Streetwise Hebrew

In Hebrew, רופא (doctor) means "healer." So how do you bless someone to get well soon? And how is the first name Raphael related to all this? In this episode Guy Sharett explains all things medical. Listen to the All-Hebrew Version on Patreon New Words and Expressions: Refu'ah – Medicine, cure – רפואה Refu'ah alternativit – Alternative medicine – רפואה אלטרנטיבית Refu'ah shlema – (May you reach) full recovery – רפואה שלמה Baruch rofe holim – Blessed is he who cures the sick – ברוך רופא חולים Ein al pney kadur ha-aretz hesed li-rfuah – Nowhere on the planet can one find a tiny bit of kindness – אין על פני כדור הארץ חסד לרפואה Refu'i/t – Medical – רפואית Tayarut refu'it, tayarut marpe – Medical tourism – תיירות רפואית, תיירות מרפא Cannabis refu'i – Medical cannabis – קנאביס רפואי Rofe – Doctor – רופא Rof'aa, rof'im, rof'ot – Doctor (f.), doctors (m., f.) – רופאה, רופאים, רופאות Nirpa – It was cured – נרפא Lerape ke'eva – To heal her pain – לרפא כאבה Ripuy – Treatment, therapy – ריפוי Ripuy be-isuk – Occupational therapy – ריפוי בעיסוק Ve-halev mitrape – And the heart is recovering – והלב מתרפא Hitrape – Recovered – התרפא Lehitrape – To recover – להתרפא Mirpa'a – Clinic – מרפאה Trufa – Medication – תרופה Ein li kesef li-trufot – I don't have money for medications – אין לי כסף לתרופות Trufati – Medicinal – תרופתי Tipul trufati – Medicinal treatment – טיפול תרופתי Playlist and Clips: Yehuda Poliker – Boker Yom Rishon (Lyrics) Mati Caspi – Od Tir'i Et Ha-derech (Lyrics) The Idan Raichel Project – Yesh Bi Od Ko'ach (Lyrics) Rami Kleinstein – Hutz Mimech Klum (Lyrics)

The shoresh ר.ש.מ is one of those Hebrew roots with so many different words stemming from it, you could easily get baffled. Whether you want to make an impression, write a list, pick up a prescription, register for an event, or create a flow chart, host Guy Sharett will help you make sense of it all. Exclusive content New words & expressions: Im yesh lachen she'elot, aten muzmanot lirshom li – If you've got questions you're invited (f.) to write to me – אם יש לכן שאלות אתן מוזמנות לרשום לי Lirshom – To write down; to list; to sketch – לרשום Reshima - List - רשימה Haya roshem be-milono – He used to note in his dictionary – היה רושם במילונו Rishum – Sketch – רישום Rashum – Noted, registered – רשום Kablan rashum – Registered contractor – קבלן רשום Doar rashum – Registered mail – דואר רשום Ma rashum ba-tofes – What's written in the form – מה רשום בטופס Roshem – Impression – רושם Ha-yom anachnu holchot ledaber al eich laasot roshem rishoni hiuvi – Today we're going (f.) to talk about how to make a first positive impression – היום אנחנו הולכות לדבר על איך לעשות רושם ראשוני חיובי La'asot roshem tov – To make a good impression – לעשות רושם טוב Lo ose alay roshem – It doesn't impress me – לא עושה עליי רושם Hu rak rotse la'asot roshem – He only wants to show off – הוא רק רוצה לעשות רושם Od lo nirshamtem? – Haven't you guys registered yet? – ?עוד לא נרשמתם Nirsham, leherashem – He registered, to register/get registered – נרשם, להירשם Nirshamti le-limudim – I registered for studies – נרשמתי ללימודים Hi nirshema le-kurs – She registered for a course – היא נרשמה לקורס Yesh link la-harshama – There's a link for registration – יש לינק להרשמה Harshama – registration – הרשמה Kol mi she-terashem me-rosh tekabel hafta'ot meyuchadot – Everyone (f.) who will register in advance will get special surprises – כל מי שתירשם מראש תקבל הפתעות מיוחדות Ve-leherashem – And to get registered – ולהֵירשם Ze oti marshim / Ze marshim oti – This impresses me – זה אותי מרשים / זה מרשים אותי Hirshim, leharshim – He impressed, to impress – הרשים, להרשים Marshim – Impressive – מרשים Af echad lo hitrashem – Nobody was impressed – אף אחד לא התרשם Hitrashem – He was impressed – התרשם Lehitrashem – To be impressed – להתרשם Ani rak rotse lehitrashem – I just want to get an impression – אני רק רוצה להתרשם Hitrashmut – Impression, feeling – התרשמות Ha-hitrashmut sheli hi she… – My feeling is that… – ...ההתרשמות שלי היא ש Hem nifgeshu be-avira rishmit – They met in a formal atmosphere – הם נפגשו באווירה רשמית Rishmi – Formal, official – רשמי Rishmiyut – Formality – רשמיות Wow, eize rishmiyut – Wow, such formality – וואו, איזה רשמיות Mirshamim le-kanabis refu'i tmurat shochad – Prescriptions for medical cannabis in return for bribe – מרשמים לקנאביס רפואי תמורת שוחד Lirshom trufa le-chole – Prescribe medicine for a patient – לרשום תרופה לחולה Tarshim - Diagram, chart – תרשים Tarshim zrima – Flow chart – תרשים זרימה Mirsham uchlusin – Civil registry – מרשם אוכלוסין Looking for the monologue text? It's available to our patrons at patreon.com/streetwisehebrew. Playlist and clips:Make-up artist fan hangoutMatti Caspi - Eliezer Ben Yehuda (Lyrics)Kablan rashum – Registered contractor campaignPositive first impression – tutorialNemesh – Ken ani kaze katanOd lo nirshamtemMashina – Ahake Lach Ba-sadot (Lyrics)Rona Keinan – 10 Shniyot (Lyrics)Teapacks – Rikud Ha-Pasodoble (Lyrics)TV1 report – Doctor cannabis

The word "mischak" can mean so many things in Hebrew - from a game, a match, or a toy, to acting in a movie or a play. Host Guy Sharett explains this root, שֹחק, and teaches us how to thank a good friend who brought coffee to our office desk without even being asked. Exclusive content New words & expressions: Lesachek – To play a game; to play with a toy; to act in a movie or play – לשֹחק Lo lesachek im lev shel gever – Don't play with a guy's heart – לא לשֹחק עם לב של גבר Mesachek be-esh – Playing with fire – משׂחק באש Hu mesachek tafkid – He's playing a role – הוא משׂחק תפקיד Hu mesachek et ha-tafkid shel ha-rasha – He plays the part of the villain – הוא משׂחק את התפקיד של הרשע Sichakt/Sichakta/Sichaktem ota (be'emet) – You've (really) nailed it; good on you – שׂיחקת אותה באמת Wow, achi, sichakta ota, toda! - Wow, dude, you nailed it, thanks! – !וואו, אחי, שׂיחקת אותה, תודה Sichakta ota im ha-espresso ha-ze - You nailed it with that espresso – שׂיחקת אותה עם האספרסו הזה Lesachek ota metumtam – To play the fool – לשׂחק אותה מטומטם Ata tesachek ta-mefager – You, just play the fool! (imperative) – אתה, תשׂחק ת'מפגר Eize sichuk – Wow, we're so lucky; perfect timing; well done – איזה שׂיחוק Ze ha-kol rak mischak shel dma'ot – It's all a game of tears – זה הכל רק משׂחק של דמעות Mesachek – He's playing – משׂחק Mischak – Toy, game, play, match, acting – משׂחק Amru lo she-hachayim ze lo mischak – They told him that life is not a game – אמרו לו שהחיים זה לא משׂחק Mischak kaduregel – Football match – משׂחק כדורגל Mischak klafim – Card game – משׂחק קלפים Mischakei ha-kes – Game of Thrones – משׂחקי הכס Mischak mesukan – Dangerous game – משׂחק מסוכן Mischak machur – Fixed game – משׂחק מכור Mischakiya – Games/toys area – משׂחקייה Sachkan kadurgel/ kolno'a/ teatron – Football player; movie/theater actor – שחקן כדורגל, קולנוע, תיאטרון Ha-seret mesuchak lo tov – The movie is not played well – הסרט משׂוחק לא טוב Ha-mischak lo mashehu – The acting is not all that – המשׂחק לא משהו Ramai – Cheater – רמאי Leramot – To cheat – לרמות Shakran – Liar – שקרן Idiot, debil, mefager, metumtam, dafuk – Jerk – אידיוט, דביל, מפגר, מטומטם, דפוק Looking for the monologue text? It's available to our patrons at patreon.com/streetwisehebrew. Playlist and clips:Eyal Golan – Lev Shel Gever (Lyrics)Arik Einstein – Sus Etz (Lyrics)Nikmat Ha-tractor – Mischak Shel Dma'ot (Lyrics)Arik Einstein – Amru Lo (Lyrics)Azzurro – Adriano CelentanoKanyon Kanaan, Yarka (Commercial)

In Hebrew, עניין (inyan) means matter, business, or thing. Many Hebrew learners confuse מעוניין and מתעניין, often switching between them as if they are one and the same, which they are not. So in this episode, Guy explains these important differences. Oh! and he goes over some useful slang expressions using עניין and ניינים as well! Exclusive content New words & expressions: Inyan – Matter – עניין Ma ha-inyanim (manyanim)? – How are things? – ?מה העניינים Yesh lach po inyan im po'alei binyan – You've got business here with builders – יש לך פה עניין עם פועלי בניין Ma ha-inyan? – What's the matter? – ?מה העניין Ze lo inyan shel kesef – It's not a matter of money – זה לא עניין של כסף Ze lo inyani – It's none of my business – זה לא ענייני Ze lo inyancha – This is none of your business – זה לא עניינך La'asot inyan – To make a fuss about/a big deal of (something) – לעשות עניין Hi lo osa li inyanim – She doesn't give me hard time – היא לא עושה לי עניינים Daber la-inyan – Get to the point – דבר לעניין Bachur/bachura la-inyan – Great guy/girl – בחור/בחורה לעניין Lichyot be-katan ze lo la-inyan – Living small is not right – לחיות בקטן זה לא לעניין Ze lo la-inyan – It's not appropriate – זה לא לעניין Nir'aa li she-ze dei barur she-hi ken ba-inyan sheli – I think it's quite clear she's into me – נראה לי שזה די ברור שהיא כן בעניין שלי Ata ba-inyan bichlal? – Are you interested at all? – ?אתה בעניין בכלל Hu be-inyan shel banim o shel banot? – Is he into guys or girls? – ?הוא בעניין שלי בנים או של בנות Tamid nimtsa ba-inyanim – Always in the know – תמיד נמצא בעניינים Hu lo ba-inyanim – He's not up to date – הוא לא בעניינים Yesh li inyanim – I've got things (to do), errands – יש לי עניינים Hayu inyanim – There were "things" – "היו "עניינים Lakachat et ha-inyanim la-yadaim – To take initiative; to take things into your own hands – לקחת את העניינים לידיים Kach/Kchi/Kchu ta'inyanim la-yadaim – Take things into your own hands – קח/קחי/קחו ת'עניינים לידיים Inyani – Practical; matter-of-fact – ענייני Hu haya meod inyani – He was very matter of fact – הוא היה מאוד ענייני Eich le'anyen otach – How to interest you – איך לעניין אותך Efshar le-anyen otcha be… – May I interest you with… – ...אפשר לעניין אותך ב Ani lo me'unyan/me'unyenet – I am not interested – אני לא מעוניין/מעוניינת Ani me'unyan be… – I am interested in… – ...אני מעוניין ב Ani meunyan liknot – I'd like to buy – אני מעוניין לקנות Ani mit'anyen be-kaduregel – I am interested in football – אני מתעניין בכדורגל Ani mitaneyenet be-muzika – I am interested in music – אני מתעניינת במוזיקה Ze me'anyen oti – It interests me/interesting – זה מעניין אותי Ze lo me'anyen oti – I don't care – זה לא מעניין אותי Looking for the monologue text? It's available to our patrons at patreon.com/streetwisehebrew. Playlist and clips: Shlishiyat Gesher Ha-yarkon – Ahavat Poalei Ha-binyan (Lyrics) Keren Peles – Itay (Lyrics) Moshik Afya – Osa Inyan (Lyrics) Arik Sinai – Siba Tova (Lyrics) Ehud Banai – Starter (Lyrics) Alifim TV Series (Yes) Arik Einstein – Yoshev Al Ha-gader (Lyrics) Arik Einstein – Af Ehad Lo Mazil Dim'aa (Lyrics) Arik Einstein – Od Nipagesh (Lyrics)

"I don't know" is one of the most important things you need to know how to say in any language. Guy explains how to say to someone that you don't have a clue in Hebrew, and even suggests what you should do with your shoulders and bottom lip while saying it. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Ani lo yode'a / yoda'at – I don't know – אני לא יודע / אני לא יודעת "Lo yode'a, slicha" – Sorry, I don't know – לא יודע, סליחה Ani mamash lo yode'a/yoda'at – I really don't know – אני ממש לא יודע/יודעת Kshe'at omeret lo, le-ma at mitkavenet? – When you say no, what do you actually mean? – כשאת אומרת לא למה את מתכוונת "Kshe-isha omeret lo, hi mitkavenet le-lo" – When a woman says 'no', she means no – כשאישה אומרת לא, היא מתכוונת ללא Me-efo ani yodea – How would I know? – מאיפה אני יודע/ת Me-efo li lada'at? – How would I know? – מאיפה לי לדעת Me-efo ani eda – How would I know? – מאיפה אני אדע Ani yode'a, ani? – How do I know? – אני יודע, אני Ein li musag ma osim – I don't have a clue what to do – אין לי מושג מה עושים Yesh lach/lecha ulay musag… – Do you have a clue… – יש לך אולי מושג Ein li shemetz shel musag – I don't have a shred of a clue – אין לי שמץ של מושג Ana aref? – How do I know (Ar.) – אנא עארף Ana arfa – I know (Ar., f.) – אנא עארפה Playlist and Clips: Ha-tarnegolim – Kshe'at omeret lo (lyrics) Carolina – Machma'ot (lyrics) Ha-dorbanim – Yatsanu Lirkod (lyrics) Tamer Hosny – Ya'ani Khalas Latifa – Ana Arfa Shalom Hanoch – Lo Yode'a Eich Lomar Lach (lyrics)

Sometimes we're just "in basa" – in a state of annoyance, not really angry, but just bummed. Guy teaches us verbs derived from "basa," plus more nouns like "hitba'asut," which could be translated as "the process of getting bummed out." Who said Hebrew isn't a rich language? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Bassa – Bummer – באסה Eize bassa – What a bummer – איזה באסה Eize basa ze she… – It's so annoying when… – איזה באסה זה ש Ani be-basa – I am depressed – אני בבאסה Kuli be-basa – I am so bummed out – כולי בבאסה Ani al ha-panim – I am not doing well at all – אני על הפנים Meva'es, m'va'es – It's bumming me out – מבאס Ze ma ze m'va'es – That's so annoying – זה מה-זה מבאס Mva'es ta-tachat – It's so annyoing – מבאס ת'תחת Mevo'as – Annoyed – מבואס "Ze lo meshane she-chavera shelcha mevo'eset" – It doesn't matter that your girlfriend is bummed out – זה לא משנה שחברה שלך מבואסת Mevo'eset mi- Bummed out because of something – מבואסת מ "Ani merutse me'od, kamuvan hitba'asti she-lo kibalti telefon" – I am very satisfied. Of course I am bummed out because I didn't get a phone call – אני מרוצה מאוד, כמובן התבאסתי שלא קיבלתי טלפון Hitba'ast she-lo hitkasharti? – Were you bummed out I didn't call? – התבאסת שלא התקשרתי Hitba'asoot – Becoming upset – התבאסות Nirshema hitba'asut – "An annoyance was registered" – נרשמה התבאסות Me'ootsban – Pissed off – מעוצבן Playlist and Clips: Cohen & Mushon – Basa (lyrics) Comedy bar, standup comedy, eize basa Ha-dag Nachash – Lazuz (lyrics) Hitba'asti Ep. no. 68 about nivcheret HEB Ep. no. 254 about me'ootsban HEB

This week we're celebrating half a million downloads of our podcast, so Guy decided to dedicate this episode to חצי – "half" in Hebrew. From telling the time, to sports, to fashion, "hetsi" gets everywhere. But when do we say "hetsi" and when "hatsi"? Listen to find out. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Hatsi/hetsi, hatsa'eem – Half, halves – חצי, חצאים "Omrim li she-ani hatsi benadam ve-hi hatsi meshuga'at" – They tell me I am half a person, and she's half crazy – אומרים לי שאני חצי בנאדם והיא חצי משוגעת "Hatsi olam soneh hatsi" – Half the world hates the other half – חצי עולם שונא חצי "Tsarat rabim hatsi nechama"- Misery loves company – צרת רבים חצי נחמה Matsati li heder va-hetsi – I found myself a one-and-a-half-room apartment – מצאתי לי חדר וחצי Hamesh va-hetsi – Half past five – חמש וחצי Hatsi daka – Half a minute, just a moment – חצי דקה Ten li hatsi daka – Give me a moment – תן לי חצי דקה Hatsi gmar – Semifinals – חצי גמר Mahatsit – Half – מחצית Ba-machatsit ha-rishona – In the first half – במחצית הראשונה Hatsi ee – Peninsula – חצי אי Hetzi ko'ach – "Half power", so-so – חצי כוח "Eich lahafoch simla le-hatsait" – How to turn a dress into a skirt – איך להפוך שמלה לחצאית Hatsot – Midnight – חצות Kvar aharey hatsot – It's already after midnight – כבר אחרי חצות Ma'avar hatsaya – Pedestrian crossing – מעבר חצייה Hatsiyat kavim – Crossing the line – חצית קווים Nechtsa – Was split into two, crossed – נחצה Hetsi-hetsi – Fifty-fifty (when splitting the bill into two) – חצי-חצי Playlist and Clips: Nimrod Lev & Orly Perl – Ze Kol Ha-kesem (lyrics) Shlomo Artzi – Tachat Shmey Yam Ha-tichon (lyrics) Yehuda Poliker – Halon La-yam Ha-tichon (lyrics) Ha-paitan reality show – Hatsi ha-gmar (Semi final) Style Guru Studio – How to turn a dress into a skirt Ilanit – Acharey Hatsot (lyrics) Iluf kelev, dog training TV12 – MK Shelly Yehimovich on hatsiyat kavim Sadyle – Hetsi-Hetsi (lyrics) Ep. no. 302 about Nehama, consolation HEB Ep. no. 305 HEB

The Middle East is a place where people swear "on the honor of their mom" without thinking too much. Host Guy Sharett teaches us all the uses of the Hebrew word "kavod" - "honor" - right from the Prime Minister's official title to what you jot on the front of an envelope. Exclusive Content New words & expressions: Kavod – respect, honour – כבוד Kol ha-kavod (lecha, lach, lachem) – Bravo; well done (to you) – (כל הכבוד (לך, לך, לכם Kvodo shachach levarech – Your honor, you forgot to bless – כבודו שכח לברך Ma shlom kvodo? – How are you, your honor? – ?מה שלום כבודו Ze kavod gadol she… – It's a great honor that… – ...זה כבוד גדול ש Ani mitkabed lehazmin – I am honored to invite – אני מתכבד להזמין Ha-rishon she-hevin et godel ha-eru'a – The first to understand the magnitude of what happened – הראשון שהבין את גודל האירוע Kvod rosh memshelet israel – His Excellency, the Prime Minister of Israel – כבוד ראש ממשלת ישראל Kvod ha-shofetet – Your honor (to a female judge) – כבוד השופטת Kvod nesi ha-medina – His Excellency, the President – כבוד נשיא המדינה Lehitkabed be- – To have refreshment – -להתכבד ב Titkabed, titkabdi, titkabdu – Have some refreshment – תתכבד, תתכבדי, תתכבדו Mishakei kavod – Ego games – משחקי כבוד Ani nishba ba-kavod sheli – I swear "on my honor" – אני נשבע בכבוד שלי Bi-sharafak (Arabic, بشرفك) – "On your honor" – בשרפכ Be-kha-vod – Gladly – בכבוד Likhvod – For the attention of; to – לכבוד Likhvodekh – For your sake; in honor of you (f.) – לכבודך Nikiti et ha-bayit likhvodkha – I cleaned the house in your honor (for you) – ניקיתי את הבית לכבודך Looking for the monologue text? It's available to our patrons at patreon.com/streetwisehebrew. Playlist and clips: Yehoram Ga'on – Kol Ha-kavod (Lyrics)David Broza – Tio Alberto (Lyrics)Hagiga Ba-snooker (Israeli cult movie)Matsav Ha-uma satirical showDan Kaner, Carmel Mt. ceremonyAriel Israelov & Idan Baranes – Mishakim shel Kavod (Lyrics in YouTube)Avi Biter – Ba-kavod sheli (Lyrics)Roulla Saad – Bi-sharafakGazoz – Likhvod ha-kayits (Lyrics)Shlishiyat Gesher Ha-Yarkon – Likhvodekh (Lyrics)

Even advanced learners have difficulties with the פגש-נפגש verb forms, both meaning 'he met.' Guy explains the differences between the two, so you know how to meet up with your best friends as well as how to bump into them. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Lo taaminu et mi pagashti – You won't believe whom I bumped into – לא תאמינו את מי פגשתי Eifo nifgashim – Where do we meet – איפה נפגשים Pagashti oto be-lev ha-midbar – I met him in the middle of the desert – פגשתי אותו בלב המדבר Nifgashnu – We met – נפגשנו Lo pogeshet anashim – (You're) not meeting people – לא פוגשת אנשים Nifgashten – You met (fem. Pl.) – נפגשתן Me-az nifgashten? – Have you (ladies) met since then? – מאז נפגשתן? Nifgashnu kan be-cheder ha-ipur – We met here in the make up room – נפגשנו כאן בחדר האיפור Pagashnu achat et ha-shniya – We met one another – פגשנו אחת את השנייה Ve-shuv ani nifgash im rega shel atsvut – And again I am meeting a moment of sadness – ושוב אני נפגש עם רגע של עצבות Az eich ze ba-sof she-kulanu nifgashim im otan ha-haba'ot? – So how come we all meet each other and have the same facial expressions? – ?אז איך זה בסוף שכולנו נפגשים עם אותן ההבעות Ha-goral ha-tov hifgish beynenu – (Good) fate brought us together – הגורל הטוב הפגיש בינינו Hifgashti beynechem – I brought you guys together – הפגשתי ביניכם Lehafgish – To bring people together – להפגיש Pgisha – Meeting, encounter, rendez-vous, appointment – פגישה Mifgash mishpachti – Family gathering – מפגש משפחתי Pegesh – Gathering – פגש Likbo'a pgisha – To set an appointment – לקבוע פגישה Playlist and Clips: Ktsat Acheret – Ha-nasich Ha-katan (Lyrics) Yitshak Klepter – Nifgashnu (Lyrics) Dana Berger – Mechaka Lo (Lyrics) MK Tzipi Livni meeting MK Shelly Yachimovich Beit Ha-bubot – Beit Ha-bubot (Lyrics) Sarit Haddad – Ha-goral ha-tov (Lyrics) Hanan Yovel – Pgisha, Hatsi Pgisha (Lyrics) – from a poem by Rachel Bluwstein, "The Mother of Hebrew Poetry." Marcela Sulak about Rachel's poetry

The word for "support" - "tmicha" - is vastly used in Hebrew, mainly in the context of tech support. The verb is "litmoch." This week, host Guy Sharett has a special message at the end of the show related to this. Curious? Have a listen and click this link: https://www.patreon.com/streetwisehebrew New words & expressions: Hu tamach be-mishehu/mashehu – He supported someone/something – הוא תמך במשהו Hu dei tamach ba-ra'ayon – He kinda supported the idea – הוא די תמך ברעיון Be-otam mikrim – In those cases – באותם מקרים Dafdefan – Browser – דפדפן Lo tomech be-java script – Does not support java script – לא תומך בג'אווה סקריפט Tomech – He's supporting / support desk agent – תומך Tmicha – Support (noun) – תמיכה Hem natnu lo tmicha – They supported him – הם נתנו לו תמיכה Tmicha mishpachtit – Family support – תמיכה משפחתית Tmicha technit – Technical support – תמיכה טכנית Titkasher la-tmicha – Call the support – תתקשר לתמיכה Tmicha kaspit – Financial support – תמיכה כספית Tmicha me-rachok – Remote support – תמיכה מרחוק Tmicha nafshit – Mental support – תמיכה נפשית Tmicha rigshit – Emotional support – תמיכה רגשית Kvutsat tmicha – Support group – קבוצת תמיכה "Plus tmicha" – "With benefits – "פלוס תמיכה" Nitmach – Supported – נתמך Lehitamech – To to be supported – להיתמך Playlist and clips: Corinne Alal – Ha-taasiya Ha-abirit (Lyrics)Computer support clipDina Barzilai - Lahakat Ha-nachal (Lyrics)

The word דקירה can take us from a relaxing acupuncture treatment to the newsy mayhem of a stabbing attack. Guy explains the full gamut of uses provided to us by the root דקר. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Pigu'ah – Terror attack – פיגוע Dkira – Stabbing – דקירה "Bo nikach dkira ktana" – Let's take a little sting/prick – בוא ניקח דקירה קטנה "Mashehu mukar et libi dakar" – Something familiar stung my heart – משהו מוכר את ליבי דקר Lidkor – To stab – לדקור Zeh doker – It prickles, it stings – זה דוקר Dakru oti be-machat – They pricked/stung me with a needle – דקרו אותי במחט Zo rak dkira ktana – It's just a little prick – זו רק דקירה קטנה "Mabata ha-chai haya doker oti la-bechi" – Her living stare used to pierce me to tears – מבטה החי היה דוקר אותי בלחי Be-afula emesh nidkar chayal – A soldier was stabbed in Afula yesterday evening – בעפולה אמש נדקר חייל Lehidaker – To be stabbed – להידקר Eich efshar lekalef, le'echol sabres bli lehidaker – How one can peel, eat cactus fruits without getting pricked – איך אפשר לקלף, לאכול סברס בלי להידקר Dikur – Acupuncture – דיקור Ledaker – To perform acupuncture – לדקר Yesh li dikur hayom – I've got an acupuncture session today – יש לי דיקור היום Dikur sini – Chinese acupuncture – דיקור סיני Dikur yapani – Japanese acupuncture – דיקור יפני "Medukar" – An acupuncture patient – מדוקר Medaker – Acupuncturist – מדקר Dokranim – Spike strips – דוקרנים Ke-madkerot cherev – "Like a dagger in the heart" – כמדקרות חרב Zeh hirgish kmo dkira ba-lev – It felt like a sting in your heart – זה הרגיש כמו דקירה בלב Guy's parting monologue: לא פשוט לגור כאן בימים האחרונים, תחושה קשה של חידלון, של חוסר תקווה, אלימות. אבל לאט לאט שומעים יותר ויותר על יוזמות אזרחיות של אנשים פרטיים, יהודים וערבים, שלא רוצים להיות אוייבים ומבינים שאנחנו הולכים לגור כאן ביחד בארץ הזו, לא משנה מה יהיה. בסוף השבוע היה מסיק זיתים משותף לערבים ויהודים בצפון הארץ. היו הפגנות משותפות שקראו לשלום וברדיו מדברים ילדים ערבים ויהודים שלומדים ביחד בבתי ספר משותפים, ויודעים עברית וערבית. אז יש תקווה Playlist and Clips: Tofa'at Dopler – Lipol al Gan Eden (lyrics) Riki Gal – Tokyo Gdola (lyrics) Corinne Alal – Te'una (lyrics) Meir Ariel – Shir Ke'ev (lyrics) Eich le'echol sabres bli lehidaker Dikur bayit Ehud Banai – Al Tifchad (lyrics)

We are going through some ימים משוגעים – "crazy days" – in Israel at the moment, so let's talk about how we drive someone crazy in Hebrew. Guy promises a special sanity episode once things get back to normal. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Yamim meshugaim – Crazy days – ימים משוגעים Meshuga – Crazy – משוגע Pgu'a nefesh – Suffering from mental illness – פגוע נפש Leshage'ah – To drive someone crazy – לשגע "Zeh ha-erev ha-ze ha-meshge'ah" – It's this amazing evening – זה הערב הזה המשגע "Hu meshage'ah et kulan" – He drives all the girls crazy – הוא משגע את כולן Al teshage'ah oti (al chage'ah oti) – Don't drive me crazy – אל תשגע אותי "Ha-bachura shelcha, hi rak shig'ah otcha" – Your girl, she only drove you crazy – הבחורה שלך, היא רק שיגעה אותך Ba'al ha-bayit hishtage'ah – The landlord lost his mind – בעל הבית השתגע Hishtagata? hishtagat? Hishtagatem? – Have you lost your mind? – השתגעת / השתגעת / השתגעתם "Yesh tipot shel shiga'on beinenu" – There are drops of insanity between us – יש טיפות של שיגעון בינינו Shaga'at – Craziness – שגעת "Kor'im leze shaga'at, kor'im leze tarefet" – They call it insanity, they call it craziness – קוראים לזה שגעת, קוראים לזה טרפת Metoraf – Crazy – מטורף Meshugene tiranen – Crazy tyrants – משוגענע טיראַנען Shaja3 hilmak (Ar.) – Follow your dream – שג'ע חלמכ – شجع حلمك Tashji'a (Ar.) – Encouragement, cheering – תשג'יע – تَشْجِيع Mushaja'in (Ar.) – Fans, supporters – מושג'עין – مشجعين Playlist and Clips: Matti Caspi – Zemer Mapuhit (lyrics) Yoni Yosef – Meshage'ah et Kulan (lyrics) Zohar Argov – Al Teshag'I Oti (lyrics) Avihu Shabbat & Michal Amdursky – Yalla (lyrics) Omer Adam – Wai Li (lyrics) Rami Fortis & Barry Saharoff – Halom Kachol (lyrics) Benny Bashan – Achla Hamuda (lyrics) Lior Narkis – Shaga'at/Tarefet (lyrics) Trio Carpion – Push the Button (lyrics) Nancy Ajarm & Cheb Khaled – Shaja Hilmak Ep. no. 151 about intensifiers and superlatives HEB

How do we sleep in Hebrew? What about snoozes and power naps? Guy talks about our sacred שנ"צ, and introduces us to some very sleepy words. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Hu yashen – He is sleeping / he is asleep – הוא ישן Hi yeshena – She is sleeping / she is asleep – היא ישנה Lishon – To sleep – לישון Shoel "gam at yashant?" – I am asking "Were you sleeping as well?" – שואל גם את ישנת Yashnooni – Sleepy – ישנוני Sheina – Sleep (noun) – שינה Shnatz, Shnat tsohorayim – Afternoon nap – שנ"צ, שנת צוהריים "Ha-amuta le-kidum tarboot ha-shnatz be-israel" – The association for the promotion of siesta culture in Israel – העמותה לקידום תרבות השנ"צ בישראל Nedudei shena – Insomnia – נדודי שינה Ha-koshi leheradem – The difficulty falling asleep – הקושי להירדם "Arba lifnot boker lo nirdemet" – 4 a.m., I am not falling asleep – ארבע לפנות בוקר, לא נרדמת Hu nirdam – He fell asleep – הוא נרדם Ha-yefefiya ha-nirdemet – The Sleeping Beauty – היפהפייה הנרדמת Radoom – Sleepy, drowsy – רדום Tardemet – Coma – תרדמת Lehardim – To put to sleep, anesthetize- להרדים Hardama – Anesthesia – הרדמה Hardama mekomit – Local anesthesia – הרדמה מקומית Moordam – Anesthetized – מורדם Shir eres – Lullaby – שיר ערש Lanoom – To sleep – לנום Noomi – Sleep (Imp., fem) – נומי Ten li lishon al ze – Let me sleep over it – תן לי לישון על זה Ata yashen be-amida – You're asleep on your feet (meaning: you're missing the boat) – אתה ישן בעמידה Guy's parting monologue: השבוע חשבתי על זה שבארץ אנחנו מחליטים החלטות לקראת השנה החדשה בראש השנה ולא באחד בינואר, כמו ברוב העולם. בעצם זה הגיוני גם מבחינת מזג האוויר שמתחיל להשתנות, הקיץ הופך לסתיו, לעומת אחד בינואר שבו החורף פשוט ממשיך. ובאמת אחרי סוכות מתחילים כל מיני קורסים, יש כל מיני יוזמות באוויר, ועד אז אתה שומע כל הזמן את הביטוי 'אחרי החגים' Playlist and Clips: Arik Einstein – Agadat Deshe (lyrics) Shokolad Menta Mastik – Yashnuni (lyrics) TV2 Shnatz (Shnat Tsohorayim, siesta) Insomnia – Nedudei shena Yehudit Ravitz – Arba Lifnot Boker (lyrics) Yizhar Cohen – Chalomot Shmurim (lyrics) Yardena Arazi – Shir Eres (Noomi, Noomi) (lyrics) Zemreshet – Noomi Noomi historical recordings

This is from our 100th podcast episode, and we felt it was time to say, "toda raba," thanks so much. This is a good opportunity to learn how to thank someone profusely and cynically in Hebrew. Hear the all-Hebrew Episode New Words and Expressions: Toda – Thanks – תודה Toda al ha-osher – Thanks for the happiness – תודה על האושר Toda la-el – Thank God – תודה לאל Toda le-mishehu al mashehu – Thanks to someone for something – תודה למישהו על משהו Be'emet toda raba – I really thank you very much – באמת תודה רבה Mamash / Hamon / Ma-zeh toda – I really thank you – ממש / המון / מה-זה תודה Be-toda – With thanks – בתודה Be-toda me-rosh – Thanks in advance – בתודה מראש Asir toda – Grateful – אסיר תודה Ani modeh – I thank – אני מודה Lehodot le-mishehu al mashehu – To thank someone for something – להודות למישהו על משהו "Hakol nachon, ani mode ba-ashma" – Everything is true, I plead guilty – הכל נכון, אני מודה באשמה Lehodot be mashehu – To admit to doing something – להודות במשהו Ani ma-ze mode lach – I really thank you – אני מה-זה מודה לך Ratsiti lehagid toda – I wanted to say thanks – רציתי להגיד תודה Ratsiti lehodot lachem – I wanted to thank you guys – רציתי להודות לכם Ma omrim? – What do you say? – מה אומרים Hodot le- – Thanks to – הודות ל Guy's parting monologue: בשבוע שעבר חווינו פה סופת חול ואבק ברמות לא מוכרות. זה הגיע עם חום ולחות, והיה ממש קשה לנשום. הסתגרנו בבתים עם המזגנים. מדי פעם יצאתי עם כרמלה הכלבה לטיולים קצרים, אבל גם היא, עם הפרווה שלה, לא נהנתה מהם במיוחד. אנחנו אמנם במזרח התיכון ורגילים למזג אוויר חם, אבל זו אחת מסופות האבק הכי קשות שהיו פה אי פעם. עכשיו, לאט לאט, משתפרת איכות האוויר Playlist and Clips: Yishai Levy – Toda (lyrics) Yoni Rechter – Even Min Ha-lev (lyrics) Boaz Ma'uda – Asir Toda (lyrics) Omer Adam – Mode Ani (lyrics) Yonatan Razel – Ilu Pinu (lyrics) Eviatar Banai – Tipa shel Or (lyrics) Ep. 330 about guilt, ashma HEB

Hebrew has this interesting structure: Verb "haya" (past tense of "to be") plus a conjugated verb in the present, like "hayiti holech." It can mean several different things, and host Guy Sharett teaches us all of them, including some conditional phrases. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: "Hayita bone li kirot, hayita matkin menorot, sheyihye li or" – You would build walls for me, you'd install lamps, so that I'd have light – היית בונה לי קירות, היית מתקין מנורות, שיהיה לי אור "Lu hayiti shnei alim ba-stav, hayiti nosheret alecha achshav" – If I were two leaves in the fall, I'd fall on you right now – לו הייתי שני עלים בסתיו, הייתי נושרת עליך עכשיו Ma atem hayitem osim? – What would you do? – מה אתם הייתם עושים Hayiti ochel pizza achshav – I could have a pizza now – הייתי אוכל פיצה עכשיו "Ani zocher be-leilot shel yare'ach male, hayit ba'a elay" – I remember on full moon nights, you used to come to me – אני זוכר בלילות של ירח מלא, היית באה אליי "Hayit sholachat yad ve-okeret et ha-pachad" – You used to stretch your hand and take away the fear – היית שולחת יד ועוקרת את הפחד "Ilu hayit kan iti, hayiti noten lach mazkeret" – If you were with me, I would have given you a souvenir. – אילו היית כאן איתי, הייתי נותן לך מזכרת "Ilu yacholti hayiti shocachat eich bati le-chan" – If I could, I would have forgotten how I got here – אילו יכולתי הייתי שוכחת איך באת לכאן Ilu, lu – If (only for impossible condition sentences) – אילוּ, לוּ Im hayita omer li she-ein ochel ba-bayit, hayiti kone mashehu – If you had told me there was no food at home, I would have bought something – אם היית אומר לי שאין אוכל בבית, הייתי קונה משהו Playlist and Clips: Eti Ankri – Ro'a Lecha Ba-einayim (lyrics) Yael Levy – Ee Yarok Ba-yam (lyrics) Knesiyat Ha-sechel – Hayinu osim ahava (lyrics) Eyal Golan – Ha-ahava ha-yeshana sheli (lyrics) Lahakat Pikud Tsafon – Malchut Ha-chermon (lyrics) Riki Gal – Ilu Yacholti (lyrics) Three possible meanings of haya + ba היה בא: 1. He would come, if he could 2. He would have come 3. He used to come

It's been exactly a year since we had Gadi (Grego) in the TLV1 studio for a short conversation. He's made aliyah since then. We wanted to check in with Gadi to see how he's doing and to get some Hebrew speaking tips from him. Last year's interview: http://tlv1.fm/streetwise-hebrew/2014/09/02/how-a-peruvian-interpreter-goes-about-learning-hebrew-streetwise-hebrew

An עוזר is an "assistant," but it could also mean "he's helping" – a verb in the present tense. How are you supposed to know which one it is? Guy teaches us how to work it out from the context, and he explains what initials religious people jot on every piece of paper they write on. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Shalom, efshar laazor- Hello, may I help? – שלום, אפשר לעזור Ata/at yachol/yechola laazor li bevakasha? – Could you help me please? – אתה/את יכול/ה לעזור לי בבקשה Ulai at yechola la'azor li… – Maybe you could help me… – אולי את יכולה לעזור לי Eich ani yachol/yechola laazor lecha – How can I help you? – איך אני יכול/ה לעזור לך Ze mamash azar li – This really helped me – זה ממש עזר לי Ze lo azar – It didn't help – זה לא עזר לי "Hayiti be-esrim tipulim, shum davar lo azar" – I had 20 sessions, nothing helped – הייתי ב-20 טיפולים, שום דבר לא עזר Lo ya'azor bet din – Even a court won't help – לא יעזור בית דין Lo ya'azor klum – Nothing can help – לא יעזור כלום Ozer/et bayit – House cleaner – עוזר/ת בית Ha-natsim ve-ozreyhem – The nazis and their helpers – הנאצים ועוזריהם Ezra – Help – עזרה Ezra – A male first name or surname – עזרא Ezra rishona – First aid – עזרה ראשונה Likro le'ezra – To call for help – לקרוא לעזרה "Yafa sheli, at chayevet lilmod levakesh ezra" – Sweetie, you must learn how to ask for help – יפה שלי, את חייבת ללמוד לבקש עזרה Levakesh ezra mi-mishehu – To ask for help from someone – לבקש עזרה ממישהו Ha-mishtara mevakeshet et ezrat ha-tsibur – The Police are requesting the public's help – המשטרה מבקשת את עזרת הציבור Be'ezrat ha-shem – With God's help – בעזרת השם Basad (Be'siata dishmaya) – With the help of Heaven – בס"ד, בסיעתא דשמיא Ani ne'ezer be-milon kedei likro ivrit – I am using a dictionary to help me read Hebrew – אני נעזר במילון כדי לקרוא עברית Lehe'azer be- To be helped by – להיעזר ב Galgalei ezer – Training wheels – גלגלי עזר Playlist and Clips: Noy Alooshe – Shalom, Efshar La'azor Sh'chuna – Vicky lomedet levakesh ezra Rona Kenan – Kshe-hakotsim hayu kotsim (lyrics) Sarit Hadad – Be'ezrat ha-shem (lyrics)

Omed, "stands," and omed le-, "is about to," are two different things. Guy teaches us the important words in this shorseh("root"), ע.מ.ד, one of which is also a sexual term. At the end of the episode, Guy explains how you can learn Hebrew from reading tombstones at an old Tel Aviv cemetery. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: La'amod – To stand – לעמוד "Ha-kol omed bamakom" – Everything stands still – הכל עומד במקום Hu omed – He is standing – הוא עומד Hu omed lalechet – He's about to go – הוא עומד ללכת Hi amda linsoa le-chul – She was about to go abroad – היא עמדה לנסוע לחו"ל Aval ba-sof hi lo nas'aa – But she didn't go in the end – אבל בסוף היא לא נסעה Ani rotse lada'at eifo ani omed ba'avoda – I want to know where I am standing at work – אני רוצה לדעת איפה אני עומד בעבודה Omed lo – He's got an erection – עומד לו Ha-lev sheli lo omed be-ze yoter – My heart cannot stand this anymore – הלב שלי לא עומד בזה יותר Ani lo omed be-ze – I can't deal with it – אני לא עומד בזה Ani omed al zeh – I insist – אני עומד על זה Amida – Standing – עמידה Tfilat ha-amida – The standing prayer – תפילת העמידה "Hayiti ne'emad lo pa'am um-chakeh la" – I often used to stand and wait for her – הייתי נעמד לא פעם ומחכה לה Hu ne'emad leyadi – He came and stood next to me – הוא נעמד לידי Le'amed sefer – To lay out a book – לעמד ספר "Bo'u nir'eh eich efshar le'amed be-ezrat ha Word et ha-daf" – Let's see how we can lay out the page with the help of Word software – בואו נראה איך אפשר לעמד בעזרת הוורד את הדף Ata batuach she-ata rotseh leha'amid et ha-aron po? – Are you sure you want to place the closet here? – אתה בטוח שאתה רוצה להעמיד את הארון פה Leha'amid panim – To pretend – להעמיד פנים Ata ma'amid oti be-matsav lo na'im – You're putting me in an uncomfortable position – אתה מעמיד אותי במצב לא נעים Lehaamid mishehu ba-makom – To put someone in their place – להעמיד מישהו במקום Hu huamad ba-makom – He was put in his place – הוא הועמד במקום Ha-shulchan hu'amad be-emtsa ha-cheder – The table was placed in the middle of the room – השולחן הועמד באמצע החדר Lehatsig et ha-mu'amadim – To present the candidates – להציג את המועמדים Emda – Position, workstation – עמדה Mahi emdatcha legabei – What's your position on…? – מהי עמדתך לגבי Emdat mafteach – Key position – עמדת מפתח Guy's parting monologue: .אז היום אני רוצה לספר לכם שבשבוע שעבר לימדתי עברית בבית העלמין טרומפלדור, בית הקברות הראשון של תל אביב מ-1902, שבו קבורים לא מעט אנשים מפורסמים. Today I want to tell you that last week I taught Hebrew at the old Trumpeldor Cemetery, the first cemetery of Tel Aviv, from 1902, where lots of celebrities are buried. יש לי סיור שם, שבו אנחנו לומדים עברית מתוך המצבות. יש שם מילים בעברית ישנה, כמעט עברית תנ"כית, וכל מיני קיצורים יהודיים מעניינים, והתלמידים יכולים I have a tour there where we learn tombstone Hebrew. There are words in old Hebrew, almost biblical, and lots of interesting Hebrew acronyms, and the students can take a photo of the tombstones and work on the texts at home. .אבל אפשר גם להכיר את האנשים שחיו בתל אביב לפני יותר ממאה שנה. בסיור קפצנו גם להגיד שלום לכמה בני משפחה שלי, אח של סבא, הסבא-רבא שלי, וזה היה ממש נחמד. But one can also meet the people who lived in Tel Aviv more than 100 years ago. On this tour we dropped by to say hi to a few family members of mine, my grandpa's brother, my great grandpa, and that was nice. .בשבילי זה לא כל כך מקום של מוות, זה סיור שחוגג את החיים של האנשים האלה, שהשפיעו כל כך על כל מה שקרה כאן For me, it's so not so much of a place of death; it's a tour that celebrates these people's life, people who really influenced everything which happened here. Playlist and Clips: Gali Atari – Ha-kol Omed Ba-makom (lyrics) Amidah on Wikipedia Shlomo Artzi & Arik Einstein – Hozrim Ha-baita (lyrics) Le'amed – To layout Arik Sinai – Ma'amid Panim (lyrics)

How do you say "have a great day" in Hebrew? In English it's so easy, but in Hebrew you have to take into account a few different things, like the gender of what you're wishing. Guy Sharett teaches us some useful formulas, and tells us a story about an interesting wedding that didn't end like it started… Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: She-yihye lach tov – May you be well – שיהיה לך טוב Ani me'achel lecha she-yihye lecha achla yom – I wish that you have a great day – אני מאחל לך שיהיה לך אחלה יום She-yihye lecha achla yom/she-yihye achla yom/achla yom – May you have a great day ahead – שיהיה לך אחלה יום/שיהיה אחלה יום/אחלה יום Achla shavua – Great week; Have a great week – אחלה שבוע Achla mishmeret – Have a great shift – אחלה משמרת Achla yom she-yihye – Have a great day – אחלה יום שיהיה She-yihye achla tiyul – Have a great trip – שיהיה אחלה טיול She-yihye sofash naim/Sofash naim – Have a great weekend – שיהיה סופ"ש נעים/סופ"ש נעים She-tihye achla mesiba – Have a great party – שתהיה אחלה מסיבה She-tihye achla hufsha/achla hufsha – May you have a great holiday – שתהיה אחלה חופשה/אחלה חופשה She-yihyu shvu'ayim kalim – May you have two easy weeks – שיהיו שבועיים קלים She-yihye rak tov / Rak tov she'yihye lecha – May it be only good – I wish you all the best and nothing but the best – שיהיה רק טוב Ani me'achel, me'achelet, anachnu me'achlim/me'achlot – I wish, we wish – אני מאחל, מאחלת, מאחלים, מאחלות Ani me'achel lecha yomuledet same'ach – I wish you a happy birthday – אני מאחל לך יומולדת שמח Ani me'achelet lecha she – I wish you that… – …אני מאחל לך ש She-ya'avor be-kalut – May it pass easily – שיעבור בקלות Mabruk – Congratulations – מברוכ Mabruk al ha-dira ha-chadasha – Congrats on the new apartment – מברוכ על הדירה החדשה She-yihye rak be-mazal – May it be only with luck –שיהיה רק במזל Tehene/Teheni/Tehenu – Enjoy – תהנה/תהני/תהנו Tevale/Tevali/Tevalu – Have a good time – תבלה/תבלי/תבלו Levalot, biluy – pastime, recreation – לבלות, בילוי Playlist and Clips: Kobi Aflalo – She-yihye Lach Tov (Lyrics) Dana Lapidot – Rak Tov (Lyrics in clip) Sarit Haddad – Me'achelet Lecha (Lyrics) Itzik Kala – She-yihye Rak Be-mazal (Lyrics) Yoav Yitshak – Tschokam Shel Yeladim (Lyrics) Glossary: Ulam Smachot – Event Hall – אולם שמחות Tsevet – Team – צוות Nifredet – Separate – נפרדת Haft'aa – Surprise – הפתעה Porka – Was dismantled – פורקה Mehitsa – Barrier – מחיצה

Many things "happen" here in the Holy Land, which is why the root "kara" – ק.ר.ה – with all its derivatives, is so popular. Guy Sharett explains how it's related to murder, earthquakes, and soy milk, and finishes with an anecdote (in Hebrew) about a lady called Carmela. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Karah – Happened – קרה "Ma kara la-yeled" – What happened to the child – מה קרה לילד Ma kara, ma kara? – What on earth? – מה קרה, מה קרה Ma koreh achi? – What's going on, dude? – מה קורה אחי Az ma od koreh itach – So what else is happening with you? – אז מה עוד קורה איתך Ma koreh im… – What's happening with… – מה קורה עם Ma kara im – What happened to… – מה קרה עם Tagidi ma kore itach? – Tell me, what's happening with you – תגידי מה קורה איתך Ma koreh itach? – What on earth is going on with you? – מה קורה איתך Ma leazazel koreh itcha? – What the hell is going on with you? – מה לעזאזל קורה איתך Ze ma she-kara – This is what happened – זה מה שקרה Ze lo kore li – It's not happening to me – זה לא קורה לי Ze lo yikre shuv – It won't happen again – זה לא יקרה שוב Kara mashehu? – Did something happen? – קרה משהו Nu ve-kara mashehu? – So did something happen? – נו, וקרה משהו Mikreh, mikrim – Case, cases – מקרה, מקרים "Ani gam kacha mikreh avud" – Anyway I am a lost cause – אני גם ככה מקרה אבוד Mikre katseh – Edge case – מקרה קצה Mikre cherum – Emergency – מקרה חירום Be-mikre cherum ata yachol tamid lehitkasher elai – In case of an emergency you can always call me – במקרה חירום אתה יכול תמיד להתקשר אליי Mikrey retsach – Murder cases – מקרי רצח "Ani rotseh lifgosh ota pit'om be-mikreh – I want to meet her suddenly, by chance – אני רוצה לפגוש אותה פתאום במקרה Be-mikreh – Accidentally – במקרה Ze kara be-mikreh – It happened accidentally – זה קרה במקרה Yesh lachem be-mikreh chalav soya? – Do you happen to have soy milk by any chance? – יש לכם במקרה חלב סויה Le-mikreh she – In case you need me, here is my number – למקרה שתצטרך אותי, הנה המספר שלי Be-mikreh shel re'idat adama – In case of an earthquake – במקרה של רעידת אדמה Bechol pgisha mikrit – At every random meeting – בכל פגישה מקרית Mikri – Random – מקרי Mikriyoot – Coincidence – מקריות Playlist and Clips: Matti Caspi – Yemei Binyamina (lyrics) Moshe Peretz – Ma Kore Itach (lyrics) Ozi Zoltak – Afilu Lo At (lyrics) Meir Ariel – Pluga Ba-kav (lyrics) Arik Lavie – Haya o lo haya (lyrics) Ep. no. 16 Cursing Drivers in Hebrew HEB Ep. no. 79 about the flow of conversation HEB

How many times have you called a company or a bank and had to deal with מענה קולי, an automated answering service? Today we'll learn words and phrases you'll be hearing while waiting on the telephone line, plus a tip how to quickly reach a real live customer service representative. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Ma'ane koli – Voice answering service – מענה קולי Le-ivrit na lehakish achat – For Hebrew please press 1 – לעברית נא להקיש אחת Ana/na – Kindly, please – אנא, נא Na lehakish – Please press – נא להקיש Li-tmicha technit – For technical support – לתמיכה טכנית Litmoch be-mishehu – To support someone – לתמוך במישהו Le-sherut lakochot – For customer service – לשירות לקוחות Meida klali – General information – מידע כללי Hinchem mu'avarim li-ntsig tmicha – You're being transferred to a support agent – הנכם מועברים לנציג תמיכה Natsig – Representative, agent – נציג Netsig tmicha technit – Technical support agent – נציג תמיכה טכנית Netsig sherut – Customer service agent – נציג שירות Basar va-dam – Flesh and blood – בשר ודם Le-divuach al takala na lehakish 2 – To report a fault, please press 2 – לדיווח על תקלה נא להקיש 2 Hakishu et mispar teudat ha-zehut – Please press your ID number – הקישו את מספר תעודת הזהות Le-siyum – To end – לסיום Hakishu – Press (imp. pl.) – הקישו Soolam – Ladder – סולם Soolamit – Hash key # – סולמית Playlist and Clips: Ep. no. 6 about ata or at Ep. no. 104 about support, tmicha Ep. no. 305 about ve, va, oo Ep. no. 334 about "you're being transferred"

תאומים are twins, from the root תאמ which is used in Hebrew for anything to do with matching, suiting, fitting, and coordinating. Let's learn how to use this family of words in our everyday life. Mat'im lachem? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Te'om, te'omim – Twin, twins – תאום, תאומים Zug te'omot siamyot – A pair of siamese twins (f.) – זוג תאומות סיאמיות Migdaley ha-teomim – The twin towers – מגדלי התאומים "Zeh lo ta'am et ha-tsipiyot" – It did not match the expectations – זה לא תאם את הציפיות "Eich lifgosh ben zug to'em – How to meet a matching partner – איך לפגוש בן זוג תואם Eich efshar letaem pgisha merubat mishtatfim – How can one coordinate a multi-participant meeting – איך אפשר לתאם פגישה מרובת משתתפים Te'amti lecha tor – I've coordinated an appointment for you – תיאמתי לך תור Meto'emet lecha/lach pgisha – A meeting is coordinated for you – מתואמת לך פגישה Efshar leta'em li tor? – Is it possible to coordinate an appointment? – אפשר לתאם לי תור Te'um, teumim – Coordination – תיאום Te'um bitchoni – Security coordination – תיאום בטחוני Lehat'im odem – How to match lipstick – איך להתאים אודם Mat'im li – It suits me – מתאים לי Lo mat'im shmoneh – Eight is not good for me – לא מתאים שמונה Lo mat'im lecha ha-tseva ha-zeh – This color does not suit you – לא מתאים לך הצבע הזה Ha-chultsa gdola midai, hi lo mat'ima lach – This shirt is too big, it doesn't suit you – החולצה גדולה מדיי, היא לא מתאימה לך Lo mat'im achshav – Not this now – לא מתאים Eich mat'im achshav knafeh – Knafeh would really hit the spot right now – איך מתאים עכשיו כנאפה Eich mat'im achshav – How fitting it would be now – איך מתאים עכשיו Mut'am ishit – Tailor made – מותאם אישית Mut'amim le- – Fitted for – מותאמים ל Lehat'im mashehu le mishehu – To fit something to someone – להתאים משהו למישהו Lehat'im chultsa le-michnasyiam – To match a shirt to the pants – להתאים חולצה למכנסיים Playlist and Clips: TV10 – Siamese twins Eich leta'em – How to coordinate a meeting Ashley – Eich lehat'im odem Sharif – Mat'im Li (lyrics) Ep. 123 about likbo'a tor, set an appointment

The Hebrew word 'sherut' means 'service,' but the plural – 'sherutim' – is more commonly used to mean something quite different. From toilets to angels, Guy Sharett teaches us what else we can learn from this root. Hope you're happy with our sherut! Listen to the All-Hebrew Version on Patreon New Words and Expressions: Sherut – Service – שירות Lesharet – To serve – לשרת Hi mesharetet – She serves – היא משרתת Sherut tsva'i – Army service – שירות צבאי Sherut le'umi – National service – שירות לאומי Sherut atsmi – Self service – שירות עצמי Monit sherut – Shared taxi – מונית שירות Sherut lakochot – Customer service – שירות לקוחות Sherut chadarim – Room service – שירות חדרים Sherutim – Toilets, bathroom – שירותים Sherutim tsiburiyim – Public toilets – שירותים ציבוריים Hayinu me'ashnim be-sherutei ha-banim – We used to smoke in the boys toilets – היינו מעשנים בשירותי הבנים Sheruti – Service-oriented – שירותי Le-sherutcha – At your service – לשירותך Lo kolel sherut – Doesn't include service – לא כולל שירות Sharat – Computer server; janitor – שרת Mal'achey ha-sharet – Ministering angels – מלאכי השרת Shalom aleychem mal'achey ha-sharet – Peace be upon you, ministering angels – שלום עליכם מלאכי השרת Playlist and Clips: Arik Einstein – Ani Roe'e Ota Ba-derech La-gimnasya (Lyrics) Monit Sherut TV10 story about public toilets Yehuda Poliker – Sof Ha-zikaron (Lyrics) Sasi Keshset – Shalom Aleychem (Lyrics)

Why is it that some mistakes in a foreign language sound worse than others? It's unfair, but some things Hebrew learners say sound more cringy to the Israeli ear than others. Guy Sharett teaches us what mistakes make Israelis cringe so we can try to avoid them at all costs! Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Ka'asher – When (archaic) – כאשר K'sheh – When – כש K'shebati habaita – When I came home – כשבאתי הביתה K'she-ha-lev bocheh – When the heart is crying – כשהלב בוכה Ima sheli – My mom – אמא שלי Lirot et ha'or – To see the light – לראות את האור Pagashti et Danny – I met Danny – פגשתי את דני Ani ochel tapu'ach – I am eating an apple – אני אוכל תפוח Ani ochel et ha-tapu'ach – I am eating the apple – אני אוכל את התפוח "Hayiti rotse lihyot melech shelach" – I'd like to be your king – הייתי רוצה להיות מלך שלך Ani rotsa cappuccino bevakasha – I'd like a cappuccino – אני רוצה קפוצ'ינו בבקשה Efshar kiseh? – Could I please have a chair? – אפשר כיסא Efshar ledaber im Alex? – May I speak to Alex? – אפשר לדבר עם אלכס Efshar yoter le'at? – Could you go slower? – אפשר יותר לאט Me'ayin ata? – Where are you from? (archaic) – מאין אתה Me'efo ata? – Where are you from? – מאיפה אתה Be-bayit – In a house – בבית Ba-bayit – In the house / at home – בבית Ani holech le-bayit shel chaver – I am going to a friend's place – אני הולך לבית של חבר Ani holech la-bayit shel Eyal – I am going to Eyal's house – אני הולך לבית של אייל "Kshe-tagi'i la-bayit shelo" – When you get to his house – כשתגיעי לבית שלו Ani nose'a le-chofesh – I am going on holiday – אני נוסע לחופש Sheva banot – Seven girls – שבע בנות Hamisha chatsilim – Five eggplants – חמישה חצילים Playlist and Clips: Sarit Haddad – Kshe'halev Boche (Lyrics) Arik Einstein – Ima Sheli (Lyrics) Efrat Gosh – Lir'ot Et Ha-Or (Lyrics) Yizhar Ashdot – Melech Shelach (Lyrics) Har'el Skaat – Kama Od Efshar (Lyrics) Shai Gabso – Arim Roshi (Lyrics) Rita – Yemei Ha-Tom (Lyrics) Shlomo Artzi – Shisha (Lyrics)

In Hebrew, בטח or בטוח – "sure" or "for sure" – are words we hear a lot on the Israeli streets, so we need to know how to use them properly. Guy does some excavation work so we can see where this root, בטח comes from. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: "Israel betach be-elokim" – People of Israel have faith in God – ישראל בטח באלוקים Livto'ach be-mishehu – To trust in someone – לבטוח במישהו Batu'ach – Safe, secure – בטוח Ani margish batu'ach – I feel safe – אני מרגיש בטוח Batu'ach – For sure, sure thing – בטוח Betach she-agi'a – Sure I'll come – בטח שאגיע Bitu'ach – Insurance – ביטוח Levate'ach – To insure – לבטח Polisat bitu'ach – Insurance policy – פוליסת ביטוח Bitu'ach leumi – Social security – ביטוח לאומי "Bi-mdinat Israel kol talmid mevutach be-polisa shenikret polisat talmidim" – In the state of Israel every student is insured with a policy called student insurance policy – במדינת ישראל כל תלמיד מבוטח בפוליסה שנקראת פוליסת תלמידים "Hivtachtem yona, aleh shel zayit, hivtachtem shalom ba-bayit" – You promised a dove, an olive leaf, you promised peace at home – הבטחתם יונה, עלה של זית, הבטחתם שלום בבית Lehavti'ach – To promise – להבטיח Havtachot tsarich lekayem – One needs to keep promises – הבטחות צריך לקיים Bitachon – Security – ביטחון Ish bitachon – Security person – איש ביטחון Bitachon atsmi – Self confidence – ביטחון עצמי "Eich lechazek et ha-bitachon ha-atzmi" – How to strengthen self confidence – איך לחזק את הביטחון העצמי Misrad habitachon – Ministry of defence – משרד הביטחון Sherut ha-bitachon ha-klali – The Israeli internal security service – שירות הביטחון הכללי, שב"כ Betichoot – Safety – בטיחות Daf hanchayot ha-betichoot – The safety information card – דף הנחיות הבטיחות Betichoot ba-drachim – Road safety – בטיחות בדרכים Hagorat betichoot – Safety belt – חגורת בטיחות Playlist and Clips: Kobi Peretz & Of Simches – Israel (lyrics) Regev Hod – Margish Batu'ach (lyrics) Mosh Ben-Ari – Betach She-Avo (lyrics) Insurance ad Bituach talmidim – Students insurance Lahakat Hel Hinuch – Horef 73 (lyrics) Bitachon atsmi – Self confidence Up airline – Safety instructions clip

It's summertime and everybody is going somewhere for hofesh, holiday. That being the case, let's talk about flights, package deals and checking-in –Hebrew style. Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Hofesh – Holiday –חופש Ha-hofesh ha-gadol – The summer holiday –החופש הגדול Hofesh ha-dibur – Freedom of speech –חופש הדיבור Hufsha – Vacation –חופשה Hufsha mishpachtit – Family vacation –חופשה משפחתית Hofshi ze legamrei levad – To be free means to be completely on your own –חופשי זה לגמרי לבד Lakachat hofesh – To take days off –לקחת חופש Ani be-hofesh – I am on holiday –אני בחופש Latus, tisa – To fly, flight –לטוס, טיסה Tisa haloch va-shov – A Round trip flight –טיסה הלוך וָשוב Hazmana – Reservation, booking, order, invitation –הזמנה Chevrot hateufa zihu et ha-nekuda ha-regisha etsel ha-nosea ha-israeli, ha-chalom lehisthadreg le-machleket asakim – The airlines recognized the Israeli passenger's soft spot, the dream to be upgraded to business class – חברות התעופה זיהו את הנקודה הרגישה אצל הנוסע הישראלי, החלום להשתדרג למחלקת עסקים Shidrug – Upgrade –שִדרוג Leshadreg mishehu – To upgrade someone –לשדרג מישהו Shudragti – I was upgraded –שוּדרגתי Lehishtadreg – To be upgraded –להשתדרג Havilat nofesh – Holiday package deal –חבילת נופש Ichur, ikuv – Delay –איחור, עיכוב Linchot, nechita – To land, landing –לנחות, נחיתה Lehmari, hamra'a – To take off, take off –להמריא, המְראה Moshav – Seat –מושב Lehazmin moshav – To reserve a seat – להזמין מושב Kartis aliya la-matos – Boarding pass –כרטיס עלייה למטוס Nose'a – Passenger –נוסע Ani nose'a – I am going –אני נוסע Ani Ha-nose'a – I am the passenger –אני הנוסע Rishum la-tisa – Check-in –רישום לַטיסה Kvuda, Mit'an – Luggage –כבוּדה, מטען Mizvada – Suitcase –מזוודה Tik yad – Hand bag –תיק יד Ma'avar – Transit –מַעֲבר Tisat hemshech – Connecting flight –טיסת הֶמשך Playlist and Clips: Hava Alberstein – Shir Tishrei (Lyrics) Commercial – Hufsha Mishpachtit Yehuda Poliker – Hofshi Ze Legamrei Levad (Lyrics) Commercial – Haloch Va-shov TV2 Story – Shidrug, Upgrade Shlomo Artzi – Be-matos Silon (Lyrics) David Deor & Arkadi Duchin – Nose'a Tsafona (lyrics) Express Check-in commercial

The Hebrew word ילד – 'child' – comes from the root 'y.l.d' – י.ל.ד – which has made a huge career for itself in Semitic languages. This is a great example of how one root behaves in different verb patterns, keeping the stem meaning but then providing us with exciting branches of it. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Yeled – Kid, boy – ילד Yalda – Girl – ילדה "Kulanu yeladim shel ha-chayim" – We are all children of life – כולנו ילדים של החיים "Yaldey ha-yare'ach" – "Children of the moon" – ילדי הירח "Hu ya'aseh lach yeled" – He will have a child with you – הוא יעשה לך ילד Ta'aseh li yeled – Give me a child – תעשה לי ילד Hi yalda – She gave birth – היא ילדה Hi yalda ben/bat – She gave birth to a boy/girl – היא ילדה בן/בת "Eich shir nolad?" – How is a song born? – איך שיר נולד Hu nolad – He was born – הוא נולד "Ma nolad?" – What was born (a boy or a girl)? – מה נולד Nolad lo ben – He had a boy – נולד לו בן Nolda lahem bat – They have a little girl – נולדה להם בת "Ani noladti la-shalom" – I was born to peace – אני נולדתי לשלום "Rak etmol nolda" – She was just born yesterday – רק אתמול נולדה Hi nolda – She was born – היא נולדה Hu yiled – He delivered a baby – הוא יילד Hi yilda – She delivered a baby – היא יילדה Meyaledet – Midwife – מיילדת Leyaled – To deliver (baby) – ליילד Lehityaled – To speak or behave childishly – להתיילד Hu holid – He fathered – הוא הוליד "Zeh holid be'ayot chadashot" – It brought new problems – זה הוליד בעיות חדשות Yaldoot – Childhood – ילדות Yalduti – Infantile – ילדותי Yaldutiyoot – Childishness / immaturity – ילדותיות Huledet – Birth – הולדת Yom huledet, yomuledet – Birthday – יום הולדת, יומולדת Leida – Delivery (Of a baby) – לידה Ta'arich leida – Date of birth – תאריך לידה Yeluda – Birth rate – ילודה Yaldon, yaldonet – Kiddo – ילדון, ילדונת Playlist and Clips: Arik Einstein – Yeladim shel Ha-chayim (lyrics) Tslil Mechoovan – Yaldey hayare'ach (lyrics) Shlomo Artzi – Nirkod Nishkach (lyrics) Ha-keves ha-shisha-asar – Eich Shir Nolad (lyrics) Sexta – Noladti La-shalom (lyrics) Aris San – Rak Etmol Nolda (lyrics) Mati Caspi – Yalduti Hashniya (lyrics) Uzi Fuchs – Yaldonet (lyrics)

Enough is enough! Guy Sharett introduces us to the word 'maspik' - 'enough.' We'll also listen to some songs so we can check out how 'maspik' deals with the adjectives, adverbs, and verbs it meets on the way. New words & expressions: Ze maspik? - Is it enough? - ?זה מספיק Ze lo maspik – It’s not enough – זה לא מספיק Metsuyan – Excellent – מצויין Tov meod – Very good – טוב מאוד Kim’at tov me’od – Almost very good – כמעט טוב מאוד Kim’at tov – Almost good – כמעט טוב Maspik – Sufficient, just about – מספיק Maspik be koshi – Hardly sufficient – מספיק בקושי Bilti maspik – Not sufficient – בלתי מספיק Bilti nisbal – Unbearable – בלתי נסבל Ha-state dipartment natan le-Israel tsiyun bilti maspik be-sovlanoot datit – The State Department gave Israel an 'F' in religious tolerance - משרד החוץ האמריקני נתן לישראל ציון בלתי מספיק בסובלנות דתית Bilti maspik be-matematika, be-historia – בלתי מספיק במתמטיקה, בהסטוריה - Below standard/'F' in mathematics, in history Maspik im – enough with – מספיק עם Maspik im ze ve-dai - enough with it already – מספיק עם זה ודי Maspik le-mishehu – Enough for someone – מספיק למישהו Ze maspik lach? - Is it enough for you? - ?מספיק לך Maspik chacham – Clever enough – מספיק חכם Ve-zo siba maspik tova – And this is a good enough reason – וזו סיבה מספיק טובה Ha-anashim she-amru li she-ani lo shava maspik – Those people who told me I was not good enough - האנשים שאמרו לי שאני לא שווה מספיק Maspik she-shlosha arbaa mikrim yikru – It’s enough that three or four cases will happen – מספיק ששלושה ארבעה מקרים יקרו Kol ha-medina tedaber aleyhem – The whole country will talk about them – כל המדינה תדבר עליהם Lo maspik she… – It’s not enough that… – ...לא מספיק ש Maspik ledaber achshav – Enough with the talking now – מספיק לדבר עכשיו Ani chayav lehaspik – I must do it on time – אני חייב להספיק Lehaspik – To succeed in doing something on time – להספיק Maspik, maspika, maspikim, maspikot – מספיק, מספיקה, מספיקים, מספיקות Ani lo maspik/aspik le’hagia hayom – I won’t make it today – אני לא מספיק/אספיק להגיע היום Ha-ochel ha-ze tsarich lehaspik le-shlosha yamim – This food should suffice for three days – האוכל הזה צריך להספיק לשלושה ימים Sapak internet – Internet provider – ספק אינטרנט Sipuk – satisfaction – סיפוק Aspaka – provision – אספקה Shataknu maspik – We were silent enough – שתקנו מספיק Maspik le-hayom – That’s enough for today – מספיק להיום Playlist and clips used Ha-dag nachash – Lo Maspik (Lyrics) Religious tolerance in Israel – TV10 Jacky Mekayten – Ha-me’antezet (Lyrics) Monika Sex – Maspik Benadam (Lyrics) Yitzhak Klepter – Tslil Mechuvan (Lyrics) TV2 – Behavior in the Knesset Dudu Tassa – Ani Ratz (Lyrics)

"Od, od, od!" – we're always wanting more. How do we ask for more milk, for an encore or for another goal in a football game? You guessed it, we use "od." Guy Sharett tells us more… Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Od – More, else, still – עוד Ken, od tipa – Yes, a tiny bit more – כן, עוד טיפה Efshar od chalav? – May I have a bit more milk? – אפשר עוד חלב "Ma od bikasht?" – What else did you ask for? – מה עוד ביקשת Ma od vaksha? – What else would you like? – מה עוד בבקשה Od mashehu? – Anything else? – עוד משהו Ma od, ata rotseh gam café? – What else, do you want a cup of coffee as well? – מה עוד, אתה רוצה גם קפה Mi od ba? – Who else is coming? – מי עוד בא Tagidi li od paam – Tell me one more time – תגידי לי עוד פעם "Od ha-paam" – One more time – עוד הפעם "Ata od tegaleh et ha-olam" – You'll still discover the world – אתה עוד תגלה את העולם Yesh adayin zman, yesh od zman – There's still time – יש עוד זמן, יש עדיין זמן Daber iti be-od yomayim – Talk to me in two days – דבר איתי בעוד יומיים Od me'at – In a bit – עוד מעט Kol od – As long as – כל עוד "Kol od oleh ha-boker" – As long as the sun is rising – כל עוד עולה הבוקר Kol od hu medaber kacha, ani lo adaber ito – As long as he talks like this, I won't talk to him – כל עוד הוא מדבר ככה, אני לא אדבר איתו "Od lo tamu kol pla'ayich" – Your wonders are not over yet – עוד לא תמו כל פלאייך Od lo achalti – I haven't eaten yet – עוד לא אכלתי "Eich eda ve-odeni yeled" – How will I know, when I am still a child? – איך אדע ועודני ילד Playlist and Clips: Erik Berman – Ma Od Bikasht? (lyrics) Pablo Rosenberg – Tagidi Li Od Pa'am (lyrics) Gidi Gov – Inyan shel Zman (lyrics) Yoni Rechter & Eli Mohar – Kol Od (lyrics) Rami Kleinstein – Od Lo Tamu Kol Pla'ayich (lyrics) Ha-kol Over Habibi – Odeni yeled (lyrics)

Guy shares his top 10 tips on how to rejuvenate your linguistic inner self: 1. Find stuff you love and read about it in Hebrew. 2. Songs on StreetwiseHebrew.com 3. Radio: Israeli National Radio in 10 languages 4. Flash cards all over your home 5. Saying new words out loud. Talk to AI and the Google Translate App. 6. Tandem with a Hebrew speaker. You can message me through Patreon with your location or timezone and we'll try to find other patrons with similar schedules willing to work on spoken Hebrew. 7. Facebook your Hebrew. 8. Likpotz la-mayim, לקפוץ למים, jump into the water. 9. Ani rotse/ Ani rotsa ledaber be'ivrit, אני רוצה לדבר בעברית, I want to speak Hebrew. Ani lomed/lomedet ivrit, אני לומד/ת עברית, I learn Hebrew. Ani chayav/chayevet, אני חייב/ת, I must, ledaber ivrit, to speak Hebrew. 10. Magazines, children books, newspapers, websites, inflight magazines. Morfix online dictionary El Al inflight magazine – Eng./Heb.

Do you have "zman" - time? This root, "z.m.n," is used in so many words in Hebrew, it definitely merits an episode to itself. Guy Sharett also explains how it's related to the Arab Spring and Tahrir Square in Cairo. "Zman" to press play… Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Ha-zman hu kmo galgal anak – Time is like a ferris wheel – הזמן הוא כמו גלגל ענק Yesh lecha zman machar? – Do you have time tomorrow? – יש לך זמן מחר? Higia hazman – It's about time – הגיע הזמן Bata ba-zman – You came right on time – באת בזמן Ba-zman ha-acharon – Lately – בזמן האחרון Hayinu yeladim ve-ze haya mizman – We were kids and it was long ago – היינו ילדים וזה היה מזמן Mizman – Long ago – מזמן – من زمان Ha-zman avar ve-lo dibarnu – Time went by and we didn't speak – הזמן עבר ולא דיברנו Lakach li zman lehavin – It took me some time to understand – לקח לי זמן להבין Ata shayach li – You belong to me – אתה שייך לי Lakach lecha zman – It took you some time – לקח לך זמן Lezamen – To summon – לזַמן Zuman – He was summoned – זומַן Mezuman – Summoned/cash – מזומן Leshalem bi-mzuman – To pay in cash – לשלם במזומן Lehizdamen – To arrive by chance, to happen to come – להזדמן Hizdamen li la'asot et ze – It happened to me to do it – הזדמן לי לעשות את זה Hizdamnut – Opportunity – הזדמנות Lehazmin – To invite, book, reserve, order – להזמין Lehazmin tisa – To book a flight – להזמין טיסה Lehazmin chaver le'aruchat erev – To invite a friend to dinner – להזמין חבר לארוחת ערב Lehazmin shulchan be-misa'ada – To reserve a table in a restaurant – להזמין שולחן במסעדה Hizmantem kvar? – Have you guys ordered yet? – הזמנתם כבר Muzman – Invited/booked/reserved – מוזמן Hashulchan ha-ze muzman – This table is reserved – השולחן הזה מוזמן Nimtsa avoda zmanit – We'll find a temporary job – נמצא עבודה זמנית Tachana zmanit – A temporary bus stop – תחנה זמנית Bo-zmani – Simultaneous – בו-זמני Zmaniyut – Temporariness – זמניוּת Omanut bat-zmanenu – Contemporary art – אמנות בת-זמננו Ten li daka – Give me a minute – תן לי דקה Rak shniya – Just a sec – רק שנייה Rak rega – Just a moment – רק רגע Chikiti eize sha'a – I waited for like an hour – חיכיתי איזה שעה Playlist and Clips: Chalav u-dvash – Galgal Anak; חלב ודבש – גלגל ענק (Lyrics) Rinat Bar – Higia Hazman; רינת בר – הגיע הזמן (Lyrics) Yehudit Ravitz – Lakachta Et Yadi Be-yadcha; יהודית רביץ – לקחת את ידי בידך (Lyrics) Yossi Banai – Ani Ve-Simon U-Moise Ha-katan; יוסי בנאי – אני וסימון ומואיז הקטן (Lyrics) Ya Al-Midan – Cairokee & Aida Al-Ayoubi; كايروكي وعايدة الأيوبي – يا الميدان Shlomi Shabbat – Aba; שלומי שבת – אבא (Lyrics) Monica Sex – Maka Afora; מוניקה סקס – מכה אפורה (Lyrics)

How do we give something to someone in Hebrew? To give is לתת, but in some structures it could mean something else entirely. And what is לתת בראש – 'to give in the head'? Guy explains. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Natati la chayay – I gave her my life – נתתי לה חיי Past: Natati, natata, natat, natan, natna, natanu, natatem, natnu – נתתי, נתתָ, נתתְ, נתן, נתנה, נתַנו, נתתם, נתְנו Present: Noten, notenet, notnim, notnot – נותן, נותנת, נותנים, נותנות Imperative: Ten, tni, tnu – תן, תני, תנו Ten li daka, tni li daka – Give me a sec – תן לי דקה, תני לי דקה Ten li et mispar teudat ha-zehut shelcha – Give me your ID no. – תן לי את מספר תעודת הזהות שלך Tavi li – Give me (slang) – תביא לי Tni li le'ehov otach – Let me love you – תני לי לאהוב אותך Ten li rega lir'ot – Let me see for a sec. – תן לי רגע לראות Hi natna li lehavin she… – She let me understand that… – היא נתנה לי להבין ש… Slicha, mi natan lachem lehikanes le-po? – Excuse me, who let you in here? – סליחה, מי נתן לכם להיכנס לפה? Infinitive: Latet – To give – לתת Latet et ha-neshama ve-et halev – To give your soul and heart – לתת את הנשמה ואת הלב Latet ba-rosh – To do something well/intensively – לתת בראש Ha-rolling stones natnu ba-rosh – The Rolling Stones gave a helluva show – הרולינג סטונז נתנו בראש Ha-poel holchim latet ba-rosh hayom – Ha'poel football team are going to score today – הפועל הולך לתת בראש היום Natata ba-rosh etmol? – Did you do it all night yesterday? (sexual) – נתת בראש אתמול? Netina – giving – נתינה Lavo mi-makom shel netina – To come from a place of giving – לבוא ממקום של נתינה Natun – given – נתון Natun she-X shave chamesh – It's given that X is five – נתון שאיקס הוא חמש Netunim – Data – נתונים Nitan lehasig – It's possible to get – ניתן להשיג Lo hayiti noten lecha shloshim – I wouldn't give you thirty – I would never think you're thirty – לא הייתי נותן לך שלושים Playlist and Clips: Kaveret – Natati La Chayay (lyrics) Roni Dalumi – Ten (lyrics) Eti Ankri – Ad Matai (lyrics) Eyal Golan – Tni Li Le'ehov Otach (lyrics) Mike Brant – Laisse-moi T'aimer Boaz Sharabi – Latet (lyrics) Ep. 78 about yad Ep. 342 about New Age – (English) (Hebrew)

Israelis love tips and recommendations in order to speed up their decision making. So it's no surprise that the word כדאי – 'it's worth it' – is so popular in everyday use. How do we tell our friends they should totally check out a certain bar? And how do we make sure they don't go and see the new superhero movie? Guy Sharett introduces us to the Israeli dichotomy of כדאי/לא כדאי. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Kedai – Worthwhile, worth doing – כדאי Ze lo kedai – It's not worthwhile – זה לא כדאי Kedai lachem – It's worthwhile for you – כדאי לכם Tagid, kedai li liknot nayad chadash – Tell me, is it worth it for me to buy a new mobile? – תגיד, כדאי לי לקנות נייד חדש Baroor, kedai lecha/lach – Of course, it's worth it for you – ברור, כדאי לך Mamash lo kedai lecha – It's really not worth it for you – ממש לא כדאי לך "Bli shum davar asher kedai lamut lemaano" – Without anything it's worth dying for – בלי שום דבר אשר כדאי למות למענו Kedai lir'ot et ha-seret haze?- Is it worth it to watch this movie? – כדאי לראות את הסרט הזה Kedai lihyot nechmad -It's worthwhile to be nice – כדאי להיות נחמד "Kedai lachem lichyot" – It's worthwhile for you to be alive – כדאי לכם לחיות Kedey – In order to – כדי Kedai she-tishtok – It's better for you to shut up – כדאי שתשתוק Kedai she-teda – You should know – כדאי שתדע Kedai meod she-teraga – You'd better chill – כדאי מאוד שתירגע Lo kedai she-tavo – You'd better not come – לא כדאי שתבוא Efo kedai lishon be-roma – Where is it worth spending the night in Rome – איפה כדאי לישון ברומא Lama kedai laasot bituach – Why is it worth it to do a travel insurance – למה כדאי לעשות ביטוח Le'an kedai lalechet – Where is it recommended to go – לאן כדאי ללכת Ma kedai li lakachat? – What should I take?- מה כדאי לי לקחת Kedaiyoot – Worthwhileness, profitability – כדאיות Ha-kediyoot shel ha-proyekt – The project profitability – הכדאיוּת של הפרוייקט Tsarich livdok im ze kedai/Tsarich livdok et ha-kedaiyoot – We need to check whether it's worth it – צריך לבדוק אם זה כדאי / צריך לבדוק את הכדאיוּת Playlist and Clips: Shalom Hanoch – Haya Kedai (lyrics) Chava Alberstein – Kedai Lachem Lavo La-chagiga Shelanu (lyrics) Ariel Zilber – Ani Shochev Li Al Ha-gav (lyrics) Shlomo Gronich – Shirim Pshutim (lyrics) Lahakat Ha-nachal – Mitriya Bi-shnayim (lyrics) Hava Alberstein – Hiyuchim (lyrics)

What do Israelis mean when they say "ma pit'om"? What about just "pit'om," all by itself? We hear it all the time in spoken Hebrew, and Guy will explain it all. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Pit'om -Suddenly – פתאום "Pit'om kam adam ba-boker" – A person suddenly wakes up in the morning – פתאום קם אדם בבוקר Pit'om giliti bor anak she-nif'ar – Suddenly I found a huge pit – פתאום גיליתי בור ענק שנפער "Ahava, pit'om hi mitparetset kmo lehava" – Love, it's suddenly erupting like a flame – אהבה, פתאום היא מתפרצת כמו להבה Chazarta pit'om – You suddenly came back – חזרת פתאום "Yeled, ma pit'om ata yoshev" – Hey boy, how come you're sitting – ילד, מה פתאום אתה יושב Ma pit'om? – It's not true, no way, get out of here – מה פתאום Pit'omi – Sudden – פתאומי Geshem pit'omi – Sudden rain – גשם פתאומי Ze haya mavet pit'omi – It was a sudden death – זה היה מוות פתאומי Pit'omiyut – Suddenness – פתאומיות Be-fit'omiyut – Suddenly – בפתאומיות Be-ofen pit'omi – Suddenly (in a sudden manner) – באופן פתאומי Playlist and Clips: Shlomo Artzi – Shir Ba-boker ba-boker (lyrics) MK Shelly Yechimovitch Daniel Salomon – Ahava (lyrics) Chava Alberstein & Arik Sinai – Shuv (lyrics) Chasidischkeit 21 – Interview with Yaakov Shweiki Arik Einstein – Gveret Im Salim (lyrics) Gali Atari – Stav Israeli (lyrics) Uzi Chitman & Ha-popolim – Ha-metsi'ot ba'ot be-ofen pit'omi

You can't be in the Start-up Nation and not know how to talk tech in Hebrew. Guy teaches us how to say "attachment," "text message," and "chat" in Hebrew, and how to conjugate the verb לסמס. Things are about to get geeky! Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Telefon nayad, telefon cellulari – Cellphone – טלפון נייד, טלפון סלולרי Titkasher elay la-nayad – Call me on my cellphone – תתקשר אליי לנייד Pelephone – Cellphone – פלאפון "Talpeni, talepni" – Call (Imp. fem) – טלפני, טלפני "Mitkasher elayich at lo ona" – I am calling you, you don't answer – מתקשר אלייך את לא עונה Telefon Kavi – Home phone, landline – טלפון קווי Titkasheri elay rega lakavi – Call me on my landline for a sec. – תתקשרי אליי רגע לקווי Mekoovan – Online – מקוון Sheroot mekoovan – Online service – שירות מקוון "Ba-boker kibalti email katsar ve-nechmad" – In the morning I got a short and nice email – בבוקר קיבלתי אימייל קצר ונחמד Imeylim, meilim – Emails – אימיילים, מיילים Doar electroni (doel) – Email – דואר אלקטרוני, דואל "Lo sholchim misron bi-nhiga" – You don't send a message while driving – לא שולחים מסרון בנהיגה Misron – SMS, message – מסרון "Ata shloe'ach hoda'ah" – You're sending a message – אתה שולח הודעה Lesames le-mishehu – To send an sms to someone – לסמס למישהו Lehistames – To sms one another – להסתמס Histamasnoo kama sha'ot – We chatted via sms for a few hours – הסתמסנו כמה שעות Lishloach hoda'ah – To send a message – לשלוח הודעה Shalachti lo hoda'ah – I sent him a message – שלחתי לו הודעה Yisoom, yisoomon, aplikatsya – Cell phone application – יישום, יישומון, אפליקציה Yisoomonim le-telefonim chachamim – Smart phone applications – יישומון לטלפונים חכמים Leyasem – To implement – ליישם Eich lehorid shirim – How to download songs – איך להוריד שירים Patschan – Hacker – פצחן Lefatse'ach – To crack – לפצח Tsroofa – Attachement – צרופה Mirshetet – Internet – מרשתת Blog – Yoman reshet – בלוג Lechotet – To chat – לצ'וטט Playlist and Clips: Shlomo Artzi – Talpeni, talpeni (lyrics) Doda – Erev Avood (lyrics) HOT TV – Commercial Miri Messika – Af Ahat (lyrics) Misron – Sms Sarit Hadad – Hoshevet Alecha (lyrics) Eich lehorid shirim Ep. no. 155 about lehorid, to download Ep. No. 208 about limsor, to pass HEB

Making your Hebrew sound truly conversational is an important but tricky skill. How do you start a new topic, for instance? How do you urge someone to get to the point? What sounds do you make when you nod attentively? And how do you show shock, excitement, or enthusiasm? Today we work on all those little things you do naturally in your own language, but which you have to learn in your new one. Listen to the all-Hebrew version of this episode New Words and Expressions: Aha – אהה Nachon – נכון – right Nu, nu kvar – נו, נו כבר – come on Walla – וואלה – really, wow Az ma chadash – אז מה חדש? – so what's new? Ma od bikasht – מה עוד ביקשת? – what else did you ask for? Az ma od – אז מה עוד? – so what else? Az ma od kore itach – אז מה עוד קורה איתך? – so what else is happening with you? Ma kore im – מה קורה עם – what's happening with Ma kara im – מה קרה עם – what happened to Ma im – מה עם – what's with… Ma im eli, ma im tal, tagid, ma im shai – מה עם אלי, מה עם טל, תגיד, מה עם שי? Ma im ha-chaver – מה עם החבר? – what's with the boyfriend? Ma im ha-tiyul – מה עם הטיול? – what's (happening) with the trip? Tagid, tagidi, tagidu – תגיד, תגידי, תגידו – say, tell Chutz mi – חוץ מ – apart from Chutz mi-ze – חוץ מזה – apart from that Ma chutz – מה חוץ? – what else? Tagidi, ma chutz mize – תגידי, מה חוץ מזה? – tell me, what (else) apart from that? Az kacha – אז ככה – so here's how it is Lo yode'a, lo yoda'at – לא יודע, לא יודעת – I don't know Tachles ein chadash – תכל'ס אין חדש – actually there's nothing new Ma od – מה עוד? – what else Ein harbe – אין הרבה – nothing much Al ta'amini lo, hu lo yavo – אל תאמיני לו, הוא לא יבוא – don't believe him, he's not going to come Lo ta'amini ma kara – לא תאמיני מה קרה – you (f.) won't believe what happened Ata lo ta'amin ma kara – אתה לא תאמין מה קרה – you (m.) won't believe what happened Leha'amin – להאמין – to believe Lo, laaaa – לא, לאאא – no Ani lo ma'amin, ma'amina – אני לא מאמין, מאמינה WOW, yow, yu – וואו, יואו, יו – wow Playlist and Clips: Eric Berman – Ma Od Bikasht, אריק ברמן – מה עוד ביקשת (lyrics) Shlomo Artzi – Tagidi, שלמה ארצי – תגידי (lyrics) Ha-ofarim – Chutz Mi-ze Ha-kol Beseder, העופרים – חוץ מזה הכל בסדר (lyrics) Dafna Armoni – Ohevet Otcha, Ozevet Otcha, דפנה ארמוני – אוהבת אותך, עוזבת אותך (lyrics) Sexta – Cinderella, סקסטה – סינדרלה (lyrics)

The Hebrew word יד means hand, but also so much more. Let's find out its other meanings, idioms, and expressions Israelis often use. And what's yad2? Guy gives us a hand with the lesson. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Yad, yadayim – Hand, hands – יד, ידיים Ten / tni li yad – Give me a hand – תן לי יד Ani lo rotse latet le-zeh yad – I don't want to collaborate with this – אני לא רוצה לתת לזה יד Bishvilech ha-yare'ach etslo ba-yadayim – For you the moon is in his hands – בשבילך הירח אצלו בידיים Ani yad rishona – I am the first owner of the car – אני יד ראשונה Eize yad ha-oto? – What ownership is the car? – איזה יד האוטו Oto yad rishona – First hand car – יד ראשונה Oto yad shniya – Second hand car – יד שנייה Al yedey – By – על ידי Al yedey mi? – By whom? – על ידי מי Al yedey David – By David – על ידי דויד Al yedey ha-yeled – By the child – על ידי הילד Leyad / Al yad – Near – ליד / על יד Ba-bayit leyad ha-mesila – At the house near the railroad tracks – בבית ליד המסילה Rechev yadani – Manual car – רכב ידני Teivat hiloochim yadanit – Manual gearbox – תיבת הילוכים Suzuki swift yadanit – Manual Suzuki Swift – סוזוקי סוויפט ידנית Yadit, yadiyot – Handle, handles – ידית, ידיות Yadit ha-delet – The door handle – ידית הדלת Avodat yad – Handmade / handicraft – עבודת יד Lalechet Yad be yad – To walk hand in hand – ללכת יד ביד lilchots yadayim – To shake hands – ללחוץ ידיים Lechitsat yad – Handshake – לחיצת יד Lakachat et atsmecha bayadaim – Pull yourself together – לקחת את עצמך בידיים Leharim yadayim – Put your hands up – להרים ידיים Lo leharim yadayim – Don't give up – לא להרים ידיים Lishloach yadayim – To grope – לשלוח ידיים Im yad al halev – With hand on heart – עם יד על הלב Playlist and Clips: The Idan Raichel Project – Bo'ee (lyrics) Lea Shabbat – Yare'ach Ba-shamaiym (lyrics) Yad2 Campaign Rivka Zohar – Ha-bayit leyad ha-mesila (lyrics) Teivat hiloochim yadanit – Manual gear Yadiyot – Handles Avodat Yad – Handmade Ofra Haza – Yad Be-Yad (lyrics) Ninet Tayeb – Be-sof Ha-olem (lyrics) Yehudit Ravits – Lakachta et Yadi be-Yadcha (lyrics)

It's elections day in Israel, in case you hadn't noticed, so today we'll talk about voting in Hebrew. Guy also tells us how it's connected to the word for finger - אצבע. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Lehatsbi'a – To vote – להצביע Etsba, etsba'ot – Finger, fingers – אצבע, אצבעות Lehatsbi'a al mashehu – To point at something – להצביע "Ein lachem adayin zchut hatsba'a" – You still don't have the right to vote – אין לכם עדיין זכות הצבעה "Aval yesh lachem zchut hashpa'a" – But you do have the right to influence – אבל יש לכם זכות השפעה Hatsbaa le-mishehu – Voting for someone – הצבעה למישהו Le-mi / avoor mi ata matsbi'a – Whom do you vote for? – למי / עבור מי אתה מצביע Hatsba'a ba bchirot – Vote in the elections – הצבעה בבחירות Hatsba'a al hahachlata – Vote on a decision – הצבעה על ההחלטה Lehatsbi'a al mashehu – Pointing at something – להצביע על משהו "Ani rotse lehatsbi'a al ha-gormim ha-hashuvim" – I want to highlight the key factors – אני רוצה להצביע על הגורמים החשובים Hatsbaa chashait – Secret ballot – הצבעה חשאית Neged – Against – נגד Be'ad – For – בעד Aval be-hatsba'ah – You need to raise your hand first – אבל בהצבעה Matsbi'a – Voter (m.) / He is voting – מצביע Matsbi'ah – Voter (f.) / She is voting – מצביעה Sovev oto al ha-etsba haktana shelo – He has him wrapped around his little finger – סובב אותו על האצבע הקטנה שלו Be eser etsbaot – On his own, without getting any help – בעשר אצבעות Notnim lo etsba, hu rotse et kol hayad – You give him a finger, he wants the whole hand (Give someone an inch and they'll take a mile) – נותנים לו אצבע, הוא רוצה את כל היד Itsboo'a – Fingering (music) – איצבוע Etsba'on – Thimble – אצבעון Playlist and Clips: Uzi Hitman – Eser Etsbaot (lyrics) Ruti Navon – Bein Ha-etsba'ot (lyrics) Yinon Magal Ep. No. 304 about neged HEB

Lior Peleg, our beloved editor and technical producer, is leaving us. As a tribute to him, we'll explore his full name and learn some cool stuff about it, especially about Or, light. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Peleg, plagim – Brook, stream – פלג, פלגים "Ve-haya ke-ets shatul al palgei mayim" (Psalms 1:3) – "And he shall be like a tree planted by the rivers of water" – והיה כעץ שתול על פלגי מים Ha-peleg ha-matoon – The moderate stream – הפלג המתון Or, orot – Light – אור, אורות "Ha-or shelcha me'ir, adayin zoher" – Your light, me'ir, is still shining- האור שלך, מאיר, עדיין זוהר Ha-ner shelcha, Meir, adayin bo'er- Your candle, Meir, is still burning – הנר שלך, מאיר, עדיין זוהר Le'ha'ir – To light – להאיר "Et chadar ha-ambatia, moomlatz le'hair be-menorat tikra" – "It is advisable to illuminate the bathroom with a ceiling lamp." – את חדר האמבטיה מומלץ להאיר במנורת תקרה "Chalon echad haya mu'ar" – One window was lit – חלון אחד היה מואר Hu choshev she-hu mu'ar – He thinks he's enlightened – הוא חושב שהוא מואר Lehadlik et ha-or – To turn on the light – להדליק את האור Ata yachol lehadlik et ha'or? – Could you turn on the light? – אתה יכול להדליק את האור Tadlik, tadliki, tadliku – Turn on the light (imperative) – תדליק, תדליקי, תדליקו את האור Lechabot et ha-or – To turn off the light – לכבות את האור Techabeh, techabi, techabu et ha-or – Turn off the light (imperative) – תכבה, תכבי, תכבו את האור Hu mechabe et ha-or – He turns off the light – הוא מכבה את האור Lekabel or yarok – To get the green light – לקבל אור ירוק Hotsaa la'or – Publishing house – הוצאה לאור Lehotsi la'or sefer – To publish a book – להוציא לאור ספר Motsi la-or – Publisher – מוציא לאור Oru einav – His eyes lit up, he was glad – אורו עיניו Playlist and Clips: Diane Kaplan – Al Palgei Mayim King James Bible – Psalm 1 Psalm 1 – Automated machine reading (Italian) Ehud Banai – Blues Kna'ani (lyrics) Leha'ir – To light Shlomo Artsi – Leyad Ha-bayit she-garti bo (lyrics) Sarit Haddad – Shir Eres (lyrics) Aviv Geffen – Or Ha-yare'ach (lyrics)

We might not be as polite as the Brits, but we still enjoy talking about the weather while waiting for our favorite Tel Avivi bus. Host Guy Sharett shares some useful structures and words you can use with the really nice old lady with the red coat and funny hat that speaks to you relentlessly. Words and expressions discussed: Mezeg avir – מֶזֶג אָוִויר Mezeg – מֶזֶג Avir – אָוִויר Mezeg ha-avir – מֶזֶג הָאָוִויר Mizug avir – מִיזוּג אָוִויר Tachazit mezeg ha’avir –תַּחֲזִית מֶזֶג הָאָוִויר Lachzot –לַחְזוֹת Ha-chazai moser et ha-tachazit –הַחַזַּאי מוֹסֵר אֶת הַתַּחֲזִית Chazai, chaza’it –חַזַּאי, תַּחֲזִית Me’unan –מְעוּנָן Achshav me’unan –עַכְשָׁיו מְעוּנָן Ve-yom chadash matchil, me’unan chelkit im geshem ka-ragil – וְיוֹם חָדָשׁ מַתְחִיל, מְעוּנָן חֶלְקִית עִם גֶּשֶׁם כַּרָגִיל Me’unan chelkit – מְעוּנָן חֶלְקִית Chelek – חֶלֶק Ad machar ba-tsohorayim –עָד מָחָר בַּצָהָרַיִים Tsafuy –צָפוּי Geshem mekomi –גֶּשֶׁם מְקוֹמִי Be’ikar bi-tsfon ha-aretz –בְּעִיקָר בִּצְפוֹן הָאָרֶץ Acahar kach –אָחָר כָּךְ Ya’alu ha-temperaturot be-hadraga –יַעֲלוּ הַטֶּמפֵּרַטוּרוֹת בְּהַדְרָגָה Ve-lo tsafuy geshem –וְלֹא צָפוּי גֶּשֶׁם Aliya –עֲלִייָה Yerida –יְרִידָה Bahir – בָּהִיר Le-lo shinuy mashma’uti ba-temperaturot – לְלֹא שִׁינוּי מַשְמָעוּתִי בַּטֶמְפֵּרָטוּרוֹת Bi-yerushalayim ad 23 ma’alot ha-yom – בִּירוּשָלַיִם עָד 23 מַעֲלוֹת הַיּוֹם Playlist and clips: Ch. 2 TV – Weather forecast Gali Atari – Od Yom (Lyrics) Aviv Geffen - Achshav me’unan (Lyrics) Gazoz – Shir Avoda (Lyrics) Adi Talmor, Galey Tsahal Radio – News Bulletin (Weather forecast at the end) Robert Ulinsky, Galey Tsahal Radio - The Mythical Weatherman

It is Memorial Day in Israel. So today we discuss the ins and outs of זיכרון, the Hebrew word for memory. What's the difference between לזכור and להיזכר, if both of them mean 'to remember'? And what does a secretary have to do with it? Guy helps jog our memory. Listen to the All Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Hu zachar – He remembered – הוא זכר Ani zocher ota – I remember her – אני זוכר אותה Hu achal – He ate – הוא אכל Hu katav – He wrote – הוא כתב Hu Halach – He went – הוא הלך Hu zocher mashehu/mishehu – He remembers something/someone – הוא זוכר משהו/מישהו Zachur li – I remember ("it's remembered to me") – זכור לי "Im tizkeri oti, Sivan" – "If you remember me, Sivan" – אם תזכרי אותי, סיוון Tizkor! – Remember this, you owe me one – תזכור Tizkor, ah? – Remember that, okay? – ?תזכור, אה Tizkor she- – Remember that – תזכור ש Lech tizkor – Go remember – לך תזכור Wow, lech tizkor akhshav – Wow, try to remember now – וואו, לך תזכור עכשיו Mi zocher? – Who can remember these things? – ?מי זוכר "U-khshitorarti nizkarti ba-chalom" – "And when I woke up, I suddenly remembered the dream" – וכשהתעוררתי נזכרתי בחלום Nizkar be-mashehu – He got reminded of something – נזכר במשהו Ah nizkarti – Oh, now I remember – אה, נזכרתי Ani zocher otach – I remember you – אני זוכר אותך Nizkarti bach – I suddenly thought about you – נזכרתי בך Lizkor et – To remember – לזכור Lehizakher be- – To be reminded of -להיזכר ב Zikaron, zichronot – Memory, memories – זיכרון, זכרונות "Adam tsover zichronot kmo nemalim" – A person accumulates memories, like ants – אדם צובר זכרונות כמו נמלים Zichrono li-vracha, Zal (acronym) – May his memory be a blessing – זכרונו לברכה, ז"ל Yizkor am israel – May the people of israel remember – יזכור עם ישראל Yom hazikaron lasho'a ve-lagvura – Holocaust Remembrance Day ("Holocaust and Heroism Remembrance Day") – יום הזיכרון לשואה ולגבורה Yom hazikaron lechalaley maarchot Israel u-lnifge-ey peulot haeiva – Memorial day ("Memorial Day for the Fallen Soldiers of Israel and Victims of Terrorism") – יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה Lehazkir – To remind – להזכיר Tazkir li – Remind me – תזכיר לי Mazkir/mazkira – Secretary – מזכיר/מזכירה Zachir – Catchy, memorable – זכיר Shir zachir – Catchy song – שיר זכיר Tizkoret – Reminder – תזכורת Playlist and Clips: Yigal Bashan – Sivan (Lyrics) Uzi Chitman – Ratsiti She-teda (Lyrics) Avraham Tal – Adam Tsover Zichronot (Lyrics) Yizkor – Dan Caner

Lots of Hebrew learners find it hard to discern between 'speak,' 'talk,' and 'tell' when they talk with their Israeli friends, colleagues, classmates, and flatmates. It's time, once and for all, for Guy to imprint it on our memories. Don't worry, it's not difficult! Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Ledaber – To speak – לדבר Medaber – Speaking – מדבר "Ratsiti ledaber itcha al hakol" – I wanted to talk to you about everything – רציתי לדבר איתך על הכל Ani medaber im – I am talking to – אני מדבר עם Hu amar – He said – הוא אמר "Az ma ratsinoo lehagid be'etsem" – So what did we actually want to say? – אז מה רצינו להגיד בעצם "Tagid li eich la'atsor et ha-dma'ot" – Tell me how to stop the tears – תגיד לי איך לעצור את הדמעות Tagid / tagidi / tagidoo li – Tell me (imperative) – תגיד / תגידי / תגידו לי Emor / imri / imroo – Tell (archaic imperative) – אמור, אמרי, אמרו "Slicha, ata yachol lehagid li eifo ha orez?" – Excuse me, could you please tell me where the rice is? – סליחה, אתה יכול להגיד לי איפה האורז "Rak al tagid she-" – Just don't say that… – רק אל תגיד ש Hu diber romanit kshe-hu haya katan – He spoke Romanian when he was little – הוא דיבר רומנית כשהוא היה קטן Hu diber im Eyal etmol – He spoke to Eyal yesterday – הוא דיבר עם אייל אתמול Hu amar – He said, he told – הוא אמר Mi amar lecha / lach? – Who told you? – מי אמר לך Daber, daber – You can talk – דבר, דבר Efshar ledaber im Benny? – May I speak to Benny? – אפשר לדבר עם בני Mi amar? – Who said so? – מי אמר Zot omeret – This is to say – זאת אומרת Ma zot omeret? – What does it mean? – מה זאת אומרת Playlist and Clips: Nasreen Qadri – Ratsiti Ledaber Itcha (lyrics) Shlomo Artsi – Ma Ratsinoo Lehagid (lyrics) Ofra Haza – Le-orech Ha-yam (lyrics) Maya Buskila – Rak Al Tagid Li (lyrics) Ha-yehudim – Kach Oti (lyrics) Roni Daloomi – Mi Amar (lyrics) Dori Ben-Ze'ev – Radio, Daber Elai (lyrics)

Matsav is a word Israelis use as much as they possibly can. It means situation, state, or condition, but it can be used in lots of different idioms: ma ha-matsav?; yesh matsav; Ha-matsav; matsav cherum etc. Guy Sharett takes us through the 'matsav' of the matsav family. Listen to the All-Hebrew Version of this Episode New Words and Expressions: Matsav, Matsavim – מַצָּב, מַצָּבִים Ma ha-matsav – מָה הַמַּצָּב Yesh matsav – ein matsav –יֵשׁ מַצָּב, אֵין מַצָּב Yesh matsav le – יֵשׁ מַצָּב לְ- Yesh matsav le-od kisé? – ?יֵשׁ מַצָּב לְעוֹד כִּיסֵא Yesh matsav le-sukar? – ?יֵשׁ מַצָּב לְסוּכָּר Uveneinu achshav ein matsav – וּבֵינֵינוּ עַכְשָׁיו אֵין מַצָּב Ein matsav le – אֵין מַצָּב לְ Ein matsav le shesh me'ot – אֵין מַצָּב לְ-600 Yesh matsav she… – ...יֵש מַצָּב שֶ Yesh matsav she-tavi li café? – ?יֵשׁ מַצָּב שֶׁתָּבִיא לִי קָפֶה Yesh matsav she-ata tavo elay – ?יֵשׁ מַצָּב שֶׁאַתָּה תָּבוֹא אֵלַיי Matsaviyut – מַצָּבִיוּת Mi be-matsav le café – מִי בְּמַצָּב לְקָפֶה Ani be-matsav – אֲנִי בְּמַצָּב Ani lo be-matsav – אֲנִי לֹא בְּמַצָּב Ha-matsav – הַמַּצָּב Daber iti al ha-matsav – דַּבֵּר אִיתִי עַל הַמַּצָּב Ha-matsav ha-bitchoni – המַצָּב הַבְּטְחוֹנִי Ha-matsav ha-kalkali – הַמַּצָּב הַכַּלְכָּלִי Ha-matsav ha-chevrati – הַמַּצָּב הָחֶבְרָתִי Ha-mtsav kashé – הַמַּצָּב קָשֶׁה Hu be-matsav kashé – הוּא בְּמַצָּב קָשֶׁה Ma ze, hamatsav kashé? – ?מַה זֶה, הַמַּצָּב קשה Matsav tisa – מַצָּב טִיסָה Matsav cherum – מַצָּב חֵירוּם Matsav ruach – מַצָּב רוּחַ Komediat matsavim – קוֹמֵדְיַית מַצָּבִים Playlist and Clips: Israeli Educational TV short program about Hebrew slang Ron Shoval – Dai Maspik (Lyrics) Ani be-matsav – Efo Ha-yeled (Lyrics) Shlomo Artzi – Daber Iti Al Ha-matsav (Lyrics) Shalom Hanoch – Ha-matsav Kashe (Lyrics)

Be'etsem, which means 'actually,' is comprised of preposition 'be' -בְּ plus the word etsem, which is an 'object,' 'essence,' or 'gist'… but also a 'bone.' What? Guy Sharett explains all. And what is, be'etsem, the difference between small talk and networking? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Be'etsem – Actually – בעצם Etsem (Pl. atsamim) – Object, gist, bone – עצם Zehu etsem ha'inyan – This is the gist – זהו עצם העניין "Ve-himshichu lichyot be-osher va-osher ad etsem hayom ha-ze – And they lived happily ever after till this very day – והמשיכו לחיות באושר ועושר עד עצם היום הזה Abam, etsem bilti mezuheh – UFO – עצם בלי מזוהה, עב"מ Abamim – UFOs – עב"מים Shem etsem, shmot etsem – Noun, nouns – שם עצם, שמות עצם Atsmi – Myself – עצמי Chaim mi-shel atsmi – A life of my own – חיים משל עצמי Sherut atsmi – self service – שירות עצמי "Ein be'etsem zman" – Actually, there's no time – אין בעצם זמן "Shikarti kshe-amarti shehakol kol kach nifla, ki shum davar be'etsem lo haya nachon" – I lied when I said everything was so wonderful, because actually nothing was true – שיקרתי כשאמרתי שהכל כל כך נפלא כי שום דבר בעצם לא היה נכון Playlist and Clips: Kaveret – Po Kavor Ha-kelev (lyrics) Ha-nasich ve-ha-nesicha TV2 – UFOs in Israel Ben Artsi – Hayim Mi-shel Atsmi (lyrics) Jirafot – Ein Be'etsem Zman (lyrics) Mashina – Az Lama Li Politika Achshav (lyrics) Ma ze be'etsem networking? Ep. no. 61 about acronyms Ep. no. 419 about unidentified

Today Guy Sharett teaches us all things tsarich – 'need.' This root, צרכ, comes in many shapes and sizes: Need, necessity, consumption, consumer, and much more. Guy also tells us about a new word he found in the dictionary – kids, don't try this at home! Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Tsarich – One needs – צריך Kvar tsarich lehit'orer – One already needs to wake up – כבר צריך להתעורר Tsarich lehit'akesh – You need to be persistent – צריך להתעקש Tsarich le'ehov – You need to love – צריך לאהוב Lo tsarich lehagzim – No need to exaggerate – לא צריך להגזים Ma tsarich lakachat – What do we need to take – מה צריך לקחת Lo tsarich lehilachetz – No need to get stressed – לא צריך להילחץ Kol ma shetsarich ladaat al… – Everything you need to know about… – כל מה שצריך לדעת על Ata tsarich ahava chadasha – You need a new love – אתה צריך אהבה חדשה Mi tsarich otcha bichlal? – Who needs you anyway? – מי צריך אותך בכלל "Kafe turki, bediyuk ma sh'eata tsarich" – Turkish coffee, exactly what you need – קפה טורקי, בדיוק מה שאתה צריך Ani yod'ea ma atem tsrichim – I know what you guys need – אני יודע מה אתם צריכים Mi tsarich et ze – who needs this? – מי צריך את זה Ma ata tsarich? – what do you need? – מה אתה צריך Bachayim tamid tsarich mazal – In life you always need luck – בחיים תמיד צריך מזל Lo tsarich – No need – לא צריך Lo rotse, lo tsarich – If you don't want it, no need – לא רוצה, לא צריך Lo tsarich tovot – I don't need favours – לא צריך טובות Yoter mize anachnu lo tsrichim – More than this we don't need – יותר מזה אנחנו לא צריכים Tsrichim ovdim – We're hiring – צריכים עובדים Tsorech – Need – צורך Ein tsorech – No need – אין צורך Tsrachim – Needs – צרכים Mitsrach – Necessity – מצרך Mitsrachim – Consumer goods – מצרכים Litsroch – To consume – לצרוך Tsricha – Consumption – צריכה Tsarchan – Consumer – צרכן Tsrichatni (Archaic) – I need – צריכתני Tsarich letsaltsel paamayim – You need to ring twice – צריך לצלצל פעמיים Playlist and Clips: Gazoz – Shir Avoda (lyrics) Matti Caspi – Ho Ma Yihye (lyrics) Asaf Amdursky – Ahava Chadasha (lyrics) Alona Daniel – Tizaher Mi-nesichot (lyrics) Coffee commercial Margalit Tsan'ani – Ba-hayim Tsarich Mazal Tamuz – Holech Batel (lyrics) Shlomo Artzi – Anachnu Lo Tsrichim (lyrics) Shoshana Damari – Tsarich Letsaltsel Pa'amayim (lyrics)

This week, we dedicate the show to Paris and France, as a tribute to our French friends who are going through a difficult time. Many Israelis don't even know that some of the famous songs they enjoy humming are actually French songs translated into Hebrew – so we sample some of those. Guy Sharett also teaches us some new words like ga'agu'a – 'longing.' A tout de suite! Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Kita hei – 5th grade – כיתה ה Dimdumim – Twilight – דמדומים Erev – Evening – ערב Ma'arav – West – מערב "Im ha-zman ha-kol cholef" – With the time, everything is passing – עם הזמן הכל חולף Hazman cholef – Time is passing by – הזמן חולף Lachlof al pnei mishehu – Pass by someone (without noticing) – לחלוף על פני מישהו "Ahava bat esrim" – A 20 year old love – אהבה בת עשרים "Yafa sheli" – My darling – יפה שלי Bat arba – Four years old (f.) – בת ארבע "Im kol kach tov li po, az lama shuv, ani bocha umishtagat?" – If it's so good for me here, how come I am crying and going crazy? – אם כל כך טוב לי פה, אז למה שוב אני בוכה ומתגעגעת Lehitga'age'ah – To miss someone/something – להתגעגע Ga'agu'a – Longing, missing – געגוע Herut – Freedom – חירות Playlist and Clips: Yves Montand – Sous le ciel de Paris The Jerusalem Orchestra East West – Dimduim Aviv Geffen – Ve'im Ha-zman (lyrics) Léo Ferré – Avec le temps Yossi Banai – Ahava Bat Esrim (lyrics) Jacques Brel – La chanson des vieux amants Yael Naim – Paris (lyrics) George Moustaki – Ma Liberté Chava Alberstein – At Cheruti (lyrics) Ep. 52 about erev, maghreb, HEB

Everyone in Israel is talking about March 17. Any idea what's happening on that date? That's right, b'chirot - 'elections.' A b'chira is a 'choice.' Guy Sharett teaches us how to choose, elect, and select in Hebrew, in time for March 17. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Bchirot – Elections, choices – בחירות Bchira, bchirot – Choice, choices – בחירה, בחירות Bacharti becha – I chose you – בחרתי בך Livchor be- – To choose something or someone – בחרתי ב "Ki banu bacharta" – Because you chose us – כי בנו בחרת Ha-am ha-nivchar – The chosen people – העם הנבחר Nivchar – Chosen – נבחר Ha-sikuy shel peres lehibacher gavar – Peres' chances of being elected was higher – הסיכוי של פרס להיבחר גבר "At lo nivchart ki at isha?" – You were not elected because you're a woman? – את לא נבחרת כי את אישה Ha-nivcheret ha-israelit – The Israeli delegation – הנבחרת הישראלית Nivcheret kaduregel – Football team – נבחרת כדורגל Mutsar chalav – Milk product – מוצר חלב "Nivcheret shel rechivim tzoonatiyim" – The ultimate selection of nutritious ingredients – נבחרת של רכיבים תזונתיים "Ha-bchirot shelach tamid nigmarot ba-enayim sheli" – Your choices always end with my eyes – הבחירות שלך תמיד נגמרות בעיניים שלי Playlist and Clips: Ayala Ingedashet – Bacharti becha (lyrics) Kiddush (Ashkenazi version) Rabbi Shlomo Carlebach – Kiddush Who is the chosen people / Avi Becker – London & Kirschenbaum, TV10 Collette Avital – interview, Knesset TV Channel 1956 football game, USSR vs. Israel, The Nathan Axelrod Newsreel Collection Israeli Dairy Council commercial Noi Roithenberg – Ha-bchirot Shelach (lyrics)

There is one thing we Israelis dread above all: Being a 'fraier' – a 'sucker.' That's why we have to stand firm, drive a hard bargain, suspect anyone who offers super cheap prices, and never take things for granted. Guy Sharett teaches us about this crucial term, and we learn what the 'fraieriyoot' index is. New Words and Expressions: Fraier – פְרָאיֵיר Lihyot fraier – לִהיוֹת פְרָאיֵיר Ata choshev she'ani fraier – אָתָה חוֹשֵׁב שֶׁאָנִי פְרָאיֵיר Yatsata faier – יָצָאתָ פְרָאיֵיר Kchi lach eize fraier – קְחִי לָךְ אֵיזֶה פְרָאיֵיר Shlish me-chayaley ha-milu'im: anachnu fraierim – שְׁלִישׁ מֵחַיָילֵי הַמִּילוּאִים: אֲנַחְנוּ פְרָאיֵירִים Fraierit – פְרָאיֵירִית Ani diplomatit, ve-al tikre'u li fraierit – אֲנִי דִּיפְּלוֹמָטִית, וְאַל תְּקְרְאוּ לִי פְרָאיֵירִית Yoter mi-250 elef israelim hifsiku lihyot fraierim – יוֹתֵר מ-250 אֶלֶף יִשְׂרְאְלִים הִפְסִיקוּ לִהְיוֹת פְרָאיֵירִים Naa'se milu'im, neshalem ha-misim, naamod ba-pkakim, otanu lo dofkim, anachnu betach lo fraierim – וְנַעֲשֶׂה מִילוּאִים, נְשַׁלֵּם הַמִּסִים, נַעֲמוֹד בַּפְּקָקִים, אוֹתָנוּ לֹא דּוֹפְקִים, אֲנַחְנוּ בֶּטַח לֹא פְרָאיֵירִים Fraierim lo metim, hem rak mitchalfim – פְרָאיֵירִים לֹא מֵתִים, הֵם רָק מִתְחַלְּפִים Madad ha-fraieriyoot sheli – מַדָּד הַפְרָאיֵירִיוּת שֶׁלי Playlist and Clips: Kfir Atiya (Lyrics) Golan telecom commercial Ha-Dag Nachash – Lo Fraierim (Lyrics)

Ru’ach means wind or breeze, so you'll hear it a lot on the weather forecast at this time of year. But it also means spirit, soul, or even ghost. Guy Sharett shows us the root's Biblical usages, as well as its cousins in other languages - we even hear a beautiful 13th century Farsi poem. Words and expressions discussed: Ru’ach – רוּחַ Ru’ach stav – רוּחַ סְתָיו Ruchot chazakot – רוּחוֹת חֲזָקוֹת Ru’ach elohim – רוּחַ אֱלוֹהִים Ve-ru’ach elohim merachefet al pnei ha-mayim – ורוּחַ אֱלוֹהִים מרחפת על פני המים Ru’ach ha-kodesh – רוּחַ הַקּוֹדֶשׁ Ruh (Arabic) – روح Ya ruhi (Arabic) – يا روحي Rih (Arabic) – ريح Ru’ach refa’im – רוּחַ רְפָאִים Ru’ach refa’im ktana – רוּחַ רְפָאִים קְטָנָה Ish ru’ach – אִישׁ רוּחַ Be-ruach – בְּרוּחַ Beru’ach chag ha-molad – בְּרוּחַ חַג הַמּוֹלד Matsav ru’ach – מַצָּב רוּחַ Matzav ru’ach tov – מַצָּב רוּחַ טוֹב Matzav ru’ach ra – מַצָּב רוּחַ רָע Yesh li matzav ru’ach – יֵשׁ לִי מַצָּב רוּחַ Ruach hadvarim – רוּחַ הַדְּבָרִים Masa ruchani – מַסָּע רוּחָנִי Ruchaniyut – רוּחָנִיוּת Revach – רֶוַוח Re’ach – רֵיחַ Playlist: Garry Eckstein – Ru’ach stav Torah reading, The book of Genesis, ch. 1 Veni creator spiritus Um Kulthum – Ya ruhi bala kutr asiya Rumi – Introduction to Rumi Evyatar Banay – Me’achorei ha-shemesh Benzin – Yom Shishi Alma Zohar - Ego Trip

When an Israeli tells you "al tid'ag," or "don't worry," that's when you should probably start to worry. Guy Sharett teaches us how to talk about worrying – or making sure people don't – and what else this root, דאג, has up its sleeve. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Al tid'agi, al tid'ag, al tid'agoo – Don't worry – אל תדאג, אל תדאגי, אל תדאגו Al tid'ag – Don't worry – אל תדאג Al tidagi li, ima – Don't worry about me, mom – אל תדאגי לי, אמא "Al tid'agoo li, aba, ani osa chayim" – Don't worry about me, Dad, I am having fun – אל תדאגו לי, אבא, אני עושה חיים Ein lach ma lid'og – You have nothing to worry about (f.) – אין לך מה לדאוג "Mishehu do'eg li sham lemala" – Someone takes care of me up there – מישהו דואג לי שם למעלה Mi Doeg lebirot – Who is taking care of the beer – מי דואג לבירות De'aga – Concern, worry – דאגה Al deaga – No worries – אל דאגה "Ze seker mad'ig" – It's a distressing poll – זה סקר מדאיג Lehad'ig mishehu – To worry someone – להדאיג מישהו "Ani lo mood'ag me-hafalastinim, ani moodag mehaisraelim" – I am not concerned about the Palestinians, I am worried about the Israelis – אני לא מודאג מהפלסטינים, אני מודאג מהישראלים Mood'ag mi- – Worried about something (m.) – מודאג מ Mood'eget mi- – Worried (f.) – מודאגת מ Da'agan, da'aganit – Someone who is worried all the time – דאגן, דאגנית Da'aganoot – Anxiety, worrying – דאגנוּת Da'aganoot yeter – Over worrying – דאגנוּת יתר Playlist and Clips: Incognito – Don't You Worry 'Bout A Thing Aviv Geffen – Al tid'ag (Lyrics) Pablo Rozenberg – Al Tid'agi Li Ima (Lyrics) Ehud Banai – Kmo Tsipor Ve-sharah (Lyrics) Ein lach ma lid'og – Uzi Fuchs (Lyrics) Mishehu – Yehudit Ravitz (Lyrics) Shelly Yachimovich – interview TV10 Amnon Dankner – interview TV2 Ha-haverim shel Natasha – Shnei Sipurey Ahava Ktsarim (Lyrics)