְזַכֵּי הָרַבִּים אוּן חַס וְשָׁלוֹם מַחְטִיאֵי הָרַבִּיםbetween those who bring merit to the people and those who lead them to sin, Heaven forbid — אוֹיף דעֶם שְׁוועֶל פוּן עוֹמֶק רוֹם אוּן עוֹמֶק תַּחַתthe threshold between the loftiest peaks and the lowest depths. אוּן אַלעֶ עִנְיָנִים בּעֶדאַרף נוֹגֵעַ זַיין אִין פְּנִימִית נְקוּדַת הַנֶּפֶשׁ מַמָּשׁAll their concerns must touch the innermost point of his soul, וַוייל בְּנַפְשׁוֹ הוּאfor his very soul is at stake.”Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

בִּרְכַּת כֹּהֲנִים הוּא הַמְשָׁכַת הַמּוֹחִין[Seen from a Kabbalistic perspective,] the Priestly Blessing elicits a manifestation of the Divine Intellect (mochin). הַגְבָּהַת הַיָּדַיִם הוּא הַעֲלָאַת הַמִּדּוֹתThe raising of hands [by the kohanim, in blessing,] elevates the Divine “emotive attributes” (middos). וּמְבָרְכִים לְיִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם בְּנֵי מְלָכִים מַלְכוּתThe kohanim bless the Jewish people, who are “the sons of kings" [and thereby reflect the Sefirah of] Malchus. הֲרֵי פַּרְצוּף שָׁלֵם שֶׁל עֶשֶׂר סְפִירוֹתCollectively, this constitutes a complete partzuf, comprising all Ten Sefiros.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

הַצֶּמַח צֶדֶק אָמַר בְּסִיּוּם סִפּוּר הַנִּזְכָּר לְעֵיל (כ' אֲדָר שֵׁנִי)After relaying the narration that appears in the entry for 20 Adar II above, the Tzemach Tzedek said: זְקֵנִי — רַבֵּנוּ הַזָּקֵן — הוּא מֹשֶׁה רַבֵּנוּ דְּתוֹרַת חֲסִידוּת חַבַּ"ד“My grandfather, the Alter Rebbe, was the Moshe Rabbeinu of the teachings of Chabad Chassidus. בְּמֹשֶׁה אָמְרוּ רַזַ"ל שֶׁהַתּוֹרָה נִתְּנָה לוֹ, אֶלָּא שֶׁנָּהַג בָּהּ טוּב עַיִןWith regard to Moshe, our Sages said: ‘The Torah was given to him, but he was generous [and gave it to the entire Jewish people].’ אֵשׁ תָּמִיד הָאֱלֹקִי הַנּוֹגֵעַ לְתוֹרַת חֲסִידוּת חַבַּ"ד נָתַן הָרַב הַמַּגִּיד לִזְקֵנִיThe Maggid [of Mezritch] gave my grandfather the constant Divine fire of the teachings of Chassidus Chabad. וּזְקֵנִי נָהַג בָּהּ טוּב עַיִן וַיִּתְּנָהּ לְכָל הָעוֹסְקִים בְּתוֹרַת הַחֲסִידוּתMy grandfather was generous with it and gave it to all those whose study Chassidus.בָּרוּר לִי אֲשֶׁר כָּל הַלּוֹמֵד עִם חֲבֵרוֹ וּמְעוֹרֵר בּוֹ אֶת הָאֵשׁ תָּמִיד הָאֱלֹקִי“It is clear to me that whoever teaches a fellow Jew and arouses in him the constant G‑dly fire הִנֵּה שְׂכָרוֹ אִתּוֹ אֲשֶׁר זְכוּתוֹ זֶה לֹא תִכְבֶּה לָעַדwill receive his just reward; his merit will never be extinguished.”Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and follow-up: [email protected]

הפטורה: וַיְהִי דְבַר ה' גו' - דִּבַּרְתִּי וְעָשִׂיתִי[On Shabbos Parshas Parah,] the haftarah begins Vayehi dvar Ado-nai and ends dibarti ve’asisi (Yechezkel 36:16-36).אוֹמְרִים אָב הָרַחֲמִים[After the Torah Reading,] the passage beginning Av HaRachamim is recited.רַבֵּנוּ הַזָּקֵן סִפֵּרThe Alter Rebbe once related: מֵהַתּוֹרוֹת שֶׁאָמַר מוֹרִי (הָרַב הַמַּגִּיד) לְפָנַי בִּיחִידוּת“One of the teachings that my master, the Maggid of Mezritch, imparted to me at yechidus הָיְתָה תּוֹרָה עַל הַפָּסוּק אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ לֹא תִכְבֶּהwas an exposition of the verse, ‘A constant fire shall burn on the Altar; it shall not be extinguished.’ דַּהֲגַם שֶׁהָאֵשׁ יוֹרֵד מִלְמַעְלָה בְּאִתְעֲרוּתָא דִלְעֵילָּאEven though fire would descend from above through a Supernal Arousal, מִצְוָה לְהָבִיא מִן הַהֶדְיוֹטthere is a mitzvah to bring ordinary [fire from below], כִּי בְּאִתְעַרוּתָא דִלְתַתָּא אִתְעַרוּתָא דִלְעֵילָאfor an arousal from below awakens a Supernal Arousal. כִּי רוּחַ אַיְיתֵי רוּחַ וְאַמְשִׁיךְ רוּחַFor ‘a spirit brings a Spirit and draws to it a Spirit.’ רוּחַ מִלְּמַטָּה אַיְיתֵי רוּחַ מִלְעֵילָּאThat is: a spirit from below calls forth a Spirit from Above, וְאַמְשִׁיךְ רוּחַ מִלְעֵילָּא וּלְעֵילָּאand draws down a spirit from the highest realms.”וּמִצְוַת עֲשֵׂה לְהַבְעִיר אֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ[The Maggid continued his teaching:] “There is a positive commandment to burn fire on the Altar. מִזְבֵּחַ הוּא אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם[The sacrificial service on] the Altar [mirrors the Divine service of every individual, as is implied by the verse that literally means], ‘A man shall offer of you.’ וְהַהַקְרָבָה עַצְמָהּ אֵינָהּ מַסְפֶּקֶתYet merely bringing the offering is insufficient; וּצְרִיכִים לְהַבְעִיר אֵשׁ עַל הַקָּרְבָּן אֲשֶׁר מִכֶּםone must also light the fire for the offering that is brought from oneself. וְאֵשׁ זֶה לֹא תִכְבֶּהThis fire may not be extinguished. "שֶׁהִיא מְכַבָּה אֶת הַ"לֹאIndeed, it should extinguish the Not.”אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת אָמַר מוֹרִי לְפָנַי עֶשֶׂר פְּעָמִים[The Alter Rebbe concluded:] “My master, [the Maggid of Mezritch,] delivered this teaching to me ten times כְּדֵי לְחָקְקָהּ בְּעֶשֶׂר כֹּחוֹת נַפְשִׁיin order to engrave it in the ten faculties of my soul. וַיֹּאמֶר לִיHe told me: אַתָּה תַּלְמִידִי הִנְּךָ נִצְרָךְ לְהָאֵשׁ תָּמִיד‘You, my student, will need a continuous fire, לְפִי שֶׁעָלֶיךָ הוּטַל לְכַבּוֹת לֹא (שֶׁל הַמְנַגְּדִים) גָּדוֹלfor you will be required to extinguish a great Not (of the opponents of Chassidus). אַתָּה תְכַבֶּה אֶת הַלֹּא וְהַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ יַהֲפוֹך אֶת הַלֹּא לְהֵןYou will extinguish their Not, and G‑d will transform the Not into a Yes.’ “Text and Translation courtesy of Sichos in English

ר' מֹשֶׁה מַייזְלִישׁ סִיפֵּרR. Moshe Maizlish once related: דעֶר רֶבִּי (רַבֵּנוּ הַזָּקֵן) האָט אוּנז געֶלעֶרעֶנט“The [Alter] Rebbe taught us אַז דעֶר אָלֶף פוּן חֲסִידוּת אִיזthat the starting-point of Chassidus is אוֹיסצוּנִיצעֶן דִי טִבְעִיּוּת אִין עֲבוֹדָהthe utilization of one’s natural inclinations in his avodah. אוּן רֵאשִׁית הָעֲבוֹדָה זאָל זַיין אוֹיסְצוּנִיצעֶן דִי טֶבַע הַכֹּחוֹתAnd the beginning of avodah is the utilization of the innate nature of one’s faculties;ווִי לְמָשָׁל דִי טֶבַע פוּן מוֹחַ שַׁלִּיט עַל הַלֵּבfor example, the mind’s innate ability to rule over the heart.”Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and comments [email protected]

אַאַזְמוּ"ר כּוֹתֵב בְּאֶחָד מִמַּאֲמָרָיוMy revered grandfather, the Rebbe [Maharash], writes in one of his maamarim: צְרִיכִים לִלְמוֹד בְּכָל יוֹם תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב עִם פֵּרוּשׁ רַשִׁ"יEvery day, one should study the Written Law with the commentary of Rashi, שֶׁזֶּהוּ תְּרוּמוֹת מִדְרְשֵׁי רַזַ"לbecause it contains the choicest parts of our Sages’ exegesis [on the Torah]…. וּלְכָל הַפָּחוֹת צָרִיךְ כָּל אֶחָד לִלְמוֹד מַסֶּכֶת גְּמָרָא בְּשָׁנָהEveryone should also study at least one Talmudic tractate every year.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and comments [email protected]

בַּאֲמִירַת תְּהִלִּים (פז. ז)In the phrase kol mayanai bach (Tehillim 87:7), [the word כל may be vocalized in either of two ways]. אוֹמְרִים כָּל מַעְיָנַי הַכָּ"ף בְּקָמַץWhen one is reading Tehillim, this word should be pronounced as vocalized with a kamatz; בְּסֵדֶר בִּרְכַּת הַמָּזוֹן — הַכָּ"ף בְּחוֹלָםwhen it appears in [the readings that precede] the Grace after Meals, it should be pronounced as vocalized with a cholam.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and comments [email protected]

מֵעֲבוֹדַת בַּעַל עֵסֶקAs one of his spiritual tasks, a businessman לְעוֹרֵר בְּעַצְמוֹ הָאֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן גָּמוּרshould arouse within himself the faith and absolute trust בְּהַזָּן וּמְפַרְנֵס לְכָל בָּשָׂרthat He Who nourishes and sustains all flesh כִּי הוּא יִתְבָּרֵךְ יִתֵּן לוֹ פַּרְנָסָתוֹ בְּרֶיוַחwill grant him an ample living. וְצָרִיךְ לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה וְטוּב לֵבָב בֶּאֱמֶתHe should be genuinely happy and glad of heart, כְּאִלּוּ פַּרְנָסָתוֹ כְּבָר מְזוּמֶּנֶת לְפָנָיוas if his livelihood had already been placed before him.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and comments [email protected]

אַאַזְמוּ"ר אָמַרMy revered grandfather, the Rebbe [Maharash], once related אֲשֶׁר אַדְמוּ"ר הָאֶמְצָעִי כָּתַבthat the Mitteler Rebbe wrote בִּשְׁבִיל כָּל סוּג וְסוּג מֵהַמַּשְׂכִּילִים וְהָעוֹבְדִים אֲשֶׁר בַּעֲדַת הַחֲסִידִיםfor every kind of oved and maskil within the chassidic community. מַאֲמָרִים וְסֵפֶר מְיוּחָדmaamarim and a particular book לְבַד שַׁעַר הַיִּחוּד וְשַׁעֲרֵי אוֹרָה שֶׁהֵם כְּלָלִיִּיםBy contrast, [his] Shaar HaYichud and Shaarei Orah are of general relevance, וְנִכְתְּבוּ עֲבוּר כָּל הַחֲסִידִיםand were written for all chassidim. שַׁעַר הַיִּחוּד הוּא הַמַּפְתֵּחַ דְּתוֹרַת הַחֲסִידוּת[His] Shaar HaYichud is the key to the teachings of Chassidus, וְשַׁעֲרֵי אוֹרָה — אָלֶף-בֵּית דְּתוֹרַת הַחֲסִידוּת.and Shaarei Orah is the alef-beis of the teachings of Chassidus.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and comments [email protected]

בִּקְרִיאַת הַמְּגִלָּה קוֹרְאִיםWhen reading the Megillah, (ח. יא) לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד וְלַהֲרֹג וּלְאַבֵּדthe phrase (Esther 8:11) להרג ולאבד should be read: להרג ולאבד ולהרג ולאבד. (ט. ב) וְאִישׁ לֹא עָמַד בִּפְנֵיהֶם וְאִישׁ לֹא עָמַד לִפְנֵיהֶםThe phrase (op. cit., 9:2) ואיש לא עמד בפניהם should be read: ואיש לא עמד בפניהם ואיש לא עמד לפניהם.בַּאֲמִירַת “הָאִגֶּרֶת הַזֹּאת", “אִגֶּרֶת הַפֻּרִים הַזֹּאת הַשֵּׁנִית", מְנַעְנְעִים אֶת הַמְּגִלָּהThe Megillah should be rustled as one reads the phrases, האגרת הזאת and אגרת הפרים הזאת השנית.נוּסַח שׁוֹשַׁנַּת יַעֲקֹב: בְּרוּכִים כָּל הַצַּדִּיקִיםIn the passage Shoshanas Yaakov [that follows the reading of the Megillah, the preferred wording is] ברוכים כל הצדיקים.שֶׁהֶחֱיָנוּ — גַּם בַּיּוֹםThe blessing Shehecheyanu is recited [before the Megillah is read] by day as well [as at night].בַּמְּגִלָּה שֶׁכָּתַב אַאַזְמוּ"ר לֹא נִכְתְּבוּ עֲשֶׂרֶת בְּנֵי הָמָן בְּעַמּוּד בִּפְנֵי עַצְמוֹIn the Megillah written by my revered grandfather, the Rebbe [Maharash], the names of Haman’s sons are not written in a separate column, "וְכֵן לֹא כָּל הָעַמּוּדִים מַתְחִילִים בְּתֵיבַת “הַמֶּלֶךְnor does each of the columns begin with the word hamelech (“the king”).בְּתוֹרָה אוֹר, בֵּאוּר דִּבּוּר הַמַּתְחִיל יָבִיאוּ לְבוּשׁסְעִיף הַמַּתְחִיל וְהִנֵּה בְּחִינַת לְבוּשׁ, צָרִיך לִהְיוֹת"וְהִיא בְּחִינַת פָּנַי וְזוֹ הִיא הַמִּסְתַּתֶּרֶת... שֶׁהִיא בְּחִינַת עַתִּיק, בְּחִינַת סְתִימָא דְּכָל סְתִימִין" וְיֵשׁ נוּסַח אַחֵר"וְהִנֵּה בְּחִינַת בַּיוֹם הַהוּא, הוּא בְּחִינַת אִמָּא עִילָאָה הַמְּקַנֶנֶת בִּבְרִיאָה בְּכוּרְסַיָאאָכֵן מַלְכוּת דַאֲצִילוּת נַעֲשֶׂה עַתִּיק לִבְרִיאָהשֶׁנֶעֱתַּק וְגָבוֹהַ מִבְּרִיאָה וְאֵינָהּ בָּאָה בְּהִתְגַלוּת בְּעוֹלָם הַבְּרִיאָהשֶׁאֲפִילוּ מִבְּחִינַת בַּיוֹם הַהוּא, הוּא בִּבְחִינַת הֶעְלֵם וְהֶסְתֵּרוּמַה שֶׁנֶאֱמַר אַסְתִּיר פָּנַישֶׁכֵּן נִקְרָא מַלְכוּת דַּאֲצִילוּתלְפִי שֶׁמְקַבֶּלֶת מִכָּל הַיוּ"ד סְפִירוֹתמִמַּלְכוּת דְכֶתֶר דַּאֲצִילוּת נַעֲשֶׂה כֶּתֶר מַלְכוּתוּמִמַּלְכוּת שֶׁבְּחָכְמָה נַעֲשֶׂה חָכְמָה שֶׁבְּמַלְכוּת כוּלֵי[At this point, the Rebbe makes emendations to the Hebrew text of Torah Or that have since been incorporated in all of its editions, and also cites a variant reading.]Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and comments [email protected]

הפטורה: כֹּה אָמַר ה[On the Shabbos before Purim,] the haftarah begins Ko amar Ado-nai (I Shmuel 15:2-34).אוֹמְרִים אָב הָרַחֲמִים[After the Torah Reading,] the passage beginning Av HaRachamim is recited.אֵין אוֹמְרִים צִדְקָתְךָ[In the Afternoon Service,] the passage beginning Tzidkas’cha is omitted.וַיָּבוֹא עֲמָלֵק וַיִּלָּחֶם עִם יִשְׂרָאֵל בִּרְפִידִיםIt is written: “And Amalek came and fought with Israel at Refidim,” שֶׁרָפוּ יְדֵיהֶם מִדִּבְרֵי תּוֹרָה[i.e., the Jews had] “weakened their involvement in the words of the Torah.”אַז מְ'וועֶרט שְׁוואַך אִין תּוֹרָהWhen a Jew weakens his hold on Torah study, וואָס דעֶר לִמּוּד הַתּוֹרָה אִיז דאָךְ עַל מְנָת לַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּםwhich should be pursued in order to be observed in practice, קוּמְט עֲמָלֵק אוּן קִיהלְט אָפּ דעֶם אִידעֶןalong comes Amalek and cools him down.וַיִּלָּחֶם עִם יִשְׂרָאֵל, רָאשֵׁי תֵּיבוֹת יֵשׁ שִׁשִּׁים רִבּוֹא אוֹתִיּוֹת לַתּוֹרָה[The above verse continues to relate that Amalek] “fought with Israel.” Israel (ישראל) is an acronym for the phrase, יש ששים ריבוא אותיות לתורה — “There are 600,000 letters in the Torah.” דְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ לוֹ אוֹת אַחַת בַּתּוֹרָהFor every Jew has a letter in the Torah, וְלָכֵן נָהֲגוּ כָּל יִשְׂרָאֵל לִכְתּוֹב אוֹת בַּתּוֹרָהwhich is why it is customary for every Jew to write a letter in a Torah scroll.) אוּן עֲמָלֵק מאַכט קאַלט קְדוּשַּׁת הַתּוֹרָה[When Amalek “fought with Israel,” it was Israel’s roots in the Torah that Amalek fought with:] Amalek cools off [a Jew’s sensitivity to] the holiness of the Torah.וְהָעֵצָה לָזֶה בְּחַר לָנוּ‏‏ אֲנָשִׁים, אַנְשֵׁי מֹשֶׁה[The following verse gives] the solution: “Choose men for us, [and go out and do battle with Amalek].” [These must be] Moshe’s men וְאִתְפַּשְׁטוּתָא דְמֹשֶׁה בְּכָל דָּרָא, שֶׁבְּכָל דּוֹר יֵשׁ רָאשֵׁי אַלְפֵי יִשְׂרָאֵלand “there is an extension of Moshe in every generation,” for every generation has its “leaders of the thousands of Israel.”וְצֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק לְשׁוֹן יָחִיד[Significantly, the directive to] “go out and do battle with Amalek” appears in the singular, לְפִי שֶׁהַתּוֹרָה הִיא נִצְחִית בְּכָל דּוֹר וּבְכָל זְמַן וּבְכָל מָקוֹם בְּשָׁוֶה.because the Torah is eternal, applying equally to [every individual in] every generation, at every time, and in every place.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and comments [email protected]

דעֶר אָנְהוֹיב פוּן פָּרָשַׁת הַקָּרְבָּנוֹת אִיזThe words that introduce the passages on the sacrifices אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַה[literally mean], “A man who will bring from you a sacrifice to G-d... עֶס האָט דאָך געֶדאַרְפט שְׁטֵיין אָדָם מִכֶּם כִּי יַקְרִיב גוSeemingly, the word order should have been, “A man from [among] you who will bring a sacrifice to G‑d....”זאָגט דעֶר אַלְטעֶר רֶבִּיthe Alter Rebbe explains:אָדָם כִּי יַקְרִיב, בִּכְדֵי אַ מעֶנְטשׁ זאָל וועֶרעֶן נעֶהנְטעֶר צוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ[Now, the verb used here for “bringing an offering” is יקריב, which shares a root with the verb meaning “to draw near.”] Accordingly, the Alter Rebbe explains: “‘A man who will offer,’ i.e., if a person is to draw near to G‑d, אִיז מִכֶּם קָרְבָּן לַה', פוּן אַייךְ אַלֵיין דאַרף זַיין דעֶר קָרְבָּןthe offering must come ‘from you’ — from one’s very self, מַקְרִיב זַיין זַיין אֵייגעֶנעֶ בְּהֵמָהfrom the animal within him; דעֶם יֵצֶר הָרָע וואָס וועֶרט אָנְגעֶרוּפעֶן נֶפֶשׁ הַבַּהֲמִיתthat is, he must sacrifice the Evil Inclination, which is [sometimes] called the animal soul.”Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and comments [email protected]

תַּעֲנִית אֶסְתֵר מוּקְדָם[This year (5703/1943), exceptionally,] the Fast of Esther is observed [on this date,] before its usual time.סְלִיחוֹת, אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ[In any year, the Morning Service for the Fast of Esther includes] Selichos and Avinu Malkeinu, מַחֲצִית הַשֶּׁקֶלand the [contribution of three coins of] half a shekel [is made at Minchah time].חֲסִידוּת כּוֹלֶלֶת שְׁנֵי עִנְיָנִים עִקָּרִים[The study of halachah through the eyes of] Chassidus comprises two fundamental approaches:א) הֲבָנַת כָּל הֲלָכָה בְּשָׁרְשָׁהּ וּמְקוֹרָהּ הָעַצְמִי בְּרוּחָנִיּוּת(a) Understanding every halachah at its essential, spiritual root and source הַיְינוּ בִּסְפִירוֹת וּמַדְרֵגוֹת בְּכָל עוֹלָם וְעוֹלָם לְפִי עִנְיָנוֹin the various Sefiros and rungs within each of the spiritual worlds. כִּמְבוֹאָר בְּדִבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּיםThe distinctive nature of each world is explained in the teachings of Chassidus.ב) הֲבָנַת עִנְיַן כָּל הֲלָכָה בַּעֲבוֹדָה(b) Understanding what each halachah signifies in an individual’s Divine service. הַיְינוּ שֶׁהֲגַם שֶׁהִיא חָכְמָה וְשֵׂכֶל אֱלֹקִי וְדִין הַתּוֹרָהAlthough [the halachah] represents Divine wisdom and intelligence and is Torah law, מִכָּל מָקוֹם צָרִיךְ לִמְצוֹא בָּזֶה עִנְיָן בַּעֲבוֹדָה בְּהַנְהָגַת הָאָדָם בְּחַיֵּי עוֹלָם זֶהone should [seek and] discover an element within it that affects his avodah and his conduct, as he lives his life in this physical world.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and comments [email protected]

טֶרֶם הַנְּסִיעָה מִמְּקוֹם מְדוּרוֹBefore leaving your hometown, יְסַדֵּר אַ חַסִידִישׁעֶן פאַרְבּרֵיינְגעֶןyou should hold a chassidic farbrengen וִיקַבֵּל בִּרְכַּת הַפְּרֵידָה מֵחֲבֵרָיו הַטּוֹבִיםand receive the parting blessings of your good friends, וּכְמַאֲמָר הַיָּדוּעַin the spirit of the well-known adage: חֲסִידִים זעֶגעֶנעֶן זִיך נִיטChassidim don’t bid each other farewell, ווַייל מעֶן פאָהְרט זִיך קֵיינְמאָל נִיט פאַנאַנְדעֶרfor they never really separate. וואוּ מְ'אִיז — אִיז מעֶן אֵיין מִשְׁפָּחָהWherever they are, they are one family.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and comments [email protected]

בְּבִרְכַּת בּוֹרֵא נְפָשׁוֹתIn the blessing borei nefashos, אוֹמְרִים עַל כֹּל מַה שֶׁבָּרָאתָin the phrase al kol mah shebarasa, הַכָּ"ף בְּחוֹלָם וְלֹא בְקָמַץthe letter kaf should be vocalized with a cholam, not a kamatz.גּוֹדֶל הַתְּשׁוּקָה לְהִתְקַשְׁרוּת[A chassid’s] great thirst to be bound with his Rebbe יָכוֹל לְהַשְׂבִּיעַ רַק כַּאֲשֶׁר יִלְמוֹד מַאֲמָרֵי הַחֲסִידוּת שֶׁאוֹמֵר הָרַב וְכוֹתֵבcan be satisfied only by studying the maamarim that the Rebbe delivers and writes, כִּי בִּרְאִיַּת פָּנִים בִּלְבָד לָא סָגֵיfor merely seeing his face is not enough.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor questions and comments [email protected]

אַאַמוּ"ר כּוֹתֵב בְּאֶחָד מִמִּכְתָּבָיוMy revered father, the Rebbe [Rashab], writes in one of his letters: טוֹבָה פְּעוּלָּה אַחַת מֵאֶלֶף אֲנָחוֹת“One action is better than a thousand sighs. אֱלֹקֵינוּ חַי וְתוֹרָה וּמִצְוֹת נִצְחִיִּים הֵמָּהOur G‑d is alive and the Torah and its mitzvos are eternal. עֲזוֹב אֶת הָאֲנָחָהAbandon sighing, וּשְׁקוֹד בַּעֲבוֹדָה בְּפוֹעַל וִיחָנְךָ הָאֱלֹקִיםapply yourself diligently to actual avodah, and G‑d will be gracious to you.”Text and Translation courtesy of Sichos in English

אַז מעֶן געֶהְט אִין גאַס דאַרְף מעֶן טְראַכְטעֶן דִּבְרֵי תוֹרָהOne ought to think about words of Torah when walking down the street, צִי אִין מַחֲשָׁבָה צִי אִין דִּבּוּרeither verbalizing them or not, דאָס וועֶנְדט זִיך, צִי מעֶן מעֶג עַל פִּי דִין רֵיידעֶן דאָרְטעֶן דִּבְרֵי תוֹרָהdepending upon whether one is permitted to speak words of Torah in that place. אָבּעֶר אַז עֶר געֶהט אוּן אִיז נִיט פאַרְנוּמעֶן אִין דִּבְרֵי תּוֹרָהWhen one walks down the street without being occupied with words of Torah, זאָגְט אִים דעֶר שְׁטֵיין אוֹיף וועֶמעֶן עֶר טְרעֶטthe cobblestone on which he treads tells him: בּוּלאַך (גּוֹלָם) וואָס טְרעֶטסְטוּ אוֹיף מִיר“Blockhead, who are you to be treading on me? מִיט וואָס בִּיסְטוּ העֶכעֶר פאַר מִירWhat makes you better than me?”Text and Translation courtesy of Sichos in English

הפטורה: וַתִּשְׁלַם כָּל הַמְּלָאכָהThe haftarah to be read this week [Parshas Pekudei] begins Vatishlam kol hamelachah [from I Melachim 7:51 and 8:1-21].בְּבִּרְכוֹת הָהַפְטוֹרָה אוֹמְרִים תָּמִיד: נֶאֱמָן וְרַחֲמָן אָתָּה, תּוֹשִׁיעַ וּתְשַׂמַּחIn the blessings that follow every haftarah, the wording to be used is ne’eman verachaman Atah and toshia u’sesamach.מְקוּבָּל אֵצֶל זִקְנֵי אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵינוּAccording to a tradition handed down by chassidic elders, סֵפֶר הַתַּנְיָא הוּא לִקוּטֵי עֵצוֹתthe Tanya comprises the words of counsel מַה שֶׁעָנָה רַבֵּנוּ הַגָּדוֹל לְאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵינוּ עַל יְחִידוּת בִּשְׁנוֹת תּק"מ-תּק"ןthat the Alter Rebbe gave to chassidim who consulted him individually at yechidus between the years 5540 (1780) and 5550 (1790). בְּקַיִץ תּקנ"ב הִתְחִיל לְסַדֵּר אֶת סֵפֶר הַתַּנְיָא בְּצוּרָתוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא עַתָּה לְפָנֵינוּIn the summer of 5552 (1792), he began to give the Tanya its present structure. תּקנ"ג כְּבַר הָיוּ הַעְתָּקוֹת רַבּוֹת מִמֶּנּוּBy 5553 (1793) there were already many manuscript copies. וּבְמֶשֶׁךְ הַזְּמַן נִשְׁתַּבְּשׁוּ, וְגַם הִתְחִילוּ לְזַיְּפוֹOver the course of time, errors crept into the text and [the misnagdim] also began to produce forgeries. וּמֵ‏הַאי טַעְמָא נִזְדָּרֵז רַבֵּנוּ לְמָסְרוֹ לִדְפוּסThis is why the Alter Rebbe applied his energies to having it printed [in 5557 (1796)].יֵשׁ נוּסַח אַחֵרAccording to another tradition, עֶשְׂרִים שָׁנָה כָּתַב רַבֵּנוּ אֶת סִפְרוֹ הַתַּנְיָאthe Alter Rebbe composed the Tanya in the course of 20 years, וְדִיֵּק בְּכָל תֵּיבָה וְתֵיבָהchoosing every word precisely. בִּשְׁנַת תּקנ"ה כְּבַר הָיָה צָרוּף וְזָקוּקBy the year 5555 (1795), when the text was refined and polished, וְאָז נָתַן רְשׁוּת לְהַעְתִּיקוֹhe gave permission to copy it. וּכְשֶׁרַבּוּ הַהַעְתָּקוֹת וְנִשְׁתַּבְּשׁוּ מְסָרוֹ לִדְפוּסWhen the manuscript copies increased and errors crept in, he gave it to print.הַצֶּמַח צֶדֶק סִפֵּרThe Tzemach Tzedek related אֲשֶׁר, בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה הָרִאשׁוֹנָה לְחַיָּיו — שְׁנַת תּק"ןthat on the first Rosh HaShanah of his life, in 5550 (1789), אָמַר רַבֵּנוּ הַגָּדוֹל דְּרוּשׁ מַשְׁבִּיעִין אוֹתוֹ תְּהִי צַדִּיק וכו[his grandfather] the Alter Rebbe delivered a maamar [that opened with the teaching], “An oath is administered [to the soul]: ‘Be a tzaddik….’ “ וְהוּא הוּא שְׁלֹשֶׁת פְּרָקִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל סֵפֶר הַתַּנְיָאThat discourse constitutes the first three chapters of the Tanya.Text and Translation courtesy of Sichos in English

לִמּוּד הַנִּגְלָהThe study of nigleh, לִמּוּד הַחֲסִידוּתthe study of Chassidus, וַעֲבוֹדָה בְּפוֹעַלand Divine service through actual avodah, כּוּלָּם כְּאֶחָד מוּכְרָחִים הֵמָּהare all equally necessary. וְלֹא זוּ בִּלְבָד דְּאֵינוֹ שַׁיָּךְ לוֹמַר שֶׁהָאֶחָד יִדְחֶה אוֹ יוּדְחֶה מִפְּנֵי חֲבֵרוֹNot only is it unthinkable to claim that any one of these should override or be overridden by another, אֶלָּא אַדְרַבָּא הֵם מְסַיְּיעִים זֶה לָזֶהbut rather, they should support one another. וּכְמַאֲמָר וְלֹא עַם הָאָרֶץ חָסִידAs the Sages taught, “An unlearned person cannot be pious ('a chassid’),” שֶׁצָּרִיךְ לִהְיוֹת לִמּוּד הַנִגְלָהindicating that the study of nigleh is necessary.אֵיזֶהוּ חָסִיד הַמִתְחַסֵד עִם קוֹנוֹAnd “who is pious (‘a chassid’)? One who acts with kindness to his Creator,” שֶׁצָרִיךְ לִהְיוֹת לִמּוּד הַחֲסִידוּתindicating that the study of Chassidus is necessary. וְתַכְלִית הַלִּמּוּד הֲלֹא הוּא הָעֲבוֹדָה בְּפוֹעַלAnd the ultimate goal of study is actual practice.Text and Translation courtesy of Sichos in English

צוּ חֲסִידוּת בַּיים מִיטעֶלעֶן רֶבִּי'ן, אִיז געֶוועֶן זֵייעֶר שְׁטִילWhen the Mitteler Rebbe would deliver discourses of Chassidus, there was utter silence. דאָךְ פְלעֶגְט עֶר בְּשַׁעַת חֲסִידוּת זאָגעֶן: שַׁא, שַׁאNevertheless, in the midst of his delivery, he would say Shh, Shh.דעֶר טאַטעֶ האָט עֶס עֶרקְלעֶרְטMy father explained אַז דאָס אִיז געֶוועֶן אוֹיף לְהַשְׁקִיט נְבִיעַת הַמּוֹחִיןthat this was intended to quiet the gushing thoughts of his prolific mind. אוּן האָט מִיט דעֶם מְבַאֵר געֶוועֶן דעֶם מַאֲמַר הַזֹּהַרWith this, my father elucidated the statement of the Zohar: סָבָא דַּעְתּוֹהִי סָתִים דְשָׁקִיט וְשָׁכִיךְ“The elder’s mind is contained, for it is still and calm.”Text and Translation courtesy of Sichos in English

מַעֲנֵה הַצֶּמַח צֶדֶקThe following is an answer that the Tzemach Tzedek gave לְחָסִיד בָּקִי בְּשַׁ"ס כוּ' וּמַשְׂכִּיל גָּדוֹל בַּחֲסִידוּתto a chassid who was exceedingly well versed in the entire Talmud and in the scholarly writings of Chassidus:קַבָּלַת עוֹל אִיז מְשַׁנֶּה דעֶם מְהוּתKabbalas ol, the unquestioning acceptance of G‑d’s yoke, transforms a person’s essence. דוּרְך קַבָּלַת עוֹל פוּן אַ עֶבֶד פָּשׁוּטBy adopting the kabbalas ol of a simple servant, וואָס בְּשַׁעַת עֶר שְׁלאָפְט אִיז אוֹיךְ נִיכָּר דעֶר עוֹל הָעַבְדוּת זַיינעֶרwhose yoke of servitude is apparent even when he sleeps, קעֶן אֲפִילוּ אַ לַמְדָן אוּן אַ גָּאוֹן אוֹיךְ קוּמעֶןeven a scholar and a genius can attain צוּ דעֶר מַעֲלָה אוּן חֲשִׁיבוּת פוּן אַ פְּראָסְט–תְּמִימוּת'דִיקעֶן מְסִירַת-נֶפֶשׁ אִידthe lofty rung and stature of a simple, artless Jew who serves G-d with mesirus nefesh, with self-sacrificing devotion.Text and Translation courtesy of Sichos in English

הַבְּרָכָה צְרִיכָה לְאֵיזֶה דָבָר שֶׁתֵּאָחֵז בּוֹA blessing requires some object upon which to take hold, וּכְמוֹ הַמָּטָר עַל שָׂדֶה חֲרוּשָׁה וּזְרוּעָהlike rain that falls upon a plowed and sown field, אוֹ הַיּוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ עַל תְּבוּאַת הַשָּׂדֶה וְהַכֶּרֶםor like the early and late rains that fall upon the produce of the field or vineyard. אֲבָל בִּשְׂדֵה בּוּר לֹא חֲרוּשָׁה וְלֹא זְרוּעָהBut if a field is left fallow, neither plowed nor sown, אֵין הַמָּטָר יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ מְבִיאִים תּוֹעֶלֶתthe early and late rains will not be of any benefit.Text and Translation courtesy of Sichos in English

בְּיַעֲלֶה וְיָבוֹאIn the passage Yaaleh VeYavo, זָכְרֵנוּ ה' אֱלוֹקֵינוּ בּוֹ — בֵּית דְּגוּשָׁהthe letter beis in the phrase zochreinu A-donai Elokeinu bo has a dagesh, וּפָקְדֵנוּ בוֹ — בֵּית רְפוּיָהbut in the phrase u’fakdeinu vo it does not have a dagesh.Text and Translation courtesy of Sichos in English

אַאַמוּ"ר אָמַרMy revered father, the Rebbe [Rashab], once said: אַ חָסִיד מאַכט אַ סְבִיבָה“A chassid creates an environment. אוֹיבּ נִיט, דאַרְף עֶר גוּט אַ טאַפּ טאָן בּאַ זִיך אִין פּעֶקְלIf not, he must carefully check through his own knapsack; וואָס טוּט זִיך מִיט אִיהְם אַלֵייןhe must examine his own spiritual state. אוּן דאָס אַלֵיין וואָס עֶר מאַכְט נִיט קֵיין סְבִיבָהThe very fact that he is not creating an environment דאַרף אִיהְם צוּבְּרעֶכעֶן וִוי אַ קִינעֶלעֶ (קֵיסָם)should crush him like a mere splinter. אוּן עֶר דאַרף פְרעֶגעֶן בַּא זִיך אַלֵייןHe should ask himself: וואָס טוּ אִיך אוֹיף דעֶר וועֶלט‘What am I doing in this world?’"Text and Translation courtesy of Sichos in English

הפטורה: וַיִכְרוֹת יְהוֹיָדַע גוThe haftarah [for the Shabbos of Parshas Shekalim] begins Vayichros Yehoyada (II Melachim 11:17-12:17). וּמוֹסִיפִים פָּסוּק רִאשׁוֹן וְאַחֲרוֹן שֶׁל הַפְטוֹרַת מָחָר חֹדֶשׁAt its conclusion, the maftir adds the first and last verses of the haftarah beginning Vayomer lo...machar chodesh (I Shmuel 20:18-42). מְבָרְכִים רֹאשׁ חֹדֶשׁ אֲדָר שֵׁנִי[On the Shabbos preceding Rosh Chodesh,] we bless the new month, Adar II. אֲמִירַת כָּל הַתְּהִלִּים בְּהַשְׁכָּמָה. יוֹם הִתְוַעֲדוּת[It is our custom] to recite the entire Book of Tehillim early in the morning and to hold a farbrengen on that day.בַּאֲמִירַת לְחַיִּים יֵשׁ שְׁתֵּי נוּסְחָאוֹתThere are two common responses to the traditional toast of LeChayim (lit., “To life!”): א) לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם(a) LeChayim tovim u’leshalom (“For a good life and for peace”). וְטַעַם הַבְּרָכָהThe explanation for this blessing is לִהְיוֹת כִּי בִּשְׁתִיַּת הַיַּיִן הַנִּזְכֶּרֶת בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה בַּתּוֹרָה הָיוּ תּוֹצָאוֹת לֹא טוֹבִיםthat the Torah’s first mention of drinking wine involved negative consequences. וַיָּחֶל נֹחַ גו', וְעֵץ הַדַּעַת גֶּפֶן הָיָה[the Torah says] “And Noach began….” [Similarly, according to one view,] the Tree of Knowledge [which was the subject of Adam’s sin] was a grapevine. וְלָכֵן מְבָרְכִים שֶׁיַּיִן זֶה יִהְיֶה לְחַיִּים טוֹבִיםHence, [when a person drinks,] we bless him that this wine should lead to a good life.בּ) הָרַב הַמַּגִּיד מִמּעֶזְרִיטְשׁ הָיָה עוֹנֶה לְחַיִּים וְלִבְרָכָה(b) The Maggid of Mezritch would respond LeChayim veliverachah (“For life and for blessing”). פַּעַם בְּהִתְוַעֲדוּת שֶׁהָיָה נוֹכֵחַ רַבֵּנוּ הַזָּקֵןOnce, at a farbrengen attended by the Alter Rebbe, עָנָה רַבֵּנוּ הַזָּקֵן: לְחַיִּים וְלִבְרָכָה[a chassid said LeChayim, and] the Alter Rebbe responded LeChayim veliverachah. אַחֲרֵי הַהִתְוַעֲדוּת שׂוֹחֲחוּ הַחֲסִידִים בְּטַעַם נוּסַח זֶה, שֶׁשָּׁמְעֻהוּ אָז פַּעַם הָרִאשׁוֹנָהAfter the farbrengen, the chassidim discussed the possible reasons for this version, which they had just heard for the first time.אֶחָד הַחֲסִידִים אָמַרOne of the chassidim commented אֲשֶׁר לִהְיוֹת כִּי נִכְנַס יַיִן יָצָא סוֹדthat since “when wine enters, secrets emerge” וּבַעֲבוֹדָה הוּא הִתְגַּלּוּת הַמִּדּוֹתwhich in terms of one’s labors of self-refinement signifies the revelation of one’s spiritual emotions  לָכֵן זְקוּקִים לִבְרָכָהone stands in need of a blessing [that this endeavor should succeed]. וְהַנּוּסַח הוּא “לְחַיִּים וְלִבְרָכָה" — אוֹתִיוֹת לֵב-רַכָּהMoreover, [that chassid continued,] the wording of the blessing is “for life and for blessing” — LeChayim veliverachah, because in the Holy Tongue, the word liverachah (לברכה) shares the same letters as lev rakah (לב רכה), and this spelling suggests “a heart that is soft.” [I.e., chassidim wish each other life, and a heart that is sensitive and responsive to spiritual stimuli.]הַצֶּמַח צֶדֶק אָמַר עַל זֶהThe Tzemach Tzedek commented on this: דאָס קעֶן זאָגעֶן אַ חָסִיד, וואָס האָט געֶדאַוועֶנט אוּן געֶטאָן אִין עֲבוֹדָה דְרַייסִיג יאָהְר“Such words could come only from a chassid who had davened [as a Chabad chassid should] and toiled in avodah for thirty years.”Text and Translation courtesy of Sichos in English

בִּקְרִיאַת שְׁמַע שֶׁעַל הַמִּטָּהIn the Prayer before Retiring at Night, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם הֲרֵינִי מוֹחֵל וְכֵן לַמְּנַצֵּחַ גו' בְּבוֹאthe passage beginning Ribono shel Olam… and the psalm beginning Lamenatzeiach… bevo… אֵין אוֹמְרִים בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹבare omitted on Shabbos and festivals. אֲבָל צָרִיךְ לוֹמַר בִּשְׁאָר יָמִים שֶׁאֵין אוֹמְרִים בָּהֶם תַּחֲנוּןThey should, however, be recited on the other [semi-festive] days on which Tachanun is not recited."בְּסִיּוּם הג' פַּרְשִׁיוֹת אוֹמְרִים תֵּיבַת “אֱמֶתAt the end of the three paragraphs [of the Shema recited before retiring], one says the word emes. יַעְלְזוּ חֲסִידִים - פַּעַם אַחַת, הִנֵּה מִטָּתוֹ - ג' פְּעָמִים, יְבָרֶכְךָ - ג' פְּעָמִיםOne then says the verse Yaalzu chassidim once, the verse beginning Hinei mitaso three times, and [the three-part Priestly Blessing that begins with] Yevarechecha three times.בְּתִקּוּן חֲצוֹת אֵין אוֹמְרִים לַמְּנַצֵּחַ גוֹ' בְּבוֹא בְּיָמִים שֶׁאֵין אוֹמְרִים בָּהֶם תַּחֲנוּןWhen reciting Tikkun Chatzos,4 the psalm beginning Lamenatzeiach… bevo… is omitted on the days on which Tachanun is not recited.Text and Translation courtesy of Sichos in English

אַאַמוּ"ר אָמַרMy revered father, the Rebbe [Rashab], once said: אֱמֶת אִיז דֶּרֶךְ הַמִּצּוּעַ“Truth is the middle path. אַ נְטִיָּה לְיָמִיןA deviation to the right, אוֹיף מַחְמִיר זַיין אוֹיף זִיךbeing overly stringent with oneself אוּן געֶפִינעֶן אִין זִיך חֶסְרוֹנוֹתand finding faults אָדעֶר עִנְיָנֵי עֲבֵרוֹת, וואָס נִיט וִוי דעֶר אֱמֶת אִיזor sins that do not exist, אָדעֶר אַ נְטִיָּה לִשְׂמֹאלor a deviation to the left, מֵקִיל זַיין זִיךbeing overly lenient מְכַסֶּה זַיין אֵייגעֶנעֶ חֶסְרוֹנוֹתand covering one’s faults אָדעֶר מֵקִיל זַיין אִין עִנְיָנֵי עֲבוֹדָה מִצַּד אַהֲבַת עַצְמוֹor being lax in one’s Divine service due to self-love,זַיינעֶן בֵּיידעֶ פאַלְשׁעֶ דְּרָכִיםthese are both false paths.”Text and Translation courtesy of Sichos in English

בִּשְׁלֹשָׁה כְּלֵי שָׁרֵתEquipped with three sacred implements: אַהֲבַת ה', אַהֲבַת הַתּוֹרָה, אַהֲבַת יִשְׂרָאֵלa love of G‑d, a love of the Torah, and a love of their fellow Jews. צְרִיכִים צְעִירִים בְּנֵי תוֹרָה לָגֶשֶׁת לַעֲבוֹד בְּכֶרֶם ה' צְבָאוֹתYoung Torah scholars should approach their work [among the Jewish people, who are lovingly called] “the vineyard of the L‑rd of Hosts,” לְקָרֵב לֵב אֲחֵיהֶם לְקִיּוּם מִצְוֹת מַעֲשִׂיּוֹת וּקְבִיעוּת עִתִּים לַתּוֹרָה[Their task is] to draw the hearts of their brethren close to the observance of practical mitzvos and to the designation of fixed times for Torah study, מִבְּלִי הִתְחַשֵּׁב עִם מַחֲלַת הַמִּפְלָגוֹתregardless of the malady of party affiliation. וְהָאֱמֶת הַגָּמוּר הוּאThe real truth is אֲשֶׁר לֵב יִשְׂרָאֵל הוּא מַעְיָן מְקוֹר מַיִם חַיִּיםthat the heart of Israel is a spring of living water, וּבְרִית כְּרוּתָה לַעֲבוֹדָה וְתַעֲמוּלָה שֶׁאֵינָן חוֹזְרוֹת רֵיקָםand we are assured by an unshakable covenant that hard work and outreach endeavors will never be fruitless.Text and Translation courtesy of Sichos in English

הוֹשִׁיעֵנוּ אַחַר שִׁיר שֶׁל יוֹם אוֹמְרִיםThe passage beginning Hoshieinu is recited after the Psalm of the Day (Shir shel Yom) הֵן בְּחוֹל הֵן בְּשַׁבָּת, יוֹם טוֹב, רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִיםon weekdays, as well as on Shabbos, festivals, Rosh HaShanah, and Yom Kippur.

אַדְמוּ"ר הָאֶמְצָעִי עָנָה לְרַבִּי הִלֵל פּאַרִיטְשׁעֶר עַל שְׁאֵלָתוֹR. Hillel of Paritch once asked the Mitteler Rebbe אִם יַחֲזוֹר חֲסִידוּת גַּם בָּעֲיָרוֹת שֶׁאַנְשֵׁיהֶם אֵין לָהֶם מוּשָּׂג בַּחֲסִידוּתwhether he should teach Chassidus in places where the townsfolk had no conception of Chassidus. The Mitteler Rebbe replied: דִּבְרֵי חֲסִידוּת העֶרט דִי נְשָׁמָה“The teachings of Chassidus are heard by the neshamah (‘soul’). וּכְתִיב וְנוֹזְלִים מִן לְבָנוֹןThere is a verse that speaks of ‘waters flowing from Lebanon’ (ונוזלים מן לבנון). לְבָנוֹן ל"ב נוּ"ן[In the Holy Tongue, the word for] Lebanon is spelled ל"ב נו"ן, חָכְמָה וּבִינָה שֶׁבַּנְּשָׁמָהalluding to [the 32 (ל"ב) paths of] Chochmah (‘Wisdom’) and [the 50 (נו"ן) gates of] Binah (‘Understanding’) within the soul. אוּן אַז דִי נְשָׁמָה העֶרְטWhen the neshamah hears, אִיז נוֹזֵל וְנוֹטֵף אִין דעֶר הֶאָרַת הַנְּשָׁמָה וואָס אִיז מְחַיֶּה דעֶם גּוּף[a spiritual influence] flows down and trickles into the soul’s ray of light that animates the body. אוּן עֶס וועֶרט אַ חִזּוּקThis fortifies one’s [endeavors אִין דעֶם וַעֲשֵׂה טוֹב פוּן רַמַ"ח (248) מִצְוֹת עֲשֵׂהto] ‘do good’ by fulfilling the 248 positive commandments, אוּן אִין דעֶם סוּר מֵרָע פוּן שַׁסָ"ה (365) מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂהand to ‘turn away from evil’ by observing the 365 prohibitive commandments.”Text and Translation courtesy of Sichos in English

הָרַבָּנִים וּבַעֲלֵי תּוֹרָה נִקְרָאִים עֵינֵי הָעֵדָהThe rabbis and the Torah scholars are called “the eyes of the community” וְרָאשֵׁי אַלְפֵי יִשְׂרָאֵלand “the heads of the thousands of Israel.” וּכְשֶׁהָרֹאשׁ הוּא בָּרִיא אַזַי גַּם הַגּוּף בָּרִיאWhen the head is healthy, the body is also healthy.Text and Translation courtesy of Sichos in English

הפטורה: וַיִשְלַח אַחְאָבThe haftarah [for Parshas Ki Sisa] begins Vayishlach Achav (1 Melachim 18:20-39).אַאַמוּ"ר כּוֹתֵב בְּאֶחָד מִמַּאֲמָרָיוMy revered father, the Rebbe [Rashab], writes in one of his maamarim: הָא דִסְעוּדָּה שְׁלִישִׁית הַיּוֹם לֹא גו“[The teaching of the Tzemach Tzedek] regarding the Third Meal of Shabbos — [based on the negative form of] the phrase Hayom lo… — ‘Today you will not [find the manna in the fields]’ — הַיְנוּ שֶׁאֵין צָרִיךְ פַּתmeans only that [at that meal] one is not required to partake of bread. אֲבָל צָרִיךְ לִטְעוֹם אֵיזֶה דָבָרHowever, one must partake of something. וְאָמַר רַבִּי יוֹסֵי יְהֵא חֶלְקִי מֵאוֹכְלֵי ג' סְעוּדּוֹתIndeed, R. Yosei said: ‘Would that I share the lot of those who partake of three [Shabbos] meals!’ “תּוֹרַת רַבֵּנוּ הַזָּקֵן בִּתְחִלַּת בּוֹאוֹ לְלִיאָזְנָאThe Alter Rebbe delivered the following teaching shortly after he arrived in Liozna.לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם זָהִיר בִּתְפִלַת הַמִּנְחָהThe Sages teach: לעולם יהא אדם זהיר בתפילת המנחה — “One should always be careful concerning the Afternoon Service.” יִתְרוֹן תְּפִלַּת הַמִּנְחָה עַל הַתְּפִלּוֹת דְּשַׁחֲרִית וְעַרְבִיתThe Afternoon Service is superior to the Morning and Evening Services הוּא בָּזֶה, שֶׁהִיא בְּאֶמְצַע הַיוֹםinasmuch as it is offered in the middle of the day, בְּשָׁעָה שֶׁבְּנֵי אָדָם עֲסוּקִים וּטְרוּדִים בְּעִנְיָנֵיהֶםwhen people are busy and involved in their affairs, וּמַפְסִיקִים לִתְפִלַּת מִנְחָהyet interrupt them for the Afternoon Service.וְזֶהוּ[On this basis, we can offer a non-literal interpretation of the above teaching of the Sages, phrase by phrase:] לְעוֹלָם, עֲבוֹדַת הָאָדָם בָּעוֹלָם הִיאA person’s spiritual task in this world (לעולם)שֶׁיְּהֵא אָדָם, שֵׂכֶל הַמֵּאִיר וּפוֹעֵל בְּמִדּוֹתis to make his mind radiate and influence his emotive attributes (יהא אדם), זָהִיר יָאִיר, הַיְנוּ הִתְגַּבְּרוּת הַצּוּרָה עַל הַחוֹמֶרso that his qualities will shine forth י(זהיר). This means that one’s spiritual essence should overcome his materiality — וְזֶה נִיכָּר בְּעִנְיַן תְּפִלַת הַמִנְחָהand this is evident [when one prays] the Afternoon Service.Text and Translation courtesy of Sichos in English

שֵׁם חָסִידThe title “chassid” הוּא שֵׁם קָדוּם הַנִּמְצָא בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָהis an ancient term found in the words of our Sages גַּם עַל אָדָם הָרִאשׁוֹן (עֵרוּבִין יח בּ)and refers even to Adam, the first man. (Eruvin 18b), וְהוּא תּוֹאַר הַשְּׁלֵמוּת וְהַהַפְלָגָה אִם בְּשֵׂכֶל אוֹ בְּמִדּוֹת אוֹ בִּשְׁנֵיהֶם יַחְדָּיוIt denotes a person of perfection and distinction in his intellectual attainments or in his character attributes, or in both these qualities combined.אָמְנָם בְּתוֹרַת חֲסִידוּת חַבַּ"ד תּוֹאַר חָסִיד הוּאWithin the teachings of Chabad Chassidus, the description “chassid” refers to מִי שֶׁמַּכִּיר מְהוּתוֹ הָעַצְמִיone who recognizes his essential nature, וּמַעֲמָדוֹ בִּידִיעַת הַתּוֹרָה וְלִמּוּדָהּhis level of Torah knowledge and study, וּמַצָּבוֹ בְּקִיּוּם הַמִּצְוֹתand his status in the observance of the mitzvos. יוֹדֵעַ הוּא מַה שֶׁחָסֵר לוֹ וְנוֹתֵן לֵב וְדוֹאֵג לְמַלֹּאוֹת אֶת הֶחָסֵרHe knows what he is lacking and shows attention and concern to fulfill it. וּמַרְבֶּה בְּמִשְׁמַעַת בְּדֶרֶךְ קַבָּלַת עוֹלAnd he shows great discipline in yoking himself [to his mission].Text and Translation courtesy of Sichos in English

נִיט עֲבוֹדָה אִיז אַז עֲבוֹדָה זאָל זַיין בֶּאֱמֶתThe concept of avodah — Divine service — does not [merely] mean that one must serve G‑d truthfully. נאָר אֱמֶת אַלֵיין אִיז אַן עֲבוֹדָהRather, truthfulness is itself a form of Divine service, אַז דִי נעֶגעֶל זַיינעֶן אֱמֶתto the point that even one’s nails [i.e., the most superficial part of a person] should be [permeated by] truth.וואָס וועֶרסְטוּ נִתְפָּעֵלWhy should this be so surprising? מִדַּת הָאֱמֶת רָאָה (סַנְהֶדְרִין קיא. א) וְנָפַל עַל פָּנָיו[After all,] it was the vision of G‑d’s Attribute of Truth [that caused Moshe to] fall on his face.Text and Translation courtesy of Sichos in English

הַחֲסִידִים, אֲפִילוּ הַבֵּינוּנִים, הָיוּ בְּקִיאִים בְּתַּנַ"ךְChassidim, even those of average spiritual stature, used to be thoroughly knowledgeable in the Tanach. וּמִנְהָג מְסוּדָּר הָיָה אֶצְלָםit was their regular custom אֲשֶׁר אַחַר לִמּוּד שִׁעוּר מִשְׁנָיוֹת שֶׁאַחֲרֵי תְּפִלַּת שַׁחֲרִיתAfter their [daily] study of Mishnayos following the Morning Service, בְּשַׁעַת קְפִילַת הַטַּלִית וּתְפִילִיןwhile putting away their tallis and tefillin. הָיוּ אוֹמְרִים שִׁעוּר בְּתַּנַ"ךְto read chapters of Tanach בְּאוֹפֶן אֲשֶׁר בְּמֶשֶׁךְ שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים הָיוּ גוֹמְרִים אֶת הַתַּנַ"ךְTheir schedule enabled them to complete the entire Tanach in three months.Text and Translation courtesy of Sichos in English

בִּבְרָכָה מֵעֵין שָׁלֹשׁWhen reciting the threefold blessing אִם שָׁתָה יַיִן וְאָכַל פֵּרוֹת מִז' הַמִּינִיםafter drinking wine and partaking of any of the seven fruits [with which Eretz Yisrael was blessed], חוֹתֵם: וְעַל פְּרִי הַגֶּפֶן וְעַל הַפֵּרוֹתone should conclude: …ve’al pri hagefen ve’al hapeiros. בָּרוּךְ אַתָּה ה' עַל פְּרִי הַגֶּפֶן וְהַפֵּרוֹת (וְלֹא “וְעַל" הַפֵּרוֹת)Baruch Atah Ado-nai, [al haaretz ve]al pri hagefen vehapeiros (rather than ve’al hapeiros).Text and Translation courtesy of Sichos in English

אַ סַךְ יאָהרעֶן נאָך פאַר פּעֶטעֶרְבּוּרג (הַמַּאֲסָר שָׁם בִּשְׁנַת תּקנ"ט)One day, many years before his imprisonment in Petersburg in 5559 [1798], אִיז דעֶר אַלְטעֶר רֶבִּי אַמאָל אַרוֹיס צוּם עוֹלָם אוּן האָט געֶזאָגְטthe Alter Rebbe stepped out of his study and addressed the chassidim present as follows: אִין גַּן עֵדֶן דעֶרְהעֶרט מעֶן דִי טַייעֶרקַייט פוּן עוֹלָם הַזֶּה“In Gan Eden, they appreciate the precious quality of this world. לֹא מִיבָּעִי מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵתNot only the ministering angels, אֲפִילוּ נֶאֱצָלִים הָרִאשׁוֹנִיםbut even the exalted beings first emanated from the World of Atzilus, וואָלטעֶן אַלץ אַוועֶק געֶגעֶבּעֶן פאַר אַ אָמֵן יְהֵא שְׁמֵי'הּ רַבָּא פוּן אַ אִידעֶןwould forego all [their blissful revelations of Divinity] in exchange for the Amen, yehei Shmei rabba… אַז עֶר זאָגט בְּכָל כֹּחוֹ כְּפֵרוּשׁוֹ בְּכָל כַּוָּנָתוֹthat a Jew recites with all his might — which is understood to mean, ‘with all his devout intent’; הַיינוּ אַז עֶר אִיז אִינְגאַנְצעֶן אִין דעֶםi.e., he is focused entirely on those words.”דאָס אִיז געֶוועֶן דעֶר גאַנְצעֶר מַאֲמָרThat was the entire discourse. אוּן עֶר האָט געֶפּוֹעֶלְט אַזאַ הִתְלַהֲבוּת וְהִתְלַהֲטוּת בַּא דִי העֶרעֶרIt generated such ardent enthusiasm among the listeners אַז אַ גאַנְץ יאָהְר האָט מעֶן געֶזאָגְט אָמֵן יְהֵא שְׁמֵי'הּ רַבָּא מִיט אַ בְּרעֶןthat for a whole year they responded Amen, yehei Shmei rabba with fire.Text and Translation courtesy of Sichos in English

רַבֵּנוּ הַזָּקֵן אָמַרThe Alter Rebbe once taught: בִּתְרוּמַת הַמִּשְׁכָּן הָיוּ זָהָב וָכֶסֶף וּנְחוֹשֶׁתThe contributions toward the construction of the Sanctuary [in the wilderness] included gold, silver and copper, וְלֹא הָיָה דָּבָר הַמַּבְרִיק זוּלַת מַרְאוֹת הַצּוֹבְאוֹת שֶׁמֵהֶן נַעֲשׂוּ הַכִּיּוֹר וְכַנּוֹbut the only items that shone were the women’s [copper] mirrors, from which the basin and its stand were made. הַכִּיּוֹר וְכַנּוֹ הֵם הַבָּאִים בָּאַחֲרוֹנָה מִכָּל כְּלֵי הַמִּשְׁכָּןAnd though the basin and its stand are listed last among all the holy vessels, וְתַשְׁמִישׁוֹ הוּא בְּרֹאשׁ כָּל עֲבוֹדוֹת הַמִּשְׁכָּןthey were used before all the services in the Sanctuary — כִּי נָעוּץ תְּחִלָּתָן בְּסוֹפָןfor “the beginning is rooted in the end.”Text and Translation courtesy of Sichos in English