The daily Hayom Yom with Rabbi Yosef Katzman

דעֶר בַּעַל שֵׁם טוֹב פלעֶגט לעֶרנעֶן מִיט זַיינעֶ תַּלְמִידִים אַ שִׁעוּר גְּמָרָאThe Baal Shem Tov conducted a regular study session in Gemara with his disciples, דעֶר אוֹפֶן פוּן דעֶם לעֶרנעֶן אִיז געֶוועֶן מִיט גרוֹיס חֲרִיפוּת אוּן גְּאוֹנוּתcombining acumen and erudition. אוּן מ'האָט געֶלעֶרעֶנט דעֶם רַמְבַּ"ם אַלְפַס רָא"שIt embraced the writings of Rambam R. Yitzchak Alfasi, and Rabbeinu Asher, אוּן אַנדעֶרעֶ מְפָרְשִׁים פוּן דִי רִאשׁוֹנִים and other commentaries of the Rishonimוועֶלכעֶ זַיינעֶן שַׁיָּךְ געֶוועֶן צוּ דעֶר גְּמָרָא וואָס מ'האָט געֶלעֶרעֶנטthat were relevant to the passage under discussion.דעֶר בַּעַל שֵׁם טוֹב פלעֶגט אָפטַייטשׁעֶן דִי וועֶרטעֶר אִין אִידִישׁThe Baal Shem Tov, [to introduce his explanation of each passage of the Gemara,] would translate its words into Yiddish. אַז מ'האָט געֶלעֶרעֶנט עֲרָכִין When they were studying Tractate Arachin, אוּן געֶקוּמעֶן צוּם מַאֲמַר רַזַ"ל (טו ב) לָשׁוֹן תְּלִיתָאי קָטִיל תְּלִיתָאיthey reached the statement of the Sages (on p.15b) that “threefold speech kills three people.”האָט דעֶר בַּעַל שֵׁם טוֹב דאָס אוֹיסגעֶטַייטשׁטThe Baal Shem Tov explained: לָשׁוֹן הָרָע הַרג'ט אַלעֶ דְרַיי“Evil speech kills all three people — דעֶם אוֹיסטראַכטעֶר דעֶם דעֶרצֵיילעֶר אוּן דעֶם צוּהעֶרעֶרthe person who first invented the story, the [present] speaker, and the listener. נאָר דאָס אִיז אִין לְבוּשִׁים רוּחָנִיםHowever, this happens to their spiritual garments, וואָס דאָס אִיז שׁוועֶרעֶר וִוי רְצִיחָה אִין גַּשְׁמִיּוּתwhich is more severe than killing someone physically.”Text and Translation courtesy of Sichos in English

אַחַת מִתּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁל רַבֵּנוּ הַזָּקֵןOne of the Alter Rebbe’s first teachings, "וְנִקְרְאוּ אָז בְּשֵׁם "וועֶרטעֶרwhich in those [early] days were known as verter, was the following mystical interpretation of the opening verse of the Shema:שְׁמַע יִשְׂרָאֵל — אַ אִיד דעֶרהעֶרטShema Yisrael (lit., “Hear, O Israel”) — a Jew hears deeply thatהֲוָיָ' אֱלֹקֵינוּ — אַז כּוֹחֵנוּ וְחַיּוּתֵינוּ אִיז דאָס לְמַעֲלָה מִן הַטֶּבַעHavayah Elokeinu — our strength and vitality transcend nature, אוּן — הֲוָיָ' אֶחָדand that Havayah Echad — Havayah is One.Text and Translation courtesy of Sichos in English

בְּתּוֹרָה אוֹר דִּבּוּר הַמַּתְחִיל פָּתַח אֵלִיָּהוּ (פָּרָשַׁת וַיֵּרָא) "בִּסְעִיף הַמַּתְחִיל וְהִנֵּה הַצִּמְצוּם: "שֶׁבְּחִינַת עֵינַיִם הִיא מְקוֹר בְּחִינַת כֵּלִים"צָרִיךְ לִהְיוֹת "שֶׁהֵם בְּחִינַת עֵינַיִם וּמְקוֹר בְּחִינַת כֵּלִיםשָׁם דִּבּוּר הַמַּתְחִיל אֵרְדָה נָאבַּסְּעִיף הַמַּתְחִיל וְהִנֵּה בְּזֹהַר“דְּפֵרוּשׁ מְשׁוֹטְטִים" צָרִיךְ לִהְיוֹת "דְּפֵרוּשׁ מְשׁוֹטְטוֹת"[In the above note, the Rebbe makes emendations to the Hebrew text of Torah Or that have since been incorporated in all of its editions.]לְדִּבּוּר הַמַּתְחִיל פָּתַח אֵלִיָהוּ יֶשְׁנָם הַגָּהוֹת מֵאַאַמוּ"ר שֶׁהִתְחִיל לְכָתְבָם בְּחוֹרֶף רנ"בThere are notes by my father, [the Rebbe Rashab,] on the discourse entitled Pasach Eliyahu, which he began writing in the winter of 5652 (1901).Text and Translation courtesy of Sichos in English

דעֶר רֶבִּי (רַבֵּנוּ הַזָּקֵן) פלעֶגט זאָגעֶן אוֹיף אֲצִילוּת "אוֹיבּעֶן". מעֶן דעֶרצֵיילט אַז אִין כְּתָב פלעֶגט עֶר פוּן הִתְרַגְשׁוּת, מעֶר וִוי "אֲצִי" נִיט קעֶנעֶן אָנשׁרַייבּעֶן.The [Alter] Rebbe used to refer to the World of Atzilus (אצילות) as “above.” As is related, writing about this concept would bring him to such exhilaration that he could write no more than its first three letters — אצי.

בִּהְיוֹת אַאַמוּ"ר בֶּן ד' אוֹ ה' שָׁנִים When my revered father, [the Rebbe Rashab,] was four or five years old, נִכְנָס אֶל זְקֵנוֹ הַצֶּמַח צֶדֶק בְּשַׁבָּת קֹדֶשׁ פ' וַיֵּרָא he came to his grandfather, the Tzemach Tzedek, on Shabbos Parshas Vayeira וְהִתְחִיל לִבְכּוֹת בְּאָמְרוֹand began to cry. מִפְּנֵי מַה נִרְאָה ה' אֶל אַבְרָהָם אָבִינוּ וְלָנוּ אֵינוֹ נִרְאֶה“Why did G‑d reveal Himself to Avraham, but does not reveal Himself to us?” he complained.וַיַעֲנֵהוּ הַצֶּמַח צֶדֶקThe Tzemach Tzedek answered: אַז אַ אִיד אַ צַדִּיק, צוּ נַיין אוּן נַיינְצִיק יאָר אִיז מַחְלִיט אַז עֶר דאַרף זִיךְ מָל זַיין“When a Jew who is a tzaddik decides at the age of ninety-nine that he must circumcise himself, אִיז עֶר וועֶרט אַז דעֶר אוֹיבּעֶרשׁטעֶר זאָל זִיךְ בַּאוַוייזעֶן צוּ אִיםhe is worthy of having G‑d reveal Himself to him.”Text and Translation courtesy of Sichos in English

מִצְוָה לְשׁוֹן צַוְתָּא וְחִבּוּרThe word mitzvah is related to the word tzavsa, meaning “connection.”וְהָעוֹשֶׂה מִצְוָה מִתְחַבֵּר עִם הָעַצְמוּת בָּרוּךְ הוּאA person who performs a mitzvah forges a connection with the Essence of G‑d — שֶׁהוּא הַמְצַוֶּה אֶת הַצִּוּוּי הַהוּאwith the One Who gives that command.וְזֶהוּ שְׂכַר מִצְוָה מִצְוָהThis is the meaning of the teaching of the Sages that “the reward for a mitzvah is a mitzvah.” דְּזֶה מַה שֶׁנִּתְחַבֵּר עִם עַצְמוּת אוֹר אֵין סוֹף מְצַוֶּה הַצִּוּוּי, זֶהוּ שְׂכָרוֹThe reward for a mitzvah is the connection it makes with G‑d’s Essence.וְיוּבָן בְּמָשָׁל גַּשְׁמִיBy way of analogy: אִישׁ פָּשׁוּט בְּיוֹתֵר יֵשׁ לוֹ בִּטּוּל פְּנִימִי A simple person feels innately humble, אֶל הַחָכְמָה וּמַעֲלַת חָכָם, בְּבִטּוּל דְּהֶעְדֵּר תְּפִיסַת מָקוֹם לְגַמְרֵיutterly insignificant, before the wisdom and greatness of a sage. וְכֵן גַם בְּהֶרְגֵּשׁ הַחָכָם הֲרֵי אִישׁ הַפָּשׁוּט אֵינוֹ נִכְנָס אֶצְלוֹ בְּגֶדֶר אֱנוֹשִׁי כְּלָלSimilarly, from the sage’s perspective, he hardly considers the simple person a human being. וְאֵין זֶה דִּמְבַטְּלוֹ וְדוֹחֶה אוֹתוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, דְּזֶהוּ מִדָּה רָעָהNot that he belittles him or rejects him, Heaven forbid — that would be an undesirable quality; וְנֶחְשָׁב בְּעֵינָיו שֶׁאֵין לוֹ קֶשֶׁר שֶׁל יַחַס עִמּוֹ כְּלָלrather, it appears to him that he has no connection or relationship with him at all.וְהָיָה כַּאֲשֶׁר הֶחָכָם יְצַוֶּה לָאִישׁ הַפָּשׁוּט לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה דָּבָר בִּשְׁבִילוֹHowever, when the sage tells the simple person to do something for him, הִנֵּה בְּצִּוּוּי זֶה נוֹלָד מְצִיאוּתוֹ שֶׁל הָאִישׁ הַפָּשׁוּטthat command establishes the identity of the simple person. הֵן לְעַצְמוֹ שֶׁמַּרְגִּישׁ מְצִיאוּתוֹ אֲשֶׁר הוּא יָכוֹל לְקַיֵּם מִצְוַת הֶחָכָם First of all, it makes him feel significant, for he can fulfill the sage’s command, וְלוֹ צִיוָּה הֶחָכָם לַעֲשׂוֹת דָּבָרand he was the one whom the sage commanded to do something. וְהֵן בְּעֵינֵי הֶחָכָם נֶחְשָׁב לִמְצִיאוּת אֲשֶׁר אֵלָיו יְדַבֵּר וִיצַוֶּהLikewise, he becomes significant in the eyes of the sage, who speaks to him and gives him the command. וּלְבַד זֹאת הֲרֵי צִוּוּי זֶה מְאַחֵד הֶחָכָם הָרָם וְנַעֲלֶה עִם הָאִישׁ הַפָּשׁוּט בְּיוֹתֵרMoreover, the command unites the prominent and lofty sage with this simplest of people. וְהַנִּמְשָׁל מוּבָןThe analog [with regard to the performance of a mitzvah] is self-explanatory.וּמוּבָן גַם כֵּן אֲשֶׁר בְּיַחַס לְהַנִּזְכָּר לְעֵיל Moreover, it is obviously immaterial אֵין הֶבְדֵּל כְּלַל בַּמֶּה יִהְיֶה הַצִּוּוּי, אִם דָּבָר גָּדוֹל וְנַעֲלֶה אוֹ קָטָן וּפָּשׁוּטwhether the command is for a great and lofty matter or a small and simple one.Text and Translation courtesy of Sichos in English

הַסֵּדֶר לְאַחַר מַתַּן תּוֹרָה הוּאIn the era since the Giving of the Torah, the stages [in our Divine service] are: הֲסָרַת עָרְלַת הַגּוּף, הַלָּשׁוֹן, הַלֵּב — מַעֲשֶׂה דִּבּוּר מַחֲשָׁבָהfirst, removing the foreskin of the body, then of the tongue, and then of the heart — action, speech, and thought. אַבְרָהָם אָבִינוּ שֶׁהָיָה קוֹדֶם מַתַּן תּוֹרָהAvraham Avinu, who lived before the Giving of the Torah, הֲרֵי בַּתְּחִילָה הִכִּיר אֶת בּוֹרְאוֹ — מַחֲשָׁבָהfirst “recognized his Creator” — thought; אַחַר כַּךְ פִּרְסֵם אֱלֹקוּתוֹ — דִּבּוּרthen publicized G‑d’s existence — speech; וְאַחַר כַּךְ מִילָה — מַעֲשֶׂהthen performed the circumcision — action.Text and Translation courtesy of Sichos in English

כְּשֶׁרָצָה רַבֵּנוּ הַזָּקֵן לְבָרֵךְ אֶת ר' יְקוּתִיאֵל לֶיעפּלֶער בַּעֲשִׁירוּתWhen the Alter Rebbe wished to bless R. Yekusiel Liepler with wealth, אָמַר שֶׁאֵינוֹ חָפֵץ בָּזֶהthe latter replied that he had no desire for it, שֶׁלֹּא תַּטְרִידוֹ הָעֲשִׁירוּת מִלִּמּוּד הַחֲסִידוּת וְהִתְעַסְּקוּת בַּעֲבוֹדָהlest it interfere with his study of Chassidus and involvement in Divine service.וּכְשֶׁרָצָה לְבָרְכוֹ בַּאֲרִיכוּת יָמִים When the Alter Rebbe then sought to bless him with long life, אָמַר: אָבּעֶר נִיט מִיט פּוֹיעֶרשׁעֶ יאָהרןhe replied: “But not peasant years. וואָס עֵינַיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ אָזְנַיִם לָהֶם וְלֹא יִשְׁמָעוּNot years of those ‘who have eyes, but do not see; who have ears, but do not hear’ — מעֶן זעֶהט נִיט קֵיין גֶ-טלִיכקַייט אוּן מעֶן העֶרט נִיט קֵיין גֶ-טלִיכקַייטwho neither see nor hear G‑dliness.”Text and Translation courtesy of Sichos in English

יִשְׂרָאֵל נִמְשְׁלוּ לַכּוֹכָבִים הַמִּתְנוֹצְצִים בִּשְׁמֵי רָקִיעַThe Jewish people are likened to stars that sparkle in the heavens. אֲשֶׁר לְאוֹרָם לֹא יִתְּעֶה גַּם הַהוֹלֵךְ בְּמַחֲשַׁכֵּי הַלַּיְלָהThanks to their light, even a person walking in the darkness of night will not err.כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, בֵּין אִישׁ וּבֵין אִשָּׁהEvery Jew, man or woman, יֵשׁ בּוֹ דֵּי כֹּחַ מוּסָרִי וְרוּחָנִיhas the moral and spiritual power to become a source of influence לְהַשְׁפִּיעַ לְהַעֲמִיד גַם אֶת מַכִּירָיו וּמְיוּדָעָיו בְּקֶרֶן אוֹרָהfor his friends and associates, and to situate them in a ray of light.Text and Translation courtesy of Sichos in English

לִמּוּד הַתּוֹרָה בְּכָל יוֹם וָיוֹם נוֹגֵעַ בִּנְפָשׁוֹת מַמָּשׁStudying Torah every day critically affects our very lives: לֹא לְבָד בְּנֶפֶשׁ הַלּוֹמֵד, כִּי אִם גַּם בְּנַפְשׁוֹת בְּנֵי בֵּיתוֹnot only the soul of the person studying, but the souls of his household as well, שֶׁאָז אֲוִיר הַבַּיִת הוּא אֲוִיר תּוֹרָה וְיִרְאַת שָׁמַיִםfor then the atmosphere in the home is one of Torah and the fear of G‑d.Text and Translation courtesy of Sichos in English

(הֶמְשֵׁךְ שִׂיחָה הַנִּזְכָּר לְעֵיל)In the above-mentioned talk, the Rebbe Rashab continued:  בְּרֵאשִׁית אִיז אַ פרֵיילִיכעֶ סִדְרָה, אֲפִלּוּ דער סוֹף אִיז נִיט גאָר אַזוֹי געֶשׁמאַק“Bereishis is a happy parshah, even though its conclusion is not so pleasant. נֹחַ אִיז דעֶר מַבּוּל, אָבּעֶר אַ פרֵיילִיכעֶר סוֹף וואָךְ — געֶבּאָרעֶן געֶוואָרעֶן אַבְרָהָם אָבִינוּNoach is [the parshah of] the Flood, but the end of the week is cheerful: our Patriarch Avraham is born.דִי אֱמֶת פרֵיילִיכעֶ וואָךְ אִיז פָּרָשַׁת לֶךְ לְךָ“The really joyful week is Lech Lecha, אַלעֶ טעֶג פוּן דעֶר וואָךְ לעֶבּט מעֶן מִיט אַבְרָהָם אָבִינוּfor throughout that entire week we live with Avraham, דעֶר עֶרשׁטעֶר וועֶלכעֶר האָט זִיך מוֹסֵר נֶפֶשׁ געֶוועֶן who was the first to utterly devote his life אוֹיף מְפַרְסֵם זַיין ג-טלִיכקַייט אוֹיף דעֶר וועֶלטto proclaiming G‑d’s existence in the world. אוּן זַיין מְסִירַת נֶפֶשׁ האָט אַבְרָהָם אָבִינוּ אִיבּעֶרגעֶגעֶבּעֶן בִּיְרוּשָׁה צוּ אַלעֶ אִידעֶןAnd this mesirus nefesh he bequeathed as an inheritance to all Jews.”Text and Translation courtesy of Sichos in English

מִשִּׂיחַת אַאַמוּ"ר מוֹצָאֵי שַׁבָּת קֹדֶשׁלֶךְ לְךָ תרנ"אIn the course of a talk that my revered father, [the Rebbe Rashab,] delivered on Motzaei Shabbos [Parshas] Lech Lecha, 5651 (1890), he said: אִין דִי עֶרשׁטעֶ יאָהרעֶן פוּן זַיינעֶ נְשִׂיאוּת “Once, in his first years as Rebbe, האָט דעֶר אַלטעֶר רֶבִּי געֶזאָגט בָּרַבִּים the Alter Rebbe declared in public: "מעֶן בּעֶדאַרף לעֶבּן מִיט דעֶר צַייט"‘We must live with the times.’דוּרךְ זַיין בּרוּדעֶר מַהַרִי"ל האָבּעֶן זִקְנֵי הַחֲסִידִים אוֹיסגעֶפוּנעֶן, אַז דעֶר רֶבִּי מֵיינט “Through his brother, R. Yehudah Leib, the elders of the chassidic community discovered the Rebbe’s intent: אַז מ'דאַרף לעֶבּעֶן מִיט דעֶר פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ We must live with the Torah portion of the week אוּן פָּרָשַׁת הַיּוֹם פוּן דעֶר סִדְרָה פוּן דעֶר וואָךְand, more specifically, of the current day.נִיט נאָר לעֶרנעֶן דִי פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ יעֶדעֶן טאָג, נאָר לעֶבּעֶן מִיט אִירIt is not enough to study [a segment of] the weekly Torah portion every day; we must live with it.”Text and Translation courtesy of Sichos in English

בְּמִנְחָה - וְכֵן בַּשֵּׁנִי וּבַחֲמִישִׁי דְשָׁבוּעַ הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה[In the Torah Reading] at the Afternoon Service, and likewise [at the Morning Service] on Monday and Thursday of the following week, קוֹרִין לְיִשְׂרָאֵל מִפָּסוּק וַיֵרָא ה' אֶל אַבְרָם גוthe third aliyah begins with the verse, “And G‑d appeared to Avram.”כְּבוֹד קְדוּשַׁת אַאַמוּ"ר אָמַר לְאֶחָד עַל יְחִידוּתMy revered father, [the Rebbe Rashab,] once told a chassid at yechidus: מֵאָז שֶׁאָמַר הקב"ה לְאַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ גו“From the time the Holy One, blessed be He, told Avraham, ‘Go forth from your land,’ וּכְתִיב וַיִסַּע אַבְרָם הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ הַנֶּגְבָּהand thereafter ‘Avram journeyed on, continuing to travel southward,’הוּתְחַל סוֹד הַבֵּרוּרִיםthe mystical mission of beirurim began. [This term signifies the task of sifting materiality, and elevating the Divine sparks that are embedded within all permissible entities and activities, by using them with spiritual purpose.]וְעַל פִּי גְּזֵירַת הַהַשְׁגָּחָה הָעֶלְיוֹנָה הָאָדָם הוֹלֵךְ לְמַסָּעָיו “Propelled by the decree of Sublime Providence, a person travels בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר הַנִּצּוֹצוֹת הַצְּרִיכִים לְהִתְבָּרֵר עַל יָדוֹ מְחַכִּים לִגְאוּלָתָםto the place where the sparks that are destined to be elevated by him await their redemption.הַצַּדִּיקִים שֶׁהֵם בַּעֲלֵי רְאִיָּה רוֹאִים הֵם בְּאֵיזֶה מָקוֹם הַבֵּרוּרִים שֶׁלָּהֶם מְחַכִּים לָהֶם “Tzaddikim, being gifted with vision, can perceive where ‘their’ sparks await them, וְהוֹלְכִים שָׁמָּה בְּעַצְמָםand proceed there of their own accord. וְעַמָּא דְבַרFor common people, by contrast, הִנֵּה עִלַּת כָּל הָעִלּוֹת וְסִבַּת כָּל הַסִּבּוֹת מְסַבֵּב כַּמָּה עִלּוֹת וְסִבּוֹת שֶׁיָּבוֹאוּ לַמָּקוֹם הַהוּא the Cause of all causes and the Prime Mover sets in motion a train of events and circumstances that will bring an individual to the particular place אֲשֶׁר שָׁם הוּטְלָה עֲלֵיהֶם הָעֲבוֹדָה בַּעֲבוֹדַת הַבֵּרוּרִיםwhere he is duty-bound to fulfill his specific tasks of sifting materiality and elevating its sparks.”Text and Translation courtesy of Sichos in English

הַלֵּל: כּוֹפְלִין הוֹדוּ לה' אַחַר כָּל אֶחָד מֵהַג' פְּסוּקִים יֹאמַר נָא, וְגַם כְּשֶׁמִּתְפַּלְלִים בְּיָחִידIn Hallel, even when praying alone, one should repeat the verse beginning Hodu l’A-donai [ki tov] after the verse beginning Yomar na, and likewise after each of the next two verses. וְאַבְרָהָם זָקֵן גו' זְבַדְיָ' יִשְׁמְרֵנִי כו' - ג' פְּעָמִיםThe verse beginning VeAvraham zakein and the request beginning Zevadiah yishmereini should be recited three times.Text and Translation courtesy of Sichos in English

מְבָרְכִים בִּרְכַּת הַקֶּשֶׁת, וְלֹא כְּיֵשׁ מְפַקְפְּקִים בָּזֶה[Our custom is] to recite the blessing over a rainbow, unlike the view of those authorities who question whether this blessing should be recited.אֵיינעֶר פוּן דִי מעֶזִיבוּזשעֶר בַּעֲלֵי בָּתִּים האָט געֶהאַט אַ מַחֲלוֹקֶת מִיט נאָך אַ בַּעַל הַבַּיִתOne of the householders in Mezhibuzh had a running argument with a fellow townsman. אוּן זַייעֶנדִיג אַמאָל בַּא דעֶם בַּעַל שֵׁם טוֹב אִין שׁוּהל Once, while he was in the shul of the Baal Shem Tov,האָט עֶר געֶשׁרִיעֶן, אַז עֶר וואָלט זַיין בַּר פְּלוּגְתָּא קוֹרֵעַ כַּדָּג זַייןhe cried out that he would tear apart his adversary like a fish.דעֶר בַּעַל שֵׁם טוֹב האָט געֶהֵייסעֶן דִי תַּלְמִידִים געֶבּעֶן אֵיינעֶ דִי אַנדעֶרעֶ דִי העֶנטHearing this, the Baal Shem Tov told his disciples to hold each other’s hands אוּן זִיך שׁטעֶלעֶן לעֶבּעֶן אִים מִיט צוּגעֶמאַכטעֶ אויגעֶןand stand near him in a circle with their eyes closed. דעֶר בַּעַל שֵׁם טוֹב האָט אַרויפגעֶלֵייגט זַיינעֶ הֵיילִיגֶע העֶנט He then closed the circle by resting his own hands אויף דִי אַקסלעֶן פוּן דִי צוֵויי תַּלְמִידִים, וועֶלכעֶ זַיינעֶן געֶשטאַנעֶן לעֶבּעֶן אִיםon the shoulders of the two disciples nearest to him. פּלוּצלוּנג האָבעֶן דִי תַּלְמִידִים אָנגעֶהויבּעֶן שׁרַייעֶן פוּן גרויס שרעֶקAll the disciples suddenly screamed in terror: זֵיי האָבעֶן געֶזעֶהן וִוי דעֶר בַּעַל הַבַּית אִיז קוֹרֵעַ כַּדָּג זַיין בַּר פְּלוּגְתָּאthey had a vision of this person actually tearing apart his adversary like a fish.דאָס בּאַווייזט קלאָהר, אַז פוּן יעֶדעֶר כֹּחַ אִיז פאַראַן אַ פּוֹעַל דָּבָרThis unequivocally shows that every potential has an effect, אָדעֶר אִין אַ לְבוּשׁ חוּמְרִיeither in a material format, אָדעֶר אַ רוּחָנִי וואָס מִי קאָן אִים אָנעֶמעֶן נאָר מִיט העֶכעֶרעֶ אוּן אֵיידעֶלעֶרעֶ געֶפִילעֶןor in a spiritual format that can be perceived only with a higher and subtler sensitivity.Text and Translation courtesy of Sichos in English

אִם בְּחוּקֹּתַי תֵּלֵכוּ גו' וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּםIt is written: “If you walk in the path of My statutes… I will grant your rains in their season.” לִמּוּד הַתּוֹרָה וְקִיּוּם הַמִּצְוֹת הֵם טַבַּעַת הַקִּדּוּשִׁין The study of the Torah and the observance of the mitzvos are the wedding ring שֶׁבָּהֶם קִדֵּשׁ הקב"ה אֶת יִשְׂרָאֵל לְהִתְחַיֵּב לָזוּן אוֹתָם וּלְפַרְנְסָםwith which the Holy One, blessed be He, consecrated the Jewish people, obligating Himself to provide them with their sustenance and livelihood.Text and Translation courtesy of Sichos in English

הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת מַקִּיפוֹת אֶת חַיֵּי הָאָדָם מִיּוֹם גִּיחוֹ מִבֶּטֶן אִמּוֹ עַד עֵת פְּקוּדָּתוֹThe Torah and its mitzvos encompass a person’s life from the day he emerges from his mother’s womb until the day he is summoned [from Above]. וּמַעֲמִידוֹת אוֹתוֹ בְּקֶרֶן אוֹרָה בְּשֵׂכֶל בָּרִיא וּבְקִנְיַן מִדּוֹת נַעֲלוֹת וְהַנְהָגוֹת יְשָׁרוֹת The Torah and the mitzvos stand him in a ray of light, with a sound mind, lofty emotions, and upright conduct — לֹא רַק בֵּין אָדָם לַמָּקוֹם אֶלָּא גַּם בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹnot only between man and G‑d, but also between man and man. כִּי הַמִּתְנַהֵג עַל פִּי הַתּוֹרָה וְהוֹרָאוֹת חַזַ"ל הוּא חַי חַיִּים מְאוּשָּׁרִים בְּגֶשֶׁם וּבְרוּחַFor a person who acts according to the Torah and the directives of our Sages lives a happy life, both materially and spiritually.Text and Translation courtesy of Sichos in English

הָעִנְיָן עַל פָּסוּק לְעוֹלָם ה' דְּבָרְךָ נִצָּב בַּשָּׁמָיִםThe Alter Rebbe quotes the verse “Forever, O G‑d, Your word stands in the heavens” מֵבִיא רַבֵּנוּ הַזָּקֵן (שַׁעַר הַיִּחוּד וְהָאֱמוּנָה פֶּרֶק א', אִגֶּרֶת הַקֹּדֶשׁ כ"ה) בְּשֵׁם הַבַּעַל שֵׁם טוֹבand cites a classic teaching based on it. [The teaching: Each of the Ten Creative Utterances (“G‑d’s word”) in the Six Days of Creation, such as “Let there be heavens,” is eternally present in the universe and continuously, at every instant, recreates all of existence, such as the heavens, ex nihilo.] However, the Alter Rebbe cites this teaching (both in Tanya — Shaar HaYichud VehaEmunah, ch. 1, and in Iggeres HaKodesh, Epistle 25) in the name of the Baal Shem Tovהֲגַם שֶׁיֵּשׁ עִנְיָן זֶה בְּמִדְרַשׁ תְּהִלִּיםeven though the same teaching appears [much earlier] in Midrash Tehillim.וּכְמוֹ שֶׁנִתְבַּאֵר גַּם בְּלִקּוּטֵי תּוֹרָה בְּדִבּוּר הַמַּתְחִיל כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר(This fact is also mentioned in the maamar beginning Ki bayom hazeh yechaper, in Likkutei Torah.)וְכַוָּנָה מְיוּחֶדֶת בָּזֶה[The Alter Rebbe] has a particular reason for doing this. כִּי בְּיוֹם שֵׁנִי הָיָה הַמַּאֲמָר יְהִי רָקִיעַ — שֶׁהוּא הַנִּצָּב בַּשָּׁמַיִםThe utterance, “Let there be heavens” — which itself stands in the heavens eternally — was issued on the second day of Creation. וְזֶה יִהְיֶה לְזִכְרוֹן עוֹלָם, כִּי בְּיוֹם שֵׁנִי ח"י אֱלוּל נוֹלַד הַבַּעַל שֵׁם טוֹבThis serves as an everlasting reminder that on Monday, Chai Elul, the Baal Shem Tov was born.Text and Translation courtesy of Sichos in English

עֲשָׂרָה נִגּוּנִים — מֵהֶם תְּנוּעוֹת בִּלְבָד — מְיוּחָסִים לְרַבֵּנוּ הַזָּקֵן שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ חִבְּרָםThere are ten melodies, some of them merely melodic phrases, whose composition is ascribed to the Alter Rebbe.הַמְיוּחָסִים לְרַבֵּנוּ הָאֶמְצָעִי, הַיְנוּ שֶׁנִּתְחַבְּרוּ בִּזְמַנּוֹ וְהָיוּ מְנַגְּנִים אוֹתָם לְפָנָיוThose ascribed to the Mitteler Rebbe were composed in his time and were sung in his presence. אֲבָל לֹא שֶׁהוּא מְחַבְּרָםHe was not their composer, however. "וְהָיְתָה אֶצְלוֹ קְבוּצַת אַבְרֵכִים מְנַגְּנִים — וִידוּעָה בְּשֵׁם "דעֶם מִיטעֶלעֶן רֶבִּי'ס קאַפּעֶלעֶHe had a group of musical young men who were known as "the Mitteler Rebbe’s choir,” — וְנֶחְלְקָה לִשְׁתֵּי פְּלוּגוֹת: בַּעֲלֵי שִׁיר — בְּפֶה, וּבַעֲלֵי זִמְרָה — בְּכֵלִים שׁוֹנִיםwhich comprised singers and various instrumentalists.Text and Translation courtesy of Sichos in English

מְבָרְכִים רֹאשׁ חֹדֶשׁ מַרְחֶשְׁוָןWe bless the month of Marcheshvan.אֲמִירַת כָּל הַתְּהִלִּים בְּהַשְׁכָּמָה[On Shabbos Mevarchim, it is our custom] to recite the entire Book of Tehillim early in the morning יוֹם הִתְוַעֲדוּתand to hold a farbrengen on that day.הפטורה: כֹּה אָמַר - וְיַאְדִּירThe haftarah begins with Ko amar and ends with veyadir.הַהִתְוַעֲדוּת — פאַרְבְּרֵיינגעֶן — בְּרַבִּים בִּכְלַל, וּבְשַׁבָּת אוֹ בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת בִּפְרַטHolding public farbrengens in general, but especially on Shabbos or Motzaei Shabbos, הִיא אַחַת הַיְסוֹדוֹת בְּדַרְכֵי הַחֲסִידִים וְהַחֲסִידוּתis one of the foundations of the path of chassidim and Chassidus. וּפֶתַח וּמָבוֹא לַמִּצְוָה הַיְסוֹדִית דְּאַהֲבַת יִשְׂרָאֵלIt is a portal to the observance of the fundamental mitzvah of ahavas Yisrael, the obligation to love one’s fellow Jew.רוּבָּא דְּרוּבָּא הִנֵּה בְּכָל הִתְוַעֲדוּת הֲרֵי רָאשֵׁי הַמְדַבְּרִים תּוֹבְעִים מֵאֵת הַמְסוּבִּים In most cases, the main speakers at each farbrengen entreat the participants שֶׁיֵּטִיבוּ הַנְהָגוֹתֵיהֶם וְדַרְכֵיהֶםto finetune their conduct and way of life, שֶׁיִּקְבְּעוּ עִתִּים לִלְמוֹד דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים וְשֶׁיִּשְׁמְרוּ הַקְּבִיעוּתto fix times for the regular study of Chassidus, and to keep this commitment. וַאֲשֶׁר הַלִּמּוּד יִהְיֶה עַל מְנָת לִלְמוֹד וּלְקַיֵּםMoreover, the subject matter should be studied with the intention of putting it into practice.וְהִנֵּה כְּלָלוּת עִנְיַן וְאוֹפֶן הַתּוֹכָחָה The concept of admonishment in general and its proper administration מְבוֹאָר הֵיטֵב בְּדִבּוּר הַמַּתְחִיל וְאִם רוּחַ הַמּוֹשֵׁל (קוּנְטְרֵס למ"ד)are thoroughly explained in the maamar entitled Ve'im ruach hamoshel (Kuntreis 30).אֲשֶׁר רָאוּי לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵינוּ לְלָמְדוֹ הֵיטֵב אַדַּעְתָּא דְּנַפְשֵׁיהּIt is appropriate for every member of the chassidic brotherhood to study that discourse well and to take it to heart.אָמְנָם הוֹכָחָה זוֹ בְּעֵת הַהִתְוַעֲדוּת And indeed, admonishment exchanged at a farbrengen הִיא רַק עַל דְּבָרִים וְעִנְיָנִים שֶׁאֵין בָּהֶם מִשּׁוּם הַלְּבָּנַת פָּנִים וְלֹא כְּלוּםshould concern matters that cause no trace of embarrassment.כְּמוֹ שֶׁהָיָה מֵאָז וּמִקֶּדֶם, אֲשֶׁר אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ הוֹכִיחוּ בְּאַהֲבָה וּבְחִבָּה גְּדוֹלָהThis is the way of old — a person would admonish his friend with love and deep affection.Text and Translation courtesy of Sichos in English

אֵין קוֹרְאִים בַּתּוֹרָה בַּלַּיְלָהThere is no public Torah Reading at night.נְשִׂיאַת כַּפַּיִם בְּשַׁחֲרִיתThe Priestly Blessing is recited [only] at the Morning Service.אֵין נוֹהֲגִים לִפְרוֹשׂ טַלִּית עַל רָאשֵׁי הָעוֹלִים לְחָתָן תּוֹרָה אוֹ לְחָתָן בְּרֵאשִׁיתIt is not our custom to spread a tallis as a canopy over the head of the Bridegroom(s) of the Torah or the Bridegroom(s) of Bereishis.גַּם הָעוֹלֶה לַתּוֹרָה אוֹמֵר חֲזַק חֲזַק וְנִתְחַזֵּקThe person who is called to the reading of the concluding passage of the Torah says the words Chazak, chazak, venis’chazeik together with the rest of the congregation.בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה תק"מ אָמַר רַבֵּנוּ הַזָּקֵןOn Simchas Torah, 5540 (1779), the Alter Rebbe declared: עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ — אֵלּוּ בַּעֲלֵי הֲשָׂגָה הַלּוֹמְדִים תּוֹרָה“It [i.e., the Torah] is a tree of life to those who hold fast to it” — this phrase refers to “masters of understanding,” the intellectual scholars who study the Torah. וְתוֹמְכֶיהָ מְאוּשָּׁר — אֵלּוּ בַּעֲלֵי עֲבוֹדָה הָעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה“Those who support it are fortunate” — these are the “masters of Divine service” who engage in Torah study.מְאוּשָּׁר — גְלִיקְלאַךְOn the term “fortunate” (מאושר), כִּדְאִיתָא בְּזֹהַר (חֵלֶק ג' נג. ב) אַל תִּקְרֵי מְאוּשָּׁר אֶלָּא מֵרֹאשׁוֹthe Zohar (III, 53b) states: “Do not read the word as me'ushar; rather, [by transposing its letters,] read it as meirosho (,מראשו meaning ‘from His head’).” דְּעַל יְדֵי עֲבוֹדָתָם מַמְשִׁיכִים מֵרֹאשׁוֹ Through their Divine service, these individuals draw down spiritual influence from G‑d’s “head,” הַיְּינוּ מִפְּנִימִיּוּת הָאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּאfrom the innermost dimensions of the Ein Sof. וּכְמַעֲלַת הָרֶגֶל הַמְקַיֵּם אֶת הָרֹאשׁ דַּוְקָאThis is an instance of the distinctive quality of the foot, in that it supports the head.Text and Translation courtesy of Sichos in English

מְקַדְּשִׁים וְאוֹכְלִים וְשׁוֹתִים בַּסּוּכָּה בֵּין בַּלַּיְלָה וּבֵין בַּיּוֹםWe recite Kiddush and eat and drink in the sukkah, both at night and during the day.הַקָּפוֹת בְּלֵיל שְׁמִינִי עֲצֶרֶתHakkafos are held on the eve of Shemini Atzeres.הפטורה: וַיְהִי כְּכַלּוֹת - וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹThe haftarah begins with Vayehi kechalos and ends with u’leYisrael amo.אֵין אוֹמְרִים הַיְהִי רָצוֹן בִּיצִיאָה מִן הַסּוּכָּהWhen taking leave of the sukkah [for the last time during the festival],we do not recite the Yehi ratzon [that appears in some Siddurim].שְׁמִינִי עֲצֶרֶת וְרֹאשׁ הַשָּׁנָה מִשְׁתַּוִּים בְּכַמָּה עִנְיָנֵי כַּוָּנוֹת וְיִחוּדִים עֶלְיוֹנִיםShemini Atzeres and Rosh HaShanah are similar in terms of certain mystical intentions (kavanos) and Supernal Unifications (yichudim).אֶלָּא שֶׁבְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה הֵם בְּעִנְיַן הָעֲלִיָּה On Rosh HaShanah, however, they are framed in terms of ascent, וּבִשְׁמִינִי עַצֶרֶת הֵם בְּעִנְיַן הַהַמְשָׁכָהwhereas on Shemini Atzeres, the thrust is on drawing G‑dliness downward. בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה הָעֲבוֹדָה בְּתַחֲנוּנִים בְּהַכְנָעָה וּבִמְרִירוּת עֲצוּמָהOn Rosh HaShanah, our Divine service is characterized by submissive supplication and intense remorse; וּבִשְׁמִינִי עַצֶרֶת הִיא בְּקַו הַשִּׂמְחָהon Shemini Atzeres, our Divine service is in a joyful mode.Text and Translation courtesy of Sichos in English

בְּתִקּוּן לֵיל הוֹשַׁעֲנָא רַבָּה גַּם פַּרְשָׁה בְּרָכָה אוֹמְרִים רַק פַּעַם אַחַת מִקְרָא1 When reciting the Tikkun of Hoshana Rabbah night, Parshas Berachah is read only once. הָיוּ יְחִידִים שֶׁאַאַמוּ"ר צִיוָּם לְאוֹמְרָהּ בְּהוֹשַׁעֲנָא רַבָּה עִם פֵּרוּשׁ רַשִׁ"י There were specific individuals whom my revered father, the Rebbe [Rashab], instructed to read it on Hoshana Rabbah together with the commentary of Rashi. וְאֵינָהּ הוֹרָאָה לְרַבִּים This, however, is not a general directive. וּבְעֶרֶב שִׂמְחַת תּוֹרָה אוֹמְרִים אוֹתָה שְׁנַיִם מִקְרָא וְאֶחָד תַּרְגּוּםOn the day before Simchas Torah it should be recited [verse by verse] twice in the original and once in its Aramaic translation.קוֹדֶם הַלֵּל מְסִירִים שְׁתֵּי הַכְּרִיכוֹת שֶׁעַל הַלּוּלָב, [On the morning of Hoshana Rabbah], before Hallel, one removes the two upper bands around the lulav itself, וְנִשְׁאָרִים רַק הג' מְאַגְּדִים ג' הַמִּינִים יַחַדleaving only the three bands that bind it together with the hadassim and the aravos.עֵרוּב תַּבְשִׁילִיןAn Eruv Tavshilin is made. [This is required only when Hoshana Rabbah falls on Wednesday, on the eve of two successive days of Yom-Tov that are immediately followed by Shabbos. (This was the case in 5704/1943, the year of publication.)]בְּהוֹשַׁעֲנָא רַבָּה טוֹבְלִים פְּרוּסַת הַמּוֹצִיא בִּדְבַשׁ, אֲבָל לֹא בִּשְׁמִינִי עֲצֶרֶת וְשִׂמְחַת תּוֹרָהOn Hoshana Rabbah,the bread over which one recites the blessing is dipped in honey. This is not the case on Shemini Atzeres or Simchas Torah.Text and Translation courtesy of Sichos in English

בְּעֵת הַנַּעֲנוּעִים צָרִיךְ לְהַגִּיעַ עַד הֶחָזֶה מָקוֹם שֶׁמַּכִּים בַּאֲמִירַת אָשַׁמְנוּ[Between each of] the movements (naanuim), [the base of] the Four Species should be brought back to touch the chest, at the place one strikes during the confessional beginning Ashamnu.אָמַר אַאַמוּ"ר בְּאַחַת הַהִתְוַעֲדוּתMy revered father, the Rebbe [Rashab], once said at a farbrengen שֶׁיֵּשׁ לוֹמַר שֶׁזֶּהוּ כְּמוֹ הָעִנְיָן שֶׁעַל יְדֵי הַכּוֹבֶד רֹאשׁ שֶׁקּוֹדֶם הַתְּפִלָּהthat this practice reflects the concept that as a result of having experienced earnest submission before praying,שֶׁמִּתְמַרְמֵר בְּנַפְשׁוֹand feeling contrite [on account of one’s sins], עַל יְדֵי זֶה דַוְקָא יָכוֹל לִהְיוֹת אַחַר כָּךְ הִתְפַּעֲלוּת הַמִּדּוֹת בַּתְּפִלָּהa person can then reach spiritual exuberance when he prays.Text and Translation courtesy of Sichos in English

אִיתָא שֶׁכָּל הַשָּׁנָה בְּאָמְרוֹ בִּשְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה It is stated that throughout the year, when asking in Shemoneh Esreh וְאֵת כָּל מִינֵי תְבוּאָתָהּ לְטוֹבָה[that G‑d bless this year] “and all the varieties of its produce for good,”צָרִיךְ לְכַוֵּן לְחִטִּים לְמַצָּה וְאֶתְרֹגwe should have in mind the wheat to be used for matzah, and the esrog. בְּמָקוֹם אֶחָד נִזְכָּר מִלְּבַד הַנִּזְכָּר לְעִיל גַּם יַיִן לְקִדּוּשׁOne source adds the wine used for Kiddush. וְאָז בְּמֵילָא תִּהְיֶה כָּל הַתְּבוּאָה לְטוֹבָהThen, as a matter of course, “all of the varieties of its produce” will prosper.Text and Translation courtesy of Sichos in English

אוֹמְרִים אוֹם אֲנִי חוֹמָה וְגַם אָדוֹן הַמּוֹשִׁיעַ, אֲבָל אֵין מַקִּיפִים אֶלָּא פַּעַם אַחַת[On this day, Sunday,] we recite both the hymn beginning Hoshana Om Ani Chomah and the hymn beginning Hoshana Adon HaMoshia, but we circle [the reader’s dais] only once.אוֹמְרִים תֵּיבַת "הוֹשַׁעֲנָא", הֵן בְּרֹאשׁ וְהֵן בְּסוֹף[Every day,] we add the word Hoshana at the beginning and end בְּאוֹתָם הָאוֹתִיּוֹת שֶׁאוֹמְרָם הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר בְּקוֹל רָםof each of the phrases that the sheliach tzibbur chants aloud. בְּהַשְּׁאָר אוֹמְרִים רַק פַּעַם אַחַתFor the other phrases, the word Hoshana is said only once."מִנְהָגֵנוּ לְהַתְחִיל בְּקוֹל רָם מֵאוֹת "ס" אוֹ "עAccording to our custom, the sheliach tzibbur begins to chant aloud from the phrases that begin with the letter samech or ayin."מְדַיְּקִים לַעֲשׂוֹת הֶקֵּף שָׁלֵם וּמַשְׁלִימִים בְּאוֹת “תOne should make a point of fully circling [the reader’s dais], completing the circuit as one reaches the phrase that begins with the [last] letter, taf.Text and Translation courtesy of Sichos in English

גַּם בְּשִׂמְחָה וּבְצָהֳלָה[In the last stanza of Lechah Dodi] we say gam besimchah u’vetzahalah.שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם, אֵשֶׁת חַיִל, מִזְמוֹר לְדָוִד, דָּא הִיא סְעוּדָתָא, וְיִתֶּן לְךָ אוֹמְרִים בְּלַחַשׁThe hymn beginning Shalom aleichem, the passage beginning Eishes chayil, the psalm Mizmor leDavid, and the pronouncement Da hi seudasa, are recited in a whisper. The same applies to VeYiten Lecha [on Motzaei Shabbos].בְּמוּסַף - וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם אַחֲרֵי פְּסוּקֵי כָּל יוֹם וְיוֹםIn the Mussaf Service, the sentence beginning U’minchasam veniskeihem is recited after the verse that details each day’s sacrifices.בְּשַׁבָּת אֵין אוֹמְרִים הוֹשַׁעֲנוֹתOn Shabbos, no Hoshanos hymn is recited.עַל יְדֵי הָעֲבוֹדָה דְּנִסְיוֹנוֹת מִתְגַּלָּה בְּחִינַת יְחִידָה שֶׁבַּנֶּפֶשׁBy serving G‑d in the face of challenges, the yechidah in the Divine soul becomes revealed. כְּמַאֲמַר An allusion to this may be perceived [through a mystical interpretation of the following phrases from the Hoshanos prayers]:חֲבוּקָה וּדְבוּקָה בָּךְ — הִתְקַשְׁרוּת הַנְּשָׁמָה בֵּאלֹקוּתClinging and cleaving to You: This phrase speaks of the soul’s attachment to G‑dliness. וְעַל יְדֵי זֶה — טוֹעֶנֶת עוּלָּךְ — בְּקִיּוּם הַתּוֹרָה וּמִצְוֹת בִּמְסִירַת נֶפֶשׁAs a result of this, the soul… bears Your yoke, by observing the Torah and its mitzvos with self-sacrifice. הִנֵּה — יְחִידָה לְיַחֲדָךְ — שֶׁמִּתְגַּלָּה בְּחִינַת יְחִידָה שֶׁבַּנֶּפֶשׁThereafter… the one [nation] affirms Your Oneness: The level of yechidah within the Divine soul is revealed.דְּעַל יְדֵי הִתְגַּלּוּת זוֹ נֶהְפַּךְ יְחִידָה שֶׁבַּנֶּפֶשׁ הַבַּהֲמִית לֵאלֹקוּתThis revelation transforms the yechidah of the animal soul into G‑dliness. שֶׁהוּא עִנְיַן הַתּוֹקֶף בְּקִיּוּם הַתּוֹרָה וּמִצְוֹת בְּחַיּוּת פְּנִימִיThis intensifies one’s observance of the Torah and its mitzvos with inner vitality, וּבְהֶרְגֵּשׁ תַּעֲנוּג גָּדוֹל וַהֲנָאָה מְרוּבָּה בַּעֲבוֹדַת הand with a sense of great pleasure and satisfaction in one’s Divine service. וּבְכָל עִנְיָנֵי הָעוֹלָם הֵן וְלַאו שָׁוִין אֶצְלוֹ בְּהַשְׁוָאָה אֲמִתִּית[For such a person], success or failure in all worldly matters are equally inconsequential, כִּי נִלְקַח מִמֶּנּוּ הַתַּעֲנוּג וְטוּב טַעַם שֶׁבָּעִנְיָנִים הַגַּשְׁמִיִּיםfor he has lost all pleasure and enjoyment in material concerns.Text and Translation courtesy of Sichos in English

בְּקִדּוּשׁ הַלַּיְלָה: שֶׁהֶחֱיָנוּ וְאַחַר כָּךְ לֵשֵׁב בַּסּוּכָּהWhen reciting Kiddush at night, the blessing Shehecheyanu precedes the blessing leishev basukkah.בְּמִנְחָה אֵין אוֹמְרִים הוֹדוּ, אֲבָל אוֹמְרִים פָּתַח אֵלִיָּהוּBefore the Afternoon Service we do not recite the psalm beginning Hodu, but we do recite the passage beginning Pasach Eliyahu.הַצֶּמַח צֶדֶק סִפֵּרThe Tzemach Tzedek related: תּקס"ט האָבּעֶן מִיר געֶהעֶרט פוּן זֵיידעֶן “In 5569 (1808), for the sixth time, we heard my grandfather [the Alter Rebbe] דעֶם זעֶקסטעֶן מאָל דעֶם וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם — הָרִאשׁוֹן — פון לִקּוּטֵי תּוֹרָהdeliver the first of the [two] maamarim in Likkutei Torah that are entitled U’She’avtem Mayim (“And you shall draw water [in joy from the wellsprings of deliverance]”). אוּן עֶס אִיז געֶוועֶן עַל דֶּרֶךְ וִוי דִי גְמָרָא זאָגט (יְרוּשַׁלְמִי סוּכָּה פֶּרֶק ה' הֲלָכָה א')The experience was reminiscent of the comment of the Sages (Talmud Yerushalmi, Sukkah 5:1), שֶׁמִשָּׁם שׁוֹאֲבִים‘From there they drew [ruach hakodesh].’יוֹנָה האָט מְקַבֵּל געֶוועֶן בְּשִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה גִּלּוּי הַנְּבוּאָהAt Simchas Beis HaShoevah, Yonah received prophetic revelation. מִיר האָבּעֶן מְקַבֵּל געֶוועֶן עַד אֵין סוֹף[When we heard the above maamar], we received an infinite revelation — ad Ein Sof.דעֶר סוֹף אִיז אַז מָשִׁיחַ וועֶט קוּמעֶןAnd in the end, Mashiach will come, שֶׁנָּעוּץ תְּחִלָּתָן בְּסוֹפָןfor ‘the beginning is rooted in the end.’”Text and Translation courtesy of Sichos in English

כְּשֶׁנּוֹתְנִים הַד' מִינִים לְאַחֵר לְבָרֵךְ עֲלֵיהֶםWhen handing someone the Four Species so that he can recite a blessing over them, אוֹמְרִים בְּפֵרוּשׁ שֶׁהוּא בְּמַתָּנָה עַל מְנָת לְהַחֲזִירone should say explicitly that it this “a gift on condition that it is returned.”וּבִפְרַט בְּיוֹם רִאשׁוֹןThis practice applies especially on the first day, וְהוּא תּוֹעֶלֶת לַנּוֹתֵן וְלַמְּקַבֵּלand it is of benefit both to the donor and to the recipient.הוֹרָה אַאַמוּ"ר שֶׁיַּתְחִילוּ בִּרְכַּת שֶׁהֶחֱיָנוּ כְּשֶׁהַלּוּלָב בְּיָדוֹ אַחַת וְהָאֶתְרוֹג בַּשְׁנִיָּהMy revered father, the Rebbe [Rashab], directed that one should begin reciting the blessing Shehecheyanu while holding the lulav in one hand and the esrog in the other.הַפְּסוּקִים כִּי אָמַרְתִּי גו' - רַק בְּהוֹשַׁעֲנָא רַבָּה[When reciting the Hoshanos, we say the verses and phrases that appear in the Siddur after each day’s reading, such as] Ki Amarti..., only on Hoshana Rabbah.גַּם בַּיּוֹם מְבָרְכִים לֵשֵׁב בַּסּוּכָּה אַחַר קִדּוּשׁ וְלֹא אַחַר הַמּוֹצִיאEven during the day, the blessing Leishev basukkah is recited after Kiddush, and not after Hamotzi.הַהַנְהָגָה בְּעֵת בִּרְכַּת כֹּהֲנִים (כַּנִּזְכָּר לְעִיל יוֹם ב' דְּחַג הַשָּׁבוּעוֹת)The customs that are observed during the Priestly Blessing (as detailed in the entry for the second day of Shavuos) אָנוּ יוֹדְעִים עַל יְדֵי זֶה שֶׁרַבֵּנוּ הַזָּקֵן הָיָה לוֹקֵחַ אֶת הַצֶּמַח צֶדֶק, קוֹדֶם חֲתוּנָתוֹhave come down to us by virtue of the fact that the Alter Rebbe used to take [his grandson] the Tzemach Tzedek — [in his youth,] before he was married — תַּחַת טַלִּיתוֹ לִנְשִׂיאַת כַּפַּיִםunder his tallis during the Priestly Blessing.Text and Translation courtesy of Sichos in English

עֵרוּב תַּבְשִׁילִין[Today] an Eruv Tavshilin is made. [This is required only when Sukkos falls on Thursday and Friday (as in 5704/1943, the year of publication).]אֵין מוֹסִיפִין עַל שְׁתֵּי עֲרָבוֹת, מַה שֶׁאֵין כֵּן בַּהֲדַסִיםNo more than two willow twigs are taken. One may, however, take more than three myrtle twigs.מְהַדְּרִים לֶאֱגוֹד הַלּוּלָב בַּסּוּכָּה וּבְעֶרֶב יוֹם טוֹבTo perform the mitzvah in its optimum manner, one makes a point of binding the lulav [with the hadassim and aravos] in the sukkah on erev Sukkos.עַל הַלּוּלָב שְׁתֵּי כְּרִיכוֹתTwo rings [made of leaves of the lulav] are bound around the lulav alone, [higher than the other three rings that will bind the lower ends of the hadassim and aravos to its base]. וּמִשְׁתַּדְּלִים שֶׁשְׁתֵּיהֶם תִּהְיֶינָה מְכוּסוֹת בַּהֲדַסִים וַעֲרָבוֹתOne should endeavor to see that these two rings are hidden by the [upper ends of] the hadassim and aravos. גַּם כְּרִיכָה הָעֶלְיוֹנָה בִּמְעַט עַל כָּל פָּנִיםEven the upper ring should be at least partly concealed. וּמִלְּבַד זֶה שָׁלֹשׁ כְּרִיכוֹת שֶׁבָּהֶם אוֹגֵד הַהֲדַסִים וְהָעֲרָבוֹת עִם הַלּוּלָבIn addition to these two rings, the hadassim and aravos are bound to [the base of] the lulav by three rings, שָׁלֹשׁ אֵלּוּ בְּמֶשֶׁךְ טֶפַח אֶחָדwhich should all be tied within the space of a tefach.Text and Translation courtesy of Sichos in English

הִסְתַּלְּקוּת אַדְמוּ"ר מַהֲרַ"שׁ — תּרמ"ג — וּמְנוּחָתוֹ כָּבוֹד בְּליוּבַּאוִויטְשׁ[This date is] the anniversary of the passing1 of the Rebbe Maharash in 5643 (1882). His resting place is in Lubavitch.תְּחִלַּת אִגֶּרֶת סִימָּן כב וְסוֹפָהּ — לֹא בָּא בִּדְפוּס בְּאִגֶּרֶת הַקּוֹדֶשׁThe beginning and end of Epistle 22 were not published in Iggeres HaKodesh [in the Tanya]. (נִדְפַּס בְּקוֹבֶץ הַתָּמִים חוֹבֶרֶת שְׁנִיָּה)(They were, however, printed in the journal entitled HaTamim, Issue 2.)Text and Translation courtesy of Sichos in English

בְּרִית כְּרוּתָה לְתַעֲמוּלָה וַעֲבוֹדָהOne may rest assured, as by a covenant, that endeavors and toil [for the dissemination of Yiddishkeit], בְּמוֹעֲצוֹת חָכְמָה וּבְקִרוּב הַדַּעַת in a spirit of wise consultation and comradely openness, שֶׁאֵינָהּ חוֹזֶרֶת רֵיקָםwill not be expended in vain.Text and Translation courtesy of Sichos in English

בְּמוֹצָאֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים תּקנ"ו בְּלִיאָזנאָ אָמַר רַבֵּנוּ הַזָּקֵן תּוֹרָה בְּרַבִּיםOn the night following Yom Kippur, 5556 (1795), in Liozna, the Alter Rebbe publicly delivered a teaching — כַּנָּהוּג אָז דְּרוּשִׁים קְצָרִיםbriefly, as was his custom in those years — עַל פָּסוּק מִי כְּהַשֵּׁם אֱלֹקֵינוּ בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו, אֵלָיו וְלֹא לְמִדּוֹתָיוon the verse, “Who is… like G‑d, our L‑rd, whenever we call unto Him?” [And on the latter phrase the Sages specify:] “Unto Him, and not unto His attributes.”The Alter Rebbe’s teaching follows: דעֶר פַּרְדֵּס זאָגטThe Pardes [Rimonim] states אֵלָיו אִיז אוֹרוֹת הַמִּתְלַבְּשִׁים בְּכֵלִים דְּעֶשֶׂר סְפִירוֹת דַּאֲצִילוּתthat “unto Him” refers to the oros (the Divine “lights”) that are enclothed in the keilim (“vessels”) of the Ten Sefiros of the World of Atzilus. דעֶר רֶבִּי דעֶר בַּעַל שֵׁם טוֹב זאָגט The Rebbe, the Baal Shem Tov, states אֵלָיו אִיז דעֶר אֱלֹקוּת וואָס אִין כֵּלִים דְּעֶשֶׂר סְפִירוֹת דַּאֲצִילוּתthat “unto Him” refers to the G‑dliness in the vessels of Ten Sefiros of the World of Atzilus. דעֶר פֵּרוּשׁ הַפָּשׁוּט אִיזThe simple meaning אֵלָיו עַצְמוּת אֵין סוֹף of “unto Him” is the Essence of the [infinite] Ein Sof וואָס עֶס אִיז בַּא יעֶדעֶן פָּשׁוּט'ן אִידעֶן בִּידִיעָה עַצְמִית דוּרךְ אֱמוּנָה פְּשׁוּטָהthat is present in the essential, intrinsic awareness of every ordinary Jew, by virtue of his simple faith.אוּן דאָס אִיז קְרוֹבִים אֵלָיו אוּן בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו עַצְמוּת אֵין סוֹף אוּן עַצְמוּת הַנְּשָׁמָה[The verse in full states: “Who is the nation so great that has G‑d so near to them, like G‑d, our L‑rd, whenever we call unto Him?” In light of the latter explanation,] having G‑d “so near” to us “whenever we call unto Him” means connecting the Essence of G‑d with the essence of the soul. תְּפִלָּה בֶּאֱמוּנָה פְּשׁוּטָה אִיז מְחַבֵּר עַצְמוּת הַנְּשָׁמָה מִיט עַצְמוּת אֵין סוֹףAnd it is praying with simple faith that connects the Essence of G‑d with the essence of the soul. אַז עַצְמוּת אֵין סוֹף זאָל זיין דעֶר רוֹפֵא חוֹלִים אוּן מְבָרֵךְ הַשָּׁנִיםThe Essence of the Ein Sof is then the One Who heals the sick and the One Who blesses the years [with prosperity].Text and Translation courtesy of Sichos in Englsih

לֵיל יוֹם הַכִּפּוּרִים מַתְחִילִים ה' מָלָךְ תָּגֵל גוThe Evening Service1 of Yom Kippur opens with the psalm beginning A-donai malach tagel.פָּסוּק אוֹר זָרוּעַ — פַּעַם אַחַת וּבְקוֹל רָםIts second-last verse, beginning Or zarua, is said once, aloud. עַל דַּעַת הַקָּהָל כו' ג' פְּעָמִים וּבְקוֹל נָמוּךְThe statement beginning Al daas HaMakom is recited three times, quietly.אֵין כּוֹפְלִים הֶחָרוּז כִּי הִנֵּה כַּחוֹמֶרThe opening stanza of the liturgical hymn beginning Ki hinei kachomer is not repeated as a refrain [at the end of each of the subsequent stanzas].קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁעַל הַמִּטָּה כְּמוֹ בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹבKerias Shema, the Prayer before Retiring at Night, follows the same order as on Shabbos and Yom-Tov.אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ זְכוֹר רַחֲמֶיךָ כו' — בְּכָל תְּפִלּוֹת הַיּוֹםThe passage beginning Avinu Malkeinu zechor rachamecha is recited in all the daytime prayer services.בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים אוֹמְרִים י"ג מִדּוֹת הָרַחֲמִים בְּהוֹצָאַת הַסֵּפֶר תּוֹרָה גַּם כְּשֶׁחָל בְּשַׁבָּתWhen the Torah scroll is taken out of the Ark on Rosh HaShanah and Yom Kippur, the Thirteen Attributes of Mercy are recited even on Shabbos.שִׁעוּר תְּהִלִּים אַחַר מוּסָףThe daily reading of Tehillim follows Mussaf.הַפְטוֹרַת מִנְחַת יוֹם הַכִּפּוּרִים: וַיְהִי דְבַר — וּבְהֵמָה רַבָּה. מִי אֵל כָּמוֹךָ גוThe haftarah recited during the Afternoon Service on Yom Kippur begins Vayehi dvar and continues until behemah rabbah. The maftir then adds the three verses beginning Mi E-l kamocha.גַּם בְּמִנְחָה אוֹמְרִים לְדָוִד ה' אוֹרִיThe psalm beginning LeDavid HaShem ori is recited [not only in the Morning Service but] also in the Afternoon Service.פְּתִיחַת הָאָרוֹן בִּנְעִילָה לְאַשְׁרֵי, וְנִשְׁאָר פָּתוּחַ עַד אַחֲרֵי כָּל תְּפִלַּת נְעִילָהFor the Neilah Service, the Ark is opened before the recitation of Ashrei and remains open until the completion of that Service.בְּקַדִּישׁ דִּנְעִילָה - לְעֵילָּא וּלְעֵילָּאIn the Kaddeishim recited [before and directly after] Neilah, [the sheliach tzibbur] says le’eila ule’eila.אֵין כֵּאלֹקֵינוּ, עָלֵינוּ[The Neilah Service then concludes with] Ein K’Elokeinu and Aleinu. וְאֵין נוֹשְׂאִים כַּפַּיִםThe kohanim do not bless the people in the course of that Service.אוֹמְרִים הַיּוֹם יִפְנֶה, גַּם אִם הֶעֱרִיב הַיּוֹםThe sentence beginning Hayom yifneh is said even after dark.אֵין מְבָרְכִים שֶׁעָשָׂה לִי כָּל צָרְכִּי עַד לְמָחָרThe blessing that concludes she’asah li kol tzorki is not recited until the following day.יוֹם הַכִּפּוּרִים קוּמְט אוֹיס צוּ פאַסְטעֶן זעֶקס אוּן צְוואַנצִיג שָׁעָהIn practice, the fast of Yom Kippur lasts 26 hours.Text and Translation courtesy of Sichos in English

כַּפָּרוֹת: "בְּנֵי אָדָם - וּלְשָׁלוֹם" שָׁלֹשׁ פְּעָמִיםIn [the expiation ceremony known as] Kaparos,1 the passage from Bnei adam until u’leshalom is recited three times. וּבְכָל פַּעַם מְסַבֵּב ג' פְּעָמִים, סַךְ הַכֹּל מְסַבֵּב ט' פְּעָמִיםThe chicken is circled above one’s head three times after each recitation, for a total of nine times.עַד סוֹף תִּשְׁרֵי אֵין אוֹמְרִים תַּחֲנוּן[From this day] until the end of the month of Tishrei, Tachanun is not recited.מַלְקוּת: הַמַּלְקֶה וְהַנִּלְקֶה שְׁנֵיהֶם אוֹמְרִים וְהוּא רַחוּם שָׁלֹשׁ פְּעָמִים[Accompanying the 39 stripes of the nominal flogging called] malkos, the verse beginning Vehu Rachum is recited three times by both the person administering the lashes and the one receiving them.בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים הָעֲבוֹדָה הִיא חֲרָטָה עַל הֶעָבָר, בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים — קַבָּלָה עַל לְהַבָּאOn the eve of Yom Kippur, one’s avodah should focus on regret over the past; on Yom Kippur itself, it should focus on commitment for the future.Text and Translation courtesy of Sichos in English

קִצּוּר בִּאוּר אוֹפֶן ההAn explanation [by the Rebbe Rashab] of the fifth approach, abridged: ה, הַצְנֵעַ לֶכֶת עִם הוי' אֱלֹקֶיךָ“Walk humbly with G‑d your L‑rd.”זְהִירוּת שֶׁלֹּא תְהִי שׁוּם בְּלִיטָהThis means carefully avoiding all conspicuousness. וּכְמַאֲמַר לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם עָרוּם בְּיִרְאָהAs the Sages expressed it, “A person should always be sly in his fear [of G‑d].” וְעִנְיַן הָעַרְמוּמִית הוּא שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִכָּר כְּלַלThis “slyness” means ensuring that [one’s fear of G‑d] is utterly unnoticeable. יָדוּעַ דְּכַמָּה מֵחֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ מַסְתִּירִים עַצְמָם וְאִם הִתְגַּלּוּ הָיוּ מִצְטַעֲרִיםAs is well known, some early chassidim would conceal their [spiritual achievements], and were distressed if they were revealed.וְזֶהוּ עֲבוֹדַת הַתְּשׁוּבָה הַבָּאָה מֵהַצְנֵעַ לֶכֶתThis is the kind of teshuvah that comes from walking humbly.Text and Translation courtesy of Sichos in English

קִצּוּר בִּאוּר אוֹפֶן הדAn explanation [by the Rebbe Rashab] of the fourth approach, abridged: ב, בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָּעֵהוּ“Know Him in all your ways.”הָאָדָם הַשָּׂם לִבּוֹ וְדַעְתּוֹ עַל כָּל הַנַּעֲשֶׂה עִמּוֹ וּמִסָּבִיב לוֹA person who sets his heart and mind on everything that happens to him and around him רוֹאֶה הוּא אֱלֹקוּת בְּמוּחָשׁactually perceives G‑dliness. וּכְמוֹ שֶׁאָמַר אַדְמוּ"ר הָאֶמְצָעִי As the Mitteler Rebbe said, בְּיִתְרוֹן הַבַּעֲלֵי עֲסָקִים עַל הַיּוֹשְׁבֵי אֹהֶל בְּעִנְיַן רְאִיַּת אֱלֹקוּת בְּמוּחָשׁbusinessmen have an advantage over Torah scholars, for businessmen actually perceive G‑dliness.עֲבוֹדַת הַתְּשׁוּבָה הַבָּאָה מִרְאִיַת הַשְׁגָחָה פְּרָטִיתThis is the kind of teshuvah that comes from seeing Divine Providence.Text and Translation courtesy of Sichos in English

קִצּוּר בִּאוּר אוֹפֶן הגAn explanation [by the Rebbe Rashab] of the third approach, abridged: ו, וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ“Love your neighbor as yourself.”כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ הַזָּקֵן, אֲשֶׁר זֶהוּ כְּלִי לִוְאָהַבְתָּ אֵת הוי' אֱלֹקֶיךָAs the Alter Rebbe explained, fulfilling this mitzvah is a medium for [attaining the level at which one can] “love G‑d your L‑rd.”וּבִאוּר בַּמַּאֲמָר כָּל שֶׁרוּחַ הַבְּרִיוֹת נוֹחָה הֵימֶנּוּ רוּחַ הַמָּקוֹם נוֹחָה הֵימֶנּוּIt also underlies the principle that “anyone with whom his fellowmen are pleased, G‑d is pleased with.”עֲבוֹדַת הַתְּשׁוּבָה בְּסִבַּת לֵב טוֹבTo “love your neighbor as yourself” is the path of teshuvah that comes from a good heart.Text and Translation courtesy of Sichos in English

קִצּוּר בִּאוּר אוֹפֶן הבAn explanation [by the Rebbe Rashab] of the second approach, abridged: שׁ, שִׁוִּיתִי הוי' לְנֶגְדִּי תָמִיד“I have placed G‑d (Havayah) before me at all times.”הוי' מוֹרֶה עַל הִתְהַוּוּת הָעוֹלָם וְהִתְהַוּוּת הַנִּבְרָאִיםThe Divine Name Havayah [lit., “being, becoming”]denotes the bringing into existence of the world and the created beings. אֲשֶׁר הִתְהַוּוּת הַבְּרִיאָה כּוּלָהּ וְחַיּוּתָהּ הוּא בְּדֶרֶךְ אֵין עֲרוֹךְ מֵאַיִן לְיֵשׁThe manner in which all existence is created and granted vitality is such that, as it comes into being from nothingness, it has no appreciation of its incomparably [distant Creator].וְהִיא עֲבוֹדַת הַתְּשׁוּבָה הַבָּאָה עַל יְדֵי זֶה The act of teshuvah based upon this approach means אֲשֶׁר תָּמִיד לְנֶגֶד עֵינָיו עִנְיַן הַהֲוָיָ' שֶׁל הָעוֹלָם וּמְלוֹאוֹhaving the creation of the world and its fullness always in mind.Text and Translation courtesy of Sichos in English

צוֹם גְּדַלְיָה נִדְחֶהThe Fast of Gedaliah, postponed [from yesterday], is observed today. [The year 5704, 1943 when Rosh Hashana fell on Thursday and Friday]אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ[The “long”] Avinu Malkeinu is recited [at Shacharis and Minchah].סְלִיחוֹתSelichos [are recited on this day].קִצּוּר בִּאוּר אַאַמוּ"ר בְּאוֹפֶן הָאAn explanation [by the Rebbe Rashab] of the first approach, abridged: ת, תָּמִים תִּהְיֶה עִם הוי' אֱלֹקֶיךָ“Trust G‑d your L‑rd with simple faith.”עֲבוֹדַת הַתְּשׁוּבָה הַבָּאָה עַל יְדֵי הַתְּמִימוּתThis refers to the Divine service of teshuvah that comes through temimus, כַּמָּה בְּחִינוֹת וּמַדְרֵגוֹת בְּעִנְיַן הַתְּמִימוּתa quality that comprises several aspects and levels. וּבְיַחַס אֶל הַתְּשׁוּבָה הָעוֹלָה עַל כּוּלָּנָה הִיא תְמִימוּת הַלֵּב — הַנִּקְרֵאת עֶרנסְטְקַייטWith regard to teshuvah, the most important among them is temimus — earnestness — within the heart. כָּאָמוּר בְּאַבְרָהָם: וּמָצָאתָ אֶת לְבָבוֹ נֶאֱמָן לְפָנֶיךָAs it is stated with regard to Avraham, “You found his heart faithful to You.”Text and Translation courtesy of Sichos in English

מַתְחִילִין מִזְמוֹר לְדָוִד וְלֹא לְכוּ נְרַנְנָה וְכֵן בְּכָל שַׁבָּת מוֹצָאֵי יוֹם טוֹב[In the Kabbalas Shabbos Service,] we begin with Mizmor LeDavid instead of Lechu Neranenah. This applies whenever a festival ends on Friday evening.הפטורה: שׁוּבָה - יִכָּשְׁלוּ בָם. מִי אֵל כָּמוֹךָ - מִימֵי קֶדֶםThe haftarah [for Shabbos Teshuvah] begins with Shuvah… yikashlu vam and concludes with Mi E-l kamocha… mimei kedem.בִּיחִידוּת הַצֶּמַח צֶדֶק אֵצֶל רַבֵּנוּ הַזָּקֵן ב' תֵצֵא בְּשִׁשִּׁי בֶּאֱלוּל תּקס"דDuring a yechidus of the Tzemach Tzedek with the Alter Rebbe, on Monday of Parshas Ki Seitzei, 6 Elul, 5564 (1804), סִפֵּר לוֹ רַבֵּנוּthe Alter Rebbe told him: שַׁבָּת פָּרָשַׁת תָּבוֹא תּקכ"ח אָמַר מוֹרִי וְרַבִּי (הָרַב הַמַּגִּיד מִמּעֶזְרִיטְשׁ) — תּוֹרָה “On Shabbos Parshas Ki Savo, 5528 (1768), my mentor and master (the Maggid of Mezritch) delivered a teachingוְהַתְחָלָתָהּ וְשַׁבְתָּ עַד הוי' אֱלֹקֶיךָthat opened with the verse, Veshavta ad HaShem Elokecha — ‘You shall return to Havayah (G‑d), Elokecha (your L‑rd).’וּבִאֵר כִּי עֲבוֹדַת הַתְּשׁוּבָה צְרִיכָה לִהְיוֹת עַד אֲשֶׁר הוי', שֶׁהוּא לְמַעְלָה מֵהָעוֹלָמוֹת“The Maggid [understood this verse as implying that ‘You shall return until Havayah is Elokecha,’ and] explained that one must bring one’s Divine service of teshuvah to the point that Havayah, [the aspect of Divinity] that transcends all worlds, יִהְיֶה אֱלֹקֶיךָ, אֱלֹקִים בְּגִימַטְרִיָּא הַטֶּבַע, בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִיםbecomes Elokecha (your L‑rd). [He went on to say that] the Divine Name Elokim (א-להים) has the numerical equivalent of the word hateva (הטבע), meaning ‘nature.’ This [link is exemplified] in the verse, ‘In the beginning, Elokim created….’” [I.e, the natural world came into being through the Name Elokim. Thus the term Elokecha (your L‑rd) refers to the Divine power within us that endows us with life-energy.]כָּל הַחֶבְרַיָּא קַדִּישָׁא הָיוּ בְּהִתְעוֹרְרוּת גְּדוֹלָה מִתּוֹרָה הַהִיאThe entire holy brotherhood [of the Maggid’s disciples] was greatly aroused by this teaching. הָרַב הַצַּדִּיק ר' מְשׁוּלָּם זוּסְיָא מֵאַנִיפּאָלִי אָמַרHowever, one of the disciples, the tzaddik R. Meshullam Zusya of Hanipoli, declared כִּי הוּא אֵינוֹ יָכוֹל לְהַגִּיעַ לְמַעֲלַת תְּשׁוּבָה כָּזוֹ, וְעַל כֵּן יְחַלֵּק אֶת הַתְּשׁוּבָה לַחֲלָקִיםthat he could not reach such a level of teshuvah, and therefore divided it into its components. כִּי תְּשׁוּבָה רָאשֵׁי תֵּיבוֹתTeshuvah (תשובה), he pointed out, is an acronym for the following five verses:ת, תָּמִים תִּהְיֶה עִם הוי' אֱלֹקֶיךָ“Trust G‑d your L‑rd with simple faith.”שׁ, שִׁוִּיתִי הוי' לְנֶגְדִּי תָמִיד“I have placed G‑d before me at all times.”ו, וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ“Love your neighbor as yourself.”ב, בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ“Know Him in all your ways.”ה, הַצְנֵעַ לֶכֶת עִם ה' אֱלֹקֶיךָ“Walk humbly with G‑d your L‑rd.”כְּשֶׁסִּפֵּר לִי אַאַמוּ"ר אֶת הַנִּזְכָּר לְעֵיל, סִיֵּם[The Rebbe Rayatz added:] When my revered father [the Rebbe Rashab] told me the above, he concluded: תֵּיבַת תְּשׁוּבָה צְרוּפָה מֵחָמֵשׁ אוֹתִיּוֹת“The word teshuvah comprises five letters, אֲשֶׁר כָּל אוֹת הוּא דֶרֶךְ וְאוֹפֶן בַּעֲבוֹדַת הַתְּשׁוּבָהeach representing a distinct path and approach to the labor of teshuvah.” וּבִאֵר בַּאֲרִיכוּת חֲמִשָּׁה הָאוֹפַנִּיםHe explained these five approaches at length and then said: וְכוּלָּם בָּאִים מִכֹּחַ אֶל הַפּוֹעַל עַל יְדֵי עֲבוֹדַת הַתְּפִלָּה‘All of them are actualized through the service of prayer.’”Text and Translation courtesy of Si9chos in English

לְאֵל עוֹרֵךְ דִּין - בִּתְפִלַּת מוּסָףThe liturgical hymn, LeE-l Orech Din, is recited in the Mussaf service. בְּמִנְחָה אֵין אוֹמְרִים הוֹדוּ, אֲבָל אוֹמְרִים פָּתַח אֵלִיָּהוּBefore the Minchah Service, we do not recite the psalm beginning Hodu, but we do recite the passage beginning Pasach Eliyahu.מַה שֶׁכָּתוּב בַּסִּדּוּר, שַׁעַר הַקְּרִיאַת שְׁמַעIt is stated in the Siddur — under the heading Shaar HaKerias Shema, דִּבּוּר הַמַּתְחִיל לְהָבִין הַהֶפְרֵשׁ (ע"ד עָמוּד א')in the maamar entitled LeHavin HaHefreish (p. 74a ff.) — שֶׁקּוֹדֶם תְּקִיעַת שׁוֹפָר אוֹמְרִים אָנָּא בְּכֹחַthat before sounding the shofar we recite the passage beginning Ana BeCho’ach.פֵּרוּשׁוֹ: בְּדֶרֶךְ כְּלַל הֵם הַכַּוָּנוֹת מֵהַפְּסוּקִים שֶׁרָאשֵׁי תֵּיבוֹת שֶׁלָּהֶם שֵׁם שֵׁנִי מִשֵּׁם מ"בGenerally speaking, the [intent of this instruction is that one should have in mind] the mystical significance of the verses [recited before the sounding of the shofar], whose words form an acronym for the second [component] of G‑d’s Name of 42 Letters.אָמְנָם יֵשׁ שֶׁמְּכַוְּנִים הַתֵּיבוֹת אָנָּא בְּכֹחַ כו' בְּמַחֲשָׁבָהSome individuals, however, picture the words of Ana BeCho’ach in their minds, אֲבָל אֵין אוֹמְרִים הָאוֹתִיּוֹת וְהַתֵּיבוֹתwithout articulating the letters or words. וְהָעוֹסֵק בְּכַוָּנוֹת צָרִיךְ לִלְמוֹד הָעִנְיָנִים בָּרוּר בְּכִתְבֵי הָאַרִ"י ז"ל, וְאָז כַּוָּנָתוֹ רְצוּיָהWhoever engages in mystical intentions must study the concepts clearly from the writings of the AriZal. [Only] then will his intention be acceptable.Text and Translation courtesy of Sichos in English

בִּרְכַּת הַדְלָקַת הַנֵּרוֹת: שֶׁל יוֹם הַזִּכָּרוֹן. שֶׁהֶחֱיָנוּThe blessings recited over candle-lighting are asher kidshanu… lehadlik ner shel Yom HaZikaron, and Shehecheyanu.אֵין כּוֹפְלִין "לְעֵילָּא" בְּקַדִּישׁ, לְבַד מִנְּעִילָהThe word le’eila is not repeated in Kaddish, except at Neilah.לְדָוִד גו' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ גו' — קוֹדֶם עָלֵינוּThe psalm beginning LeDavid… haaretz u’meloah is recited [in the Evening Service] before Aleinu. [Editors note: This directive is superseded by a later one — to recite this psalm before Kaddish Tiskabel]בְּקִדּוּשׁ הַיּוֹם: תִּקְעוּ, כִּי חֹק. וְאֵין אוֹמְרִים אֵלֶּה מוֹעֲדֵי וְאַתְקִינוּIn [the daytime] Kiddush, we say the verses that begin, Tiku... and Ki chok. The verse that begins Eileh moadei and [the introductory Kabbalistic sentence beginning] Askinu seudasa are not recited.לְתַשְׁלִיךְ: מְנַעֲרִים שׁוּלֵי הַטַּלִּית קָטָן[After] Tashlich, one shakes the hem of one’s tallis katan.יְהִי רָצוֹן שֶׁעַל הַתַּפּוּחַ — אַחַר הַבְּרָכָה וְקוֹדֶם הָאֲכִילָהThe Yehi Ratzon10 should be recited after the blessing over the apple, before it is eaten.אוֹכְלִים רֹאשׁ אַיִל, אֲבָל אֵין אוֹמְרִים יְהִי רָצוֹן כִּי אִם עַל הַתַּפּוּחַOne partakes of the head of a ram, but the Yehi Ratzon is recited only over the apple.Text and Translation courtesy of Sichos in English

סְלִיחוֹת בְּאַשְׁמוֹרֶת הַבּוֹקֶר [The penitential prayers called] Selichos are recited “at the morning watch.”וְאֵין נְפִילַת אַפַּיִםOn this day, Tachanun is omitted.הַתָּרַת נְדָרִים וּבַעֲשָׂרָה[In the morning,] the Annulment of Vows is carried out with ten [listeners who serve as an ad hoc court].עֵרוּב תַּבְשִׁילִיןAn Eruv Tavshilin is made. [This is required only when Rosh HaShanah falls on Thursday and Friday (as in 5704/1943, the year of publication)]יוֹם הֻלֶּדֶת אֶת הַצֶּמַח צֶדֶק — שְׁנַת תקמ"טThe Tzemach Tzedek was born on this date in 5549 (1789).מִפִּתְגָמֵי רַבֵּינוּ הַזָּקֵןA saying of the Alter Rebbe: מעֶן האָט גאָר קֵיין הַשָּׂגָה נִיט, וִוי עֶס אִיז טַייעֶר בּאַ הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ דעֶר גּוּף פוּן אַ אִידעֶןWe have no comprehension of how dearly G‑d cherishes the body of a Jew.Text and Translation courtesy of Sichos in English

בִּרְכַּת ד' הִיא תַעֲשִׁיר, בִּכְלַל “It is G‑d’s blessing that brings wealth.” This applies universally, וּבִפְרַט לְהַנּוֹתֵן מֵעִתּוֹ וּמִזְּמַנּוֹ לַעֲסוֹק בְּצָרְכֵי צִבּוּר בְּעִנְיָנֵי צְדָקָה וְחִזּוּק הַיַּהֲדוּתbut particularly to a person who devotes his time to communal needs, such as matters of tzedakah and strengthening the practice of Yiddishkeit. וּכְמַאֲמַר: דעֶר אוֹיבּעֶרשׁטעֶר בָּרוּךְ הוּא בְּלַייבּט נִיט קֵיין בַּעַל חוֹבAs the familiar adage expresses it, “G‑d does not remain a debtor.” פאַר יעֶדעֶר גוּטעֶר זאַךְ וואָס אַ אִיד טוּטFor every good deed that a Jew does, צאָלט עֶר בְּמֵיטַב מִיט בָּנֵי חַיֵּי וּמְזוֹנֵי רְוִיחֵיG‑d repays him generously — with children, vitality, and abundant sustenance.Text and Translation courtesy of Sichos in English

מִדִּבְרֵי קֹדֶשׁ רַבֵּנוּ הַזָּקֵןThe following are the holy words of the Alter Rebbe, יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ[commenting on the phrase,] “Israel, one nation in the world:”דעֶר עַם יִשְׂרָאֵל אוֹיך אִין דעֶר עֶרדִישׁעֶר וועֶלט אִיז פאַרבּוּנדעֶן מִיט ה' אֶחָדThe nation of Israel, even as it exists in this earthy world, is connected with the one G‑d.הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ מאַכט פוּן רוּחָנִיּוּת גַּשְׁמִיּוּתG‑d creates materiality out of spirituality,אוּן דעֶר עַם יִשְׂרָאֵל מאַכט פוּן גַּשְׁמִיּוּת רוּחָנִיּוּתand the people of Israel make spirituality out of materiality.Text and Translation courtesy of Sichos in English

סֵדֶר הֶכְשֵׁר בָּשָׂר לַאֲכִילָה לְהוֹצִיא מִמֶּנּוּ דַּם הָאָסוּר הוּאTo make meat fit for consumption, the forbidden blood must be removed by the following procedure: שְׁרִיָּה, מְלִיחָה, הֲדָחָה[First the meat is] soaked, then salted, and then rinsed. עִנְיָנָם בָּעֲבוֹדָהThe parallels in our Divine service are: הֲדָחָה — נִגּוּןSoaking — which means immersing oneself in the words of one's Rebbe; מְלִיחָה — יְחִידוּתsalting — which means [meeting him at] yechidus; שְׁרִיָּה — וֵוייקעֶן זִיךְ אִין דִּבְרֵי הָרַבrinsing — which means [singing a] niggun.Text and Translation courtesy of Sichos in English

אֲמִירַת כָּל הַתְּהִלִּים בְּהַשְׁכָּמָה. יוֹם הִתְוַעֲדוּת[On this Shabbos, too, it is our custom] to recite the entire Book of Tehillim early in the morning and to hold a farbrengen on that day.סְלִיחוֹת — אַחַר חֲצוֹת לַּיְלָה וּבְסָמוּךְ לָהּ[On Saturday night,] Selichos should be begun after midnight, but close to it. אֲבָל בִּשְׁאַר הַיָּמִים — בְּאַשְׁמוֹרֶת הַבּוֹקֶרOn the other days, [these prayers] should be recited “at the morning watch.”כַּאֲשֶׁר נִצָּבִים וַיֵּלֶךְ נִפְרָדוֹת When the parshiyos called Nitzavim and Vayeilech are read on separate weeks, מַתְחִילִין לְמַפְטִיר וְכֵן לִשְׁבִיעִי — שַׁבָּת פָּרָשַׁת נִצָּבִים — רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ גוboth the maftir and the shevi’i reading of Parshas Nitzavim begin Re’eh nasati lefanecha.אַדְמוּ"ר הַזָּקֵן סִפֵּרThe Alter Rebbe related: בְּמעֶזְרִיטְשׁ שָׁמַעְתִּי מִמּוֹרִי וְרַבִּי הָרַב הַמַּגִּיד בְּשֵׁם מוֹרוֹ רַבּוֹ הַבַּעַל שֵׁם טוֹב, נִשְׁמָתוֹ עֵדֶןWhen I was in Mezritch, I heard the following teaching from my revered master, the Maggid, in the name of his revered master, the Baal Shem Tov. הַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי שֶׁהוּא הַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָהThe seventh month [which is Tishrei] is the first of the months of the year.הקב"ה בְּעַצְמוֹ מְבָרְכוֹ בְּשַׁבָּת מְבָרְכִים שֶׁהוּא הַשַּׁבָּת הָאַחֲרוֹן דְּחֹדֶשׁ אֱלוּלThe Holy One Himself blesses it on Shabbos Mevarchim, the last Shabbos of the month of Elul. וּבְכֹחַ זֶה יִשְׂרָאֵל מְבָרְכִים אֶת הַחֳדָשִׁים י"א פְּעָמִים בַּשָּׁנָהAnd with the power of this [blessing], the Jewish people bless the months eleven times in the year.כְּתִיב אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם[This week’s Torah reading begins:] Atem nitzavim hayom — “You are standing firm today.” דְּהַיּוֹם קָאֵי עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁהוּא יוֹם הַדִּיןThe word “today” alludes here to Rosh HaShanah, which is the Day of Judgment, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב וַיְהִי הַיּוֹם גו' וְתִרְגֵּם וַהֲוָה יוֹם דִּינָא רַבָּאfor the phrase, “The day came,” is rendered by the Targum with the words, “the day of great judgment came.” וְאַתֶּם נִצָּבִים קַיָּמִים וְעוֹמְדִים, וְהַיְנוּ שֶׁזּוֹכִים בַּדִּין[And it is concerning this day that the Torah tells us:] “You are standing firm”; that is, you are vindicated in judgment.וּבַשַּׁבָּת שֶׁלִּפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁהוּא שַׁבָּת הָאַחֲרוֹן דְּחֹדֶשׁ אֱלוּל On the Shabbos before Rosh HaShanah, which is the last Shabbos of the month of Elul, קוֹרְאִין אָז פָּרָשַׁת אַתֶּם נִצָּבִיםwe read the parshah that begins with the words, Atem nitzavim.  דְּזֶהוּ בִּרְכָתוֹ שֶׁל הקב"ה, בְּשַׁבָּת מְבָרְכִים חֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי This [reading constitutes] the blessing that G‑d gives on the Shabbos that blesses the seventh month, שֶׁהוּא הַמּוּשְׂבַּע וְהַמַּשְׂבִּיעַ בְּרוֹב טוּב לְכָל יִשְׂרָאֵל עַל כָּל הַשָּׁנָהthe month that is satiated and that satiates the entire Jewish people with abundant bounty for the entire year.Text and Translation courtesy of Sichos in English

אַמאָל אִיז יעֶדעֶר וואָרט וואָס מ'האָט געֶהעֶרט געֶוועֶן אַ תּוֹרָהThere was a time when every word that one heard was a teaching, אוּן יעֶדעֶר זאַךְ וואָס מ'האָט געֶזעֶהן — אַ הוֹרָאָה אִין עֲבוֹדָה אוּן הַדְרָכָהand every event that one saw was a directive for one’s Divine service and personal guidance.Text and Translation courtesy of Sichos in English

ר' מֹשֶׁה, בְּנוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ הַזָּקֵן בְּלָמְדוֹ — וְהוּא אָז כְּבֶן ח'-י"א שָׁנָהThe Alter Rebbe’s son, R. Moshe, who was between eight and eleven years old at the time, הַסּוּגְיָא בְּשִׁבְחָן שֶׁל חֲכָמִים בְּגִטִּין (ס"ז א)was studying the passage in Tractate Gittin (p. 67a) that praises our Sages, נִסְתַּפֵּק בְּמַאֲמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי שָׁם: שְׁנוּ מִדּוֹתַיand was uncertain about the meaning of R. Shimon bar Yochai’s statement: “Study midosai.” שֶׁיֵשׁ בָּזֶה שְׁנֵי פֵּרוּשִׁים: לִמְדוּ תוֹרָתִי (רַשִׁ"י) אוֹ מִדּוֹתַי כִּפְשׁוּטוֹThere are two interpretations of this: “Learn my teachings” (as Rashi comments), or “Learn my character traits,” according to the simple meaning of the term middos.בְּתוֹךְ כַּךְ נִכְנַס רַבֵּנוּ הַזָּקֵן וְאָמַר — בְּנִגּוּן, כְּדַרְכּוֹ בַּקֹּדֶשׁAs he was deliberating, the Alter Rebbe entered the room and said the following words melodically, as was his holy practice: תּוֹרָה שֶׁנִּתְּנָה לָנוּ כּוּלָּהּ מִדּוֹת טוֹבוֹת“The Torah that was given to us consists entirely of exemplary character traits. אֲפִלּוּ הָעוֹנָשִׁין שֶׁבָּהּ הֵם בֶּאֱמֶת חֶסֶד וָטוֹבEven its punishments are really kindness and goodness. וּשְׁנֵי הַפֵּרוּשִׁים אֶחָד הֵם וְהָא בְּהָא תַּלְיָאThus the two interpretations are in fact one and interdependent. אִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת מִדּוֹת טוֹבוֹת בְּלִי תּוֹרָה, וְאִי אֶפְשָׁר לַתּוֹרָה בְּלִי מִדּוֹת טוֹבוֹתIt is impossible to have exemplary character traits without Torah knowledge and it is impossible to have Torah knowledge without exemplary character traits.”כְּכָל הַנִּזְכָּר לְעֵיל קָרָה גַּם לְהַצֶּמַח צֶדֶק בִּהְיוֹתוֹ בְּגִיל ח'-י"א שָׁנָהThe Tzemach Tzedek had an identical experience when he was the same age.Text and Translation courtesy of Sichos in English