The daily Hayom Yom with Rabbi Yosef Katzman

אֵין אוֹמְרִים אָב הָרַחֲמִים וְצִדְקָתְךָ[When Shushan Purim Katan falls on Shabbos,] the passage beginning Av HaRachamim is omitted [after the Torah Reading], and [in the Afternoon Service] the passage beginning Tzidkas'cha is omitted.רוֹשְׁמִים עַל הַלֶּחֶם קוֹדֶם בִּרְכַּת הַמּוֹצִיא, אֲבָל נִזְהָרִים שֶׁלֹּא לַחֲתּוֹךְ[On Shabbos,] before reciting the blessing HaMotzi, we make a mark on the loaf [with the knife], though we take care not to cut it.גַּם בְּקִדּוּשׁ עַל הַפַּת אוֹמְרִים סַבְרִי מָרָנָן[Not only when Kiddush is recited over wine, but] also when Kiddush is recited over bread, [the blessing is preceded by the phrase], Savri maranan (“Gentlemen, attention!”).אוֹיף לֶעָתִיד לָבוֹא שְׁטעֶהְטWith regard to the Ultimate Future, it is written: אֶבֶן מִקִּיר תִּזְעָק וְכָפִיס מֵעֵץ יַעַנֶנָּה“A stone will cry out from the wall and a sliver will answer it from the beams.” אִיצְטעֶר שְׁווַייגְט דעֶר דּוֹמֵםAt present, inanimate objects are silent; מְ'טרעֶט אוֹיף אִיהם אוּן עֶר שְׁווַייגטeven when trodden on, they hold their peace. אָבּעֶר עֶס וועֶט קוּמעֶן אַ צַייט אִין דעֶם גִילוּי פוּן לֶעָתִידHowever, there will come a future time of revelation וואָס דעֶר דּוֹמֵם וועֶט אָנְהוֹיבּעֶן רֵיידעֶןwhen inanimate objects will begin to talk, דעֶרצֵיילעֶן, אוּן עֶר וועֶט מאָנעֶןto relate, and to accuse: אוֹיבּ מעֶן האָט גֵייעֶנְדִיג נִיט געֶטראַכט אָדעֶר געֶרעֶדט דִּבְרֵי תוֹרָהIf a person did not think or speak words of Torah while he was walking, פאַרְוואָס האָט מעֶן אוֹיף אִים געֶטראָטעֶןwhy did he tread on them?דִי עֶרְד וואָס מעֶן טְרעֶט אוֹיף אִיהְרthe earth upon which we tread וואַרְט טוֹיזעֶנטעֶר יאָהְרעֶן, פוּן שֵׁשֶׁת יְמֵי בְּרֵאשִׁיתhas been waiting — for the thousands of years since the Six Days of Creation, אוּן עֶס טְרעֶטעֶן אוֹיף אִיהְר דעֶרְווַייל כַּמָה בְּרוּאִים בַּעֲלֵי חַיִּים כוwhile numerous creatures have trodden on it — בִּיז עֶס וועֶט דאָרט טְרעֶטעֶן אַ אִיד, צְוֵויי אִידעֶן, אוּן וועֶלעֶן רֵיידעֶן אַ דְּבַר תּוֹרָהfor one or two Jews to walk on it and exchange words of Torah. וּבְאִם לַאו - זאָגְט זִי: דוּ בִּיזְט דאָך אוֹיך וִוי אַ בְּהֵמָהFor if they do not, [the earth] declares: “You are no different than an animal.”Text and Translation courtesy of Sichos in English

אֵין אוֹמְרִים תַּחֲנוּן.[On Purim Katan,] Tachanun is not recited.1אַאַזְמוּ"ר סִפֵּר לְאַאַמוּ"ר: My revered grandfather, the Rebbe [Maharash], once told my revered father, the Rebbe [Rashab]: דִי מַאֲמָרִים וואָס זַיינעֶן געֶדרוּקט אִין לִקּוּטֵי תּוֹרָה, “The maamarim that appear in Likkutei Torah האָט דעֶר טאַטעֶ (הַצֶּמַח צֶדֶק) אוֹיסְגעֶקְלִיבּעֶן פוּן צְוֵויי טוֹיזעֶנְט מַאֲמָרִים.my father (the Tzemach Tzedek) chose from two thousand maamarim [authored by the Alter Rebbe].”Text and Translation courtesy of Sichos in English

בְּמִנְחָה אֵין אוֹמְרִים תַּחֲנוּןDuring the Afternoon Service, Tachanun is not recited.אַאַמוּ"ר אָמַרMy revered father, the Rebbe [Rashab], once remarked: בַּא מִיר אִיז בָּרוּר“It is clear to me אַז אַ חַסִידִישׁעֶר אִיד זִיצְט אִין בֵּית הַמֶדְרָשׁthat when a chassidic Jew sits in the House of Study אוּן לעֶרעֶנט אָדעֶר חַזֶר'ט אַ חֲסִידוּת בְּרַבִּיםand learns or reviews aloud a maamar of Chassidus together with others, אִיז אַ שִׂמְחָה בּאַ דִי זֵיידעֶסhe brings joy to my forefathers.אוּן זֵייעֶר שִׂמְחָה אִיז מַסְפִּיק פאַר אִיהם, קִינְדעֶר אוּן קִינְד'ס קִינְדעֶרThis happiness generates for that person, for his children, and for his grandchildren, רוֹב טוּב בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּתabundant goodness, both material and spiritual.”Text and Translation courtesy of Sichos in English

כְּתִיב מַתַּן אָדָם יַרְחִיב לוֹ וְלִפְנֵי גְדוֹלִים יַנְחֶנּוּIt is written: “A man’s gift grants him amplitude, and leads him before great men.” יֵשׁ לְךָ אֲנָשִׁים שֶׁהֵם גְּדוֹלֵי הַשֵּׁם בְּחָכְמָתָם אוֹ בְּעָשְׁרָםSome people are renowned for their wisdom or their wealth. אֲבָל מַתַּן אָדָםHowever, “a man’s gift” — כְּשֶׁהָאָדָם נוֹתֵן אֶת הָאָדָם שֶׁלּוֹ בְּאֵיזֶה הִתְעַסְּקוּת בְּהַחְזָקַת הַדָּתhis giving of himself to an activity that strengthens the practice of Yiddishkeit — הִנֵה לֹא זוּ בִּלְבַד כִּי יַרְחִיב לוֹnot only elicits ample blessings, אֶלָּא עוֹד זֹאת כִּי לִפְנֵי גְדוֹלִים יַנְחֶנּוּbut also “leads him before great men.”Text and Translation courtesy of Sichos in English

יָדוּעַ וּמְקוּבָּל בְּעִנְיַן הַכַּוָּנוֹת שֶׁבִּתְפִלָּהThere is a well-known tradition אֲשֶׁר אֵלּוּ שֶׁאֵין דַּעְתָּם יָפָה לְכַוֵּןconcerning individuals who do not have the mental ability to concentrate on the kavanos, the mystical concepts to be meditated upon in the course of the prayers, מִפְּנֵי הֶעְדֵּר הַיְדִיעָה אוֹ מִפְּנֵי שֶׁאֵין בְּכֹחָם לִזְכּוֹר כַּוָּנוֹת הַפְּרָטִיּוֹת בְּעֵת הַתְּפִלָּהeither because they are not familiar with them, or because they cannot recall the specific concepts at the appropriate points in the course of the prayers: מַסְפִּיק שֶׁיְּכַוְּנוּ כַּוָּנָה כְּלָלִיתIt is sufficient that they have in mind a comprehensive kavanah — לִהְיוֹת תְּפִלָּתוֹ נִשְׁמַעַת לְפָנָיו יִתְבָּרֵךְ עִם כָּל הַכַּוָּנוֹת הַמְבוֹאָרוֹת בְּסִפְרֵי קַבָּלָה.that their prayers should be heard by G‑d as if [they were recited] with all the kavanos that are set out in the Kabbalistic texts.Text and Translation courtesy of Sichos in English

בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן קוֹדֶם מַיִם אַחֲרוֹנִיםIn [preparation for] the Grace after Meals, before washing the fingertips for mayim acharonim, אוֹמְרִים עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל, לַמְּנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹת, אֲבָרְכָה, זֶה חֵלֶקwe recite the psalms Al naharos Bavel, Lamenatzeiach bineginos, then [the bracket of verses beginning] Avarchah, and the verse, Zeh chelek.בְּיוֹם שֶׁאֵין אוֹמְרִים בּוֹ תַּחֲנוּןOn a day when Tachanun is not recited,שִׁיר הַמַעֲלוֹת בְּשׁוּב, לִבְנֵי קֹרַח, אֲבָרְכָה, זֶה חֵלֶקwe recite the psalms that begin Shir hamaalos beshuv and Livnei Korach [instead of the two psalms mentioned above], then [the bracket of verses beginning] Avarchah, and the verse, Zeh chelek.אַחַר מַיִם אַחֲרוֹנִים וַיְדַבֵּר אֵלַיAfter washing the fingertips with mayim acharonim, we recite the verse Vaydaber eilai.Text and Translation courtesy of Sichos in English

אַז מעֶן געֶהט אִין גאַס אוּן מעֶן טְראַכְט מִשְׁנָיוֹת תַּנְיָאWhen a person walks down the street and mentally reviews passages from Mishnayos or Tanya, אוּן מְ'זִיצְט אִין קְראָם (סְטאָר) מִיט אַ חוּמָשׁ, אַ תְּהִלִּיםor sits in his store with a Chumash or a Tehillim, אִיז אִיצְט אִיז דאָס טַייעֶרעֶרthis is more cherished [Above] than [in previous ages], וִוי אִין דעֶר צַייט, וועֶן אִין גאַס (סְטרִיט) אִיז געֶוועֶן לִיכְטִיג בְּאוֹר תּוֹרָהwhen the street shone with the light of Torah. מְ'טאָר נִיט געֶהן אִין גאַס אַלִבָּא רֵקָנְיָאOne must not go out in the street emptyhanded. מעֶן דאַרף האָבּעֶן תּוֹרָה, מִיט וואָס צוּ געֶהן אִין גאַסOne must be equipped with words of Torah with which one can walk in the street.Text and Translation courtesy of Sichos in English

דעֶר אַלטעֶר רֶבִּי האָט אַמאָל אַרַיינְגעֶרוּפעֶן אַ יוּנְגעֶרמאַן פוּן דעֶם מַגִּיד'ס תַּלְמִידִיםThe Alter Rebbe once summoned a young disciple of the Maggid [of Mezritch]. אוּן האָט אִיהם געֶזאָגט — מִיט אַ נִגּוּן, כְּדַרְכּוֹSpeaking in his customary singsong, he said: “אִיך האָבּ אַ מִצְוָה פוּן וְלִּמַדְתֶּם אוֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם“I am charged with the commandment, ‘And you shall teach them to your children,’ דוּ האָסט אַ מִצְוָה פוּן זָן וּמְפַרְנֵס בְּנֵי בֵיתוֹand you are charged with the mitzvah of providing for your family. לאָמִיר זִיך בַּייטעֶןLet us exchange tasks. אִיך וועֶל דִיר געֶבּעֶן דוּ זאָלְסט קעֶנעֶן מְקַיֵּים זַיין דַיין מִצְוָהI will provide you with what you need to fulfill your mitzvah, אוּן דוּ לעֶרעֶן מִיט מַיין זוּןand you will teach my son” — דאָס אִיז געֶוועֶן דעֶר מִיטעֶלעֶר רֶבִּיwho was the Mitteler Rebbe.אוּן האָט אִיהם מְבַאֵר געֶוועֶן סֵדֶר הַלִּמוּדThe Alter Rebbe then gave him a study plan: דאָס עֶרשְׁטעֶ לעֶרעֶנְט מעֶן אוֹתִיוֹת א. בּ“First, you should teach him the letters of the alef-beis. וואָס אִיז אַן אַלֶףWhat is an alef? אַ פִּינְטעֶלעֶ פוּן אוֹיבּעֶן, אַ פִּינְטעֶלעֶ פוּן אוּנְטעֶן, אַ קַו בְּאֶמְצַעA point above, a point below, and a line in between. דאָס אִיז אַן אַלֶףThat makes an alef.אַ קִינְד מוּז ווִיסעֶן“A child must know אַז דעֶר אַלֶף פוּן תּוֹרָהthat the first principle of the Torahאִיז דעֶר יוּד פוּן אוֹיבּעֶןis a yud Above,דעֶר יוּד פוּן אוּנְטעֶןa yid below, מִיט דעֶם קַו פוּן אֱמוּנָה וואָס בּאַהעֶפְט זֵייand a line of faith that connects them.” נאָך אַ נוּסְחָא אִיז דאָOr, according to another version: אַ יוּד לְמַעְלָה דאָס אִיז דִי נְשָׁמָה“The yud above is the soul, אַ אִיד לְמַטָּה דאָס אִיז דעֶר גּוּףthe yud below is the body, אוּן אַ קַו שֶׁל יִרְאַת שָׁמַיִם בְּאֶמְצַעand the line in the middle is the fear of Heaven.”Text and Translation courtesy of Sichos in English

כָּל אִישׁ בְּיִשְׂרָאֵל עָלָיו לָדַעַת, כִּי הוּא שְׁלִיחַ אֲדוֹן כֹּלEvery Jew must know that he is an agent of the Master of All, לְמַעַן הָבִיא לַפּוֹעַל — בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא — רְצוֹנוֹ יִתְבָּרֵךְ וְכַוָּנָתוֹ בִּבְרִיאַת הָעוֹלָם[charged with the mission of] actualizing - wherever he may be -  G‑d’s will and intent in creating the world — שֶׁהֵם לְהָאִיר אֶת הָעוֹלָם בְּאוֹר תּוֹרָה וַעֲבוֹדָהto illuminate the world through the light of the Torah and Divine service. וְהוּא עַל יְדֵי קִיּוּם מִצְוֹת מַעֲשִׂיּוֹת וְהַשְׁרָשַׁת מִדּוֹת טוֹבוֹתThis is achieved through the performance of practical mitzvos and by inculcating [in oneself] positive character traits.Text and Translation courtesy of Sichos in English

מִשִּׂיחוֹת אַאַמוּ"רMy revered father, the Rebbe [Rashab], once said: עֶס אִיז אַ מַעֲלָה נִפְלָאָה“It is a wondrous trait, וואָס דעֶר אוֹיבּעֶרשׁטעֶר בָּרוּךְ הוּא אִיז מְזַכֶּהwhen G‑d grants a person אוּן מעֶן קְרִיגְט אַ חוּשׁ מִיט אַ געֶשׁמאַק אַ אִידעֶן אַ טוֹבָה טאָןa warm sensitivity and a pleasurable satisfaction in doing a fellow Jew a favor — בִּיז אַז יעֶנעֶר וועֶרט בּאַ אִים טַייעֶרעֶר וִוי עֶר בּאַ זִיךto the point that he cherishes him more than he cherishes himself. וואָרוּם אוֹיף זִיך קעֶן עֶר געֶפִינעֶן כַּמָה טְעָמִיםFor a person can find many reasons to explain פאַר וואָס עֶס קוּמְט אִים זאָל, חַס וְשָׁלוֹם, זַיין נִיט גוּטwhy he himself deserves [to be challenged by] difficulties, אָבּעֶר אוֹיף דעֶם אַנְדעֶרעֶן אִיז דאָס נִיט שַׁיָּךְ כְּלָלwhereas such assumptions about someone else are unthinkable.”Text and Translation courtesy of Sichos in English

בְּלִי שׁוּם צֵל סָפֵק וּסְפֵק סְפֵיקָאBeyond the slightest shadow of a doubt, הִנֵּה בְּכָל מָקוֹם מִדְרַךְ כַּף רַגְלֵינוּwherever our feet tread, הַכֹּל הוּא לְזַכּוֹת וּלְטַהֵר אֶת הָאָרֶץ בְּאוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה וְהַתְּפִלָּהthe sole reason is that we refine and purify the earth by uttering words of the Torah and of prayer. וַאֲנַחְנוּ כָּל יִשְׂרָאֵל שְׁלוּחֵי דְרַחֲמָנָא אָנוּWe — all of Israel — are agents of the Compassionate One, אִישׁ אִישׁ כַּאֲשֶׁר גָזְרָה עָלָיו הַשְׁגָּחָה הָעֶלְיוֹנָהeach of us according to the charge that supernal Providence has decreed upon him. אֵין חָפְשִׁי מֵעֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ, אֲשֶׁר הוּעַמְסָה עַל שִׁכְמֵנוּNo one is free from the holy task that has been placed on our shoulders.Text and Translation courtesy of Sichos in English

רֵאשִׁית הַהֲכָנָה לְהִתְעַסְּקוּת בִּשִׂכְלִים עִיּוּנִיםThe first step in preparing for disciplined meditation, וּבְשֵׂכֶל אֱלֹקִי בִּפְרָטespecially on G‑dly concepts, הוּאrequires: א) יְגִיעַת בָּשָׂר לְהָסִיר הַטּוּב טַעַם מֵעִנְיָנֵי עוֹלָם(a) toiling with the flesh to remove one’s pleasurable taste for worldly matters; ב) יְגִיעַת נֶפֶשׁ לְעוֹרֵר הַטּוּב טַעַם בְּמוּשְׂכָּלוֹת בִּכְלָל(b) toiling with the soul to arouse a pleasurable taste for the contemplation of concepts in general, וּבְעִנְיָנֵי אֱלֹקוּת בִּפְרָטand of G‑dly concepts in particular.Text and Translation courtesy of Sichos in English

רַבֵּנוּ הַזָּקֵן אָמַרThe Alter Rebbe taught מִצְוַת אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל הוּא לִיְלִיד עַם יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר מֵעוֹלָם לֹא רָאָה אוֹתוֹthat the mitzvah of ahavas Yisrael, loving a fellow Jew, applies to every member of the Jewish people, even if one has never seen him. וּמִכָּל שֶׁכֵּן לַחֲבֵר עַדַת יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בִּמְקוֹם מְגוּרוֹ, שֶׁהוּא בֶּן אוֹ בַּת עֲדָתוֹHow much more does it apply to a member of the Jewish neighborhood in which one lives, to every man or woman who is a member of one’s own community.Text and Translation courtesy of Sichos in English

רַבֵּנוּ הַגָּדוֹל — הַזָּקֵןThe Alter Rebbe סִדֵּר לִפְנֵי אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵינוּ הָעֲבוֹדָה בְּמוֹחַ וּלְחַפֵּשׂ אֶת הָאֱמֶתprovided the members of the chassidic brotherhood with a path in the intellectual service of G‑d and the search for the truth. לְבַקֵּר כָּל תְּנוּעָה, שֶׁתִּהְיֶה רַק כְּפִי הָאֱמֶתThis entails examining whether every action is dictated only by the truth וּבָאָה עַל יְדֵי עֲבוֹדָהand is motivated by one’s endeavors in Divine service.וַעֲבוֹדָה זוֹ אֵינָהּ כְּמוֹ שֶׁטּוֹעִים בְּזֶה טָעוּת גָּמוּר לַחְשׁוֹב שֶׁצָּרִיךְ לְפָרֵק הָרִים וּלְשַׁבֵּר סְלָעִים, אִיבּעֶרקעֶרעֶן דִי וועֶלטThis path of service does not involve breaking down mountains, shattering boulders and overturning the world, as some utterly mistaken people think. הָאֱמֶת הַגָּמוּר הוּא, אֲשֶׁר כָּל עֲבוֹדָה וּפוֹעַל, אֵיזֶה שֶׁיִּהְיוּ, בְּכַוָּנָה אֲמִתִּית דַּי וּמַסְפִּיקThe simple truth is that any activity or endeavor, whatever it may be, if it is carried out with sincere intent, suffices: אַ בְּרָכָה בְּכַוָּנָהa blessing recited with concentration; דעֶם וואָרט אִין דאַוונעֶן כִּדְבָעִי בַּהֲכָנַת הַלֵּב וּבִידִיעָה לִפְנֵי מִי אַתָּה עוֹמֵדthe words of prayer uttered with a prepared heart and with a knowledge of “before Whom one stands”;אַ פָּסוּק חוּמָשׁ בִּידִיעָה שֶׁהוּא דְבַר הa verse from Chumash with the awareness that it is the Word of G‑d; אַ פָּסוּק תְּהִלִּיםa verse from Tehillim; וּמִּדָה טוֹבָה לְקָרֵב לִבּוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ בְּאַהֲבָה וְחִבָּהor the positive trait of drawing one’s friend close with love and affection.אֱמֶת הַדָּבָר, אֲשֶׁר בִּכְדֵי לְהַגִּיעַ לָזֶה צְרִיכִים יְגִיעָה רַבָּה וַעֲצוּמָהTrue, to attain this requires awesome and tremendous exertion. פָּשׁוּט לעֶרנעֶן אַ רִבּוּי אוּן פאַרשְׁטֵיין — כָּל אֶחָד לְפִי עֶרְכּוֹOne must study extensively and with understanding, every individual according to his level. וְאָז ה' בְּעֶזְרוֹ שֶׁיִּהְיֶ' כְּפִי הָאֱמֶתG‑d will then help him [so that his efforts] will be genuine.Text and Translation courtesy of Sichos in English

תּוֹרָה אוֹר, דִבּוּר הַמַּתְחִיל לֹא תִהְיֶ' מְשַׁכֵּלָה, סְעִיף הַמַּתְחִיל וְהִנֵּה אַחַר"בִּמְסִירַת נֶפֶשׁ בפ"ע""פֵּרוּשׁ הָרָאשֵׁי תֵּיבוֹת הוּא "בִּפְנִימִית עַצְמוּתוֹ[In the above note, the Rebbe spells out the unusual meaning of an abbreviation that appears in the Hebrew text of Torah Or.]כְּתִיב: יֵצֵא אָדָם לְפָעֳלוֹ וְלַעֲבֹדָתוֹ עֲדֵי עָרֶבIt is written, “A man goes out to his work and to his labor until evening.”הִנֵּה כָּל נְשָׁמָה בִּירִידָתָהּ לְמַטָּה, יֵשׁ לָהּ מְלָאכוֹת כְּלָלִיּוֹת וּפְרָטִיּוֹתEvery soul [is assigned] both general and particular tasks when it descends to this material plane. וְזֶהוּ יֵצֵא אָדָם לְפָעֳלוֹThis mission is alluded to by the phrase, “A man goes out to his work.” דִּיצִיאַת הַנְּשָׁמָה מֵעֲמִידָתָהּ בִּשְׁמֵי רוֹם בְּאוֹצַר הַנְּשָׁמוֹתThat is, the soul leaves its standing in the treasure-store of souls in the celestial heights, וִירִידָתָהּ מִדַּרְגָא לְדַרְגָא עַד בּוֹאָהּ לְהִתְלַבֵּשׁ בְּגוּף וְנֶפֶשׁ הַטִבְעִית וְהַבַּהֲמִיתand descends level after level until it becomes enclothed in the body and in the natural, animal soul.הוּא בִּשְׁבִיל אָדָם לְפָעֳלוֹ בִּמְלָאכוֹת הַכְּלָלִיּוֹת לְהַגְבִּיר הַצּוּרָה עַל הַחוֹמֶרThe goals [of this descent] are (a) man’s “work” — his overall tasks of empowering [spiritual] form over [tangible] matter, לְהָאִיר אֶת הָעוֹלָם בְּאוֹר תּוֹרָה וְנֵר מִצְוָהand illuminating the world with the light of the Torah and the lamp of the mitzvos — וְלַעֲבוֹדָתוֹ שֶׁהִיא מְלָאכָה הַפְּרָטִיתand (b) his “labor,” his particular tasks. דְּכָל נְשָׁמָה יֵשׁ לָהּ עֲבוֹדָה פְּרָטִית בְּמוֹחִין וּבְמִדּוֹת כְּפִי טִבְעָהּ וְעִנְיָנָהּFor every soul has its individual duties in the realm of intellect and emotion, based upon its nature and inclinations….עֲדֵי עָרֶב[These endeavors continue] “until evening” — בְּעוֹד יֵשׁ זְמַן לַעֲשׂוֹת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב הַיּוֹם לַעֲשׂוֹתָםonly as long as one can still take action, as it is written, “[…the commandments that I command you to do] today, to perform them.” [And on this phrase the Sages comment, “They can be performed today (i.e., in This World), and not tomorrow (i.e., in the World to Come).”]וּבְעוֹמֶק הָעִנְיָן בֵּאוּר הַכָּתוּבFrom a deeper perspective, the above verse may be understood דְקָאֵי עַל כְּלָלוּת עִנְיַן הָעֲלִיָּה שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל יְדֵי יְרִידַת הַנְּשָׁמָה לְמַטָּה דְיֵצֵא אָדָם[…] as alluding to the soul’s [heightened] ascent following its descent (“a man goes out”) to the material realm. דְבַעֲלוֹת הַנְּשָׁמָה מִהְיוֹתָהּ לְמַטָּה מְלוּבֶּשֶׁת בְּגוּףWhen the soul ascends after having been clothed in a body in This World below, לְפָעֳלוֹ הִיא עוֹסֶקֶת בָּעוֹלָם הַבָּא בְּאוֹפֶן הִתְעַסְּקוּתָהּ בָּעוֹלָם הַזֶה[it proceeds] “to its work:” its activities in the World to Come echo its [former] work in This World. וְאִם הָיָה קוֹבֵעַ עִתִּים לַתּוֹרָהIf, [while in This World,] that person had set aside regular hours for Torah study, גַּם שָׁם מַכְנִיסִים אוֹתוֹ בְּאָהֳלֵי תוֹרָהthat soul is allowed in the other world, too, to enter the tents of Torah study. וְלַעֲבוֹדָתוֹ, אִם עָסַק בַּעֲבוֹדָתוֹ כָּרָאוּיMoreover, [when the soul ultimately ascends,] it proceeds "to its labor:” if, [while in This World,] it engaged in its labors of Divine service properly, אָז הִנֵּה עֲלִיָּתוֹ עֲדֵי עָרֶבit then ascends “until erev.” שֶׁעוֹלֶה בְּעִילּוּי אַחַר עִילּוּי עַד הַנּוֹעַם וְהָעֲרֵיבוּת דְּעַצְמוּת אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּאIt ascends level after level, until it apprehends the pleasant sweetness (areivus) of the Essence of the [infinite] Ein Sof.Text and Translation courtesy of Sichos in English

The text of this essay is a compilation of letters from the Frierdiker Rebbe, and some commentary. Please enjoy the listen as it will enhance your study of the Hayom Yom.

בְּמִנְחָה אֵין אוֹמְרִים תַּחֲנוּןIn the Afternoon Service, Tachanun is not recited.הַצֶּמַח צֶדֶק כּוֹתֵבThe Tzemach Tzedek writes: אַהֲבָה דִבְחִינַת וְעִמְּךָ לֹא חָפַצְתִּי (הַיְינוּ) שֶׁלֹּא לַחְפּוֹץ שׁוּם דָּבָר זוּלָתוֹ יִתְבָּרֵךְThe love [of G‑d at the level] indicated by the verse, “Beside You, I desire nothing,” is such that one desires nothing other than G‑d Himself. וְלֹא אֲפִילוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ שֶׁהֵם גַּן עֵדֶן עֶלְיוֹן וְתַחְתּוֹן, כִּי רַק בְּיוּ"ד נִבְרָא כוOne does not even desire “heaven” or “earth,” which allude here to the Higher Gan Eden and the Lower Gan Eden, for they were created only through the letter yud. אֶלָּא תִּהְיֶה הָאַהֲבָה רַק לוֹ יִתְבָּרֵךְ לְבַד, דְהַיְינוּ לִמְהוּתוֹ וְעַצְמוּתוֹ יִתְבָּרֵךְ מַמָּשׁRather, one’s love is directed solely to G‑d, to His very Essence.וְכַךְ הָיָה נִשְׁמָע הַלָּשׁוֹן מִמּוֹרִי וְרַבִּי נִשְׁמָתוֹ עֵדֶן, רַבֵּנוּ הַזָּקֵןAnd indeed, these were the words that used to be heard from our mentor and master (the Alter Rebbe),בִּדְבֵקוּתוֹ, שֶׁהָיָה אוֹמֵר בְּזֶה הַלָּשׁוֹןwhen he entered a state of dveikus: אִיך וִויל זעֶ גאָר נִיסט“I desire nothing. אִיך וִויל נִיט דַיין גַּן עֵדֶןI don’t want Your Gan Eden.אִיך וִויל נִיט דַיין עוֹלָם הַבָּא כוI don’t want Your World to Come…. אִיךְ וִויל מעֶר נִיט אַז דִיךְ אַלֵייןI want nothing but You alone.”גוּט יוֹם טוֹבGut Yom-Tov!לְשָׁנָה טוֹבָה בְּלִמּוּד הַחֲסִידוּת וְדַרְכֵי הַחֲסִידוּת תִּכָּתֵבוּ וְתֵחָתֵמוּMay you be inscribed and sealed for a good year in the study of Chassidus and the paths of Chassidus.Text and Translation courtesy of Sichos in English

חֲסִידוּת חַבַּ"ד פּוֹתַחַת שַׁעֲרֵי הֵיכְלֵי חָכְמָה וּבִינָהChabad Chassidus opens the gates of the halls of Chochmah and Binah, לֵידַע וּלְהַכִּיר אֶת מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם בְּהַשָּׂגָה שִׂכְלִיתenabling one to know and recognize, with an intellectual grasp, “the One Who spoke, and the world came into being.” מְעוֹרֶרֶת רִגְשֵׁי הַלֵּב לְהִתְפָּעֵל בְּאוֹתָהּ מִדָּה שֶׁבַּלֵב הַמְחוּיֶּבֶת מֵהַשְׂכָּלָה זוּIt arouses corresponding feelings in the heart that spring from the particular G‑dly concept that one has understood. וּמוֹרָה דֶּרֶךְ אֲשֶׁר כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְפוּם שִׁעוּרָא דִילֵיהּ Moreover, it guides every individual — according to his own level — יָכוֹל לָגֶשֶׁת אֶל הַקֹּדֶשׁ לַעֲבוֹד אֶת הֲוָיָ' בְּמוֹחוֹ וְלִבּוֹalong the path by which he can draw near to holiness, enabling him to serve G‑d with his mind and heart.Text and Translation courtesy of Sichos in English

יְסוֹד עִיקָּרִי בְּשִׁיטַת חַבַּ"ד הוּאA main foundation of the Chabad approach is אֲשֶׁר הַמּוֹחַ הַשַּׁלִיט עַל הַלֵּב בְּתוֹלָדְתּוֹfor the mind, which naturally rules over the heart,יְשַׁעְבֵּד אֶת הַלֵּב לַעֲבוֹדַת ה' יִתְבָּרֵךְto enlist the heart in the service of G‑d מִתּוֹךְ הַשְׂכָּלָה הֲבָנָה וְהַעֲמָקַת הַדַּעַת בִּגְדוּלַּת בּוֹרֵא הָעוֹלָם בָּרוּךְ הוּאthrough abstraction, understanding, and a deepening awareness of the greatness of G‑d.Text and Translation courtesy of Sichos in English

בְּתּוֹרָה אוֹר, דִּבּוּר הַמַּתְחִיל וַיֵּשֶׁב"וְאֵינָהּ יְכוֹלָה לִרְאוֹת בְּאַהֲבָה" צָרִיךְ לִהְיוֹת "וְאֵינָה יְכוֹלָה לִהְיוֹת בְּאַהֲבָה"[In the above note, the Rebbe makes an emendation to the Hebrew text of Torah Or that has since been incorporated in all of its editions.]רַבֵּנוּ הַזָּקֵן סִפֵּר לִבְנוֹ אַדְמוּ"ר הָאֶמְצָעִיThe Alter Rebbe told his son, the Mitteler Rebbe: דעֶר זֵיידעֶ (הַבַּעַל שֵׁם טוֹב) זאָגט My [spiritual] grandfather, (the Baal Shem Tov,) once said אַז מ'דאַרף האָבּעֶן מְסִירַת נֶפֶשׁ אוֹיף אַהֲבַת יִשְׂרָאֵלthat one must have mesirus nefesh for ahavas Yisrael — אֲפִילוּ צוּ אַ אִידעֶן, וועֶלכעֶן מ'האָט קֵיינמאָל נִיט געֶזעֶהןeven for a Jew whom one has never seen.Text and Translation courtesy of Sichos in English

מְבָרְכִין בִּרְכַּת הַמָּזוֹן בְּכוֹס שֶׁל בְּרָכָה, אַף שֶׁאֵין עֲשָׁרָהThe Grace after Meals is recited over a cup of wine even if a quorum of ten is not present. הַכּוֹס עַל כַּף הַיַד וְהָאֶצְבָּעוֹת זְקוּפוֹתThe cup is placed on the palm of the hand with the fingers upraisedאוֹחֵז הַכּוֹס מֵאֲמִירַת "רַבּוֹתַי מִיר וועֶלעֶן בּעֶנטשעֶן" עַד אֲחַרֵי סִיוּם בְּרָכָה שְׁלִישִׁיתThe cup is held from the recitation of the phrase Rabosai, mir veln bentshen until the end of the third blessing.שֶׁאָז מַעֲמִידוֹ עַל הַשֻלְחָןAt that point, it is placed on the table.בְּאַחַת מִשִּׂיחוֹתָיו בִּאֵר אַאַמוּ"ר וְתוֹכֶן דְּבָרָיוIn one of his talks, my revered father, the Rebbe [Rashab], explained [the following concept]. To sum up his words:יֵשׁ צַדִּיק יָשָׁר תָּמִים חָסִידThere are [four levels]: tzaddik (a righteous man), yashar (an upright man), tamim (an earnest person), and chassid. צַדִּיק עַל שֵׁם קִיּוּם מִצְוֹת עֲשֵׂה— מַמְשִׁיךְ גִּלּוּיִים דְּסֵדֶר הַהִשְׁתַּלְשְׁלוּתThe title tzaddik denotes one’s observance of the positive commandments, for he draws down spiritual revelations [measured out] according to the limits of the spiritual cosmos. יָשָׁר עַל שֵׁם קִיּוּם לֹא תַעֲשֶׂה — גִּלּוּיִים לְמַעְלָה מִסֵּדֶר הַהִשְׁתַּלְשְׁלוּתThe title yashar points to one’s observance of the prohibitive commandments, which evokes revelations that transcend the limits of the spiritual cosmos. תָּמִים — עֶרנסטקַייט — גִּלּוּיִים דְּטַעַם עֵצוֹ וּפִרְיוֹ שָׁוִיםThe title tamim reflects earnestness, which draws down the revelations that are alluded to by the metaphor, “The taste of the tree and the fruit were identical.” הִתְחַבְּרוּת סוֹבֵב כָּל עָלְמִין וּמְמַלֵא כָּל עָלְמִיןHis conduct unites G‑d’s transcendent light (sovev kol almin) with His immanent light (memaleh kol almin).לְמַעְלָה מִכּוּלָּם חָסִיד, וְיֵשׁ בָּזֶה ג' מַדְרֵגוֹתAbove them all is the title chassid, whose rung comprises three levels:א) שֶׁעִנְיָנֵי הָעוֹלָם אֵינָם מַטְרִידִים וּמְבַלְבְּלִים אוֹתוֹ(a) One who is neither troubled nor disturbed by worldly matters. כָּל אֶחָד וְאֶחָד יָכוֹל לְהַגִּיעַ לָזֶה וְכָל אֶחָד וְאֶחָד מְחוּיָּב לְהַגִּיעַ לָזֶהThis is a level that everyone can reach, and is obligated to reach.ב) שֶׁכָּל עִנְיָנָיו הֵם אֱלֹקוּת(b) One whose concerns are solely about G‑dliness. וְאַף שֶׁלֹּא רְחוֹקָה הִיא מִמְּךָ גו', מִכָּל מָקוֹם אֵין זֶה שַׁיָּךְ לְכָל אֶחָד וְאֶחָדAlthough “this is not distant from you,” it is not relevant to everyone.ג) מַה שֶׁכָּתוּב בְּתִקּוּנֵי זֹהַר: אֵיזֶהוּ חָסִיד הַמִתְחַסֵּד עִם קוֹנוֹ עִם קֵן דִּילֵיהּ(c) The level described in Tikkunei Zohar: “Who is a chassid? One who is benevolent (mis’chassed) towards his Creator (Kono) — that is, towards his nest (ken dilei).”וּפִרֵשׁ בְּסֵפֶר שֶׁל בֵּינוּנִים שֶׁזֶּהוּ לְיַחֲדָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ בַּתַּחְתּוֹנִיםAs explained in Tanya, this refers to a person whose Divine service is motivated by his desire to unite the Holy One with His Shechinah, thereby illuminating even the lower realms, וְלֹא לְרַוּוֹת נַפְשׁוֹ הַצְּמֵאָה בִּלְבַדand not motivated merely by a desire to satisfy his thirsting soul.Text and Translation courtesy of Sichos in English

אָמַר אַאַמוּ"רMy father, the Rebbe [Rashab], once said: חֲסִידוּת מְשַׁנָּה אֶת הַמְּצִיאוּת וּמְגַלָּה אֶת הַמַּהוּתChassidus transforms one’s existence, and reveals one’s essence.וְהַמַּהוּת שֶׁל הָאִישׁ הַיִשְׂרְאֵלִי אֵין לְהַעֲרִיךְ וּלְשַׁעֵרThe inner nature of a Jew can be neither appreciated nor fathomed, כִּי הוּא חֵלֶק מִן הָעֶצֶםfor it is part of [G‑d’s] Essence,וְהַתּוֹפֵס בְּמִקְצָתוֹ כְּאִלּוּ תּוֹפֵס בְּכוּלּוֹand when one grasps part of the Essence, it is as if one has grasped it in its entirety. וּכְשֵׁם שֶׁהָעֶצֶם אֵין לוֹ שִׁעוּר כַּךְ הַחֵלֶק אֵין לוֹ שִׁעוּרJust as [G‑d’s] Essence has no limits, so too, this “part” has no limits. עַל דֶרֶךְ הַכָּנָף מִין כָּנָףIt is like tzitzis, which must be made of the same material as the corner of the garment [to which they are attached].עֶס אִיז מעֶהר נִיט וואָס עַצְמוּת האָט בּוֹרֵא געֶוועֶן אַ נְשָׁמָה אַז זִי זאָל זַיין אַ נִבְרָאIt is only that G‑d’s essence created the soul as a created being — וַחֲסִידוּת מְגַלָּה אֶת הַמַּהוּתand Chassidus reveals its inner nature.Text and Translation courtesy of Sichos in English

בִּרְכַּת שֶׁפְּטָרַנִי מְבָרְכִים בְּלֹא שֵׁם וּמַלְכוּתThe blessing Baruch ShePtarani should be recited without mentioning G‑d’s Name or Kingship. וּמְבָרְכִים אוֹתָהּ גַּם בְּיוֹם ב', ה', בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ, וְלַאו דַּוְקָא בְּשַׁבָּתIt is customarily recited also on Monday, Thursday, or Rosh Chodesh, and not only on Shabbos.מְקוּבָּל בְּיָדֵינוּ בְּשֵׁם מוֹרֵנוּ הַבַּעַל שֵׁם טוֹבWe have received the following tradition from the Baal Shem Tov: כְּשֶׁשּׁוֹמְעִים דָּבָר לֹא טוֹב עַל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵלIf one hears an unfavorable report about another Jew, גַּם אִם אֵין מַכִּירִים אוֹתוֹ, צָרִיךְ לְהִצְטַעֵר צַעַר רַבeven a stranger, one should be deeply distressed, כִּי אֶחָד מֵהֶם הוּא בְּוַדַּאי לֹא טוֹבfor either of two undesirable factors is true: אִם אֱמֶת הַדָּבָר שֶׁמְּסַפְּרִים עַל פְּלוֹנִי, הֲלֹא הוּא לֹא טוֹבIf the unfavorable report is true, that is undesirable. וְאִם אֵינוֹ אֱמֶת הֲלֹא הַמְּסַפֵּר נִמְצָא בְּמַצָּב לֹא טוֹבAnd if it is untrue, the person conveying it is in an undesirable situation.Text and Translation courtesy of Sichos in English

מֵהֲגָהוֹת אַאַמוֹּ"ר עַל הַסִּדוּר "סֵדֶר הַתְּפִלָּה" (עִם הַדִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים)חֵלֶק א' דִּבּוּר הַמַּתְחִיל בָּרוּךְ שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם (לט. ד)"משא"כ בְּחִינַת רדל"א", נִתְקַן "וּמֵעַתָּה יוּבָן פֵּרוּשׁ וְעִנְיַן בְּחִינַת רדל"אחֵלֶק ב' דִּבּוּר הַמַּתְחִיל עֵד הַגַּל (דש. ד)"לְרַבָּנָן וַהֲלָכָה כר"י שֶׁבַּיֶּרֶךְ", נִתְקַן "לְרַבָּנָן אִם בַּיֶּרֶךְ"שָׁם: "דַּעַת ר"י וְכֵן הָאֱמֶת" הֶעֱבִיר קוּלְמוּס עַל "וְכֵן הָאֱמֶת"שָׁם (שה. א): "הַתֹּהוּ דִּנְקוּדִּים" נִתְקַן "הַתֹּהוּ דַעֲקוּדִּים[In the above text, the Rebbe Rayatz cites several emendations of the Rebbe Rashab to the Hebrew wording of the Alter Rebbe’s mystical commentary on the Siddur.]Text and Translation courtesy of Sichos in English

אַדְמוּ"ר הָאֶמְצָעִי יָצָא לְחֵרוּת — תקפ"ז — מִמַּאֲסָרוֹ בְּעִיר וִויטעֶפּסק[On 10 Kislev,] 5587 (1826), the Mitteler Rebbe was released from his confinement in Vitebsk.בְּחוֹל הַמּוֹעֵד סוּכּוֹת נוֹדַע אֲשֶׁר הִלְשִׁינוּ אֶת אַדְמוּ"ר הָאֶמְצָעִיWord had arrived on Chol HaMoed Sukkos that informers had denounced him to the authorities. בְּיוֹם א' פָּרָשַׁת נֹחַ כח תִּשְׁרֵי נָסַע בְּלִוְיַת פְּקִידִים מִלּיוּבּאַוִויטשׁOn the first day of Parshas Noach, the 28th of Tishrei, he was duly escorted by several officials from Lubavitch. בַּצָּהֳרַיִם בָּא לְדָאבּרָאמִיסל, אָמַר שָׁם דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים מַיִם רַבִּים גוIn the afternoon, he arrived in Dobromisl and delivered the maamar entitled Mayim Rabim. יוֹם ב' נָסַע מִשָּׁם עַד לִיאָזנאָ, אָמַר שָׁם דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי גוOn Monday he proceeded to Liozna, where he delivered the maamar entitled Reshafeha Rishpei Esh. יוֹם ג' מִשָׁם לְוִויטעֶפּסק, וְיָשַׁב שָׁם תָּפוּס עַד יוֹם א' וַיִשְׁלַח י' כִּסְלֵוOn Tuesday he reached Vitebsk and remained there in confinement until the Sunday of Parshas Vayishlach, 10 Kislev.Text and Translation courtesy of Sichos in English

יוֹם הוּלֶדֶת אֶת אַדְמוּ"ר הָאֶמְצָעִי — תקל"ד The birthday of the Mitteler Rebbe in 5534 (1773) וְיוֹם הִסְתַּלְקוּתוֹ — תקפ"חand the anniversary of his passing in 5588 (1827). וּמְנוּחָתוֹ כָּבוֹד בְּניעֶזשִׁיןHis resting place is in Niezhin.ט' בְּכִסְלֵו תקנ"ד אָמַר רַבֵּנוּ הַזָּקֵן מַאֲמָרOn 9 Kislev, 5554 (1793), the Alter Rebbe delivered a maamar וְהוּא חֵלֶק פֶּרֶק נ"ג מִסֵּפֶר שֶׁל בֵּינוּנִים (תַּנְיָא) הַמְדַבֵּר עַל דְּבַר בַּיִת רִאשׁוֹןthat was [later to appear as] part of chapter 53 of Tanya, which discusses the First Beis HaMikdash. לְמָחֳרָתוֹ אָמַר חֲסִידוּת עוֹד הַפַּעַם — סִיּוּם פֶּרֶק הַנִּזְכָּר לְעֵיל עַד גְּמִירָאOn the following day he taught Chassidus again, concluding [what later constituted] the end of that chapter [and the entire book]. כִּי הַמַּאֲמָרִים מֵרֹאשׁ הַשָׁנָה תק"ן עַד י' כִּסְלֵו תקנ"ד For from the maamarim he delivered from Rosh HaShanah, 5550 (1789) until 10 Kislev, 5554 (1793), (אֲשֶׁר בָּהֶם נִכְלְלוּ לִקּוּטֵי עֵצוֹת מִשָּׁנִים הַקוֹדְמוֹת)which include selected words of counsel from earlier years.מֵהֶם נִסְדְרוּ נ"ג פִּרְקֵי סֵפֶר שֶׁל בֵּינוּנִיםthe 53 chapters of Sefer shel Beinonim (the first part of Tanya) were constructed Text and Translation courtesy of Sichos in English

אַ מעֶנְטשׁ זאָל זִיך מִתְבּוֹנֵן זַיין, וִוי גְרוֹיס חַסְדֵי הַבּוֹרֵא בָּרוּךְ הוּא זַיינעֶןWhen a person contemplates the great kindness of the Creatorאַז אַזאַ קָטָן שֶׁבִּקְטַנִים וִוי דעֶר מעֶנטשׁ אִיזin that the tiniest of insignificant beings, man, קעֶן עֶר מאַכעֶן אַ נַחַת רוּחַ גָּדוֹל צוּם גָדוֹל הַגְּדוֹלִים can bring satisfaction to the most eminent of the great, G‑d, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב וְלִגְדוּלָּתוֹ אֵין חֵקֶרof Whom before it is said that “His greatness cannot be fathomed” דאַרף דעֶר מעֶנטשׁ זַיין תָּמִיד בּאַגַייסטעֶרט אוּן טאָן דִי עֲבוֹדָה בְּלֵב וְנֶפֶשׁ חֲפֵצָהhe should always be high-spirited and carry out his Divine service with an eager heart and spirit.Text and Translation courtesy of Sichos in English

הפטורה: וְעַמִי - תַּלְמֵי שָׂדַי. וַיִּבְרַח יַעֲקֹב - וּבְאִשָּׁה שָׁמָר. וּבְנָבִיא הֶעֱלָה - וּבְנָבִיא נִשְׁמָרThe haftarah begins with Ve’ami until talmei sadai, and continues [with the following two verses] until uvenavi nishmar (Hoshea 11:7-12:14).שָׁלֹשׁ חָכְמוֹת הֵןThere are three schools of thought:חָכְמַת בִּטּוּל הַחוֹמֶר, עַל יְדֵי הוֹרָאַת שִׁקּוּץ וְתִעוּב כָּל עִנְיָנִים הַגּוּפְנִיִּים וְהַחוּמְרִיִּים (a) The school of thought that negates [preoccupation with] materiality by pointing out the disgusting and abhorrent nature of all bodily and material things.חָכְמַת הַמּוּסָרThis is the approach of Mussar.חָכְמַת הֲכָּרַת מַעֲלַת הַצּוּרָה וְהָרוּחָנִי בְּמִדּוֹת וּבְמוּשְׂכָּלוֹת וְהוֹרָאַת אוֹפַנֵּי הַקֵּרוּב אֲלֵיהֶם (b) The school of thought that recognizes the greatness of the spiritual essence of the emotions and the intellect and indicates how one can draw close to [this kind of awareness]. חָכְמַת הַחֲקִירָהThis is the approach of Chakirah.חָכְמַת הַגְבָּרַת הַצּוּרָה עַל הַחוֹמֶר(c) The school of thought that makes Form dominate Matter,הוֹרָאָה בְּמַעֲלַת חוֹמֶר מְזוּכָּךְ demonstrating (i) the unique quality of Matter when it is refined וּבְמַעֲלַת הַצּוּרָה כְּשֶׁנִּקְבְּעָה בְּהַחוּמְרִיand the unique quality of Form when it is integrated within Matter, וְהִתְכַּלְלוּתָם יַחַד מִבְּלִי אֲשֶׁר יִמָצֵא רֹאשׁ וְסוֹףand (ii) how the two are combined together to the extent that beginning or end are indistinguishable,לִהְיוֹת כִּי נָעוּץ תְּחִלָּתָן בְּסוֹפָן וְסוֹפָן בְּתְּחִלָּתָןfor “the beginning is rooted in the end and the end is rooted in the beginning.” אֵל אֶחָד בְּרָאָםThe one G‑d created them, וּלְכַּוָנָה אַחַת לְגַלּוֹת אוֹר קְדוּשַׁת חֶבְיוֹן עוּזּוֹ יִתְבָּרֵךְ נִבְרְאוּwith a single intent — to reveal the light of the holiness of His hidden power.וּשְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד דַּוְקָא מַשְׁלִימִים אוֹתָהּ הַשְּׁלֵמוּת, אֲשֶׁר עָלָה בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרֵךְTogether they produce that consummate perfection that arose in His will. חָכְמַת תּוֹרַת הַחֲסִידוּתThis is the approach of Chassidus.Text and Translation courtesy of Sichos in English

אַאַמוּ"ר אָמַרMy revered father, [the Rebbe Rashab,] once said: קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁעַל הַמִּטָּה The recitation of the Shema before retiring at night אִיז, אִין זְעֵיר אַנְפִּין, וִוי דעֶר וִוידּוּי וואָס קוֹדֶם צֵאת הַנֶּפֶשׁ מֵהַגּוּףis a miniature version of the confession a person makes before his soul departs from his body. נאָר יעֶמאָלט גֵייט מעֶן שׁוֹין אִינגאַנצעֶן אַוועֶק פוּן יְרִידAt that time, however, one leaves the fair forever; אוּן עֶס עֶנדִיגט זִיך שׁוֹין דעֶר מִסְחָר פוּן הַיּוֹם לַעֲשׂוֹתָםthat puts an end to the transactions that can be undertaken “today, [which is the time] to perform them.” אוּן אִין קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁעַל הַמִּטָּה פוּן יעֶדעֶר נאַכט When we recite the Shema before retiring every night, האַלט מעֶן נאָך אִין מִיטן יְרִיד, אוּן מעֶן קעֶן נאָך אוֹיפטאָןwe are still in the midst of the fair — we can still achieve something.Text and Translation courtesy of Sichos in English

וְהִנֵּה סוּלָּם מוּצָּב אַרְצָה“Behold, a ladder was standing on the ground.”תְּפִלָּה הִיא סוּלָּם הַהִתְקַשְּׁרוּת שֶׁל הַנְּשָׁמָה בֵּאלֹקוּתPrayer is the ladder by means of which the soul is bound to G‑dliness. וַהֲגַם שֶׁהוּא מוּצָּב אַרְצָהThough it “stands on the ground,” הַתְחָלַת הַתְּפִלָּה הִיא בְּהוֹדָאָה לְבָדfor prayer begins with a simple acknowledgment of G‑d, אֲבָל וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמַיְמָה“its top reaches up to Heaven:” בִּבְחִינַת בִּיטוּל עַצְמִי [it brings a person to] utter self-nullification (bittul atzmi). אֲבָל בָּא לָזֶהOne arrives at this עַל יְדֵי הַקְדָּמַת הַהַשָּׂגָה וְהַהֲבָנָה בִּפְסוּקֵי דְזִמְרָהby first attaining an understanding of Pesukei DeZimra,בִּרְכוֹת קְרִיאַת שְׁמַע וּקְרִיאַת שְׁמַעthe blessings that frame the Shema, and the Shema.Text and Translation courtesy of Sichos in English

לְמַיִם אַחֲרוֹנִים נוֹטְלִים קְצֵה הָאֶצְבָּעוֹתFor mayim acharonim [before the Grace after Meals], water is poured over the fingertips. וְאַחַר כָּךְ מַעֲבִירִים אוֹתָם, כְּשֶׁהֵם לַחִים עֲדַיִין, עַל הַשְּׂפָתַיִםThen, while they are still moist, they are passed over the lips.Text and Translation courtesy of Sichos in English

מֵהַהֶפְרֵשׁ בֵּין הַנְהָגַת הַבַּעַל שֵׁם טוֹב לְהַנְהָגַת הַמַּגִּידOne of the differences in conduct between the Baal Shem Tov and [his successor,] the Maggid [of Mezritch], כִּי הַבַּעַל שֵׁם טוֹב הָיָה עָסוּק בִּנְסִיעוֹת שׁוֹנוֹת, וְהַמַּגִּיד יָשַׁב בְּבֵיתוֹwas that the Baal Shem Tov traveled widely, whereas the Maggid remained at home. עוֹד זֹאתMoreover, בִּימֵי נְשִׂיאוּת הַמַּגִּיד, כְּבָר הָיָה מְפוּרְסָם עִנְיַן הַחֲסִידוּת גַּם בְּמֶרְחַקִּיםduring the period of the Maggid’s leadership, Chassidus was already widely known, even in distant communities, עַל יְדֵי נְסִיעוֹת הַחֶבְרַיָּא קַדִּישָׁאdue to the extensive journeys of the “holy brotherhood,” [the inner circle of his disciples]. וְרַבִּים מִבַּעֲלֵי בָּתִּים בֵּינוֹנִים נִתְקַשְּׁרוּ לְתוֹרַת הַחֲסִידוּת וְהָיוּ נוֹסְעִים לְמעֶזרִיטשMany common people had already established a connection with Chassidus and were visiting Mezritch.Text and Translation courtesy of Sichos in English

אַאַזְמוּ"ר בִּאֵר פַּעַם בְּמַאֲמָרIn the course of a maamar, my revered grandfather, [the Rebbe Maharash,] once commented הָא דְרַבִּי אֶלְעָזָר יָהִיב פְּרוּטָה לְעָנִי וְהָדַר מַצְלֵיon a statement of the Sages: “R. Elazar would give a coin to a poor person and then pray.” כִּי הֲרֵי הַתְּפִלָּה צְרִיכָה לִהְיוֹת בְּחַיּוּת[He explained:] “Prayer should be energetic. וְעַל יְדֵי שֶׁנּוֹתְנִים צְדָקָה לְעָנִי קוֹדֶם הַתְּפִלָּה וּמְחַיִּים אוֹתוֹGiving tzedakah to a poor person and enlivening him before praying נִתּוֹסַף חַיּוּת הַרְבֵּה בִּתְּפִלָּהgreatly increases one’s own vitality while praying.” וְנִעֲנַע בְּיָדוֹ מִמַּטָּה לְמַעְלָה לְרַמֵז שֶׁהָרִבּוּי בְּהַפְלָאָהAnd as my grandfather said these last words he waved his hands upward, to indicate a truly wondrous increase.וְכַמָּה פְּעָמִים קוֹדֶם הַתְּפִלָּה הָיָה אַאַמוּ"ר מְחַזֵּר אַחֲרֵי עָנִי לִתֵּן לוֹ לֶאֱכוֹלBefore my father, [the Rebbe Rashab,] began to daven, he would often search for a poor person to whom to give something to eat.Text and Translation courtesy of Sichos in English

בּאַ ר' יְקוּתִיאֵל ליעֶפלעֶר (דעֶם אַלטעֶן רֶבִּי'ס אַ חָסִיד) אִיז געֶוועֶן צַייטעֶןThere were times when R. Yekusiel Liepler, a chassid of the Alter Rebbe, וואָס עֶר האָט געֶדאַוועֶנט שַׁחֲרִית מִנְחָה אוּן מַעֲרִיב אֵיינֶע נאָך דִי אַנדעֶרעֶwould daven the morning, afternoon, and evening services one right after the other. עֶס אִיז נִיט געֶוועֶן קֵיין זְמַן מַפְסִיק זַייןThere was simply no time for breaks between them.Text and Translation courtesy of Sichos in English

מְבָרְכִים רֹאשׁ חֹדֶשׁ כִּסְלֵוWe bless the month of Kislev.אֲמִירַת כָּל הַתְּהִלִּים בְּהַשְׁכָּמָה[On Shabbos Mevarchim, it is our custom] to recite the entire Book of Tehillim early in the morning יוֹם הִתְוַעֲדוּתand to hold a farbrengen on that day.עֲבוֹדָה הַקְּדוֹשָׁה בַּאֲמִירַת תְּהִלִּים בְּצִבּוּר, אֵין דֵּי בַּאֵר גּוֹדֶל הַזְּכוּת שֶׁל הַמִּשְׁתַּתְּפִים בָּזֶהNo words can describe the great merit accruing to those who participate in the holy task of reciting Tehillim as part of a congregation, וְגוֹדֶל הַנַּחַת רוּחַ שֶׁל מַעְלָה כִּמְבוֹאָר בְּסִפְרֵי קוֹדֶשׁnor the great pleasure this arouses Above, as is spoken of in the sacred literature. וְאֶפֶס קָצֵהוּ בְּקוּנְטְרֵס תַּקָּנַת אֲמִירַת תְּהִלִּים בָּרַבִּים (קוֹבֶץ מִכְתָּבִים, א)A mere sliver of this is recorded in [the booklet entitled] Kuntreis Takkanas Amiras Tehillim BeRabbim (Kovetz Michtavim).וְאַשְׁרֵיכֶם יִשְׂרָאֵלFortunate are you, O Israel. וּבִגְלַל זֹאת תִּתְבָּרְכוּ אַתֶּם נְשֵׁיכֶם בְּנֵיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם, ה' עֲלֵיהֶם יִחְיוּBy virtue of these endeavors, may you, your wives, sons, and daughters, be blessed בִּבְרִיאוּת נְכוֹנָה וּבְפַרְנָסָה בְּהָרְחָבָה גְדוֹלָהwith good health and abundant prosperity. וּלְרַגְלֵיכֶם יִוָּשְׁעוּ כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל שֶׁיִחְיוּ בְּמַחְנְכֶם הַטָּהוֹרAnd in your merit, may salvation be granted to the entire congregation of Israel in your fine community, בְּתוֹךְ כְּלַל אֲחֵינוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל together with the entire Jewish people, בְּהַדָּרוּשׁ לָהֶם בְּגֶשֶׁם וּבְרוּחַin all their material and spiritual needs.Text and Translation courtesy of Sichos in English

עִנְיַן הַהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית הוּאThe concept of hashgachah peratis דְּלֹא זוּ בִּלְבַד דְּכָל פְּרָטֵי תְּנוּעוֹת הַנִּבְרָאִים לְמִינֵיהֶם הֵם בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִיתmeans not only that every particular movement of the various created beings is controlled by Divine Providence, וְהִיא הִיא חַיּוּת הַנִּבְרָא וְקִיּוּמוֹwhich also determines the vitality and ongoing existence of that created being; אֶלָּא עוֹד זֹאת דִּתְנוּעָה פְּרָטִית שֶׁל נִבְרָא יֵשׁ לָהּ יַחַס כְּלָלִי לִכְלָלוּת כַּוָּנַת הַבְּרִיאָהit also means that each particular movement of every being is directly related to the overall intent underlying the creation…. דִּבְצֵרוּף וְאִחוּד כָּל הַפְּעוּלוֹת הַפְּרָטִיוֹת... נִשְׁלְמָה כַּוָּנָה הָעֶלְיוֹנָה בְּסוֹד הַבְּרִיאָה כּוּלָהּFor through the combination and synthesis of all the particular activities…, the sublime mystical intent underlying all of creation is consummated.וְיִתְבּוֹנֵן הָאָדָםA person should consider: וּמַה אִם תְּנוּעַת עֵשֶׂב בָּאָה בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית וְנוֹגַעַת לְהַשְׁלָמַת כַּוָּנַת הַבְּרִיאָהIf the movement of a blade of grass is prompted by Divine Providence and has a role to play in fulfilling the intent of creation, מִין הַמְּדַבֵּר בִּכְלָל וְיִשְׂרָאֵל עַם קְרוֹבוֹ בִּפְרָט עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּהhow much more so with regard to the human species in general, and to the Jewish people, the nation close to Him, in particular.Text and Translation courtesy of Sichos in English

ר' אַייזִיק הַלֵּוִי מִהָאמְלִי סִפֵּרR. Aizik HaLevi of Homil related: כְּשֶׁבָּאתִי לְליאָזנאָ מָצָאתִי מִזִּקְנֵי הַחֲסִידִים “When I came to Liozna, I met elder chassidim שֶׁהָיוּ מֵחֲסִידֵי הָרַב הַמַּגִּיד וְהָרַב הַקָּדוֹשׁ הָרַב מְנַחֵם מֶענדְל מֵהָארָאדָאקwho had been disciples of the Maggid of Mezritch and R. Menachem Mendel of Horodok.וַהֲוָה מַרְגְּלָא בְּפוּמַייהוּThey would frequently repeat the adage: האָבּ האָלט אַ אִידעֶן, וועֶט הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ דִיר האָלט האָבּעֶן“Love a fellow Jew, and G‑d will love you. טוּ אַ טוֹבָה אַ אִידעֶן, וועֶט הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ דִיר אַ טוֹבָה טאָןDo a favor for a fellow Jew, and G‑d will do a favor for you. זַיי מְקָרֵב אַ אִידעֶן וועֶט הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ דִיר מְקָרֵב זַייןBefriend a fellow Jew, and G‑d will befriend you.”Text and Translation courtesy of Sichos in English

הַדֶּרֶךְ הָאֲמִתִּי הוּא שֶׁצְּרִיכִים לָדַעַת מַהוּת עַצְמוֹThe true path demands that one recognize his essential nature, בְּהַכָּרָה אֲמִתִּית בְּחֶסְרוֹנוֹת עַצְמוֹ וּבְמַעֲלוֹת עַצְמוֹwith a genuine acknowledgment of one’s shortcomings and virtues.וְכַאֲשֶׁר יוֹדְעִים אֶת הַחֶסְרוֹנוֹת — לְתַקְּנָם בַּעֲבוֹדָה בְּפוֹעַלAnd when one is aware of his shortcomings, he should correct them with actual work, וְלֹא לָצֵאת יְדֵי חוֹבָתוֹ בַּאֲנָחוֹת בִּלְבַדand not discharge his obligation by merely sighing.Text and Translation courtesy of Sichos in English

הַשְׁגָּחָה הָעֶלְיוֹנָה בּרֵיינגט יעֶדעֶן אִין זַיין וואוֹינאָרט צוּלִיבּ חִזּוּק הַיַּהֲדוּת וְהַרְבָּצַת הַתּוֹרָהSupernal Providence brings every Jew to his dwelling place in order to strengthen the practice of Yiddishkeit and disseminate the study of Torah. וועֶן מעֶן אַקעֶרט אוּן מעֶן פאַרזֵייט — וואַקסטAnd when one plows and sows, things grow.Text and Translation courtesy of Sichos in English

בָּעִנְיָנִים הַגַּשְׁמִיִּים צָרִיךְ לְהִסְתַּכֵּל בְּמִי שֶׁהוּא לְמַטָּה מִמֶּנּוּIn material matters, a person should look at someone lower [i.e., less fortunate] than himself, וּלְהוֹדוֹת לְה' יִתְבָּרֵךְ כִּי טוֹב עַל חַסְדוֹ אִתּוֹ עִמּוֹand thank G‑d, Who is gracious, for His kindness to him.בָּעִנְיָנִים הָרוּחָנִיִּים צָרִיךְ לְהִסְתַּכֵּל בְּמִי שֶׁהוּא לְמַעְלָה מִמֶּנּוּIn spiritual matters, a person should look at someone who is on a higher level than himself, וּלְהִתְחַנֵן לְה' שֶׁיִתֵּן לוֹ דֵעָה טוֹבָה לְהִתְלַמֵּד מִמֶּנּוּ and petition G‑d to grant him the proper understanding to learn from that person, וְכֹחַ וְעוֹז שֶׁיוּכַל לַעֲלוֹת בְּעִלּוּיand the strength and fortitude to elevate himself, level after level.Text and Translation courtesy of Sichos in English

צְוֵויי אוּן צְוואַנצִיג מאָל האָט מעֶן אַרעֶרסטִירט דעֶם צֶמַח צֶדֶק The Tzemach Tzedek was placed under [house] arrest twenty-two timesאוֹיף דעֶר אֲסִיפַת הָרַבָּנִים אִין פּעֶטעֶרבּוּרג, תר"גIn the course of the Rabbinical Conference in Petersburg in 5603 (1843),פאַר זַיין אַנטקעֶגעֶנשׁטעֶלעֶן זִיךְ דעֶר פאָדעֶרוּנג פוּן דעֶר מְלוּכָה וועֶגעֶן שִׁנּוּיִם בְּחִנּוּךְ וכוfor firmly resisting the czarist government’s demand for changes in the [traditional Jewish] educational system, and the like. דעֶר מִינִיסטעֶר האָט אִים געֶפרעֶגט: דאָס אִיז דאָךְ מְרִידָה בְּמַלְכוּתThe Minister protested that such a stance constituted a rebellion against the king.דעֶר צֶמַח צֶדֶק האָט געֶעֶנטפעֶרטThe Tzemach Tzedek replied: מוֹרֵד בְּמַלְכוּת אִיז חַיָּב מִיתָה בְּגוּף“A person who rebels against a king becomes liable for physical death. אָבּעֶר מוֹרֵד בְּמַלְכוּת שָׁמַיִם אִיז חַיָּב מִיתָה בְּנֶפֶשׁOne who rebels against the Kingdom of Heaven is liable for spiritual death. אִיז וואָס אִיז גרעֶסעֶרWhich is more serious?”Text and Translation courtesy of Sichos in English

אַחַת מִתּוֹרוֹת הַמַּגִּיד מִמֶּעזְרִיטשׁ שֶׁשָׁמַע רַבֵּנוּ הַזָקֵן בִּהְיוֹתוֹ שָׁם בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָהThe following is one of the teachings that the Alter Rebbe heard during his first visit to the Maggid of Mezritch, שִׁלְהֵי קַיִץ תקכ"ד עַד אַחֲרֵי חַג הַפֶּסַח תקכ"הfrom late in the summer of 5524 (1764) until after Pesach of 5525 (1765).אָנֹכִי עָשִׂיתִי אֶרֶץ וְאָדָם עָלֶיהָ בָרָאתִי[The teaching is based on a verse from the prophet Yeshayahu.] "I (Anochi) made the earth and I created man upon it.” אָנֹכִי מִי שֶׁאָנֹכִי, שֶׁהוּא נֶעְלָם וְנִסְתָּר גַּם מִנֶּאֱצָלִים הַיוֹתֵר עֶלְיוֹנִיםThis means that… Anochi, [a term signifying the One] Who is hidden and concealed from even the highest emanated beings, הִלְבִּישׁ עַצְמוּתוֹ יִתְבָּרֵךְ בְּכַמָּה צִמְצוּמִים לְהַאֲצִיל הַנֶאֱצָלִים וְלִבְרוֹא הַנִּבְרָאִיםenclothed His Essence in numerous self-screening contractions in order to radiate forth the emanated beings, and to produce the created beings,שְׂרָפִים חַיּוֹת וְאוֹפַנִים מַלְאָכִים וְעוֹלָמוֹת עַד אֵין מִסְפָּר[including] seraphim, as well as chayos and ofanim — angels and worlds beyond number. וּבְצִמְצוּמִים עַד אֵין שִׁעוּר עָשִׂיתִי אֶרֶץ הַלֵּזוּ הַגַּשְׁמִיתMoreover, with an infinite number of contractions,… I made the earth — this physical world,11וְאָדָם עָלֶיהָ בָרָאתִי, הָאָדָם הוּא תַּכְלִית הַהִתְהַוּוּתand I created man upon it. Man is the ultimate purpose of creation. וּבָרָאתִי בְּגִמַטְרִיָּא תרי"ג הוּא תַּכְלִית הָאָדָםIn fact, the numerical value of the word בראתי (“I created”) is 613, [the total number of mitzvos,] which are the ultimate purpose of man. וּכִדְאִיתָא בְּפַרְדֵּס בְּשֵׁם סֵפֶר הַבָּהִירAs the Pardes states in the name of Sefer HaBahir: אָמְרָה מִדַּת הַחֶסֶד לִפְנֵי הקב"ה“The Attribute of Kindness complained to G‑d: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מִימֵי הֱיוֹת אַבְרָם בָּאָרֶץ לֹא הוּצְרַכְתִּי אֲנִי לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתִּי‘Master of the world, ever since Avram has been on earth, I have not been required to perform my tasks, שֶׁהֲרֵי אַבְרָם עוֹמֵד וּמְשַׁמֵשׁ בִּמְּקוֹמִיfor Avram is there to function in my stead!’”כִּי אַבְרָהָם שֶׁהוּא נְשָׁמָה בְּגוּףThus Avraham Avinu, who was a soul enclothed in a body, וְעוֹסֵק בְּהַכְנָסַת אוֹרְחִים לְפַרְסֵם אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרֵךְ בָּעוֹלָם הַזֶּה הַתַּחְתּוֹן and who extended hospitality freely in order to make G‑d’s existence known in this nether world, הוּא לְמַעְלָה בְּמַעְלָה וּבְמַדְרֵגָה לְגַבֵּי מִדַּת הַחֶסֶד דַּאֲצִילוּתfar surpassed the level of the Attribute of Kindness in the World of Atzilus. וְאָמְרָה מִדַּת הַחֶסֶד לִפְנֵי הקב"הIndeed, the complaint of the Attribute of Kindness הוּא קִנְאַת מִדַּת הַחֶסֶד דַּאֲצִילוּת, אֲשֶׁר קִנְאָה בַּעֲבוֹדַת אַבְרָהָם עָלָיו הַשָּׁלוֹםreflected its envy of his Divine service.Text and Translation courtesy of Sichos in English

עֲבוֹדַת הַתְּפִלָּה הִיא הַמֵּבִיאָה הֲשָׂגַת הַמּוֹחַ בְּהַרְגָּשַׁת הַלֵּבServing G‑d through prayer brings one’s intellectual comprehension into the emotions of the heart, וּשְׁנֵיהֶם יַחַד בַּעֲבוֹדָה בְּפוֹעַל הַמִּצְוֹת בְּיִרְאַת שָׁמַיִם וְקִנְיַן מִדּוֹת טוֹבוֹתand both [heart and mind] unite in the actual observance of mitzvos with a fear of Heaven and with the acquisition of positive character traits.Text and Translation courtesy of Sichos in English

יוֹם הוּלֶּדֶת אֶת אַדְמוּ"ר מְהוּרַשַ"בּ נִשְׁמָתוֹ עֵדֶןOn this day the Rebbe Rashab was born, in the year 5621 (1860). שְׁנַת כִּתְרָ"א, כִּלְשׁוֹן הַצֶּמַח צֶדֶקThe Tzemach Tzedek would refer to that year as כתר"א (kisra), which is Aramaic for “crown.” נִקְרָא עַל שֵׁם אַדְמוּ"ר הָאֶמְצָעִי וַחֲצִי שֵׁם אָבִיו שֶׁל הַצֶּמַח צֶדֶקThe Rebbe Rashab was given the name of the Mitteler Rebbe and half of the name of the Tzemach Tzedek’s father.בְּכָל שָׁנָה בְּיוֹם הוּלַדְתוֹ הָיָה אַאַמוּ"ר אוֹמֵר דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּיםEvery year, on his birthday, my revered father [the Rebbe Rashab] would deliver a maamar, אֶלָּא שֶׁהָיָה בַּחֲשָׁאִי, מִלְבַד כְּשֶׁאֵרַע בְּשַׁבָּת קֹדֶשׁbut unless the day fell on Shabbos, it was delivered in private.בְּיוֹם הַהוּלֶדֶת הָאַחֲרוֹן בְּעָלְמָא דֵין On his last birthday in this world,אָמַר מַאֲמָר נָתַתָּ לִירֵאֶךָ נֵס לְהִתְנוֹסֵס מִפְּנֵי קוֹשֶׁט סֶלָהhe delivered a maamar based on the words, Nasata Liyreiecha Nes [Tehillim 60:6.].כְּשֶׁסִיֵּם אָמַר לִי בְּיוֹם הוּלֶּדֶת צָרִיךְ לוֹמַר חֲסִידוּתWhen it ended, he told me: “On one’s birthday one should deliver a discourse of Chassidus. יִתֵּן הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ לְךָ מַתָּנָה שֶׁתֹּאמַר חֲסִידוּת בְּיוֹם הוּלֶּדֶת שֶׁלְךָ May G‑d grant you the gift of delivering a discourse of Chassidus on your birthday — אֶלָּא שֶׁיִּהְיֶה בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִיםbut may this take place with kindness and mercy.”האָט עֶס געֶדוּיעֶרט זִיבּעֶן יאָהרIt took seven years [for this blessing to materialize].Text and Translation courtesy of Sichos in English

מַעֲנֵה רַבֵּנוּ הַזָּקֵן לִיחִידוּתIn response to a question at yechidus, the Alter Rebbe once gave the following response: חֲסִידוּת איז שְׁמַע יִשְׂרָאֵל“Chassidus is Shema Yisrael. שְׁמַע אִיז רָאשֵׁי תֵּיבוֹת שְׂאוּ מָרוֹם עֵינֵיכֶםThe word Shema (שמע) is an acronym for the words, ‘Raise your eyes on high’ (שאו מרום עיניכם) — וְאוֹמֵר מָרוֹם וְלֹא שָׁמַיִם‘on high,’ not ‘heavenward.’ מָרוֹם אִיז העֶכעֶר אוּן העֶכעֶרThat means higher and higher, לְהַגִּיעַ לְמַעְלָה מִן הַשֵּׂכֶלreaching beyond the intellect. וְזֶה גוּפָא לְהָבִינוֹ בְּשֵׂכֶלYet [we should] understand this very [non-intellectual] dimension with our minds as well — וּכְמוֹ שֶׁאוֹמֵר וּרְאוּ מִי בָּרָא אֵלֶּהas the verse continues, “and behold Who created these.”Text and Translation courtesy of Sichos in English

בְּתּוֹרָה אוֹר פָּרָשַׁת חַיֵּי שָׂרָהסוֹף דִּבּוּר הַמַּתְחִיל לְהָבִין מַה שֶׁאָמְרוּ רַזַ"ל יָפָה שָׁעָהיֵשׁ טָעוּת הַדְּפוּסוְכָךְ צָרִיךְ לִהְיוֹתוְיִהְיֶה בִּבְחִינַת בִּטּוּל אֲבָל עַכְשָׁיו.. הַיְנוּ בְּחִינַת אִיסָר )(וְעַיֵּן מַה שֶׁכָּתוּב לְקַמָּן בְּפֵרוּשׁ אוֹסְרִי לַגֶּפֶןשֶׁהוּא בְּחִינַת חֵפֶץ וּכְתִיב הוֹדוֹ.. תּוֹךְ כָּל עָלְמִיןאֲבָל תַּכְלִית הַכַּוָּנָה[In the above note, the Rebbe makes emendations to the Hebrew text of Torah Or that have since been incorporated in all of its editions.] Text and Translation courtesy of Sichos in English

מ'דאַרף הִיטעֶן דעֶם זְמַןWe must carefully watch our time. מ'דאַרף מְקַבֵּל זַיין עוּלָּהּ שֶׁל תּוֹרָהWe have to accept the yoke of the Torah. יעֶדעֶר זְמַן, יעֶדעֶר טאָג וואָס גֵייט אַוועֶק, אִיז דאָס נִיט נאָר אַ טאָג נאָר אַ עִנְיָן אִין לעֶבּעֶןEvery moment and every day that passes is not only a day, but a chunk of life. דִי טעֶג גֵייעֶן The days pass by, כְּמַאֲמַר (יְרוּשַׁלְמִי בְּרָכוֹת פֶּרֶק א' הֲלָכָה א') as our Sages say (Talmud Yerushalmi, Berachos 1:1): יוֹם נִכְנָס וְיוֹם יוֹצֵא שַׁבָּת נִכְנָס כו' חֹדֶשׁ כו' שָׁנָה כו“A day arrives and a day departs; a week arrives…, a month…, a year….”דעֶר טאַטעֶ האָט געֶזאָגט בְּשֵׁם רַבֵּנוּ הַזָּקֵןMy father, [the Rebbe Rashab,] used to say in the name of the Alter Rebbe: אַזוּמעֶרדִיגעֶר טאָג אוּן אַוִוינטעֶרדִיגעֶ נאַכט אִיז אַ יאָהר“A summer day and a winter night is an entire year.”Text and Translation courtesy of Sichos in English

הַמַּחֲשָׁבָה הִיא לְבוּשׁ וּמְשָׁרֵת הַשֵּׂכֶל וְהַמִּדּוֹתThought is a garment and a servant for the mind and the emotions. בְּשָׁעָה אֲשֶׁר אֵין לָהּ שֵׁרוּת בְּשֵׂכֶל אוֹ בְּמִדּוֹתWhen it is not assigned a task by the mind or the emotions, גַּם אָז פּוֹעֶלֶת פְּעוּלָתָהּ לַחֲשׁוֹב וּלְהַרְהֵרit still remains active, thinking and imagining. אֲבָל פְּעוּלָתָהּ לֹא לְבַד שֶׁאֵינָה תּוֹכְנִית, אֶלָּא הִיא גַּם פְּרוּעָה לְשִׁמְצָהHowever, not only does this activity lack substance, it is uncontrolled and decadent....וּמְבוּאָר כִּי סִבַּת הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת אוֹ רָעוֹת הוּא דִי פּוּסטקַייט פוּן קאָפּAs is explained elsewhere, the cause of alien thoughts (machshavos zaros) and evil thoughts (machshavos ra’os) is an empty mind. דְּכַאֲשֶׁר הַשֵּׂכֶל עָסוּק אָז יֵשׁ לְהַמַחֲשָׁבָה מַה לְשָׁרֵת When one’s mind is busy, thought has a purpose to serve, וְאֵין מָקוֹם לְמַחֲשָׁבוֹת שֶׁל שְׁטוּת וְהֶבֶל שֶׁאֵין בָּהֶם מַמָּשׁand there is no place for foolish and worthless thoughts that lack substance.Text and Translation courtesy of Sichos in English

הפטורה: וְאִשָּׁה - בְּנָהּ וַתֵּצֵאThe haftarah [for Parshas Vayeira] begins Ve’ishah and ends bnah vateitzei (II Melachim 4:1-37).דִי נְשָׁמָה וואַרט אוֹיבּעֶן In the spiritual realm, the soul awaits אוֹיף דעֶם זְמַן, וועֶן זִי וועֶט זוֹכֶה זַיין אַראָפּגעֶהן אִין אַ גוּףthe time when it will be granted the merit of descending into a body, וַוייל דִי נְשָׁמָה פִילט, וואָס זִי קעֶן אוֹיפטאָן זַייעֶנדִיק דאָ לְמַטָהbecause the soul appreciates what it can accomplish down here [on the material plane]. זִי קעֶן קוּמעֶן צוּ דעֶם לְהִתְעַנֵג עַל הֲוָיָIt can arrive at a true delight in G‑dliness. אִיז אוֹיף וועֶן לֵייגט מעֶן עֶס אָפּHow long, then, are we going to postpone this delight?1Text and Translation courtesy of Sichos in English

מֵה' מִצְעֲדֵי גֶבֶר כּוֹנָנוּ“A man’s footsteps are made firm by G‑d, [and He desires his way].”לְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ לוֹ תְּעוּדָה רוּחָנִית בַּחַיִיםEvery member of the Jewish people has an assigned spiritual mission in life — וְהוּא לְהִתְעַסֵּק בַּעֲבוֹדַת הַבִּנְיָן לַעֲשׂוֹת דִּירָה לוֹ יִתְבָּרֵךְto build a dwelling place for G‑d.וְכָל אֶחָד בַּאֲשֶׁר הוּא וּבְכָל מָקוֹם שֶׁהוּא Moreover, every individual, whoever and wherever he may be, צָרִיךְ לְהִתְעַנְיֵן בְּכָל מַאֲמַצֵי כּוֹחוֹ לְחַפֵּשׁ בְּחֵפֶשׂ מְחוּפָּשׁ must make great efforts to seek out and find לִמְצוֹא אֵיזֶה פַּרְנָסָה רוּחָנִית כְּמוֹ שֶׁהוּא מְחַפֵּש אַחַר פַּרְנָסָה גַּשְׁמִיתa “spiritual livelihood,” just as he seeks out ways of earning his material livelihood. וְהוּא לְפִי שֶׁדַרְכּוֹ — שֶׁל הקב"ה — יֶחְפָּץThis is because “he desires His way” — G‑d’s path — כְּדִכְתִיב בְּאַבְרָהָם כִּי יְדַעְתִּיו גוֹ' וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ הas is stated of Avraham, “For I have known him, [because he commands his children and his household after him,] that they should observe the way of G‑d (Havayah).”כִּי יֵשׁ שְׁנֵי דְרָכִיםFor there are two paths, דֶּרֶךְ הַטֶּבַע וְשֶׁלְּמַעְלָה מִן הַטֶּבַעthe path of nature and the path that is higher than nature.הָעוֹלָם בְּרָאוֹ הקב"ה לִהְיוֹת נִרְאֶה כְּמוֹ שֶׁהוּא בְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע — בְּעֵינֵי בָּשָׂרG‑d created the world in such a way that it would appear — to mortal eyes — to follow the path of nature. וְהוּא דֶּרֶךְ אֱלֹקִיםThis is “the path of Elokim.” תּוֹרָה וּמִצְוֹת הֵם דֶּרֶךְ הֲוָיָTorah and mitzvos, by contrast, are “the path of Havayah,” וְהוּא הַמְשָׁכָה שֶׁלְּמַעֲלָה מִן הַטֶּבַע בַּטֶּבַעwhich draws down into nature the higher realm that transcends nature. אֲשֶׁר בִּגְלַל זֹאת הִנֵּה הקב"ה מַשְׁפִּיעַ לְיִשְׂרָאֵל לְמַעֲלָה מִן הַטֶּבַע בַּטֶּבַעAnd in response [to a Jew’s dedication to “the path of Havayah”], G‑d draws down to the Jewish people spiritual influence that transcends nature, within the framework of nature.Text and Translation courtesy of Sichos in English