Streetwise Hebrew

There are several confusing verbs in Hebrew. Some are even spelled the same. This is an episode that you will want to follow along with the show notes as you listen. We wouldn't want to cause any more confusion! Check Out the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: "Tamid ohev, tamid nifga" – He always loves, he always gets hurt – תמיד אוהב, תמיד נפגע Nifga, he gets hurt, nif'al, present, 3rd person, singular, masculine, shoresh: פגע Ma na'ase achshav, nipaga o nitgaber – What shall we do now, will we get hurt or overcome – מה נעשה עכשיו, ניפגע או נתגבר Nipaga, we will get hurt, ניפגע, nif'al, future, 1st person, plural, shoresh: פגע "Kol echad yelamed echad" – Each person will teach another – כל אחד ילמד אחד Yelamed, ילמד, he will teach, piel, future, 3rd person, singular, shoresh: למד "Mi she-yilmad eich lilmod, yisrod" – A person who will learn how to learn, will survive – מי שילמד איך ללמוד, ישרוד Yilmad, ילמד, he will learn, pa'al, future, 3rd person, singular, shoresh: למד Kol lekach ve-lekach yilamed – Every lesson will be learned – כל לקח ולקח יילמד Yilamed, will be learned, יילמד: Nif'al, future, 3rd person, singular, shoresh: למד Kol de'a tishama – Every opinion will be heard – כל דעה תישמע Playlist and Clips: Iggi Waxman – Tamid Ohev, Tamid Nifga (lyrics) Shai360 & Chulu – Kol Echad Yelamed Echad (lyrics) Mi she-yilmad eich lilmod, yisrod Kol lekach yilamed The Academy of the Hebrew Language – Verbs Conjugation

In Hebrew, we say, ?נפגעת ממני (Were you offended by me?) We can also say, ?פגעתי בך (Did I offend you?) And even though these two basically mean the same thing, the way we use them in spoken Hebrew determines who is to blame, the speaker or the spoken to. Guy explains. Check Out the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Hu nifga – He was hit, hurt – הוא נפגע Nifga, nifga'im – Casualty, casualties – נפגע, נפגעים Yesh nifgaim – There are casualties – יש נפגעים "Mi-tchilat ha-shana ha-nochechit, nifge'u ke-2000 rochvei ofanayim ve-korkinetim hashmaliyim" – Since the beginning of this year, were hit all throughout Israel, about two thousand riders of bicycles and electric scooters" – מתחילת השנה הנוכחית נפגעו כ-2000 רוכבי אופניים וקורקינטיים חשמליים "Me'a achuz me-hanifga'im, she-niftgeu kashe, im habalt rosh kasha, lo havshu kasda" – 100 per cent of the casualties who were badly hit, resulting in severe head injury, were not wearing a helmet" – מאה אחוז מהנפגעים שנפגעו קשה, עם חבלת ראש קשה, לא חבשו קסדה "Ha-im sam ha-ecstasy yachol lesaye'a be-tipul be-nifge'ei post trauma?" – Can the drug ecstasy help in treatment of post trauma patients? – ?האם סם האקסטזי יכול לסייע בטיפול בנפגעי פוסט טראומה Yom ha-zikaron le-halalei ma'archot israel u-le-nifg'ei peulot ha-eiva – The memorial day for the Fallen Soldiers of the Wars of Israel, and for the Victims of Actions of Terrorism – יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה Nifgeot tkifa minit – Sexual assault victims – נפגעות תקיפה מינית Nifgati – I was hurt, offended – נפגעתי Nifgati mi-mishehu – I was offended by someone – נפגעתי ממישהו Hu ma-ze nifga – He was so offended – הוא מה-זה נפגע Hi ma-ze nifge'a mi-ma she-hu amar – She was so offended by what he said – היא מה-זה נפגעה ממה שהוא אמר Nifgata / Nifgat mimeni? – Were you hurt by me? – ?נפגעת ממני Pagati becha / bach? – Did I offend you? – ?פגעתי בך Lehipaga – To be hurt – להיפגע Lo tsarich lehipaga – One doesn't need to get hurt – לא צריך להיפגע Ma yesh li lehipaga? – Why should I be offended? – ?מה יש לי להיפגע Timchak, efshar lehipaga mi-davar kaze – Delete (the tweet), one might be offended by this – תמחק, אפשר להיפגע מדבר כזה Playlist and Clips: Nifga'im, casualties – KAN TV Nifge'ei trauma – KAN TV Nifge'ei peulot ha-eiva Nifgaot tkifa minit Nifgati – I was offended Arkadi Duchin – Heder Mi-sheli (lyrics) Rita – Mechaka (lyrics)

How do we say, "I don't want to offend you" in Hebrew? How about "bullseye"? Or perhaps "fragile"? On this episode, Guy covers the verb לפגוע (lifgo'a), meaning to hurt, and its usage in everyday Hebrew. Check Out the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: "Pachot ve-adayin, adayin poge'a" – It's hurting less, but it's still hurting – פחות ועדיין, עדיין פוגע Pagata be-emun ha-tsibur – You hurt, you undermined, the public's trust – פגעת באמון הציבור Pagata be-khol ma she-efshar – You hurt, you hit every possible thing – פגעת בכל מה שאפשר Lifgoa be-mishehu – To hurt someone – לפגוע במישהו Pagata bi – You hurt me – פגעת בי Ani lo rotse lifgoa becha/bach – I don't want to hurt you – אנ'לא רוצה לפגוע בך An'lo rotse/rotsa lifgo'a o mashu – I don't want to offend or something – אנ'לא רוצה לפגוע או משהו Slicha im pagati – Sorry if I hurt you – סליחה אם פגעתי Te'unot paga u-varach – Hit and run accidents – תאונות פגע וברח Te'unat paga u-varach – Hit and run accident – תאונת פגע וברח Pgi'ah – Harm, injury – פגיעה Pgi'ah ba-gav – Back injury – פגיעה בגב Pgi'ah yeshira – Direct hit – פגיעה ישירה Pagu'a – Hurt – פגוע "Pagu'a ve-koev" – "Hurt and hurting" – פגוע וכואב Pgu'a nefesh, mitmoded nefesh – A person with mental disabilities – פגוע נפש, מתמודד נפש Pagi'a, pgi'ah – Vulnerbable – פגיע, פגיעה Shavir – Fragile – שביר Zamin – Available – זמין Hu lo mesugal lifgo'a be-zvuv – He couldn't hurt a fly – הוא לא מסוגל לפגוע בזבוב Paga bul – Hit the target directly, spot on, bingo – פגע בול Pega ra – Pest – פגע רע Playlist and Clips: Yehuda Poliker – Pachot Aval Ko'ev (lyrics) Underdos – Slicha Im Pagati Te'unat paga u-varach Pgi'ah yeshira – Direct hit Avi Biter – Pagu'a Ve-ko'ev (lyrics) Dudu Tassa – Ani Rats (lyrics)

What do we mean when we say קפה מחוזק (roughly translated as strengthened coffee), and is it legitimate to drink it at 1:30 PM? Or when we say הוא מתחזק (he's getting stronger) about someone? It's not what you might think. Check Out the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Eich lechazek et kol ha-rosh – How to strengthen the head voice – איך לחזק את קול הראש Lehazek – Strengthen – לחזק Tsarich lechazek et ha-shimshiya lifnei ha-sufa – We need to tie the parasol down before the storm – צריך לחזק את השמשייה לפני הסופה Lehazek haver be-sha'ah kasha – To support a friend during hard times – לחזק חבר בשעה קשה Hizuk hiyuvi (het-het) – Positive reinforcement – חיזוק חיובי Idud talmidim – Encouraging students – עידוד תלמידים Matan hizukim – Giving validations – מתן חיזוקים "Yafe yonatan, tsarich lehatchil mi-ze" – Good job, Yonatan, this is where you need to start – יפה, יונתן, צריך להתחיל מזה "Nachon, metsuyan, toda raba" – Correct, excellent, thanks – נכון, מצויין, תודה רבה Mechuzak – Strengthened, fortified, reinforced, empowered – מחוזק "Pizza mechuzeket" – Upgraded pizza – פיצה מחוזקת Pizza mishpachtit – Family-sized pizza – פיצה משפחתית La-batsek ha-chadash hosifu agvaniyot meyubashot – To the new dough they added sun dried tomatoes – לבצק החדש הוסיפו עגבניות מיובשות Hizku – They strengthened – חיזקו Ledaber-dibru; Lechazek-hizku Medubar-Mechuzak "13:30 ba-tsohorayim zo sha'ah legitimit le-kafe mechuzak, nachon?" – 1:30pm is a legit time for coffee with a splash of alcohol, right?" – ?אחת וחצי בצוהוריים זו שעה לגיטימית לקפה מחוזק, נכון Hozer bi-tshuva – A person who becomes religious – חוזר בתשובה Ha-rechev hitchazek – This car's engine got stronger – הרכב התחזק Hu hitchazek – This secular person become more religious – הוא התחזק Ha-shekel hitchazek – The shekel got stronger – השקל התחזק "Az ha-geshem hitchazek ba-sha'ot ha-achronot" – "So the rain got stronger in the last few hours" – אז הגשם התחזק בשעות האחרונות "Aval hu yitchazek be-tsura mashma'utit yoter" – "But it will get stronger, significantly" – אבל הוא יתחזק בצורה משמעותית יותר "Ad machar bi-sh'ot ha-tsohorayim" – "Until tomorrow afternoon" – עד מחר בשעות הצוהוריים Hitchazkut – Getting stronger/becoming more religious – התחזקות "Ze mitchaber le-megama shel hitchazkut" – "It connects to this tendency of the increase in the number of people who are becoming religious" – זה מתחבר למגמה של התחזקות "Hem mesachkim po al ha-double-meaning shel ha-tarbut ha-israelit" – They are playing on the duality of the israeli culture – הם משחקים פה על הדאבל-מינינג של התרבות הישראלית Playlist and Clips: Eich lechazek et kol ha-rosh Hizuk hiyuvi Commercial: Pizza mechuzeket Ofer Levy – Mitchazek (lyrics) Hitchazek – Car commercial Hitchazek – Car commercial 2 Ha-shekel hitchazek – The Shekel got stronger Ha-geshem yitchazek – Weather forecast Talking about the car commercial Arkadi Duchin – Merov Ahavati (lyrics)

It's asked as a question but it's actually a statement: ?תחזיק רגע That's how we ask a friend to hold our bags while we run into another store to buy something. And how would we say, "I think highly of him" (or not so highly)? Guy explains. Check Out the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Tachzik/tachziki/tachziku rega – Hold this for a sec. – תחזיק/תחזיקי/תחזיקו רגע 'Tachzik rega neshama' – Hold it for a sec., darling – תחזיק רגע, נשמה Tachzik shniya – Hold it for a sec. – תחזיק שנייה Tachziku oti! – hold me, guys! – תחזיקו אותי Tachziki/tachzik ma'amad – Hang in there – תחזיקי/תחזיק מעמד Lehachzik yadaim – To hold hands – להחזיק ידיים Lehachzik hazak – To hold tight – להחזיק חזק Tachzik/tachziki/tachziku hazak – Hold tight – תחזיק/תחזיקי/תחזיקו חזק Lehachzik mi-mishehu – To think highly of someone – להחזיק ממישהו Ani machzik mimcha ish hagun – I respect you as a sincere person – אני מחזיק ממך איש הגון Ani machzik mimech isha inteligentit – I see you as an intelligent woman – אני מחזיק ממך אישה אינטליגנטית [Ani machzik mi-someone + Noun] Davka mimena ani machzik – Actually it is her that I look up to – דווקא ממנה אני מחזיק Hu ma-ze machzik me-atsmo – He is so full of himself – הוא מה-זה מחזיק מעצמו Hi ma-ze machzika me-atsma – She is so full of herself – היא מה-זה מחזיקה מעצמה Hu machzik me-atsmo minimum elohim – He thinks he's no less than god himself – הוא מחזיק מעצמו מינימום אלוהים Ani lo machzik mimeno mi-yode'a-ma – I don't think too highly of him – אני לא מחזיק ממנו מי-יודע-מה Lehachzik mishehu katsar – To keep someone on a tight leash – להחזיק מישהו קצר Af echad lo machzik otcha po be-koach – Nobody is keeping you here against your will – אף אחד לא מחזיק אותך פה בכוח Machzik maftechot – Keyholder – מחזיק מפתחות Machzikei maftechot – Keyholders – מחזיקי מפתחות Eich lehachin machzikei maftechot be-tsurat perot – How to make fruit-shaped keyholders – איך להכין מחזיקי מפתחות בצורת פירות Hu muchzak be-ma'atsar – He is in a police detention center – הוא מוחזק במעצר Ha-gav muchzak – The back is 'held' – הגב מוחזק Ha-beten muchzeket – The stomach is held – הבטן מוחזקת Ve-hakol muchzak – And everything is "held" – והכל מוחזק Playlist and Clips: Tachzik rega, neshama (commercial) Ha-hatser ha-achorit – Kol ha-optsiyot al ha-shulchan (lyrics) Mercedes Band – Tachziki Ma'amad Daniel Salomon – Adif (lyrics) Maor Titon – Tachzik Hazak Ania Bukstein – Af echad (lyrics) Machzikei Maftachot – Key holders Yitzhak Klepter – Machzik Ma'amad (lyrics)

Israelis sometimes use a single word to review a movie or tv series: "!חזק" In Hebrew, חזק (pronounced hazak) means strong. So what are they trying to convey and how else can we use the word חזק? Guy explains. Check Out the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Hazak – Strong – חזק Klaf hazak – High card – קלף חזק Hazak! – Deep, intense, powerful, moving – !חזק Hazak be- mashehu – Expert on something, has a special ability in a specific field – חזק במשהו "Hazak be-ke'evim hazakim" – Has a special ability to deal with strong pain – חזק בכאבים חזקים "Hu hazak be-matematika" – He is strong in math – הוא חזק "Ze hazak mimeni" – It's stronger than me, I can't help it – זה חזק ממני Timshoch hazak – Pull it strongly – תמשוך חזק Nafalta hazak – You fell hard – נפלת חזק Yashanti hazak, lo shamati klum – I slept deeply, I didn't hear a thing – ישנתי חזק, לא שמעתי כלום Tihye hazak lemala – Be strong above – תהיה חזק למעלה Tihye hazak, tihyi hazaka, tihyu hazakim – Be strong – תהיה חזק, תהיי חזקה, תהיו חזקות "Nekudat ha-turpa shel ha-hore, hi nekudat ha-hozek shel ha-yeladim" – The vulnerable point of the parent is the point of strength of the children – נקודת התורפה של ההורה, היא נקודת החוזק של הילדים Eize hozek – What a strength – איזה חוזק Hozka – strongness, strength – חוזקה Ma ha-hozkot shelach? Ma ha-hulshot shelach? – What are your strengths, what are your weaknesses? – מה החוזקות שלך, מה החולשות שלך Hezka – To the power of – חזקה 3 beHezkat 4 – 3 to the power of 4 – שלוש בחזקת ארבע Tahzuka – Maintenance – תחזוקה Playlist and Clips: Astar Shamir – Klaf Hazak (lyrics) Hazak be-ke'evim hazakim – Commercial Tislam – Radio Hazak (lyrics) Eifo Ha-yeled – Nafalta Hazak (Lyrics) Aviv Geffen – Livkot Lecha (lyrics) Michal Dalyot (Israeli Super Nanny) Gali Atari – Hazaka Me-ha-ru'ach (lyrics) Ep. No. 176 Ep. No. 218 Ep. No. 118

The Hebrew word לחפש means "to search for." So what does "המורה סתם מחפש אותי" or "לכי חפשי ת'חברים שלך" mean? Both are slang and they don't mean what you might think they mean! On this episode, Guy covers the root ח.פ.ש and explains several ways to say, "take a hike!" Listen to the All-Hebrew Version of This Episode New Words and Expressions: Lechapes – To search for, to look for – לחפש Chipus ba-reshet – Internet search – חיפוש ברשת Mano'a chipus – Search engine – מנוע חיפוש Chapsu et arizot Tnuva – Look for the Tnuva milk containers – חפשו את אריזות תנובה Lechi chapsi et elohim kol sof shavu'a – Go search for god every weekend – לכי חפשי את אלוהים כל סוף שבוע Lech chapes mi yena'ane'a otcha – Go find someone who would 'shake' you – לך חפש מי ינענע אותך Te'alat biyuv – Sewage canal – תעלת ביוב Pa'atei ha-ir tel aviv – In the outskirts of Tel Aviv – בפאתי העיר תל אביב Lech chapes ta-haverim sh'cha – Go look for your friends – לך חפש ת'חברים ש'ך Lechi chapsi ta-haverim sh'lach – Go look for your friends – לכי חפשי ת'חברים שלך Amarti lo she-yelech (le)chapes – I told him to go take a hike – אמרתי לו שילך 'חפש Amarti la sh'telech t'chapes – I told her to go take a hike – אמרתי לה שתלך תחפש Chipus mishtarti – Police search – חיפוש משטרתי Tsav hipus – search warrant – צו חיפוש Ha-mora stam mechapeset oti – The teacher picks on me for no good reason – המורה סתם מחפשת אותי Ha-mishtara stam mechapeset oti – The cops always hassle me for no obvious reason – המשטרה סתם מחפשת אותי "Chapes Oti Be-rishon" – Find me in Rishon – חפש אותי בראשון Ha-mishtara orechet chipusim acharav – The police is conducting a search after him – המשטרה עורכת חיפושים אחריו Ani adayin be-chipusim – I am still looking for… – אני עדיין בחיפושים Od lo matsati klum – I haven't found anything yet – עוד לא מצאתי כלום Playlist and Clips: Tnuva – Pirsomet (Commercial) Rami Kleinstein – Al Ha-gesher Ha-yashan (lyrics) Lech chapes mi yena'ane'a otcha Lech chapes Chipus mishtarti Agas Kimmel – Chapes Oti Be-Rishon (lyrics) Episode no. 16 Episode no. 146 Episode no. 241

The Hebrew word לנסות, to try, is very handy in everyday conversation. People always say, "try this," "don't try that," "try these pants on," "try this dish." On this episode, Guy tries to explain it all. Listen to the All-Hebrew Version of This Episode New Words and Expressions: Nasui – Married – נשוי Linso'a – To travel – לנסוע "Nisiti meod lehilachem ba-ruchot" – I really tried to fight the winds – ניסיתי מאוד להילחם ברוחות Nisiti (Piel, נסה) – I tried – ניסיתי Giliti – I found out – גיליתי Nikiti – I cleaned – ניקיתי Kiviti – I hoped – קיוויתי Shiniti – I changed – שיניתי Nisiti + Inf./noun Nisita pa'am X? – Have you ever tried X? – ניסית פעם X "Menasim limtso miklat ha-laila" – Trying to find shelter for the night – מנסים למצוא מקלט הלילה Ma ata menase lehagid? – What are you trying to say? – מה אתה מנסה להגיד? Sha'a she-ani menase lehasig otcha – I have been trying to reach you for an hour – שעה שאני מנסה להשיג אותך Ach sheli, al mi ata menase la'avod? – Bro, who are you trying to fool? – אח שלי, על מי אתה מנסה לעבוד? Tit'am, tit'ami, tit'amu – Try (food, imp.) – תטעם, תטעמי, תטעמו Timdod, timdedi, timdedu – Try on (clothes, imp.) – תמדוד, תמדדי, תמדדו Tenase ledaber itam – Try to talk to them – תנסה לדבר איתם Tenasi et ze – Try this one (f., imp.) – תנסי את זה Timdod et ha-michnasayim – Try these pants on – תמדוד את המכנסיים Ulai tenase medium – Maybe you should try medium size – אולי תנסה מדיום? Tenase/tenasi lechabot ve-lehadlik – Try to turn off and turn on again – תנסה/תנסי לכבות ולהדליק Tenasi ba-atar – Try on the website – תנסי באתר Tenasu ba-aplikatsia – Try on the app. – תנסו באפליקציה Al tenasu et ze ba-bayit – Don't try this at home – אל תנסו את זה בבית Nisuy – Experiment – ניסוי Nisuyim be-ba'aley chaim – Animal testing – ניסויים בבעלי חיים Nisayon – Experience, attempt, test trial – ניסיון Ha-nisayon ha-ze hu lo pashut kaze – This trial is not that simple – הניסיון הזה הוא לא פשוט כזה La'amod ba-nisayon – To overcome temptation – לעמוד בניסיון Nisioni – Experimental – ניסיוני Trufa nisionit – Experimental drug – תרופה ניסיונית Menuse/menusa – Experienced, seasoned – מנוסה Hu hitnasa be- – He had experience with – הוא התנסה ב- Hitnasut – Internship, training – התנסות Tkufat nisayon/hitnasut – Trial period in a new job – תקופה ניסיון/התנסות Nisuy u-te'iya – Trial and error – ניסוי וטעייה Playlist and Clips: Shlomo Artzi & Dudu Tassa – Latet Ve-lakachat (lyrics) Idan Amedi – Menasim (lyrics) Ishay Ribo – Ha-nisayon ha-ze (lyrics) Nisuy U-te'iya – Trial and Error Episode # 201 Episode # 289

Vé- (and in Hebrew) is sometimes pronounced Va- or Oo-, depending on the usage. So when is the letter ו at the beginning of a word pronounced Vé, Va or Oo? And should Hebrew learners invest their time to learn these elaborate rules? Listen to the All-Hebrew Version of This Episode New Words and Expressions: Ve – And – ו (letter vav) "Al safsal ba-gan yoshevet, u-frachim bi-se'ara" – "She's sitting on a bench, with flowers in her hair" – על ספסל בגן יושבת, ופרחים בשערה Vav + בומ"פ letters = U U-fra-chim – And flowers (archaic) – ופרחים "U-shku'a ba-halomot" – "And submerged in her dreams" – ושקועה בחלומות "Va-ani tsipor" – "And I am a bird" – ואני ציפור Masa-u-matan – Negotiations – משא ומתן Basar va-dam – Flesh and blood – בשר ודם "Mita va-hetsi" – "A bed and a half" – מיטה וחצי Hamesh va-hetsi – Half past five – חמש וחצי Shesh va-reva – Quarter past six o'clock – שש ורבע Yomam va-laila – Day and night – יומם ולילה "Esrim ve-arba sheva" – 24-7 – עשרים וארבע שבע Ze mamash yom va-laila eich she'hu hishtana – It's amazing how this person changed – זה ממש יום ולילה איך שהוא השתנה Playlist and Clips: Be'ad o neged – בעד או נגד Gali Atari – Yesh Lecha Shemesh (lyrics) Gali Atari – Derech Aruka (lyrics) Masa u-matan (KAN TV) Ayala Ingedashet – Basar va-dam (lyrics) Mita va-hetsi – A bed and a half Shtayim – Shesh Va-reva (lyrics) Corinne Alal – Sfat Imi (lyrics) Kaveret – Ba-yom u-va-laila (lyrics)

The word נגד means against, and its root gives us the Hebrew words for contrast, contradiction and conflict. We'll also head over to the Knesset in Jerusalem to hear an up or down vote take place. Hear the All-Hebrew Version of This Episode New Words and Expressions: Neged – Against, nay – נגד Be'ad – For, yea – בעד Hatsba'ah ba-knesset – A vote in the knesset – הצבעה בכנסת Haver knesset – Member of Knesset – חבר כנסת Lihyot be'ad/neged – To be for or against – להיות בעד/נגד Ani be'ad/neged – I am for/against – אני בעד/נגד Hayiti be'ad/neged – I was for/against – הייתי בעד/נגד Trufot savta neged hitkarerut – Grandma's remedies against the cold – תרופות סבתא נגד התקררות Kampeyn neged shtiya – A campaign against drinking – קמפיין נגד שתייה Holech neged ha-ru'ach – Going against the wind – הולך נגד הרוח Neged declined with pronouns: Negdi – Against me -נגדי Negdecha, negdech, negdo, negda, negdenu, negdechem, negdam – נגדך, נגדך, נגדו, נגדה, נגדנו, נגדכם, נגדם Lama kulam negdi – Why is everybody against me – למה כולם נגדי Hem hayu negdi – They were against me – הם היו נגדי Hu yatsa negdi – He spoke against me – הוא יצא נגדי Latset neged mishehu – To talk against someone – לצאת נגד מישהו Ha-olam kulo negdenu – The whole world is against us – העולם כולו נגדנו Ein li shum davar ishi negdecha – I don't have anything personal against you (m.) – אין לי שום דבר נגדך Ein li shum davar ishi negdech – I don't have anything personal against you (f.) – אין לי שום דבר נגדך O she-ata itam, o she-ata negdam – You're either for them, or against them – או שאתה איתם, או שאתה נגדם Mi neged mi – Who is playing against whom – מי נגד מי "Ha-shniya higati, ten li daka lishtot cafe, lehavin mi neged mi" – "I just got to the office, let me get some coffee and see what's going on" – השנייה הגעתי, תן לי דקה לשתות קפה, להבין מי נגד מי Negdi – Counter, opposing – נגדי Ba-kivun ha-negdi – In the other direction – בכיוון הנגדי Omes daroma – Heavy traffic southbound – עומס דרומה Ba-kivun ha-negdi patuach – Traffic in the other direction is flowing – בכיוון הנגדי פתוח Rak mul hitnagdut tsomchim – You can grow only against opposition – רק מול התנגדות צומחים Yeled she-mitnaged la-horim – A kid who is against his parents – ילד שמתנגד להורים Yesh mitnagdim? – Anyone against? – ?יש מתנגדים Hitnagdut le- – Opposition to, resistance against – התנגדות ל Nigud – Contrast, opposite – ניגוד Be-nigud le- – As opposed to – בניגוד ל Ze be-nigud la-hok – It's against the law – זה בניגוד לחוק Ze be-nigud la-heskem beineinu – It goes against our agreement – זה בניגוד להסכם בינינו Nigud inyanim – Conflict of interest – ניגוד עניינים Ke-neged kol ha-sikuyim – Against All Odds – כנגד כל הסיכויים Playlist and Clips: Be'ad o neged – בעד או נגד Shalom Hanoch – Neged Ha-ru'ach (lyrics) Lo hitnagadta, lo tsamachta – לא התנגדת, לא צמחת Nigud inyanim – Conflict of interest Ep. no. 280 about Kar, cold Ep. no. 251 about Shtiya, drinking Ep. no. 188 about Being late, le'acher Streetwise Hebrew Facebook Page

In this episode, Guy covers the different words and meanings derived from the root ק.ר.א, like how to say, "Call an ambulance", "Let's call a spade a spade," and perhaps most useful sentence of all, "Let me read to you the text he sent me." He'll also introduce you to the girl who currently holds the record for the youngest, most prolific reader of the city of Tel Aviv-Jaffa. Listen to the All-Hebrew Episode New Words and Expressions: Colloquial names of Hebrew letters – Daled, Hey, Yud, Pei, Tsadik, Kuf, Taf – ד, ה, י, פ, צ, ק, ת Si'anit ha-kri'a ha-tseira shel tel aviv-yafo – The youngest record holder reader of the city of Tel Aviv-Jaffa – שיאנית הקריאה הצעירה של תל אביב יפו Kef li likro sifrei fantazia, aval ani ohevet gam sifrei mada bidyoni – Reading fantasy books is fun, but I also like science fiction – כיף לי לקרוא ספרי פנטזיה, אבל אני אוהבת גם ספרי מדע בדיוני Structure: Kef le + mishehu + Inf. Hi koret be-chelek gadol me-ha-zman she-hi era – She reads during a big part of the time in which she's awake – היא קוראת בחלק גדול מהזמן שהיא ערה Tsarich likro la kama pe'amim le-aruchat erev – We need to call her a few times for dinner – צריך לקרוא לה כמה פעמים לארוחת ערב Mi-ma'amakim – Out of the depth – ממעמקים Mikra – Bible – מקרא Kri'ah achrona – Last call (airport) – קריאה אחרונה Kibalnu kri'ah – We (the call center) got a call for help – קיבלנו קריאה Tikre'u le-ambulans – Call an ambulance – תקראו לאמבולנס Tikre'u la-mishtara – Call the police – תקראו למשטרה Kri'ah le-ezra – A call for help – קריאה לעזרה Karata li mami sheli – You called me "mami sheli" (my darling) – קראת לי מאמי שלי Karati lecha nishmati – I called you "nishmati" (my soul) – קראתי לך נשמתי Kara le mishehu X – He called someone X – קרא למישהו + שם Kor'im li ba-shchuna malkat ha-shoshanim – They call me in the neighborhood the rose queen – קוראים לי בשכונה מלכת השושנים "Lo be'emet kor'im li Johnny" – Johnny is not my real name – לא באמת קוראים לי ג'וני Ha-horim sheli kar'u li Yonatan Binyamin – My parents called me Yonatan Binyamin – ההורים שלי קראו לי יונתן בנימין Eich kor'im lecha/lach – What's your name? – ?איך קוראים לך Ma shimcha/shmech? – What's your name? (formal) – ?מה שמך Likro le-mishehu al shem mishehu – To name someone after someone – לקרוא למישהו על שם מישהו Kar'u la al shem ha-savta – They named her after her grandmother – קראו לה על שם הסבתא Kor'im la ya'el al shem ha-savta – She's called Yael after her grandmother – קוראים לה יעל על שם הסבתא Al shem – Called after, in the name of – על שם, ע"ש Hi kruya al shem ha-savta – She's called after her grandmother – היא קרויה על שם הסבתא Hu karuy al shem ha-saba – He's called after his grandfather – הוא קרוי על שם הסבא Kar'u lecha al shem mishehu? – Did they name you after someone? – ?קראו לך על שם מישהו Al shem mi kar'u lecha/lach? – After whom did they name you? – ?על שם מי קראו לך Eich ze nikra be'ivrit – How is it called – איך זה נקרא Eich kor'im le-ze be'ivrit – How do you call it in Hebrew – איך קוראים לזה בעברית "This is what I call globalization" – Le-ze ani kore globalizatsia / ze ma she-nikra globalizatsia – לזה אני קורא גלובליזציה / זה מה שנקרא גלובליזציה Lehakri sipur – To read aloud a story to someone – להקריא סיפור Lehakri sipur lifnei ha-shena – To read a story before bedtime – להקריא סיפור לפני השינה "Bo ani akri lecha ma hu katav" – Let me read to you what he wrote – בוא אני אקריא לך מה הוא כתב Takri/Takri-ee li rega et ha-hoda'a – Read me the message for a sec. – תקריא/תקריאי לי רגע את ההודעה Bo nikra la-yeled bi-shmo – Let's call a spade a spade – בוא נקרא לילד בשמו Playlist and Clips: Ynet – Si'anit hash'alot ha-sfarim Idan Raichel's Project – Mi-ma'amakim (lyrics) Kri'ah achrona – Last Call (commercial) Eden Ben Zaken – Mexico (lyrics under Youtube clip) Eden Ben Zaken – Malkat Ha-shoshanim (lyrics) KAN TV – Eich Bocharim Shem Chiba? – How do you choose a nickname? Eich lehakri sipur la-yeladim – Commercial Mecha'at ha-michnasayim ha-ktsarim – "The shorts protest" Ep. no. 22

In Hebrew, נחמה (nechama) means consolation, comfort. It's also a woman's first name. The difference comes down to pronunciation. Today Guy explains how to give your condolences and how to jokingly comfort a friend who was delivered a cold pizza. Bonus: How do we say "Misery loves company"? How about comfort food? LISTEN TO THE ALL-HEBREW VERSION OF THIS EPISODE New Words and Expressions: Ko zkukim le-nechama – We really need consolation – כה זקוקים לנחמה Nechama – Comfort, consolation – נחמה NeCHAma – Female first name – נחמה MenaCHEM – He comforts – מנחם MeNAchem – First name – מנחם Ochel menachem – Comfort food – אוכל מנחם Ha-ochel mesapek chavaya chushit neima, menachemet – This food provides a pleasant sensual experience, comforting – האוכל מספק חוויה חושית נעימה, מנחמת Aruchat boker menachemet – Comforting breakfast – ארוחת בוקר מנחמת Aval ani menachemet et atsmi be-kafe – But I comfort myself with coffee – אבל אני מנחמת את עצמי בקפה Bamba haita menachemet oti achshav – Bamba would have comforted me right now (if only I had some) – במבה הייתה מנחמת אותי עכשיו Ase she-lo et'ave kol kach lihyot menucham ela menachem – Please let me not seek as much to be consoled as to console – עשה שלא אתאווה כל כך להיות מנוחם אלא מנחם Alcoholistim Anonimiyim – Alcoholics Anonymous – אלכוהוליסטים אנונימיים Hem menachamim oto/ota – They comfort him/her – הם מנחמים אותו/אותה Menachamim – People who pay their condolences – מנחמים Bikur nichumim – A condolence visit – ביקור ניחומים Tanchumai – My condolences – תנחומיי Pras nichumim – Consolation prize – פרס ניחומים Titnachem/titnachmi be-ze she- – Take comfort in the fact that… – תתנחם/תתנחמי בזה ש… Lehitnachem be-shokolad – Take comfort in Chocolate – להתנחם בשוקולד Tsarat rabim – hatsi nechama – Misery loves company – צרת רבים – חצי נחמה Tsarat rabim nechamat shotim/tipshim – The troubles of many are the consolation of the fool – צרת רבים – נחמת שוטים/טיפשים Playlist and Clips: Ilanit – Nechama (lyrics) Nechama Hendel – Dona, Dona (lyrics) Nechama Hendel Wikipedia Menachem Begin 1977 Menachem Begin Wikipedia Ochel menachem – Comfort Food (KAN TV) Shuly Nathan – Ana Eli (lyrics) Francesco d'assisi – Preghiera Shuly Nathan – Yerushalayim Shel Zahav (lyrics) Pras nichumim – KAN TV Avigail Roz – Hatsi Nechama (lyrics) Streetwise Hebrew ep. no. 117 – Ya Habibi Taarovet Eskot – Ve-Ulai Tavo Eizo Nechama (lyrics)

For the first time in its history, the Eurovision Song Contest was cancelled. But hopefully only this year. Many other events, both global and local, were also cancelled, all because the Coronavirus. How do we say "to cancel" in Hebrew, in the present? How about in the past? And what army radio comm talk breached the divide and made its way to civilian slang? Guy explains the root ב.ט.ל. Listen to the All-Hebrew Version of This Episode New Words and Expressions: Bitul ha-hofesh ha-gadol – Cancellation of the summer school holiday – ביטול החופש הגדול Va'ada – Committee – ועדה "Kabel/kabli bitul" – Scratch that, abort – קבל/קבלי ביטול Kabel bitul al ha-kafe, tsats mashehu – Abort the coffee, something came up – קבל ביטול על הקפה, צץ משהו Kaftor bitul – Cancel button – כפתור ביטול Mediniut bitulim – Cancellation policy – מדיניות ביטולים Dmei bitul – A cancellation fee – דמי ביטול Bitulim – Cancellations – ביטולים Levatel et ha-hafsakot – To cancel school breaks – לבטל את ההפסקות Slicha, ani tsarich/tsricha levatel – Sorry, I must cancel – סליחה, אני צריך/צריכה לבטל Ani rotse/rotsa levatel – I'd like to cancel – אני רוצה לבטל "Be-chol 64 shnot kiyum ha-eurovision, me-olam lo butla tacharut" – "During the entire 64 years of conducting the Eurovision, never before was the competition cancelled" – בכל 64 שנות קיום האירוויזיון, מעולם לא בוטלה תחרות Ha-eru'a butal – The event (m.) was cancelled – האירוע בוטל Shnehem butlu – Both were cancelled – שניהם בוטלו Mevutal, mevutelet, mevutalim, mevutalot – Cancelled – מבוטל, מבוטלת, מבוטלים, מבוטלות Ha-tacharut mevutelet – The contest is cancelled – התחרות מבוטלת Ha-kenes butal lifnei kama yamim – The conference was called off a few days ago – הכנס בוטל לפני כמה ימים Ha-kenes hitbatel biglal ha-corona – The conference got cancelled because of the Coronavirus – הכנס התבטל בגלל הקורונה Hitbatel li mashehu, az yesh li zman – Something got cancelled for me, so I have time. – התבטל לי משהו, אז יש לי זמן Hitbatla li pgisha – A meeting was cancelled for me – התבטלה לי פגישה Hitbabtlu li pgishot – Meetings were cancelled for me – התבטלו לי פגישות Hitbatel li tor la-rofa – A doctor appointment was cancelled for me – התבטל לי תור לרופא Hitbatlu li kama torim la-rofa – A few doctor appointments were cancelled for me – התבטלו לי כמה תורים לרופא Lehitbatel – To chill, to slack – להתבטל "Ha-boker hashavti lehitbatel" – "This morning I planned on doing nothing" – הבוקר חשבתי להתבטל Ma at osa? Mitbatelet be-kef – What are you doing? Nothing, just chilling – מה את עושה? מתבטלת בכיף Hu ma-ze mitbatel befnei ha-boss shelo – He really caves in front of his boss – הוא מה-זה מתבטל בפני הבוס שלו Muvtal – Unemployed – מובטל "Hu kitsets be-daka shlosha mif'alim" – "He axed within a minute three factories" – הוא קיצץ בדקה שלושה מפעלים "Ve-400 ish hafchu muvtalim" – "And 400 people became unemployed" – ו-400 איש הפכו מובטלים Avtala – Unemployment – אבטלה Ledaber le-mishehu be-bitul – To talk to someone dismissively – לדבר למישהו בביטול Playlist and Clips: Bitul ha-hofesh ha-gadol (KAN TV) Bitulim – Rakevet Ha-tacharut butla Gusto – Hashavti Lehitbatel (lyrics) Tislam – Partsufa Shel Ha-medina (lyrics) Tamuz – Holech Batel (lyrics)

Join us in celebrating our 300th episode with the best פספוסים (fisfusim), bloopers, by Hebrew learners from around the world. Learning Hebrew can be difficult. And we Israelis, who often swallow certain letters when we speak or don't pronounce our words clearly, sure don't make it any easier. So as a student trying to understand and speak the language, you're bound to make mistakes. And that's okay. The most important part is not letting your fear stop you from trying. Speaking Hebrew is and forever will be fun and exciting. Listen to the All-Hebrew Version of this Episode New Words and Expressions: Yare'ach – Moon – ירח Re'ach – Smell – ריח Ke'ev garon – Throat ache – כאב גרון Ga'on – Genius – גאון Ani shmena – I am fat – אני שמנה Shament – Cream – שמנת Shament chamutsa – Sour cream – שמנת חמוצה Ani mechoeret – I am ugly – אני מכוערת Ani me'acheret – I am late – אני מאחרת Le'acher – To be late – לאחר Rachatsti – I washed – רחצתי Ratsachti – I murdered – רצחתי Lachfof se'ar – To wash the hair – לחפוף שיער Milga – Scholarship – מילגה Achayot – Sisters – אחיות Chayot – Animals, pets – חיות Yesh li kalba ktana – I have a small dog (f.) – יש לי כלבה קטנה Aravim – Arabs – ערבים Arevim – Guarantors – ערבים Minyan – Minimum 10 men needed for prayer in synagogue – מניין Me'anyen – Interesting – מעניין Yain lavan – White wine – יין לבן Dam – Blood – דם Yain adom – Red wine – יין אדום Lehorid et ha-michnasayim – To take off his pants – להוריד את המכנסיים Lehorid et ha-mishkafayim – Take off his glasses – להוריד את המשקפיים Chut dentali – Dental floss – חוט דנטלי Chutini – G-string – חוטיני Horim – Parents – הורים Chorim – Holes – חורים Chaki li / techaki li – Wait for me – חכי לי / תחכי לי Lechakot le-mishehu – To wait for someone – לחכות למישהו Lechakot mishehu – To imitate someone – לחקות מישהו Hayiti rotsa linso'a le-Tel Aviv – I would like to go to Tel Aviv (very polite) / I would have loved to go to Tel Aviv (but I can't) – הייתי רוצה לנסוע לתל-אביב "Az tis'ee" – "So just go there!?" – !אז תסעי "Ze le-Tel Aviv?" – Is it going to Tel Aviv? – ?זה לתל-אביב Malon – Hotel – מלון Milon – Dictionary – מילון Lehitkale'ach – To take a shower – להתקלח Hitkalachti – I took a shower – התקלחתי Hitlakachti – I caught on fire – התלקחתי "Cham li" in episode no. 177 Haticha in episode no. 242 Gever – Man – גבר Mitz gezer – Carrot juice – מיץ גזר Playlist and Clips: Gazoz – Cafe Ba-tachtit (lyrics) Lilit Nagar – Tsel Etz Tamar Ve-or Yare'ach (lyrics) Avi Toledano – La Boheme (lyrics) Ha-ofarim – Huts Mi-ze Ha-kol Beseder (lyrics)

When job hunting, the Hebrew word דרושים, wanted, is what you'll find written on job ads. Guy also talks about a slang term that, well, doesn't hold anything back. A real hitter, one could say. Listen to the All-Hebrew Version of This Episode New Words and Expressions: Ha'am doresh tsedek hevrati – The people (sg.) demands social justice – העם דורש צדק חברתי Lidrosh mashehu mi-mishehu – Demand something from someone – לדרוש משהו ממישהו Anashim dorshim ha'alaat sachar – People demand a pay raise – אנשים דורשים העלאת שכר Hi doreshet leshalem la – She demands to be paid – היא דורשת לשלם לה Hi doreshet she-yeshalmu la – She demands to be paid – היא דורשת שישלמו לה Doresh/doreshet stira – "Begs to be smacked" – דורש/דורשת סטירה Partsuf doresh stira – A face in need of a slap (Backpfeifengesicht) – פרצוף דורש סטירה Drisha, drishot – Request, demand – דרישה, דרישות Drishat tashlum – Payment request – דרישת תשלום Lavo le-mishehu be-drishot – To come to someone with demands – לבוא למישהו בדרישות Drishot ha-tafkid – The job requirements – דרישות התפקיד Drishot hova – Mandatory requirements – דרישות חובה Drishot yitaron – Advantage requirements – דרישות יתרון Darush – Needed – דרוש Modaot drushim – Wanted ads – מודעות דרושים Darush chaver – A friend is needed – דרוש חבר Drushim ovdim – Staff needed – דרושים עובדים Darush chatan – A groom is needed – דרוש חתן Drusha shutafa – A female roommate is needed – דרושה שותפה "Ma nidrash kedei lihyot mefate'ach tov" – What's needed in order to be a good developer – מה נדרש כדי להיות מפתח טוב "Ve-ma nidrash kedei lehitkabel la-avoda" – And what's needed to get a job – ומה נדרש כדי להתקבל לעבודה Drasha – Sermon – דרשה Drashat bat mitzva / Drashat bar mitzva – A bat/bar mitzva speech – דרשת בת מצווה, דרשת בר מצווה Midrasha – Seminary, college – מדרשה Madrasa (Ar.) – School – מדרסה, בית ספר – مدرسة Playlist and Clips: Ha-am Doresh Tsedek Hevrati Drishot hova Modaot drushim – Wanted ads Daniel Salomon – Darush Chaver (lyrics) Aya Korem – Yonatan Shapira (lyrics) Ma nidrash Drashat Bar/Bat mitzvah Dyler – MadrasaHa-dag Nachash – Shirat Ha-sticker (lyrics)

The Hebrew word גבול means border, boundary, and limit. Its root provides us words like restrictions, limitations, and disabilities. So how would we say, "this offer is available for a limited time only"? Guy explains. Listen to the All-Hebrew Version of This Episode New Words and Expressions: Gvul (m.) (pl. gvulot) – Border, boundary, frontier, limit – גבול, גבולות Gvulot be-beit ha-sefer – Boundaries at school – גבולות בבית הספר Az ani bati ve-amarti "rabotai, yesh gvulot" – And I came and said, "gentlemen, there are boundaries" – אז אני באתי ואמרתי, "רבותי, יש גבולות" "Kshe-samim lo gvulot, ein shum siba ba-olam, she-hu yamshich lehitnaheg be-ofen lo na'im ve-lo yafe" – When you set boundaries for him, there is no reason in the world that he will continue to misbehave – כששמים לו גבולות, אין שום סיבה בעולם שהוא ימשיך להתנהג באופן לא נעים או לא יפה Lehatsiv/lasim gvulot le-mishehu – To set boundaries for someone – להציב/לשים גבולות למישהו "Ein shum ra'ash she-ya'atsor o yagbil oti" – There is no noise that will stop me or will limit me – אין שום רעש שיעצור או יגביל אותי Yagbil oti – Will limit me – יגביל אותי Yagbil sounds like yazmin (he will invite) – יגביל, יזמין "Ha-kadursal higbil oti" – Basketball limited me – הכדורסל הגביל אותי Magbit – Limiting – מגביל Lehagbil – To limit – להגביל Lehagbil masachim – To limit screen time for children – להגביל מסכים "Achat le-eize zman mugbal" – once every period of time – אחת לאיזה זמן מוגבל Ha-mivtsa mugbal be-zman/Mivtsa le-zman mugbal – The special deal is available for a limited time only – המבצע מוגבל בזמן / מבצע לזמן מוגבל Mivtsa mugbal le-yechida achat le-lako'ach – The offer is limited to one unit per customer – מבצע מוגבל ליחידה אחת ללקוח Mahadura mugbelet – Limited edition – מהדורה מוגבלת Bira be-mahadura mugbelet be-itsuv meyuchad – A limited edition beer with special design – בירה במהדורה מוגבלת בעיצוב מיוחד Heshbon bank – Restricted bank account – חשבון בנק Be-eravon mugbal – Limited, Ltd. – בערבון מוגבל, בע"מ Lakachat mashehu be-eravon mugbal – Take something with a grain of salt – לקחת משהו בערבון מוגבל Kach/k'chi/k'chu et ze be-eravon mugbal – Take it with a grain of salt – קח/קחי/קחו את זה בערבון מוגבל Mugbalut, mugbaluyot – Disability, disabilities – מוגבלות, מוגבלויות Anashim im mugbaluyot / ba'alei mugbaluyot – People with disabilities – אנשים עם מוגבלויות, בעלי מוגבלויות "Tachat migbalot corona" – Under Corona restrictions – תחת מגבלות קורונה "Ba-migbalot" – In the given circumstances – "במגבלות" "Ma nishma? beseder, ba-migbalot" – "How are you? Ok, given the limitations" – "מה נשמע? בסדר, במגבלות" Hagbalat gil/Migbalat gil – Age minimum or limit – הגבלת גיל/מגבלת גיל Yesh hagbalat gil? – Is there an age restriction? – יש הגבלת גיל? Hagbalat s'chum, hagbel s'chum – Limit the total sum – הגבלת סכום, הגבל סכום Hu avar kol gvul – He crossed the line – הוא עבר כל גבול Playlist and Clips: Rabotai, yesh gvulot (KAN TV) Yonatan Razel – Achshav Ani Af (lyrics) Ha-kadursal higbil oti – Basketball limited me (KAN TV) Meir Ariel – Neshel Ha-nachas (lyrics) Mivtsa le-zman mugbal Mahadura mugbelet – Limited edition Anashim ba'alei mugbaluyot – People with disabilities (KAN TV) Tachat migbalot Corona – Under the Corona restrictions (KAN TV) Ep. #226

Using pronouns in conversation is easy when speaking our mother tongue. But in Hebrew, it might be more difficult. In this episode, Guy explains the mechanism of Hebrew pronouns which, in turn, will help you sound more natural and casual. Listen to the All-Hebrew Version of This Episode New Words and Expressions: Lama ze magi'a lanu? – Why do we deserve it? – למה זה מגיע לנו? Ze magi'a le-mishehu/lo – Serves him right – זה מגיע למישהו/לו Magi'a le-eli – Eli deserves it – מגיע לאלי Lo yafe, lama ata omer she-magi'a lo – It's not nice to say these things, why do you say he deserves it – לא יפה, למה אתה אומר שמגיע לו Lama ze magi'a li – Why do I deserve it – למה זה מגיע לי Lo higi'a la – She didn't deserve it – לא הגיע לה Shanim she-lo shamati shum davar mimena – For years I haven't heard a thing from her – שנים לא שמעתי שום דבר ממנה Lo shamati me-Racheli klum – I haven't heard anything from Racheli – לא שמעתי מרחלי כלום Gam ani lo shamati klum mimena – I, too, haven't heard anything from her – גם אני לא שמעתי כלום ממנה Lishmo'a mashehu mi-mishehu – To hear something from someone (To know how they are doing) – לשמוע משהו ממישהו Eifo od timtsa achat kamoni she-tavin otcha – Where else can you find someone like me who would understand you – איפה עוד תמצא אחת כמוני שתבין אותך Eifo od emtsa echad kamocha she-mevin oti – Where else could I find someone like you who understands me – איפה עוד אמצא אחד כמוך שמבין אותי Kmo Benny – Like Benny – כמו בני Kamohu – Like him – כמוהו (formal: Kmoto) Kamoni, kamocha, kamoch, kamohu, kamoha, kamonu, kamochem, kamohem – Like me, you, etc. – כמוני, כמוך, כמוך, כמוהו, כמוה, כמונו, כמוכם, כמוהם "Kamoni – kamocha" – I am like you – כמוני – כמוך Anachnu sofrim tsiporim ki anachnu kol ha-zman rotsim levadé she-(ha)tsiporim nish'arot itanu – We count birds, because we want to make sure all the time, that the birds stay with us – אנחנו סופרים ציפורים כי אנחנו כל הזמן רוצים לוודא ש(ה)ציפורים נשארות איתנו Im (with) + anachnu (us) = Itanu – עם + אנחנו = איתנו Ani margisha she-li pi million yoter kashe me-hem – I feel that for me, it's million times more difficult than it is for them – אני מרגישה שלי פי מיליון יותר קשה מהם Yoter kashe li mi-le-mishehu acher – It's harder for me than it is for someone else – יותר קשה לי מלמישהו אחר Pi shtayim – Twice as much – פי שתיים Pi million – A million times – פי מיליון Ani lo rotsa she-yihyu kalim klapai – I don't want them to make it easier for me – אני לא רוצה שיהיו קלים כלפיי Playlist and Clips: Daniel Barzilai – Lama Ze Magi'a Lanu (lyrics) Rami Kleinstein – Al Ha-gesher Ha-yashan Liran Danino – Achat Kamoni (lyrics) Hen nish'arot itanu – They stay with us (bird counting in Israel) Li pi million yoter kashé me-hem

In Hebrew, תרגיל means an exercise. This episode includes many תרגילים, of all kinds. Guy also explains the difference between לְ and לַ. And as a bonus: a song in Ladino, the language of the Spanish Jews. Send Guy your audio message [email protected] Listen to the All-Hebrew Version of this Episode New Words and Expressions: Targil – Exercise – תרגיל Targilei neshima – Breathing exercises – תרגילי נשימה Targilei kol – Voice exercises – תרגילי קול Hayom anachnu na'ase kama targilim bi-myuchad la-davar ha-ze – Today we'll do a few exercises, especially for this thing – היום אנחנו נעשה כמה תרגילים, במיוחד לדבר הזה Ze targil tov le-chizuk ha-beten – This is a good exercise to strengthen the stomach – זה תרגיל טוב לחיזוק הבטן "Tsarich laasot gam kama targilei squatim ve-mishkolot" – You also need to do a few squat and weight lifting exercises – צריך לעשות גם כמה תרגילי סקוואטים ומשקולות Lo chayavim la-targil ha-ze mishkolot bichlal – One doesn't need weights for this exercise at all – לא חייבים לתרגיל הזה משקולות Ha-yeled ha-katan – The small kid – הילד הקטן Lé – to/for a – ל La – to/for the – ל Bé – in a – ב Ba – in the – ב Asa le-mishehu targil – He tricked someone – עשה למישהו תרגיל Hu asa li ma-ze targil, hi asta li ma-ze targil, hem asu li ma-ze targil – He/She/They pulled a trick on me – הוא עשה לי מה-זה תרגיל, היא עשתה לי מה-זה תרגיל, הם עשו לי מה-זה תרגיל Targil meluchlach/masri'ach – Dirty trick – תרגיל מלוכלך/מסריח Hem metargelim – They exercise – הם מתרגלים Hem metargelim hilutz – They are practicing a rescue – הם מתרגלים חילוץ Tirgul – Exercise (noun) – תרגול Letargel – To exercise, to practice – לתרגל Ata kvar meturgal – You know the drill – אתה כבר מתורגל Ani lo meturgal be-dvarim ka-ele – I am not used to these things – אני לא מתורגל בדברים כאלה Playlist and Clips: Kenan (in ladino) Targilei neshima Targilei beten – Stomach exercises Metargelim Bnaya Berrebi – Achrei She-yigamer Yehoram Gaon – Avre Tu Puerta Cerrada

'Eich omrim be-ivrit?' means 'how do you say in Hebrew?'. Today Guy explains the impersonal in Hebrew. What linguistic tools do we have to say generic things about everybody and anyone? Listen to the All-Hebrew Version of This Episode New Words and Expressions: Guf stami – The Impersonal (gramm.) – גוף סתמי Matchilim me-chadash – Starting anew – מתחילים מחדש Lo ichpat li – I don't care – לא אכפת לי Ma omrim alai – What they say about me – מה אומרים עליי Eich omrim "wi-fi" be-ivrit? – How do you say 'wi-fi' in Hebrew? – ?איך אומרים ויי-פיי בעברית Yesh Dvarim she-lo osim – There are things you shouldn't do – יש דברים שלא עושים Lo ochlim lifnei she-shotfim yadayim – You don't eat before washing your hands – לא אוכלים לפני ששוטפים ידיים Lo no'alim sandalim al ha-garbayim – You don't wear sandals on your socks – לא נועלים סנדלים על הגרביים Nish'arim ba-bayit, nish'arim ba-chayim – Staying at home, staying alive – נשארים בבית, נשארים בחיים Lo me'archim, lo mit'archim – You are not to host others, you are not to be hosted by others – לא מארחים, לא מתארחים Lo yot'sim le-picnicim – You shouldn't go out on a picnic – לא יוצאים לפיקניקים Playlist and Clips: Omanei Israel – Matchilim Me-chadash Noa Kirel – Medabrim (lyrics) Tzlil Mechuvan – Yachol Lihyot She-ze Nigmar (lyrics) Ha-tikva 6 – Ha-ivrit Ha-chadasha (lyrics) Omer Adam – Yesh Dvarim She-lo Osim (lyrics) Misrad Ha-bri'ut – Nish'arim ba-bayit, staying at home Ep. 161 – Omrim

This is the second episode on the Hebrew word מלא (malé), meaning full. Derived from מלא is the slang word מלאנתלפים (malantalafim). What does it mean and how do we say "a stuffed eggplant"? Guy gives a full explanation. Listen to the All-Hebrew Version of This Episode New Words and Expressions: "Shesh-esré mal'u la-na'ar" – The boy has reached the age of 16 – שש עשרה מלאו לנער Mal'u + le-mishehu + age Mal'u lo shloshim – He turned 30 – מלאו לו 30 Mal'u li arba'im – I turned 40 – מלאו לי 40 Mal'u la shesh – She turned six – מלאו לה שש Hu ben 40 – He is 40 – הוא בן 40 Hu chogeg 40 – He is celebrating 40 – הוא חוגג 40 Hu higi'a le-gil 40 – He reached the age of 40 – הוא הגיע לגיל 40 20 shana mal'u la-hatima al heskem ha-shalom im yarden – 20 years since the signing of the peace treaty between Israel and Jordan – 20 שנה מלאו לחתימה על הסכם השלום עם ירדן Memalé makom – Substitute, stand-in – ממלא מקום Lemalé – To fill – למלא Makom – place – מקום Lemalé tofes – To fill out a form – למלא טופס Temalé et ha-tofes – Fill out the form (m.) – תמלא את הטופס Temal'i et ha-tofes – Fill out the form (f.) – תמלאי את הטופס Tsarich lemalé et ha-tofes – You need to fill out the form – צריך למלא את הטופס Madrich le-milui tofes – Manual for filling out a form – מדריך למילוי טופס Bitu'ach leumi – Israel's national social security – ביטוח לאומי Miluy – Filling – מילוי "Be-zman she-ha-batsek mitkarer" – While the dough is chilling – בזמן שהבצק מתקרר Ani osé et ha-miluy – I am making the filling – אני עושה את המילוי Hatsil memula – Filled eggplant – חציל ממולא Hatsil memula be-basar – Eggplant stuffed with meat – חציל ממולא בבשר Hatsilim memula'im – Stuffed eggplants – חצילים ממולאים Memula'im – Stuffed vegetables – ממולאים Galbi malan – My heart is full (Ar.) – גלבי מלאן – قلبي ملان Malan (Ar.) – Full – מלאן – ملان Malantalafim – Gazillion – מלאנתלפים Malan (lots) + ta + alafim (thousands) Shvatalafim 7000 – Seven thousand – שבעת אלפים Shmonatalafim 8000 – Eight thousand – שמונת אלפים Tik 1000 (Tik elef) – Case no. 1000 – תיק אלף Sherut milu'im – Reserve service – שירות מילואים Hayal miluim / milu'imnik – Reservist – חייל מילואים, מילואמניק Avoda be-misra mele'a – Full time job – עבודה במשרה מלאה Mishehu she-malé me-atsmo – Someone who is full of himself – מישהו שמלא מעצמו Mele'ah me'atsma – Full of herself – מלאה מעצמה Playlist and Clips: Gabi Shushan – 16 Mal'u La-na'ar (lyrics) 20 shana mal'u la-hatima al heskem ha-shalom im yarden Milui tofes Miluy – Filling (food) Hatsil memula – Filled eggplant Galbi Malan (Ar.) – My Heart is full – قلبي ملان Malantalafim – Gazillion Sherut milu'im – Reserve service Ariel Horovitz – Sigal Nahmias (lyrics) Tik 1000 (Tik elef) wikipedia https://en.wikipedia.org/wiki/Investigations_involving_Benjamin_Netanyahu#Case_1000

In Hebrew, מלא (malé) means full, just like how we feel after eating too many french fries. So what does the phrase מודה בפה מלא, literally, I admit with a full mouth, mean? On this episode, Guy explains the root מ.ל.א Listen to the All-Hebrew Version of this Episode New Words and Expressions: Malé, mele'ah – Full – מלא, מלאה "Ani zocher be-leilot shel yare'ach malé" – I remember, on full moon nights – אני זוכר בלילות של ירח מלא "Ani makpida lehagid she-ani shmena, ani lo mele'a, o mele'a ba-mekomot ha-nechonim" – I insist on saying that I am fat, I am not chubby, or full in the right places." – אני מקפידה להגיד שאני שמנה, אני לא מלאה במקומות הנכונים Bachur malé – Chubby guy – בחור מלא Bachura mele'ah – Chubby girl – בחורה מלאה "Banot pashut hayu yoter mele'ot" – Girls simply used to be curvier – בנות פשוט היו יותר מלאות "Ve-ze nechshav la-yofi ha-ultimativi" – And it was considered the ultimate beauty – וזה נחשב ליופי האולטימטיבי Mele'im ad efes makom – Filled to capacity – מלאים עד אפס מקום Ha-ganim ha-leumiyim mele'im ad efes makom – The national parks are filled to capacity – הגנים הלאומיים מלאים עד אפס מקום Tfusa mele'a – Full occupancy – תפוסה מלאה Modé be-fe malé – I fully admit – מודה בפה מלא Ledaber be/im pe malé – To speak with your mouth full – לדבר ב/עם פה מלא Asita malé ta'uyot – You made lots of mistakes – עשית מלא טעויות Hayu sham malé anashim – There were lots of people there – היו שם מלא אנשים Ani save'a/sve'ah – I am full (food) – אני שבע/שבעה Ani malé/mele'ah – I am full (food, coll.) – אני מלא/מלאה "Slicha, ani ma-ze malé/mele'ah, lo mesugal/mesugelet" – Sorry, I am so full, I just can't – סליחה, אני מה זה מלא/מלאה, לא מסוגל/ת "Yashavnu ve-achalnu, hitmaléti chips" – We sat and ate, I filled myself with chips – ישבנו ואכלנו התמלאתי צ'יפס "Al titmal'u, tash'iru makom la-ochel" – Don't get too full, leave some room for the food – אל תתמלאו, תשאירו מקום לאוכל "Al titmal'u yoter midai, yesh harbe ochel" – Don't get too full, there's a lot of food – אל תתמלאו יותר מדיי, יש הרבה אוכל "Yow, ma-ze hitmaleti" – Wow, I am so full – יואו, מה זה התמלאתי Ha-otobus hitmalé – The bus became full – האוטובוס התמלא Otobus Ha-shabat – The shabbat bus – אוטובוס השבת Playlist and Clips: Knesiyat Ha-sechel – Hayinu Osim Ahava (lyrics) Ani lo mele'ah – KAN TV Mele'im ad efes makom – Filled to capacity Ishai Ribo – Ha-nisayon ha-ze (lyrics) Sarit Avitan – Lo Mat'imim (Lyrics on youtube) Shalom Hanoch – Tiyul Le-Yafo (lyrics) Otobus ha-shabat – KAN TV

What are your plans for the weekend? What are your plans for next year? Planning anything? Was this planned? Hey, any plans? On this episode, Guy explains the Hebrew root ת.כ.נ and how to say that something was unplanned. Listen to the All-Hebrew Version of this Episode New Words and Expressions: Ten li koach – Give me strength – תן לי כוח Tochnit – Program, plan – תוכנית "Ha-sha'a shmone, ein li tochniyot" – It's eight o'clock, I don't have plans – השעה שמונה, אין לי תוכניות Ma ha-tochniyot? – What are the plans? – מה התוכניות "Tiyul, avoda, limudim" – Trip, work, studies – טיול, עבודה, לימודים Tochnit radio – Radio show – תוכנית רדיו Tochnit televizya – TV program – תכנית טלוויזיה Tochniyot metsi'ut – Reality show – תוכנית מציאות "Lama at mit'akeshet letachnen li ta-chayim" – Why do you insist on planning my life – למה את מתעקשת לתכנן לי ת'חיים Letachnen – To plan – לתכנן Tichnun – Planning, designing – תכנון Ma ha-tichnunim le-shabbat – What are the plans for Saturday – מה התכנונים לשבת Ma ha-tichnunim la-shana ha-ba'a – What are the plans for next year – מה התכנונים לשנה הבאה Metuchnan – Planned – מתוכנן Ha-herayon haya metuchnan – The pregnancy was planned – ההריון היה מתוכנן "Mikriyut mevorechet" – Blessed coincidence – מקריות מבורכת She'ela ishit – Personal question – שאלה אישית Ma metuchnan le-shabbat – What's planned for Saturday – מה מתוכנן לשבת Tochna – Software – תוכנה Handasat tochna – Software engineering – הנדסת תוכנה Tochnat zoom – The Zoom software – תוכנת זום Lama tsarich lilmod tichnut – Why does one needs to learn programming – למה צריך ללמוד תיכנות To program – Letachnet – לתכנת Metachnet, tochnitan – Programmer – מתכנת, תוכניתן Tochen – Content – תוכן Tochen ha-inyanim – The table of contents – תוכן העניינים Tchuna – Feature, attribute – תכונה Playlist and Clips: Mati Caspi – Yom Shishi Chazar (lyrics) Daniel Sergi – Ma Ha-tochniyot (Spoken Word) Josie Katz – Tni Li Lehachlit (lyrics) Herayon lo metuchnan – Unplanned pregnancy (Go to min. 11.30) Tochna – Software Tochnat Zoom – Tutorial Letachnet, tichnut Max Malkiel – Recipes

The Hebrew word כוח means power, strength, or energy. Other than the frequently used saying, אין לי כוח, there are other words and expressions that we must cover, like "super powers," "evil forces" and "gravity." Listen to the All-Hebrew Version of this Episode New Words and Expressions: Ten li koach – Give me strength – תן לי כוח Yesh bi od koach – I still have strength – יש בי עוד כוח Ein li koach – I don't have the energy – אין לי כוח Ein li koach elav/eleha – I don't have energy for him/her – אין לי כוח אליו/אליה Yesh lecha/lach koach liftoach et ze? – Are you strong enough to open this? – יש לך כוח לפתוח את זה? Ein li koach le-mischakim – I don't have the energy for games – אין לי כוח למשחקים Mis'chakim shel koach / mis'chakei koach – Power games – משחקים של כוח, משחקי כוח Hetsi ko'ach – "Half power", disappointing – חצי כוח Koach elyon – Force majeure – כוח עליון Yishar koach – Good job, well done – יישר כוח Yishar koach > shokoyach (Yiddish) – Good job – יישכוייח, יישר כוח Koach ha-meshicha – Gravity – כוח המשיכה Shatfu be-khol ha-koach – Share with all your might – שתפו בכל הכוח Yipuy koach – Power of attorney – יפוי כוח Kochot tsava – Army forces – כוחות צבא Kochot mishtara – Police forces – כוחות משטרה Kochoteinu – Our forces, our soldiers – כוחותינו Ze lo kochot – It's an uneven situation, a mismatch – זה לא כוחות Be-kochot atsmi – On my own, by myself – בכוחות עצמי Kochot-Al – Super powers – כוחות-על Act kochani – Aggressive act – אקט כוחני Kochanut – Aggressiveness – כוחנות Koach adam – Human resources (HR) – כוח אדם Kochot hashuk – Market forces – כוחות השוק Be-kochot mechudashim – "In regained forces", revitalized, recharched – בכוחות מחודשים Ani mekave lachzor la-avoda achrei ha-hofesh be-kochot mechudashim – I hope to get back to work with renewed vigor after the holiday – אני מקווה לחזור לעבודה אחרי החופש בכוחות מחודשים Kochot ha-resha – Evil forces – כוחות הרשע Playlist and Clips: Ariel Zilber – Ten Li Koach (lyrics) Idan Raichel's Project – Yesh Bi Od Ko'ach (lyrics) Margalit Tsan'ani – Ein li koach le-mischakim (lyrics) Rita – Bo' (lyrics) Shkoyach – Shtisel Ronit Roland – Ha-sipur (lyrics) Yipuy koach – Power of Attorney Meir Ariel – Laila Shaket Avar Al Kochoteinu (lyrics) Einav Jackson-Cohen – Ze Lo Kochot (lyrics) Itay Levy – Ba-sha'ot Ha-metot (lyrics) Kochot-Al – Super powers Act kochani – An aggressive act

How do we say the words contagious and infect in Hebrew, and how are they related to the Hebrew word for glue? Bonus: We'll learn how to say sticky rice! Listen to the All-Hebrew Version of this Episode New Words and Expressions: Devek - Glue - דבק Hu nidbak be-Corona - He was infected with Corona - הוא נדבק בקורונה Yesh sham nidbakim - There are infected people there - יש שם נדבקים Ha-im nitan lehidabek me-havilot she-magi'ot mi-sin? - Could we get infected from packages that arrive from China? - ?האם ניתן להידבק מחבילות שמגיעות מסין Lehidabek be-Corona me-havilot - To get Corona from packages - להידבק בקורונה מחבילות Lehidabek be-X mi-Y - To get X from Y - להידבק במשהו ממישהו Tizaher/tizahari lo lehidabek - Be careful as to not get infected - תיזהר/תיזהרי לא להידבק Ani lo rotse/rotsa lehidabek - I don't want to be infected - אני לא רוצה להידבק Lehibadek - To be tested - להיבדק Hadbaka - Contagion - הדבקה Hayu mikrim shel hadbakot - There were cases of contagion - היו מקרים של הדבקות Otsrim et sharsheret ha-hadbaka - Putting an end to the chain of contagion - עוצרים את שרשרת ההדבקה Mikrei hadbaka - Infection cases - מקרי הדבקה Lehadbik mishehu be-Corona - To infect someone with Corona - להדביק מישהו בקורונה Ba'alei hayim yecholim lehadbik otanu be-Corona? - Could pets infect us with Corona? - בעלי חיים יכולים להדביק אותנו בקורונה "Im ha-devek she-shamarti li ba-megera" - With the glue I kept in my drawer - עם הדבק ששמרתי לי במגירה "Et kol ha-halakim sheli hidbakti hazara" - I glued together all my (broken) pieces - את כל החלקים שלי הדבקתי חזרה Ha'atek hadbek - Copy and paste - העתק הדבק Hedbek - Collage - הדבק Nasa'im - Carriers (virus) - נשאים Ani nose - I carry - אני נושא Laset - To carry - לשאת Davik - sticky - דביק Orez davik - Sticky rice - אורז דביק Madbeka - Sticker - מדבקה Lihyot davuk le-mishehu - To be stuck to someone's back - להיות דבוק למישהו Dai lehidabek elai - Stop sticking to my back - די להידבק אליי Hu nidbak elai - He's sticking to me - הוא נדבק אליי Ze ts'hok midabek - Infectious laugh - צחוק מידבק Machala midabeket (Coll. medabeket) - Contagious disease - מחלה מידבקת Playlist and Clips: SWH on Spotify Nidbak be-Corona - KAN TV Lehidabek be-X mi-Y - To get infected with X from Y Hadbaka - KAN TV Sharsheret ha-hadbaka - The contagion chain Sharsheret ha-hadbaka - The contagion chain (Arabic) Sharsheret ha-hadbaka - The contagion chain (Russian) Mi yachol lehadbik et mi? Jane Bordeau - Kviyot (lyrics) Nasa, nasa'im - Carrier Ts'hok midabek

The מדחום (thermometer) could be our best friend or worst nightmare. For some, it determines whether they can go out or must stay quarantined. So on this episode Guy covers the Hebrew words and phrases you need to know about למדוד חום, to take one's temperature, and other useful idioms during these crazy days of Corona. Stay safe! Listen to The Promised Podcast Listen to the All-Hebrew Version of this Episode New Words and Expressions: Madchom - Thermometer - מדחום "Anachnu omrim le-kol ha-anashim she-yesh lahem chom…" - We tell all the people who have a fever... - אנחנו אומרים לכל האנשים שיש להם חום Yesh/Ein li chom - I have a fever/I have no fever - יש / אין לי חום "Kshe-at modedet kama ani noten" - When you measure how much I give - כשאת מודדת כמה אני נותן Limdod chom - To check the temperature - למדוד חום Medidat chom - Temperature check - מדידת חום Ta medida - Fitting room - תא מדידה Medidat chom / Bdikat chom - Checking the temperature - מדידת חום / בדיקת חום Bo ani emdod lecha chom, Boi ani emdod lach chom - Let me check your temperature - בוא/י אני אמדוד לך חום Yesh lecha/lach chom? - Do you have a fever? - ?יש לך חום Madadta/madadet chom? - Did you take your temperature? - ?מדדת חום Yesh li chom namuch/gavoha - I have a low/high fever - יש לי חום נמוך/גבוה "Ha-yeled ben shloshim, yesh lo chom gavoha" - "The kid who is 30 year old, he's got a high fever" - הילד בן שלושים, יש לו חום גבוה Madad Dow Jones - The Dow Jones index - מדד דאו-ג'ונס Madad yuli - The month of July index - מדד יולי Efshar limdod? - Could I try it on? - ?אפשר למדוד Madadti (madati) et ze - I tried it on - מדדתי את זה Madadt (madadet) et ze - You (f.) tried it on - מדדת את זה Eich modedim hatslacha shel ha-shivuk? How do you measure the success of the marketing? - איך מודדים הצלחה של השיווק Bi-drom tsarfat nimdedu 40 ma'alot - In the south of France, 40 degrees were measured - בדרום צרפת נמדדו 40 מעלות Playlist and Clips: Le-kol ha-anashim she-yesh lahem chom - KAN TV Yirmi Kaplan - Modedet (lyrics) Ehud Banai - Mahari Na (lyrics) Madad - Index Eich modedim hatslacha Nimdedu 40 ma'alot Streetwise Hebrew Ep. #177 Streetwise Hebrew Ep. #65

The Hebrew word בידוד, quarantine, will likely be the word of the year. So it's appropriate that Guy discusses its root, ב.ד.ד, and covers some of the Hebrew words derived from it, like isolation, insulation and solitude. Ruben's Pronunciation Course: https://tlv1.fm/happy6 Listen to the All-Hebrew Version of this Episode New Words and Expressions: Ani be-bidud ba-bayit - I am in quarantine at home in Shanghai - אני בבידוד בבית Hesger - Quarantine - הסגר "Ne'elatsim lehikanes le-bidud" - We have to get into quarantine - נאלצים להיכנס לבידוד "Ve-im kvar bidud, az she-yihye be-style" - If it's already quarantine, it should be with style - ואם כבר בידוד, אז שיהיה בסטייל "Anachnu mevudadim me-ha-olam" - We're isolated from the world - אנחנו מבודדים מהעולם "Aval yesh lanu et ha-teva shelanu" - But we have our piece of nature - אבל יש לנו את הטבע שלנו "Mevudadim" - People who are in quarantine - מבודדים Bayit mevudad - Isolated house - בית מבודד Levoded - To isolate - לבודד Bidud - Isolation, quarantine, insulation - בידוד Hu/hi be-bidud - He/she is in quarantine - הוא/היא בבידוד Anachnu nichnasim le-bidud - We're getting into quarantine - אנחנו נכנסים לבידוד "Bidud hamisha kochavim" - Five star quarantine - בידוד חמישה כוכבים "Ein psharot ba-bidud, ze hayav lihyot barur" - There is no compromise in quarantine, it has to be clear - אין פשרות בבידוד, זה חייב להיות ברור Badad (flowery) - Alone - בדד "Levad, al ha-gag, shabatot ve-hagim" - Alone, on the rooftop, on weekends and holidays - לבד, על הגג, שבתות וחגים "Mi-bdidut ha-anashim hofchim kashim" - Because of loneliness people become difficult - מבדידות האנשים הופכים קשים Mishehu margish boded - Someone feels lonely - מישהו מרגיש בודד Hayal boded - Lone soldier - חייל בודד Ee boded - Desert island - אי בודד Gerev boded(a) - Lonely sock - גרב בודד/ה Boded - Alone, single - בודד "Hayo haya panas boded" - once upon a time there was a single streetlight - היה היה פנס בודד Kartis boded - Single ticket - כרטיס בודד Notru kartisim bodedim - There are only a few tickets left - נותרו כרטיסים בודדים Lehitboded - To isolate oneself - להתבודד Hitbodedut - Seclusion - התבודדות Playlist and Clips: Lehikanes le-bidud - KAN TV Ein psharot ba-bidud Zohar Argov - Badad (lyrics) Yehudit Ravits - Shabatot Ve-hagim (lyrics) Ktsat Acheret - Shir Bein Arbayim (lyrics) Hayalim bodedim Gerev bodeda Ha-tarnegolim - Panas Boded (lyrics)

What does it mean when an Israeli says, זרום איתי (zrom iti), flow with me? And what is זרם הגולף? Guy goes with the flow and explains it all. Ruben's Pronunciation Course: https://tlv1.fm/happy6 Listen to the All-Hebrew Version of this Episode New Words and Expressions: Lizrom - To flow - לזרום "Hashmal Zorem Be-chapot yadeicha" - Electricity flows in your hands - חשמל זורם בכפות ידיך "Taamin she-hayim zormim" - Just believe that life goes on - תאמין שהחיים זורמים Mayim zormim - Running water - מים זורמים Mayim omdim -Stagnant water - מים עומדים Lenahel sicha zoremet - To have a flowing conversation - לנהל שיחה זורמת Ani rotsa she-toridu et ha-filterim, ve-kacha ha-sichot shelachem yihyu harbe yoter zormot ve-me'anyenot - I'd like you to take off the filters, and in this way your conversations will be more flowing and interesting - אני רוצה שתורידו את הפילטרים וככה השיחות שלכם יהיו הרבה יותר זורמות ומעניינות Ani zorem - I am flexible, I "flow" - אני זורם Nu, zrom iti - Come on, work with me here - נו, זרום איתי Zirmi > Zremi - Flow (Imp. F.) - זרמי Zirmu > Zremu - Flow (Imp. Pl.) - זרמו Lizrom im mishehu - To agree to courting - לזרום עם מישהו "Bachura zoremet" - A girl who goes with anyone (derog.) - בחורה זורמת Mishehu hifsik et ha-zerem ba-snif ha-merkazi - Someone stopped the current in the main branch - מישהו הפסיק את הזרם בסניף המרכזי Zerem hashmali - Electric current - זרם חשמלי Zramim - Currents, streams - זרמים Zerem yam - Ocean current - זרם ים Zerem ha-golf - Gulf Stream - זרם הגולף Zrima yafa be-kol ha-nechalim - Nice water-flow in all the rivers - זרימה יפה בכל הנחלים Machsom Ktiva - Writer's block - מחסום כתיבה Zrima ba-ktiva - Flow in the writing - זרימה בכתיבה Lehazrim - "To cause flowing" / To transfer large quantities of liquid or info - להזרים Hazramat ha-gaz le-yarden - The transfer of the (natural) gas le-yarden - הזרמת הגז לירדן Huzram - Was made to flow - הוזרם Playlist and Clips: Ruti Navon - Hashmal Zorem Be-chapot Yadeicha (lyrics) Sarit Hadad - Zormim (lyrics) Mayim Zormim - Kan Hadashot Sicha Zoremet - tips Tamouz - Panas Ha-rchov (lyrics) Zerem Ha-Golf Zrima ba-nechalim - Kan Hadashot Hazramat Gaz - Ynet

What's לקנפג (lecanfeg) in Hebrew? What's לסמס (lesames)? And what do we Israelis mean when we ask you to give us your 'mail'? Guy explains what happens to foreign words when they start feeling comfortable in their new Israeli home. Ruben's Pronunciation Course: https://tlv1.fm/happy6 Listen to the All-Hebrew Version of this Episode New Words and Expressions: Homo'im - Gays - הומואים Ha-homo'im ve-ha-lesbiot tsa'adu ha-yom be-tel aviv' - The gays and lesbians marched today in Tel Aviv - ההומואים והלסביות צעדו היום בתל אביב Hamburger, Hamburgerim - Hamburger, hamburgers - המבורגר, המבורגרים Radiatorim - Radiators - רדיאטורים Snob, Snobit, Snobim, Snobiyot - Snob - סנוב, סנובית, סנובים, סנוביות Mail, mailim - E-mail, e-mails (also: E-mail address) - מייל, מיילים "Im mishehu mishtalet lanu al ha-mail" - "If someone takes over our email" - אם מישהו משתלט לנו על המייל "Hu yachol lehishtalet lanu al ha-hayim dei be-kalut" - "He can take control of our life quite easily" - הוא יכול להשתלט לנו על החיים די בקלות Kuger, kugeriyot - Cougar, cougars - קוגר, קוגריות Milfiyot - MILFs - מילפיות Lecanfeg - To configure - לקנפג Cinfug - Configuration - קנפוג Leshadreg - To upgrade - לשדרג ״Wats'ep li ve-ered״ - Whatsapp me and I'll come down - ווטסאפ לי וארד Pableki - Make it public (F.)! - פבלקי Sames li hoda'a - Send me a message - סמס לי הודעה Lesames - To send a message on the cellular phone - לסמס Simasti/Ani mesames lecha et ha-mispar - I sent/ I am sending you the number on sms. - סימסתי/אני מסמס לך את המספר Histamasnu - We sent each other messages - הסתמסנו Histamasnu kol ha-laila - We corresponded via messages all night - הסתמסנו כל הלילה Shivuk, Marketing - Marketing - שיווק, מרקטינג Playlist and Clips: Paul Taylor - Stand up, Franglais Homo'im Mail, mailim Kugeriyot ve-milfiyot Eich lecanfeg router? Erez Lev - Haim Be-toch Masach (lyrics) Histamasnu Ha-tikva 6 - Ha-ivrit Ha-chadasha

Slang usage of the word קרוע (ka'rua), literally meaning 'torn', is fascinating because when someone says it about themselves, it means one thing, and when the same is said about them behind their back, it means something completely different. Guy explains. Listen to the All-Hebrew Version of this Episode New Words and Expressions: Kara - He tore - קרע Kara - He read - קרא "Bachur ehad kara et sharvuli" - One guy tore my sleeve - בחור אחד קרע את שרוולי U-me-az ha-sharvul sheli karu'a - And since then, my sleeve is torn - ומאז השרוול שלי קרוע Meitar karu'a - A torn string - מיתר קרוע Hu ma-ze karu'a - He's a bit crazy - הוא מה-זה קרוע Ani karu'a me-ayefut - I am dead tired - אני קרוע מעייפות Ha-lev sheli nikra le-shnayim - My heart is/was torn in two - הלב שלי נקרע לשניים Lehikara - To be torn - להיקרע Rak she-lo yikara - I just hope it won't tear - רק שלא ייקרע Ze yikara ba-sof - It will tear at the end - זה ייקרע בסוף Mashehu kore'a - Something funny - משהו קורע Kore'a mi-ts'hok - Hilarious - קורע מצחוק Eize kore'a haya - It was so funny - איזה קורע היה Hu ma ze kore'a - He is hilarious - הוא מה-זה קורע Nikrati mi-ts'hok - Laughed my head off - נקרע מצחוק Likro'a le-mishehu et ha-tsura - To beat someone up badly - לקרוע למישהו את הצורה Kar'u lo et ha-tsura - They beat him up real bad - קרעו לו את הצורה. Ma-ze kar'u oti ba-amlot - They really overcharged me with horrible fees - מה-זה קרעו אותי בעמלות Likro'a et ha-ir - To go bar hopping - לקרוע את העיר Kol ha-shavu'a karati ta'tachat - All week I worked my butt off - כל השבוע קרעתי ת׳תחת Likro'a et ha-tachat - To work hard - לקרוע ת׳תחת Likro'a le-mishehu et ha-tachat - To make someone work really hard - לקרוע למישהו ת׳תחת Kera, kra'im - A tear, tears - קרע, קרעים Ha-kera ba-hevra ha-israelit - The rift within Israeli society - הקרע בחברה הישראלית Salat im kir'ei pasta - Salad with torn pieces of pasta - סלט עם קרעי פסטה Pasta im kir'ey dag barramundi be-rotev bechamel - Pasta with pieces of Barramundi fish in bechamel sauce - פסטה עם קרעי דג ברמונדי ברוטב בשמל Gnocchi be-rotev agvaniyot beiti - Gnocchi in a homemade tomato sauce - ניוקי ברוטב עגבניות ביתי Im kire'i mozzarella she-gam ha-yeladim yohavu - With tears of mozzarella that the kids will love, too - עם קרעי מוצרלה שגם הילדים יאהבו Kr'ia - Tearing, ripping - קריעה Likro'a kri'a - To perform the kri'a - לקרוע קריעה Kri'at tachat - Tough job - קריעת תחת Eize kri'a ha-yom ha-ze - What a hard day - איזה קריעה היום הזה Kri'at yam suf - The parting of the Red Sea - קריעת ים סוף Playlist and Clips: Margalit Tsan'ani - Yamma (lyrics) Daniel Salomon - Meitar Karu'a (lyrics) Ishay Ribo - Ha-lev Sheli (lyrics) Shai Sol - Kshe-yavo Ha-zman Katav hadashot nikra mi-ts'hok (Hadashot 12) Ha-pusi shel Lucy - Vodka Redbull

Guy demonstrates how to use 4 valuable online tools he thinks every Hebrew learner should know. Listen to the All-Hebrew Version of this Episode Tools & Examples: Morfix Example: Yishte, he will drink Reverso Example: Sirton, film/footage Somebody posted some old footage of me from the '80s on YouTube - מישהו העלה ליוטיוב סרטון ישן שלי משנות השמונים Sirton avtacha - Security footage - סרטון אבטחה Sirton interneti - Internet footage - סרטון אינטרנטי Sirton ta'amula - Propaganda footage - סרטון תעמולה Sirtonei hadracha - Training videos - סרטוני הדרכה Wikipedia in Hebrew Example: שנת צהריים שנת צהריים היא נמנום קצר, לרוב לאחר ארוחת צהריים. בחלק מהתרבויות היא חלק בלתי נפרד מסדר היום הקבוע. שנ״צ "Ha-comeback shel ha-shnats" - The comeback of the siesta - הקאמבק של השנ״צ Google in Hebrew Search "davka tlv1" Search "intonation tlv1" Search "accent tlv1" Playlist and Clips: Arik Einstein - Don Quixote (lyrics)

Ordering falafel in Israel may seem simple. But when learning Hebrew, the many different options and the barrage of short and direct questions from the seller could make the whole experience a bit stressful. On this episode, Guy explains how to keep calm through the mayhem of an Israeli falafel stand at lunch time. Ruben's Pronunciation Course: https://tlv1.fm/happy6 Listen to the All-Hebrew Version of this Episode New Words and Expressions: Mana falafel - A portion of falafel (in a pita) - מנה פלאפל Hatsi mana - Half a portion - חצי מנה Ten li mana falafel vaksha - Please give me a portion of falafel please - תן לי מנה פלאפל (ב)בקשה Falafel be-tsalahat - Falafel on a plate - פלאפל בצלחת Ten li mana falafel lakachat vaksha - Please give me a portion of falafel to go - תן לי מנה פלאפל לקחת (ב)בקשה Ta'aroz/ta'arzi li vaksha - Please pack it for me - תארוז/תארזי לי (ב)בקשה La'aroz lecha? - Shall I pack it for you? - ?לארוז לך Lasim - To put - לשים Ma lasim lecha/lach? - What shall I put in the pita, for you? - ?מה לשים לך Ma limro'ach? - What to spread? - ?מה למרוח T'china - Tahini - טחינה Kruv adom - Red cabbage - כרוב אדום Salat - Salad - סלט Tasim li ktsat - Please put some for me - תשים לי קצת Hummus - lasim lecha/lach? - Hummus - should I put for you in the pita? - ?חומוס לשים לך Hummus - lasim? - Hummus, to put? - ?חומוס לשים Shum, lasim - Garlic, to put? - ?שום לשים Sim/simi li ktsat petrozilia - Put some parsley for me - שים/שימי לי קצת פטרוזיליה Lo harbe, zehu - Not much, that's it - לא הרבה, זהו Al tasim/tasimi li batsal - Don't put onions - אל תשים/תשימי לי בצל Harif? - Spicy? - ?חריף Kadurei falafel (falafelim) - Falafel balls - כדורי פלאפל Rak be-zehirut ki ze ta'im me'od - Be careful because this is delicious! - רק בזהירות כי זה טעים מאוד Salatim - Salads - סלטים S'hug - A spicy yemenite sauce - סחוג Salatim? - How about salads - ?סלטים "be-mehir shel falafel - tisot le-eropa be-hatsi hinam" - For the price of falafel, flights to europe really cheap - במחיר של פלאפל, טיסות לאירופה בחצי חינם Playlist and Clips: Lahakat Ayalon - Shir Ha-falafel (lyrics) Manat ha-falafel ha-tova ba-aretz Rak be-zehirut ki ze ta'im me'od Low cost flights be-mechir shel falafel Nissim Garame - Shir Ha-falafel (lyrics)

Many podcast listeners have written to ask, "How can I improve my Hebrew?" Some live in Israel. Others, abroad. But each has their individual linguistic needs on which they need to focus. So on this episode, Guy provides 7 tips that will help anyone, from those highly proficient to those just getting started, improve their spoken Hebrew. Listen to the All-Hebrew Version of this Episode Tip #1: Watch KAN TV on youtube Clip 1 Clip 2 Kan News Tip #2: Listen to songs in Hebrew Ruchama Raz - Halomot Shmurim (lyrics) Tip #3: Listen to the international news in your language, then switch to the news in Hebrew .היום חגגו שערי הצהובונים, את האש חטפה בעיקר מייגן, מי שנתפסת כמי שהפרידה בין הנסיך למשפחתו Tip #4: Find Hebrew content and material about something you absolutely love Met-al-metal Metal Music Podcast Compost & permaculture Training dogs Tip #5: Listen to the Hebrew version of our podcast, Streetwise Hebrew Plus Linso'a - Hebrew version Ashkara - Hebrew version Tip #6: Find someone to chat with on a regular basis, even if by Skype Tip #7: Try to read JPost's IVRIT Check out IVRIT, the Jerusalem Post magazine in simple Hebrew

The Hebrew word הרי (harei) is a tiny elusive word used to emphasize the words that follow it. Listen to the examples Guy prepared to help explain this somewhat fancy word. Ruben's Pronunciation Course: https://tlv1.fm/happy6 Listen to the All-Hebrew Version of this Episode New Words and Expressions: Ata harei yode'a - You surely know - אתה הרי יודע Harei lama hem asu et ze - Well, you know why they did it, right? - ?הרי למה הם עשו את זה Hu harei lo holech limkor et ha-bait - Surely he's not going to sell the house - הוא הרי לא הולך למכור את הבית Az zehu she-ken - Actually, he would - אז זהו, שכן Hu harei rak yeled - He is, after all, only a child - הוא, הרי, רק ילד Hu harei lo yachol lifgo'a be-zvuv - He wouldn't hurt a fly - הוא הרי לא יכול לפגוע בזבוב Hi harei lo yechola lifgo'a be-zvuv - She wouldn't hurt a fly - היא הרי לא יכולה לפגוע בזבוב The most famous harei is probably this one: Harei at mekudeshet li be-taba'at zo - With this ring be thou consecrated unto me as my wife - הרי את מקודשת לי בטבעת זו Hareini mekabel al atsmi - I hereby take upon myself - הריני מקבל על עצמי Harei ani hizmanti oto! - You do realize that I was the one who invited him - !הרי אני הזמנתי אותו Harei lo hivtachti she-ehye kan be-shesh - After all I didn't promise I'd be here at six - הרי לא הבטחתי שאהיה כאן בשש Playlist and Clips: Nurit Galron - Ata Harei Yode'a (lyrics) Ofer Levy - Eize Min Olam (lyrics) Shlomi Shabat - Harei At Mekudeshet Li (lyrics) Ravid Plotnick - Hareni

It's winter time for us in the northern hemisphere. It is also the time we start over-using the Hebrew word קר (cold) because, for us Israelis, 14-17 degrees celsius (57-63 degrees fahrenheit) is considered cold. To get us ready for cooler temperatures, Guy prepared warm-up exercises consisting of words and phrases from the root ק.ר.ר that cover all things chill, cooling and our beloved refrigerators. Ruben's Pronunciation Course: https://tlv1.fm/happy6 Listen to the All-Hebrew Version of this Episode New Words and Expressions: Perek horpi - Wintery episode - פרק חורפי Kar ba-leilot - It's cold at night - קר בלילות Mamshich lihyot kar - It continues to be cold - ממשיך להיות קר Eize kor ba-huts - How cold it is outside - איזה קור בחוץ Kach sveder, kar ba-huts - Take a sweater, it's cold outside - קח סוודר, קר בחוץ Kor klavim - It's freezing - קור כלבים Ha-ru'ach ha-krira - The chilly wind or breeze - הרוח הקרירה Karir - Chilly - קריר "Kshe-beineinu karir" - When it's cold between us - כשבינינו קריר Krirut - Coldness - קרירות Kerur - Cooling / refrigeration - קירור Lishmor be-kerur le'achar ha-pticha - Keep refrigerated after opening - לשמור בקירור לאחר הפתיחה Technai mekarerim - Fridge technician - טכנאי מקררים Mekarer - Refrigerator - מקרר Lekarer - To chill - לקרר Lechamem - To heat up - לחמם Efshar lekarer li et ze tipa? - Is it possible to make it a bit colder for me? - ?אפשר לקרר לי את זה טיפה Efshar lechamem li et ze tipa? - Is it possible to heat it up a bit for me? - ?אפשר לחמם לי את זה טיפה Mekorar - Chilled / caught a cold - מקורר Ani mekorar / Ani metsunan - I got a cold - אני מקורר / אני מצונן Trufot savta neged hitkarerut - Grandma's remedies against the cold - תרופות סבתא נגד התקררות Kamim ba-boker, ein hitkarerut - You wake up in the morning, there's no cold - קמים בבוקר, אין התקררות Hitkarerut - Drop in temperature - התקררות Hitchamemut - Heating - התחממות Playlist and Clips: Kar ba-leilot Noy Fadlun - Sveder (lyrics) Shalom Hanoch - U-kshe-beineinu Karir (lyrics) Technai mekarerim Hava Alberstein - Shir Tishrey (lyrics) Trufot savta neged hitkarerut

The Hebrew word סיפור (sipur) means a story. Though in certain situations סיפור could also mean a matter, a thing, or a mess. The root ס.פ.ר acts a bit funny in some of its verb formats. No need to worry because on this episode Guy explains it all. Listen to the All-Hebrew Version of this Episode https://tlv1.fm/happy6 New Words and Expressions: Ze haya sipur shel horef - It was a winter (love) story - זה היה סיפור של חורף Sipur ahava - Love story - סיפור אהבה Haya li sipur ito/ita - I had a (love) story with him/her - היה לי סיפור איתו/איתה Eize sipur achshav - What a mess - איזה סיפור עכשיו Festival mesaprei sipurim - Storytelling festival - פסטיבל מספרי סיפורים Lesaper sipur - To tell a story - לספר סיפור Saper ma nishma, saper eich haya - Tell me how you're doing, tell me how it went - ספר מה נשמע, ספר איך היה Saper, sapri, sapru - Tell (Imp., m., f., pl.) - ספר, ספרי, ספרו Al tesaper la - Don't (m.) tell her - אל תספר לה Al tesapri lo - Don't (f.) tell him - אל תספרי לו Al tesapru lahem - Don't tell them - אל תספרו להם Ma ata mesaper / ma at mesaperet - What are you telling, what do you have to say, what's new? - מה אתה מספר/מה את מספרת Ma hu m'saper? - What's new with him? - ?מה הוא מספר Haya li sipur im X - I had a problem with X - היה לי סיפור עם מישהו/משהו Haya li sipur im hevrat hashmal - I had an issue with the electricity company - היה לי סיפור עם חברת חשמל Haya li eize sipur ba-avoda - I had some kind of an issue at work - היה לי איזה סיפור בעבודה Sipurim, sipurim, sipurim - They always got stories… - סיפורים, סיפורים, סיפורים Ha-sipur supar - The story was told - הסיפור סופר Mesupar - Told - מסופר Mesupar she… - It is told that - ...מסופר ש Mesupar al rabbi X, she… - It is said that rabbi X... - ...מסופר על רבי איקס ש Lo ye'uman ki yesupar - It's unbelievable - לא יאומן כי יסופר Tisporet - Haircut - תספורת Ani tsarich/tsricha lehistaper - I need to get a haircut - אני צריך/צריכה להסתפר Histaparta? Histapart? - Did you get a haircut? - ?הסתפרת Lispor - To count - לספור Sfira - Counting - ספירה Nispar - It was counted - נספר Playlist and Clips: Nataly Peretz - Ata Lo Amin Miki Gavrielov & Smadar Vimzer (lyrics) Festival mesaprei sipurim Yossi Alfi Arik Einstein - Kama Tov She-bata Ha-baita (lyrics) Mesupar al... Shmulik Kraus - Sapri Li (lyrics)

Hebrew provides plenty of ways to wish someone well, and they all depend on the severity of the illness. So what should we say to someone with a cold? How about the flu? Pneumonia? This winter, Guy provides a linguistic toolkit for all you well-wishers to use in almost any circumstance. Listen to the All-Hebrew Version of this Episode https://tlv1.fm/happy6 Bassa ep. 108 Tihye Bari ep. 3 Polish Mother ep. 4 New Words and Expressions: Hachlaka al ha-kerach - Ice skating - החלקה על הקרח Paam rishona ba-chayim - For the first time in my life - פעם ראשונה בחיים Tihye bari / tihyi bri'a - May you be healthy - תהיה בריא / תהיי בריאה "Refu'a shlema" -Full recovery - רפואה שלמה Hachlama mehira - Speedy recovery - החלמה מהירה Lehachlim - To recover - להחלים Nu, hichlamta? Hivreta? - So, did you recover? (m.) - נו, החלמת? הבראת? Hichlamt, hivret - Did you recover? (f.) - החלמת? הבראת? Ani machlim karega - I recover these days - אני מחלים כרגע Hu machlim mi-shapa'at - He's recovering from the flu - הוא מחלים משפעת Zo hachlama aruka - It's a long recovery - זו החלמה מהירה Targish / Targishi / Targishu tov - Feel well (imp.) - תרגיש/תרגישי/תרגישו טוב Wai, targish tov, yo'w - Oh no, be well, wow - וואי, תרגיש טוב, יואו She-ya'avor maher - May it pass quickly - שיעבור מהר She-ya'avor maher, ma ani agid lecha - May it pass quickly, what can I tell you - שיעבור מהר, מה אני אגיד לך Shmor al atsmecha / Tishmeri al atsmech / Tishmeru al atsmechem - Take good care of yourself/yourselves - שמור על עצמך / תשמרי על עצמך / תשמרו על עצמכם "Rak bri'ut" - Wishing you nothing but health - רק בריאות! Ha-ikar ha-bri'ut - The most important thing is health - העיקר הבריאות Playlist and Clips: Yaakov Shwekey & Baruch Levin - Refu'ah Hachlama Mehira Arik Einstein & Shalom Hanoch - Shmor Al Atsmecha (lyrics) Harel Skaat & Yehuda Poliker - Gibor (lyrics)

Get the special course and at a special price by visiting https://tlv1.fm/happy6 The podcast recently celebrated its 6th birthday. And as part of our celebrations, Guy asked Ruben Adery to put together a special introductory online course for Streetwise Hebrew listeners. The course goes through the most mispronounced sounds in Hebrew. It combines explanatory videos with longer practice videos and provides downloadable word-lists that guide your pronunciation practice. The online course would have been regularly priced at $147US but listeners can access it for $66 as part of our podcast's 6th birthday celebrations. Get it at https://tlv1.fm/happy6 The course helps your spoken Hebrew sound more like Israeli Hebrew. And we truly hope that the special offer will provide the course at a price that will allow more people to access it.

The Hebrew word פיצוץ (pitsuts) means explosion but is also used in the same fashion as the English phrase, "a blast," meaning incredible or highly entertaining. And did you know that our neighborhood corner store is called a פיצוצייה (pitsutsiya)? Today, Guy covers the root פ.צ.צ, which is the foundation for many slang words and phrases to say things like, "I'm loaded with money" or "this cafe is packed." Listen to the All-Hebrew Version of this Episode New Words and Expressions: Latet la-rosh lanu'ach me-ha-pitutsim - To let the head rest from the explosions - לתת לראש לנוח מהפיצוצים Ptsatsa - Bomb - פצצה Ptsatsa metakteket - A ticking time bomb - פצצה מתקתקת Yerushalayim, ir shava pitsuts - Jerusalem, a city worth an explosion - ירושלים, עיר שווה פיצוץ Eich haya ha-seret? Pitsuts - How was the movie? A blast - איך היה הסרט? פיצוץ Mehir pitsuts - A helluva price - מחיר פיצוץ Haya beneihem pitsuts - They had a fall out - היה ביניהם פיצוץ Pitsutsiya - Corner shop - פיצוצייה Lefotsets - To blow something up - לפוצץ Ha-va'ad potsets et ha-pgisha - The union stopped the meeting abruptly - הוועד פוצץ את הפגישה Hu potsets et ha-sipur - He revealed the story - הוא פוצץ את הסיפור Halas benadam, potsatsta li ta'mo-ach - Stop it, man, you blew up my brain - ח'אלס בנאדם, פוצצת לי ת'מוח Lefotsets et ha-iska - To call off a business agreement at the last moment - לפוצץ את העסקה Lefotsets mishehu be-makot - To beat the hell out of someone - לפוצץ מישהו במכות Mefutsats be-kesef - Loaded with money - מפוצץ בכסף Mefutsats be-anashim - Packed with people - מפוצץ באנשים Halachti la-cafe aval haya mefutsats be-anashim az chazarti habaita - I went to the cafe but it was packed, so I went back home - הלכתי לקפה אבל היה מפוצץ באנשים אז חזרתי הביתה Ha-telefon sheli mefutsats be-hoda'ot - My cellphone is full of messages - הטלפון שלי מפוצץ בהודעות Hu pit'om hitpotsets alai - He suddenly exploded on me - הוא פתאום התפוצץ עליי Lehaftsits - To bombard - להפציץ Bo'na ata maftsits - Dude, you're "bombarding" - בוא'נה אתה מפציץ Playlist and Clips: Arik Einstein - Pesek Zman (lyrics) Ha-hatser ha-achorit - Ptsatsa Metakteket (lyrics) Ha-dag nachash - Hinne Ani Ba (lyrics) Pitsutsiya Subliminal - Toro (lyrics)

What does an Israeli judo champion mean when she says, האש כבתה לגמרי ("ha-esh kavta legamrei")? And how do you tell a technician that your laptop keeps dying on you? In Hebrew, לכבות ("lechabot") means to extinguish and to turn off. So please turn off all cell phones and listen as Guy explains all things כ.ב.ה. Listen to the All-Hebrew Version of this Episode New Words and Expressions: Lechabot et ha-esh - To extinguish the fire, to put out the flames - לכבות את האש "Panas ha-rchov kiba atsmo lada'at" - "The street light turned itself off" - "פנס הרחוב כיבה עצמו לדעת" Ibed atmo lad'aat - Committed suicide - איבד עצמו לדעת Ani mevakesh lechabot telefonim - I ask you to turn off your cellphones - אני מבקש לכבות טלפונים Leha'avir telefonim le-shaket - Switch to silent - להעביר טלפונים לשקט Kibit ta'telefon? Kibita ta-telefon? - Did you turn off your cellphone? - ?כיבית ת'טלפון Techabe ta-telefon - Turn off your cellphone - תכבה ת'טלפון Mi kiba et ha-mazgan? - Who turned off the air conditioning? - ?מי כיבה את המזגן Mi shachach lechabot et ha-mazgan? - Who forgot to turn off the air conditioning? - ?מי שכח לכבות את המזגן Kibui orot - Lights out - כיבוי אורות Mechabei esh - Fire department - מכבי אש Kaba'ut ve-hatsala le-israel - Fire fighting and rescuing for Israel - כבאות והצלה לישראל Titkasher/Titkashri le-mechabei-esh - Call the fire dept. - תתקשר/תתקשרי למכבי אש Ha-esh kavta - The fire went out - האש כבתה "Ha-esh kavta legamrei" - The fire within me, my drive, completely stopped burning - האש כבתה לגמרי Kavu ha-orot - The lights went out - כבו האורות Kabai, kaba'im - Fire fighter - כבאי, כבאים Lohamei esh - Fire fighters - לוחמי אש "Elef Kaba'im lo yatslichu lechabot oti" - 1,000 fire fighters, won't put out the fire I have (towards you) - אלף כבאים לא יצליחו לכבות אותי Kaba'it - Fire truck - כבאית "Sho'alim oti: eich nachon lehar'ot et ha-bayit, ha-im kshe-ha-orot kvuyim, o kshe-ha-orot dolkim?" - People ask me: what's the right way to show off the house, when the lights are out, or when they are on?" - שואלים אותי: איך נכון להראות את הבית, האם כשהאורות כבויים, או כשהאורות דולקים? Kavui - Extinguished, no longer burning (also depressed) - כבוי Mechube - It's off, extinguished - מכובה Nichba - Keeps going out all the time - נכבה Ha-machshev nichba li kol hazman - My computer dies on me all the time - המחשב נכבה לי כל הזמן Ani madlik, ve-ze nichba - I turn it on and it goes out - אני מדליק, וזה נכבה Mataf kibui esh - Fire extinguisher - מטף Kibui Srefot - "Putting out fires" - כיבוי שריפות Playlist and Clips: Tamouz - Panas Ha-rchov (lyrics) Ha-kol Over Habibi - Ha-hagiga Nigmeret (lyrics) Mechabei esh Ha-esh kavta legamrei Yoni Rechter - Kavu Ha-orot (lyrics) Doda - Elef Kaba'im (lyrics) Orot dlukim o kvuyim? Mataf Ilanit - Kvar Aharei Hatsot (lyrics)

How do you say "buzz off" or "beat it" in Hebrew? And how might it relate to paying off your mortgage? Guy explains. Listen to the All-Hebrew Version of this Episode New Words and Expressions: Lesalek - To remove, get rid of, expel - לסלק Lesalek et kol ha-regashot ha-meyutarim - To remove all unnecessary feelings - לסלק את כל הרגשות המיותרים Lesalek metachim - To get rid of tension - לסלק מתחים Lesalek chatulim - To kick cats out - לסלק חתולים Siluk - Removing, clearing - סילוק Siluk re'alim me-ha-guf - Clearing toxins from the body - סילוק רעלים מהגוף Siluk ayin ha-ra - Removing the evil eye - סילוק עין הרע Siluk yonim - Removing pigeons - סילוק יונים Siluk ptsatsot - Removing bombs - סילוק פצצות Siluk mashkanta - Mortgage clearing - סילוק משכנתא Hadas mesuleket ad le-hoda'a hadasha - Hadas is dismissed from school until further notice - הדס מסולקת עד להודעה חדשה Mi she-silku oto - The one who was kicked out - מי שסילקו אותו Mesulak - Expelled - מסולק Hem mesalkim oto, hu mesulak - They kick him out, he is expelled - הם מסלקים אותו, הוא מסולק Ha-chov sulak - The debt was cleared - החוב סולק Lehistalek - To leave, to go away - להסתלק Tistalek mi-po, 'Stalek mi-po - Buzz off, beat it - תסתלק מפה, 'סתלק מפה 'Stalek mi-po o she-ani mitkasher la-mishtara - Beat it or I'll call the police - סתלק מפה או שאני מתקשר למשטרה Slik, slikim - Hidden storage place for weapons that were used illegally under British rule - סליק, סליקים Lehaslik - To stash - להסליק Haslaka - Stashing - הסלקה Hu hislik et ha-samim be-hafisat shokolad - He stashed the drugs in a chocolate bar - הוא הסליק את הסמים בחפיסת שוקולד Histalek min ha-olam - Died - הסתלק מן העולם Selek - Beetroot - סלק Playlist and Clips: Eich lesalek metachim Siluk re'alim Mesuleket ad le-hoda'a hadasha Gali Atari - Od Yom (lyrics) Slik

Israelis need everything here and now, immediately. Preferably yesterday. That's why the Hebrew word זריז (zariz), quick or quickly, is constantly in use. This episode is a crash course (קורס מזורז) on the root ז.ר.ז. Listen to the All-Hebrew Version of this Episode New Words and Expressions: Zariz - Speedy, quick - זריז Kaduri zariz mahir - My ball is quick and fast - כדורי זריז מהיר Kinu'ach shokolad zariz - A quick chocolate dessert - קינוח שוקולד זריז Li dubon zariz va-kat - I have a small and agile teddy bear - לי דובון זריז וקט Ze haya zariz" - That was quick - זה היה זריז Hipus zariz ba-internet - A quick internet search - חיפוש זריז באינטרנט Miklachat zriza (adj.) ve-magia - Quick shower and I am there - מקלחת זריזה ומגיע Miklachat ba-zariz (adv.) ve-magia - Quick shower and I am there - מקלחת בזריז ומגיע Aval zariz/yalla, zariz - Ok, quick - אבל זריז/יאללה, זריז Bi-zrizut - Quickly - בזריזות Eize zariz ata/eize zriza at - You're so quick - איזה זריז אתה/איזה זריזה את Wow, eize zrizut - Wow, so quick - וואו, איזה זריזות Wow, zariz, toda - Wow, so quick, thanks - וואו, זריז, תודה Kesem - Magic trick - קסם Zrizut yadaim - Sleight of hand - זריזות ידיים Targilei zrizut - Agility exercises - תרגילי זריזות Lezarez yerida ba-mishkal - To expedite weight loss - לזרז ירידה במשקל Homets tapuchim - Apple cider vinegar - חומץ תפוחים Efshar lezarez et ze tipa? - Is it possible to speed it up a bit? Could you try to bring my dish out soon? - ?אפשר לזרז את זה טיפה Ani enaseh lezarez et ze - I'll try to speed it up - אני אנסה לזרז את זה Tezarez/tezarzi/tezarzu otam - Hurry them up! - תזרז/תזרזי/תזרזו אותם Zeruz leida - Injection given for induction of labor - זירוז לידה Halich mezoraz - Expedited procedure - הליך מזורז Ata rotse course mezoraz she-yasbir lecha eich lenashek oti? - Do you want a crash course that would teach you how to kiss me? - אתה רוצה קורס מזורז שיסביר לך איך לנשק אותי? Hu mizdarez limzog la Stella - He hurries to pour her a Stella - הוא מזדרז למזוג לה סטלה Lehizdarez - To hurry, to act quickly - להזדרז Ani mamlits lehizdarez ve-liknot - I recommend to hurry up and buy - אני ממליץ להזדרז ולקנות Tsarich lehizdarez ve-liknot kartisim hayom - We should hurry and buy tickets today - צריך להזדרז ולקנות כרטיסים היום Hevre bo'u nizdarez, ha-shemesh shoka'at - Let's hurry up, the sun will set soon - חבר'ה בואו נזדרז, השמש שוקעת Tizdarzu - Hurry up (pl.)! - תזדרזו Zaraz, katalizator - Catalyst - זרז, קטליזטור Playlist and Clips: Yafa Yarkoni - Ha-kadur Kal ve-zariz Yafa Yarkoni - Dubon Yumbo (lyrics) Zrizut Yadayim Lezarez yerida ba-mishkal Ata rotse course mezoraz be-eich lenashek oti? Mercedes Band - Sophie (lyrics) Shmulik Kraus & Josie Katz - Nitpayesa (lyrics)

In Hebrew, גנב (ganav) is a thief. Perhaps you already know its Yiddish pronunciation, ganef (גאַנעוו). But there are other, more exciting words that belong to the Hebrew root גנב, including several slang uses. Guy explains. Listen to the All-Hebrew Version of this Episode New Words and Expressions: Ganav - Thief - גנב Ganef - Thief (Yiddish) - גאַנעוו Lignov - To steal - לגנוב Ganav sidrati - Serial thief - גנב סדרתי Al rosh ha-ganav bo'er ha-kova - On the head of the thief the hat is in flames - על ראש הגנב בוער הכובע Gneva - Theft - גניבה Gnevot ha-sisma'ot - The password thefts - גניבות הססמאות "Ve-al tezalzelu bi-fritsa la-mail ha-prati shelachem" - And don't underestimate a break in to your personal email - ואל תזלזלו בפריצה למייל הפרטי שלכם Pritsa - Burglary - פריצה Lifrots - To break in - לפרוץ Ani megala she-ganvu li et ha-zehut - I realise that someone stole my identity - אני מגלה שגנבו לי את הזהות Gnevat zehoot - Identity theft - גניבת זהות Medabrim al ze harbe la-achrona - They talk a lot about it lately - מדברים על זה הרבה לאחרונה Nignav - Stolen - נגנב Nignav li ha-nayad - My cellular phone was stolen - נגנב לי הנייד Nigneva la ha-zehut - My identity was stolen - נגנבה לי הזהות Nignav li ha-oto - My car was stolen - נגנב לי האוטו Nigneva li ha-mechonit - My car was stolen - נגנבה לי המכונית Nignevu li ha-ofanayim - My bicycle was stolen - נגנבו לי האופניים Nigneva lecha ha-mechonit? - Was your car stolen? - נגנבה לך המכונית Ganuv - Stolen - גנוב Rechev ganuv - A stolen vehicle - רכב גנוב Sufgi, ya gnuva, ma at osa kan? - Hey donut, are you out of your mind? What are you doing here? - ?סופגי, יא גנובה, מה את עושה כאן Ma, ata ganuv? - Are you out of your mind? Don't be silly - ?מה, אתה גנוב Lehagniv - To sneak something in - להגניב Lehagniv ochel la-kolno'a - To sneak food into the cinema - להגניב אוכל לקולנוע Magniv - Cool - מגניב Lehagniv mishehu al mashehu - To excite someone about something - להגניב מישהו על משהו Hu higniv oti al cuba - He got me excited about Cuba - הוא הגניב אותי על קובה Hi higniva oti al sidra - She was raving about a TV series and now I am hooked - היא הגניבה אותי על הסדרה Hitganev - He snuck into - התגנב Hitganvut - Sneaking into - התגנבות Gunav le-oznai she… - It was brought to my attention that... - גונב לאוזניי ש Ganavti kama dakot, asiti siesta - I stole a few minutes and had a siesta - גנבתי כמה דקות Playlist and Clips: Lior Narkis - Ganavim (lyrics) Ha-gneva ha-gdola beyoter Gnevat zehut - Identity theft Nignav li ha-telefon Ya gnuva (Eretz Nehederet)

The Hebrew words סביב (saviv), סביבה (sviva), מסביב (misaviv), סבב (sevev), all come from the ס.ב.ב root. They also come in very handy in spoken Hebrew. So today, Guy explains the many words and phrases that stem from this interesting root. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Saviv – Around – סביב Tistakel kama lirdim mi-saviv – See how many hot guys there are around – תסתכל כמה לירדים מסביב Tavo mi-saviv – Come from the other side – תבוא מסביב Habet saviv – Look around you – הבט סביב Sviv ha-habayit yesh gina – Around the house there's a yard – סביב הבית יש גינה Mi-saviv la-bayit yesh gina – Around the house there's a yard – מסביב לבית יש גינה Ani omedet ba-ma'agal u-mabita svivi – I stand in the circle and look around me – אני עומדת במעגל ומביטה סביבי Tistakel ('stakel) misvivcha – Look around you (m.) – תסתכל מסביבך, 'סתכל מסביבך Tistakli ('stakli) misvivech – Look around you (f.) – תסתכלי מסביבך, 'סתכלי מסביבך Tistaklu ('staklu) misvivchem – Look around you (pl.) – תסתכלו מסביבכם, 'סתכלו מסביבכם 'Stakel rega, 'stakli shniya – Have a look – סתכל רגע, 'סתכלי שנייה Ovdim misaviv la'sha'on – We're working around the clock – עובדים מסביב לשעון Sivuv – A round – סיבוב Sha'ashu'onim – Gameshows – שעשועונים Sivuv rishon – first round – סיבוב ראשון Nitsachta et ha-sivuv, yihye lecha yitaron ba-sivuv ha-ba – You won this round, you'll have an advantage in the next round – ניצחת את הסיבוב, יהיה לך יתרון בסיבוב הבא Sivuvim shel ha-rosh – Turns of the head – סיבובים של הראש Sivuvim shel kaf ha-regel – Spins of the foot – סיבובים של כף הרגל Yatsati le-sivuv im ha-kelev – I went around the block with the dog – יצאתי לסיבוב עם הכלב Miko, ta'ase sivuv – Miko, spin around – מיקו, תעשה סיבוב Ta'ase/Ta'asi sivuv – Take a look around – תעשה/תעשי סיבוב Ani ose sivuv ve-chozer / ani osa sivuv ve-chozeret – I am going round the block and am coming back – אני עושה סיבוב וחוזר/וחוזרת Eich she-galgal mistovev lo – What goes around comes around – איך שגלגל מסתובב לו Lehistovev – To turn around, to wander around – להסתובב Mistovevet ba-olam – Wandering around in the world – מסתובבת בעולם Delet mistovevet – Revolving door – דלת מסתובבת Efo ata? Stam, mistovev – Where are you? Nowhere special, wondering around – איפה אתה? סתם, מסתובב Tistovev rega ('Stovev rega), Tistovevi rega ('Stovevi rega) – Turn around for a sec. – תסתובב רגע, תסתובבי רגע Hu mesovev oti – He spins me around – הוא מסובב אותי Hu mesovev oto al ha-etsba ha-ktana shelo – He's got him wrapped around his finger – הוא מסובב אותו על האצבע הקטנה שלו Hu mesuvav al kol harosh – He's crazy – הוא מסובב על כל הראש Hi mesuvevt al kol harosh – She's crazy – היא מסובבת על כל הראש Sviva – Environment, surroundings, milieu – סביבה Ha-misrad le-haganat ha-sviva – Ministry of Environment- המשרד להגנת הסביבה Sevev shemot/hekerut – When everyone in the group says their name in turn – סבב שמות/היכרות Playlist and Clips: Omer Adam feat. Arisa – Tel Aviv (lyrics) Ehud Banai – Zmancha Avar (lyrics) Hanna Aharoni – Ani Omedet Ba-ma'agal (lyrics) Matan Ajami – Misaviv La-sha'on (lyrics) Ba-sivuv ha-ba – On the next round (Gameshow) Miko, ta'ase sivuv – Make a turn Shmulik Kraus – Eich Ha-galgal Mistovev (lyrics) Alon Olearchik – Hi Holechet Ba-drachim (lyrics) The Idan Raichel Project – Delet Mistovevet (lyrics) Jane Bordeau – Rokdim Tsmudim (lyrics)

We all deserve to receive good customer service and to be treated with respect. But let's be real – that's not always the case. The Hebrew word יחס means treatment, attention and service, while the plural יחסים means relations. There's lots to cover so pay close attention as Guy explains. Listen to the All-Hebrew Version of this Episode New Words and Expressions: Tni li ktsat yachas cham, po va-sham - Give me some warm attention, affection, here and there - תני לי קצת יחס חם, פה ושם Milat yachas/milot yachas - Preposition(s) - מילת יחס/מילות יחס Yachas ishi - Individual attention - יחס אישי Yachas meyuchad - Special treatment - יחס מיוחד Lakebel yachas garu'a - To be mistreated - לקבל יחס גרוע Eize yachas, al ha-panim - Horrible service - איזה יחס, על הפנים Eize yachas, fantasti, eize sherut! - Amazing service - איזה יחס, פנטסטי, איזה שירות Halo, yachas - Hello, are you there? - ?הלו, יחס "Yachas gorer yachas" - You reap what you sow - יחס גורר יחס Yachas shel echad le million - A ratio of one to a million - יחס של אחד למיליון Yechasim - Relations - יחסים Ma'arechet yechasim - Relationship - מערכת יחסים Ma'arechet - System - מערכת Yachasei min - Sexual relations - יחסי מין Yechasim diplomatiyim - Diplomatic relations - יחסים דיפלומטיים Yachasei enosh - Interpersonal relations - יחסי אנוש Human Resources (HR) - Mash'abei enosh/Ko'ach adam - משאבי אנוש/כוח אדם Efes Be-yachasei Enosh - Zero in interpersonal relations - אפס ביחסי אנוש Yachasei tsibur - Public relations (PR) - יחסי ציבור, יח"צ Yachtsan/yachtasanit - PR person - יח"צן, יח"צנית Sichat yachaseinu le'an? - Conversation of "where this relationship is going" - שיחת יחסינו לאן Bi-zman shel sichat yachaseinu, le'an at holechet - At the time of our 'sichat yachaseinu le'an', where are you going? - ?בזמן של שיחת יחסינו, לאן את הולכת Yachasi - Relative (adj.) - יחסי Yerida nikeret be-ofen yachasi le-ma she-haya lanu hayom - A significant decrease (in temperatures) relatively to what we had today - ירידה ניכרת באופן יחסי למה שהיה לנו היום Ele ha-yamim ha-nochim yachasit shel ha-kayits - These are the relatively comfortable days of the summer - אלה הימים הנוחים יחסית של הקיץ Ma nishma? Tov, yachasit - How are you? Good, relatively speaking - מה נשמע? טוב יחסית Leyaches - To attribute - לייחס Leyaches le-mishehu mashehu - To attribute something to someone - לייחס למישהו משהו Yichus (Yiddish: Yiches) - Attribution, pedigree - ייחוס, ייחעס Lehityaches el mishehu - To be nice to someone - להתייחס אל מישהו Tityachsu elav yafe - Treat him nicely - תתייחסו אליו יפה Hityachasut - Treatment, reference, reaction - התייחסות Hityachsut rishona shel sa'udia - A first Saudi reaction - התייחסות ראשונה של סעודיה Playlist and Clips: Dani Litani - Yachas Ham (lyrics) Milot Yachas be-arvit - Prepositions in Arabic Yachas ishi - Personal attention Halo, yachas - Hello, are you there? Ma'arechet Yechasim - Relationship Efes Be-yachasei Enosh (Zero Motivation) - Trailer Yachasei Tsibur Omer Adam - Zorek Ta'aniva (lyrics) Be-ofen yachasi - Relatively Yom yachasit no'ach - A relatively nice day Hityachsut rishona - First reaction

"You decide." "No you decide." "No no, you decide!" So many decisions to make. On this episode, Guy talks about Hebrew words and phrases related to decision-making. Listen to the All-Hebrew Version of this Episode New Words and Expressions: Lehachlit - To decide - להחליט Ze ha-zman lehachlit - This is the time to make a decision - זה הזמן להחליט Hu hichlit - He decided - הוא החליט Tsahal hichlit - The Israeli army decided - צה"ל החליט Hichlit > Hechlit Eich mekablim hachlatot? - How does one make a decision? - ?איך מקבלים החלטות Me-ha-rosh o me-ha-lev? - From the head (brain) or from the heart? - ?מהראש או מהלב Lehachlit/Lekabel hachlata - To reach a decision - להחליט/לקבל החלטה Lakachat hachlatot - To take decisions - לקחת החלטות Hachlata - Decision - החלטה Kabalat hachlatot - Decision making - קבלת החלטות Ma Hayita Machlit? - What would you (m) decide? - ?מה הייתה מחליט Ma hayit machlita? - What would you (f.) decide? - ?מה היית מחליטה Ma hayitem machlitim? - What would you (pl.) decide? - ?מה הייתם מחליטים At lo machlita alai - You (f.) don't decide for me (slang) - את לא מחליטה עליי At lo machlita legabai - You don't decide for me - את לא מחליטה לגביי At lo tachliti alay - You (f.) won't decide for me - את לא תחליטי עליי Ata lo tachlit alai - You (m.) won't decide for me - אתה לא תחליט עליי Tachliti at - You (f.) decide - תחליטי את Tachlit ata - You (m.) decide - תחליט אתה Tachlitu atem - You guys decide - תחליטו אתם Nu, tachlit/tachliti/tachlitu kvar - Come on, make up your mind - נו, תחליט/תחליטי/תחליטו כבר Huchlat - It was decided - הוחלט Huchlat she- - It was decided that… - ...הוחלט ש Huchlat lalechet - It was decided to go - הוחלט ללכת Huchlat - ein harakot ba-kalno'iot - It was decided, no wild driving with the electric scooters - אין חרקות בקלנועיות Ma huchlat? - What was decided? - ?מה הוחלט Muchlat - Absolute - מוחלט Ani omer lecha et ze be-bitachon muchlat - I am telling you this with full confidence - !אני אומר לך את זה בביטחון מוחלט Benadam hechleti - Decisive person - בנאדם החלטי Hechletiyut - Decisiveness - החלטיות Behechlet - Definitely, certainly - בהחלט Playlist and Clips: Ze ha-zman lehachlit Hichlit - KAN TV Eich mekablim hachlatot - Commercial Keren Peles - Tkufa shel Shinuyim (lyrics) Ma atem hayitem machlitim la'asot? At lo machlita alai - Commercial Tachlitu atem - Commercial Huchlat - Commercial Shtisel - Behechlet

What Hebrew words and phrases can we use to disagree with someone? Which can be written in a reply online but not said to someone face to face? And which can be said but not written, and what intonation will give that extra oomph? On this episode, Guy goes over how to disagree with someone in written and spoken Hebrew. Listen to the All-Hebrew Version of this Episode New Words and Expressions: Mamash lo - Totally not - ממש לא Ata pashut to'eh/At pashut to'ah - You're simply wrong - אתה פשוט טועה / את פשוט טועה Ata to'eh, u-vegadol - You're wrong, bigtime (m.) - אתה טועה, ובגדול At to'ah, u-vegadol - You're wrong, bigtime (f.) - את טועה, ובגדול Ata to'eh u-mat'eh - You're wrong and you're misleading (m.) - אתה טועה ומטעה At to'ah u-mat'ah - You're wrong and you're misleading (f.) - את טועה ומטעה Lehat'ot - To mislead - להטעות Hefech - Opposite - הפך Lehefech - On the contrary - להפך Be'emet - Really? - באמת Nu be'emet (nubemet) - Come on, give me a break - נו, באמת Dai kvar - Enough already! - !די כבר Ein milim - No words, I'm left speechless - אין מילים Lo leha'amin - Unbelievable - לא להאמין Eize shtut/shtuyot - How silly - איזה שטות/שטויות Kama shtuyot - So many stupid things - כמה שטויות Ein matsav - No way - אין מצב Kama aluv - How pathetic - כמה עלוב Efes - Zero, Nobody - אפס Ani rak she'ela - Me, I am just a question - אני רק שאלה Lo hevanti - I didn't get it - לא הבנתי Be-naalei bayit - "In slippers", At ease - בנעלי בית Playlist and Clips: Hagar Yanai - Ata Hai Be-halom (lyrics) Yosef & Yonatan Raz'el - Be'emet (lyrics) Alon Ole'arhcik - Shtuyot (lyrics)

Sometimes people offer us things that we simply don't want. Telemarketing? No thanks. A leaflet about a new yoga studio around the corner? No thank you. What about an offering of a slice of cheesecake baked by your friend when you're on a diet? How do we decline an offer (politely or impolitely) in Hebrew? On this episode, Guy supplies you with a toolkit for those moments when you need to decline an offer. Listen to the All-Hebrew Version of this Episode New Words and Expressions: Alonim - Leaflets - עלונים Lo, toda - No, thanks - לא, תודה Toda, lo me'unyan/me'unyenet - Thanks, I am not interested - תודה, לא מעוניין/מעוניינת Sori, lo karega - Sorry, not right now - סורי, לא כרגע Slicha, lo! - Sorry, no! - !סליחה, לא Lo mat'im - Not 'fitting', not interested - לא מתאים Amarti she-ze lo mat'im - I said that I wasn't interested - אמרתי שזה לא מתאים Lo rotse, lo rotsa - I don't want - לא רוצה Slicha, ani be-pgisha - Sorry, I am in a meeting - סליחה, אני בפגישה Lo toda, shalom! - No thanks, shalom! - !לא תודה, שלום Lo toda, bye - No thanks, bye - לא תודה, ביי Lo me'unyan, lo me'uneyent - I am not interested - לא מעוניין, לא מעוניינת Lo mat'im li/lanu - Not interested - לא מתאים לי, לא מתאים לנו Slicha, ani be-emtsa mashehu - Sorry, I am in the middle of something - סליחה, אני באמצע משהו Ani mevakesh/mevakeshet lo lehitkasher elai yoter - I ask not to call me again - אני מבקש/ת לא להתקשר אליי יותר Lo toda, tihye bari/tihyi bri'a - No thanks, be well - לא תודה, תהיה בריא/תהיי בריאה Slicha, anachnu lo me'unyanim - Sorry, we're not interested - סליחה, אנחנו לא מעוניינים Slicha, dai - Sorry, that's enough - סליחה, די Nudnik - Someone who is a nuisance - נודניק Takrit - Incident - תקרית Mamash toda, aval ani lo ochel/ochelet mutsrei halav - Thanks so much, but I don't eat dairy products - ממש תודה, אבל אני לא אוכל/אוכלת מוצרי חלב Sori, ani tiv'oni - Sorry, I am vegan - סורי, אני טבעוני Ma-ze sori, ani shomer, toda raba - So sorry, I am keeping a diet - מה-זה סורי, אני שומר, תודה רבה Nu, haticha ktana - Come on, just a small piece - נו, חתיכה קטנה Asur li - I am not allowed, I must not - אסור לי Ze nir'e mehamem - It looks amazing - זה נראה מהמם Slicha, yesh li kvar mashehu - I already have something - סליחה, יש לי כבר משהו Ani lo yachol, slicha, mamash toda al ha-hazmana - I can't, sorry, but thank you so much for the invitation - אני לא יכול, סליחה, ממש תודה על ההזמנה Hayiti met lavo, aval an'lo yachol - I would die to be there, but I cannot make it - הייתי מת לבוא, אבל אנ'לא יכול Hayiti meta lavo, aval an'lo yechola - I would die to be there, but I cannot make it - הייתי מתה לבוא, אבל אנ'לא יכולה Inyan, interest, ep. #110 Tihye bari, ep. #3 Pachot, less, ep. #162 Playlist and Clips: Sarit Haddad - Lo Toda (lyrics) Arik Einstein - Nudnik (lyrics)

This week we celebrate our podcast's sixth anniversary. Can you believe it? Six years, שש שנים. It's a good excuse to talk about שש, six, and its family of Hebrew words. Listen to the All-Hebrew Version of this Episode New Words and Expressions: Kvish shesh - Highway six - כביש שש Kvish hotse Israel - Cross Israel highway - כביש חוצה ישראל Kav shesh - Bus no. 6 - קו שש Hayinu shisha - We were six (pl. m.) - היינו שישה Shisha chaverim - Six friends (m.) - שישה חברים Shisha yeladim - Six kids (m.) - שישה ילדים Shisha banim - Six boys - שישה בנים Hayinu shesh - We were six (pl. f.) - היינו שש Shesh chaverot - Six friends (pl. f.) - שש חברות Shesh nashim - Six women - שש נשים Six girls - Shesh banot - שש בנות Adom, aduma, adumim - Red (m., f., pl.) - אדום, אדומה, אדומים Ez/Izim - Goat/goats - עז, עיזים The six friends - Sheshet ha-chaverim - ששת החברים Milchemet sheshet hayamim - The 6 Day War - מלחמת ששת הימים Shesh ha-chaverot - The six friends (f.) - שש החברות Shesh ha-nashim - The six women - שש הנשים Shesh ha-banot - The six girls - שש הבנות Shesh va-hetsi ba-boker - 6.30am - שש וחצי בבוקר Shesh ba-erev - 6pm - שש בערב Re'iya shesh-shesh - 6 over 6 vision (US: 20 20) - ראייה שש-שש Shnot ha-shishim - The sixties - שנות השישים Shnot ha-shloshim - The thirties - שנות השלושים Shnot ha-shmonim - The eighties - שנות השמונים 600 - Shesh me'ot - שש מאות 6,000 - Sheshet alafim - ששת אלפים 60,000 - Shishim elef - שישים אלף 600,000 - Shesh me'ot elef - שש מאות אלף 6,000,000 - Shisha milion - שישה מיליון 6,000,000,000 - Shisha miliard - שישה מיליארד Playlist and Clips: Kvish 6 Ha-tikva 6 - Ha-ivrit Ha-chadasha (lyrics) Shlomo Artzi - Shisha (lyrics) Milchemet Sheshet Ha-yamim - 6 Day War Yehuda Poliker - Boker Yom Rishon (lyrics) Shesh-shesh Shlomo Artzi - Lev Shavur Li-resisim (lyrics)

How would we say, "you really scared me," in Hebrew? How about a horror film? A coward? This week, Guy doesn't share his deepest fears but rather explains the Hebrew root פחד and its many words and phrases. Listen to the All-Hebrew Version of this Episode New Words and Expressions: Mafchid - Scary - מפחיד Ze ma-ze mafchid - It's really scary - זה מה-זה מפחיד Ze haya ma-ze mafchid - It was really scary - זה היה מה-זה מפחיד Seret mafchid - Scary movie - סרט מפחיד Seret eima - Horror film - סרט אימה Ha-eima - The horror - האימה Ta'am mafchid - The taste is "scary" - טעם מפחיד Hifchadta/hifchadet oti - Oh, you scared me! - הפחדת אותי Ma-ze hifchadta/hifchadet oti, at/a lo normali/t - You really scared me, you're insane - מה זה הפחדת אותי, את/ה לא נורמלי/ת Mi-ma at mefachedet? - What are you scared of? - ?ממה את מפחדת Lefached mi-mashehu - To be afraid of something - לפחד ממשהו Mi-ma atem mefachdim? - What are you guys afraid of? - ?ממה אתם מפחדים Pachad - Fear - פחד Eize pachad - How scary - איזה פחד Nahagti Berechev Be-Italia, yow eize pachad - I drove a car in Italy, wow, that was so scary - נהגתי ברכב באיטליה, יואו איזה פחד P'chadim - Fears - פחדים Leshakshek - To shake - לשקשק Meshakshekim? - Are you guys shaking? - ?משקשקים Shikshaknu merov she-ze ta'im - We were shaking as it was so delicious - שקשקנו מרוב שזה טעים Behala - Panic - בהלה Lehav'hil mishehu - Lehafchid oto - To scare someone - להבהיל מישהו, להפחיד אותו Pachdan - Coward - פחדן Ya pachdan! - You coward! - !יא פחדן Playlist and Clips: Ta'am mafchid Idan Raichel's Project - Halomot shel Acherim (lyrics) Yael Naim - Pachad (lyrics) Meshakshekim? How To Find Episode Notes in Apple Podcasts App

So you're on summer holiday. Do you stay at a hotel or go for a house swap? Will you exchange currency? Who is filling in for you at work while you're gone? The Hebrew root חלפ is the focus of this week's episode. Listen to the All-Hebrew Version of this Episode New Words and Expressions: Lehachlif - To exchange, to replace, to swap - להחליף Atsa, atsot - Seaweed - אצה, אצות Ha-atsa yechola lehachlif basar - The seaweed can replace meat - האצה יכולה להחליף בשר Hi yechola lehachlif helbon min ha-hai - It can replace protein from animals - היא יכולה להחליף חלבון מן החי Kaniti et ze po, ani rotse lehachlif et ze - I bought it here, I'd like to exchange it - קניתי את זה פה, אני רוצה להחליף את זה Efshar lehachlif li et ze vaksha? - Could you please exchange it for me? - ?אפשר להחליף לי את זה (ב)בקשה Samti petek hachlafa - I put an exchange note - שמתי פתק החלפה "Hachlafot" - Trading (kids) - החלפות Dira lehachlafa - House swap - דירה להחלפה Hachlafat kesef - Currency exchange - החלפת כסף Ani tsarich lehachlif kesef - I need to exchange currency - אני צריך להחליף כסף Hamarat matbe'a - Currency conversion - המרת מטבע More machlif/Mora machlifa - Substitute teacher - מורה מחליף/מורה מחליפה Mi machlif et Dani? - Who is filling in for Danny? - ?מי מחליף את דני Mi machlif et Orna? - Who is filling in for Orna? - ?מי מחליף את אורנה Mi ha-machlif? - Who is the replacement? - ?מי המחליף Tsarich machlif - We need a replacement - צריך מחליף Hichlafti mishmeret im Eli - I swapped shifts with Eli - החלפתי משמרת עם אלי Matai machlifim sha'on? - When do we change the clock? - מתי מחליפים שעון Sha'on kayits - Daylight saving - שעון קיץ Sha'on horef - Winter clock - שעון חורף Eich lehachlif hitul le-tinok - How to change a baby's diaper - איך להחליף חיתול לתינוק Stam, stam, lo kore klum - Just kidding, nothing happens - סתם, סתם, לא קורה כלום Tahlif lo - Change (m.) it for him - תחליף לו Tahlifi la - Change (f.) it for her - תחליפי לה Tahlif hitul la-yalda/yeled - Change the diaper for him/her - תחליף חיתול לילד/לילדה Tsarich lehachlif et ha-nura - We need to change the light bulb - צריך להחליף את הנורה Hu hichlif tsva'im - He changed colors, he was scared - הוא החליף צבעים Huchlaf - It was replaced/changed - הוחלף Musach - Garage - מוסך "Nurat or ahori - huchlefa" - "Back light bulb - replaced" - נורת אור אחורי - הוחלפה Halafim - Spare parts - חלפים Tachlif - Substitute, replacement - תחליף Halufa - Alternative - חלופה Tachlufa gvoha - High turnover - תחלופה גבוהה Lehitchalef - To exchange, to be changed - להתחלף Hitchalafnu ba-mishmarot - We swapped shifts - התחלפנו במשמרות Hitchalafti im Eyal ba-mishmeret - I switched shifts with Eyal - התחלפתי עם אייל במשמרת Lehitnashek - To kiss each other - להתנשק Lehitkatev - To correspond - להתכתב Hitchalef lo ha-kol - His voice changed - התחלף לו הקול Yeled pele - Wunderkind - ילד פלא Ha-kol shel ha-yeladim ha-ele mit'chalef - The voice of these kids change - הקול של הילדים האלה מתחלף "Lo hayiti mitchalef ito" - "I wouldn't change places with him" - לא הייתי מתחלף איתו "Slicha, efshar lehachlif/leha'avir tachana?" - "Excuse me, could you please change the radio station?" - ?סליחה, אפשר להחליף/להעביר תחנה Playlist and Clips: Atzot yecholot lehachlif basar? Machlifim sha'on Lehachlif hitul Yedidia Weksler - Ahavti