Streetwise Hebrew

You're busy. I'm busy. We're all extremely busy these days. The Hebrew word for busy is עסוק. What would you say to your friend if you might not be able to make it to their party? Guy sets aside time from his busy schedule to explain. Listen to the All-Hebrew Version of this Episode New Words and Expressions: Ein li zman linshom - I don't have time to breathe - אין לי זמן לנשום Asuk, asuka, asukim, asukot - Busy - עסוק, עסוקה, עסוקים, עסוקות Ani ma-ze/mamash asuk - I am really busy - אני מה-זה/ממש עסוק Ani asuka be-teruf - I am insanely busy - אני עסוקה בטירוף Ata suk be-atsmecha - You're busy with yourself - אתה עסוק בעצמך Hu ma-ze asuk be-atsmo, Hi ma-ze asuka be-atsma - He/she is so busy with herself - הוא מה-זה עסוק בעצמה/ היא מה-זה עסוקה בעצמה Ani asuk be-proyekt - I am busy with a project - אני עסוק בפרוייקט Ani asuka im ha-proyekt ha-hadash - I am busy with the new project - אני עסוקה עם הפרוייקט החדש Be-lahats - Stressed - בלחץ Ani ma-ze be-lahats ha-shavu'a - I am really stressed this week - אני מה-זה בלחץ השבוע Az shavu'a ha-ba adif - So next week is preferable - אז שבוע הבא עדיף Lama lanu lirdof ahrei ha-zanav shel atsmenu? - Why should we chase our own tail? - למה לנו לרדוף אחרי הזנב של עצמנו? Ani rats ahrei ha-zanav shel atsmi - I am running after my own tail - אני רץ אחרי הזנב של עצמי Im ani agi'a le-ze - If I get to it - אם אני אגיע לזה Bo/Boi nire' be-hemshech ha-shavu'a - Let's see later this week - בוא/י נראה בהמשך השבוע Ha-shavu'a (kvar) lo yetse - It won't happen this week - השבוע כבר לא ייצא Sori, ani be-teruf ha-shavu'a - Sorry, I am really busy this week - סורי, אני בטירוף השבוע Asuk? Tagid ksh-yesh lecha daka - Busy? Tell me when you've got a sec. - עסוק? תגיד כשיש לך דקה Asuka? Tagidi kshe-yesh lach daka - Busy (f.)? Tell (f.) me when you've got a sec. - עסוקה? תגידי כשיש לך דקה Tagid kshe-yeshcha daka (coll.) - Tell me when you've got a sec. - תגיד כשיש'ך דקה Panuy - Available, free - פנוי Playlist and Clips: Idan Amedi - Zman Linshom (lyrics) Matan Agami - Asuk Be-atsmecha Teapacks - Shir be-lahats (lyrics) Hanan Ben-Ari - Lama Lanu Lirdof (lyrics) Hava Alberstein & Arik Sinai - Shuv (lyrics)

Why do Israelis say, "hu taka li berez" (הוא תקע לי ברז), which roughly translates to, "he jammed a faucet on me"? And how do we say in Hebrew, "I'm stuck in the middle seat again"? On this episode, Guy explains the word litko'a (לתקוע), to stick into, and delves into the nooks and crannies of hardcore Israeli slang. Language warning: things are about to get explicit. Listen to the All-Hebrew Version of this Episode New Words and Expressions: Hu taka masmer ba-kir - He stuck a nail in the wall - הוא תקע מסמר בקיר Litko'a berez le-mishehu - To evade responsibility or duty - לתקוע ברז למישהו Hu taka/dafak li berez - He stood me up - הוא תקע/דפק לי ברז Litko'a - To hold up, to delay, to jam - לתקוע Hu stam toke'a et ze - He just jams it - הוא סתם תוקע את זה Ha-medina toka'at et kol ha-sipur - The state jams the entire thing - המדינה תוקעת את כל הסיפור Ma hu taka otanu po? - Why are we stuck here? - מה הוא תקע אותנו פה? Lama takati pizza be-12 ba-laila? - Why did I down a pizza at midnight? - למה תקעתי פיצה ב-12 בלילה? Kama haverim tak'u sakin ba-gav - A few friends stuck a knife in the back, betrayed - כמה חברים תקעו סכין בגב Tki'a ba-shofar - Blowing the shofar - תקיעה בשופר Litko'a ba-shofar - To blow the shofar - לתקוע בשופר Austin Powers, ha-meragel she-taka oti - Austin Powers, the Spy who Shagged me - אוסטין פאוורס, המרגל שתקע אותי Meragel - Spy - מרגל Litko'a mishehu - To nail someone (sex.) - לתקוע מישהו Taku'a - Stuck - תקוּע Yesh anashim she-margishim tku'im be-hakol - There are people who feel stuck in everything - יש אנשים שמרגישים תקועים בהכל Tki'ut - Stuckness - תקיעוּת Shit, anahnu tku'ot - Oh no, we're stuck (f. pl.) - שיט, אנחנו תקועות Nitka - Got stuck - נתקע Hen nitke'u ba-ma'alit - They got stuck in the elevator - הן נתקעו במעלית Hu nitka im ha-oto - He got stuck with the car - הוא נתקע עם האוטו Ha-mahshev nitka - The computer got stuck - המחשב נתקע Lehitaka - To get stuck - להיתקע Nitka li shir ba-rosh - A song got stuck in my head - נתקע לי שיר בראש Taku'a li shir ba-rosh - A a song is stuck in my head - תקוע לי שיר בראש Oy lo, achshav ha-shir ha-ze yitaka li ba-rosh kol ha-yom - Oh no, now this song will get stuck in my head the whole day - אוי לא, עכשיו השיר הזה ייתקע לי בראש כל היום Ma nitkata al ze? Ma nitkat al ze? Ma nitkatem al ze? - Why are you so hung up on this? - מה נתקעתָ על זה? מה נתקעת על זה? מה נתקעתם על זה? Teka - Electric plug - תקע Sheka - Socket - שקע Playlist and Clips: Ha-meli'a tak'a sakin ba-gav Tki'a ba-shofar (Yemen) Tki'a ba-shofar (Uzbekistan) Austin Powers - Ha-meragel she-taka oti Tki'ut - how not to feel stuck Tku'ot (Kfula TV series) Sexta - Ani Osa Li Manginot (lyrics) Kate & Or - Ha-lahit shel ha-medina

Simha (שמחה) in Hebrew is happiness or joy, but it can also mean a happy event. How would you say "to make someone happy" in Hebrew? Guy explains all things שמח on this extra joyful episode. Listen to the All-Hebrew Version of this Episode New Words and Expressions: Simha - Happiness - שמחה Eize yom sameach li hayom - What a happy day I am having today - איזה יום שמח לי היום Esther Roth-Shachamorov Ani smeha she-ha-heseg ha-ze naasa mul einay - I am happy that this achievement was made before my eyes - אני שמחה שההישג הזה נעשה מול עיניי Sameach, smecha, smechim, smechot - Happy (adj. m., f., pl. m., pl. f.) - שמח, שמחה, שמחים, שמחות Yeladim ze simha - Children are happiness - ילדים זה שמחה Hi smeha - She is happy - היא שמחה Simha - Happy event - שמחה Yesh li simha ha-erev - I have an event tonight - יש לי שמחה הערב Yesh li eru'a - I have an event - יש לי אירוע Simha-Smahot - Joy, joys - שמחה, שמחות Smachot ktanot - Small joys - שמחות קטנות Ha-banot smechot - The girls are happy - הבנות שמחות Of simhes (Yiddish) - May we meet in happy events - אוף שימחעס Bi-smachot - May we meet in happy events - בשמחות Lismoach - To be happy - לשמוח Samachti - I was happy - שמחתי Samachti al mishehu - I counted on someone - סמכתי על מישהו Ma-ze samachti - I was extremely happy, overjoyed - מה-זה שמחתי Mamash toda, ma-ze samachti - Thanks so much, I was overjoyed - ממש תודה, מה-זה שמחתי Lesame'ach - To make someone happy - לשמח Lesameach mishehu im mashehu - To make someone happy with something - לשמח מישהו עם משהו Lesame'ach et ben ha-zug o et bat ha-zug im prahim - To make the partner happy with flowers - לשמח את בן הזוג או בת הזוג עם פרחים Bsora mesamahat - Happy news - בשורה משמחת Ta'ase mashehu she-mesame'ach oti - Do something that would cheer me up - תעשה משהו שישמח אותי Ata yachol liknot li iphone-7? - Could you buy me iphone seven? - אתה יכול לקנות לי אייפון-7? Simhat zkenti - I don't care - שמחת זקנתי Playlist and Clips: Shula Hen - Eize Yom Sameach (lyrics) Esther Roth-Shachamorov (Kan TV) Ha-breira Ha-tiv'it – Yeladim Ze Simha (lyrics) Ilanit - Shir shel Yom Hulin (lyrics) Kobi Peretz & Of-Simhes - Israel (lyrics) Daklon - Samahti Tsafuf - Mashehu mesame'ach

In addition to calling and texting, your smartphone is also a fancy nagan-em-pi-shalosh (נגן אם-פי-3). What's that? Well, without this capability you wouldn't be able to listen to this podcast on the move! Today's episode is all about the root נ.ג.נ, out of which Hebrew words like ניגון, מנגינה, and נגינה are constructed. Listen to the all-Hebrew version of this episode. New Words and Expressions: Niggun, niggunim - Inflection (linguistics), Nigun - ניגון Paytan - A person who writes/sings a piyyut - פייטן Mangina - Melody, tune - מנגינה Manginat he-halil - The melody of the flute - מנגינת החליל Negina - Playing music - נגינה Shi'ur negina be-psantar, Shi'ur psanter - Piano lesson - שיעור נגינה בפסנתר, שיעור פסנתר Lenagen - To play (music) - לנגן Az kol mi she-menagen al gitara - So anyone who plays guitar - אז כל מי שמנגן על גיטרה Afilu im hu menagen lo harbe zman - Even if he plays not for a long time - אפילו אם הוא מנגן לא הרבה זמן Ze shir (she)dei pashut lenagen (oto) - It's a song that is pretty easy to play - זה שיר שדי פשוט לנגן Dudu Tassa melemed eich lenagen et ha-shir - Dudu Tassa teaches how to play the song - דודו טסה מלמד איך לנגן את השיר Menugan - Being played (music) - מנוגן Ha-shir ha-ze menugan be-gitara - This song is played on guitar - השיר הזה מנוגן בגיטרה Nagan - Player - נגן Nagan gitara - Guitar player - נגן גיטרה Nagan MP3 - MP3 player - נגן אם-פי-3 Ata yachol lasim et X / At yechola lasim et X - Could you put on X? - אתה יכול לשים את 'שם השיר'? את יכולה לשים את 'שם השיר'? Hangana - Intonation - הנגנה, אינטונציה Playlist and Clips: Nehama Hendel - Nigunim (lyrics) Rabbi Haim Louk - Nigunim (lyrics) Hava Alberstein - Od Hozer Ha-nigun (lyrics) Barry Saharoff - Od Hozer Ha-nigun (lyrics) Shlomo Bar & Ha-brera Ha-tiv'it - Od Hozer Ha-nigun (lyrics) Dudu Tassa teaches how to play his song, Ha-gole Sexta - Ani Osa Li Manginot (lyrics)

There are several ways to ask an Israeli taxi driver to lower the volume on the radio that won't result in nasty looks. Today, Guy discusses these sayings and other words related to radio, like the Hebrew word for podcast. Listen to the all-Hebrew version of this episode New Words and Expressions: Havita - Omlette - חביתה Aruhat boker israelit - Israeli breakfast - ארוחת בוקר ישראלית Pirsomot - Commercials - פרסומות Efshar lehahlish tipa? - Is it possible to turn it down a bit? - אפשר להחליש טיפה? Ata yachol lehahlish (be)vakasha? - Could you turn it a bit down please? - אתה יכול להחליש (ב)בקשה? Ze ma-ze hazak, efshar lehalish? - It's really loud, could you turn it down a bit? - זה מה-זה חזק, אפשר להחליש? Lehagbir - To turn up the volume - להגביר Tagbir, tagbir - Turn it up! - תגביר, תגביר Leha'avir tahana - To switch to another station - להעביר תחנה Ata yachol leha'avir tahana? - Could you change the channel? - אתה יכול להעביר תחנה? Tahanat radio - Radio station - תחנת רדיו Podcast - Podcast - פודקסט Radio interenti - Internet radio - רדיו אינטרנטי Hesket - Podcast - הֶסכֵּת Leha'azin la-radio - To listen to the radio (archaic) - להאזין לרדיו Shamati ba-radio - I heard it on the radio - שמעתי ברדיו Takshiv rega la-radio - Listen to the radio for a sec. - תקשיב רגע לרדיו Lehakshiv - To listen - להקשיב Ani shome'a et ha-tochnit - I listen to the show - אני שומע את התוכנית Ani makshiv la-tochnit - I listen to the show - אני מקשיב לתוכנית Mivzak hadashot - News flash - מבזק חדשות Azkara - Commemoration (jahrzeit) - אזכרה Playlist and Clips: Tislam - Radio Hazak (lyrics) Galey Tsahal - 7:07 Yoman Tsohorayim - Reshet Bet Mahsanei Hashmal - commercial Pipsim - Kol Israel Pipsim 2 - Kol Israel Mivzak hadashot - Galei Tsahal Rig'ey Kesem - Reshet Bet Yael Levy - Tmuna Alex Ansky Kol Israel

The Hebrew word for partner or flatmate is שותף, and its root ש.ת.פ is especially relevant when trying to get your social media posts to go viral. On this episode, Guy shares his linguistic expertise on all things shareable. Click Here for the All-Hebrew Version of this Episode New Words and Expressions: Shutaf, shutafim - Partner/s, flatmate - שותף, שותפים Shutafut - Partnership - שותפוּת Leshatef - To share - לשתף Eich leshatef tmunot me-ha-instagram - How to share photos from Instagram - איך לשתף תמונות מהאינסטגרם Harbe mikem kvar yod'im et ze, ki shitafti et ze male ba'avar - Many of you already know this, because I shared this a lot in the past - הרבה מכם כבר יודעים את זה, כי שיתפתי את זה מלא בעבר Teshatef/teshatfi oti be-ma she-over alecha/alayich - Share with me what's going on with you - תשתף/תשתפי אותי במה עובר עליך/עלייך Hu lo meshatef oti/Hi lo meshatefet oti - He/she doesn't share (much) with me - הוא לא משתף אותי/היא לא משתפת אותי Shatfu, teshatfu - Share (imp. pl.) - שתפו/תשתפו Teshatfu bevakasha - Please share - תשתפו בבקשה Leshatef - To include - לשתף Teshatfu oto - Include him (in the game, ask him to join the game) - תשתפו אותו Lama atem lo meshatfim ota? - Why are you not including her? - למה אתם לא מְשתפים אותה? Anahnu holkim salat - We are sharing a salad - אנחנו חולקים סלט Shituf - Sharing - שיתוף Tsarich like-im, tsarich shitufim - We need likes, we need shares - צריך לייקים, צריך שיתופים Kama shitufim hayu - How many shares were there? - כמה שיתופים היו? Lehishtatef - To participate - להשתתף Hishtatfut hova - Mandatory participation - השתתפות חובה Meshutaf - Common, shared, joint - משותף Shituf pe'ula - Cooperation - שיתוף פעולה Po'alim bi-mshutaf - Acting jointly - פועלים במשותף Meshatef/meshatfei pe'ula - Collaborator/s - משתף/משתפי פעולה Mashtap/mashtapim - Collaborator/s - משת"פ Mechane meshutaf - Common denominator - מכנה משותף Shituf kvatsim - File sharing - שיתוף קבצים Hishtatfut atsmit - Insurance co-payment - השתתפות עצמית Kalkala shitufit - Sharing economy - כלכלה שיתופית Playlist and Clips: Arik Einstein - Shutafim (lyrics) Eich leshatef Ashley - Shitafti Psychologist - Leshatef Shitufim - Eldad Yaniv Po'alim bi-mshutaf - acting jointly Meshatfei pe'ula - collaborators

Most furniture from Ikea comes with assembly instructions. On this episode, Guy provides us with an instructions manual for the root רכב, which can be found in the word להרכיב, to assemble. No assembly required on this podcast! Click Here for the All-Hebrew Version of this Episode New Words and Expressions: Rachav - He rode - רכב Rochev - He's riding - רוכב Hem rochvim - They ride - הם רוכבים Rochev - He rides/he is riding/rider - רוכב Rechiva - Riding - רכיבה Hadracha - Instruction - הדרכה Hadrachat rechiva - Riding instruction - הדרכת רכיבה Ez Harim - Mountain goat - עז הרים Rochvim meyumanim - Skilled riders - רוכבים מיומנים Rechiva al ofanayim - Bike riding - רכיבה על אופניים Rechiva al susim - Horse riding - רכיבה על סוסים Rechev - Vehicle - רכב Rechev hevra - Company car - רכב חברה Rakevet, rakavot - Train, trains - רכבת, רכבות Tarkiv oti - Give me a ride on the back of your bike - תרכיב אותי Leharkiv someone on something - To let a friend ride on the back of your bicycle - להרכיב מישהו על משהו Leharkiv - Assemble, install, put up - להרכיב Lenasot leharkiv et ha-ohel ba-bayit - To try to put together the tent at home - לנסות להרכיב את האוהל בבית Leharkiv lego/puzzle/mishpatim - To assemble lego/puzzle/sentences - להרכיב לגו/פאזל/משפטים Assembling - Harkava - הרכבה Horaot harkava - Assembly instructions - הוראות הרכבה Kol hayay murkavim me-alfey nits'honot - All my life is made of thousands of victories - כל חיי מורכבים מאלפי נצחונות Murkav - Complicated, consists of, installed, complex - מורכב Ze murkav - It's complicated - זה מורכב Sipur murkav - Complex story - סיפור מורכב Ben adam murkav - A complicated person - בנאדם מורכב Shnitzelim - Schnitzels - שניצלים Rechivim - Ingredients - רכיבים Me'a ahuz rechivim tiv'iyim - 100 percent natural ingredients - מאה אחוז רכיבים טבעיים Rechivim Electroniyim - Electronic ingredients - רכיבים אלקטרוניים Playlist and Clips: Ha-duda'im - Shayeret Ha-rochvim (lyrics) Ez Harim - Rechiva technit Eretz Nehederet - Rechev Hevra Rakevet Israel Dani Robas - Rakavot 68-80-88 (lyrics) How to put up a tent Raz Hadad - Al Tivki (lyrics) Shnitzelim - Commercial

Many things in life are complicated, including some people's relationship status on Facebook. How do we say "it's complicated" in Hebrew? And what saying do we use as something gets more and more complicated? Bonus: we've included a short clip from the Hebrew version of this episode. Click Here for the All-Hebrew Version of this Episode New Words and Expressions: Mesubach - Complicated - מסובך 'It's complicated' - Ze mesubach - זה מסובך Mesubechet (f.) - Complicated - מסובכת Ata mesubach im atsmecha - You're complicated - אתה מסובך עם עצמך Hi mesubechet im atsma - She is complicated - היא מסובכת עם עצמה Hem mesubachim im atsmam - They're complicated - הם מסובכים עם עצמם At mevina oti pashut, az lama lesabech - You understand me, so why make things complicated - את מבינה אותי פשוט, אז למה לסבך Lama lesabech ta-hayim, lama? - Why complicate life, why? - למה לסבך את החיים, למה? Ma sibachta/sibacht oti achshav? - Why did you get me involved in this? - מה סיבכת אותי עכשיו? Sibuchim refu'iyim - Medical complications - סיבוכים רפואיים Mistabech ve-holech - It's getting more and more complicated - מסתבך והולך Lehistabech im mashehu - To face difficulties - להסתבך עם משהו Histabachti im ze kol ha-erev - I was caught up in it the entire evening - הסתבכתי עם זה כל הערב Al tistabech im ze yoter miday - Don't get into too much trouble - אל תסתבך עם זה יותר מדיי Hu histabech - He got into trouble with the law - הוא הסתבך Histabchut be-africa - Entanglement in Africa - הסתבכות באפריקה Tisbochet - Tangle - תסבוכת Playlist and Clips: Dudu Aharon & Julietta - Laila Mesubach (lyrics) Mango - Gara Be-sheinkin (lyrics) Eden Ben-Zaken - Pisa Mi-zichroni (lyrics) Idan Yaniv - Ken La-ahava (lyrics) Mati Caspi - Mistabech ve-holech (lyrics) Histabchut be-Africa - Hinuchit TV Tisbochet

How do we say "I want to improve my Hebrew" in Hebrew? How about "improvements"? And what's the connection to the popular supermarket chain Shufersal? Guy explains. Click Here for the All-Hebrew Version of this Episode New Words and Expressions: Leshaper mashehu - To improve something - לשפר משהו Ani rotse leshaper et ha-ivrit sheli - I want to improve my Hebrew - אני רוצה לשפר את העברית שלי Nehagim matkinim shipurim - Drivers install improvements - נהגים מתקינים שיפורים Tse'irim she-meshaprim et bitsua ha-mechoniyot - Young people who improve the performance of the cars - צעירים שמשפרים את ביצוע המכוניות Ha-ikar she-harechev shelahem yihiye hachi meshupar - The main thing is that their car will be the most improved - והעיקר שהרכב שלהם יהיה הכי משופר Ha-mechoniyot she-shupru - The cars that were improved - המכוניות ששופרו Shupar - It was improved - שופר Girsa meshuperet - Improved version - גרסה משופרת Telefon meshupar - An "improved" mobile phone - גרסה משופרת Matsavo mishtaper - His situation is getting better - מצבו משתפר Lehishtaper - To get better - להשתפר Ha-ivrit shelo mamash hishtapra - His Hebrew has really gotten better - העברית שלו ממש השתפרה Hu shiper et ha-ivrit shelo - He improved his Hebrew - הוא שיפר את העברית שלו Shapir (Aramaic) - Good - שפיר Gidul shapir - Benign tumor - גידול שפיר Shapira - "The Good" (Aramaic) - שפירא Shufra deshufra - Creme de la creme - שופרא דשופרא Shufersal (Old name: Shufra-sal) - Name of a supermarket chain - שופרסל Playlist and Clips: Meshaprim mechoniyot (TV2) Matsavo mishtaper (Kan TV) Ambassador Dan Shapiro Shufersal commercial Shufersal - History Gazoz - Cafe Ba-tahtit (lyrics)

Israel has just won the Eurovision Song Contest thanks to Netta Barzilai and her incredible song Toy. Guy walks you through parts of the song's Hebrew lyrics and reviews some of Israel's past Eurovision winners. Click Here for the All-Hebrew Version of this Episode New Words and Expressions: Ero-viz-yon - Eurovision - אירוויזיון Taharut zemer, taharut shirim - Song contest - תחרות זמר Nitsachon - Victory - ניצחון Ani lo buba - I am not a doll - אני לא בובה Biryonut - Bullying - בריונות Ani lo hafachti lihyot yafa - I didn't become pretty - אני לא הפכתי להיות יפה Ani tamid hayiti - I have always been (pretty) - אני תמיד הייתי Ha-davar ha-yachid she-hishtana - The only thing that has changed - הדבר היחיד שהשתנה Ze ha-yedi'a sheli, ze ha-havana sheli - is my understanding - זה הידיעה שלי, זה ההבנה שלי She-magi'a li - That I deserve it - שמגיע לי Ve-ze tsarich lihyot kacha - And it should be this way - וצריך להיות ככה Hit'hashla - She was toughened up - התחשלה Kirkur tarnegolet - Cluck of a chicken - קרקור תרנגולת Pahdanut - Cowardice - פחדנות Stefa - Stack of banknotes, a wad of cash - סטֵיפה Kapara aleichem - See ep. 22 Nits'ha - (she) won - ניצחה Playlist and Clips: Netta - Toy (lyrics) Ilanit - Ei Sham (lyrics) Yizhar Cohen - Abanibi (lyrics) Gali Atari - Halleluya (lyrics) Dana International - Diva (lyrics) Netta - Interview Guy Pines' Show Netta in Lisbon Netta - Toy final

What's the Hebrew language connection between the following: a book chapter, devouring an entire pizza, and the Soviet Union's breakup? Guy explains it all on today's episode. Click Here for the All-Hebrew Version of this Episode New Words and Expressions: Perek, prakim - Episode, chapter - פרק Liftoah perek hadash - To start a new chapter - לפתוח פרק חדש Ba-prakim ha-baim - On the next episodes - בפרקים הבאים At Poreket kartonim - You are unloading cardboards - את פורקת קרטונים Lifrok - To unload - לפרוק Porkim mecholot me-oniya - Unloading containers from a ship - פורקים מכולות מאונייה Pakach, ani porek s'hora - Dear inspector, I am unloading merchandise - פקח, אני פורק סחורה Lifrok regashot/ka'as/lahats - Unload emotions/anger/stress - לפרוק רגשות/כעס/לחץ Prika - Unloading - פריקה Lefarek - To disassemble, to dismantle - לפרק Aanahnu mefarkim ta'arucha - We dismantle an exhibition - אנחנו מפרקים תערוכה Lefarek mishehu be-makot - To beat up someone - לפרק מישהו במכות Lefarek of - To devour a chicken - לפרק עוף Pirakti achshav pizza - I just downed a pizza - פירקתי עכשיו פיצה Lefarek et ha-havila - To break up - לפרק את החבילה Peruk - Dismantling - פירוק Hevra be-peruk - A company in liquidation - חברה בפירוק The Liquidator - Ha-mefarek - המפרק Meforak - Dismantled, taken apart - מפורק Kabab meforak - "Deconstructed kebab" - קבב מפורק Ani meforak me-ayefut - I am dead tired - אני מפורק מעייפות Ha-kol hitparek mi-bifnim - Everything fell apart from within - הכל התפרק מבפנים Hitparkut brit ha-moatsot - Dissolution of the Soviet Union - התפרקות ברית המועצות Lehitparek be-mishak kaduregel - Release tension by playing a football game - להתפרק במשחק כדורגל Mitparek - Collapsible - מתפרק Sori she-ze mitparek ktsat - Sorry it's coming apart a bit (cake) - סורי שזה מתפרק קצת Playlist and Clips: Ba-perek ha-ba Tuna & Nechi-Nech - Olam Meshuga (lyrics) Assi Cohen & Guri Alfi - Pakach ani porek s'hora (lyrics) Lefarek he ha-havila Kabab Meforak - Chef Assaf Granit Asaf Erlich - Emtsa Ha-haim (lyrics) Dudu Aharon - Kshe-elech (lyrics)

Imagine this… you're riding on a bus in Tel Aviv. Next to you is someone talking on their cellphone much too loud. How should you ask them to "keep it down"? Today we'll talk about those who talk too much and discuss the possible ways to ask them to stop, politely and impolitely. Click here for the all-Hebrew version of this episode New Words and Expressions: Shotkim – We are silent – שותקים Shatak – He was quiet – שתק Lishtok – To be quiet – לשתוק Shtok/shteki/shteku shniya – Shut up for a sec. – שתוק/שתקי/שתקו שנייה Hu/hi lo shatak/shatka – He/she didn't shut up – היא/הוא לא שתק/שתקה Stom/Stemi/Stemu – Shut up (imp.) – סתום/סתמי/סתמו Stom/Stemi ta'pe – Shut your mouth – סתום/סתמי ת'פה Bo'na hu lo satam kol ha-nesi'a – He wouldn't shut up the entire ride – בוא'נה הוא לא סתם כל הנסיעה Bo'na hi lo satma kol ha-nesi'a – She wouldn't shut up the entire ride – בוא'נה היא לא סתמה כל הנסיעה Sheket – Silence – שקט Sheket bevakasha – Quiet please – שקט בבקשה Slicha, efshar tipa yoter be-sheket? – Is it possible to do it a tad more quietly? – סליחה, אפשר טיפה יותר בשקט? Kashkeshan – Blabbermouth – קשקשן Dai, ya kashkeshan – Stop it, you're just talking – די, יא קשקשן Dai, shamanu – Ok, we heard you – די, שמענו Dai, shamanu otcha/otach – Enough already, we've heard you – די, שמענו אותך Dabran, Dabranit – Chatterbox – דברן, דברנית Hu medaber ve-medaber ve-medaber – He talks and talks and talks – הוא מדבר ומדבר ומדבר Hi medaberet ve-medaberet ve-medaberet – She talks and talks and talks – היא מדברת ומדברת ומדברת At hoferet – You are going on and on – את חופרת Playlist and Clips: Hava Alberstein – Perach Ha-lilach (lyrics) Koki Livne – Sheket (lyrics) Idan Yaniv – Mi Im Lo Idan Yaniv (lyrics) Dabranit (Commercial) Shai Yom-Tov – At Hoferet Matsav Ha-uma – Shtok, stom

This episode is about the root .ח.ט.פ, which is used in the Hebrew words חטף (snatch), החטיף (beat up), and חטיף (snack). Why is this root used in the word for snacks? Because they're something you can grab and eat on the go. Now grab a seat and enjoy another deliciously appetising episode of Streetwise Hebrew. Listen to the all-Hebrew version here: www.patreon.com/streetwisehebrew New Words and Expressions: Hataf – He grabbed, snatched – הוא חטף Lahtof – To grab, snatch – לחטוף Hatafti pizza – I had some pizza (I grabbed a pizza) – חטפתי פיצה Hatafti mashehu katan – I had (eaten) something small – חטפתי משהו קטן Hatifa – Grabbing, kidnapping, hijacking – חטיפה ​Matos hatuf – Hijacked plane – מטוס חטוף Nehtaf – Was hijacked – נחטף Hatufim – Abductees – חטופים Mabat hatuf – Brief look – מבט חטוף Hotef – Kidnapper – חוטף Awo, hatafti maka – Ouch, I hit (my foot) – אאו, חטפתי מכה Hatafti shok – I was shocked – חטפתי שוק Hatafti janana – I became crazy, angry – חטפתי ג'ננה Hu hataf janana / ta-janana – He got crazy, angry – הוא חטף ג'ננה/ת'ג'ננה Hatafti harara / hom – I got crazy, angry – חטפתי חררה / חום Hu hihtif makot – He beat up – הוא החטיף מכות Hu mahtif makot – He beats up – הוא מחטיף מכות Hatif – Snack – חטיף Hatif bri'ut – Health snack – חטיף בריאות Hatif energia – Energy snack – חטיף אנרגיה Mehtaf – Fast unfair political move – מחטף Politikaim she-asu mehtaf – Politicians did a quick unfair move – פוליטיקאים שעשו מחטף Ba-hataf – Hastily, in a hurry – בחטף Hi amra li shalom ba-hataf – She said hi to me in a hurry – היא אמרה לי שלום בחטף Haper – 'Snatcher' (Yiddish) – חאפר Haperiyut / hap-lap – Lousy unprofessional work – חאפריוּת / חאפ-לאפ Playlist and Clips: Matos Hatuf Hatufim TV series Homeland (Italian) Arik Einstein – Mekofef Ha-bananot (lyrics) Shlomo Artzi & Dudu Tassa – Latet ve lakachat (lyrics) Hatifei bri'ut ​Mehtaf Haperim at TLV airport

The root חב"ר is rich. It's used in the Hebrew words for "composing", "connecting", "joining", "adding", and many more. In this episode, Guy explains this root and teaches us how to say the ever-important phrase, "I can't connect to the internet." We also learn the difference between מחברת and חוברת. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Targilei hibur - Addition exercises - תרגילי חיבור Lehaber - To add, connect, join - לחבר Shtayim ve'od shtayim shave arbe - Two plus two equals four - שתיים ועוד שתיים שווה ארבע Hibur - Essay, composition, connection - חיבור Hibur la-hashmal - Connection to the electricity - חיבור לחשמל Livdok et ha-hiburim - To check the connections - לבדוק את החיבורים Ani ro'a she-at mehuberet - I can see you're connected - אני רואה שאת מחוברת At yechola lehaber oti le-mishehu be-X? - Could you put me in touch with someone at X? - את יכולה לחבר אותי למישהו ב-איקס? Mamash toda al ha-hibur - Thanks so much for the connection - ממש תודה על החיבור Hibur la-internet - Connection to the internet - חיבור לאינטרנט Lehithaber la-internet - To get connected to the internet - להתחבר לאינטרנט Ani lo matsliach lehithaber la-internet - I cannot get myself connected to the internet - אני לא מצליח להתחבר לאינטרנט Hit'habarti - I got connected - התחברתי Mamash hithabarti la-seret - I really connected with this movie - ממש התחברתי לסרט Lo hit'habarti la-seret - I didn't connect with the movie - לא התחברתי לסרט Lehithaver - To make friends - להתחבר Kashe lo lehithaver le-yeladim ba-gan - It's hard for him to make friends in the kindergarten - קשה לו להתחבר לילדים בגן Mahberet, mahbarot - Notebook, notebooks - מחברת, מחברות Hoveret, hovrot - Booklet/s - חוברת, חוברות Hovrot avoda - Work booklets - חוברות עבודה Hevra - Company, society - חֶברה Hevrat/Hevrot te'ufa - Airline/s - חברת/חברות תעופה Hevrot ha-te'ufa ha-gru'ot be-yoter ba-olam - The worst airlines in the world - חברות התעופה הגרועות ביותר בעולם Ha-hevra ha-israelit - The Israeli society - החברה הישראלית Murkevet me-arba'a migzarim - is made up of four sectors - מורכבת מארבעה מגזרים Ve-im nirtse - And if we want - ואם נרצה Arba'a shvatim merkazyim - Four main tribes - ארבעה שבטים מרכזיים Hilonim - Secular (pl.) - חילונים Datayim le'umiyim - Religious zionist - דתיים לאומיים Haredim - Ultra orthodox - חרדים Aravim - Arab - ערבים Tahbura - Transportation - תחבורה Misrad ha-tahbura - Ministry of transportation - משרד התחבורה Mahapechat ha-tahbura - The transportation revolution - מהפכת התחבורה Hevre - 'Guys' - חבר'ה Playlist & clips: Targilei hibur Hibur la-reshet Carolina - Af Ehad Lo Ba Li (lyrics) Hevrot ha-te'ufa ha-gru'ot be-yoter ba-olam - The worst airlines in the world President Reuven Rivlin: Ha-hevra ha-israelit Israeli President: The four tribes of Israeli Society Misrad Ha-tahbura - Ministry of Transportation Maor Cohen - Hevre (lyrics)

Meser is defined as message or theme, as in the meser of a story, or the main idea behind the text. But it also relates to text messages and to tradition. Guy explains this and more on today's episode. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Ha-hazai moser et ha-tahazit - The weatherman delivers the forecast - החזאי מוסר את התחזית Limsor mismachim - To give documents - למסור מסמכים Tsarich limsor et ha-bakasha - One needs to physically hand over the application. - צריך למסור את הבקשה Hi moseret gura - She gives away a female puppy - היא מוסרת גורה Limsor gur le-imutz - To give away a puppy for adoption - למסור גור לאימוץ Limsor kadur - Pass the ball - למסור כדור Kaduregel - Football, soccer - כדורגל Timsor, timseri, timseru - Pass (the ball) (imp.) - תמסור, תמסרי, תמסרו Lama lo masarta/masart/masartem? - Why didn't you pass the ball? - למה לא מסרתָ/מסרתְ/מסרתם? Mesira - A pass of the ball - מסירה Eize mesira! - What a pass! - איזה מסירה! Limsor dash - To send regards to - למסור ד"ש Efshar lekabel et Sara? - May I speak to Sarah? - אפשר לקבל את שרה? Hi lo nimtset - She's not in - היא לא נמצאת Limsor la mashehu? - Should I tell her something? - למסור לה משהו? Ma limsor? - What should I pass on? - מה למסור? Efshar limsor la vaksha she-Guy hitkasher? - Could you please tell her Guy called? - אפשר למסור לה בבקשה שגיא התקשר? Timsor lo she- - Tell him that - תמסור לו ש Timseri la she- - Tell her that - תמסרי לה ש Katavenu moser - Our correspondent says - כתבנו מוסר Meser - Main idea - מֶסֶר Lehagdir et ha-meser she-anachnu rotsim le-ha'avir be-emtsa'ut ha-mitug - Define the message that we want to convey through the branding - להגדיר את המסר שאנחנו רוצים להעביר באמצעות המיתוג Shi'uri sifrut - Literature lessons - שיעורי ספרות Ma ha-meser ba-sipur - What's the idea behind the story - מה המסר בסיפור Misron - SMS - מסרון Hitmaser - Devoted oneself - התמסר Hem hitmasru - They played 'catch' - הם התמסרו Masur - Devoted - מסוּר Masoret - Tradition - מסורת Masoret yehudei maroko - The tradition of Moroccan Jews - מסורת יהודֵי מרוקו Nimsar - What was passed on, delivered - נמסר Me-av livno - From father to son - מאב לבנו Playlist and clips: Gali Atari - Od Yom (lyrics) Galila moseret gura Football: Limsor kadur Football: What a pass Israeli Radio news: Katavenu moser Tipim: Meser, message, theme Misronim Tislam - Boker shel Keif (lyrics) Masoret Yehudei Maroko - Jo Amar Jo Amar

The words daluk, nidlak, and lehadlik are all related to turning on electric devices. However, they could also mean 'turn on' in the sensual sense. To complicate things further, the word letadlek, from the same root, is to 'refuel' as well as slang for 'to drink alcohol.' Perhaps this week's show is not the most kid-friendly of episodes. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Al ha-mahane nidlak yare'ah - Over the camp the moon is lit - על המחנה נדלק ירח Nidlakim ha-orot ba-hadarim - The lights are lit in the rooms - נדלקים האורות בחדרים Ha-oto lo nidlak li - The car wouldn't start - האוטו לא נדלק לי Ha-mahshev lo nidlak - The computer wouldn't turn on - המחשב לא נדלק Lehidalek - To be ignited, to be turned on - להידלק Nidlak me'atsmo - Turned on by itself - נדלק מעצמו Ma nidlakta/nidlakt/nidlaktem achshav? - What are you on about now? - מה נדלקת/נדלקתם עכשיו? Daluk - Turned on, switched on - דלוק Oy lo, hish'arti et ha-boiler daluk - Oh no, I left the hot water boiler on - אוי לא, השארתי את הבויילר דלוק Tsarich lehadlik et ha-boiler, im ein maspik shemesh - One needs to turn on the boiler, if there's not enough sun - צריך להדליק את הבויילר, אם אין מספיק שמש Lama kol ha-orot dlukim? - Why are all the lights on? - למה כל האורות דלוקים? Anahnu lo rothschild - We are not Rothschild - אנחנו לא רוטשילד Daluk al mishehu/mishei - Has a crush on s.o - דלוק על מישהו/מישהי Daluk alayich esh - I have a huge crush on you (f.) - דלוק עלייך אש Eich lada'at im hu daluk alay? - How can I know if he's got a crush on me? - איך לדעת אם הוא דלוק עליי? Daluk - High on drugs - דלוק Hu niraa daluk - He looks wasted - הוא נראה דלוק Lehadlik - To switch on - להדליק Techabe ve-tadlik (m.), Techabi ve-tadliki (f.), techabu ve-tadliku (pl.) - Turn it off and turn it on again - תכבה ותדליק, תכבי ותדליקי, תכבו ותדליקו Mehake lach lehadlik oti - Waiting for you to turn me on - מחכה לך להדליק אותי Hi madlika oti - She turns me on - היא מדליקה אותי Yeziza sheli kvar lo madlika oti - My "friend with benefits" doesn't do it for me anymore - יזיזה שלי כבר לא מדליקה אותי Madlik - Groovy, great - מדליק Mudlak - Turned on - מודלק Ha-mahshev mudlak aval lo oved - The computer is turned on but doesn't seem to work - המחשב מודלק אבל לא עובד Delek - Fuel, gas - דלק Tahanat delek - Gas station - תחנת דלק Letadlek - To refuel, also: to drink alcohol - לתדלק Metudlak - Drunk, tipsy - מתודלק Ha-oto metudlak - The car is refuled - האוטו מתודלק Playlist and Clips: Lahakat Ha-nahal - Shalva (lyrics) Gidi Gov - Shetach Ha-hefker (lyrics) Lidor Yosefi - Daluk Alayich Esh (lyrics) Idan Yaniv - Lehadlik Oti (lyrics) Ha-pliz - Al Techabi Oti (lyrics) Keren Levy - Ata Madlik

"Lahshov" means to think, a crucial word and root. From "One could think" to "without thinking twice" and "think about it", this episode teaches all the thought-related expressions you can, well, think of. Pro tip: "Let me think about it" is a perfect phrase to use with pushy marketing people. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New words and expressions: Lahshov – To think – לחשוב Lakachat pesek zman ve-lo lahshov – To take some time off and not to think – לקחת פסק זמן ולא לחשוב Ve-hu hoshev she-yeladim ma'aminim la-ze – And he thinks that kids believe in that – והוא חושב שילדים מאמינים לזה Mishehu hoshev aleicha (m.)/alayich (f.) – Someone is thinking about you – מישהו חושב עליךָ/עליךְ Ten/Tni/Tnu li lahshov al ze – Let me think about it – תן/תני/תנו לי לחשוב על זה Lahshov mi-hutz la-kufsa – To think outside of the box – לחשוב מחוץ לקופסה Bli lahshov paamayim – Without thinking twice – בלי לחשוב פעמיים Efshar lahshov – One would think… (It's not such a big deal) – אפשר לחשוב Efshar lahshov, ma kvar asiti – What did I do, it's not such a big deal – אפשר לחשוב, מה כבר עשיתי Al ma at/a hoshev/et? – What are you thinking about? – על מה את/ה חושב/ת? Ma ata hoshev (ma'ta'hshev)? – What do you think? (m.) – מה אתה חושב? Ma at hoshevet (ma at'hshevet)? – What do you thinki? (f.) – מה את חושבת? Al ma hashavta/hashavt? – What did you have in mind? – על מה חשבת? Al mi at hoshevet? – Who are you thinking of? – על מי את חושבת? Hashavti lehatsi'a lach lehisha'er – I thought to offer you to stay – חשבתי להציע לךְ להישאר Hashavti lalechet la-mesiba, basof lo yatsa – I thought of going to this party, at the end it didn't happen – חשבתי ללכת למסיבה, בסוף לא יצא Ma hashavti le-atsmi? - What was I thinking? - מה חשבתי לעצמי? Ma hashavta le-atsmecha, ma hashavt le-atsmech? - What were you thinking? - מה חשבת לעצמך? Hoshev et atsmo, hoshevet et atsma – He/she thinks highly of himself/ herself – חושב את עצמו, חושבת את עצמה Hu ma-ze hoshev ta'tsmo, hi ma-ze hoshevet ta'tsma - He/she is so full of himself/herself – הוא מה-זה חושב ת'עצמו, היא מה-זה חושבת ת'עצמה Tahshov/tahshevi rega – Think about it for a sec. – תחשוב/תחשבי רגע Mi bichlal hashav al ze – Who even thought about this – מי בכלל חשב על זה Tahshov/tahshevi be-gadol – Think big – תחשוב/תחשבי בגדול La'asot hoshvim – To stop and rethink – לעשות חושבים Bo'u na'ase rega hoshvim – Let's stop and do some thinking – בואו נעשה רגע חושבים Mahshava – A thought – מחשבה Tahshevi mahshavot – Think (imp. f.) ('Think thoughts') – תחשבי מחשבות Playlist and clips: Arik Einstein – Pesek Zman (lyrics) Shalom Hanoch – Laila (lyrics) Hava Alberstein – Shir Tishrei (lyrics) Kipa, efshar lahshov Gil Nissan – Al Ma At Hoshevet [Lyrics beneath clip] Dudu Tassa – Hashavti (lyrics) Meir Alfi – Ma Hashavti Le'atsmi [Lyrics beneath clip] Ha-duda'im & Ha-parvarim – Tilbeshi Lavan (lyrics) Idan Yaniv & Lior Datauker – Hoshev Aleha (lyrics)

"Lo ichpat li" -- I don't care -- is a very useful expression. It is used for all things caring, like: "Do you even care?" and "You don't care about me?" It is especially useful with drama queens of all sorts. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New words and expressions: Ichpat - care - אכפת Li ze lo ichpat - I don't care - לי זה לא אכפת Lo ichpat li ma omrim alai - I don't care what they say about me - לא אכפת לי מה אומרים עליי Lo ichpat li ma hoshvim alai - I don't care what they think about me - לא אכפת לי מה חושבים עליי Lo ichpat lecha - You don't care (m.) - לא אכפת לךָ Lo ichpat lach - You don't care (f.) - לא אכפת לךְ Ichpat lecha / Ichpat lecha + Inf. - Do you mind / Could you - אכפת לך / אכפת לך + שם פועל Ichpat lecha? Ken, ha-emet ichpat li - Do you mind? Yes, actually I do mind - אכפת לך? כן, האמת אכפת לי Ichpat lecha lifto'ach et ha-halon vaksha - Do you mind opening the window please? - אכפת לך לפתוח את החלון בבקשה? Az im ichpat lachem - So if you (pl.) care - אז אם אכפת לכם Atem muzmanim lizom, lehitnadev, litrom ulehashpia - You're invited to initiate, to volunteer, to contribute and to influence - אתם מוזמנים ליזום להתנדב, לתרום ולהשפיע Ma ichpat la-tsipor - What does the bird care - מה אכפת לציפור She-ha-etz hu yarok - That the tree is green - שהעץ הוא ירוק Ma'chpat'cha (coll.) - Ma ichpat lecha - Why would you (m.) care? - מה'כפתך - מה אכפת לך Ma'chpat lach (coll) - Ma ichpat lach - מה'כפת לך - מה אכפת לך Bichlal lo ichpat lecha mimeni - You don't care about me at all - בכלל לא אכפת לך ממני Ichpat lecha bichlal? - Do you even care? - אכפת לך בכלל? Lo ichpat lach mi-klum - You don't care about anything - לא אכפת לך מכלום Ichpat lecha me-ha'acherim yoter me-asher mimeni - You care more about the others than you care about me. - אכפת לך מהאחרים יותר מאשר ממני Lo ichpat li me-hem - I don't care about them - לא אכפת לי מהם Ichpat li mimcha - I care about you - אכפת לי ממך Nu, ma'chpat'cha - Come on, would you mind? - נו, מה'כפת לך Lo ichpat lo mi-klum - He doesn't care about anything - לא אכפת לו מכלום Le-mi ichpat - Who cares? - למי אכפת Ma she-haya, haya - Whatever happened, happened - מה שהיה, היה Haya kol kach yafe - It was so beautiful - היה כל כך יפה Le-mi ichpat bichlal - Who cares anyway - למי אכפת בכלל Ma she-yihye - About the future - מה שיהיה Ichpati - Caring, involved - אכפתי Ichpatiut - Concern, consideration - אכפתיוּת Playlist and clips: Poliana Frank - Ziva (lyrics) Noa Kirel - Lo ichpat li (Lyrics below clip on youtube) Hevra ezrahait (Civil Society) Aharit Ha-yamim - Ha-etz Hu Havo'ha (lyrics) Mati Caspi - Ein Shalva (lyrics) Ha-gevatron - Ve-im Yavo Ha-yom (lyrics) У нас под Куйбышевом (Original Russian song)

"Linhog" means to drive, but when its root nun-hey-gimmel is taken to other verb formats, it takes on new meanings that tell us how to behave, how to lead, and more. This episode is dedicated to our dear listener Naomi Wrubel who passed away last week in NY. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New words and expressions: Anachanu mishtatfim be-tsa'ar ha-mishpacha - We pay our condolences (literally: "We share the grief of the family") - אנחנו משתתפים בצער המשפחה Nehag - Driver - נהג Nahag hadash - New driver - נהג חדש Naheget - Driver (f.) - נהגת Nahag, ha-delet - נהג, הדלת! - Driver, the door! Nahag shodim - "Robberies driver" - נהג שודים Nahag toran - Driver on duty / designated driver - נהג תורן Nehiga - Driving - נהיגה Nehigat laila - Night driving - נהיגת לילה Nehiga mona'at - Traffic school - נהיגה מונעת Linhog - To drive - לנהוג Mi noheg - Who's driving? - מי נוהג? Ani enhag - I will drive - אני אנהג Eglatcha - Your carriage - עגלתך Hu nahag agalot - He drove carriages - הוא נהג עגלות Lehitnaheg - To behave - להתנהג Hitnahagut - Behavior - התנהגות Hitnahagut neota - Appropriate behavior - התנהגות נאותה Manhig - Leader - מנהיג Manhig hazak - A strong leader - מנהיג חזק Le-atid israel - For the future of Israel - לעתיד ישראל Lehanhig - To lead - להנהיג Hanhaga - Leadership - הנהגה Hanhagat ha-medina - The state leadership - הנהגת המדינה Hanhagat ha-ihud ha-eropi - The European Union leadership - הנהגת האיחוד האירופי Nohag - Habit - נוהג Minhag, minhagim - Custom, customs - מנהג, מנהגים Playlist and clips: Livuy La-haim - Nehiga ba-laila Nahag Toran campaign Ester Ofarim - Hayu Leilot (lyrics) Israel Railway campaign Likud election campaign 1999 Gilad Segev - Shtei Dakot (lyrics)

Today we are covering the root shavar, which gives Hebrew its words for break, broke, broken. There are plenty of unexpected phrases to learn with this root, one of which is not for kids, so please listen to the episode without them first. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New words and expressions: Shavar - He broke - שבר Lishbor - To break - לשבור Shoveret levavot - Heartbreaker (f.) - שוברת לבבות Lishbor et ha-kelim - To break the rules (of a game) - לשבור את הכלים Shavru et ha-kelim ve-lo mesahakim - They broke the rules, we stop playing - שברו את הכלים ולא משחקים Nekudat shvira - Breaking point - נקודת שבירה Shvirat ha-tsom - End of the fast - שבירת הצום Shvirat ha-kos ba-hatuna - Breaking the glass in a wedding - שבירת הכוס בחתונה "Shovrim shtika" - "Breaking the silence" - "שוברים שתיקה" Hevrat Apple shoveret si - The Apple company breaks a record - חברת אפל שוברת שיא Lishbor si Guiness - To break a Guinness record - לשבור שיא גינס Lishbor et ha-shinayim - To break the teeth - לשבור את השיניים Shover galim - Breakwater, seawall - שובר גלים Shover et ha-shuk - "breaking the market" - שובר את השוק Nishbar li mi- – I am fed up with something/someone - נשבר לי מ- Nishbar li mi-menu - I am sick and tired of him - נשבר לי ממנו Nishbar li ha-zayin mi- (vulgar) - I am sick and tired of... - נשבר לי הזין ממנו Dai, nishbar hazayin (vulgar) - Enough already, I am completely fed up - די, נשבר הזין Nishbar li ha-lev - My heart was broken - נשבר לי הלב Ma la'asot im nishbar li ha-lev - What can I do if my heart is broken? - מה לעשות אם נשבר לי הלב? Nishbar li mi-matematika - I am fed up with math - נשבר לי ממתמטיקה Nishbar ha-sharav - The heatwave has ended - נשבר השרב Lehishver - To be/get broken - להישבר Lo lehishaver - Don't give up - לא להישבר Shavir - Fragile - שביר Shavriri - Frail - שברירי Lo Shever, mashber - Not a fracture, but a crisis - לא שבר, משבר Shever ba-yehasim - Rift in the relationship - שבר ביחסים Playlist and clips: Yitshak Klepter - "Tslil Mechuvan" (lyrics) Dionne Warwick - "Heartbreaker" Batsal Yarok - "Shavru et Ha-kelim" (lyrics) Mabat (TV11) Shovrim Shtika (TV11) Most difficult Polish words Hava Alberstein - "Pit'om Nishbar Li" (lyrics) Shalom Hanoch - "Shir Derekh" (lyrics) Arik Einstein - "Shavir" (lyrics) Ha-haverim shel Natasha - "Lo shever, mashber" (lyrics)

How do you say Thai food in Hebrew? How about "I don't eat coriander?" This episode is a feast of tasty eating-related words and phrases. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New words and expressions: Ochel - Food - אוכל Ochel, kadima, ochel - Food, let's go for it, food! - אוכל, קדימה, אוכל! Ein ochel ba-bayit - There's no food at home - אין אוכל בבית Yesh melafefonim - There are cucumbers - יש מלפפונים Yesh agasim metsuyanim - There are great pears - יש אגסים מצויינים Ha-mekarer malé kol tuv - The fridge is full with an abundance of goodies - המקרר מלא כל טוב Ken, aval ze lo ochel - Yes, but it's not food - כן, אבל זה לא אוכל Ochel mevushal - Cooked food - אוכל מבושל Madaf hatifim - "Snack shelf" - מדף חטיפים Ochel tailandi - Thai food - אוכל תאילנדי Ochel tsimhoni - Vegetarian food - אוכל צמחוני Ochel tiv'oni - Vegan food - אוכל טבעוני Ochel bari - Healthy food - אוכל בריא Ochel rehov - Street food - אוכל רחוב Trendi - Trendy - טרנדי Ochel - Food - אוכל Ochel - He's eating - אוכל Hu ochel achshav - He's eating right now - הוא אוכל עכשיו Ani lo ochel/ochelet kusbara - I don't eat coriander - אני לא אוכל/ת כוסברה Hadar ochel - Dining room - חדר אוכל Traumat hadar ochel - Dining room trauma - טראומת חדר אוכל Ochlim t'alev (ochlim et ha-lev) - "Eating their heart" (regretting) - אוכלים ת'לב Le'echol et ha-lev - "To eat the heart", to regret - לאכול את הלב Hayech, achalta ota - Smile, you've been had - חייך, אכלת אותה Le'echol mishehu hai - To eat someone alive - לאכול מישהו חי Ochel sratim - Stressing about sth, stressed - אוכל סרטים Achalti sratim kol ha-laila biglal ze - I was stressed out all night because of it - אכלתי סרטים כל הלילה בגלל זה Ze kmo leha'achil dagim ba-akwarium - it's like feeding fish in the aquarium - זה כמו להאכיל דגים באקווריום Hu he'echil et ha-yeled - He fed the kid - הוא האכיל את הילד Hu he'echil oti sratim - He stressed me out - הוא האכיל אותי סרטים Achil - Edible - אכיל Ze lo achil - It's not edible - זה לא אכיל Lo Le-ma'achal - Not edible - לא למאכל Playlist and clips: Bomba Tsur - Ochel (lyrics) Yoman (TV11) - Ochel Rehov (Streetfood) Arik Einstein - Sa Le'at (lyrics) Yigal Bashan - Hayech, achalta ota (lyrics) Yoni Grave - Shesh Ba-erev (lyrics) Rona Keinan - Ata Mit'orer (lyrics) Madrich le-Slime achil (Eden)

We don't talk enough about food on our podcast. The Hebrew word טעים means tasty, and its root, טעמ, makes up a whole family of culinary terms that are important to know. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Ta'im lecha, ta'im lach, ta'im lachem – Is it tasty (for you)? – טעים לךָ? טעים לךְ? טעים לכם? Ta'im she-ein dvarim ka-ele – So delicious that there are no things like it – טעים שאין דברים כאלה Ta'am, pl. Te'amim – Taste, flavor, sense, reason – טעם, טעמים Al ta'am ve-al re-ach ein lehitvake'ach – There's no right or wrong when it comes to taste – על טעם ועל ריח אין להתווכח Ani yoda'at she-yesh be-ze ta'am – I know there's sense in it – אני יודעת שיש בזה טעם Ein ta'am la'asot mashehu – There's no point to do something – אין טעם לעשות משהו Kshe-at lo iti, ein ta'am kim'at – When you're not with me, there's hardly any point (to life) – כשאת לא איתי, אין טעם כמעט Ein ta'am she-evke / Ein ta'am livkot) – There's no point in crying – אין טעם שאבכה / אין טעם לבכות Ein ta'am – No point – אין טעם Titkasher elehem achshav! Lo, ein ta'am, hem od lo pat'hu – Call them up now! No, no sense in doing that, they haven't opened the office yet – תתקשר אליהם עכשיו! לא, אין טעם, הם עוד לא פתחו Achshav ba-te'amim tapuz… etc. – Now in the flavors of: orange etc. – עכשיו בטעמים: תפוז… Be-te'amim hadashim – In new flavours – בטעמים חדשים Be-ta'am – With good taste, elegantly, tastefully – בטעם Mamash be-taam – (It was done) really with taste – ממש בטעם Hoser ta'am – Lack of taste – חוסר טעם Eize hoser ta'am – What a lack of taste – איזה חוסר טעם Ta'am – Lexical stress – טעם Mi-ta'am – On behalf of – מִטעם Pras mi-ta'am emi – Prize from the Israeli Union of Performing Artists – פרס מטעם אמ"י Omanut mi-ta'am – Propaganda – אמנות מטעם Ze post mi-ta'am X – That's a post sponsored by X – זה פוסט מטעם א Hush ha-ta'am – Taste (sense) – חוש הטעם Mat'am, mat'amim – Delicacy, delicacies – מטעם, מטעמים Hu asa mi-ze mat'amim – "He made delicacies out of it" – הוא עשה מזה מטעמים Hem asu mi-ze mat'amim – "They made delicacies out of it" – הם עשו מזה מטעמים Lit'om – To taste – לטעום Efshar lit'om – May I taste? – אפשר לטעום? Tit'am! Tit'ami! Tit'amu – Taste it (imp.) – תטעם, תטעמי, תטעמו Ta'am – Taste / He tasted – טעם Playlist and Clips: Streetwise Hebrew Episode 122: Waiter Talk… Is Everything OK? Streetwise Hebrew Episode 151: Like Nothing Else: Intensifiers and Superlatives Lilit Nagar & Jacques Cohen – Al Ta'am ve-al Re'ach (lyrics) Dana Berger – Yesh Be-ze Ta'am (lyrics) Matti Caspi & Yehudit Ravitz – Samba bi-shnayim (lyrics) Lahakat Hel Ha-yam – Hasake (lyrics) Ice cream commercial Mabat – Pras mi-ta'am ("prize on behalf of") Nurit Galron – Kulanu Zkukim Le-hesed (lyrics)

To mark the 200th episode of Streetwise Hebrew, learn to say matayim, two hundred in Hebrew, and to talk about this special suffix for pairs, 'ayim'. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New words and expressions: Perek matayim - Episode number 200 - פרק 200 Me'a, meot - Hundred, century/centuries - מאה, מאות Matayim - Two hundred - מאתיים Alpayim - Two thousand - אלפיים Elef - One thousand - אלף Anachnu achshav be-alpayim u-shmone-esre - We're now in 2018 - אנחנו עכשיו באלפיים וּשמונֶה-עשרֶה Alpayim ve-shmona-esre (coll.) - 2018 - אלפיים וְשמונָה-עשרה Yad, Yadaim - Hand, hands - יד, ידיים Yadaim lemala - Hands up - ידיים למעלה Einayim yafot - Beautiful eyes - עיניים יפות Lehayaim smukot - Blushing cheeks - לחיים סמוקות Sfatayim adumot - Red lips - שפתיים אדומות Oznayim gdolot - Big ears - אוזניים גדולות Raglayim se'irot - Hairy legs - רגליים שעירות Naalayim - Shoes - נעליים Garbayim - Socks - גרביים Magafayim - Boots - מגפיים Michnasayim - Pants - מכנסיים Tsarich Letsaltsel Pa'a'mayim - You need to ring twice - צריך לצלצל פעמיים Pa'am - Once (one time) - פעם Pa'amayim - Twice - פעמיים Shalosh pe'amim - Three times - שלוש פעמים Yomayim - Two days - יומיים Yom-yomayim - A a day or two - יום-יומיים Ten/tni li yom yomayim - Give me a day or two - תן/תני לי יום-יומיים Ve-ani achzor elaich - And I'll get back to you (f.) - ואני אחזור אליך Shvua'im - Two weeks - שבועיים Shavua - A week - שבוע Hodesh - A month - חודש Hodshayim – Two months - חודשיים Shnatayim - Two years - שנתיים Shana - Year - שנה Shana-shnatayim - A year or two - שנה-שנתיים Le-kama zman at nosa'at? - How long are you (f.) going for? - לכמה זמן את נוסעת? Ofanayim (pl. m.) - Bicycle - אופניים Mishkafayim (pl. m.) - Glasses - משקפיים Mishkafey-shemesh yafim - Nice sunglasses -משקפי שמש יפים Wow, eize mishkafayim yafot (coll.) - Wow, beautiful glasses - וואו, איזה משקפיים יפות Shahar, shaharein (Ar.) - Month, two months - שהר, שהרין - شهر, شهرين Bas yomein (Ar.) - Only two days - بس يومين - באס יומין Playlist and clips: Sexta – Noladti La-shalom (lyrics) Knessiyat Ha-sechel – Yadaim Lemala (lyrics) Kaveret – Ha-magafayim shel Baruch (lyrics) Shoshana Damari – Tsarich Letsaltsel Pa'a'mayim (lyrics) Riki Gal – Yeled Ra (lyrics) Sivan Shavit – Kartis Tisa (lyrics) Lior Yainy – Bo'i le-Eilat (lyrics) David Broza – Yihye Tov (lyrics) Tsvika Pik – Ahava be-Sof ha-Kaiyts (lyrics) Sarit Hadad – Ba-hom shel Tel Aviv (lyrics) A-WA – Habib Galbi Qasem Al-Sultan – Bas Yomein

Halom is a dream in Hebrew, plural, Halomot. There's lots of songs about halomot. But how is it related to Guy's grandpa? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New words and expressions: Halom, halomot - Dream - חלום Halomot be-aspamya - Unrealistic dreams - חלומות באספמיה He-hayit o halamti halom - Did you (f.) exist or was I just dreaming? - ההיית או חלמתי חלום? Rachel ha-meshoreret - Rachel the poet - רחל המשוררת Kvutsa - Group - קבוצה Kibbutz - Kibbutz - קיבוץ Ha-halomot she-anahnu holmim - The dreams which we dream - החלומות שאנחנו חולמים Holmim be-hakits - Daydreaming - חולמים בהקיץ Halomot be-hakits - Daydreams - חלומות בהקיץ Lahlom - To dream - לחלום Halomot paz - Sweet dreams - חלומות פז Be-halom ha-laila - In your dreams - בחלום הלילה Tamshich/i lahlom - Keep dreaming - תמשיך/תמשיכי לחלום Lif'amim halomot mitgashmim - Sometimes dreams come true - לפעמים חלומות מתגשמים Halom ratuv - A wet dream - חלום רטוב Playlist & clips: Ruhama Raz - Halomot (lyrics) Eyal Golan - Halomot Alma Zohar - Nad Ned (lyrics) Ester Ofarim - Ve-ulai (lyrics) Eifo Ha-yeled - Olam lelo Halomot (lyrics) Halomot Paz Harel Skaat, Harel Moyal & Adi Cohen - Lif'amim Halomot Mitgashmim (lyrics) Yizhar Cohen - Halomot Shmurim (lyrics)

The Tel Aviv municipality launched a new campaign to encourage people to pick up after their dogs. 'Tarimu' means 'pick up', imperative, plural. But it has another meaning in the Tel Avivi gay lingo. What does it mean? Looking for the full Hebrew version of this episode? You'll find it on Patreon. New words and expressions: Merimim et ha-yadayim gavoha la-shamayim - Raising their hands up to the sky - מרימים את הידיים, גבוה לשמיים Leharim - To pick up, to lift - להרים Tarimu - Pick up (imp., pl.) - תרימו Ya'chti - Hey sister (Ar.) - יא'חתי Im anachnu holchot achshav ba-mits'ad - If we're walking right now in the parade - אם אנחנו הולכות עכשיו במצעד Ve-yesh eize mishehi kacha yabsha - And there's this girl who's a bit 'dry', idle - ויש איזה מישהי ככה יאבשה Tagidi la 'yachti, tarimi' - Tell her 'sister, lift it up' - תגידי לה "יאח'תי, תרימי' Leharim et matsav ha-ruach - To lift up the mood - להרים את מצב הרוח Ucht'ch tarimi - Sister, lift it up - אוחץ' תרימי Tel Aviv, ir merima - Tel Aviv, a city which picks up - תל אביב, עיר מרימה Ani kapai arima - I'll lift up my hands (arch.)- אני כפיי ארימה Ani arim et ha-yadaim - I will lift my hands (mod.) - אני ארים את הידיים Ani heramti yadayim - I gave up - אני הרמתי ידיים Lehitromem - To rise up - להתרומם Mitromemet - She is getting up - מתרוממת Tsipor mitromemet la'uf - A bird is getting up to fly - ציפור מתרוממת לעוף Mitromem - He is getting up; Gay (derog.) - מתרומם Harama - Lifting - הרמה Harama le-hanchata - "Setting up for going down" - הרמה להנחתה Leharim le-hanchata - "To set up for someone" - להרים להנחתה Heramta li le-hanchata - You totally set that up for me - הרמת לי להנחתה Rama - Height, level - רמה Ramat Ha-golan - Golan Heights - רמת הגולן Ramat ha-ivrit shelcha - The level of your Hebrew - רמת העברית שלך Tat rama - Sub-standard; Of poor quality, horrible - תת-רמה Tat-tarbut - Subculture - תת-תרבות Playlist & clips: Shotei Ha-nevu'a - Ha-yeladim Koftsim (lyrics) Adir Bublil - Tarimu Golstar reality TV show Tarimu Campaign Ilanit - Shana Tova (lyrics) Shiri Maimon - Kvar Lo Shelcha (lyrics) Yehudit Ravitz - Derech Ha-meshi (lyrics) Mabat - Siyur be-ramat ha-golan Hayom ha-ze - Tat rama

The root חל"ק has so many meanings. It has to do with separation, borders and partitions, so you can imagine how popular it is here in the Middle East. But it has more meanings, for example at the hair stylist, in a stadium or even on a banana peel. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New words and expressions: Tochnit ha-haluka - The partition plan - תכנית החלוקה Halukat itonim - Newspaper distribution - חלוקת עיתונים Mehalek itonim - Newsboy - מחלק עיתונים Shimon Peres yehalek et yeurshalayim - Shimon Peres will divide Jerusalem - שמעון פרס יחלק את ירושלים Lahlok mashehu im mishehu - To share something with someone - לחלוק משהו עם מישהו Anahnu nahlok lasagna - We'll be sharing a lasagna - אנחנו נחלוק לזניה Mat'im lahlok - Sharable - מתאים לחלוק Lahlok al mishehu - To disagree with someone - לחלוק על מישהו Mahloket - Controversy, disagreement - מחלוקת Mahleket assakim - Business class - מחלקת עסקים Mahlaka - Class, dept., unit, platoon, ward - מחלקה Memshalot ve-generalim she-hilku lanu et ha-nof - Governments and generals who divided our landscape - ממשלות וגנרלים שחילקו לנו את הנוף Lehahlik - To straighten - להחליק Kama ze pashut lehahlik se'ar im mahlik se'ar - How easy it is to straighten the hair, with a hair straightener - כמה זה פשוט להחליק שיער עם מחליק שיער Hahlaka al ha-kerach - Ice skating - החלקה על הקרח Mahlika al kerah - Ice skater - מחליקה על קרח Tahlik et ze - Let it slide - תחליק את זה Halak - Smooth - חלק Halaklak - Slimy - חלקלק Hichlakta al ha-sechel (coll.: Hitchalakta al ha-sechel) - Are you out of your mind? (lit. "did you slip on your mind?") - החלקת על השכל, התחלקת על השכל Helek, halakim - Part, parts - חלק, חלקים Shnei halakim be-toch ha-shalem - Two parts inside one - שני חלקים בתוך השלם Me'unan helkit - Partly cloudy - מעונן חלקית Playlist and clips: Partition plan, Tochnit ha-haluka Uri Hizkiya mehalek itonim Kotrot He-avar, past headlines Mahleket asakim, business class David Broza - Yihye Tov (lyrics) Eich lehahlik se'ar - How to smooth out or straighten your hair Paul Simon - Slip Sliding Away Rafi Perski - Million Dollar (lyrics) Alon Olearchik - Shnei Halakim Be-tokh Ha-shalem (lyrics) Gazoz - Shir Avoda (lyrics)

Almost everybody knows the word chutzpah, audacity, brash behaviour. When is it positive and when is it negative? And what's hutzpah israelit? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New words and expressions: Hatichat hatsuf - You cheeky bastard - חתיכת חצוף Limhok - to erase - למחוק Titbayesh lecha - Shame on you - תתבייש לך Ata pashut hatsuf - You're just cheeky - אתה פשוט חצוף Na'ara yechola lihyot hatzufa - A girl can be audacious, brash - נערה יכולה להיות חצופה Hutspan - A rude person - חוצפן Hu ma-ze hutspan, hi ma-ze hutspanit - he's so brash, she's so brash - הוא מה-זה חוצפן, היא מה-זה חוצפנית Ha-yeladim mithatsfim elay - The kids "talk back" to me - הילדים מתחצפים אליי Lehithatsef le-mishehu - To be cheeky toward someone - להתחצף למישהו Hayeled hithatsef la-mora - The kid was impolite, cheeky, toward the teacher - הילד התחצף למורה Ha-yeled diber eleha be-hutzpah - The kid talked to her with hutzpah - הילד דיבר אליה בחוצפה Messer kaful - Double message - מסר כפול Hutzpah israelit - Isreali Hutzpah - חוצפה ישראלית Ratsiti lehachnis et ha-hutzpah ha-israelit - I wanted to introduce the israeli hutzpah - רציתי להכניס את החוצפה הישראלית Le'ha-ez - To dare - להעז Playlist and clips: Irit Linur - Galey Tsahal Radio Irit Linur - TV20 Rami Kleinstein - "Hanichi Li" (lyrics) Balagan - "Huts La'aretz" (lyrics) Ma osim kshe-ha-yeled mithatsef - Reshet Alef Radio Michal Hil - Israeli Hutzpah Exhibition (Ha-televizia Ha-hinuhit) Hutzpah Israelit Exhibition (HIT) Limor Ben Yosef, Israeli designer in NY - Walla Ahmad Tibi - Arutz Ha-knesset Shlishiyat Gesher Ha-yarkon - "Siman She-ata Tsa'ir" (lyrics)

English has 'like' and 'kinda'. What do Hebrew speakers use as fillers? And what did we borrow from Arabic? Guy explains. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon Words and expressions discussed: Em - Umm - אֶם Achshav ani margish - Now I feel - עכשיו אני מרגיש Ke'ilu lo yode'a klum - As if I know nothing - כאילו לא יודע כלום Ke'ilu (kilu) - As if - כאילו, כילו Zot omeret (ztomeret, stomeret) - It means - זאת אומרת, זתומרת, סתומרת Az - So, then - אז Ya'ani - Like, As if (arabic) - יעני Ya'ani, yaa'nu - Like - יעני, יענו Be-kitsur, hakitser - To cut a long story short - בקיצור, הקיצר Kiviachol - So to speak, allegedly - כביכול Ani mechabedet ota - I respect her - אני מכבדת אותה Playlist and clips: Dafni Liff interview (Hinuchit TV) Shlomo Artzi - "Hi Lo Yoda'at Ma Over Alai" (lyrics) X-Factor - Orian Rakia Meir Ariel - "Shoef Le-efes" (lyrics) Shoshana Damari - "Zot Omeret" (lyrics) Idan Amedi - "Az" (lyrics) Ziad Al-Saleh - "Ya'ani" Latifa - "Ya'ani eih" Murat Dalkılıç - "Yani" Rabbi Amnon Yitshak Arik Einstein - "Shavir" Hatunot (Reshet TV) Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram. Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

Today, um, Guy talks, um, about fillers like 'Eh' in Hebrew and about other things we say when we try to think and talk at the same time. Learn why this is important, especially for people who want to improve their Hebrew. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New words and expressions: Eh - Um - אֶה Ve… - And - ו… Ve-tagidi - And tell me (f.)… - ותגידי Ve-tagid li - And tell me (m.) - ותגיד Yoter eh kashim - More, um, difficult - יותר, אֶה, קשים Al mashehu she… - About something that… - על משהו ש... Legamgam - To stutter - לגמגם Gimgum - A stutter - גמגום Lemalmel - To mumble - למלמל Playlist and clips: Anwar Sadat's visit Sadat Interview Husni Mubarak interview Jacques Chirac interview MK Shelly Yachimovich interview Eretz Nehederet - Vetagid li Noa Kirel - interview (TV2) Ilan Wierzberg & Shimon Gelbets - "Lo Yacholti Laasot Klum" (lyrics) Ilan & Ilanit - "Tfila shel Yom Atsuv" (lyrics) Efrat Gosh - "Ah Ah Ah" (lyrics) Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram. Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

We were all kids once, and at least in Israel, during the summer holiday, we used to tell our parents, mesha'amem li, I am bored. Answers varied, as you can imagine, but let's talk for a sec about boredom-bored-boring in Hebrew. Words and expressions discussed: Mesha'amem - Boring - משעמם Mesha'mem li - I am bored - משעמם לי Mesha'amem la'allah / me-sha'amem ticho / ma-ze mesha'amem - It's so boring - משעמם לאללה / משעמם טיכו / מה-זה משעמם Meshu'amam - Bored - משועמם Shiamum - Boredom - שעמום Shi'amum amiti - A real boredom - שעמום אמיתי Ani met mi-shiamum - I am dying of boredom - אני מת משעמום Eize shi'amum - How boring - איזה שעמום Shi'amumon - A really boring thing - שעמומון Mishta'amem - Getting bored - משתעמם Matsati et atsmi levad mishta'amem li - I found myself alone getting bored - מצאתי את עצמי לבד משתעמם לי Mechamem - Slang for 'mesha'amem' - מצ'עמם Lehishta'amem - To get bored - להשתעמם Shnuya be-mahloket - Controversial - שנויה במחלוקת Al gvul ha-giz'anut - On the verge of racism - על גבול הגזענות Hafla - Party (Arabic) - חפלה "Haflizatsia" - Turning something into a party - "חפליזציה" Playlist and clips: Ha-tarnegolim – Mesha'amem (lyrics) Micha Shitrit – Mesha'amem (lyrics) Teapacks – Eize Olam (lyrics) Arkadi Duchin & Meir Shitrit – Beit Kafe shel Dinozaurim (lyrics) Benzin – Yom Shishi (lyrics) Assaf Amdurski – Ahava Hadasha (lyrics) Arnon Tsadok interview – Hinuchit TV Omer Adam – Bucharest (lyrics) Bar Mitzva (Erez Nehederet parody show) Time Out Tel Aviv (Hebrew) about "Israeli Trash" Gary Eckstein – Haya Li Tov (lyrics) Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram. Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

How do you say 'about 30 people' in Hebrew? How about 'around the 7th or the 8th'? He's about 50-60 year old? Today Guy talks about "around", "about", "8-ish" and more. Words and expressions discussed: Haya od or, hamesh be'erech – It was still light, it was about five – היה עוד אור, חמש בערך Erech, arachim – Value, values – ערך Be'erech assara, esrim – About 10-20 – בערך עשרה Be'erech be-emtsa November – Around mid November – בערך באמצע נובמבר Ha'aracha – Estimation – הערכה Ze yihye ba-shvi'i o ba-shmini – It's going to be on the 7th or 8th – זה יהיה בשביעי או בשמיני Ha'aracha sheli – My estimation – הערכה שלי Ani ma'arich/a – I estimate – אני מעריך/מעריכה Kashe li lehaarich – It's hard for me to estimate – קשה לי להעריך Leha'arich – To estimate, appreciate and evaluate – להעריך Be-svivot – Around – בסביבות Be-ezor – Around – באזור Besvivot shesh – Around 6pm – בסביבות שש Be-ezor shesh-sheva – Six-sevenish – באזור שש-שבע O mashehu (mashu) kaze – Or something like that – או משהו כזה Az be-shmone? Ken, mashu kaze – So at eight? yes, something like that – אז בשמונה? כן, משהו כזה Kama ze ya'ale li? Mashehu kmo alpayim – Something like two thousands – כמה זה יעלה לי? משהו כמו 2000 Ben kama hu? 20 kaze – How old is he? Around twenty – בן כמה הוא? 20 כזה Matai lavo? Shmone tesha kaze – When should I come? Eight nine-ish – מתי לבוא? שמונה-תשע כזה Tavi eize shnei kilo. – Get around 2 kg. – תביא איזה שני ק"ג Hayu sham eize matayim ish – There were like 200 people there – היו שם איזה מאתיים איש Ulay eize matayim – Maybe about 200 – אולי איזה מאתיים Kacha hi ba-emtsa – She's kinda in the middle – ככה היא באמצע Kama kufsa'ot ata rotse? Tavi kacha 20 – How many boxes do you want? Why won't you get about 20 – כמה קופסאות אתה רוצה? תביא ככה 20 Tavi 20 kacha – Get around 20 – תביא 20 ככה Nire li (Nirali) – It seems to me – נראה לי Hamishim-shishim nirali – 50-60 it seems to me – חמישים-שישים נראה לי Nirali hamishim-shishim – It seems to me 50-60 – נראה לי חמישים-שישים Ani lo yode'a / Ani yode'a? – I don't know (m.) / How would I know? – אני לא יודע / אני יודע? Ani lo yoda'at / Ani yoda'at? – I don't know (f.) – אני לא יודעת / אני יודעת? Ani hoshev / hoshevet – I think – אני חושב / חושבת Playlist and clips: Shlomo Artzi – Kmo Az (lyrics) Arutz ha-knesset – Interview with MK Avi Gabai Teapacks – Od Shabbat (lyrics) Kaveret – Kacha Hi Ba-emtsa (lyrics) Rotem Cohen – Ani Yode'a (lyrics) Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram. Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

Gay marriage is new to the world, and Hebrew, a gender-based language, has to face the music and find new ways to talk about it. On this episode, Guy talks about an email from a married gay listener. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon Words and expressions discussed: Lahatab – LGBT – להט"ב – לסביות, הומואים, טרנס, בי Zeh ishi – This is my man – זה אישי Zeh ba'ali – This is my husband – זה בעלי Zeh ben hazug sheli / Ze haben-zug sheli – זה בן הזוג שלי / זה הבנזוג שלי U-ma im ba'ala yod'ea – And what if her husband knows – ומה אם בעלה יודע Ba'al – Husband, owner – בעל Ba'al ha-bait (Balabayit) – Landlord, business owner, boss – בעל הבית Ba'ali – My husband – בעלי Liv'ol – To have intercourse with someone – לבעול Be'ila – Intercourse – בעילה Bba'alo – His husband – בעלו Ishta – Her wife – אישתה Efshar ledaber im ha-balabayit? – May I speak to the owner? – אפשר לדבר עם הבעלבית Ba'al ha-bayit hishtage'a – The landlord became crazy – בעל הבית השתגע Ba'al hayim – Animal – בעל חיים Ba'aley hayim – Animals – בעלי חיים, בע"ח Be'alim – Owner (also: husbands) – בעלים Ata ha-be'alim – You are the owner – אתה הבעלים Efo ha-be'alim? – Where is the owner/Where are the owners? -איפה הבעלים? Efo ha-ba'al? – Where is the husband? – איפה הבעל? Az kach ba'alut al ha-neches shelcha – So take ownership of your asset – אז קח בעלוּת על הנכס שלך Ba'alut – Ownership – בעלוּת Lakachat ba'alut – To take ownership – לקחת בעלוּת Playlist: David Broza – Sigaliyot (lyrics) Omer Adam – Wai Li (lyrics) Eden Ben Zaken – Ba Li Od (lyrics) Animals (ba'aley hayim) for kids Manual for home ownership (ba'alut) Looking to support the show? Learn how on Patreon. Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebookand Instagram. Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

The word 'shavé' means 'equal,' but in slang it also means 'worth it', and sometimes 'cool,' 'amazing,' or 'good looking.' How do we ask, 'Is it worth it?' in Hebrew, and why is there a bleep censor in this episode? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Shavé, shava, shavim, shavot – Equal – שוֶוה, שוָוה, שווים, שוות Shneinu shavim, pahot o yoter – We're both equal, more or less – שנינו שווים, פחות או יותר Hu lo shavé et ha-ke'ev – He's not worth the pain – הוא לא שווה את הכאב Az ma shavé kol sipur ha-ahava ha-ze? – So what does this love story worth? – אז מה שווה כל סיפור האהבה הזה? Ma shava kazo ahava? – What is a love like this worth? – מה שווה כזו אהבה? Shavé lenasot – It's worth trying – שווה לנסות Shavé bdika – Worth checking – שווה בדיקה Shavé, shava (ziyun) – Great, good looking, cool – (שווה (זיון Mesiba shava – Great party – מסיבה שווה Mis'ada shava – Great restaurant – מסעדה שווה Shavé – Equals (math) – שווה Shivyon – Equality, tie score – שוויון Shivyon bein ha-minim – Gender equality – שוויון בין המינים Shivyon ba-netel – 'Carrying the load equality' – שוויון בנטל Ee-shivyon – Inequality – אי-שוויון Meha'at ha-frayerim – 'The Suckers Protest' – מחאת הפראיירים Hashva'a – comparison – השוואה Lehashvot – to compare – להשוות Playlist and Clips: Aviv Geffen – Shneinu Shavim (lyrics) Rami Kleinstein – Tapuhim u-Tmarim (lyrics) Ha-haverim shel Natasha – Shnei Sipurei Ahava Ktanim (lyrics) Idan Yaniv & Dana International – Seret Hodi (lyrics) Shavé lenasot Shavé bdika – TV1 Lior Shlein – Ee-shivyon Atseret Ha-freierim – TV2 Basketball shivyon (tie)

You'll hear it all the time — when you're handed a music show ticket, getting the menu, or receiving your shopping bag from the cashier: 'tehenu' means 'enjoy.' Today Guy explains how to use this word and teaches us more words from the same root. Bonus: this root exists also in Arabic, so we can learn some greetings to use with Arabic speakers as well! Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Tehene me-ha-hayim shelcha – Enjoy your life – תהנה מהחיים שלך Tehene, teheni, tehenu – Enjoy (m., f., pl.) – תהנה, תהני, תהנו Tehene, ze ma she-nish'ar – Enjoy, that is all that remains – תהנה, זה מה שנשאר Teheni! – Enjoy! (f.) – תהני Va-yomer Adonai, tehenu, taasu haim, tochlu eize Roquefort tov – And God said, enjoy, have fun, eat a good Roquefort cheese – ויאמר אדוניי, תהנו, תעשו חיים, תאכלו איזה רוקפור טוב Hana'ah, Hana'ot – Enjoyment/s – הנאה, הנאות Ein kmo ha-hana'ot ha-pshutot shel ha-haim – There's nothing like the simple enjoyments of life – אין כמו ההנאות הפשוטות של החיים Lehenot + mi – To enjoy -להנות מ- La-hana'atchem – For your enjoyment – להנאתכם Neheneiti nora – I really enjoyed myself – נהניתי נורא Mamash/ma-ze neheneti – I really enjoyed myself – ממש/מה-זה נהניתי Tahanina (Arabic) – Congratulations – تهانينا Bil-hana wa-l-shifa (Arabic) – Bon appetit – بالهنا والشفا Playlist and Clips: Carolina – Mul Ha-yam (lyrics) Avraham Tal – Festival Malchut Ha-hermon (lyrics) Yoni Bloch – Ahrayut (lyrics) Tom Yaar (Stand-up comedy) Ha-breira Ha-tiv'it – Yeladim Ze Simha (lyrics) Bamba Snack commercial Kaveret – Nechmad (lyrics) Kol Ha-musika Yetsi'at Herum – Neheneti Nora (lyrics) Rami Muhammad – Tahanina (Arabic: Congratulations) Arabic lesson by Maha

Aharei ha-hagim, "after the holidays" is almost here. That's a good enough reason to talk about the root alef-het-resh, which means after, late, and tardiness. Plus a tip: how do you make sure your Israeli friends will make it on time to your event? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Acharei ha-hagim – After the holidays – אחרי החגים Et ha-otobus lo le'acher – Not to be late to catch the bus – את האוטובוס לא לאחר Lo le'acher – Don't be late – לא לאחר Al te'acher/te'achri/te'achru – Don't be late – אל תאחר/תאחרי/תאחרו Slicha al ha-ichur – Sorry I am late – סליחה על האיחור Ha-mora rotsa ledaber itchem al ha-ichurim shel ha-yeled – The teacher wants to talk to you about the tardiness of the kid – המורה רוצה לדבר אתכם על האיחורים של הילד Ha-sha'a me'ucheret – The hour is late – השעה מאוחרת Me'uchar! – It's late! – מאוחר! Me'uchar miday – Too late – מאוחר מדיי Etslenu holchim lishon me'uchar – At ours we go to bed late – אצלנו הולכים לישון מאוחר Ata metsaltsel be-ichur – You're calling late – אתה מצלצל מאוחר Magi be-ichur – I am arriving late – מגיע באיחור Higati be-ichur – I arrived late – הגעתי באיחור Ani magi'a be-ichur – I am going to be late – אני מגיע באיחור Icharti? – Am I late? – איחרתי? Sori, me'acher/me'acheret – Sorry, I am running late – סורי, מאחר/מאחרת Ani karuch achreha – I am attached to her, following her – אני כרוך אחריה Gever holech aharav – A man is walking behind him – גבר הולך אחריו Aharai – After me – אחריי Playlist and Clips: Ofra Haza – Hitchadshut (lyrics) Gazoz – Shir Avoda (lyrics) Shalom Hanoch – Neged Ha-ru'ach (lyrics) Carol King – It's Too Late Eyal Golan – Metis'ut Aheret (lyrics) Supermarket Campaign Rona Keinan – Ata Mit'orer (lyrics) Mashina – Anna (lyrics) Ariel Zilber – Ve-eich she-lo (lyrics) Yoni Rechter & Avner Kenner – Kol Od (lyrics)

'Ashkara' could mean 'totally' or 'literally' in American slang. Let's work on examples that will teach you how to use this word in modern Hebrew slang, plus a bonus: a clip from an Afghani talk show! Hear the All-Hebrew Episode on Patreon Words and expressions discussed: Ze ashkara lehikanes halak im mafteach – It's literally getting in smoothly with a key – זה אשכרה להיכנס חלק עם מפתח Ani ashkara matsati et atsmi menake et ha-bait be-arba ba-boker – I literally found myself cleaning my house at 4am – אני אשכרה מצאתי את עצמי מנקה את הבית בארבע בבוקר Ata ashkara tavo mahar? – Will you really come tomorrow? – אתה אשכרה תבוא מחר? Hu ashkara amar lach et ze? – Did he really tell this to you? – הוא אשכרה אמר לך את זה? Hu ashkara amar lach et ze? – Did he really tell this to you? – הוא אשכרה אמר לך את זה? Doesn't this guy look like Michael Jackson? Ashkara. – Totally. – אשכרה Ashkara, gam ani – Totally, me too – אשכרה, גם אני Playlist: Yves Montand – Sous le Ciel de Paris Afghani TV Ehud Banai – Starter (lyrics) Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram. Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

המילה "אשכרה" היא מילה חשובה בסלנג הישראלי העכשווי. איך משתמשים בה? ואיך כל זה קשור לתכנית בידור בטלוויזיה האפגנית? Looking to support the show? Learn how on Patreon. Words and expressions discussed: Ze ashkara lehikanes halak im mafteach – It's literally getting in smoothly with a key – זה אשכרה להיכנס חלק עם מפתח Ani ashkara matsati et atsmi menake et ha-bait be-arba ba-boker – I literally found myself cleaning my house at 4am – אני אשכרה מצאתי את עצמי מנקה את הבית בארבע בבוקר Ata ashkara tavo mahar? – Will you really come tomorrow? – אתה אשכרה תבוא מחר? Hu ashkara amar lach et ze? – Did he really tell this to you? – הוא אשכרה אמר לך את זה? Hu ashkara amar lach et ze? – Did he really tell this to you? – הוא אשכרה אמר לך את זה? Doesn't this guy look like Michael Jackson? Ashkara. – Totally. – אשכרה Ashkara, gam ani – Totally, me too – אשכרה, גם אני Playlist: Yves Montand – Sous le Ciel de Paris Afghani TV Ehud Banai – Starter (lyrics) Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram. Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

עכשיו החגים, אז כולם בנסיעות, או שממש חזרו מנסיעה, או שהם לקראת נסיעה. בואו נדבר על השורש הזה, נ.ס.ע, נלמד כמה ביטויים חדשים, ונשמע כמה הודעות ממטוסים ורכבות בעברית. Looking to support the show? Learn how on Patreon. Words and expressions discussed: Shneynu nos'im ba-mchonit – We're both driving in the car – שנינו נוסעים במכונית Le'an nos'im? – Where are we going? – לאן נוסעים? Nos'im yekarim/nichbadim – Dear passengers – נוסעים נכבדים Li-tsumat lev ha-nos'im – Your attention please ("For the attention of the passengers") – לתשומת לב הנוסעים Tsumat lev – Attention – תשומת לב Moadon ha-nose'a ha-matmid – Frequent flyer program – מועדון הנוסע המתמיד Nosa'at be-ikvot ha-ahava – Traveling in pursuit of the love – נוסעת בעקבות האהבה Nos'im ba-mechonit ha-yeshana – Driving in the old car – נוסעים במכונית הישנה Sa/S'ee – Go! Drive! – סע/סעי Sa, yesh'cha yarok/S'ee, yesh lach yarok – Go, you've got green (light) – סע, יש'ך ירוק/סעי, יש לך ירוק Sa, sa, sa, zehu – Go, go, go, that's it – סע, סע, סע, זהו Sa li me-ha-einayim – Get away from my face ("drive away from my eyes") – סע לי מהעיניים Linso'a – To travel by a vehicle – לנסוע Ani rotse lalechet la-ta'arucha ha-zo – I want to go to this exhibition – אני רוצה ללכת לתערוכה הזו Nesi'a – Journey, trip – נסיעה Yesh anashim she-tamid be-nesi'ot – There are people who are always on trips, always traveling – יש אנשים שתמיד בנסיעות Playlist: Sivan Shavit – Nashki Oti (lyrics) El Al flight Israeli Railways Nose'a matmid (frequent flyer) – TV11 Vardina Cohen – Nosa'at Be-ikvot Ha-ahava (lyrics) Arik Einstein – Sa Le'at (lyrics) Micha Shitrit – Tveria (lyrics) Shlomo Artzi & Arik Einstein – Hozrim Ha-baita (lyrics) Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram. Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

Everybody is going somewhere for the high holidays here in Israel! This is a good opportunity to talk about trips, passengers, driving, and other key Hebrew words. Bonus: How do you help someone park in a tight parking spot? Looking to support the show? Learn how on Patreon. New Words and Expressions: Shneynu nos'im ba-mchonit – We're both driving in the car – שנינו נוסעים במכונית Le'an nos'im? – Where are we going? – לאן נוסעים? Nos'im yekarim/nichbadim – Dear passengers – נוסעים נכבדים Li-tsumat lev ha-nos'im – Your attention please ("For the attention of the passengers") – לתשומת לב הנוסעים Tsumat lev – Attention – תשומת לב Moadon ha-nose'a ha-matmid – Frequent flyer program – מועדון הנוסע המתמיד Nosa'at be-ikvot ha-ahava – Traveling in pursuit of the love – נוסעת בעקבות האהבה Nos'im ba-mechonit ha-yeshana – Driving in the old car – נוסעים במכונית הישנה Sa/S'ee – Go! Drive! – סע/סעי Sa, yesh'cha yarok/S'ee, yesh lach yarok – Go, you've got green (light) – סע, יש'ך ירוק/סעי, יש לך ירוק Sa, sa, sa, zehu – Go, go, go, that's it – סע, סע, סע, זהו Sa li me-ha-einayim – Get away from my face ("drive away from my eyes") – סע לי מהעיניים Linso'a – To travel by a vehicle – לנסוע Ani rotse lalechet la-ta'arucha ha-zo – I want to go to this exhibition – אני רוצה ללכת לתערוכה הזו Nesi'a – Journey, trip – נסיעה Yesh anashim she-tamid be-nesi'ot – There are people who are always on trips, always traveling – יש אנשים שתמיד בנסיעות Playlist and Clips: Sivan Shavit – Nashki Oti (lyrics) Israeli Railways Vardina Cohen – Nosa'at Be-ikvot Ha-ahava (lyrics) Arik Einstein – Sa Le'at (lyrics) Micha Shitrit – Tveria (lyrics) Shlomo Artzi & Arik Einstein – Hozrim Ha-baita (lyrics) Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram. Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

לפעמים אנחנו נתקלים באנשים או בדברים שהם טיפה מוזרים, לא נורמליים. מה אנחנו אומרים עליהם? ברוב המילים אפשר להשתמש גם ברצינות, אבל גם בצחוק, עם חברים, אז שימו לב. Looking to support the show? Learn how on Patreon. Words and expressions discussed: Muzar, meshune – Strange, weird – מוזר, משונה Olam muzar – Strange world – עולם מוזר Meitar karua – Torn string – מיתר קרוע Likro'a – To tear – לקרוע Kri'aa – Tearing – קריעה Ad ha-oneg ha-ba – Until the next pleasure – עד העונג הבא Ya karu'a – You freak – יא קרוע lo ba li lihyot normali – I don't feel like being normal – לא בא לי להיות נורמלי Lo normali – Abnormal, crazy – לא נורמלי Shney srutim ve-psichi – Two crazy guys, and a nutcase – שני שרוטים ופסיכי Ani harei mahuk – I am dead tired/drunk/crazy – מחוק Bo'na ata mahuk – Dude, you're tired/drunk/crazy – בוא'נה אתה מחוק Gazur – Cut (passive) – גזור Ani gazur alaich – I am crazy about you – אני גזור עליך Hazui – "hallucinated", crazy – הזוי Benadam hazui – Weirdo person – בנאדם הזוי Mis'ada hazuya – Strange, crazy restaurant – מסעדה הזויה Yetsur – Creature – יצור Hu yetsur – He's a "creature" – הוא יצור Wow, eize yetsur – Wow, what a creature. – וואו, איזה יצור Ze haya ktsat wirdi, hasipur haze – It was a bit weird, this story – זה היה קצת וירדי, הסיפור הזה Ha-dafuk ha-ze ose lach tov – This weirdo is doing you good – הדפוק הזה עושה לך טוב Playlist: Boaz Sharabi – Mish'ala (lyrics) Daniel Solomon – Meitar Karu'a (lyrics) Ha-mechachshefot – Ad Ha-oneg Ha-ba (lyrics, Wikipedia) Ido B & Zooki Ft. E-Z – Lo Normali (lyrics) Ha-haverim shel Natasha – Asi Li et Ha-mavet (lyrics) Yisrael Bar-on – Hineni Mats'hir Ba-zot (lyrics) Shlomi Shaban – Motek At Etsli Ba-rosh (lyrics) Gazoz – Halalit (lyrics) Yirmi Kaplan – Hadafuk Haze (lyrics) Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram. Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

Life in Israel is always exciting! Often we meet weird people and encounter strange situations. How do we talk about these things? What do we tell our best friends after stepping out from the wierdest meeting ever? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon Words and expressions discussed: Muzar, meshune – Strange, weird – מוזר, משונה Olam muzar – Strange world – עולם מוזר Meitar karua – Torn string – מיתר קרוע Likro'a – To tear – לקרוע Kri'aa – Tearing – קריעה Ad ha-oneg ha-ba – Until the next pleasure – עד העונג הבא Ya karu'a – You freak – יא קרוע lo ba li lihyot normali – I don't feel like being normal – לא בא לי להיות נורמלי Lo normali – Abnormal, crazy – לא נורמלי Shney srutim ve-psichi – Two crazy guys, and a nutcase – שני שרוטים ופסיכי Ani harei mahuk – I am dead tired/drunk/crazy – מחוק Bo'na ata mahuk – Dude, you're tired/drunk/crazy – בוא'נה אתה מחוק Gazur – Cut (passive) – גזור Ani gazur alaich – I am crazy about you – אני גזור עליך Hazui – "hallucinated", crazy – הזוי Benadam hazui – Weirdo person – בנאדם הזוי Mis'ada hazuya – Strange, crazy restaurant – מסעדה הזויה Yetsur – Creature – יצור Hu yetsur – He's a "creature" – הוא יצור Wow, eize yetsur – Wow, what a creature. – וואו, איזה יצור Ze haya ktsat wirdi, hasipur haze – It was a bit weird, this story – זה היה קצת וירדי, הסיפור הזה Ha-dafuk ha-ze ose lach tov – This weirdo is doing you good – הדפוק הזה עושה לך טוב Playlist: Boaz Sharabi – Mish'ala (lyrics) Daniel Solomon – Meitar Karu'a (lyrics) Ha-mechachshefot – Ad Ha-oneg Ha-ba (lyrics, Wikipedia) Ido B & Zooki Ft. E-Z – Lo Normali (lyrics) Ha-haverim shel Natasha – Asi Li et Ha-mavet (lyrics) Yisrael Bar-on – Hineni Mats'hir Ba-zot (lyrics) Shlomi Shaban – Motek At Etsli Ba-rosh (lyrics) Gazoz – Halalit (lyrics) Yirmi Kaplan – Hadafuk Haze (lyrics) Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram. Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

הפועל 'לבוא' הוא פועל חשוב בעברית. כולנו הולכים ובאים לאנשהו כל הזמן. מה קורה כשמוסיפים לו פועל, כמו "בוא נגיד", ומה קורה כשמישהו פשוט אומר לכם "בואי!"? בונוס: איך אפשר לענות למישהו שעושה לכם הסגברה (mansplaining)? Looking to support the show? Learn how on Patreon. Words and expressions discussed: Lavo – To come – לבוא Bo, bo'i, bo'u – Come (imperative, m., f., pl.) – בוא, בואי, בואו Bo hena – Come here – בוא הנה Bo'i le-Eilat – Come to Eilat – בואי לאילת Bo'u nashir – Let's sing – בואו נשיר Bo nagid – Let's say – בוא נגיד Bo netse – Let's go out – בוא נצא Bo'i lo nisachef – Come on, let's (f.) not get carried away – בואי לא ניסחף Bo'i! (abbreviation of the former) – Let's not get carried away – !בואי Lo, bo'i – Right, you're way over the top – לא, בואי Ata ba elai – You're coming to me – אתה בא אליי Ata ba le'echol? – Are you coming to eat (with me)? – ?אתה בא לאכול Ata ba la'azor li rega? – Do you have a sec to help me here? – ?אתה בא לעזור לי רגע Ata ba lehagid li? – You're telling me? – ?אתה בא להגיד לי Ata ba lehasbir li? – You're telling me? – ?אתה בא להסביר לי Ata ba li tov – I like you/what you're doing – אתה בא לי טוב Hayiti rak rotse lavo elaich – I would love just to come to you – הייתי רק רוצה לבוא אלייך Lavo? – Should I come? – ?לבוא Matai lavo? – When should I come? – ?מתי לבוא Eich lavo? – How do I get there? – ?איך לבוא Eich lavo, efshar be-jeans? – How should I dress, is it okay to wear jeans? – ?איך לבוא, אפשר בג'ינס Lavo? – [Is it worth leaving home for?] – ?לבוא Ani ba ha-baita – I coming home – אני בא הביתה Ani ba la-malon, ve-ma ani ro'e? – I am coming to the hotel, and what do I see? – ?אני בא למלון, ומה אני רואה Hu, ha, mi ze ba, rosh ha-memshala ha-ba! (chant used in demonstrations) – Hu-ha, who is coming, the next prime minister! – !הו-הא, מי זה בא, ראש הממשלה הבא Hu-ha, mi ze ba, oniya im aruba – Hu-ha, who is coming, a ship with a chimney – !הו-הא, מי זה בא, אונייה עם ארובה Playlist: Lior Yayni – Bo'i Le-Eilat (lyrics) Nurit Galron – Ha-shir al Ha-aretz (lyrics) Micha from Shenkar (Tom Yaar) Sharon Lifshitz – Ata Ba Elai (lyrics) Eden Ben Zeken – Bahur mi-zaha (lyrics) Daniel Ben–Haim – Lavo Ela'yich (lyrics) Danny Robas – Ani Ba Ha-baita Me-halaila (lyrics) Amir Dadon – Mitgalgelim (lyrics) Ofira Gluska – Oniya im Aruba Ha-proyekt Shel Idan Raichel – Bo'i (lyrics) Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram. Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

The verb 'lavo,' meaning 'to come,' is an important verb in Hebrew. This week, Guy teaches a few handy expressions with it. How do we say, "let's say…" or, "you're getting carried away"? Bonus: What do you say to someone who is mansplaining to you? Hear the All-Hebrew Episode Words and expressions discussed: Lavo – To come – לבוא Bo, bo'i, bo'u – Come (imperative, m., f., pl.) – בוא, בואי, בואו Bo hena – Come here – בוא הנה Bo'i le-Eilat – Come to Eilat – בואי לאילת Bo'u nashir – Let's sing – בואו נשיר Bo nagid – Let's say – בוא נגיד Bo netse – Let's go out – בוא נצא Bo'i lo nisachef – Come on, let's (f.) not get carried away – בואי לא ניסחף Bo'i! (abbreviation of the former) – Let's not get carried away – !בואי Lo, bo'i – Right, you're way over the top – לא, בואי Ata ba elai – You're coming to me – אתה בא אליי Ata ba le'echol? – Are you coming to eat (with me)? – ?אתה בא לאכול Ata ba la'azor li rega? – Do you have a sec to help me here? – ?אתה בא לעזור לי רגע Ata ba lehagid li? – You're telling me? – ?אתה בא להגיד לי Ata ba lehasbir li? – You're telling me? – ?אתה בא להסביר לי Ata ba li tov – I like you/what you're doing – אתה בא לי טוב Hayiti rak rotse lavo elaich – I would love just to come to you – הייתי רק רוצה לבוא אלייך Lavo? – Should I come? – ?לבוא Matai lavo? – When should I come? – ?מתי לבוא Eich lavo? – How do I get there? – ?איך לבוא Eich lavo, efshar be-jeans? – How should I dress, is it okay to wear jeans? – ?איך לבוא, אפשר בג'ינס Lavo? – [Is it worth leaving home for?] – ?לבוא Ani ba ha-baita – I coming home – אני בא הביתה Ani ba la-malon, ve-ma ani ro'e? – I am coming to the hotel, and what do I see? – ?אני בא למלון, ומה אני רואה Hu, ha, mi ze ba, rosh ha-memshala ha-ba! (chant used in demonstrations) – Hu-ha, who is coming, the next prime minister! – !הו-הא, מי זה בא, ראש הממשלה הבא Hu-ha, mi ze ba, oniya im aruba – Hu-ha, who is coming, a ship with a chimney – !הו-הא, מי זה בא, אונייה עם ארובה Playlist: Lior Yayni – Bo'i Le-Eilat (lyrics) Nurit Galron – Ha-shir al Ha-aretz (lyrics) Micha from Shenkar (Tom Yaar) Sharon Lifshitz – Ata Ba Elai (lyrics) Eden Ben Zeken – Bahur mi-zaha (lyrics) Daniel Ben–Haim – Lavo Ela'yich (lyrics) Danny Robas – Ani Ba Ha-baita Me-halaila (lyrics) Amir Dadon – Mitgalgelim (lyrics) Ofira Gluska – Oniya im Aruba Ha-proyekt Shel Idan Raichel – Bo'i (lyrics) Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram. Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

מה אנשים אומרים כשהם צריכים ללכת לשנייה לשירותים? ולמה אנשים כותבים "פיפי" כתגובה למשהו נורא מצחיק שהם רואים באינטרנט? בואו נלמד. הפרק לא מתאים למאזינים שיש להם בעיה עם הנושא. Looking to support the show? Learn how on Patreon. Words and expressions discussed: Pipi – pee – פיפי Sheten – Urine – שתן Bdikat sheten – Urine test – בדיקת שתן Shniya, ani osa pipi ve-az nedaber od – Just a sec, I am making "pipi" and then we'll talk more – שנייה, אני עושה פיפי ואז נדבר עוד Pipi rega, pipi shniya – I am going to the bathroom for a sec. – פיפי רגע, פיפי שנייה Hafsakat pipi – Pipi break – הפסקת פיפי La'atsor le-pipi – To stop for pipi – לעצור לפיפי Pipi dahuf – Urgent "pipi" – פיפי דחוף Yesh li pipi – I gotta pee – יש לי פיפי Ze haya ma she-nikra 'pipi'. Mats'hik be-teruf – This was what is called 'pipi'. Insanely funny – זה היה מה שנקרא 'פיפי'. מצחיק בטירוף "Pipi!" – Hilarious – "פיפי!" Ko'ev li ha-pipi (Child language) – My x hurts – כואב לי ה"פיפי" Pipi ve-lishon – Go to the bathroom and to bed – פיפי ולישון Lehashtin – To urinate – להשתין Ani holech lehashtin rega – I am going to take a leak – אני הולך להשתין רגע Ani holechet la'asot pipi – I am going to pee – אני הולכת לעשות פיפי Ani ma-ze tsarich/tsricha pipi – I really need to pee – אני מה-זה צריך/צריכה פיפי Ani hayav/hayevet lehashtin – I must pee – אני חייב/חייבת להשתין Ani tsarich (lalechet) la-sherutim – I need to go to the bathroom – אני צריך (ללכת) לשירותים Lehit'apek – To restrain oneself/to "hold it" – להתאפק Lehitpanot – To clear oneself, to evacuate oneself – להתפנות Lefanot – To evacuate, to clear – לפנות Slicha, efshar latset lehitpanot? – Excuse me, may I go to the bathroom? – סליחה, אפשר לצאת להתפנות? Playlist: Yossi Banai – Ma'azan Ha-ahavot (lyrics) Georges Brassens – Le Pornographe Shay Elbaz – Yesh Li Pipi Dahuf Noa Kirel – Guy Pines' show Halutsei He-halal – Shan Dubi (lyrics) Brihat Sheten – Klalit Lehit'apek o lo lehit'apek? Hadshot 2: North Korea Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram. Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

Fair warning: this episode is not for everybody. We're talking about body fluids, especially 'number 1' in the bathroom. Hey, it's important to know how to ask for a urine test, how to say 'to hold it,' and to say politely that you have an urgent need. If you're uncomfortable hearing about bodily fluids and their organs, then feel free to skip this episode. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Pipi – Pee – פיפי Sheten – Urine – שתן Bdikat sheten – Urine test – בדיקת שתן Shniya, ani osa pipi ve-az nedaber od – Just a sec, I am making "pipi" and then we'll talk more – שנייה, אני עושה פיפי ואז נדבר עוד Pipi rega, pipi shniya – I am going to the bathroom for a sec. – פיפי רגע, פיפי שנייה Hafsakat pipi – Pipi break – הפסקת פיפי La'atsor le-pipi – To stop for pipi – לעצור לפיפי Pipi dahuf – Urgent "pipi" – פיפי דחוף Yesh li pipi – I gotta pee – יש לי פיפי Ze haya ma she-nikra 'pipi'. Mats'hik be-teruf – This was what is called 'pipi'. Insanely funny – זה היה מה שנקרא 'פיפי'. מצחיק בטירוף "Pipi!" – Hilarious – "!פיפי" Ko'ev li ha-pipi (Child language) – My x hurts – כואב לי ה"פיפי" Pipi ve-lishon – Go to the bathroom and to bed – פיפי ולישון Lehashtin – To urinate – להשתין Ani holech lehashtin rega – I am going to take a leak – אני הולך להשתין רגע Ani holechet la'asot pipi – I am going to pee – אני הולכת לעשות פיפי Ani ma-ze tsarich/tsricha pipi – I really need to pee – אני מה-זה צריך/צריכה פיפי Ani hayav/hayevet lehashtin – I must pee – אני חייב/חייבת להשתין Ani tsarich (lalechet) la-sherutim – I need to go to the bathroom – אני צריך (ללכת) לשירותים Lehit'apek – To restrain oneself/to "hold it" – להתאפק Lehitpanot – To clear oneself, to evacuate oneself – להתפנות Lefanot – To evacuate, to clear – לפנות Slicha, efshar latset lehitpanot? – Excuse me, may I go to the bathroom? – סליחה, אפשר לצאת להתפנות? Playlist and Clips: Yossi Banai – Ma'azan Ha-ahavot (lyrics) Georges Brassens – Le Pornographe Shay Elbaz – Yesh Li Pipi Dahuf Noa Kirel – Guy Pines' show Halutsei He-halal – Shan Dubi (lyrics) Brihat Sheten – Klalit Lehit'apek o lo lehit'apek? Hadshot 2: North Korea

ישראלים, כמו כולם, אוהבים להתלונן. "סיוט" הוא חלום רע, אבל אפשר גם להשתמש בו כדי לתאר תור נוראי בסניף הדואר המקומי. באילו עוד מילים אפשר להשתמש? בואו להתלונן איתנו. Looking to support the show? Learn how on Patreon. Words and expressions discussed: Lehitlonen – To complain – להתלונן Hu mitlonen al mashehu/mishehu – He complains about something/someone – הוא מתלונן על משהו/מישהו Mitlonenet al ha-hom – She is complaining about the heat – מתלוננת על החום Haya li kashe, ani lo mitlonenet – It was hard for me, I am not complaining – היה לי קשה, אני לא מתלוננת Lekater – To whine – לקטר Eize kef lekater al ha-matsav ha-kalkali – How fun it is to whine about the economic situation – איזה כיף לקטר על המצב הכלכלי Ma ata mekater, lama at mekateret? – Why are you whining? – מה אתה מקטר, למה את מקטרת? Kitur, kiturim – Whine/s – קיטור, קיטורים Tluna – Complaint – תלונה Netsiv tlunot ha-tsibur – Ombudsman – נציב תלונות הציבור Siyut – Nightmare – סיוט Inuy/yim – Torture/s – עינוי/יים Le-anot – To torture – לענות Gehenom – Hell – גהנום Shoa – Holocaust – שואה "Ha-wege lo tofet?" – Does my face look horrible? – הווג' לא תופת? Tofet – Inferno – תופת Zva'a – Horror – זוועה Zva'at olam – Mega horror – זוועת עולם Zva'a shel ha-hayim – Mega horror – זוועה של החיים Zva'a shel ha-laif – A real nightmarish experience – זוועה של הלייף Tse'aka mahrida – Terrifying scream – צעקה מחרידה Nora – Horrible, awful – נורא Playlist: Pe'er Tassi – Derech Ha-shalom (lyrics) Shmulik Kraus & Josie Katz – Shuv (lyrics) Matsav Ha-uma TV show – Channel 2 (Reshet) Misrad Mevaker Ha-medina A question to the rabbi about Gehenom (hell) Micha mi-shenkar – Tom Yaar Hadshot ha-shabat – Zva'ot be-irak Sagiv Cohen – Gali Oti (lyrics) Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram. Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

Sometimes one needs to whine ('lekater') and to go over the top. Israelis love to complain and use words like inferno, hell, nightmare, torture, and other flowery terms to describe another horrible queue at the bank. Let's add some phrases to our Streetwise Hebrew complaint toolkit with today's episode. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon Words and expressions discussed: Lehitlonen – To complain – להתלונן Hu mitlonen al mashehu/mishehu – He complains about something/someone – הוא מתלונן על משהו/מישהו Mitlonenet al ha-hom – She is complaining about the heat – מתלוננת על החום Haya li kashe, ani lo mitlonenet – It was hard for me, I am not complaining – היה לי קשה, אני לא מתלוננת Lekater – To whine – לקטר Eize kef lekater al ha-matsav ha-kalkali – How fun it is to whine about the economic situation – איזה כיף לקטר על המצב הכלכלי Ma ata mekater, lama at mekateret? – Why are you whining? – מה אתה מקטר, למה את מקטרת? Kitur, kiturim – Whine/s – קיטור, קיטורים Tluna – Complaint – תלונה Netsiv tlunot ha-tsibur – Ombudsman – נציב תלונות הציבור Siyut – Nightmare – סיוט Inuy/yim – Torture/s – עינוי/יים Le-anot – To torture – לענות Gehenom – Hell – גהנום Shoa – Holocaust – שואה "Ha-wege lo tofet?" – Does my face look horrible? – הווג' לא תופת? Tofet – Inferno – תופת Zva'a – Horror – זוועה Zva'at olam – Mega horror – זוועת עולם Zva'a shel ha-hayim – Mega horror – זוועה של החיים Zva'a shel ha-laif – A real nightmarish experience – זוועה של הלייף Tse'aka mahrida – Terrifying scream – צעקה מחרידה Nora – Horrible, awful – נורא Playlist: Pe'er Tassi – Derech Ha-shalom (lyrics) Shmulik Kraus & Josie Katz – Shuv (lyrics) Matsav Ha-uma TV show – Channel 2 (Reshet) Misrad Mevaker Ha-medina A question to the rabbi about Gehenom (hell) Micha mi-shenkar – Tom Yaar Hadshot ha-shabat – Zva'ot be-irak Sagiv Cohen – Gali Oti (lyrics) Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram. Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

'Haver,' the Hebrew word for 'friend,' has had quite an amazing comeback to modern Israeli lingo. How do we use it in this day and age and how do we differentiate between a platonic friend and a serious partner? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon Words and expressions discussed: Shalom haver – Goodbye friend – שלום חבר Heye li haver – Be a friend for me – הייה לי חבר Tihye/Tihyi/Tihyu – Be! (Imperative) – תהיה/תהיי/תהיו Ze Ben, haver – This is Ben, a friend – זה בן, חבר Ze Ben, haver yakar – This is Ben, a dear friend –זה בן, חבר יקר Ze Ben ha-haver sheli – This is Ben, my boyfriend – זה בן, החבר שלי Ze Ben, ha-haver – This is Ben, the friend/boyfriend – זה בן, החבר Ze Ben, ha-ben zoog – This is Ben, my partner –זה בן, הבן זוג Hu haver-haver o…? – Is he boyfriend or just a friend? – הוא חבר-חבר, או…? Ken, ze ha-haver – Yes, this is the boyfriend/the friend – כן, זה החבר Hu haver mamash tov – He's a really good friend – הוא חבר ממש טוב Anachnu yedidim – We're (just) friends – אנחנו (רק) ידידים Kama ha-haver lo ratsa lavo lekan hayom? – How much did the friend not want to come here today? – כמה החבר לא רצה לבוא לכאן היום? Ben ha-zoog, Ha-ben zoog – The partner (m.) – בן הזוג, הבן זוג Bat ha-zoog, Ha-bat zoog – The parnter (f.) – בת הזוג, הבת זוג Haver shel ha-mishpacha, haver tov shel ha-mishpacha, havera tova shel ha-mishpacha – Family friend – חבר (טוב) של המשפחה Haverimot – Friends (m.+f.) – חברים/ות, חברים.ות, חבריםות, חברימות Playlist: Bill Clinton speech (1995) – Shalom Haver Teapacks – Yesh Li Havera (lyrics) Heye Li Haver, Heye Li Ach – Netanela (lyrics) Agam Rodberg – Guy Pines

בישראל הסוציאליסטית של שנות ה-50 "חבר" הייתה מילה חשובה. כשהפכנו לקפיטליסטים היא נשארה מאחור. בשנים האחרונות היא חזרה אלינו, והמלצר בבית קפה תל אביבי יקרא לכם "חברים, השולחן שלכם מוכן". קאמבק. Looking to support the show? Learn how on Patreon. Words and expressions discussed: Shalom haver – Goodbye friend – שלום חבר Heye li haver – Be a friend for me – הייה לי חבר Tihye/Tihyi/Tihyu – Be! (Imperative) – תהיה/תהיי/תהיו Ze Ben, haver – This is Ben, a friend – זה בן, חבר ֿZe Ben, haver yakar – This is Ben, a dear friend –זה בן, חבר יקר Ze Ben ha-haver sheli – This is Ben, my boyfriend – זה בן, החבר שלי Ze Ben, ha-haver – This is Ben, the friend/boyfriend – זה בן, החבר Ze Ben, ha-ben zoog – This is Ben, my partner –זה בן, הבן זוג Hu haver-haver o…? – Is he boyfriend or just a friend? – הוא חבר-חבר, או…? Ken, ze ha-haver – Yes, this is the boyfriend/the friend – כן, זה החבר Hu haver mamash tov – He's a really good friend – הוא חבר ממש טוב Anachnu yedidim – We're (just) friends – אנחנו (רק) ידידים Kama ha-haver lo ratsa lavo lekan hayom? – How much did the friend not want to come here today? – כמה החבר לא רצה לבוא לכאן היום? Ben ha-zoog, Ha-ben zoog – The partner (m.) – בן הזוג, הבן זוג Bat ha-zoog, Ha-bat zoog – The parnter (f.) – בת הזוג, הבת זוג Haver shel ha-mishpacha, haver tov shel ha-mishpacha, havera tova shel ha-mishpacha – Family friend – חבר (טוב) של המשפחה Haverimot – Friends (m.+f.) – חברים/ות, חברים.ות, חבריםות, חברימות Playlist: Bill Clinton speech (1995) – Shalom Haver Teapacks – Yesh Li Havera (lyrics) Heye Li Haver, Heye Li Ach – Netanela (lyrics) Agam Rodberg – Guy Pines Looking to support the show? Learn how on Patreon. Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram. Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

Do you know how to say 'a good catch' in Hebrew? How about 'virtual reality'? And 'sense of direction'? This episode is all about the nuances of an interesting word for all these contexts. Looking to support the show? Learn how on Patreon. Words and expressions discussed: Ani holech lesham ve-lo motse – I am going there, and I don't find – אני הולך לשם ולא מוצא Metsi'ah/ot – Finding/s – מציאה/מציאות A groysé metsi'é (Yiddish) – A big catch (not!) – א גרויסע מציעא Hu lo kazé groysé metsié – He's not such a good catch – הוא לא כזה גרויסע מציעא Gam ken groysé metsié – Another good catch (not!) – גם כן גרויסע מציאע Shuk ha-metsi'ot – The bargain market – שוק המציאוֹת Metsi'ut aheret – Another reality – מציאוּת אחרת Metsi'ut meduma – Virtual reality – מציאוּת מדומה Metsi'ut – Reality – מציאוּת Ze (lo) motsé hen be-enay – I (don't) like it – זה (לא) מוצא חן בעיני Matsa chen be-enaych/enecha? – Did you like it? – מצא חן בעיניך/בעינייך? Efo at/a nimtsa/nimtset? – Where are you located? – איפה את/ה נמצא/ת? Hi lo nimtset karega – She's not in right now – היא לא נמצאת כרגע Slicha, Carmella nimtset? – Excuse me, is Carmella in? – סליחה, כרמלה נמצאת? Ani mitmatsé be-X – I have knowledge about X– אני מתמצא במשהו Lehitmatsé – to be familiar with – להתמצא Ani lo mitmatsé be-ze – I am not an expert on this – אני לא מתמצא בזה Hitmats'ut – Orientation, knowing your way around – התמצאות Hush hitmats'ut – Sense of direction – חוש התמצאות Lehamtsi – To invent – להמציא Hamtsa'a – Invention – המצאה Hu mamtsi – He is inventing, he's making things up – הוא ממציא Al tamtsi'i shum teruts – Don't invent any excuses – אל תמציא שום תירוץ Dai lehamtsi terutsim – Stop inventing excuses – די להמציא תירוצים Tagid she-ata lo rotse – Just say that you don't want to – תגיד שאתה לא רוצה Nu tamtsi/'i kvar mashehu ve-bo/i – Come on, make up something and come – נו, תמציא/י כבר משהו ובוא/י Mimtsa'im archeologiyim – Archaeological findings – ממצאים ארכיאולוגים Playlist: Matti Caspi – Yemey Binyamina (lyrics) Yona Atari & Ili Gorlitsky – Shuk Ha-metsi'ot (lyrics) Nathan Alterman – Wikipedia (En.) Yona Atari – Wikipedia (Heb.) Ili Gorlitski Wikpedia (Heb.) Eyal Golan – Metsi'ut Aheret (lyrics) Arkadi Duchin – At Lo Nimtset (lyrics) Ha-dorbanim – Im Rak Tedabri (lyrics) Matti Caspi – Kama Shirim Efshar Lehamtsi Bichlal (lyrics) Gidi Gov – Bo'i Nishaer (lyrics) Mimtsa Archeologi (TV1) Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram. Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.