The daily Hayom Yom with Rabbi Yosef Katzman

Hayom Yom 9 Adar 1 - Be equipped with Torah to walk the streetאַז מעֶן געֶהט אִין גאַס אוּן מעֶן טְראַכְט מִשְׁנָיוֹת תַּנְיָאWhen a person walks down the street and mentally reviews passages from Mishnayos or Tanya,אוּן מְ'זִיצְט אִין קְראָם (סְטאָר) מִיט אַ חוּמָשׁ, אַ תְּהִלִּיםor sits in his store with a Chumash or a Tehillim,אִיז אִיצְט אִיז דאָס טַייעֶרעֶרthis is more cherished [Above] than [in previous ages],וִוי אִין דעֶר צַייט, וועֶן אִין גאַס (סְטרִיט) אִיז געֶוועֶן לִיכְטִיג בְּאוֹר תּוֹרָהwhen the street shone with the light of Torah.מְ'טאָר נִיט געֶהן אִין גאַס אַלִבָּא רֵקָנְיָאOne must not go out in the street emptyhanded.מעֶן דאַרף האָבּעֶן תּוֹרָה, מִיט וואָס צוּ געֶהן אִין גאַסOne must be equipped with words of Torah with which one can walk in the street.Hayom Yom 9 Adar 2 - A Chassid’s thirst to bind with his Rebbeבְּבִרְכַּת בּוֹרֵא נְפָשׁוֹתIn the blessing borei nefashos,אוֹמְרִים עַל כֹּל מַה שֶׁבָּרָאתָin the phrase al kol mah shebarasa,הַכָּ"ף בְּחוֹלָם וְלֹא בְקָמַץthe letter kaf should be vocalized with a cholam, not a kamatz.גּוֹדֶל הַתְּשׁוּקָה לְהִתְקַשְׁרוּת[A chassid’s] great thirst to be bound with his Rebbeיָכוֹל לְהַשְׂבִּיעַ רַק כַּאֲשֶׁר יִלְמוֹד מַאֲמָרֵי הַחֲסִידוּת שֶׁאוֹמֵר הָרַב וְכוֹתֵבcan be satisfied only by studying the maamarim that the Rebbe delivers and writes,כִּי בִּרְאִיַּת פָּנִים בִּלְבָד לָא סָגֵיfor merely seeing his face is not enough.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor information and support write [email protected]

Hayom Yom 8 Adar 1 - A Yud above, a Yud below, a line in between.דעֶר אַלטעֶר רֶבִּי האָט אַמאָל אַרַיינְגעֶרוּפעֶן אַ יוּנְגעֶרמאַן פוּן דעֶם מַגִּיד'ס תַּלְמִידִיםThe Alter Rebbe once summoned a young disciple of the Maggid [of Mezritch].אוּן האָט אִיהם געֶזאָגט — מִיט אַ נִגּוּן, כְּדַרְכּוֹSpeaking in his customary singsong, he said:“אִיך האָבּ אַ מִצְוָה פוּן וְלִּמַדְתֶּם אוֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם“I am charged with the commandment, ‘And you shall teach them to your children,’דוּ האָסט אַ מִצְוָה פוּן זָן וּמְפַרְנֵס בְּנֵי בֵיתוֹand you are charged with the mitzvah of providing for your family.לאָמִיר זִיך בַּייטעֶןLet us exchange tasks.אִיך וועֶל דִיר געֶבּעֶן דוּ זאָלְסט קעֶנעֶן מְקַיֵּים זַיין דַיין מִצְוָהI will provide you with what you need to fulfill your mitzvah, אוּן דוּ לעֶרעֶן מִיט מַיין זוּןand you will teach my son” —דאָס אִיז געֶוועֶן דעֶר מִיטעֶלעֶר רֶבִּיwho was the Mitteler Rebbe.אוּן האָט אִיהם מְבַאֵר געֶוועֶן סֵדֶר הַלִּמוּדThe Alter Rebbe then gave him a study plan:דאָס עֶרשְׁטעֶ לעֶרעֶנְט מעֶן אוֹתִיוֹת א. בּ“First, you should teach him the letters of the alef-beis. וואָס אִיז אַן אַלֶףWhat is an alef? אַ פִּינְטעֶלעֶ פוּן אוֹיבּעֶן, אַ פִּינְטעֶלעֶ פוּן אוּנְטעֶן, אַ קַו בְּאֶמְצַעA point above, a point below, and a line in between.דאָס אִיז אַן אַלֶףThat makes an alef.אַ קִינְד מוּז ווִיסעֶן“A child must knowאַז דעֶר אַלֶף פוּן תּוֹרָהthat the first principle of the Torahאִיז דעֶר יוּד פוּן אוֹיבּעֶןis a yud Above,דעֶר יוּד פוּן אוּנְטעֶןa yid below, מִיט דעֶם קַו פוּן אֱמוּנָה וואָס בּאַהעֶפְט זֵייand a line of faith that connects them.”נאָך אַ נוּסְחָא אִיז דאָOr, according to another version:אַ יוּד לְמַעְלָה דאָס אִיז דִי נְשָׁמָה“The yud above is the soul,אַ אִיד לְמַטָּה דאָס אִיז דעֶר גּוּףthe yud below is the body,אוּן אַ קַו שֶׁל יִרְאַת שָׁמַיִם בְּאֶמְצַעand the line in the middle is the fear of Heaven.”Hayom Yom 8 Adar 2 - One action is better than a thousand sighsאַאַמוּ"ר כּוֹתֵב בְּאֶחָד מִמִּכְתָּבָיוMy revered father, the Rebbe [Rashab], writes in one of his letters:טוֹבָה פְּעוּלָּה אַחַת מֵאֶלֶף אֲנָחוֹת“One action is better than a thousand sighs.אֱלֹקֵינוּ חַי וְתוֹרָה וּמִצְוֹת נִצְחִיִּים הֵמָּהOur G‑d is alive and the Torah and its mitzvos are eternal.עֲזוֹב אֶת הָאֲנָחָהAbandon sighing,וּשְׁקוֹד בַּעֲבוֹדָה בְּפוֹעַל וִיחָנְךָ הָאֱלֹקִיםapply yourself diligently to actual avodah, and G‑d will be gracious to you.”Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor information and support write [email protected]

Hayom Yom 7 Adar 1 - A Jew must know that he is an agent of G-dכָּל אִישׁ בְּיִשְׂרָאֵל עָלָיו לָדַעַת, כִּי הוּא שְׁלִיחַ אֲדוֹן כֹּלEvery Jew must know that he is an agent of the Master of All,לְמַעַן הָבִיא לַפּוֹעַל — בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא — רְצוֹנוֹ יִתְבָּרֵךְ וְכַוָּנָתוֹ בִּבְרִיאַת הָעוֹלָם[charged with the mission of] actualizing - wherever he may be - G‑d’s will and intent in creating the world —שֶׁהֵם לְהָאִיר אֶת הָעוֹלָם בְּאוֹר תּוֹרָה וַעֲבוֹדָהto illuminate the world through the light of the Torah and Divine service.וְהוּא עַל יְדֵי קִיּוּם מִצְוֹת מַעֲשִׂיּוֹת וְהַשְׁרָשַׁת מִדּוֹת טוֹבוֹתThis is achieved through the performance of practical mitzvos and by inculcating [in oneself] positive character traits.Hayom Yom 7 Adar 2 - When walking the street think Torahאַז מעֶן געֶהְט אִין גאַס דאַרְף מעֶן טְראַכְטעֶן דִּבְרֵי תוֹרָהOne ought to think about words of Torah when walking down the street, צִי אִין מַחֲשָׁבָה צִי אִין דִּבּוּרeither verbalizing them or not,דאָס וועֶנְדט זִיך, צִי מעֶן מעֶג עַל פִּי דִין רֵיידעֶן דאָרְטעֶן דִּבְרֵי תוֹרָהdepending upon whether one is permitted to speak words of Torah in that place. אָבּעֶר אַז עֶר געֶהט אוּן אִיז נִיט פאַרְנוּמעֶן אִין דִּבְרֵי תּוֹרָהWhen one walks down the street without being occupied with words of Torah,זאָגְט אִים דעֶר שְׁטֵיין אוֹיף וועֶמעֶן עֶר טְרעֶטthe cobblestone on which he treads tells him:בּוּלאַך (גּוֹלָם) וואָס טְרעֶטסְטוּ אוֹיף מִיר“Blockhead, who are you to be treading on me? מִיט וואָס בִּיסְטוּ העֶכעֶר פאַר מִירWhat makes you better than me?”Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor information and support write [email protected]

Hayom Yom 6 Adar 1 - Pleasurable satisfaction doing a Jew a favorמִשִּׂיחוֹת אַאַמוּ"רMy revered father, the Rebbe [Rashab], once said:עֶס אִיז אַ מַעֲלָה נִפְלָאָה“It is a wondrous trait,וואָס דעֶר אוֹיבּעֶרשׁטעֶר בָּרוּךְ הוּא אִיז מְזַכֶּהwhen G‑d grants a personאוּן מעֶן קְרִיגְט אַ חוּשׁ מִיט אַ געֶשׁמאַק אַ אִידעֶן אַ טוֹבָה טאָןa warm sensitivity and a pleasurable satisfaction in doing a fellow Jew a favor —בִּיז אַז יעֶנעֶר וועֶרט בּאַ אִים טַייעֶרעֶר וִוי עֶר בּאַ זִיךto the point that he cherishes him more than he cherishes himself.וואָרוּם אוֹיף זִיך קעֶן עֶר געֶפִינעֶן כַּמָה טְעָמִיםFor a person can find many reasons to explainפאַר וואָס עֶס קוּמְט אִים זאָל, חַס וְשָׁלוֹם, זַיין נִיט גוּטwhy he himself deserves [to be challenged by] difficulties,אָבּעֶר אוֹיף דעֶם אַנְדעֶרעֶן אִיז דאָס נִיט שַׁיָּךְ כְּלָלwhereas such assumptions about someone else are unthinkable.”Hayom Yom 6 Adar 2 - Every word in Tanya is preciseהפטורה: וַתִּשְׁלַם כָּל הַמְּלָאכָהThe haftarah to be read this week [Parshas Pekudei] begins Vatishlam kol hamelachah [from Melachim 7:51 and 8:1-21].בְּבִּרְכוֹת הָהַפְטוֹרָה אוֹמְרִים תָּמִיד: נֶאֱמָן וְרַחֲמָן אָתָּה, תּוֹשִׁיעַ וּתְשַׂמַּחIn the blessings that follow every haftarah, the wording to be used is ne’eman verachaman Atah and toshia u’sesamach.מְקוּבָּל אֵצֶל זִקְנֵי אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵינוּAccording to a tradition handed down by chassidic elders,סֵפֶר הַתַּנְיָא הוּא לִקוּטֵי עֵצוֹתthe Tanya comprises the words of counselמַה שֶׁעָנָה רַבֵּנוּ הַגָּדוֹל לְאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵינוּ עַל יְחִידוּת בִּשְׁנוֹת תּק"מ-תּק"ןthat the Alter Rebbe gave to chassidim who consulted him individually at yechidus between the years 5540 (1780) and 5550 (1790).בְּקַיִץ תּקנ"ב הִתְחִיל לְסַדֵּר אֶת סֵפֶר הַתַּנְיָא בְּצוּרָתוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא עַתָּה לְפָנֵינוּIn the summer of 5552 (1792), he began to give the Tanya its present structure. תּקנ"ג כְּבַר הָיוּ הַעְתָּקוֹת רַבּוֹת מִמֶּנּוּBy 5553 (1793) there were already many manuscript copies.וּבְמֶשֶׁךְ הַזְּמַן נִשְׁתַּבְּשׁוּ, וְגַם הִתְחִילוּ לְזַיְּפוֹOver the course of time, errors crept into the text and [the misnagdim] also began to produce forgeries.וּמֵ‏הַאי טַעְמָא נִזְדָּרֵז רַבֵּנוּ לְמָסְרוֹ לִדְפוּסThis is why the Alter Rebbe applied his energies to having it printed [in 5557 (1796)].יֵשׁ נוּסַח אַחֵרAccording to another tradition,עֶשְׂרִים שָׁנָה כָּתַב רַבֵּנוּ אֶת סִפְרוֹ הַתַּנְיָאthe Alter Rebbe composed the Tanya in the course of 20 years,וְדִיֵּק בְּכָל תֵּיבָה וְתֵיבָהchoosing every word precisely. בִּשְׁנַת תּקנ"ה כְּבַר הָיָה צָרוּף וְזָקוּקBy the year 5555 (1795), when the text was refined and polished,וְאָז נָתַן רְשׁוּת לְהַעְתִּיקוֹhe gave permission to copy it.וּכְשֶׁרַבּוּ הַהַעְתָּקוֹת וְנִשְׁתַּבְּשׁוּ מְסָרוֹ לִדְפוּסWhen the manuscript copies increased and errors crept in, he gave it to print.הַצֶּמַח צֶדֶק סִפֵּרThe Tzemach Tzedek relatedאֲשֶׁר, בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה הָרִאשׁוֹנָה לְחַיָּיו — שְׁנַת תּק"ןthat on the first Rosh HaShanah of his life, in 5550 (1789), אָמַר רַבֵּנוּ הַגָּדוֹל דְּרוּשׁ מַשְׁבִּיעִין אוֹתוֹ תְּהִי צַדִּיק וכו[his grandfather] the Alter Rebbe delivered a maamar [that opened with the teaching], “An oath is administered [to the soul]: ‘Be a tzaddik….’“וְהוּא הוּא שְׁלֹשֶׁת פְּרָקִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל סֵפֶר הַתַּנְיָאThat discourse constitutes the first three chapters of the Tanya.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor information and support write [email protected]

Hayom Yom 5 Adar 1 - Divine Providence leads us to our missionבְּלִי שׁוּם צֵל סָפֵק וּסְפֵק סְפֵיקָאBeyond the slightest shadow of a doubt,הִנֵּה בְּכָל מָקוֹם מִדְרַךְ כַּף רַגְלֵינוּwherever our feet tread,הַכֹּל הוּא לְזַכּוֹת וּלְטַהֵר אֶת הָאָרֶץ בְּאוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה וְהַתְּפִלָּהthe sole reason is that we refine and purify the earth by uttering words of the Torah and of prayer.וַאֲנַחְנוּ כָּל יִשְׂרָאֵל שְׁלוּחֵי דְרַחֲמָנָא אָנוּWe — all of Israel — are agents of the Compassionate One,אִישׁ אִישׁ כַּאֲשֶׁר גָזְרָה עָלָיו הַשְׁגָּחָה הָעֶלְיוֹנָהeach of us according to the charge that supernal Providence has decreed upon him. אֵין חָפְשִׁי מֵעֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ, אֲשֶׁר הוּעַמְסָה עַל שִׁכְמֵנוּNo one is free from the holy task that has been placed on our shoulders.Hayom Yom 5 Adar 2 - Nigleh, Chassidus, and Avoda are all a mustלִמּוּד הַנִּגְלָהThe study of nigleh, לִמּוּד הַחֲסִידוּתthe study of Chassidus, וַעֲבוֹדָה בְּפוֹעַלand Divine service through actual avodah, כּוּלָּם כְּאֶחָד מוּכְרָחִים הֵמָּהare all equally necessary. וְלֹא זוּ בִּלְבָד דְּאֵינוֹ שַׁיָּךְ לוֹמַר שֶׁהָאֶחָד יִדְחֶה אוֹ יוּדְחֶה מִפְּנֵי חֲבֵרוֹNot only is it unthinkable to claim that any one of these should override or be overridden by another,אֶלָּא אַדְרַבָּא הֵם מְסַיְּיעִים זֶה לָזֶהbut rather, they should support one another.וּכְמַאֲמָר וְלֹא עַם הָאָרֶץ חָסִידAs the Sages taught, “An unlearned person cannot be pious ('a chassid’),”שֶׁצָּרִיךְ לִהְיוֹת לִמּוּד הַנִגְלָהindicating that the study of nigleh is necessary.אֵיזֶהוּ חָסִיד הַמִתְחַסֵד עִם קוֹנוֹAnd “who is pious (‘a chassid’)? One who acts with kindness to his Creator,” שֶׁצָרִיךְ לִהְיוֹת לִמּוּד הַחֲסִידוּתindicating that the study of Chassidus is necessary. וְתַכְלִית הַלִּמּוּד הֲלֹא הוּא הָעֲבוֹדָה בְּפוֹעַלAnd the ultimate goal of study is actual practice.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor information and support write [email protected]

Hayom Yom 4 Adar 1 - Acquiring a taste for G-dly conceptsרֵאשִׁית הַהֲכָנָה לְהִתְעַסְּקוּת בִּשִׂכְלִים עִיּוּנִיםThe first step in preparing for disciplined meditation,וּבְשֵׂכֶל אֱלֹקִי בִּפְרָטespecially on G‑dly concepts,הוּאrequires:א) יְגִיעַת בָּשָׂר לְהָסִיר הַטּוּב טַעַם מֵעִנְיָנֵי עוֹלָם(a) toiling with the flesh to remove one’s pleasurable taste for worldly matters;ב) יְגִיעַת נֶפֶשׁ לְעוֹרֵר הַטּוּב טַעַם בְּמוּשְׂכָּלוֹת בִּכְלָל(b) toiling with the soul to arouse a pleasurable taste for the contemplation of concepts in general,וּבְעִנְיָנֵי אֱלֹקוּת בִּפְרָטand of G‑dly concepts in particular.Hayom Yom 4 Adar 2 - The Mitteler Rebbe would say Shh, Shhצוּ חֲסִידוּת בַּיים מִיטעֶלעֶן רֶבִּי'ן, אִיז געֶוועֶן זֵייעֶר שְׁטִילWhen the Mitteler Rebbe would deliver discourses of Chassidus, there was utter silence.דאָךְ פְלעֶגְט עֶר בְּשַׁעַת חֲסִידוּת זאָגעֶן: שַׁא, שַׁאNevertheless, in the midst of his delivery, he would say Shh, Shh.דעֶר טאַטעֶ האָט עֶס עֶרקְלעֶרְטMy father [the Rebbe Rashab] explainedאַז דאָס אִיז געֶוועֶן אוֹיף לְהַשְׁקִיט נְבִיעַת הַמּוֹחִיןthat this was intended to quiet the gushing thoughts of his prolific mind.אוּן האָט מִיט דעֶם מְבַאֵר געֶוועֶן דעֶם מַאֲמַר הַזֹּהַרWith this, my father elucidated the statement of the Zohar: סָבָא דַּעְתּוֹהִי סָתִים דְשָׁקִיט וְשָׁכִיךְ“The elder’s mind is contained, for it is still and calm.”Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor information and support write [email protected]

Hayom Yom 3 Adar 1 - Loving a fellow Jew, applies to every Jewרַבֵּנוּ הַזָּקֵן אָמַרThe Alter Rebbe taughtמִצְוַת אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל הוּא לִיְלִיד עַם יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר מֵעוֹלָם לֹא רָאָה אוֹתוֹthat the mitzvah of ahavas Yisrael, loving a fellow Jew, applies to every member of the Jewish people, even if one has never seen him.וּמִכָּל שֶׁכֵּן לַחֲבֵר עַדַת יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בִּמְקוֹם מְגוּרוֹ, שֶׁהוּא בֶּן אוֹ בַּת עֲדָתוֹHow much more does it apply to a member of the Jewish neighborhood in which one lives, to every man or woman who is a member of one’s own community.Hayom Yom 3 Adar 2 - A scholar can attain the level of a simple Jewמַעֲנֵה הַצֶּמַח צֶדֶקThe following is an answer that the Tzemach Tzedek gaveלְחָסִיד בָּקִי בְּשַׁ"ס כוּ' וּמַשְׂכִּיל גָּדוֹל בַּחֲסִידוּתto a chassid who was exceedingly well versed in the entire Talmud and in the scholarly writings of Chassidus:קַבָּלַת עוֹל אִיז מְשַׁנֶּה דעֶם מְהוּתKabbalas ol, the unquestioning acceptance of G‑d’s yoke, transforms a person’s essence.דוּרְך קַבָּלַת עוֹל פוּן אַ עֶבֶד פָּשׁוּטBy adopting the kabbalas ol of a simple servant,וואָס בְּשַׁעַת עֶר שְׁלאָפְט אִיז אוֹיךְ נִיכָּר דעֶר עוֹל הָעַבְדוּת זַיינעֶרwhose yoke of servitude is apparent even when he sleeps,קעֶן אֲפִילוּ אַ לַמְדָן אוּן אַ גָּאוֹן אוֹיךְ קוּמעֶןeven a scholar and a genius can attainצוּ דעֶר מַעֲלָה אוּן חֲשִׁיבוּת פוּן אַ פְּראָסְט–תְּמִימוּת'דִיקעֶן מְסִירַת-נֶפֶשׁ אִידthe lofty rung and stature of a simple, artless Jew who serves G-d with mesirus nefesh, with self-sacrificing devotion.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor information and support write [email protected]

Hayom Yom 2 Adar 1 - Intellectual service of G‑d, search for the truthרַבֵּנוּ הַגָּדוֹל — הַזָּקֵןThe Alter Rebbe סִדֵּר לִפְנֵי אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵינוּ הָעֲבוֹדָה בְּמוֹחַ וּלְחַפֵּשׂ אֶת הָאֱמֶתprovided the members of the chassidic brotherhood with a path in the intellectual service of G‑d and the search for the truth.לְבַקֵּר כָּל תְּנוּעָה, שֶׁתִּהְיֶה רַק כְּפִי הָאֱמֶתThis entails examining whether every action is dictated only by the truthוּבָאָה עַל יְדֵי עֲבוֹדָהand is motivated by one’s endeavors in Divine service.וַעֲבוֹדָה זוֹ אֵינָהּ כְּמוֹ שֶׁטּוֹעִים בְּזֶה טָעוּת גָּמוּר לַחְשׁוֹב שֶׁצָּרִיךְ לְפָרֵק הָרִים וּלְשַׁבֵּר סְלָעִים, אִיבּעֶרקעֶרעֶן דִי וועֶלטThis path of service does not involve breaking down mountains, shattering boulders and overturning the world, as some utterly mistaken people think.הָאֱמֶת הַגָּמוּר הוּא, אֲשֶׁר כָּל עֲבוֹדָה וּפוֹעַל, אֵיזֶה שֶׁיִּהְיוּ, בְּכַוָּנָה אֲמִתִּית דַּי וּמַסְפִּיקThe simple truth is that any activity or endeavor, whatever it may be, if it is carried out with sincere intent, suffices:אַ בְּרָכָה בְּכַוָּנָהa blessing recited with concentration;דעֶם וואָרט אִין דאַוונעֶן כִּדְבָעִי בַּהֲכָנַת הַלֵּב וּבִידִיעָה לִפְנֵי מִי אַתָּה עוֹמֵדthe words of prayer uttered with a prepared heart and with a knowledge of “before Whom one stands”;אַ פָּסוּק חוּמָשׁ בִּידִיעָה שֶׁהוּא דְבַר הa verse from Chumash with the awareness that it is the Word of G‑d;אַ פָּסוּק תְּהִלִּיםa verse from Tehillim; וּמִּדָה טוֹבָה לְקָרֵב לִבּוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ בְּאַהֲבָה וְחִבָּהor the positive trait of drawing one’s friend close with love and affection.אֱמֶת הַדָּבָר, אֲשֶׁר בִּכְדֵי לְהַגִּיעַ לָזֶה צְרִיכִים יְגִיעָה רַבָּה וַעֲצוּמָהTrue, to attain this requires awesome and tremendous exertion.פָּשׁוּט לעֶרנעֶן אַ רִבּוּי אוּן פאַרשְׁטֵיין — כָּל אֶחָד לְפִי עֶרְכּוֹOne must study extensively and with understanding, every individual according to his level.וְאָז ה' בְּעֶזְרוֹ שֶׁיִּהְיֶ' כְּפִי הָאֱמֶתG‑d will then help him [so that his efforts] will be genuine.Hayom Yom 2 Adar Sheini - A blessing needs an object to take holdהַבְּרָכָה צְרִיכָה לְאֵיזֶה דָבָר שֶׁתֵּאָחֵז בּוֹA blessing requires some object upon which to take hold,וּכְמוֹ הַמָּטָר עַל שָׂדֶה חֲרוּשָׁה וּזְרוּעָהlike rain that falls upon a plowed and sown field,אוֹ הַיּוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ עַל תְּבוּאַת הַשָּׂדֶה וְהַכֶּרֶםor like the early and late rains that fall upon the produce of the field or vineyard.אֲבָל בִּשְׂדֵה בּוּר לֹא חֲרוּשָׁה וְלֹא זְרוּעָהBut if a field is left fallow, neither plowed nor sown,אֵין הַמָּטָר יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ מְבִיאִים תּוֹעֶלֶתthe early and late rains will not be of any benefit.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor information and support write [email protected]

Hayom Yom 1 Adar 1 - Every soul has its individual dutiesתּוֹרָה אוֹר, דִבּוּר הַמַּתְחִיל לֹא תִהְיֶ' מְשַׁכֵּלָה,סְעִיף הַמַּתְחִיל וְהִנֵּה אַחַר"בִּמְסִירַת נֶפֶשׁ בפ"ע""פֵּרוּשׁ הָרָאשֵׁי תֵּיבוֹת הוּא "בִּפְנִימִית עַצְמוּתוֹ[In the above note, the Rebbe spells out the unusual meaning of an abbreviation that appears in the Hebrew text of Torah Or.]כְּתִיב: יֵצֵא אָדָם לְפָעֳלוֹ וְלַעֲבֹדָתוֹ עֲדֵי עָרֶבIt is written, “A man goes out to his work and to his labor until evening.”הִנֵּה כָּל נְשָׁמָה בִּירִידָתָהּ לְמַטָּה, יֵשׁ לָהּ מְלָאכוֹת כְּלָלִיּוֹת וּפְרָטִיּוֹתEvery soul [is assigned] both general and particular tasks when it descends to this material plane.וְזֶהוּ יֵצֵא אָדָם לְפָעֳלוֹThis mission is alluded to by the phrase, “A man goes out to his work.”דִּיצִיאַת הַנְּשָׁמָה מֵעֲמִידָתָהּ בִּשְׁמֵי רוֹם בְּאוֹצַר הַנְּשָׁמוֹתThat is, the soul leaves its standing in the treasure-store of souls in the celestial heights,וִירִידָתָהּ מִדַּרְגָא לְדַרְגָא עַד בּוֹאָהּ לְהִתְלַבֵּשׁ בְּגוּף וְנֶפֶשׁ הַטִבְעִית וְהַבַּהֲמִיתand descends level after level until it becomes enclothed in the body and in the natural, animal soul.הוּא בִּשְׁבִיל אָדָם לְפָעֳלוֹ בִּמְלָאכוֹת הַכְּלָלִיּוֹת לְהַגְבִּיר הַצּוּרָה עַל הַחוֹמֶרThe goals [of this descent] are (a) man’s “work” — his overall tasks of empowering [spiritual] form over [tangible] matter,לְהָאִיר אֶת הָעוֹלָם בְּאוֹר תּוֹרָה וְנֵר מִצְוָהand illuminating the world with the light of the Torah and the lamp of the mitzvos —וְלַעֲבוֹדָתוֹ שֶׁהִיא מְלָאכָה הַפְּרָטִיתand (b) his “labor,” his particular tasks.דְּכָל נְשָׁמָה יֵשׁ לָהּ עֲבוֹדָה פְּרָטִית בְּמוֹחִין וּבְמִדּוֹת כְּפִי טִבְעָהּ וְעִנְיָנָהּFor every soul has its individual duties in the realm of intellect and emotion, based upon its nature and inclinations….עֲדֵי עָרֶב[These endeavors continue] “until evening” —בְּעוֹד יֵשׁ זְמַן לַעֲשׂוֹת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב הַיּוֹם לַעֲשׂוֹתָםonly as long as one can still take action, as it is written, “[…the commandments that I command you to do] today, to perform them.” [And on this phrase the Sages comment, “They can be performed today (i.e., in This World), and not tomorrow (i.e., in the World to Come).”]וּבְעוֹמֶק הָעִנְיָן בֵּאוּר הַכָּתוּבFrom a deeper perspective, the above verse may be understoodדְקָאֵי עַל כְּלָלוּת עִנְיַן הָעֲלִיָּה שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל יְדֵי יְרִידַת הַנְּשָׁמָה לְמַטָּה דְיֵצֵא אָדָם[…] as alluding to the soul’s [heightened] ascent following its descent (“a man goes out”) to the material realm.דְבַעֲלוֹת הַנְּשָׁמָה מִהְיוֹתָהּ לְמַטָּה מְלוּבֶּשֶׁת בְּגוּףWhen the soul ascends after having been clothed in a body in This World below,לְפָעֳלוֹ הִיא עוֹסֶקֶת בָּעוֹלָם הַבָּא בְּאוֹפֶן הִתְעַסְּקוּתָהּ בָּעוֹלָם הַזֶה[it proceeds] “to its work:” its activities in the World to Come echo its [former] work in This World.וְאִם הָיָה קוֹבֵעַ עִתִּים לַתּוֹרָהIf, [while in This World,] that person had set aside regular hours for Torah study,גַּם שָׁם מַכְנִיסִים אוֹתוֹ בְּאָהֳלֵי תוֹרָהthat soul is allowed in the other world, too, to enter the tents of Torah study.וְלַעֲבוֹדָתוֹ, אִם עָסַק בַּעֲבוֹדָתוֹ כָּרָאוּיMoreover, [when the soul ultimately ascends,] it proceeds "to its labor:” if, [while in This World,] it engaged in its labors of Divine service properly,אָז הִנֵּה עֲלִיָּתוֹ עֲדֵי עָרֶבit then ascends “until erev.” שֶׁעוֹלֶה בְּעִילּוּי אַחַר עִילּוּי עַד הַנּוֹעַם וְהָעֲרֵיבוּת דְּעַצְמוּת אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּאIt ascends level after level, until it apprehends the pleasant sweetness (areivus) of the Essence of the [infinite] Ein Sof.Hayom Yom 1 Adar Sheni - In the passage Yaaleh VeYavoבְּיַעֲלֶה וְיָבוֹאIn the passage Yaaleh VeYavo, זָכְרֵנוּ ה' אֱלוֹקֵינוּ בּוֹ — בֵּית דְּגוּשָׁהthe letter beis in the phrase zochreinu A-donai Elokeinu bo has a dagesh, וּפָקְדֵנוּ בוֹ — בֵּית רְפוּיָהbut in the phrase u’fakdeinu vo it does not have a dagesh.Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishFor information and support write [email protected]

כַּמָּה וְכַמָּה חֲסִידִים חָשְׁבוּ יוֹם בּוֹאָם לְליוּבּאַוִויטְשׁ לְיוֹם הוּלֶדֶת שֶׁלָּהֶםMany chassidim used to consider the day they first came to Lubavitch as their birthday.מוֹרִי הָרַשְׁבַּ"ץ בָּא בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה לְליוּבּאַוִויטְשׁMy teacher, the Rashbatz, arrived in Lubavitch for the first timeאוֹר לְיוֹם שִׁשִּׁי פָּרָשַׁת מִשְׁפָּטִים שְׁנַת תּר"חon the Thursday night of Parshas Mishpatim, 5608 (1848).וּבְכָל שָׁנָה וְשָׁנָה הָיָה עֵר כָּל אוֹתוֹ הַלַּיְלָהEvery year, [on that evening,] he would stay awake throughout that night,וּמְכַוֵּן לְהָנִיחַ תְּפִלִּין בָּהּ בְּשָׁעָה אֲשֶׁר נִכְנַס לְהַצֶּמַח צֶדֶק בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָהand [in the morning] put on his tefillin at precisely the hour that he had entered the study of the Tzemach Tzedek [for yechidus] for the first time.Text and Translation courtesy of Sichos in English

דעֶר אַלְטעֶר רֶבִּי האָט אַמאָל געֶזאָגטThe Alter Rebbe once said:פֵּרוּשׁ רַשִׁ"י אוֹיף חוּמָשׁ אִיז יֵינָהּ שֶׁל תּוֹרָה“The commentary of Rashi on the Chumash is ‘the wine of the Torah.’פּוֹתֵחַ הַלֵּב וּמְגַלֶּה אַהֲבָה וְיִרְאָה עַצְמִיּוֹתIt unlocks the heart and reveals one’s essential love and fear [for G‑d].פֵּרוּשׁ רַשִׁ"י אוֹיף גְמָרָא אִיז פּוֹתֵחַ הַמּוֹחַ וּמְגַלֶּה שֵׂכֶל עַצְמִיThe commentary of Rashi on the Gemara unlocks the mind and reveals the essence of one’s mind.”Text and Translation courtesy of Sichos in English

אַחַת מִתּוֹרוֹת הַבַּעַל שֵׁם טוֹבA teaching of the Baal Shem Tov:כִּי תִרְאֶה חֲמוֹר[It is written:] When you see the donkey (chamor) —כַּאֲשֶׁר תִּסְתַּכֵּל בְּעִיּוּן טוֹב בְּהַחוֹמֶר שֶׁלְךָ שֶׁהוּא הַגּוּףthat is, when you carefully inspect your chomer, your body,תִּרְאֶהyou will see…שׂוֹנַאֲךָone who hates you —שֶׁהוּא שׂוֹנֵא אֶת הַנְּשָׁמָה הַמִּתְגַּעְגַּעַת לֵאלֹקוּת וְרוּחָנִיּוּתfor it hates the soul that longs for G‑dliness and spirituality.וְעוֹד תִּרְאֶהFurthermore, you will seeשֶׁהוּאthat it is…רוֹבֵץ תַּחַת מַשָּׂאוֹlying under its burden — שֶׁנָּתַן הקב"ה לְהַגּוּף שֶׁיִּזְדַּכֵּךְ עַל יְדֵי תּוֹרָה וּמִצְוֹת וְהַגּוּף מִתְעַצֵּל בְּקִיּוּמָםG‑d intended that the body be refined by studying Torah and observing mitzvos, but it is lax in fulfilling its task.וְאוּלַי יַעֲלֶה בִלְבָבְךָHence you might think that you should…וְחָדַלְתָּ מֵעֲזוֹב לוֹ — שֶׁיּוּכַל לְקַיֵּם שְׁלִיחוּתוֹrefrain from helping him to fulfill its mission,כִּי אִם תַּתְחִיל בְּסִגּוּפִים לִשְׁבּוֹר אֶת הַחוּמְרִיּוּתand instead, mortify yourself in order to break [the body’s] material tendencies.הִנֵּה לֹא בְזוֹ הַדֶּרֶךְ יִשְׁכּוֹן אוֹר הַתּוֹרָהHowever, this will not cause the light of the Torah to dwell [within you].כִּי אִםInstead,...עָזוֹב תַּעֲזוֹב עִמּוֹyou must certainly help him —לְבָרֵר אֶת הַגּוּף וּלְזַכְּכוֹ וְלֹא לְשַׁבְּרוֹ בְּסִגּוּפִיםby refining and purifying your body, rather than breaking it through self-affliction.Text and Translation courtesy of Sichos in English

אַאַמוּ"ר כּוֹתֵב בְּאֶחָד מִמַּאֲמָרָיוMy revered father, the Rebbe [Rashab], writes in one of his maamarim:חֲסִידִים הַקּוֹדְמִים עָשׂוּ הֶסְכֵּם בְּנַפְשָׁם“The chassidim of earlier generations made a firm resolve in their soulsשֶׁכָּל דָּבָר הַמּוּתָּרthat whenever they encountered something that was halachically permittedאַךְ שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֵיזֶה רָצוֹן וְחֶמְדַת הַלֵּב לָזֶהbut they desired and craved for it,לֹא יַעֲשֶׂנּוּthey would refrain.וְעַל יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה שְׁבִירַת הַתַּאֲוָהSuch a habit breaks physical desires.”Text and Translation courtesy of Sichos in English

אַהֲבָה אִיז דעֶר רוּחַ הַחַיִּים אִין עֲבוֹדַת הַחֲסִידוּתLove is the spirit of life in the service of Chassidus.דעֶר חוּט הַמְקַשֵּׁר חֲסִידִים אֵיינעֶם מִיט דעֶם אַנְדעֶרעֶןIt is the lifeline that binds chassidim to each other,אוּן דעֶר חוּט הַמְקַשֵּׁר רֶבִּי מִיט חֲסִידִים אוּן חֲסִידִים מִיט רֶבִּי'ןthat binds the Rebbe to the chassidim and the chassidim to the Rebbe.עֶס אִיז הֵן בְּדֶרֶךְ אוֹר יָשָׁר הֵן בְּדֶרֶךְ אוֹר חוֹזֵרIt functions both as a direct light (or yashar) and a rebounding light (or chozer).האָט קֵיינעֶ מְחִיצוֹת נִיטIt knows no barriersאוּן עֶס אִיז העֶכעֶר פוּן דעֶר הַגְבָּלָה פוּן מָקוֹם וּזְמַןand transcends the bounds of space and time.Text and Translation courtesy of Sichos in English

לעֶרנעֶן בְּכָל יוֹם אַ פַּרְשָׁה חוּמָשׁ מִיט פֵּרוּשׁ רַשִׁ"יStudying a passage of Chumash every day with the commentary of Rashi (זוּנְטאָג בִּיז שֵׁנִי, מאָנְטאָג בִּיז שְׁלִישִׁי וכו)(reading the first aliyah of the coming Shabbos on Sunday, the second on Monday, and so on),אֲמִירַת תְּהִלִּים בְּכָל יוֹםreciting [the daily bracket of chapters of] Tehillim every day,גּוֹמֵר זַיין דעֶם תְּהִלִּים שַׁבָּת מְבָרְכִיםreciting the entire Book of Tehillim on Shabbos Mevarchim — דאָס דאַרְף מעֶן אָפְּהִיטעֶןthese things must be carefully observed.דאָס אִיז נוֹגֵעַ אִיהְם, זַיינעֶ קִינְדעֶר אוּן קִינְד'ס קִינְדעֶרDoing so impacts the individual, his children, and his grandchildren.Text and Translation courtesy of Sichos in English

בְּשַׁעַת קְרִיאַת עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת עוֹמְדִים וּפְנֵיהֶם אֶל הַסֵּפֶר תּוֹרָהDuring the reading of the Ten Commandments [in the synagogue on the Shabbos of Parshas Yisro], it is our custom to stand and face the Torah scroll.הפטורה: בִּשְׁנַת... מַצַּבְתָּהּThe haftarah [for Parshas Yisro] begins BiShnas... and ends ...matzavtah (Yeshayahu 6:1-13).מְבָרְכִים רֹאשׁ חֹדֶשׁ אֲדָר רִאשׁוֹן. אֲמִירַת כָּל הַתְּהִלִּים בְּהַשְׁכָּמָה. יוֹם הִתְוַעֲדוּת[On Shabbos Mevarchim, it is our custom] to recite the entire Book of Tehillim early in the morning and to hold a farbrengen on that day.וַיַּרְא הָעָם וַיָּנוּעוּIt is written, “The people saw and they stirred.”אַז זֵיי האָבּעֶן דעֶרזעֶהן גֶ-טלִיכְקַייט אִיז שׁוֹין וַיָּנוּעוּAs soon as they beheld Divinity, they were stirred;עֶס אִיז געֶוואָרעֶן אַ תְּנוּעַת חַיִּיםthey showed signs of vitality.אִלּוּ יְדַעְתֶּם — אָמַר אַדְמוּ"ר הַצֶּמַח צֶדֶקThe Tzemach Tzedek once said, “If you only knewכֹּחָם שֶׁל פְּסוּקֵי תְּהִלִּים וּפְעוּלָתָם בִּשְׁמֵי רוֹםthe power that lies in the verses of Tehillim and their effect in the celestial heights,הֱיִיתֶם אוֹמְרִים אוֹתָם בְּכָל עֵתyou would recite them all the time.תֵּדְעוּ שֶׁמִּזְמוֹרֵי תְּהִלִּים שׁוֹבְרִים כָּל הַמְּחִיצוֹתKnow that the chapters of Tehillim break through all barriersוְעוֹלִים בְּעִלּוּי אַחַר עִלּוּי בְּלִי שׁוּם הַפְרָעָהand soar aloft from level to level, unimpeded.וּמִשְׁתַּטְּחִים לִפְנֵי אֲדוֹן עוֹלָמִיםThey intercede before the Master of the Universeוּפוֹעֲלִים פְּעוּלָתָם בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִיםand secure their effect with kindness and mercy.”Text and Translation courtesy of Sichos in English

אַמאָל אַרוֹיסְגֵייעֶנְדִיק פוּן זַיין חֵדֶר, האָט דעֶר אַלְטעֶר רֶבִּי אָנְגעֶטְראָפעןOnce, as the Alter Rebbe was leaving his room, he heard"וִוי דִי רֶבִּיצִין זאָגט צוּ עֶטְלִיכעֶ פְרוֹיעֶן: "מַיינעֶר זאָגטhis rebbitzin telling several women: “Mainer (literally, ‘My one’ - i.e., ‘my husband’) says….”האָט דעֶר רֶבִּי געֶזאָגטThe [Alter] Rebbe told [her]:מִיט אֵיין מִצְוָה בִּין אִיך דַיינעֶ“I am yours by virtue of one mitzvah.מִיט מִצְוֹת ווִיפִיל אִיז מעֶן דעֶם אוֹיבּעֶרשְׁטעֶן'סWith how many mitzvos are we G‑d’s!”אוּן אִיז געֶפאַלען אוֹיף דעֶר פְריטעֶלקעֶ אוּן האָט זִיך פאַרדְבֵק'עֶטHe then fell to the doorstep, absorbed in a state of dveikus. אוֹיפְכאַפּעֶנְדִיג זִיך פוּן דְּבֵקוּת, האָט עֶר געֶזאָגט: After emerging from that state, he [gave a mystical interpretation of the verse, “Go out and see, O daughters of Zion!”]: צְאֶינָה וּרְאֶינָה — אוֹיף אַרוֹיסְגֵיין פוּן זִיך אוּן זעֶהן אֱלֹקוּת“‘Go out and see…’ — self-transcendence and seeing G‑dlinessוועֶרט דאָס פוּן — בְּנוֹת צִיּוֹןcomes about by virtue of the ‘daughters of Zion.’מַלְכוּת מְעוֹרֶרֶת זְעֵיר אַנְפִּין[In the Kabbalistic metaphor of spiritual marriages,] Malchus arouses Z’eir Anpin.לֶעָתִיד לָבוֹא וועֶט זַיין אֵשֶׁת חַיִל עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ[And indeed,] in the Ultimate Future, ‘A woman of valor [will be] the crown of her husband.’“Text and Translation courtesy of Sichos in English

עֶס זַיינֶען דָא צוֵוייעֶרלֵיי חוּקִּיםThere are two kinds of laws:א) אַ גֶעזֶעץ וֶועלכֶער שׁאַפט לעֶבעֶן(a) laws that generate life andב) אַ געֶזעֶץ וועֶלכעֶר וועֶרט באַשׁאַפעֶן פוּן לעֶבעֶן(b) laws that result from life.מעֶנשלִיכֶע געֶזעֶצעֶן זַיינעֶן געֶשׁאַפעֶן פוּן לעֶבעֶןMan-made laws result from life.דעֶרפאַר זַיינעֶן זֵיי אִין יעֶדעֶר לאַנד פאַרשִׁידעֶן, לוֹיט דִי תְּנָאִים פוּן לאַנדThat is why they differ in every country, each according to its local circumstances. תּוֹרַת ה', אִיז דעֶר גֶ-טלִיכעֶר געֶזעֶץ וועֶלכעֶר שׁאַפט אַ לעֶבעֶןG‑d’s Torah is the Divine law that generates life.תּוֹרַת ה' אִיז תּוֹרַת אֱמֶתIt is “the Torah of truth” —דִי תּוֹרָה אִיז אִין אַלעֶ עֶרטעֶר אוּן אִין אַלעֶ צַייטעֶן גלַייךthe same in all places and at all times.תּוֹרָה אִיז נִצְחִיתThe Torah is eternal.Text and Translation courtesy of Sichos in English

חוֹבַת נְשֵׁי וּבְנוֹת הַחֲסִידִים יִחְיוּIt is the duty of chassidic women and girlsלַעֲמוֹד בְּשׁוּרָה רִאשׁוֹנָה בְּכָל מִפְעָל שֶׁל חִזּוּק הַדָּת וְהַיַּהֲדוּת בִּכְלָלto stand in the front line of every activity [that seeks] to strengthen the observance of Yiddishkeit in general,וּבִפְרָט בְּעִנְיַן טַהֲרַת הַמִּשְׁפָּחָהparticularly with regard to taharas hamishpachah (“family purity”). וַעֲלֵיהֶם לְאַרְגֵּן חֶבְרַת בְּנוֹת הַחֲסִידִיםThey should organize a society for the daughters of the chassidic brotherhood,לְחַזֵק כָּל דַרְכֵּי הַחֲסִידִים בְּעִנְיָנֵי הַדְרָכָה וְחִנּוּךְwhose aim is to buttress all aspects of the chassidic lifestyle with regard to guidance and education,כְּמוֹ שֶׁהָיָה בְּבָתֵּי הַחֲסִידִים מֵאָז וּמִקֶּדֶםin the age-old tradition of chassidic households.Text and Translation courtesy of Sichos in English

אַאַמוּ"ר כּוֹתֵב בְּאֶחָד מִמִּכְתָּבָיוMy revered father, the Rebbe [Rashab], writes in a letter:עַל פִּי הֲגָהוֹת אָשְׁרִ"י נְטִילַת יָדַיִם לִסְעוּדָּה ג' פְּעָמִים רְצוּפוֹת“According to Hagahos Oshri, when washing our hands for a meal we should pour [water from a vessel] three times consecutively [over each hand].כֵּן הָיָה עוֹשֶׂה אַאַמוּ"ר — (מַהַרַ"ש, נִשְׁמָתוֹ עֵדֶן)My revered father, the Rebbe [Maharash], would conduct himself in this manner.וּמַנִּיחַ מִשְּׁפִיכָה הַג' מְעַט מַיִם בְּכַף יָד הַשְּׂמָאלִיתHe would leave a little water from the third pouring in the palm of his left handוּבָזֶה מְשַׁפְשֵׁף שְׁתֵּי יָדָיוand would rub this over both hands.”Text and Translation courtesy of Sichos in English

מִצְוַת עֲשֵׂה הָרִאשׁוֹנָהThe first positive commandment is,ובִלְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם "לֵידַע שֶׁיֵּשׁ שָׁם מָצוּי רִאשׁוֹן מַמְצִיא כָל נִמְצָא כוaccording to the wording of Rambam, “To know that there is a Primary Being who brings into being all existence…וִידִיעַת דָּבָר זֶה מִצְוַת עֲשֵׂה וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב אָנֹכִי ה' אֱלוֹקֶיךָKnowing this concept [fulfills] a positive commandment, as it is written, ‘I am G‑d, your L‑rd.’ “הִיא מִצְוַת הַמּוֹחַ וְהַשֵּׂכֶלThis mitzvah centers on the brain and the mind.וְהַיְנוּ דַהֲגַם דְּכָל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל הוּא מַאֲמִין בַּה' בֶּאֱמוּנָה פְּשׁוּטָהAlthough every single Jew believes in G‑d with simple faithוּלְבָבוֹ תָּמִים עִם הand his heart is wholly and artlessly with G‑d,חוֹבַת הַמּוֹחַ וְהַשֵּׂכֶל לְהָבִיא אֱמוּנָה זוֹ בִּידִיעָה וַהֲשָׂגָהthe brain and mind are obligated to bring this faith to the point of knowledge and comprehension."וְזֶהוּ "לֵידַע שֶׁיֵּשׁ שָׁם מָצוּי רִאשׁוֹןThis is what is meant by the obligation “to know that there is a Primary Being.”עֶר זאָל דאָס וִויסעֶן בַּהֲשָׂגָה וַהֲבָנָה דַוְקָאOne must know this in terms of comprehension and understanding,וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב דַּע אֶת אֱלֹקֵי אָבִיךָ וְעָבְדֵהוּ בְּלֵב שָׁלֵם, וּכְתִיב וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם גוas it is written, “Know the G‑d of your father and serve Him wholeheartedly.” It is likewise written, “And you shall know this day… [that G‑d is the L‑rd].”Text and Translation courtesy of Sichos in English

הַצֶּמַח צֶדֶק סִפֵּר לִבְנוֹ אַאַזְמוּ"רThe Tzemach Tzedek told his son, my revered grandfather, the Rebbe [Maharash],אֲשֶׁר הַדְּרוּשׁ וּמַרְאֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם — תּוֹרָה אוֹר פָּרָשַׁת יִתְרוֹthat the maamar entitled U’Mareihem U’Maaseihem — which appears in [the Alter Rebbe’s] Torah Or, Parshas Yisro —הוּא דְּרוּשׁ הָרִאשׁוֹן שֶׁאָמַר הָרַב הַמַּגִּיד מִמֶּעזרִיטשׁwas the first maamar that the Maggid of Mezritch deliveredבְּשַׁעַת קַבְּלוֹ אֶת הַנְּשִׂיאוּת — חַג הַשָּׁבוּעוֹת תקכ"אwhen he accepted the leadership [of the chassidic brotherhood] on Shavuos, 5521 [1761]. כְּפִי אֲשֶׁר שְׁמָעוֹ רַבֵּנוּ הַזָּקֵן מִפִּי הָרַב מְנַחֵם מעֶנְדל מֵהָארָאדָאק — בַּעַל פְּרִי הָאָרֶץIt was relayed to the Alter Rebbe by R. Menachem Mendel of Horodok, the author of Pri HaAretz, שֶׁהָיָה בְּאוֹתוֹ מַעֲמָדwho was present when the maamar was first delivered,רַק שֶׁרַבֵּנוּ בֵּאֵר הַדְּרוּשׁ עַל פִּי סִגְנוֹנוֹalthough the Alter Rebbe explained the maamar according to his own style.Text and Translation courtesy of Sichos in English

עוֹמְדִין בְּעֵת קְרִיאַת הַשִּׁירָהIt is customary to stand while the Song of the Sea is read [in the synagogue on Shabbos Parshas Beshalach].הפטורה: וּדְבוֹרָה אִשָּׁה נְבִיאָהThe haftarah [for Parshas Beshalach] begins U’Devorah ishah neviah (Shoftim 4:4-24 and 5:1-31).עֶס אִיז אַ מִנְהָג צוּ עֶסן שׁוואַרצֶע קאַשֶׁעIt is customary to eat buckwheat [on this day].שַׁבָּת בְּשַׁלַּח שְׁנַת תרכ"א אָמַר הַצֶּמַח צֶדֶק הַמַּאֲמָר רְאוּ כִּי ה' הַנִּדְפָּס בִּלְקוּטֵי תּוֹרָהOn Shabbos Parshas Beshalach, 5621 [1861], the Tzemach Tzedek delivered the maamar entitled Re’u Ki Havayah, which appears in Likkutei Torah. וְסִפֵּר אֲחַר כַּךְ לִבְנוֹ אַאַזְמוּ"רHe later told his son, my revered grandfather, the Rebbe [Maharash]:שַׁבָּת בְּשַׁלַּח שְׁנַת תקס"ה אָמַר אַאַזְמוּ"ר זֶה הַמַּאֲמָרOn Shabbos Parshas BeShalach, 5565 [1805], my revered grandfather, the [Alter] Rebbe, delivered this maamar אֲחַר כַּךְ קָרָא אוֹתִי וְסִפֵּר לִיand called me and told meאֲשֶׁר בִּשְׁנַת תקכ"ט בִּהְיוֹתוֹ בְּמֶעזְרִיטשׁ, קָרָא אוֹתוֹ הָרַב הַמַּגִּיד לְחַדְרוֹ וְאָמַר לוֹthat in the year 5529 [1769], while he was [studying] in Mezritch, the Maggid called him to his room and told him:שַׁבָּת בְּשַׁלַּח שְׁנַת תקט"ז אָמַר הַבַּעַל שֵׁם טוֹב מַאֲמָר“On Shabbos Parshas BeShalach, 5516 [1756], the Baal Shem Tov delivered a maamar עַל פָּסוּק וַיָּשָׁב הַיָּם לִפְנוֹת בּוֹקֶר לְאֵיתָנוֹ, לִתְנָאוֹ, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ ז"לon the verse, ‘And before dawn, the sea returned to its original strength,’ the last phrase of which our Sages interpret as meaning, ‘according to its stipulation.’בִּשְׁנַת תקכ"א (שָׁנָה אַחֲרֵי הִסְתַּלְּקוּת הַבַּעַל שֵׁם טוֹב)“In 5521 [1761], (this was a year after the passing of the Baal Shem Tov),” הָיָה אֶצְלִי — הִמְשִׁיךְ דְּבָרָיו הָרַב הַמַּגִּיד — רַבִּי (הַבַּעַל שֵׁם טוֹב)the Maggid continued, “my master, (the Baal Shem Tov,) appeared to meוְאָמַר הַמַּאֲמָר וְהוֹסִיף בֵּאוּר בְּעִנְיַן עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ — וְלֹא דְבָרוֹ — שֶׁל מָקוֹםand delivered the maamar [again], adding an explanation of the concept of ‘fulfilling the will’ — as distinct from fulfilling the utterance — ‘of the Omnipresent.’וְהַיּוֹם הָיָה אֶצְלִי מוֹרִי לַחֲזוֹר הַמַּאֲמָר“Today,” [concluded the Alter Rebbe,] “my master [the Maggid] appeared to me to review the maamar.”וְאָמַר הָרַב הַמַּגִּיד הַמַּאֲמָר לִפְנֵי אַדְמוּ"ר הַזָּקֵןThe Maggid delivered the maamar before the Alter Rebbe וְהוֹסִיף בֵּאוּר בְּעִנְיַן גִּנַאי נַהֲרָא שֶׁזֶּהוּ כְּעִנְיַן קְרִיעַת יַם סוּףand added an explanation regarding [the splitting of] the Ginai River [for R. Pinchas ben Yair], likening it to the Splitting of the Sea of Reeds.וְסִיֵּים הַצֶּמַח צֶדֶקThe Tzemach Tzedek concluded:הַיּוֹם הָיוּ אֶצְלִי הַבַּעַל שֵׁם טוֹב, הָרַב הַמַּגִּיד, ואַאַזְמוּ"ר, וְכָל אֶחָד אָמַר לִי הַמַּאֲמָר בְּסִגְנוֹנוֹ“Today, the Baal Shem Tov, the Maggid, and my revered grandfather, the [Alter] Rebbe, appeared to me. Each of them delivered the maamar to me according to his own style.” — כַּעֲבוֹר אֵיזֶה שָׁעוֹת קָרָא הַצֶּמַח צֶדֶק אֶת אַאַזְמוּ"ר עוֹד הַפַּעַםA few hours later the Tzemach Tzedek again summoned my revered grandfather, the Rebbe [Maharash],וְאָמַר לְפָנָיו בֵּאוּר עַל הַמַּאֲמָרand gave him an explanation of that maamar.Text and Translation courtesy of Sichos in English

אַאַמוּ"ר אָמַרMy revered father, the Rebbe [Rashab], once said: צְוִוישׁעֶן קעֶלט אוּן כְּפִירָה אִיז גאָר אַ דִינעֶ מְחִיצָה“Only a very fine line separates spiritual frigidity from an actual denial of G‑d.עֶס שְׁטעֶהט כִּי ה' אֱלֹקֶיךָ אֵשׁ אוֹכְלָה הוּאIt is written, ‘G‑d your L‑rd is a consuming fire.’אֱלֹקוּת אִיז פְלאַם פַייעֶרDivinity is a flaming fire.לעֶרנעֶן אוּן דאַוועֶנעֶן בֶּעדאַרף מעֶן מִיט הִתְלַהֲבוּת הַלֵּבOne’s Torah study and prayer ought to be fired by an ardent heart,אַז כָּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה דִי דִּבְרֵי ה' אִין תּוֹרָה וּתְפִלָּהso that ‘all of my limbs will proclaim’ the words of G‑d in Torah study and in prayer.”Text and Translation courtesy of Sichos in English

אֵין אוֹמְרִים תַּחֲנוּןTachanun is not recited."כְּשֶׁנִגְּשׁוּ לְהַדְפִּיס חֵלֶק שֵׁנִי שֶׁל הַ"תּוֹרָה אוֹרBy the time the task of printing the second part of Torah Or was undertaken,כְּבָר נוֹדַע לְהַחֲסִידִים, אֲשֶׁר יֶשְׁנָם הֲגָהוֹת וּבֵאוּרִים מֵהַצֶּמַח צֶדֶק עַל הַמַּאֲמָרִיםthe chassidim had already found out that the Tzemach Tzedek had written glosses and explanations to the maamarim. וַיַפְצִירוּ בְּהַצֶּמַח צֶדֶק אֲשֶׁר יַדְפִּיסֵם עִם הַמַּאֲמָרִיםThey pleaded with him to print them together with the maamarim, וַיְמָאֵן הַצֶּמַח צֶדֶקbut he refused.וַיַּחֲלוֹם חֲלוֹם אֲשֶׁר זְקֵנוֹ אַדְמוּ"ר הַזָּקֵן בָּא לְבַקְּרוֹ וּמְבַקְשׁוֹ לְהַדְפִּיסָםThe Tzemach Tzedek then dreamt that his grandfather, the Alter Rebbe, came to visit him and asked him to publish them.מִכָּל מָקוֹם הֶעְלִים הַדָּבָרHowever, he concealed the matter,עַד אֲשֶׁר גַּם שְׁלֹשָׁה מִבָּנָיו חָלְמוּ הַחֲלוֹם הַזֶּה וַיְסַפְּרוּ לַאֲבִיהֶםuntil three of his sons had the same dream and related it to their father.וְאָז הִסְכִּים לְהַדְפִּיס גַּם הֲגָהוֹתָיו וּבֵאוּרָיו לַחֵלֶק הַשֵּׁנִיOnly then did he agree to append his glosses and commentary to the second part [of Torah Or],"וַיִּקְרְאוּ לוֹ בְּשֵׁם “לִקּוּטֵי תּוֹרָהwhich was entitled Likkutei Torah.Text and Translation courtesy of Sichos in English

בְּמִנְחָה אֵין אוֹמְרִים תַּחֲנוּןTachanun is not recited in the Afternoon Service.בּאַ כְּבוֹד קְדּוּשַׁת אֲבוֹתֵינוּ רַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁיםOur forebears, the holy Rebbeim,אִיז, לְבַד דעֶר עִנְיָן פוּן הִתְעוֹרְרוּת רַחֲמִים אוֹיף דִי מְקוּשָּׁרִיםIn addition to arousing Divine compassion upon those who had a deep soul-connection with them,געֶוועֶן אַ עֲבוֹדָה פוּן דעֶרמאָנעֶן בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ דִי מְקוּשָּׁרִיםobserved another sublime practice. [From time to time,] while alone, they would bring to mind those individualsאוּן אַרַיינְטראַכְטן בְּעִנְיַן אַהֲבָתָם וְהִתְקַשְּׁרוּתָם כַּמַּיִם הַפָּנִיםand meditate upon the love and connection [they felt for the Rebbe. Then,] as water reflects a face, [the Rebbe would shine these feelings back].וואָס דאָס אִיז מְעוֹרֵר דִי כֹּחוֹת פְּנִימִים פוּן דעֶם וואָס מְ'טראַכט וועֶגעֶן עֶםThis practice arouses the innermost spiritual potency of the individual who is being thought about.וִוי מִיר זעֶהעֶן בְּמוּחָשׁThis we can plainly observe.אַז מְ'קוּקט שְׁטאַרק אוֹיף אֵיינעֶם מוּז עֶר אַ קוּק טאָןWhen we look powerfully at someone, he must respond by looking back,וַוייל דִי הֲבָּטָה פְּנִימִית אִיז מְעוֹרֵר דעֶם עֶצֶם הַנֶּפֶשׁbecause a penetrating glance arouses the essence of the soul. אוּן אַזוֹי אִיז אוֹיך אִין דעֶם כֹּחַ הַמַחֲשָׁבָה.The same is true of the power of thought.Text and Translation courtesy of Sichos in English

יאָהרצַייט - בְּיוֹם הַמִּיתָה אֲפִילוּ בְּשָׁנָה רִאשׁוֹנָהA yahrzeit is commemorated on the date of a person’s passing even on the first anniversary,וַאֲפִילוּ כְּשֶׁיּוֹם הַקְּבוּרָה רָחוֹק מִיּוֹם הַמִּיתָהand even when the burial actually took place on a much later date.מַעֲנֵה הַצֶּמַח צֶדֶק לאַאַזְמוּ"ר בִּהְיוֹתוֹ כְּבֶן שֶׁבַע: Once, in reply to a question asked by my revered grandfather, the Rebbe [Maharash], when he was about seven years old, [his father] the Tzemach Tzedek said:הַחֶסֶד וְיִתְרוֹן הַמַּעֲלָהThe unique superiority of man that G‑d showed him in His kindnessאֲשֶׁר הָאֱלֹקִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם יָשָׁר לִהְיוֹת הוֹלֵךְ בְּקוֹמָה זְקוּפָה הוּא“[as It is written that] ‘G‑d made man upright.’ by making him walk upright lies in this —דַּהֲגַם שֶׁהוֹלֵךְ עַל הָאָרֶץ, מִכָּל מָקוֹם הוּא רוֹאֶה אֶת הַשָּׁמַיִםthat even though he treads upon the earth, he sees the heavens.לֹא כֵן בְּהוֹלֵךְ עַל אַרְבַּע דְּאֵינוֹ רוֹאֶה אֶלָּא אֶת הָאָרֶץA four-legged creature, by contrast, sees only the earth.”Text and Translation courtesy of Sichos in English

הַשֵּׂכֶל וְהַהִתְפַּעֲלוּת שְׁנֵי עוֹלָמוֹת הֵםIntellect and emotional enthusiasm are two distinct realms:עוֹלָם קַר וּמְיוּשָּׁב, וְעוֹלָם רוֹתֵחַ וּמְבוֹהָלone is cool and settled, the other is seething and frenetic.וְזֹאת הִיא עֲבוֹדַת הָאָדָם לְחַבְּרָם לִהְיוֹת לַאֲחָדִיםMan’s task is to fuse these two realms into one.וְאָז הַבֶּהָלָה נֶהְפֶּכֶת לִשְׁאִיפָהAt that point, the frenetic energy is transformed into aspiration, וְהַשֵּׂכֶל — לְמוֹרֶה דֶרֶךְ בְּחַיִּים שֶׁל עֲבוֹדָה וּפוֹעַלand the intellect becomes a guide for a life of Divine service and action.Text and Translation courtesy of Sichos in English

דעֶר סֵדֶר פוּן טאָג הוֹיבְּט זִיך אָן מִיט מוֹדֶה אֲנִי[A Jew’s] day begins with Modeh Ani. אוּן דאָס זאָגט מעֶן פאַר נעֶגעֶל וואַסעֶר אֲפִילוּ בְּיָדַיִם טְמֵאוֹתThis is recited before washing negel-vasser, even though one’s hands are [still] impure,וואָרוּם כָּל הַטּוּמְאוֹת שֶׁבָּעוֹלָם זַיינעֶן נִיט מְטַמֵּא דעֶם מוֹדֶה אֲנִי פוּן אַ אִידעֶןfor there is no impurity in the world that can taint a Jew’s Modeh Ani, [his grateful acknowledgment of G‑d].עֶר קעֶן זַיין אַ חָסֵר בָּזֶה אוֹ בָזֶה, אָבּעֶר דעֶר מוֹדֶה אֲנִי בְּלַייבְּט גַאנץHe may lack this or that [element in his Divine service], but his Modeh Ani remains intact.Text and Translation courtesy of Sichos in English

תּוֹרָה אוֹר, דִּבּוּר הַמַתְחִיל לְמַעַן תִּהְיֶה"סוֹף סְעִיף הַמַתְחִיל אָמְנָם, "לֹא יִשְׁבּוֹת יוֹמָם מִלִּרְאוֹת"צָרִיךְ לִהְיוֹת "לֹא יִשְׁבּוֹת יוֹמָם וָלַיְלָה מִלִּרְצוֹת[In the above text, the Rebbe makes emendations to the Hebrew wording of Torah Or that have since been incorporated in all of its editions.]אִמִּי זְקֵנָתִי (הָרַבָּנִית מָרַת רִבְקָה, נִשְׁמָתָהּ עֵדֶן)When my grandmother, Rebbitzin Rivkah,בִּהְיוֹתָהּ כְּבַת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה — בִּשְׁנַת תרי"א — חָלְתָהwas about eighteen years old, in 5611 (1851), she fell ill.וְצִוָּה הָרוֹפֵא אֲשֶׁר תֹּאכַל תֵּיכֶף בְּקוּמָהּ מִשְּׁנָתָהּThe doctor ordered her to eat as soon as she woke up.אָמְנָם הִיא לֹא חָפְצָה לִטְעוֹם קוֹדֶם הַתְּפִלָּהHowever, since she did not want to eat before her morning prayers,וְהָיְתָה מִתְפַּלֶּלֶת בְּהַשְׁכָּמָה, וְאַחַר הַתְּפִלָּה הָיְתָה אוֹכֶלֶת פַּת שַׁחֲרִיתshe would pray very early in the morning, and have her breakfast after davenen.כְּשֶׁנּוֹדַע הַדָּבָר לְחוֹתְנָהּ אַדְמוּ"ר הַצֶּמַח צֶדֶקWhen her father-in-law, the Tzemach Tzedek, learned of this,אָמַר לָהּ: אַ אִיד דאַרף זַיין געֶזוּנְד אוּן אַ בַּעַל כֹּחַhe told her: “A Jew must be healthy and strong.אוֹיף מִצְוֹת שׁטֵייט וָחַי בָּהֶםConcerning the mitzvos it is written, Vachai bahem! — ‘One should live in them,’אִיז דעֶר טַייטְשׁ וָחַי בָּהֶם, מעֶן דאַרף אַרַיינְבּרֵיינְגעֶן אַ חַיּוּת אִין מִצְוֹתwhich means that one must invest the mitzvos with life (chayus — ‘vitality’). בִּכְדֵי אַז מעֶן זאָל קעֶנעֶן אַרַיינְבּרֵיינְגעֶן אַ חַיּוּת אִין מִצְוֹתAnd in order to be able to bring chayus into one’s mitzvos, מוּז מעֶן זַיין אַ בַּעַל כֹּחַ אוּן זַיין בְּשִׂמְחָהone must be strong and happy.”וְסִיֵּיםHe concluded:דוּ דאַרְפסְט נִיט זַיין קֵיין נִיכְטעֶרעֶ“You should not [pray] on an empty stomach.בּעֶסעֶר עֶסעֶן צוּלִיבּ דאַוועֶנעֶן וִוי דאַוועֶנעֶן צוּליבּ עֶסעֶןBetter to eat in order to daven, than to daven in order to eat.”וּבֵרְכָהּ בַּאֲרִיכוּת יָמִים (נוֹלְדָה בִּשְׁנַת תקצ"ג וְנִפְטְרָה י' שְׁבָט תרע"ד)He then blessed her with long life. [She lived till over 80, being] born in 5593 (1832) and passing away on Yud Shvat, 5674 (1914).מַאֲמָר זֶה אָמַר אַאַמוּ"ר לְאֶחָד עַל יְחִידוּתMy father [the Rebbe Rashab] recounted the above teaching [of the Tzemach Tzedek] to someone at yechidus, וְהוֹסִיף: אוּן מעֶן דאַרף עֶס טאָן בְּשִׂמְחָהand added: “And this should be done joyfully.”Text and Translation courtesy of Sichos in English

כְּשֶׁסִּיֵּים אַאַמוּ"ר הַשַּׁ"ס בַּפַּעַם הַשְּׁלִישִׁיתWhen my revered father, the Rebbe [Rashab], completed [the study of] the Talmud for the third time,אָמַר מַאֲמַר דִּבְרֵי אֱלוֹקִים חַיִיםhe delivered a maamar of Chassidus. וְתוֹכְנוֹ מַהוּ הַדְרָןIts theme was: What is a hadran?בִּשְׁנַת הָאֲבֵלוּת אַחֲרֵי אִמּוֹDuring the year of mourning for his mother,סִיֵּים אַאַמוּ"ר ש"ס מִשְׁנָה לְסוֹף י"א חֹדֶשׁmy revered father, the Rebbe [Rashab], completed [the study of] the entire Mishnah by the end of the eleventh month,וּלְיוֹם הַיאָהרצַייט — כָּל הש"סand [the study of] the entire Talmud by the day of her yahrzeit.Text and Translation courtesy of Sichos in English

בִּפְרָט בַּזְמַן הַזֶּהParticularly in these times,אֲשֶׁר בְּחַסְדֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ אָנוּ עוֹמְדִים עַל סַף הַגְּאוּלָּהwhen thanks to G‑d’s kindness we stand at the threshold of the Redemption,עָלֵינוּ לְהִתְאַמֵּץ בְּכָל מִינֵי אִמּוּץwe must make every effortלְחַזֵּק כָּל עִנְיָנֵי הַדָּת בְּהִדּוּר מִצְוָה, וְלִשְׁמוֹר אֶת כָּל הַמִּנְהָגִיםto strengthen all matters of our faith, [including] the conscientious observance of every mitzvah and of all our customs,מִבְּלִי לְוַתֵּר אַף כָּל שֶׁהוּאwithout the slightest compromise.וּמִצְוָה וְחוֹבָה עַל כָּל רַב בְּיִשְׂרָאֵל לְהוֹדִיעַ לִקְהַל עֲדָתוֹIt is a mitzvah and an obligation incumbent upon every rabbi in the Jewish world to inform his communityכִּי הַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִים חֶבְלֵי מָשִׁיחַ הֵמָּהthat [our people’s] difficulties and sufferings are the birth pangs of Mashiach. וַה' אֱלֹקֵנוּ דּוֹרֵשׁ מֵאִתָּנוּ תְּשׁוּבָה לְתּוֹרָה וּמִצְוֹתG‑d, our L‑rd, is demanding of us that we return to the Torah and its mitzvos, שֶׁלֹּא נְעַכֵּב בִּיאַת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ בְּקָרוֹב מַמָּשׁso that we will not delay the coming of our righteous Mashiach, in the immediate future.Text and Translation courtesy of Sichos in English

בִּהְיוֹת אַדְמוּ"ר הַזָּקֵן בֶּן תֵּשַׁע שָׁנָה לָמַד חָכְמַת הַהַנְדָּסָה וְהַתְּכוּנָהWhen the Alter Rebbe was nine years old, he studied geometry and astronomy.בֶּן עֶשֶׂר — סִדֵּר לוּחַ עַל חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָהWhen he was ten, he composed a calendar for [the next] fifteen years.בִּהְיוֹתוֹ בֶּן שְׁנֵים עָשָׂר נִזְדַּמֵּן שֶׁלָּמַד בָּרַבִּים הִלְכוֹת קִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ לְהָרַמְבַּ"םOn one occasion, when he was twelve, he taught Hilchos Kiddush HaChodesh by Rambam in public,וְלֹא מָצְאוּ הַגְּאוֹנִים, שֶׁהָיוּ בְּאוֹתוֹ מַעֲמָד, יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם בְּבֵית הַמִּדְרָשׁand the eminent scholars who were present were utterly unable to keep abreast of his presentation.Text and Translation courtesy of Sichos in English

אַאַמוּ"ר כּוֹתֵב שֶׁשָּׁמַע בְּשֵׁם רַבֵּנוּ הַזָּקֵןMy revered father, the Rebbe [Rashab], writes1 that he heard it cited in the name of the Alter Rebbe שֶׁכָּל הַמְּחַבְּרִים עַד הַטַ"ז וְהַשַׁ"ךְ, וְהֵם בִּכְלָל, עָשׂוּ הַחִבּוּרִים שֶׁלָּהֶם בְּרוּחַ הַקּוֹדֶשׁthat all the Torah authors until, and including, the authors of Turei Zahav and Sifsei Kohen, composed their works by ruach hakodesh, Divine inspiration.וְעִנְיַן רוּחַ הַקּוֹדֶשׁ אִיתָא בְּקָרְבַּן הָעֵדָה סוֹף פֶּרֶק ג' דִּשְׁקָלִיםThe author of Korban HaEdah, at the end of ch. 3 of Tractate Shekalim, explains ruach hakodesh שֶׁזֶּהוּ שֶׁמְּגַלִּים לוֹ רָזֵי תּוֹרָה, שֶׁזֶּהוּ מִבְּחִינַת הֶעְלֵם דְּחָכְמָהas a revelation of the secrets of the Torah. This revelation comes to an individual at the [preconscious] level of thought which [in the language of the Kabbalah] is called he’elem deChochmah [lit., “the latent dimension of wisdom”].Text and Translation courtesy of Sichos in English

אַ מעֶנְטשׁ דאַרף מַרְבֶּה זַיין אִין זאָגעֶן אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָהOne should verbalize “the letters of the Torah” profusely —(זאָגעֶן תְּהִלִּים, חַזֶרְ'ן מִשְׁנָיוֹת)saying Tehillim and reviewing Mishnayos — וועֶן אוּן וואוּ עֶר קעֶןwhenever and wherever he can,בִּכְדֵי צוּ שְׁטאַרְקעֶן דעֶם קִיּוּם הָעוֹלָםin order to strengthen the continued existence of the world,בִּכְדֵי מַצִּיל צוּ זַיין זִיך פוּן חִבּוּט הַקֶּבֶר אוּן כַּף הַקֶּלַעto protect himself from chibut hakever and kaf hakela, אוּן זוֹכֶה זַיין צוּ אַלעֶ העֶכְסטעֶ גִלּוּיִםand to merit the highest revelations.Text and Translation courtesy of Sichos in English

מִצְרַיִם הוּא לְשׁוֹן מֵיצָר וּגְבוּלThe word Mitzrayim (Egypt) is related to meitzar (“a constricting boundary”).גָּלוּת מִצְרַיִם בְּרוּחָנִיּוּת הוּא מַה שֶׁנֶּפֶשׁ הַבַּהֲמִית מַגְבֶּלֶת וּמַסְתֶּרֶת עַל הַנֶּפֶשׁ הָאֱלֹקִיתThe spiritual counterpart of the Egyptian exile is the constraint and concealment that the animal soul [imposes] on the G‑dly soul, עַד שֶׁנֶּפֶשׁ הָאֱלוֹקִית מִתְצַמְצֶמֶת כָּל כַּךְ שֶׁנַּעֲשֶׂה בְּקַטְנוּת וְהֶעְלֵםto the point that the G‑dly soul becomes diminutive and hidden.וִיצִיאַת מִצְרַיִם הוּא הֲסָרַת הַמֵּיצָר וְהַגְּבוּל[Every individual’s] exodus from this personal Egypt involves the removal of these constricting limits,וְהַיְינוּ דְהַשֵּׂכֶל שֶׁבַּמוֹחַ מֵאִיר בַּלֵב בְּמִדּוֹת טוֹבוֹת בְּפוֹעַל מַמָּשׁso that the intellect in the brain shines into the heart, [bringing forth] positive character traits that are tangibly manifest.Text and Translation courtesy of Sichos in English

תּוֹרָה אוֹר נִדְפַּס לָרִאשׁוֹנָה בִּשְׁנַת תקצ"ז בְּקָאפּוּסט (בְּלִי הַהוֹסָפוֹת)Torah Or was first published in 5597 (1837) in Kopust, without its appendices.הַצֶּמַח צֶדֶק בְּמִכְתָּבוֹ מִיּוֹם ג' שְׁבָט תקצ"ז כּוֹתֵבIn a letter of 3 Shvat of that year the Tzemach Tzedek writes:סֵפֶר תּוֹרָה אוֹר הַנִּדְפָּס עַתָּה“Torah Or, which was published now…,בּוֹ מַאֲמָרִים רוֹב הַדְּרוּשִׁים שֶׁמִּשְּׁנַת תקנ"ו עַד סוֹף תקע"בincludes most of the maamarim that the Alter Rebbe delivered between 5556 (1795) and the end of 5572 (1812).אֲשֶׁר הַרְבֵּה מֵהֶם שָׂם רַבֵּנוּ ז"ל בְּעַצְמוֹ עֵין עִיּוּנוֹ עֲלֵיהֶם וְהִגִּיהָםMany of them were critically read and edited by our master himself,וְהִסְכִּימָה דַּעְתּוֹ הַקְּדוֹשָׁה לְהָבִיאָם לְבֵית הַדְּפוּסand he gave his consent for their publication.וְהַסֵּפֶר כּוֹלֵל שְׁנֵי חֲלָקִים“This work comprises two parts.חֵלֶק הָרִאשׁוֹן עַל שְׁנֵי חוּמְשֵׁי הַתּוֹרָה וַחֲנוּכָּה וּפוּרִיםThe first part [includes maamarim] on the first two Chumashim [i.e., Bereishis and Shmos]; on Chanukah and Purim;גַּם כַּמָּה דְרוּשִׁים לְחַג הַשָּׁבוּעוֹת זְמַן מַתַּן תּוֹרָה בְּפָרָשַׁת יִתְרוֹsome maamarim on Shavuos, the season of the Giving of the Torah, are included in Parshas Yisro; וּקְצָת לְפֶסַח בְּפָרָשַׁת וַיַּקְהֵלand a few on Pesach, in Parshas Vayakhel. וְחֵלֶק הַשֵּׁנִי, אִם יִרְצֶה הWith G‑d’s help, the second partעַל ג' חוּמְשֵׁי הַתּוֹרָה וְשִׁיר הַשִׁירִים וּמוֹעֲדִים וְרֹאשׁ הַשָׁנָה וְיוֹם כִּפּוּרִים[will include maamarim] on [the last] three Chumashim [i.e., Vayikra, Bamidbar, and Devarim]; on Shir HaShirim; on the festivals; and on Rosh HaShanah and Yom Kippur….וְשֵׁם הַמְּחַבֵּר נָאֶה לוֹ שְׁנֵיאוֹר כְּמוֹ וְאָהַבְתָּ בְּגִימַטְרִיָּא ב' פְּעָמִים אוֹר... עַד כַּאן לְשׁוֹנוֹ“The name of the author, Shneur, befits him, just as ואהבת (‘And you shall love’) is twice the numerical equivalent of אור (‘light’).”לֹא הִסְפִּיקוּ לְהַדְפִּיס רַק חֵלֶק הָרִאשׁוֹןAt the time they managed to publish only the first volume,כִּי עַל יְדֵי מַלְשִׁינוּת סָגְרָה הַמֶּמְשָׁלָה כַּמָּה מִבָּתֵּי הַדְּפוּס הָעִבְרִים בְּרוּסְיָהfor due to the allegations of informers, the government closed several Jewish printing houses in Russia,וּבֵינֵיהֶם גַּם בֵּית הַדְּפוּס בְּקָאפּוּסט אֲשֶׁר שָׁם הִדְפִּיסוּ הַתּוֹרָה אוֹרincluding the one in Kopust, where Torah Or was printed."בִּשְׁנַת תר"ח נִדְפַּס חֵלֶק בּ' בְּזִיטָאמִיר וּבְשִׁנּוּי הַשֵּׁם “לִקּוּטֵי תּוֹרָהIn 5608 (1848), the second volume was printed in Zhitomir — but with a different title: Likkutei Torah.Text and Translation courtesy of Sichos in English

אַאַמוּ"ר סִפֵּרMy revered father, the Rebbe [Rashab], once related:הַדְּרוּשׁ וָאֵרָא גו' וּשְׁמִי ד' גו', הַמְדַבֵּר בְּעִנְיַן כִּי לֹא יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח “The maamar beginning Vaeira… U’Shmi A-donai ,which explains that no [Jew] ultimately will remain estranged from G‑d,(אֵינוֹ הַנִּדְפָּס בְּתּוֹרָה אוֹר)(not the one that appears in Torah Or)"קָנָה לוֹ שֵׁם "דעֶר פרוּמעֶר וָאֵרָאcame to be known as der frumer Vaeira.וְהָיָה רָגִיל רַבֵּנוּ הַזָּקֵן לַחֲזוֹר אוֹתוֹ אַחַת לְשָׁלֹשׁ שָׁנִיםThe Alter Rebbe would deliver it publicly every three years,וּבְכָל פַּעַם וּפַעַם כִּמְעַט שֶׁהָיָה אוֹמֵר אוֹתוֹ כִּלְשׁוֹנוֹrepeating it each time almost verbatim.וְאָמַר הַצֶּמַח צֶדֶק[Nevertheless,] the Tzemach Tzedek said:יעֶדעֶר מאָל אִיז געֶוועֶן אַ אוֹר חָדָשׁ‘Every time, there was a new light.’”האָט דעֶר טאַטעֶ געֶזאָגטOn this my father [The Rebbe Maharash] commented:אַ אוֹר אִיז אַלעֶ מאָל גלַייך, אָבּעֶר מָאוֹר אִיז אַלעֶמאָל וִוי אַ דָבָר חָדָשׁ“Light (or) is always the same; a luminary (maor) is always like something new.”Text and Translation courtesy of Sichos in English

אֲמִירַת תְּהִלִּים הָאָמוּר (בְּכָל יוֹם אַחַר הַתְּפִלָּה) The practice of reciting Tehillim every day after the morning prayersאֵין בָּזֶה שׁוּם הֶפְרֵשׁ בֵּין בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת שֶׁל אַנְשֵׁי‏ שְלוֹמֵינוּ שֶׁיִחְיוּ[should be observed in all] synagogues without distinction, whether [the congregants belong to] the chassidic brotherhood,אוֹ מִתְפַּלְלֵי נוּסַח אַשְׁכְּנָז אוֹ נוּסַח פּוֹלִין, ד' עֲלֵיהֶם יִחְיוּor whether they follow Ashkenazic or Polish nuschaos. (May G-d bless them all with life!) וּמִצַּד אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל... וּבִפְרָט לְגוֹדֶל הָעִנְיָן שֶׁל אֲמִירַת תְּהִלִּים בְּצִבּוּר וְכַוָּנָתָהּ הַפְּנִימִיתin view of the obligation to love every fellow Jew, and particularly in view of the lofty value of reciting Tehillim communally. Moreover, this effort is vital in view of the inner intent of this practice,הַנּוֹגֵעַ לִכְלַל יִשְׂרָאֵל מַמָּשׁ בְּגַשְׁמִיּוּת, בְּבָנֵי חַיֵּי וּמְזוֹנָא, וּבְרוּחָנִיּוּתwhich has an actual effect on the entire Jewish people materially — with regard to their children, health, and livelihood — as well as spiritually.עָלֵינוּ לְהִשְׁתַּדֵּל בְּכָל מִינֵי הִשְׁתַּדְּלוּת אֲשֶׁר יוּקְבַּע בְּכָל בֵּית הַכְּנֶסֶת‏ מֵאֵיזֶה נוּסַח שֶׁיִּהְיֶהRegardless of nussach, we must make every kind of effort to see this practice established in all synagogues,Text and Translation courtesy of Sichos in English

אֲנַן פּוֹעֲלֵי דִימָמָא אֲנַן“We are day-laborers.”יוֹם הוּא אוֹר[In the literature of Chassidus], “day” is a code word for “light”עֲבוֹדָתֵנוּ הִיא עֲבוֹדַת הָאוֹר, מאַכעֶן לִיכטִיג דִי וועֶלט בְּאוֹר תּוֹרָהand, indeed, our Divine task is a mission of light, to illuminate the world with the light of the Torah.וּמִלְּבַד כִּי צְרִיכִים לַעֲמוֹד בְּמַעֲמָד וּמַצָּב טוֹב בְּעֶזְרַת ה' בְּעַצְמוֹאַלֵיין דאַרף מעֶן זַיין וִוי עֶס דאַרף צוּ זַייןIn addition to every individual’s obligation to see to it, with G‑d’s help, that his own spiritual state is as it ought to be,הִנֵּה כָּל הָעֲבוֹדָה הִיא לִזְכּוֹת לְהַעֲמִיד תַּלְמִידִים גרוּנְטִיקעֶ מעֶנשׁעֶןhis entire Divine service should be focused on making himself worthy of raising up students who will be solidly grounded,אֲשֶׁר יִהְיוּ מְסוּרִים בְּלִבָּם וְדַעְתָּם אֶל הַכַּוָּנָה הַפְּנִימִיתwith their hearts and minds dedicated to [G‑d’s] inner intent —שֶׁאֵינוֹ מַּסְפִּיק לִמּוּד תּוֹרָה הַנִּגְלֵית וְחִבּוּב הַקּוֹדֶשׁ בִּשְׁמִירַת הַמִּצְוֹתthat it is not enough to study nigleh, the revealed dimension of Torah Law, and to cherish holiness by observing mitzvos. כִּי אִם צְרִיכִים גַּם עֲבוֹדָה שֶׁבַּלֵבThere must also be Divine service within the heart.Text and Translation courtesy of Sichos in English

בְּסֵפֶר הַחֲקִירָה (דֶּרֶךְ אֱמוּנָה) לְהַצֶּמַח צֶדֶק הַנִּדְפָּס — חֲסֵרִים הַרְבֵּה הֲגָהוֹתThe published text of the Tzemach Tzedek’s Sefer HaChakirah, also called Derech Emunah, lacks many glosses.הַצֶּמַח צֶדֶק חִבְּרוֹ בְּיַחַס עִם נְסִיעוֹתָיו לְפֶּטֶרְבּוּרגThe Tzemach Tzedek composed it in connection with his journeys to Petersburg,שֶׁשָּׁם הָיָה צָרִיךְ לַעֲנוֹת עַל כַּמָּה שְׁאֵלוֹת בְּעִנְיָנִים אֵלּוּwhere he was required to reply to several questions on these themes.Text and Translation courtesy of Sichos in English

רַבֵּנוּ הַזָּקֵן אָמַרThe Alter Rebbe declared:אִידִישׁעֶ גַּשְׁמִיּוּת אִיז רוּחָנִיוּתThe material [concerns] of a Jew are [in truth] spiritual.דעֶר אוֹיבּעֶרשׁטעֶר גִיט אוּנז גַּשְׁמִיּוּת, מִיר זאָלן דעֶרפוּן מאַכעֶן רוּחָנִיּוּתG‑d gives us material things in order that we transform them into spirituality.אַמאָל אַז עֶס אִיז לְרֶגַע נִיט אַזוֹיAs for those times when this is briefly not the case [i.e., when G-d does not bestow bountiful material blessings],דאַרפעֶן געֶבּעֶן דעֶם אוֹיבּעֶרשׁטעֶן אֲפִילוּ מִנְחַת עָנִי גִיט עֶר אַ פוּלעֶwe must give Him even a poor man’s offering. In response, G‑d grants ample blessings.Text and Translation courtesy of Sichos in English

בְּבִרְכַּת וְלַמַּלְשִׁינִים[In Shemoneh Esreh], when reciting the blessing that begins VelaMalshinim, "מַפְסִיקִים קְצָת בֵּין “וּתְמַגֵּר" לְתֵיבַת "וְתַכְנִיעַone should pause slightly between the words u'semager and vesachniya. מַתְאִים לְהַכַּוָּנָהThis reflects the mystical intent"אֲשֶׁר "תְּעַקֵר וּתְשַׁבֵּר וּתְמַגֵּרthat [the requests expressed by the first three verbs] — se’aker, u’seshaber, u’semager (“uproot, shatter, and crush”) —הֵם נֶגֶד ג' קְלִיפּוֹת שֶׁצְּרִיכִים הַעֲבָרָה לְגַמְרֵיrelate to the three utterly impure kelipos, [i.e., the three irredeemable forces of evil] that must be eliminated entirely.וְתַכְנִיעַ" — לְנֶגֶד קְלִיפַּת נוֹגַהּ שֶׁצְּרִיכָה הַכְנָעָה וְיֵשׁ בָּהּ בֵּרוּר"By contrast, the verb vesachniya (“subdue”) relates to kelipas nogah, [the kelipah that houses a spark with a holy potential,] which must be humbled, but can be refined.Text and Translation courtesy of Sichos in English

מְבָרְכִים רֹאשׁ חֹדֶשׁ שְׁבָט. אֲמִירַת כָּל הַתְּהִלִּים בְּהַשְׁכָּמָה. יוֹם הִתְוַעֲדוּת[On Shabbos Mevarchim, it is our custom] to recite the entire Book of Tehillim early in the morning and to hold a farbrengen on that day.הפטורה: הַבָּאִים יַשְׁרֵשׁThe haftarah [for Parshas Shmos] begins Haba’im yashresh Yaakov (Yeshayahu 27:6-13, 28:1-13,29:22-23).מִשִּׂיחוֹת אַאַמוּ"רFrom a talk of my revered father, the Rebbe [Rashab]: יְצִיאַת מִצְרַיִם אִיז דעֶר אַרוֹיסגעֶהן פוּן מֵצָרִים וּגְבוּלִיםThe [historical] Exodus from Egypt [foreshadows every individual’s personal] departure from limits and boundaries. אוּן חֲסִידוּת אִיז אוֹיף אַרוֹיסגעֶהן פוּן דִי מֵצָרִים אוּן גְּבוּלִים פוּן וועֶלט[Beyond this,] Chassidus [enables us] to free ourselves from the limits and boundaries of this [material] world.עֶס אִיז פאַראַן אַ הֶפְרֵשׁThere is a difference between these two [spiritual thrusts].יְצִיאַת מִצְרַיִם אִיז אַ עִנְיָן פוּן שְׁבִירָה אוּן עֲזִיבָהA [personal, spiritual] “exodus from Egypt” in its usual sense involves shattering [worldliness] and abandoning it.דעֶרפאַר אִיז מעֶן אַוועֶק פוּן מִצְרַיִםFor this reason, the Jews left Egypt.יְצִיאַת מִצְרַיִם פוּן חֲסִידוּת אִיז בֵּירוּר אוּן תִּקוּןIn contrast, undergoing a [personal, spiritual] “exodus from Egypt” in the chassidic sense involves refining (beirur) and rectifying (tikkun) —יְצִיאָה פוּן מֵצָרִים אוּן גְּבוּלִים פוּן וועֶלט אָבּעֶר אִין וועֶלטliberating oneself from the limits and boundaries of the world, while remaining in the world.דאָס הֵייסט זַייעֶנדִיג אִין וועֶלט בּאַדאַרפעֶן זַיין אִין אַ יְצִיאָה פוּן מֵיצַר וּגְבוּל פוּן וועֶלטIn other words, while being involved in this world, one ought to constantly aspire to be outside its bounds. אַראָפּנעֶהמעֶן דעֶם מֵיצָר וּגְבוּל One must remove the confinements and restraintsאוּן דעֶרהעֶרעֶן דעֶם אֱמֶת, אַז וועֶלט אַלֵיין אִיז בֶּאֱמֶת גוּטand perceive the truth — that the world itself is in fact good,וַוייל דאָס אִיז דאָך רְצוֹנוֹ יִתְבָּרֵךְfor after all, this is what G‑d willed.אִיז דאָס דוּרךְ עֲבוֹדָה פוּן חֲסִידוּתAnd this perception may be attained through the spiritual labors prescribed by Chassidus.Text and Translation courtesy of Sichos in English

הִסְתַּלְקוּת אַדְמוּ"ר הַזָּקֵן בִּכְפַר פְּיעֶנַא בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת קֹדֶשׁ פָּרָשַׁת שְׁמוֹת תקע"ג[This date is the anniversary of] the passing of the Alter Rebbe in the village of Piena, on Motzaei Shabbos, Parshas Shmos, 5573 (1812).וּמְנוּחָתוֹ כָּבוֹד בְּעִיר האַדִיץHis resting place is in the township of Haditch.אַאַזְמוּ"ר שָׁאַל אֶת הַצֶּמַח צֶדֶקMy revered grandfather, the Rebbe [Maharash], once asked [his father,] the Tzemach Tzedek:וואָס האָט דעֶר זֵיידעֶ געֶוואָלט מִיט דַרְכֵי הַחֲסִידוּת“What did our zeide want to achieve with the ways of Chassidusאוּן וואָס האָט עֶר געֶוואָלט מִיט חֲסִידוּתand [what did our zeide want to achieve through the study of] Chassidus?”וַיַּעֲנֵהוּ הַצֶּמַח צֶדֶקThe Tzemach Tzedek answered:דַּרְכֵי הַחֲסִידוּת אִיז, אַז אַלעֶ חֲסִידִים זאָלעֶן זַיין וִוי אֵיין מִשְׁפָּחָה עַל פִּי הַתּוֹרָה בְּאַהֲבָה“[The goal of] the ways of Chassidus is that all chassidim should be like one family, [united] in love according to the Torah. חֲסִידוּת אִיז חַיּוּתChassidus is vitality,אַרַיינְטְראָגעֶן אַ חַיּוּת אוּן בּאַלַייכְטעֶן אַלץ, אוֹיך דעֶם לֹא טוֹבbringing energy and light into everything, even into those things that are undesirable.מעֶן זאָל וִויסעֶן פוּן דעֶם אֵייגעֶנעֶם רַע וִוי עֶר אִיז, אוֹיף מְתַקֵן זַיין עֶסWe should recognize our own evil as it is, so that we can correct it.”Text and Translation courtesy of Sichos in English

תּוֹרָה אוֹר, דִּבּוּר הַמַתְחִיל מִי שָׂם פֶּה, סְעִיף הַמַּתְחִיל וְהַנִּמְשָׁל יוּבָן"כִּי יֵשׁ בְּחִינַת מַעֲלָה" צָרִיךְ לִהְיוֹת "וְכֵן יֵשׁ מַעֲלָה"[In the above note, the Rebbe makes emendations to the Hebrew text of Torah Or that have since been incorporated in all of its editions.]Listen to the voice recording for details.בַּאֲנָחוֹת לְבָד לֹא נִוָּשֵׁעַSighing alone will not bring us salvation.הָאֲנָחָה הִיא רַק כַּפַּת הַמַּנְעוּלSighing is only a doorknobלִפְתּוֹחַ אֶת הַלֵּב וְלִפְקוֹחַ אֶת הָעֵינַיִם שֶׁלֹּא לָשֶׁבֶת בְּחִבּוּק יָדַיִםthat unlocks the heart and opens the eyes so that one will not sit idly with folded arms.רַק לְסַדֵּר עֲבוֹדָה וּפוֹעַל, אִישׁ אִישׁ בַּאֲשֶׁר יוּכַל לִפְעוֹלInstead, one should plan one’s efforts and take action, every individual according to his abilities,וְלַעֲשׂוֹת בְּתַעֲמוּלָה לְחִזּוּק הַתּוֹרָה הַרְבָּצַת הַתּוֹרָה וּשְׁמִירַת הַמִּצְוֹתtoward the goal of buttressing and disseminating the study of Torah and the observance of its mitzvos: זֶה בִּכְתָבוֹ וְזֶה בִּנְאוּמוֹ וְזֶה בְּכַסְפּוֹone person through writing, another one through public speaking, and another with his financial resources.Text and Translation courtesy of Sichos in English

הַכְרָזַת אַאַמוּ"ר בְּאַחַת הַהִתְוַעֲדוּתMy revered father, the Rebbe [Rashab], once declared at a farbrengen:אָט אַזוֹי וִוי הַנָחַת תְּפִילִּין בְּכָל יוֹם אִיז אַ מִצְוָה דְאוֹרַיְיתָא אוֹיף יעֶדעֶן אִידעֶן“Just as putting on tefillin every day is a Scriptural commandment incumbent on every Jew,אָהן אַ חִלּוּק צִי אַ גָּדוֹל בַּתּוֹרָה, צִי אַ אִישׁ פָּשׁוּטregardless of whether he is a great Torah scholar or a simple person,אַזוֹי אִיז אַ חוֹב גָּמוּר אוֹיף יעֶדעֶן אִידעֶןso too, it is an absolute obligation for every Jewצוּ טראַכטעֶן יעֶדעֶן טאָג אַ האַלבּעֶ שָׁעָה וועֶגן דעֶם חִנּוּךְ פוּן קִינדעֶרto dedicate half an hour every day to thinking about his children’s education,אוּן טאָן אַלץ וואָס עֶס אִיז בְּכוֹחוֹ צוּ טאָן אוּן יֶתֶר מִכְּפִי כֹחוֹand to do everything in his power — and indeed, more than what is in his power —זעֶהן פּוֹעֵל זַיין בַּיי דִי קִינדעֶר, אַז זֵיי זאָלעֶן געֶהן אִין דעֶם דֶּרֶך וואָס מעֶן אִיז זֵיי מַדְרִיךְto see to it that they follow the path in which they are being guided.”Text and Translation courtesy of Sichos in English

(:כְּבוֹד קְדוּשַׁת אַדְמוּ"ר שְׁלִיטָ"א פָּגַע בְּנוֹשֵׂא דְּלָיִים מְלֵאִים מַיִם. וַיֹאמַר)(The Rebbe [Rayatz]once met a watercarrier with buckets full of water and said:) אַז מ'בּאַגעֶגעֶנט וואַסעֶר זאָגט דעֶר בַּעַל שֵׁם טוֹב“When one encounters water, [he should quote the Baal Shem Tov, as follows]:אַז מ'בּאַגעֶגעֶנט וואַסעֶר זאָל מעֶן זאָגעֶן‘When one encounters water, he should sayאַז דעֶר בַּעַל שֵׁם זאָגט, אַז דאָס אִיז אַ סִימָן בְּרָכָה[in the name of] the Baal Shem Tov: When one encounters water, this is a sign of blessing.’ “Text and Translation courtesy of Sichos in English

דעֶר מִיטעֶלעֶר רֶבִּי האָט געֶעֶנטפעֶרט אֵיינעֶם אוֹיף אַ יְחִידוּתThe Mitteler Rebbe once answered [a chassid] at yechidus: אַז אֵיינעֶר רעֶדט מִיט דעֶם אַנדעֶרעֶן בְּעִנְיָנֵי עֲבוֹדָה אוּן זֵיי לעֶרנעֶן צוּזאַמעֶן“When a person discusses his Divine service with a friend and they study together,אִיז דאָס צְוֵויי נֶפֶשׁ הָאֱלֹקִית אוֹיף אֵיין נֶפֶשׁ הַטִּבְעִיתthere are two G‑dly souls pitted against one natural soul.”1Text and Translation courtesy of Sichos in English

בַּיי חֲסִידֵי חַבַּ"ד אִיז מְקוּבָּל מִדּוֹר דּוֹר, דעֶם אַלטעֶן רֶבִּי'ס אַ תַּקָּנָהThere is a custom among Chabad chassidim that was instituted by the Alter Rebbe and that has been passed down from generation to generation —אַז אַלעֶ טאָג זאָל מעֶן לעֶרנעֶן אַ פַּרְשָׁה חוּמָשׁ מִיט פִּירוּשׁ רַשִׁ"י פוּן דעֶר וואָך סִדְרָהthat one should study a passage of Chumash from the weekly sidrah every day, together with the commentary of Rashi. אַזוֹי האָבּעֶן זִיך אוֹיך נוֹהֵג געֶוועֶן דִי רַבֵּיִּים נְשִׂיאֵי חֲסִידֵי חַבַּ"דThe Rebbeim who headed Chabad in their respective generations also followed this practice.Text and Translation courtesy of Sichos in English