Streetwise Hebrew

In Hebrew, נחמה (nechama) means consolation, comfort. It's also a woman's first name. The difference comes down to pronunciation. Today Guy explains how to give your condolences and how to jokingly comfort a friend who was delivered a cold pizza. Bonus: How do we say "Misery loves company"? How about comfort food? LISTEN TO THE ALL-HEBREW VERSION OF THIS EPISODE New Words and Expressions: Ko zkukim le-nechama – We really need consolation – כה זקוקים לנחמה Nechama – Comfort, consolation – נחמה NeCHAma – Female first name – נחמה MenaCHEM – He comforts – מנחם MeNAchem – First name – מנחם Ochel menachem – Comfort food – אוכל מנחם Ha-ochel mesapek chavaya chushit neima, menachemet – This food provides a pleasant sensual experience, comforting – האוכל מספק חוויה חושית נעימה, מנחמת Aruchat boker menachemet – Comforting breakfast – ארוחת בוקר מנחמת Aval ani menachemet et atsmi be-kafe – But I comfort myself with coffee – אבל אני מנחמת את עצמי בקפה Bamba haita menachemet oti achshav – Bamba would have comforted me right now (if only I had some) – במבה הייתה מנחמת אותי עכשיו Ase she-lo et'ave kol kach lihyot menucham ela menachem – Please let me not seek as much to be consoled as to console – עשה שלא אתאווה כל כך להיות מנוחם אלא מנחם Alcoholistim Anonimiyim – Alcoholics Anonymous – אלכוהוליסטים אנונימיים Hem menachamim oto/ota – They comfort him/her – הם מנחמים אותו/אותה Menachamim – People who pay their condolences – מנחמים Bikur nichumim – A condolence visit – ביקור ניחומים Tanchumai – My condolences – תנחומיי Pras nichumim – Consolation prize – פרס ניחומים Titnachem/titnachmi be-ze she- – Take comfort in the fact that… – תתנחם/תתנחמי בזה ש… Lehitnachem be-shokolad – Take comfort in Chocolate – להתנחם בשוקולד Tsarat rabim – hatsi nechama – Misery loves company – צרת רבים – חצי נחמה Tsarat rabim nechamat shotim/tipshim – The troubles of many are the consolation of the fool – צרת רבים – נחמת שוטים/טיפשים Playlist and Clips: Ilanit – Nechama (lyrics) Nechama Hendel – Dona, Dona (lyrics) Nechama Hendel Wikipedia Menachem Begin 1977 Menachem Begin Wikipedia Ochel menachem – Comfort Food (KAN TV) Shuly Nathan – Ana Eli (lyrics) Francesco d'assisi – Preghiera Shuly Nathan – Yerushalayim Shel Zahav (lyrics) Pras nichumim – KAN TV Avigail Roz – Hatsi Nechama (lyrics) Streetwise Hebrew ep. no. 117 – Ya Habibi Taarovet Eskot – Ve-Ulai Tavo Eizo Nechama (lyrics)

For the first time in its history, the Eurovision Song Contest was cancelled. But hopefully only this year. Many other events, both global and local, were also cancelled, all because the Coronavirus. How do we say "to cancel" in Hebrew, in the present? How about in the past? And what army radio comm talk breached the divide and made its way to civilian slang? Guy explains the root ב.ט.ל. Listen to the All-Hebrew Version of This Episode New Words and Expressions: Bitul ha-hofesh ha-gadol – Cancellation of the summer school holiday – ביטול החופש הגדול Va'ada – Committee – ועדה "Kabel/kabli bitul" – Scratch that, abort – קבל/קבלי ביטול Kabel bitul al ha-kafe, tsats mashehu – Abort the coffee, something came up – קבל ביטול על הקפה, צץ משהו Kaftor bitul – Cancel button – כפתור ביטול Mediniut bitulim – Cancellation policy – מדיניות ביטולים Dmei bitul – A cancellation fee – דמי ביטול Bitulim – Cancellations – ביטולים Levatel et ha-hafsakot – To cancel school breaks – לבטל את ההפסקות Slicha, ani tsarich/tsricha levatel – Sorry, I must cancel – סליחה, אני צריך/צריכה לבטל Ani rotse/rotsa levatel – I'd like to cancel – אני רוצה לבטל "Be-chol 64 shnot kiyum ha-eurovision, me-olam lo butla tacharut" – "During the entire 64 years of conducting the Eurovision, never before was the competition cancelled" – בכל 64 שנות קיום האירוויזיון, מעולם לא בוטלה תחרות Ha-eru'a butal – The event (m.) was cancelled – האירוע בוטל Shnehem butlu – Both were cancelled – שניהם בוטלו Mevutal, mevutelet, mevutalim, mevutalot – Cancelled – מבוטל, מבוטלת, מבוטלים, מבוטלות Ha-tacharut mevutelet – The contest is cancelled – התחרות מבוטלת Ha-kenes butal lifnei kama yamim – The conference was called off a few days ago – הכנס בוטל לפני כמה ימים Ha-kenes hitbatel biglal ha-corona – The conference got cancelled because of the Coronavirus – הכנס התבטל בגלל הקורונה Hitbatel li mashehu, az yesh li zman – Something got cancelled for me, so I have time. – התבטל לי משהו, אז יש לי זמן Hitbatla li pgisha – A meeting was cancelled for me – התבטלה לי פגישה Hitbabtlu li pgishot – Meetings were cancelled for me – התבטלו לי פגישות Hitbatel li tor la-rofa – A doctor appointment was cancelled for me – התבטל לי תור לרופא Hitbatlu li kama torim la-rofa – A few doctor appointments were cancelled for me – התבטלו לי כמה תורים לרופא Lehitbatel – To chill, to slack – להתבטל "Ha-boker hashavti lehitbatel" – "This morning I planned on doing nothing" – הבוקר חשבתי להתבטל Ma at osa? Mitbatelet be-kef – What are you doing? Nothing, just chilling – מה את עושה? מתבטלת בכיף Hu ma-ze mitbatel befnei ha-boss shelo – He really caves in front of his boss – הוא מה-זה מתבטל בפני הבוס שלו Muvtal – Unemployed – מובטל "Hu kitsets be-daka shlosha mif'alim" – "He axed within a minute three factories" – הוא קיצץ בדקה שלושה מפעלים "Ve-400 ish hafchu muvtalim" – "And 400 people became unemployed" – ו-400 איש הפכו מובטלים Avtala – Unemployment – אבטלה Ledaber le-mishehu be-bitul – To talk to someone dismissively – לדבר למישהו בביטול Playlist and Clips: Bitul ha-hofesh ha-gadol (KAN TV) Bitulim – Rakevet Ha-tacharut butla Gusto – Hashavti Lehitbatel (lyrics) Tislam – Partsufa Shel Ha-medina (lyrics) Tamuz – Holech Batel (lyrics)

Join us in celebrating our 300th episode with the best פספוסים (fisfusim), bloopers, by Hebrew learners from around the world. Learning Hebrew can be difficult. And we Israelis, who often swallow certain letters when we speak or don't pronounce our words clearly, sure don't make it any easier. So as a student trying to understand and speak the language, you're bound to make mistakes. And that's okay. The most important part is not letting your fear stop you from trying. Speaking Hebrew is and forever will be fun and exciting. Listen to the All-Hebrew Version of this Episode New Words and Expressions: Yare'ach – Moon – ירח Re'ach – Smell – ריח Ke'ev garon – Throat ache – כאב גרון Ga'on – Genius – גאון Ani shmena – I am fat – אני שמנה Shament – Cream – שמנת Shament chamutsa – Sour cream – שמנת חמוצה Ani mechoeret – I am ugly – אני מכוערת Ani me'acheret – I am late – אני מאחרת Le'acher – To be late – לאחר Rachatsti – I washed – רחצתי Ratsachti – I murdered – רצחתי Lachfof se'ar – To wash the hair – לחפוף שיער Milga – Scholarship – מילגה Achayot – Sisters – אחיות Chayot – Animals, pets – חיות Yesh li kalba ktana – I have a small dog (f.) – יש לי כלבה קטנה Aravim – Arabs – ערבים Arevim – Guarantors – ערבים Minyan – Minimum 10 men needed for prayer in synagogue – מניין Me'anyen – Interesting – מעניין Yain lavan – White wine – יין לבן Dam – Blood – דם Yain adom – Red wine – יין אדום Lehorid et ha-michnasayim – To take off his pants – להוריד את המכנסיים Lehorid et ha-mishkafayim – Take off his glasses – להוריד את המשקפיים Chut dentali – Dental floss – חוט דנטלי Chutini – G-string – חוטיני Horim – Parents – הורים Chorim – Holes – חורים Chaki li / techaki li – Wait for me – חכי לי / תחכי לי Lechakot le-mishehu – To wait for someone – לחכות למישהו Lechakot mishehu – To imitate someone – לחקות מישהו Hayiti rotsa linso'a le-Tel Aviv – I would like to go to Tel Aviv (very polite) / I would have loved to go to Tel Aviv (but I can't) – הייתי רוצה לנסוע לתל-אביב "Az tis'ee" – "So just go there!?" – !אז תסעי "Ze le-Tel Aviv?" – Is it going to Tel Aviv? – ?זה לתל-אביב Malon – Hotel – מלון Milon – Dictionary – מילון Lehitkale'ach – To take a shower – להתקלח Hitkalachti – I took a shower – התקלחתי Hitlakachti – I caught on fire – התלקחתי "Cham li" in episode no. 177 Haticha in episode no. 242 Gever – Man – גבר Mitz gezer – Carrot juice – מיץ גזר Playlist and Clips: Gazoz – Cafe Ba-tachtit (lyrics) Lilit Nagar – Tsel Etz Tamar Ve-or Yare'ach (lyrics) Avi Toledano – La Boheme (lyrics) Ha-ofarim – Huts Mi-ze Ha-kol Beseder (lyrics)

When job hunting, the Hebrew word דרושים, wanted, is what you'll find written on job ads. Guy also talks about a slang term that, well, doesn't hold anything back. A real hitter, one could say. Listen to the All-Hebrew Version of This Episode New Words and Expressions: Ha'am doresh tsedek hevrati – The people (sg.) demands social justice – העם דורש צדק חברתי Lidrosh mashehu mi-mishehu – Demand something from someone – לדרוש משהו ממישהו Anashim dorshim ha'alaat sachar – People demand a pay raise – אנשים דורשים העלאת שכר Hi doreshet leshalem la – She demands to be paid – היא דורשת לשלם לה Hi doreshet she-yeshalmu la – She demands to be paid – היא דורשת שישלמו לה Doresh/doreshet stira – "Begs to be smacked" – דורש/דורשת סטירה Partsuf doresh stira – A face in need of a slap (Backpfeifengesicht) – פרצוף דורש סטירה Drisha, drishot – Request, demand – דרישה, דרישות Drishat tashlum – Payment request – דרישת תשלום Lavo le-mishehu be-drishot – To come to someone with demands – לבוא למישהו בדרישות Drishot ha-tafkid – The job requirements – דרישות התפקיד Drishot hova – Mandatory requirements – דרישות חובה Drishot yitaron – Advantage requirements – דרישות יתרון Darush – Needed – דרוש Modaot drushim – Wanted ads – מודעות דרושים Darush chaver – A friend is needed – דרוש חבר Drushim ovdim – Staff needed – דרושים עובדים Darush chatan – A groom is needed – דרוש חתן Drusha shutafa – A female roommate is needed – דרושה שותפה "Ma nidrash kedei lihyot mefate'ach tov" – What's needed in order to be a good developer – מה נדרש כדי להיות מפתח טוב "Ve-ma nidrash kedei lehitkabel la-avoda" – And what's needed to get a job – ומה נדרש כדי להתקבל לעבודה Drasha – Sermon – דרשה Drashat bat mitzva / Drashat bar mitzva – A bat/bar mitzva speech – דרשת בת מצווה, דרשת בר מצווה Midrasha – Seminary, college – מדרשה Madrasa (Ar.) – School – מדרסה, בית ספר – مدرسة Playlist and Clips: Ha-am Doresh Tsedek Hevrati Drishot hova Modaot drushim – Wanted ads Daniel Salomon – Darush Chaver (lyrics) Aya Korem – Yonatan Shapira (lyrics) Ma nidrash Drashat Bar/Bat mitzvah Dyler – MadrasaHa-dag Nachash – Shirat Ha-sticker (lyrics)

The Hebrew word גבול means border, boundary, and limit. Its root provides us words like restrictions, limitations, and disabilities. So how would we say, "this offer is available for a limited time only"? Guy explains. Listen to the All-Hebrew Version of This Episode New Words and Expressions: Gvul (m.) (pl. gvulot) – Border, boundary, frontier, limit – גבול, גבולות Gvulot be-beit ha-sefer – Boundaries at school – גבולות בבית הספר Az ani bati ve-amarti "rabotai, yesh gvulot" – And I came and said, "gentlemen, there are boundaries" – אז אני באתי ואמרתי, "רבותי, יש גבולות" "Kshe-samim lo gvulot, ein shum siba ba-olam, she-hu yamshich lehitnaheg be-ofen lo na'im ve-lo yafe" – When you set boundaries for him, there is no reason in the world that he will continue to misbehave – כששמים לו גבולות, אין שום סיבה בעולם שהוא ימשיך להתנהג באופן לא נעים או לא יפה Lehatsiv/lasim gvulot le-mishehu – To set boundaries for someone – להציב/לשים גבולות למישהו "Ein shum ra'ash she-ya'atsor o yagbil oti" – There is no noise that will stop me or will limit me – אין שום רעש שיעצור או יגביל אותי Yagbil oti – Will limit me – יגביל אותי Yagbil sounds like yazmin (he will invite) – יגביל, יזמין "Ha-kadursal higbil oti" – Basketball limited me – הכדורסל הגביל אותי Magbit – Limiting – מגביל Lehagbil – To limit – להגביל Lehagbil masachim – To limit screen time for children – להגביל מסכים "Achat le-eize zman mugbal" – once every period of time – אחת לאיזה זמן מוגבל Ha-mivtsa mugbal be-zman/Mivtsa le-zman mugbal – The special deal is available for a limited time only – המבצע מוגבל בזמן / מבצע לזמן מוגבל Mivtsa mugbal le-yechida achat le-lako'ach – The offer is limited to one unit per customer – מבצע מוגבל ליחידה אחת ללקוח Mahadura mugbelet – Limited edition – מהדורה מוגבלת Bira be-mahadura mugbelet be-itsuv meyuchad – A limited edition beer with special design – בירה במהדורה מוגבלת בעיצוב מיוחד Heshbon bank – Restricted bank account – חשבון בנק Be-eravon mugbal – Limited, Ltd. – בערבון מוגבל, בע"מ Lakachat mashehu be-eravon mugbal – Take something with a grain of salt – לקחת משהו בערבון מוגבל Kach/k'chi/k'chu et ze be-eravon mugbal – Take it with a grain of salt – קח/קחי/קחו את זה בערבון מוגבל Mugbalut, mugbaluyot – Disability, disabilities – מוגבלות, מוגבלויות Anashim im mugbaluyot / ba'alei mugbaluyot – People with disabilities – אנשים עם מוגבלויות, בעלי מוגבלויות "Tachat migbalot corona" – Under Corona restrictions – תחת מגבלות קורונה "Ba-migbalot" – In the given circumstances – "במגבלות" "Ma nishma? beseder, ba-migbalot" – "How are you? Ok, given the limitations" – "מה נשמע? בסדר, במגבלות" Hagbalat gil/Migbalat gil – Age minimum or limit – הגבלת גיל/מגבלת גיל Yesh hagbalat gil? – Is there an age restriction? – יש הגבלת גיל? Hagbalat s'chum, hagbel s'chum – Limit the total sum – הגבלת סכום, הגבל סכום Hu avar kol gvul – He crossed the line – הוא עבר כל גבול Playlist and Clips: Rabotai, yesh gvulot (KAN TV) Yonatan Razel – Achshav Ani Af (lyrics) Ha-kadursal higbil oti – Basketball limited me (KAN TV) Meir Ariel – Neshel Ha-nachas (lyrics) Mivtsa le-zman mugbal Mahadura mugbelet – Limited edition Anashim ba'alei mugbaluyot – People with disabilities (KAN TV) Tachat migbalot Corona – Under the Corona restrictions (KAN TV) Ep. #226

Using pronouns in conversation is easy when speaking our mother tongue. But in Hebrew, it might be more difficult. In this episode, Guy explains the mechanism of Hebrew pronouns which, in turn, will help you sound more natural and casual. Listen to the All-Hebrew Version of This Episode New Words and Expressions: Lama ze magi'a lanu? – Why do we deserve it? – למה זה מגיע לנו? Ze magi'a le-mishehu/lo – Serves him right – זה מגיע למישהו/לו Magi'a le-eli – Eli deserves it – מגיע לאלי Lo yafe, lama ata omer she-magi'a lo – It's not nice to say these things, why do you say he deserves it – לא יפה, למה אתה אומר שמגיע לו Lama ze magi'a li – Why do I deserve it – למה זה מגיע לי Lo higi'a la – She didn't deserve it – לא הגיע לה Shanim she-lo shamati shum davar mimena – For years I haven't heard a thing from her – שנים לא שמעתי שום דבר ממנה Lo shamati me-Racheli klum – I haven't heard anything from Racheli – לא שמעתי מרחלי כלום Gam ani lo shamati klum mimena – I, too, haven't heard anything from her – גם אני לא שמעתי כלום ממנה Lishmo'a mashehu mi-mishehu – To hear something from someone (To know how they are doing) – לשמוע משהו ממישהו Eifo od timtsa achat kamoni she-tavin otcha – Where else can you find someone like me who would understand you – איפה עוד תמצא אחת כמוני שתבין אותך Eifo od emtsa echad kamocha she-mevin oti – Where else could I find someone like you who understands me – איפה עוד אמצא אחד כמוך שמבין אותי Kmo Benny – Like Benny – כמו בני Kamohu – Like him – כמוהו (formal: Kmoto) Kamoni, kamocha, kamoch, kamohu, kamoha, kamonu, kamochem, kamohem – Like me, you, etc. – כמוני, כמוך, כמוך, כמוהו, כמוה, כמונו, כמוכם, כמוהם "Kamoni – kamocha" – I am like you – כמוני – כמוך Anachnu sofrim tsiporim ki anachnu kol ha-zman rotsim levadé she-(ha)tsiporim nish'arot itanu – We count birds, because we want to make sure all the time, that the birds stay with us – אנחנו סופרים ציפורים כי אנחנו כל הזמן רוצים לוודא ש(ה)ציפורים נשארות איתנו Im (with) + anachnu (us) = Itanu – עם + אנחנו = איתנו Ani margisha she-li pi million yoter kashe me-hem – I feel that for me, it's million times more difficult than it is for them – אני מרגישה שלי פי מיליון יותר קשה מהם Yoter kashe li mi-le-mishehu acher – It's harder for me than it is for someone else – יותר קשה לי מלמישהו אחר Pi shtayim – Twice as much – פי שתיים Pi million – A million times – פי מיליון Ani lo rotsa she-yihyu kalim klapai – I don't want them to make it easier for me – אני לא רוצה שיהיו קלים כלפיי Playlist and Clips: Daniel Barzilai – Lama Ze Magi'a Lanu (lyrics) Rami Kleinstein – Al Ha-gesher Ha-yashan Liran Danino – Achat Kamoni (lyrics) Hen nish'arot itanu – They stay with us (bird counting in Israel) Li pi million yoter kashé me-hem

In Hebrew, תרגיל means an exercise. This episode includes many תרגילים, of all kinds. Guy also explains the difference between לְ and לַ. And as a bonus: a song in Ladino, the language of the Spanish Jews. Send Guy your audio message [email protected] Listen to the All-Hebrew Version of this Episode New Words and Expressions: Targil – Exercise – תרגיל Targilei neshima – Breathing exercises – תרגילי נשימה Targilei kol – Voice exercises – תרגילי קול Hayom anachnu na'ase kama targilim bi-myuchad la-davar ha-ze – Today we'll do a few exercises, especially for this thing – היום אנחנו נעשה כמה תרגילים, במיוחד לדבר הזה Ze targil tov le-chizuk ha-beten – This is a good exercise to strengthen the stomach – זה תרגיל טוב לחיזוק הבטן "Tsarich laasot gam kama targilei squatim ve-mishkolot" – You also need to do a few squat and weight lifting exercises – צריך לעשות גם כמה תרגילי סקוואטים ומשקולות Lo chayavim la-targil ha-ze mishkolot bichlal – One doesn't need weights for this exercise at all – לא חייבים לתרגיל הזה משקולות Ha-yeled ha-katan – The small kid – הילד הקטן Lé – to/for a – ל La – to/for the – ל Bé – in a – ב Ba – in the – ב Asa le-mishehu targil – He tricked someone – עשה למישהו תרגיל Hu asa li ma-ze targil, hi asta li ma-ze targil, hem asu li ma-ze targil – He/She/They pulled a trick on me – הוא עשה לי מה-זה תרגיל, היא עשתה לי מה-זה תרגיל, הם עשו לי מה-זה תרגיל Targil meluchlach/masri'ach – Dirty trick – תרגיל מלוכלך/מסריח Hem metargelim – They exercise – הם מתרגלים Hem metargelim hilutz – They are practicing a rescue – הם מתרגלים חילוץ Tirgul – Exercise (noun) – תרגול Letargel – To exercise, to practice – לתרגל Ata kvar meturgal – You know the drill – אתה כבר מתורגל Ani lo meturgal be-dvarim ka-ele – I am not used to these things – אני לא מתורגל בדברים כאלה Playlist and Clips: Kenan (in ladino) Targilei neshima Targilei beten – Stomach exercises Metargelim Bnaya Berrebi – Achrei She-yigamer Yehoram Gaon – Avre Tu Puerta Cerrada

'Eich omrim be-ivrit?' means 'how do you say in Hebrew?'. Today Guy explains the impersonal in Hebrew. What linguistic tools do we have to say generic things about everybody and anyone? Listen to the All-Hebrew Version of This Episode New Words and Expressions: Guf stami – The Impersonal (gramm.) – גוף סתמי Matchilim me-chadash – Starting anew – מתחילים מחדש Lo ichpat li – I don't care – לא אכפת לי Ma omrim alai – What they say about me – מה אומרים עליי Eich omrim "wi-fi" be-ivrit? – How do you say 'wi-fi' in Hebrew? – ?איך אומרים ויי-פיי בעברית Yesh Dvarim she-lo osim – There are things you shouldn't do – יש דברים שלא עושים Lo ochlim lifnei she-shotfim yadayim – You don't eat before washing your hands – לא אוכלים לפני ששוטפים ידיים Lo no'alim sandalim al ha-garbayim – You don't wear sandals on your socks – לא נועלים סנדלים על הגרביים Nish'arim ba-bayit, nish'arim ba-chayim – Staying at home, staying alive – נשארים בבית, נשארים בחיים Lo me'archim, lo mit'archim – You are not to host others, you are not to be hosted by others – לא מארחים, לא מתארחים Lo yot'sim le-picnicim – You shouldn't go out on a picnic – לא יוצאים לפיקניקים Playlist and Clips: Omanei Israel – Matchilim Me-chadash Noa Kirel – Medabrim (lyrics) Tzlil Mechuvan – Yachol Lihyot She-ze Nigmar (lyrics) Ha-tikva 6 – Ha-ivrit Ha-chadasha (lyrics) Omer Adam – Yesh Dvarim She-lo Osim (lyrics) Misrad Ha-bri'ut – Nish'arim ba-bayit, staying at home Ep. 161 – Omrim

This is the second episode on the Hebrew word מלא (malé), meaning full. Derived from מלא is the slang word מלאנתלפים (malantalafim). What does it mean and how do we say "a stuffed eggplant"? Guy gives a full explanation. Listen to the All-Hebrew Version of This Episode New Words and Expressions: "Shesh-esré mal'u la-na'ar" – The boy has reached the age of 16 – שש עשרה מלאו לנער Mal'u + le-mishehu + age Mal'u lo shloshim – He turned 30 – מלאו לו 30 Mal'u li arba'im – I turned 40 – מלאו לי 40 Mal'u la shesh – She turned six – מלאו לה שש Hu ben 40 – He is 40 – הוא בן 40 Hu chogeg 40 – He is celebrating 40 – הוא חוגג 40 Hu higi'a le-gil 40 – He reached the age of 40 – הוא הגיע לגיל 40 20 shana mal'u la-hatima al heskem ha-shalom im yarden – 20 years since the signing of the peace treaty between Israel and Jordan – 20 שנה מלאו לחתימה על הסכם השלום עם ירדן Memalé makom – Substitute, stand-in – ממלא מקום Lemalé – To fill – למלא Makom – place – מקום Lemalé tofes – To fill out a form – למלא טופס Temalé et ha-tofes – Fill out the form (m.) – תמלא את הטופס Temal'i et ha-tofes – Fill out the form (f.) – תמלאי את הטופס Tsarich lemalé et ha-tofes – You need to fill out the form – צריך למלא את הטופס Madrich le-milui tofes – Manual for filling out a form – מדריך למילוי טופס Bitu'ach leumi – Israel's national social security – ביטוח לאומי Miluy – Filling – מילוי "Be-zman she-ha-batsek mitkarer" – While the dough is chilling – בזמן שהבצק מתקרר Ani osé et ha-miluy – I am making the filling – אני עושה את המילוי Hatsil memula – Filled eggplant – חציל ממולא Hatsil memula be-basar – Eggplant stuffed with meat – חציל ממולא בבשר Hatsilim memula'im – Stuffed eggplants – חצילים ממולאים Memula'im – Stuffed vegetables – ממולאים Galbi malan – My heart is full (Ar.) – גלבי מלאן – قلبي ملان Malan (Ar.) – Full – מלאן – ملان Malantalafim – Gazillion – מלאנתלפים Malan (lots) + ta + alafim (thousands) Shvatalafim 7000 – Seven thousand – שבעת אלפים Shmonatalafim 8000 – Eight thousand – שמונת אלפים Tik 1000 (Tik elef) – Case no. 1000 – תיק אלף Sherut milu'im – Reserve service – שירות מילואים Hayal miluim / milu'imnik – Reservist – חייל מילואים, מילואמניק Avoda be-misra mele'a – Full time job – עבודה במשרה מלאה Mishehu she-malé me-atsmo – Someone who is full of himself – מישהו שמלא מעצמו Mele'ah me'atsma – Full of herself – מלאה מעצמה Playlist and Clips: Gabi Shushan – 16 Mal'u La-na'ar (lyrics) 20 shana mal'u la-hatima al heskem ha-shalom im yarden Milui tofes Miluy – Filling (food) Hatsil memula – Filled eggplant Galbi Malan (Ar.) – My Heart is full – قلبي ملان Malantalafim – Gazillion Sherut milu'im – Reserve service Ariel Horovitz – Sigal Nahmias (lyrics) Tik 1000 (Tik elef) wikipedia https://en.wikipedia.org/wiki/Investigations_involving_Benjamin_Netanyahu#Case_1000

In Hebrew, מלא (malé) means full, just like how we feel after eating too many french fries. So what does the phrase מודה בפה מלא, literally, I admit with a full mouth, mean? On this episode, Guy explains the root מ.ל.א Listen to the All-Hebrew Version of this Episode New Words and Expressions: Malé, mele'ah – Full – מלא, מלאה "Ani zocher be-leilot shel yare'ach malé" – I remember, on full moon nights – אני זוכר בלילות של ירח מלא "Ani makpida lehagid she-ani shmena, ani lo mele'a, o mele'a ba-mekomot ha-nechonim" – I insist on saying that I am fat, I am not chubby, or full in the right places." – אני מקפידה להגיד שאני שמנה, אני לא מלאה במקומות הנכונים Bachur malé – Chubby guy – בחור מלא Bachura mele'ah – Chubby girl – בחורה מלאה "Banot pashut hayu yoter mele'ot" – Girls simply used to be curvier – בנות פשוט היו יותר מלאות "Ve-ze nechshav la-yofi ha-ultimativi" – And it was considered the ultimate beauty – וזה נחשב ליופי האולטימטיבי Mele'im ad efes makom – Filled to capacity – מלאים עד אפס מקום Ha-ganim ha-leumiyim mele'im ad efes makom – The national parks are filled to capacity – הגנים הלאומיים מלאים עד אפס מקום Tfusa mele'a – Full occupancy – תפוסה מלאה Modé be-fe malé – I fully admit – מודה בפה מלא Ledaber be/im pe malé – To speak with your mouth full – לדבר ב/עם פה מלא Asita malé ta'uyot – You made lots of mistakes – עשית מלא טעויות Hayu sham malé anashim – There were lots of people there – היו שם מלא אנשים Ani save'a/sve'ah – I am full (food) – אני שבע/שבעה Ani malé/mele'ah – I am full (food, coll.) – אני מלא/מלאה "Slicha, ani ma-ze malé/mele'ah, lo mesugal/mesugelet" – Sorry, I am so full, I just can't – סליחה, אני מה זה מלא/מלאה, לא מסוגל/ת "Yashavnu ve-achalnu, hitmaléti chips" – We sat and ate, I filled myself with chips – ישבנו ואכלנו התמלאתי צ'יפס "Al titmal'u, tash'iru makom la-ochel" – Don't get too full, leave some room for the food – אל תתמלאו, תשאירו מקום לאוכל "Al titmal'u yoter midai, yesh harbe ochel" – Don't get too full, there's a lot of food – אל תתמלאו יותר מדיי, יש הרבה אוכל "Yow, ma-ze hitmaleti" – Wow, I am so full – יואו, מה זה התמלאתי Ha-otobus hitmalé – The bus became full – האוטובוס התמלא Otobus Ha-shabat – The shabbat bus – אוטובוס השבת Playlist and Clips: Knesiyat Ha-sechel – Hayinu Osim Ahava (lyrics) Ani lo mele'ah – KAN TV Mele'im ad efes makom – Filled to capacity Ishai Ribo – Ha-nisayon ha-ze (lyrics) Sarit Avitan – Lo Mat'imim (Lyrics on youtube) Shalom Hanoch – Tiyul Le-Yafo (lyrics) Otobus ha-shabat – KAN TV

What are your plans for the weekend? What are your plans for next year? Planning anything? Was this planned? Hey, any plans? On this episode, Guy explains the Hebrew root ת.כ.נ and how to say that something was unplanned. Listen to the All-Hebrew Version of this Episode New Words and Expressions: Ten li koach – Give me strength – תן לי כוח Tochnit – Program, plan – תוכנית "Ha-sha'a shmone, ein li tochniyot" – It's eight o'clock, I don't have plans – השעה שמונה, אין לי תוכניות Ma ha-tochniyot? – What are the plans? – מה התוכניות "Tiyul, avoda, limudim" – Trip, work, studies – טיול, עבודה, לימודים Tochnit radio – Radio show – תוכנית רדיו Tochnit televizya – TV program – תכנית טלוויזיה Tochniyot metsi'ut – Reality show – תוכנית מציאות "Lama at mit'akeshet letachnen li ta-chayim" – Why do you insist on planning my life – למה את מתעקשת לתכנן לי ת'חיים Letachnen – To plan – לתכנן Tichnun – Planning, designing – תכנון Ma ha-tichnunim le-shabbat – What are the plans for Saturday – מה התכנונים לשבת Ma ha-tichnunim la-shana ha-ba'a – What are the plans for next year – מה התכנונים לשנה הבאה Metuchnan – Planned – מתוכנן Ha-herayon haya metuchnan – The pregnancy was planned – ההריון היה מתוכנן "Mikriyut mevorechet" – Blessed coincidence – מקריות מבורכת She'ela ishit – Personal question – שאלה אישית Ma metuchnan le-shabbat – What's planned for Saturday – מה מתוכנן לשבת Tochna – Software – תוכנה Handasat tochna – Software engineering – הנדסת תוכנה Tochnat zoom – The Zoom software – תוכנת זום Lama tsarich lilmod tichnut – Why does one needs to learn programming – למה צריך ללמוד תיכנות To program – Letachnet – לתכנת Metachnet, tochnitan – Programmer – מתכנת, תוכניתן Tochen – Content – תוכן Tochen ha-inyanim – The table of contents – תוכן העניינים Tchuna – Feature, attribute – תכונה Playlist and Clips: Mati Caspi – Yom Shishi Chazar (lyrics) Daniel Sergi – Ma Ha-tochniyot (Spoken Word) Josie Katz – Tni Li Lehachlit (lyrics) Herayon lo metuchnan – Unplanned pregnancy (Go to min. 11.30) Tochna – Software Tochnat Zoom – Tutorial Letachnet, tichnut Max Malkiel – Recipes

The Hebrew word כוח means power, strength, or energy. Other than the frequently used saying, אין לי כוח, there are other words and expressions that we must cover, like "super powers," "evil forces" and "gravity." Listen to the All-Hebrew Version of this Episode New Words and Expressions: Ten li koach – Give me strength – תן לי כוח Yesh bi od koach – I still have strength – יש בי עוד כוח Ein li koach – I don't have the energy – אין לי כוח Ein li koach elav/eleha – I don't have energy for him/her – אין לי כוח אליו/אליה Yesh lecha/lach koach liftoach et ze? – Are you strong enough to open this? – יש לך כוח לפתוח את זה? Ein li koach le-mischakim – I don't have the energy for games – אין לי כוח למשחקים Mis'chakim shel koach / mis'chakei koach – Power games – משחקים של כוח, משחקי כוח Hetsi ko'ach – "Half power", disappointing – חצי כוח Koach elyon – Force majeure – כוח עליון Yishar koach – Good job, well done – יישר כוח Yishar koach > shokoyach (Yiddish) – Good job – יישכוייח, יישר כוח Koach ha-meshicha – Gravity – כוח המשיכה Shatfu be-khol ha-koach – Share with all your might – שתפו בכל הכוח Yipuy koach – Power of attorney – יפוי כוח Kochot tsava – Army forces – כוחות צבא Kochot mishtara – Police forces – כוחות משטרה Kochoteinu – Our forces, our soldiers – כוחותינו Ze lo kochot – It's an uneven situation, a mismatch – זה לא כוחות Be-kochot atsmi – On my own, by myself – בכוחות עצמי Kochot-Al – Super powers – כוחות-על Act kochani – Aggressive act – אקט כוחני Kochanut – Aggressiveness – כוחנות Koach adam – Human resources (HR) – כוח אדם Kochot hashuk – Market forces – כוחות השוק Be-kochot mechudashim – "In regained forces", revitalized, recharched – בכוחות מחודשים Ani mekave lachzor la-avoda achrei ha-hofesh be-kochot mechudashim – I hope to get back to work with renewed vigor after the holiday – אני מקווה לחזור לעבודה אחרי החופש בכוחות מחודשים Kochot ha-resha – Evil forces – כוחות הרשע Playlist and Clips: Ariel Zilber – Ten Li Koach (lyrics) Idan Raichel's Project – Yesh Bi Od Ko'ach (lyrics) Margalit Tsan'ani – Ein li koach le-mischakim (lyrics) Rita – Bo' (lyrics) Shkoyach – Shtisel Ronit Roland – Ha-sipur (lyrics) Yipuy koach – Power of Attorney Meir Ariel – Laila Shaket Avar Al Kochoteinu (lyrics) Einav Jackson-Cohen – Ze Lo Kochot (lyrics) Itay Levy – Ba-sha'ot Ha-metot (lyrics) Kochot-Al – Super powers Act kochani – An aggressive act

How do we say the words contagious and infect in Hebrew, and how are they related to the Hebrew word for glue? Bonus: We'll learn how to say sticky rice! Listen to the All-Hebrew Version of this Episode New Words and Expressions: Devek - Glue - דבק Hu nidbak be-Corona - He was infected with Corona - הוא נדבק בקורונה Yesh sham nidbakim - There are infected people there - יש שם נדבקים Ha-im nitan lehidabek me-havilot she-magi'ot mi-sin? - Could we get infected from packages that arrive from China? - ?האם ניתן להידבק מחבילות שמגיעות מסין Lehidabek be-Corona me-havilot - To get Corona from packages - להידבק בקורונה מחבילות Lehidabek be-X mi-Y - To get X from Y - להידבק במשהו ממישהו Tizaher/tizahari lo lehidabek - Be careful as to not get infected - תיזהר/תיזהרי לא להידבק Ani lo rotse/rotsa lehidabek - I don't want to be infected - אני לא רוצה להידבק Lehibadek - To be tested - להיבדק Hadbaka - Contagion - הדבקה Hayu mikrim shel hadbakot - There were cases of contagion - היו מקרים של הדבקות Otsrim et sharsheret ha-hadbaka - Putting an end to the chain of contagion - עוצרים את שרשרת ההדבקה Mikrei hadbaka - Infection cases - מקרי הדבקה Lehadbik mishehu be-Corona - To infect someone with Corona - להדביק מישהו בקורונה Ba'alei hayim yecholim lehadbik otanu be-Corona? - Could pets infect us with Corona? - בעלי חיים יכולים להדביק אותנו בקורונה "Im ha-devek she-shamarti li ba-megera" - With the glue I kept in my drawer - עם הדבק ששמרתי לי במגירה "Et kol ha-halakim sheli hidbakti hazara" - I glued together all my (broken) pieces - את כל החלקים שלי הדבקתי חזרה Ha'atek hadbek - Copy and paste - העתק הדבק Hedbek - Collage - הדבק Nasa'im - Carriers (virus) - נשאים Ani nose - I carry - אני נושא Laset - To carry - לשאת Davik - sticky - דביק Orez davik - Sticky rice - אורז דביק Madbeka - Sticker - מדבקה Lihyot davuk le-mishehu - To be stuck to someone's back - להיות דבוק למישהו Dai lehidabek elai - Stop sticking to my back - די להידבק אליי Hu nidbak elai - He's sticking to me - הוא נדבק אליי Ze ts'hok midabek - Infectious laugh - צחוק מידבק Machala midabeket (Coll. medabeket) - Contagious disease - מחלה מידבקת Playlist and Clips: SWH on Spotify Nidbak be-Corona - KAN TV Lehidabek be-X mi-Y - To get infected with X from Y Hadbaka - KAN TV Sharsheret ha-hadbaka - The contagion chain Sharsheret ha-hadbaka - The contagion chain (Arabic) Sharsheret ha-hadbaka - The contagion chain (Russian) Mi yachol lehadbik et mi? Jane Bordeau - Kviyot (lyrics) Nasa, nasa'im - Carrier Ts'hok midabek

The מדחום (thermometer) could be our best friend or worst nightmare. For some, it determines whether they can go out or must stay quarantined. So on this episode Guy covers the Hebrew words and phrases you need to know about למדוד חום, to take one's temperature, and other useful idioms during these crazy days of Corona. Stay safe! Listen to The Promised Podcast Listen to the All-Hebrew Version of this Episode New Words and Expressions: Madchom - Thermometer - מדחום "Anachnu omrim le-kol ha-anashim she-yesh lahem chom…" - We tell all the people who have a fever... - אנחנו אומרים לכל האנשים שיש להם חום Yesh/Ein li chom - I have a fever/I have no fever - יש / אין לי חום "Kshe-at modedet kama ani noten" - When you measure how much I give - כשאת מודדת כמה אני נותן Limdod chom - To check the temperature - למדוד חום Medidat chom - Temperature check - מדידת חום Ta medida - Fitting room - תא מדידה Medidat chom / Bdikat chom - Checking the temperature - מדידת חום / בדיקת חום Bo ani emdod lecha chom, Boi ani emdod lach chom - Let me check your temperature - בוא/י אני אמדוד לך חום Yesh lecha/lach chom? - Do you have a fever? - ?יש לך חום Madadta/madadet chom? - Did you take your temperature? - ?מדדת חום Yesh li chom namuch/gavoha - I have a low/high fever - יש לי חום נמוך/גבוה "Ha-yeled ben shloshim, yesh lo chom gavoha" - "The kid who is 30 year old, he's got a high fever" - הילד בן שלושים, יש לו חום גבוה Madad Dow Jones - The Dow Jones index - מדד דאו-ג'ונס Madad yuli - The month of July index - מדד יולי Efshar limdod? - Could I try it on? - ?אפשר למדוד Madadti (madati) et ze - I tried it on - מדדתי את זה Madadt (madadet) et ze - You (f.) tried it on - מדדת את זה Eich modedim hatslacha shel ha-shivuk? How do you measure the success of the marketing? - איך מודדים הצלחה של השיווק Bi-drom tsarfat nimdedu 40 ma'alot - In the south of France, 40 degrees were measured - בדרום צרפת נמדדו 40 מעלות Playlist and Clips: Le-kol ha-anashim she-yesh lahem chom - KAN TV Yirmi Kaplan - Modedet (lyrics) Ehud Banai - Mahari Na (lyrics) Madad - Index Eich modedim hatslacha Nimdedu 40 ma'alot Streetwise Hebrew Ep. #177 Streetwise Hebrew Ep. #65

The Hebrew word בידוד, quarantine, will likely be the word of the year. So it's appropriate that Guy discusses its root, ב.ד.ד, and covers some of the Hebrew words derived from it, like isolation, insulation and solitude. Ruben's Pronunciation Course: https://tlv1.fm/happy6 Listen to the All-Hebrew Version of this Episode New Words and Expressions: Ani be-bidud ba-bayit - I am in quarantine at home in Shanghai - אני בבידוד בבית Hesger - Quarantine - הסגר "Ne'elatsim lehikanes le-bidud" - We have to get into quarantine - נאלצים להיכנס לבידוד "Ve-im kvar bidud, az she-yihye be-style" - If it's already quarantine, it should be with style - ואם כבר בידוד, אז שיהיה בסטייל "Anachnu mevudadim me-ha-olam" - We're isolated from the world - אנחנו מבודדים מהעולם "Aval yesh lanu et ha-teva shelanu" - But we have our piece of nature - אבל יש לנו את הטבע שלנו "Mevudadim" - People who are in quarantine - מבודדים Bayit mevudad - Isolated house - בית מבודד Levoded - To isolate - לבודד Bidud - Isolation, quarantine, insulation - בידוד Hu/hi be-bidud - He/she is in quarantine - הוא/היא בבידוד Anachnu nichnasim le-bidud - We're getting into quarantine - אנחנו נכנסים לבידוד "Bidud hamisha kochavim" - Five star quarantine - בידוד חמישה כוכבים "Ein psharot ba-bidud, ze hayav lihyot barur" - There is no compromise in quarantine, it has to be clear - אין פשרות בבידוד, זה חייב להיות ברור Badad (flowery) - Alone - בדד "Levad, al ha-gag, shabatot ve-hagim" - Alone, on the rooftop, on weekends and holidays - לבד, על הגג, שבתות וחגים "Mi-bdidut ha-anashim hofchim kashim" - Because of loneliness people become difficult - מבדידות האנשים הופכים קשים Mishehu margish boded - Someone feels lonely - מישהו מרגיש בודד Hayal boded - Lone soldier - חייל בודד Ee boded - Desert island - אי בודד Gerev boded(a) - Lonely sock - גרב בודד/ה Boded - Alone, single - בודד "Hayo haya panas boded" - once upon a time there was a single streetlight - היה היה פנס בודד Kartis boded - Single ticket - כרטיס בודד Notru kartisim bodedim - There are only a few tickets left - נותרו כרטיסים בודדים Lehitboded - To isolate oneself - להתבודד Hitbodedut - Seclusion - התבודדות Playlist and Clips: Lehikanes le-bidud - KAN TV Ein psharot ba-bidud Zohar Argov - Badad (lyrics) Yehudit Ravits - Shabatot Ve-hagim (lyrics) Ktsat Acheret - Shir Bein Arbayim (lyrics) Hayalim bodedim Gerev bodeda Ha-tarnegolim - Panas Boded (lyrics)

What does it mean when an Israeli says, זרום איתי (zrom iti), flow with me? And what is זרם הגולף? Guy goes with the flow and explains it all. Ruben's Pronunciation Course: https://tlv1.fm/happy6 Listen to the All-Hebrew Version of this Episode New Words and Expressions: Lizrom - To flow - לזרום "Hashmal Zorem Be-chapot yadeicha" - Electricity flows in your hands - חשמל זורם בכפות ידיך "Taamin she-hayim zormim" - Just believe that life goes on - תאמין שהחיים זורמים Mayim zormim - Running water - מים זורמים Mayim omdim -Stagnant water - מים עומדים Lenahel sicha zoremet - To have a flowing conversation - לנהל שיחה זורמת Ani rotsa she-toridu et ha-filterim, ve-kacha ha-sichot shelachem yihyu harbe yoter zormot ve-me'anyenot - I'd like you to take off the filters, and in this way your conversations will be more flowing and interesting - אני רוצה שתורידו את הפילטרים וככה השיחות שלכם יהיו הרבה יותר זורמות ומעניינות Ani zorem - I am flexible, I "flow" - אני זורם Nu, zrom iti - Come on, work with me here - נו, זרום איתי Zirmi > Zremi - Flow (Imp. F.) - זרמי Zirmu > Zremu - Flow (Imp. Pl.) - זרמו Lizrom im mishehu - To agree to courting - לזרום עם מישהו "Bachura zoremet" - A girl who goes with anyone (derog.) - בחורה זורמת Mishehu hifsik et ha-zerem ba-snif ha-merkazi - Someone stopped the current in the main branch - מישהו הפסיק את הזרם בסניף המרכזי Zerem hashmali - Electric current - זרם חשמלי Zramim - Currents, streams - זרמים Zerem yam - Ocean current - זרם ים Zerem ha-golf - Gulf Stream - זרם הגולף Zrima yafa be-kol ha-nechalim - Nice water-flow in all the rivers - זרימה יפה בכל הנחלים Machsom Ktiva - Writer's block - מחסום כתיבה Zrima ba-ktiva - Flow in the writing - זרימה בכתיבה Lehazrim - "To cause flowing" / To transfer large quantities of liquid or info - להזרים Hazramat ha-gaz le-yarden - The transfer of the (natural) gas le-yarden - הזרמת הגז לירדן Huzram - Was made to flow - הוזרם Playlist and Clips: Ruti Navon - Hashmal Zorem Be-chapot Yadeicha (lyrics) Sarit Hadad - Zormim (lyrics) Mayim Zormim - Kan Hadashot Sicha Zoremet - tips Tamouz - Panas Ha-rchov (lyrics) Zerem Ha-Golf Zrima ba-nechalim - Kan Hadashot Hazramat Gaz - Ynet

What's לקנפג (lecanfeg) in Hebrew? What's לסמס (lesames)? And what do we Israelis mean when we ask you to give us your 'mail'? Guy explains what happens to foreign words when they start feeling comfortable in their new Israeli home. Ruben's Pronunciation Course: https://tlv1.fm/happy6 Listen to the All-Hebrew Version of this Episode New Words and Expressions: Homo'im - Gays - הומואים Ha-homo'im ve-ha-lesbiot tsa'adu ha-yom be-tel aviv' - The gays and lesbians marched today in Tel Aviv - ההומואים והלסביות צעדו היום בתל אביב Hamburger, Hamburgerim - Hamburger, hamburgers - המבורגר, המבורגרים Radiatorim - Radiators - רדיאטורים Snob, Snobit, Snobim, Snobiyot - Snob - סנוב, סנובית, סנובים, סנוביות Mail, mailim - E-mail, e-mails (also: E-mail address) - מייל, מיילים "Im mishehu mishtalet lanu al ha-mail" - "If someone takes over our email" - אם מישהו משתלט לנו על המייל "Hu yachol lehishtalet lanu al ha-hayim dei be-kalut" - "He can take control of our life quite easily" - הוא יכול להשתלט לנו על החיים די בקלות Kuger, kugeriyot - Cougar, cougars - קוגר, קוגריות Milfiyot - MILFs - מילפיות Lecanfeg - To configure - לקנפג Cinfug - Configuration - קנפוג Leshadreg - To upgrade - לשדרג ״Wats'ep li ve-ered״ - Whatsapp me and I'll come down - ווטסאפ לי וארד Pableki - Make it public (F.)! - פבלקי Sames li hoda'a - Send me a message - סמס לי הודעה Lesames - To send a message on the cellular phone - לסמס Simasti/Ani mesames lecha et ha-mispar - I sent/ I am sending you the number on sms. - סימסתי/אני מסמס לך את המספר Histamasnu - We sent each other messages - הסתמסנו Histamasnu kol ha-laila - We corresponded via messages all night - הסתמסנו כל הלילה Shivuk, Marketing - Marketing - שיווק, מרקטינג Playlist and Clips: Paul Taylor - Stand up, Franglais Homo'im Mail, mailim Kugeriyot ve-milfiyot Eich lecanfeg router? Erez Lev - Haim Be-toch Masach (lyrics) Histamasnu Ha-tikva 6 - Ha-ivrit Ha-chadasha

Slang usage of the word קרוע (ka'rua), literally meaning 'torn', is fascinating because when someone says it about themselves, it means one thing, and when the same is said about them behind their back, it means something completely different. Guy explains. Listen to the All-Hebrew Version of this Episode New Words and Expressions: Kara - He tore - קרע Kara - He read - קרא "Bachur ehad kara et sharvuli" - One guy tore my sleeve - בחור אחד קרע את שרוולי U-me-az ha-sharvul sheli karu'a - And since then, my sleeve is torn - ומאז השרוול שלי קרוע Meitar karu'a - A torn string - מיתר קרוע Hu ma-ze karu'a - He's a bit crazy - הוא מה-זה קרוע Ani karu'a me-ayefut - I am dead tired - אני קרוע מעייפות Ha-lev sheli nikra le-shnayim - My heart is/was torn in two - הלב שלי נקרע לשניים Lehikara - To be torn - להיקרע Rak she-lo yikara - I just hope it won't tear - רק שלא ייקרע Ze yikara ba-sof - It will tear at the end - זה ייקרע בסוף Mashehu kore'a - Something funny - משהו קורע Kore'a mi-ts'hok - Hilarious - קורע מצחוק Eize kore'a haya - It was so funny - איזה קורע היה Hu ma ze kore'a - He is hilarious - הוא מה-זה קורע Nikrati mi-ts'hok - Laughed my head off - נקרע מצחוק Likro'a le-mishehu et ha-tsura - To beat someone up badly - לקרוע למישהו את הצורה Kar'u lo et ha-tsura - They beat him up real bad - קרעו לו את הצורה. Ma-ze kar'u oti ba-amlot - They really overcharged me with horrible fees - מה-זה קרעו אותי בעמלות Likro'a et ha-ir - To go bar hopping - לקרוע את העיר Kol ha-shavu'a karati ta'tachat - All week I worked my butt off - כל השבוע קרעתי ת׳תחת Likro'a et ha-tachat - To work hard - לקרוע ת׳תחת Likro'a le-mishehu et ha-tachat - To make someone work really hard - לקרוע למישהו ת׳תחת Kera, kra'im - A tear, tears - קרע, קרעים Ha-kera ba-hevra ha-israelit - The rift within Israeli society - הקרע בחברה הישראלית Salat im kir'ei pasta - Salad with torn pieces of pasta - סלט עם קרעי פסטה Pasta im kir'ey dag barramundi be-rotev bechamel - Pasta with pieces of Barramundi fish in bechamel sauce - פסטה עם קרעי דג ברמונדי ברוטב בשמל Gnocchi be-rotev agvaniyot beiti - Gnocchi in a homemade tomato sauce - ניוקי ברוטב עגבניות ביתי Im kire'i mozzarella she-gam ha-yeladim yohavu - With tears of mozzarella that the kids will love, too - עם קרעי מוצרלה שגם הילדים יאהבו Kr'ia - Tearing, ripping - קריעה Likro'a kri'a - To perform the kri'a - לקרוע קריעה Kri'at tachat - Tough job - קריעת תחת Eize kri'a ha-yom ha-ze - What a hard day - איזה קריעה היום הזה Kri'at yam suf - The parting of the Red Sea - קריעת ים סוף Playlist and Clips: Margalit Tsan'ani - Yamma (lyrics) Daniel Salomon - Meitar Karu'a (lyrics) Ishay Ribo - Ha-lev Sheli (lyrics) Shai Sol - Kshe-yavo Ha-zman Katav hadashot nikra mi-ts'hok (Hadashot 12) Ha-pusi shel Lucy - Vodka Redbull

Guy demonstrates how to use 4 valuable online tools he thinks every Hebrew learner should know. Listen to the All-Hebrew Version of this Episode Tools & Examples: Morfix Example: Yishte, he will drink Reverso Example: Sirton, film/footage Somebody posted some old footage of me from the '80s on YouTube - מישהו העלה ליוטיוב סרטון ישן שלי משנות השמונים Sirton avtacha - Security footage - סרטון אבטחה Sirton interneti - Internet footage - סרטון אינטרנטי Sirton ta'amula - Propaganda footage - סרטון תעמולה Sirtonei hadracha - Training videos - סרטוני הדרכה Wikipedia in Hebrew Example: שנת צהריים שנת צהריים היא נמנום קצר, לרוב לאחר ארוחת צהריים. בחלק מהתרבויות היא חלק בלתי נפרד מסדר היום הקבוע. שנ״צ "Ha-comeback shel ha-shnats" - The comeback of the siesta - הקאמבק של השנ״צ Google in Hebrew Search "davka tlv1" Search "intonation tlv1" Search "accent tlv1" Playlist and Clips: Arik Einstein - Don Quixote (lyrics)

Ordering falafel in Israel may seem simple. But when learning Hebrew, the many different options and the barrage of short and direct questions from the seller could make the whole experience a bit stressful. On this episode, Guy explains how to keep calm through the mayhem of an Israeli falafel stand at lunch time. Ruben's Pronunciation Course: https://tlv1.fm/happy6 Listen to the All-Hebrew Version of this Episode New Words and Expressions: Mana falafel - A portion of falafel (in a pita) - מנה פלאפל Hatsi mana - Half a portion - חצי מנה Ten li mana falafel vaksha - Please give me a portion of falafel please - תן לי מנה פלאפל (ב)בקשה Falafel be-tsalahat - Falafel on a plate - פלאפל בצלחת Ten li mana falafel lakachat vaksha - Please give me a portion of falafel to go - תן לי מנה פלאפל לקחת (ב)בקשה Ta'aroz/ta'arzi li vaksha - Please pack it for me - תארוז/תארזי לי (ב)בקשה La'aroz lecha? - Shall I pack it for you? - ?לארוז לך Lasim - To put - לשים Ma lasim lecha/lach? - What shall I put in the pita, for you? - ?מה לשים לך Ma limro'ach? - What to spread? - ?מה למרוח T'china - Tahini - טחינה Kruv adom - Red cabbage - כרוב אדום Salat - Salad - סלט Tasim li ktsat - Please put some for me - תשים לי קצת Hummus - lasim lecha/lach? - Hummus - should I put for you in the pita? - ?חומוס לשים לך Hummus - lasim? - Hummus, to put? - ?חומוס לשים Shum, lasim - Garlic, to put? - ?שום לשים Sim/simi li ktsat petrozilia - Put some parsley for me - שים/שימי לי קצת פטרוזיליה Lo harbe, zehu - Not much, that's it - לא הרבה, זהו Al tasim/tasimi li batsal - Don't put onions - אל תשים/תשימי לי בצל Harif? - Spicy? - ?חריף Kadurei falafel (falafelim) - Falafel balls - כדורי פלאפל Rak be-zehirut ki ze ta'im me'od - Be careful because this is delicious! - רק בזהירות כי זה טעים מאוד Salatim - Salads - סלטים S'hug - A spicy yemenite sauce - סחוג Salatim? - How about salads - ?סלטים "be-mehir shel falafel - tisot le-eropa be-hatsi hinam" - For the price of falafel, flights to europe really cheap - במחיר של פלאפל, טיסות לאירופה בחצי חינם Playlist and Clips: Lahakat Ayalon - Shir Ha-falafel (lyrics) Manat ha-falafel ha-tova ba-aretz Rak be-zehirut ki ze ta'im me'od Low cost flights be-mechir shel falafel Nissim Garame - Shir Ha-falafel (lyrics)

Many podcast listeners have written to ask, "How can I improve my Hebrew?" Some live in Israel. Others, abroad. But each has their individual linguistic needs on which they need to focus. So on this episode, Guy provides 7 tips that will help anyone, from those highly proficient to those just getting started, improve their spoken Hebrew. Listen to the All-Hebrew Version of this Episode Tip #1: Watch KAN TV on youtube Clip 1 Clip 2 Kan News Tip #2: Listen to songs in Hebrew Ruchama Raz - Halomot Shmurim (lyrics) Tip #3: Listen to the international news in your language, then switch to the news in Hebrew .היום חגגו שערי הצהובונים, את האש חטפה בעיקר מייגן, מי שנתפסת כמי שהפרידה בין הנסיך למשפחתו Tip #4: Find Hebrew content and material about something you absolutely love Met-al-metal Metal Music Podcast Compost & permaculture Training dogs Tip #5: Listen to the Hebrew version of our podcast, Streetwise Hebrew Plus Linso'a - Hebrew version Ashkara - Hebrew version Tip #6: Find someone to chat with on a regular basis, even if by Skype Tip #7: Try to read JPost's IVRIT Check out IVRIT, the Jerusalem Post magazine in simple Hebrew

The Hebrew word הרי (harei) is a tiny elusive word used to emphasize the words that follow it. Listen to the examples Guy prepared to help explain this somewhat fancy word. Ruben's Pronunciation Course: https://tlv1.fm/happy6 Listen to the All-Hebrew Version of this Episode New Words and Expressions: Ata harei yode'a - You surely know - אתה הרי יודע Harei lama hem asu et ze - Well, you know why they did it, right? - ?הרי למה הם עשו את זה Hu harei lo holech limkor et ha-bait - Surely he's not going to sell the house - הוא הרי לא הולך למכור את הבית Az zehu she-ken - Actually, he would - אז זהו, שכן Hu harei rak yeled - He is, after all, only a child - הוא, הרי, רק ילד Hu harei lo yachol lifgo'a be-zvuv - He wouldn't hurt a fly - הוא הרי לא יכול לפגוע בזבוב Hi harei lo yechola lifgo'a be-zvuv - She wouldn't hurt a fly - היא הרי לא יכולה לפגוע בזבוב The most famous harei is probably this one: Harei at mekudeshet li be-taba'at zo - With this ring be thou consecrated unto me as my wife - הרי את מקודשת לי בטבעת זו Hareini mekabel al atsmi - I hereby take upon myself - הריני מקבל על עצמי Harei ani hizmanti oto! - You do realize that I was the one who invited him - !הרי אני הזמנתי אותו Harei lo hivtachti she-ehye kan be-shesh - After all I didn't promise I'd be here at six - הרי לא הבטחתי שאהיה כאן בשש Playlist and Clips: Nurit Galron - Ata Harei Yode'a (lyrics) Ofer Levy - Eize Min Olam (lyrics) Shlomi Shabat - Harei At Mekudeshet Li (lyrics) Ravid Plotnick - Hareni

It's winter time for us in the northern hemisphere. It is also the time we start over-using the Hebrew word קר (cold) because, for us Israelis, 14-17 degrees celsius (57-63 degrees fahrenheit) is considered cold. To get us ready for cooler temperatures, Guy prepared warm-up exercises consisting of words and phrases from the root ק.ר.ר that cover all things chill, cooling and our beloved refrigerators. Ruben's Pronunciation Course: https://tlv1.fm/happy6 Listen to the All-Hebrew Version of this Episode New Words and Expressions: Perek horpi - Wintery episode - פרק חורפי Kar ba-leilot - It's cold at night - קר בלילות Mamshich lihyot kar - It continues to be cold - ממשיך להיות קר Eize kor ba-huts - How cold it is outside - איזה קור בחוץ Kach sveder, kar ba-huts - Take a sweater, it's cold outside - קח סוודר, קר בחוץ Kor klavim - It's freezing - קור כלבים Ha-ru'ach ha-krira - The chilly wind or breeze - הרוח הקרירה Karir - Chilly - קריר "Kshe-beineinu karir" - When it's cold between us - כשבינינו קריר Krirut - Coldness - קרירות Kerur - Cooling / refrigeration - קירור Lishmor be-kerur le'achar ha-pticha - Keep refrigerated after opening - לשמור בקירור לאחר הפתיחה Technai mekarerim - Fridge technician - טכנאי מקררים Mekarer - Refrigerator - מקרר Lekarer - To chill - לקרר Lechamem - To heat up - לחמם Efshar lekarer li et ze tipa? - Is it possible to make it a bit colder for me? - ?אפשר לקרר לי את זה טיפה Efshar lechamem li et ze tipa? - Is it possible to heat it up a bit for me? - ?אפשר לחמם לי את זה טיפה Mekorar - Chilled / caught a cold - מקורר Ani mekorar / Ani metsunan - I got a cold - אני מקורר / אני מצונן Trufot savta neged hitkarerut - Grandma's remedies against the cold - תרופות סבתא נגד התקררות Kamim ba-boker, ein hitkarerut - You wake up in the morning, there's no cold - קמים בבוקר, אין התקררות Hitkarerut - Drop in temperature - התקררות Hitchamemut - Heating - התחממות Playlist and Clips: Kar ba-leilot Noy Fadlun - Sveder (lyrics) Shalom Hanoch - U-kshe-beineinu Karir (lyrics) Technai mekarerim Hava Alberstein - Shir Tishrey (lyrics) Trufot savta neged hitkarerut

The Hebrew word סיפור (sipur) means a story. Though in certain situations סיפור could also mean a matter, a thing, or a mess. The root ס.פ.ר acts a bit funny in some of its verb formats. No need to worry because on this episode Guy explains it all. Listen to the All-Hebrew Version of this Episode https://tlv1.fm/happy6 New Words and Expressions: Ze haya sipur shel horef - It was a winter (love) story - זה היה סיפור של חורף Sipur ahava - Love story - סיפור אהבה Haya li sipur ito/ita - I had a (love) story with him/her - היה לי סיפור איתו/איתה Eize sipur achshav - What a mess - איזה סיפור עכשיו Festival mesaprei sipurim - Storytelling festival - פסטיבל מספרי סיפורים Lesaper sipur - To tell a story - לספר סיפור Saper ma nishma, saper eich haya - Tell me how you're doing, tell me how it went - ספר מה נשמע, ספר איך היה Saper, sapri, sapru - Tell (Imp., m., f., pl.) - ספר, ספרי, ספרו Al tesaper la - Don't (m.) tell her - אל תספר לה Al tesapri lo - Don't (f.) tell him - אל תספרי לו Al tesapru lahem - Don't tell them - אל תספרו להם Ma ata mesaper / ma at mesaperet - What are you telling, what do you have to say, what's new? - מה אתה מספר/מה את מספרת Ma hu m'saper? - What's new with him? - ?מה הוא מספר Haya li sipur im X - I had a problem with X - היה לי סיפור עם מישהו/משהו Haya li sipur im hevrat hashmal - I had an issue with the electricity company - היה לי סיפור עם חברת חשמל Haya li eize sipur ba-avoda - I had some kind of an issue at work - היה לי איזה סיפור בעבודה Sipurim, sipurim, sipurim - They always got stories… - סיפורים, סיפורים, סיפורים Ha-sipur supar - The story was told - הסיפור סופר Mesupar - Told - מסופר Mesupar she… - It is told that - ...מסופר ש Mesupar al rabbi X, she… - It is said that rabbi X... - ...מסופר על רבי איקס ש Lo ye'uman ki yesupar - It's unbelievable - לא יאומן כי יסופר Tisporet - Haircut - תספורת Ani tsarich/tsricha lehistaper - I need to get a haircut - אני צריך/צריכה להסתפר Histaparta? Histapart? - Did you get a haircut? - ?הסתפרת Lispor - To count - לספור Sfira - Counting - ספירה Nispar - It was counted - נספר Playlist and Clips: Nataly Peretz - Ata Lo Amin Miki Gavrielov & Smadar Vimzer (lyrics) Festival mesaprei sipurim Yossi Alfi Arik Einstein - Kama Tov She-bata Ha-baita (lyrics) Mesupar al... Shmulik Kraus - Sapri Li (lyrics)

Hebrew provides plenty of ways to wish someone well, and they all depend on the severity of the illness. So what should we say to someone with a cold? How about the flu? Pneumonia? This winter, Guy provides a linguistic toolkit for all you well-wishers to use in almost any circumstance. Listen to the All-Hebrew Version of this Episode https://tlv1.fm/happy6 Bassa ep. 108 Tihye Bari ep. 3 Polish Mother ep. 4 New Words and Expressions: Hachlaka al ha-kerach - Ice skating - החלקה על הקרח Paam rishona ba-chayim - For the first time in my life - פעם ראשונה בחיים Tihye bari / tihyi bri'a - May you be healthy - תהיה בריא / תהיי בריאה "Refu'a shlema" -Full recovery - רפואה שלמה Hachlama mehira - Speedy recovery - החלמה מהירה Lehachlim - To recover - להחלים Nu, hichlamta? Hivreta? - So, did you recover? (m.) - נו, החלמת? הבראת? Hichlamt, hivret - Did you recover? (f.) - החלמת? הבראת? Ani machlim karega - I recover these days - אני מחלים כרגע Hu machlim mi-shapa'at - He's recovering from the flu - הוא מחלים משפעת Zo hachlama aruka - It's a long recovery - זו החלמה מהירה Targish / Targishi / Targishu tov - Feel well (imp.) - תרגיש/תרגישי/תרגישו טוב Wai, targish tov, yo'w - Oh no, be well, wow - וואי, תרגיש טוב, יואו She-ya'avor maher - May it pass quickly - שיעבור מהר She-ya'avor maher, ma ani agid lecha - May it pass quickly, what can I tell you - שיעבור מהר, מה אני אגיד לך Shmor al atsmecha / Tishmeri al atsmech / Tishmeru al atsmechem - Take good care of yourself/yourselves - שמור על עצמך / תשמרי על עצמך / תשמרו על עצמכם "Rak bri'ut" - Wishing you nothing but health - רק בריאות! Ha-ikar ha-bri'ut - The most important thing is health - העיקר הבריאות Playlist and Clips: Yaakov Shwekey & Baruch Levin - Refu'ah Hachlama Mehira Arik Einstein & Shalom Hanoch - Shmor Al Atsmecha (lyrics) Harel Skaat & Yehuda Poliker - Gibor (lyrics)

Get the special course and at a special price by visiting https://tlv1.fm/happy6 The podcast recently celebrated its 6th birthday. And as part of our celebrations, Guy asked Ruben Adery to put together a special introductory online course for Streetwise Hebrew listeners. The course goes through the most mispronounced sounds in Hebrew. It combines explanatory videos with longer practice videos and provides downloadable word-lists that guide your pronunciation practice. The online course would have been regularly priced at $147US but listeners can access it for $66 as part of our podcast's 6th birthday celebrations. Get it at https://tlv1.fm/happy6 The course helps your spoken Hebrew sound more like Israeli Hebrew. And we truly hope that the special offer will provide the course at a price that will allow more people to access it.

The Hebrew word פיצוץ (pitsuts) means explosion but is also used in the same fashion as the English phrase, "a blast," meaning incredible or highly entertaining. And did you know that our neighborhood corner store is called a פיצוצייה (pitsutsiya)? Today, Guy covers the root פ.צ.צ, which is the foundation for many slang words and phrases to say things like, "I'm loaded with money" or "this cafe is packed." Listen to the All-Hebrew Version of this Episode New Words and Expressions: Latet la-rosh lanu'ach me-ha-pitutsim - To let the head rest from the explosions - לתת לראש לנוח מהפיצוצים Ptsatsa - Bomb - פצצה Ptsatsa metakteket - A ticking time bomb - פצצה מתקתקת Yerushalayim, ir shava pitsuts - Jerusalem, a city worth an explosion - ירושלים, עיר שווה פיצוץ Eich haya ha-seret? Pitsuts - How was the movie? A blast - איך היה הסרט? פיצוץ Mehir pitsuts - A helluva price - מחיר פיצוץ Haya beneihem pitsuts - They had a fall out - היה ביניהם פיצוץ Pitsutsiya - Corner shop - פיצוצייה Lefotsets - To blow something up - לפוצץ Ha-va'ad potsets et ha-pgisha - The union stopped the meeting abruptly - הוועד פוצץ את הפגישה Hu potsets et ha-sipur - He revealed the story - הוא פוצץ את הסיפור Halas benadam, potsatsta li ta'mo-ach - Stop it, man, you blew up my brain - ח'אלס בנאדם, פוצצת לי ת'מוח Lefotsets et ha-iska - To call off a business agreement at the last moment - לפוצץ את העסקה Lefotsets mishehu be-makot - To beat the hell out of someone - לפוצץ מישהו במכות Mefutsats be-kesef - Loaded with money - מפוצץ בכסף Mefutsats be-anashim - Packed with people - מפוצץ באנשים Halachti la-cafe aval haya mefutsats be-anashim az chazarti habaita - I went to the cafe but it was packed, so I went back home - הלכתי לקפה אבל היה מפוצץ באנשים אז חזרתי הביתה Ha-telefon sheli mefutsats be-hoda'ot - My cellphone is full of messages - הטלפון שלי מפוצץ בהודעות Hu pit'om hitpotsets alai - He suddenly exploded on me - הוא פתאום התפוצץ עליי Lehaftsits - To bombard - להפציץ Bo'na ata maftsits - Dude, you're "bombarding" - בוא'נה אתה מפציץ Playlist and Clips: Arik Einstein - Pesek Zman (lyrics) Ha-hatser ha-achorit - Ptsatsa Metakteket (lyrics) Ha-dag nachash - Hinne Ani Ba (lyrics) Pitsutsiya Subliminal - Toro (lyrics)

What does an Israeli judo champion mean when she says, האש כבתה לגמרי ("ha-esh kavta legamrei")? And how do you tell a technician that your laptop keeps dying on you? In Hebrew, לכבות ("lechabot") means to extinguish and to turn off. So please turn off all cell phones and listen as Guy explains all things כ.ב.ה. Listen to the All-Hebrew Version of this Episode New Words and Expressions: Lechabot et ha-esh - To extinguish the fire, to put out the flames - לכבות את האש "Panas ha-rchov kiba atsmo lada'at" - "The street light turned itself off" - "פנס הרחוב כיבה עצמו לדעת" Ibed atmo lad'aat - Committed suicide - איבד עצמו לדעת Ani mevakesh lechabot telefonim - I ask you to turn off your cellphones - אני מבקש לכבות טלפונים Leha'avir telefonim le-shaket - Switch to silent - להעביר טלפונים לשקט Kibit ta'telefon? Kibita ta-telefon? - Did you turn off your cellphone? - ?כיבית ת'טלפון Techabe ta-telefon - Turn off your cellphone - תכבה ת'טלפון Mi kiba et ha-mazgan? - Who turned off the air conditioning? - ?מי כיבה את המזגן Mi shachach lechabot et ha-mazgan? - Who forgot to turn off the air conditioning? - ?מי שכח לכבות את המזגן Kibui orot - Lights out - כיבוי אורות Mechabei esh - Fire department - מכבי אש Kaba'ut ve-hatsala le-israel - Fire fighting and rescuing for Israel - כבאות והצלה לישראל Titkasher/Titkashri le-mechabei-esh - Call the fire dept. - תתקשר/תתקשרי למכבי אש Ha-esh kavta - The fire went out - האש כבתה "Ha-esh kavta legamrei" - The fire within me, my drive, completely stopped burning - האש כבתה לגמרי Kavu ha-orot - The lights went out - כבו האורות Kabai, kaba'im - Fire fighter - כבאי, כבאים Lohamei esh - Fire fighters - לוחמי אש "Elef Kaba'im lo yatslichu lechabot oti" - 1,000 fire fighters, won't put out the fire I have (towards you) - אלף כבאים לא יצליחו לכבות אותי Kaba'it - Fire truck - כבאית "Sho'alim oti: eich nachon lehar'ot et ha-bayit, ha-im kshe-ha-orot kvuyim, o kshe-ha-orot dolkim?" - People ask me: what's the right way to show off the house, when the lights are out, or when they are on?" - שואלים אותי: איך נכון להראות את הבית, האם כשהאורות כבויים, או כשהאורות דולקים? Kavui - Extinguished, no longer burning (also depressed) - כבוי Mechube - It's off, extinguished - מכובה Nichba - Keeps going out all the time - נכבה Ha-machshev nichba li kol hazman - My computer dies on me all the time - המחשב נכבה לי כל הזמן Ani madlik, ve-ze nichba - I turn it on and it goes out - אני מדליק, וזה נכבה Mataf kibui esh - Fire extinguisher - מטף Kibui Srefot - "Putting out fires" - כיבוי שריפות Playlist and Clips: Tamouz - Panas Ha-rchov (lyrics) Ha-kol Over Habibi - Ha-hagiga Nigmeret (lyrics) Mechabei esh Ha-esh kavta legamrei Yoni Rechter - Kavu Ha-orot (lyrics) Doda - Elef Kaba'im (lyrics) Orot dlukim o kvuyim? Mataf Ilanit - Kvar Aharei Hatsot (lyrics)

How do you say "buzz off" or "beat it" in Hebrew? And how might it relate to paying off your mortgage? Guy explains. Listen to the All-Hebrew Version of this Episode New Words and Expressions: Lesalek - To remove, get rid of, expel - לסלק Lesalek et kol ha-regashot ha-meyutarim - To remove all unnecessary feelings - לסלק את כל הרגשות המיותרים Lesalek metachim - To get rid of tension - לסלק מתחים Lesalek chatulim - To kick cats out - לסלק חתולים Siluk - Removing, clearing - סילוק Siluk re'alim me-ha-guf - Clearing toxins from the body - סילוק רעלים מהגוף Siluk ayin ha-ra - Removing the evil eye - סילוק עין הרע Siluk yonim - Removing pigeons - סילוק יונים Siluk ptsatsot - Removing bombs - סילוק פצצות Siluk mashkanta - Mortgage clearing - סילוק משכנתא Hadas mesuleket ad le-hoda'a hadasha - Hadas is dismissed from school until further notice - הדס מסולקת עד להודעה חדשה Mi she-silku oto - The one who was kicked out - מי שסילקו אותו Mesulak - Expelled - מסולק Hem mesalkim oto, hu mesulak - They kick him out, he is expelled - הם מסלקים אותו, הוא מסולק Ha-chov sulak - The debt was cleared - החוב סולק Lehistalek - To leave, to go away - להסתלק Tistalek mi-po, 'Stalek mi-po - Buzz off, beat it - תסתלק מפה, 'סתלק מפה 'Stalek mi-po o she-ani mitkasher la-mishtara - Beat it or I'll call the police - סתלק מפה או שאני מתקשר למשטרה Slik, slikim - Hidden storage place for weapons that were used illegally under British rule - סליק, סליקים Lehaslik - To stash - להסליק Haslaka - Stashing - הסלקה Hu hislik et ha-samim be-hafisat shokolad - He stashed the drugs in a chocolate bar - הוא הסליק את הסמים בחפיסת שוקולד Histalek min ha-olam - Died - הסתלק מן העולם Selek - Beetroot - סלק Playlist and Clips: Eich lesalek metachim Siluk re'alim Mesuleket ad le-hoda'a hadasha Gali Atari - Od Yom (lyrics) Slik

Israelis need everything here and now, immediately. Preferably yesterday. That's why the Hebrew word זריז (zariz), quick or quickly, is constantly in use. This episode is a crash course (קורס מזורז) on the root ז.ר.ז. Listen to the All-Hebrew Version of this Episode New Words and Expressions: Zariz - Speedy, quick - זריז Kaduri zariz mahir - My ball is quick and fast - כדורי זריז מהיר Kinu'ach shokolad zariz - A quick chocolate dessert - קינוח שוקולד זריז Li dubon zariz va-kat - I have a small and agile teddy bear - לי דובון זריז וקט Ze haya zariz" - That was quick - זה היה זריז Hipus zariz ba-internet - A quick internet search - חיפוש זריז באינטרנט Miklachat zriza (adj.) ve-magia - Quick shower and I am there - מקלחת זריזה ומגיע Miklachat ba-zariz (adv.) ve-magia - Quick shower and I am there - מקלחת בזריז ומגיע Aval zariz/yalla, zariz - Ok, quick - אבל זריז/יאללה, זריז Bi-zrizut - Quickly - בזריזות Eize zariz ata/eize zriza at - You're so quick - איזה זריז אתה/איזה זריזה את Wow, eize zrizut - Wow, so quick - וואו, איזה זריזות Wow, zariz, toda - Wow, so quick, thanks - וואו, זריז, תודה Kesem - Magic trick - קסם Zrizut yadaim - Sleight of hand - זריזות ידיים Targilei zrizut - Agility exercises - תרגילי זריזות Lezarez yerida ba-mishkal - To expedite weight loss - לזרז ירידה במשקל Homets tapuchim - Apple cider vinegar - חומץ תפוחים Efshar lezarez et ze tipa? - Is it possible to speed it up a bit? Could you try to bring my dish out soon? - ?אפשר לזרז את זה טיפה Ani enaseh lezarez et ze - I'll try to speed it up - אני אנסה לזרז את זה Tezarez/tezarzi/tezarzu otam - Hurry them up! - תזרז/תזרזי/תזרזו אותם Zeruz leida - Injection given for induction of labor - זירוז לידה Halich mezoraz - Expedited procedure - הליך מזורז Ata rotse course mezoraz she-yasbir lecha eich lenashek oti? - Do you want a crash course that would teach you how to kiss me? - אתה רוצה קורס מזורז שיסביר לך איך לנשק אותי? Hu mizdarez limzog la Stella - He hurries to pour her a Stella - הוא מזדרז למזוג לה סטלה Lehizdarez - To hurry, to act quickly - להזדרז Ani mamlits lehizdarez ve-liknot - I recommend to hurry up and buy - אני ממליץ להזדרז ולקנות Tsarich lehizdarez ve-liknot kartisim hayom - We should hurry and buy tickets today - צריך להזדרז ולקנות כרטיסים היום Hevre bo'u nizdarez, ha-shemesh shoka'at - Let's hurry up, the sun will set soon - חבר'ה בואו נזדרז, השמש שוקעת Tizdarzu - Hurry up (pl.)! - תזדרזו Zaraz, katalizator - Catalyst - זרז, קטליזטור Playlist and Clips: Yafa Yarkoni - Ha-kadur Kal ve-zariz Yafa Yarkoni - Dubon Yumbo (lyrics) Zrizut Yadayim Lezarez yerida ba-mishkal Ata rotse course mezoraz be-eich lenashek oti? Mercedes Band - Sophie (lyrics) Shmulik Kraus & Josie Katz - Nitpayesa (lyrics)

In Hebrew, גנב (ganav) is a thief. Perhaps you already know its Yiddish pronunciation, ganef (גאַנעוו). But there are other, more exciting words that belong to the Hebrew root גנב, including several slang uses. Guy explains. Listen to the All-Hebrew Version of this Episode New Words and Expressions: Ganav - Thief - גנב Ganef - Thief (Yiddish) - גאַנעוו Lignov - To steal - לגנוב Ganav sidrati - Serial thief - גנב סדרתי Al rosh ha-ganav bo'er ha-kova - On the head of the thief the hat is in flames - על ראש הגנב בוער הכובע Gneva - Theft - גניבה Gnevot ha-sisma'ot - The password thefts - גניבות הססמאות "Ve-al tezalzelu bi-fritsa la-mail ha-prati shelachem" - And don't underestimate a break in to your personal email - ואל תזלזלו בפריצה למייל הפרטי שלכם Pritsa - Burglary - פריצה Lifrots - To break in - לפרוץ Ani megala she-ganvu li et ha-zehut - I realise that someone stole my identity - אני מגלה שגנבו לי את הזהות Gnevat zehoot - Identity theft - גניבת זהות Medabrim al ze harbe la-achrona - They talk a lot about it lately - מדברים על זה הרבה לאחרונה Nignav - Stolen - נגנב Nignav li ha-nayad - My cellular phone was stolen - נגנב לי הנייד Nigneva la ha-zehut - My identity was stolen - נגנבה לי הזהות Nignav li ha-oto - My car was stolen - נגנב לי האוטו Nigneva li ha-mechonit - My car was stolen - נגנבה לי המכונית Nignevu li ha-ofanayim - My bicycle was stolen - נגנבו לי האופניים Nigneva lecha ha-mechonit? - Was your car stolen? - נגנבה לך המכונית Ganuv - Stolen - גנוב Rechev ganuv - A stolen vehicle - רכב גנוב Sufgi, ya gnuva, ma at osa kan? - Hey donut, are you out of your mind? What are you doing here? - ?סופגי, יא גנובה, מה את עושה כאן Ma, ata ganuv? - Are you out of your mind? Don't be silly - ?מה, אתה גנוב Lehagniv - To sneak something in - להגניב Lehagniv ochel la-kolno'a - To sneak food into the cinema - להגניב אוכל לקולנוע Magniv - Cool - מגניב Lehagniv mishehu al mashehu - To excite someone about something - להגניב מישהו על משהו Hu higniv oti al cuba - He got me excited about Cuba - הוא הגניב אותי על קובה Hi higniva oti al sidra - She was raving about a TV series and now I am hooked - היא הגניבה אותי על הסדרה Hitganev - He snuck into - התגנב Hitganvut - Sneaking into - התגנבות Gunav le-oznai she… - It was brought to my attention that... - גונב לאוזניי ש Ganavti kama dakot, asiti siesta - I stole a few minutes and had a siesta - גנבתי כמה דקות Playlist and Clips: Lior Narkis - Ganavim (lyrics) Ha-gneva ha-gdola beyoter Gnevat zehut - Identity theft Nignav li ha-telefon Ya gnuva (Eretz Nehederet)

The Hebrew words סביב (saviv), סביבה (sviva), מסביב (misaviv), סבב (sevev), all come from the ס.ב.ב root. They also come in very handy in spoken Hebrew. So today, Guy explains the many words and phrases that stem from this interesting root. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Saviv – Around – סביב Tistakel kama lirdim mi-saviv – See how many hot guys there are around – תסתכל כמה לירדים מסביב Tavo mi-saviv – Come from the other side – תבוא מסביב Habet saviv – Look around you – הבט סביב Sviv ha-habayit yesh gina – Around the house there's a yard – סביב הבית יש גינה Mi-saviv la-bayit yesh gina – Around the house there's a yard – מסביב לבית יש גינה Ani omedet ba-ma'agal u-mabita svivi – I stand in the circle and look around me – אני עומדת במעגל ומביטה סביבי Tistakel ('stakel) misvivcha – Look around you (m.) – תסתכל מסביבך, 'סתכל מסביבך Tistakli ('stakli) misvivech – Look around you (f.) – תסתכלי מסביבך, 'סתכלי מסביבך Tistaklu ('staklu) misvivchem – Look around you (pl.) – תסתכלו מסביבכם, 'סתכלו מסביבכם 'Stakel rega, 'stakli shniya – Have a look – סתכל רגע, 'סתכלי שנייה Ovdim misaviv la'sha'on – We're working around the clock – עובדים מסביב לשעון Sivuv – A round – סיבוב Sha'ashu'onim – Gameshows – שעשועונים Sivuv rishon – first round – סיבוב ראשון Nitsachta et ha-sivuv, yihye lecha yitaron ba-sivuv ha-ba – You won this round, you'll have an advantage in the next round – ניצחת את הסיבוב, יהיה לך יתרון בסיבוב הבא Sivuvim shel ha-rosh – Turns of the head – סיבובים של הראש Sivuvim shel kaf ha-regel – Spins of the foot – סיבובים של כף הרגל Yatsati le-sivuv im ha-kelev – I went around the block with the dog – יצאתי לסיבוב עם הכלב Miko, ta'ase sivuv – Miko, spin around – מיקו, תעשה סיבוב Ta'ase/Ta'asi sivuv – Take a look around – תעשה/תעשי סיבוב Ani ose sivuv ve-chozer / ani osa sivuv ve-chozeret – I am going round the block and am coming back – אני עושה סיבוב וחוזר/וחוזרת Eich she-galgal mistovev lo – What goes around comes around – איך שגלגל מסתובב לו Lehistovev – To turn around, to wander around – להסתובב Mistovevet ba-olam – Wandering around in the world – מסתובבת בעולם Delet mistovevet – Revolving door – דלת מסתובבת Efo ata? Stam, mistovev – Where are you? Nowhere special, wondering around – איפה אתה? סתם, מסתובב Tistovev rega ('Stovev rega), Tistovevi rega ('Stovevi rega) – Turn around for a sec. – תסתובב רגע, תסתובבי רגע Hu mesovev oti – He spins me around – הוא מסובב אותי Hu mesovev oto al ha-etsba ha-ktana shelo – He's got him wrapped around his finger – הוא מסובב אותו על האצבע הקטנה שלו Hu mesuvav al kol harosh – He's crazy – הוא מסובב על כל הראש Hi mesuvevt al kol harosh – She's crazy – היא מסובבת על כל הראש Sviva – Environment, surroundings, milieu – סביבה Ha-misrad le-haganat ha-sviva – Ministry of Environment- המשרד להגנת הסביבה Sevev shemot/hekerut – When everyone in the group says their name in turn – סבב שמות/היכרות Playlist and Clips: Omer Adam feat. Arisa – Tel Aviv (lyrics) Ehud Banai – Zmancha Avar (lyrics) Hanna Aharoni – Ani Omedet Ba-ma'agal (lyrics) Matan Ajami – Misaviv La-sha'on (lyrics) Ba-sivuv ha-ba – On the next round (Gameshow) Miko, ta'ase sivuv – Make a turn Shmulik Kraus – Eich Ha-galgal Mistovev (lyrics) Alon Olearchik – Hi Holechet Ba-drachim (lyrics) The Idan Raichel Project – Delet Mistovevet (lyrics) Jane Bordeau – Rokdim Tsmudim (lyrics)

We all deserve to receive good customer service and to be treated with respect. But let's be real – that's not always the case. The Hebrew word יחס means treatment, attention and service, while the plural יחסים means relations. There's lots to cover so pay close attention as Guy explains. Listen to the All-Hebrew Version of this Episode New Words and Expressions: Tni li ktsat yachas cham, po va-sham - Give me some warm attention, affection, here and there - תני לי קצת יחס חם, פה ושם Milat yachas/milot yachas - Preposition(s) - מילת יחס/מילות יחס Yachas ishi - Individual attention - יחס אישי Yachas meyuchad - Special treatment - יחס מיוחד Lakebel yachas garu'a - To be mistreated - לקבל יחס גרוע Eize yachas, al ha-panim - Horrible service - איזה יחס, על הפנים Eize yachas, fantasti, eize sherut! - Amazing service - איזה יחס, פנטסטי, איזה שירות Halo, yachas - Hello, are you there? - ?הלו, יחס "Yachas gorer yachas" - You reap what you sow - יחס גורר יחס Yachas shel echad le million - A ratio of one to a million - יחס של אחד למיליון Yechasim - Relations - יחסים Ma'arechet yechasim - Relationship - מערכת יחסים Ma'arechet - System - מערכת Yachasei min - Sexual relations - יחסי מין Yechasim diplomatiyim - Diplomatic relations - יחסים דיפלומטיים Yachasei enosh - Interpersonal relations - יחסי אנוש Human Resources (HR) - Mash'abei enosh/Ko'ach adam - משאבי אנוש/כוח אדם Efes Be-yachasei Enosh - Zero in interpersonal relations - אפס ביחסי אנוש Yachasei tsibur - Public relations (PR) - יחסי ציבור, יח"צ Yachtsan/yachtasanit - PR person - יח"צן, יח"צנית Sichat yachaseinu le'an? - Conversation of "where this relationship is going" - שיחת יחסינו לאן Bi-zman shel sichat yachaseinu, le'an at holechet - At the time of our 'sichat yachaseinu le'an', where are you going? - ?בזמן של שיחת יחסינו, לאן את הולכת Yachasi - Relative (adj.) - יחסי Yerida nikeret be-ofen yachasi le-ma she-haya lanu hayom - A significant decrease (in temperatures) relatively to what we had today - ירידה ניכרת באופן יחסי למה שהיה לנו היום Ele ha-yamim ha-nochim yachasit shel ha-kayits - These are the relatively comfortable days of the summer - אלה הימים הנוחים יחסית של הקיץ Ma nishma? Tov, yachasit - How are you? Good, relatively speaking - מה נשמע? טוב יחסית Leyaches - To attribute - לייחס Leyaches le-mishehu mashehu - To attribute something to someone - לייחס למישהו משהו Yichus (Yiddish: Yiches) - Attribution, pedigree - ייחוס, ייחעס Lehityaches el mishehu - To be nice to someone - להתייחס אל מישהו Tityachsu elav yafe - Treat him nicely - תתייחסו אליו יפה Hityachasut - Treatment, reference, reaction - התייחסות Hityachsut rishona shel sa'udia - A first Saudi reaction - התייחסות ראשונה של סעודיה Playlist and Clips: Dani Litani - Yachas Ham (lyrics) Milot Yachas be-arvit - Prepositions in Arabic Yachas ishi - Personal attention Halo, yachas - Hello, are you there? Ma'arechet Yechasim - Relationship Efes Be-yachasei Enosh (Zero Motivation) - Trailer Yachasei Tsibur Omer Adam - Zorek Ta'aniva (lyrics) Be-ofen yachasi - Relatively Yom yachasit no'ach - A relatively nice day Hityachsut rishona - First reaction

"You decide." "No you decide." "No no, you decide!" So many decisions to make. On this episode, Guy talks about Hebrew words and phrases related to decision-making. Listen to the All-Hebrew Version of this Episode New Words and Expressions: Lehachlit - To decide - להחליט Ze ha-zman lehachlit - This is the time to make a decision - זה הזמן להחליט Hu hichlit - He decided - הוא החליט Tsahal hichlit - The Israeli army decided - צה"ל החליט Hichlit > Hechlit Eich mekablim hachlatot? - How does one make a decision? - ?איך מקבלים החלטות Me-ha-rosh o me-ha-lev? - From the head (brain) or from the heart? - ?מהראש או מהלב Lehachlit/Lekabel hachlata - To reach a decision - להחליט/לקבל החלטה Lakachat hachlatot - To take decisions - לקחת החלטות Hachlata - Decision - החלטה Kabalat hachlatot - Decision making - קבלת החלטות Ma Hayita Machlit? - What would you (m) decide? - ?מה הייתה מחליט Ma hayit machlita? - What would you (f.) decide? - ?מה היית מחליטה Ma hayitem machlitim? - What would you (pl.) decide? - ?מה הייתם מחליטים At lo machlita alai - You (f.) don't decide for me (slang) - את לא מחליטה עליי At lo machlita legabai - You don't decide for me - את לא מחליטה לגביי At lo tachliti alay - You (f.) won't decide for me - את לא תחליטי עליי Ata lo tachlit alai - You (m.) won't decide for me - אתה לא תחליט עליי Tachliti at - You (f.) decide - תחליטי את Tachlit ata - You (m.) decide - תחליט אתה Tachlitu atem - You guys decide - תחליטו אתם Nu, tachlit/tachliti/tachlitu kvar - Come on, make up your mind - נו, תחליט/תחליטי/תחליטו כבר Huchlat - It was decided - הוחלט Huchlat she- - It was decided that… - ...הוחלט ש Huchlat lalechet - It was decided to go - הוחלט ללכת Huchlat - ein harakot ba-kalno'iot - It was decided, no wild driving with the electric scooters - אין חרקות בקלנועיות Ma huchlat? - What was decided? - ?מה הוחלט Muchlat - Absolute - מוחלט Ani omer lecha et ze be-bitachon muchlat - I am telling you this with full confidence - !אני אומר לך את זה בביטחון מוחלט Benadam hechleti - Decisive person - בנאדם החלטי Hechletiyut - Decisiveness - החלטיות Behechlet - Definitely, certainly - בהחלט Playlist and Clips: Ze ha-zman lehachlit Hichlit - KAN TV Eich mekablim hachlatot - Commercial Keren Peles - Tkufa shel Shinuyim (lyrics) Ma atem hayitem machlitim la'asot? At lo machlita alai - Commercial Tachlitu atem - Commercial Huchlat - Commercial Shtisel - Behechlet

What Hebrew words and phrases can we use to disagree with someone? Which can be written in a reply online but not said to someone face to face? And which can be said but not written, and what intonation will give that extra oomph? On this episode, Guy goes over how to disagree with someone in written and spoken Hebrew. Listen to the All-Hebrew Version of this Episode New Words and Expressions: Mamash lo - Totally not - ממש לא Ata pashut to'eh/At pashut to'ah - You're simply wrong - אתה פשוט טועה / את פשוט טועה Ata to'eh, u-vegadol - You're wrong, bigtime (m.) - אתה טועה, ובגדול At to'ah, u-vegadol - You're wrong, bigtime (f.) - את טועה, ובגדול Ata to'eh u-mat'eh - You're wrong and you're misleading (m.) - אתה טועה ומטעה At to'ah u-mat'ah - You're wrong and you're misleading (f.) - את טועה ומטעה Lehat'ot - To mislead - להטעות Hefech - Opposite - הפך Lehefech - On the contrary - להפך Be'emet - Really? - באמת Nu be'emet (nubemet) - Come on, give me a break - נו, באמת Dai kvar - Enough already! - !די כבר Ein milim - No words, I'm left speechless - אין מילים Lo leha'amin - Unbelievable - לא להאמין Eize shtut/shtuyot - How silly - איזה שטות/שטויות Kama shtuyot - So many stupid things - כמה שטויות Ein matsav - No way - אין מצב Kama aluv - How pathetic - כמה עלוב Efes - Zero, Nobody - אפס Ani rak she'ela - Me, I am just a question - אני רק שאלה Lo hevanti - I didn't get it - לא הבנתי Be-naalei bayit - "In slippers", At ease - בנעלי בית Playlist and Clips: Hagar Yanai - Ata Hai Be-halom (lyrics) Yosef & Yonatan Raz'el - Be'emet (lyrics) Alon Ole'arhcik - Shtuyot (lyrics)

Sometimes people offer us things that we simply don't want. Telemarketing? No thanks. A leaflet about a new yoga studio around the corner? No thank you. What about an offering of a slice of cheesecake baked by your friend when you're on a diet? How do we decline an offer (politely or impolitely) in Hebrew? On this episode, Guy supplies you with a toolkit for those moments when you need to decline an offer. Listen to the All-Hebrew Version of this Episode New Words and Expressions: Alonim - Leaflets - עלונים Lo, toda - No, thanks - לא, תודה Toda, lo me'unyan/me'unyenet - Thanks, I am not interested - תודה, לא מעוניין/מעוניינת Sori, lo karega - Sorry, not right now - סורי, לא כרגע Slicha, lo! - Sorry, no! - !סליחה, לא Lo mat'im - Not 'fitting', not interested - לא מתאים Amarti she-ze lo mat'im - I said that I wasn't interested - אמרתי שזה לא מתאים Lo rotse, lo rotsa - I don't want - לא רוצה Slicha, ani be-pgisha - Sorry, I am in a meeting - סליחה, אני בפגישה Lo toda, shalom! - No thanks, shalom! - !לא תודה, שלום Lo toda, bye - No thanks, bye - לא תודה, ביי Lo me'unyan, lo me'uneyent - I am not interested - לא מעוניין, לא מעוניינת Lo mat'im li/lanu - Not interested - לא מתאים לי, לא מתאים לנו Slicha, ani be-emtsa mashehu - Sorry, I am in the middle of something - סליחה, אני באמצע משהו Ani mevakesh/mevakeshet lo lehitkasher elai yoter - I ask not to call me again - אני מבקש/ת לא להתקשר אליי יותר Lo toda, tihye bari/tihyi bri'a - No thanks, be well - לא תודה, תהיה בריא/תהיי בריאה Slicha, anachnu lo me'unyanim - Sorry, we're not interested - סליחה, אנחנו לא מעוניינים Slicha, dai - Sorry, that's enough - סליחה, די Nudnik - Someone who is a nuisance - נודניק Takrit - Incident - תקרית Mamash toda, aval ani lo ochel/ochelet mutsrei halav - Thanks so much, but I don't eat dairy products - ממש תודה, אבל אני לא אוכל/אוכלת מוצרי חלב Sori, ani tiv'oni - Sorry, I am vegan - סורי, אני טבעוני Ma-ze sori, ani shomer, toda raba - So sorry, I am keeping a diet - מה-זה סורי, אני שומר, תודה רבה Nu, haticha ktana - Come on, just a small piece - נו, חתיכה קטנה Asur li - I am not allowed, I must not - אסור לי Ze nir'e mehamem - It looks amazing - זה נראה מהמם Slicha, yesh li kvar mashehu - I already have something - סליחה, יש לי כבר משהו Ani lo yachol, slicha, mamash toda al ha-hazmana - I can't, sorry, but thank you so much for the invitation - אני לא יכול, סליחה, ממש תודה על ההזמנה Hayiti met lavo, aval an'lo yachol - I would die to be there, but I cannot make it - הייתי מת לבוא, אבל אנ'לא יכול Hayiti meta lavo, aval an'lo yechola - I would die to be there, but I cannot make it - הייתי מתה לבוא, אבל אנ'לא יכולה Inyan, interest, ep. #110 Tihye bari, ep. #3 Pachot, less, ep. #162 Playlist and Clips: Sarit Haddad - Lo Toda (lyrics) Arik Einstein - Nudnik (lyrics)

This week we celebrate our podcast's sixth anniversary. Can you believe it? Six years, שש שנים. It's a good excuse to talk about שש, six, and its family of Hebrew words. Listen to the All-Hebrew Version of this Episode New Words and Expressions: Kvish shesh - Highway six - כביש שש Kvish hotse Israel - Cross Israel highway - כביש חוצה ישראל Kav shesh - Bus no. 6 - קו שש Hayinu shisha - We were six (pl. m.) - היינו שישה Shisha chaverim - Six friends (m.) - שישה חברים Shisha yeladim - Six kids (m.) - שישה ילדים Shisha banim - Six boys - שישה בנים Hayinu shesh - We were six (pl. f.) - היינו שש Shesh chaverot - Six friends (pl. f.) - שש חברות Shesh nashim - Six women - שש נשים Six girls - Shesh banot - שש בנות Adom, aduma, adumim - Red (m., f., pl.) - אדום, אדומה, אדומים Ez/Izim - Goat/goats - עז, עיזים The six friends - Sheshet ha-chaverim - ששת החברים Milchemet sheshet hayamim - The 6 Day War - מלחמת ששת הימים Shesh ha-chaverot - The six friends (f.) - שש החברות Shesh ha-nashim - The six women - שש הנשים Shesh ha-banot - The six girls - שש הבנות Shesh va-hetsi ba-boker - 6.30am - שש וחצי בבוקר Shesh ba-erev - 6pm - שש בערב Re'iya shesh-shesh - 6 over 6 vision (US: 20 20) - ראייה שש-שש Shnot ha-shishim - The sixties - שנות השישים Shnot ha-shloshim - The thirties - שנות השלושים Shnot ha-shmonim - The eighties - שנות השמונים 600 - Shesh me'ot - שש מאות 6,000 - Sheshet alafim - ששת אלפים 60,000 - Shishim elef - שישים אלף 600,000 - Shesh me'ot elef - שש מאות אלף 6,000,000 - Shisha milion - שישה מיליון 6,000,000,000 - Shisha miliard - שישה מיליארד Playlist and Clips: Kvish 6 Ha-tikva 6 - Ha-ivrit Ha-chadasha (lyrics) Shlomo Artzi - Shisha (lyrics) Milchemet Sheshet Ha-yamim - 6 Day War Yehuda Poliker - Boker Yom Rishon (lyrics) Shesh-shesh Shlomo Artzi - Lev Shavur Li-resisim (lyrics)

How would we say, "you really scared me," in Hebrew? How about a horror film? A coward? This week, Guy doesn't share his deepest fears but rather explains the Hebrew root פחד and its many words and phrases. Listen to the All-Hebrew Version of this Episode New Words and Expressions: Mafchid - Scary - מפחיד Ze ma-ze mafchid - It's really scary - זה מה-זה מפחיד Ze haya ma-ze mafchid - It was really scary - זה היה מה-זה מפחיד Seret mafchid - Scary movie - סרט מפחיד Seret eima - Horror film - סרט אימה Ha-eima - The horror - האימה Ta'am mafchid - The taste is "scary" - טעם מפחיד Hifchadta/hifchadet oti - Oh, you scared me! - הפחדת אותי Ma-ze hifchadta/hifchadet oti, at/a lo normali/t - You really scared me, you're insane - מה זה הפחדת אותי, את/ה לא נורמלי/ת Mi-ma at mefachedet? - What are you scared of? - ?ממה את מפחדת Lefached mi-mashehu - To be afraid of something - לפחד ממשהו Mi-ma atem mefachdim? - What are you guys afraid of? - ?ממה אתם מפחדים Pachad - Fear - פחד Eize pachad - How scary - איזה פחד Nahagti Berechev Be-Italia, yow eize pachad - I drove a car in Italy, wow, that was so scary - נהגתי ברכב באיטליה, יואו איזה פחד P'chadim - Fears - פחדים Leshakshek - To shake - לשקשק Meshakshekim? - Are you guys shaking? - ?משקשקים Shikshaknu merov she-ze ta'im - We were shaking as it was so delicious - שקשקנו מרוב שזה טעים Behala - Panic - בהלה Lehav'hil mishehu - Lehafchid oto - To scare someone - להבהיל מישהו, להפחיד אותו Pachdan - Coward - פחדן Ya pachdan! - You coward! - !יא פחדן Playlist and Clips: Ta'am mafchid Idan Raichel's Project - Halomot shel Acherim (lyrics) Yael Naim - Pachad (lyrics) Meshakshekim? How To Find Episode Notes in Apple Podcasts App

So you're on summer holiday. Do you stay at a hotel or go for a house swap? Will you exchange currency? Who is filling in for you at work while you're gone? The Hebrew root חלפ is the focus of this week's episode. Listen to the All-Hebrew Version of this Episode New Words and Expressions: Lehachlif - To exchange, to replace, to swap - להחליף Atsa, atsot - Seaweed - אצה, אצות Ha-atsa yechola lehachlif basar - The seaweed can replace meat - האצה יכולה להחליף בשר Hi yechola lehachlif helbon min ha-hai - It can replace protein from animals - היא יכולה להחליף חלבון מן החי Kaniti et ze po, ani rotse lehachlif et ze - I bought it here, I'd like to exchange it - קניתי את זה פה, אני רוצה להחליף את זה Efshar lehachlif li et ze vaksha? - Could you please exchange it for me? - ?אפשר להחליף לי את זה (ב)בקשה Samti petek hachlafa - I put an exchange note - שמתי פתק החלפה "Hachlafot" - Trading (kids) - החלפות Dira lehachlafa - House swap - דירה להחלפה Hachlafat kesef - Currency exchange - החלפת כסף Ani tsarich lehachlif kesef - I need to exchange currency - אני צריך להחליף כסף Hamarat matbe'a - Currency conversion - המרת מטבע More machlif/Mora machlifa - Substitute teacher - מורה מחליף/מורה מחליפה Mi machlif et Dani? - Who is filling in for Danny? - ?מי מחליף את דני Mi machlif et Orna? - Who is filling in for Orna? - ?מי מחליף את אורנה Mi ha-machlif? - Who is the replacement? - ?מי המחליף Tsarich machlif - We need a replacement - צריך מחליף Hichlafti mishmeret im Eli - I swapped shifts with Eli - החלפתי משמרת עם אלי Matai machlifim sha'on? - When do we change the clock? - מתי מחליפים שעון Sha'on kayits - Daylight saving - שעון קיץ Sha'on horef - Winter clock - שעון חורף Eich lehachlif hitul le-tinok - How to change a baby's diaper - איך להחליף חיתול לתינוק Stam, stam, lo kore klum - Just kidding, nothing happens - סתם, סתם, לא קורה כלום Tahlif lo - Change (m.) it for him - תחליף לו Tahlifi la - Change (f.) it for her - תחליפי לה Tahlif hitul la-yalda/yeled - Change the diaper for him/her - תחליף חיתול לילד/לילדה Tsarich lehachlif et ha-nura - We need to change the light bulb - צריך להחליף את הנורה Hu hichlif tsva'im - He changed colors, he was scared - הוא החליף צבעים Huchlaf - It was replaced/changed - הוחלף Musach - Garage - מוסך "Nurat or ahori - huchlefa" - "Back light bulb - replaced" - נורת אור אחורי - הוחלפה Halafim - Spare parts - חלפים Tachlif - Substitute, replacement - תחליף Halufa - Alternative - חלופה Tachlufa gvoha - High turnover - תחלופה גבוהה Lehitchalef - To exchange, to be changed - להתחלף Hitchalafnu ba-mishmarot - We swapped shifts - התחלפנו במשמרות Hitchalafti im Eyal ba-mishmeret - I switched shifts with Eyal - התחלפתי עם אייל במשמרת Lehitnashek - To kiss each other - להתנשק Lehitkatev - To correspond - להתכתב Hitchalef lo ha-kol - His voice changed - התחלף לו הקול Yeled pele - Wunderkind - ילד פלא Ha-kol shel ha-yeladim ha-ele mit'chalef - The voice of these kids change - הקול של הילדים האלה מתחלף "Lo hayiti mitchalef ito" - "I wouldn't change places with him" - לא הייתי מתחלף איתו "Slicha, efshar lehachlif/leha'avir tachana?" - "Excuse me, could you please change the radio station?" - ?סליחה, אפשר להחליף/להעביר תחנה Playlist and Clips: Atzot yecholot lehachlif basar? Machlifim sha'on Lehachlif hitul Yedidia Weksler - Ahavti

There are times in life when we are left disappointed (me'uchzavim) and it would be helpful to know how to express this disappointment in Hebrew. On this episode, Guy covers this special four letter root אכזב and checks Twitter to see what disappoints Israelis the most. Listen to the All-Hebrew Version of this Episode New Words and Expressions: Achzava - Disappointment - אכזבה Le'achzev mishehu - To disappoint someone - לאכזב מישהו Nachon, ze me'achzev - It's true, it's disappointing - נכון, זה מאכזב Lakum me-achzavot - To rise after the disappointment - לקום מאכזבות Mehuzakim yoter - more reinforced - מחוזקים יותר Nechushim yoter - more determined - נחושים יותר Meuchadim yoter - more united - מאוחדים יותר Ve-re'evim yoter - And hungrier - ורעבים יותר Ze ma-ze me'achzev she-hamiflaga lo nitscha ba-bchirot - It's so disappointing that this party didn't win the election - זה מה-זה מאכזב שהמפלגה לא ניצחה בבחירות Mis'ada me'achzevet - Disappointing restaurant - מסעדה מאכזבת Seret me'achzev - Disappointing movie - סרט מאכזב Me'achzev ladaat she-le-olam lo achtoch yerakot be-mehirut kmo ha-shefim ha-miktso'iyim - It's disappointing to know that I will never be able to cut vegetables like professional chefs - מאכזב לדעת שלעולם לא אחתוך ירקות במהירות כמו השפים המקצועיים Ichzavt/a be-gadol - You disappointed me - You really let me down - איכזבת בגדול Al te'achzev/i oti - Don't disappoint me - אל תאכזב/י אותי Tsar li leachzev otcha, aval nigmar ha-kafe - Sorry to disappoint you, but we're out of coffee - צר לי לאכזב אותך, אבל נגמר הקפה Anachnu me'uchzavim mikem - We're disappointed by you - אנחנו מאוכזבים מכם Hayiti meuchzav - I was disappointed - הייתי מאוכזב Eheye meuchzav - I will be disappointed - אהיה מאוכזב Mecha'at ha-agalot - The stroller protest - מחאת העגלות Me'uchzavot - Disappointed (F., Pl.) - מאוכזבות Lehit'achzev mi- To become disappointed by - להתאכזב מ Lemud/at achzavot - Experienced with disappointments - למוד/ת אכזבות Playlist and Clips: Mashina - Achzava (lyrics) Nachon, ze me'achzev - It's true, it's disappointing Eyal Golan - Mischakim shel Kavod (lyrics) Yael Levy - Al Te'achzev oti (lyrics) Tsar Li Leachzev otcha - Sorry to disappoint you Me'uchzavim (m. pl.) Me'uchzavot - Disappointed (f. pl.) Nurit Galron - Ra'iti (lyrics)

Ok, so you know how to order schnitzel in an Israeli restaurant. But what about asking for an extra plate? For a non-spicy dish? Extra parsley? Or maybe you need to notify the kitchen of a food allergy. This is serious stuff. Guy delivers the #Hebrew language goods on this week's episode. Listen to the All-Hebrew Version of this Episode New Words and Expressions: Efshar od petrozilia vaksha? - Could I please have more parsley? - ?אפשר עוד פטרוזיליה (ב)בקשה Efshar od tsalahat vaksha? - Could we have an extra plate please? - ?אפשר עוד צלחת (ב)בקשה Bishvili ha-salat, efshar bli batsal? - For me, the salad, without the onions please? - ?בשבילי הסלט, אפשר בלי בצל Alergi/t le-egozei melech - Allergic to walnuts - אלרגי/ת לאגוזי מלך Yesh li alergia le-egozim - I have a nut allergy - יש לי אלרגיה לאגוזים Midat asiya - Level of doneness - מידת עשייה Medyum, Well done (Asui tov), Rer (na, hai) - מדיום, וול-דאן (עשוי טוב), רר (נא, חי) Eich ze ba? - What sides come with the dish? - ?איך זה בא Ze ba im - It comes with… - זה בא עם Ze ba al - It comes on… - זה בא על Yesh lachem ulai X? - Do you happen to have X? - יש לכם אולי X? Ma efshar bimkom X? - What could I have instead of X? - מה אפשר במקום X? Ma yesh bimkom X? - What do you have instead of X? - מה יש במקום X? Slicha, lo kibalnu et ha-uga - Sorry, we didn't get the cake - סליחה, לא קיבלנו את העוגה Ma im ha-uga? - What's with the cake? - ?מה עם העוגה Efshar livdok li? - Is it possible to check on it for me? - ?אפשר לבדוק לי Ze harif? - Is it spicy? - ?זה חריף Ha-mana ha-zo harifa? - Is this dish spicy? - ?המנה הזו חריפה Efshar lo harif? - Is it possible to have it not spicy? - ?אפשר לא חריף Playlist and Clips: Arkadi Duchin & Micha Shitrit - Beit Cafe shel Dinozaurim (lyrics) Alergi le-egozim Midat asiyat ha-steak Ivri Lider - Batei Kafe (lyrics) Ep. 119 Ep. 122 Ep. 157

The word revach רווח means profit, gain, benefit, and a few other things. You'll benefit greatly from learning the root רוח, we promise. Learn phrases like "chill on the sofa," "beware of the gap," and "make sure to leave a margin of safety." Listen to the All-Hebrew Version of this Episode New Words and Expressions: Revah - Profit, gain, space - רווח La'asot revahim - To make a profit - לעשות רווחים Revach bein ha-milim - Space between words - רווח בין המילים Makash ha-revach - Space key - מקש הרווח Ha-revach bein ha-rakevet la-ratsif - Gap between the train and the platform - הרווח בין הרכבת לרציף Revach ve-hefsed - Gain and loss - רווח והפסד Revach naki - Net profit - רווח נקי Revachim - Profits - רווחים Rivchei ha-bank - The bank's profits - רווחי הבנק Profitable - Rivchi - רווחי Revacha - Welfare, wellbeing, comfort - רווחה Medinat revacha - Welfare state - מדינת רווחה Halonot ptuchim lirvacha - Wide open windows - חלונות פתוחים לרווחה Lifto'ach et ha-delet lirvacha - Open the door wide open - לפתוח את הדלת לרווחה Lerave'ach - To space out - לרווח Rivu'ach - Spacing - ריווח Meruvach - Spacious - מרווח Hadar shena meruvach - Spacious bedroom - חדר שינה מרווח Salon meruvach - Spacious living room - סלון מרווח Mirvach - Margin, hiatus - מרווח Mirvach betichut - Safety margin - מרווח בטיחות Lehitrave'ach al ha-sapa - To chill on the sofa - להתרווח על הספה Titrave'ach, targish be-no'ach - Relax, feel at home - תתרווח, תרגיש בנוח Leharviach - To earn, to gain - להרוויח Kama ata marvi'ach be-hodesh - How much do you earn per month? - ?כמה אתה מרוויח בחודש Kama ata hosehv ani marvi'ach al ze? - How much profit do you think I make from this? - ?כמה אתה חושב אני מרוויח על זה Tevatri al ha-ego, tarvihi ahava - Give up the ego, gain love - תוותרי על האגו, תרוויחי אהבה Leharvi'ach mi-mashehu - To benefit from something - להרוויח ממשהו Tni yachas mechabed ve-tov, tir'i eich tarvichi mi-ze - Be respectful, and you'll see just how much you'll gain from it - תני יחס מכבד וטוב, תראי איך תרוויחי מזה Az ma hervachta mi-kol ha-sipur? - So what did you gain from all of this? - אז מה הרווחת מכל הסיפור Hevrot ha-bitu'ach hirvichu - The insurance companies made profit - חברות הביטוח הרוויחו Hem marvichim esrim ahuz - They make a profit of twenty percent - הם מרוויחים עשרים אחוז Esrim ahuzim revach - Twenty percent profit - עשרים אחוז רווח Tamid amarnu, leharvi'ach ken, hazirut lo - We always said, to make profit yes, piggery, no - תמיד אמרנו, להרוויח כן, חזירות לא Tarvi'ach - Make a profit (imp.) - תרוויח She-yarvi'ach/She-tarvi'ach - May he/she profit - שירוויח/שתרוויח Hirvachta et ze be-yosher - you've earned it - הרווחת את זה ביושר Murvach - Gained - מורווח Yatsati murvach - I came out on top - יצאתי מורווח Playlist and Clips: Rivchei ha-bank - The bank's profits Medinat Revacha Tslil Mechuvan - Yamim Levanim (lyrics) Hevrot ha-bitu'ach hirvichu - Insurance companies made a profit Lilia - Ha-revach bein ha-gever la-hultsa (lyrics)

How do we agree with someone in Hebrew? How do we say, I hear you, totally, yeah, right, spot on, exactly? Listen to the All-Hebrew Version of this Episode New Words and Expressions: Bool ma she-amart/amarta - Exactly what you've said - בול מה שאמרת Bool - Spot on, absolutely - בול Bool ba-zman - Right on time - בול בזמן Maskim - I agree - מסכים Maskim itcha lahalutin - I totally agree with you - מסכים איתך לחלוטין Legamray, maskim itcha la-halutin - Totally, I totally agree with you - לגמרי, מסכים איתך לחלוטין Diyuk - Precision - דיוק Bidiyuk, bidyuk, maskim itcha, bidiyuk - Exactly, I agree with you, right - בדיוק, בדיוק, מסכים איתך, בדיוק Bidiyuk/mamash kacha - Exactly like this - בדיוק/ממש ככה Tachles - Cut to the chase/I hear you - תכל'ס Nachon - Right, correct - נכון Ze nachon ma she-amart - It's true what you said - זה נכון מה שאמרת Baroor - Clearly/It's clear - ברור Betach - Sure - בטח Todarling - Toda+darling - תודרלינג Playlist and Clips: Ariel Zilber – Milliard Sinim (lyrics) Efraim Shamir – Nachon At Yaffa (lyrics) Dudu Tassa - Yoter Barur (lyrics)

In Hebrew, סוף סוף (sof-sof) means at last. Sof-sof can also mean finally, but not in all situations. Confusing, right? And how would we say final and infinite in Hebrew, which are derived from the word סוף, end? On this episode, Guy is going to clarify the appropriate usage of סוף סוף – finally. Listen to the All-Hebrew Version of this Episode New Words and Expressions: Sof-sof - At last - סוף סוף Sof la-sipur - An end to the story - סוף לסיפור Sof onat ha-tapuzim - The end of the orange season - סוף עונת התפוזים Mechirei sof ha-ona - Prices of end of the season - מחירי סוף העונה Mivtsa'im - Sales - מבצעים Ata holech la-sof ona? - Are you going to the sales? - אתה הולך לסוף עונה? Yesh sof ona - There's a sale - יש סוף עונה Sof sof (at) ona - At last you answer the phone - סוף סוף (את) עונה Sof ona - End of season (sale) - סוף עונה Oh, sof sof higata - At last you are here - או, סוף סוף הגעת! Ba-sof/be-sofo shel davar hem higi'u le-NY - At the end - בסוף/בסופו של דבר הם הגיעו לניו יורק Le-siyum/lifney siyum, ani rotse lehodot le-Jerry - And finally, I'd like to thank Jerry - לסיום/לפני סיום, אני רוצה להודות לג'רי Sof-sof! - At last! - סוף סוף Sof pasuk - End of story - סוף פסוק Mi-bhinata ze sof pasuk - from her side, it's her last word - מבחינתה זה סוף פסוק Sofi - Final - סופי Tahana sofit - Terminal station - תחנה סופית Tshuva sofit -Final answer - תשובה סופית Wow, uga sof! - Wow, what an amazing cake! - וואו, עוגה סוף Sof ha-derech - Amazing - סוף הדרך Einsof - Infinity - אינסוף Einsofi - Infinite - אינסופי Sof tov - ha-kol tov - All's Well That Ends Well - סוף טוב הכל טוב Playlist and Clips: Yehudit Ravitz - Sof La-sipur (lyrics) Tamuz - Sof Onat Ha-tapuzim (lyrics) Sof sof ona! Sof pasuk Rami Fortis - Tahana Sofit (lyrics)

How do we greet a stranger in the elevator, in Hebrew? How about a neighbor from our building? Could we perhaps just look down and not say anything at all? Guy presents a concise guide to Israeli elevator etiquette 101. Listen to the All-Hebrew Version of this Episode New Words and Expressions: Ze yachol lehechashev lo menumas - It might be considered impolite - זה יכול להיחשב לא מנומס Hagana atsmit - Self defence - הגנה עצמית Shalom - Hi, hello - שלום Shalom, shalom, hopa! Ma itcha, ma ata ose po? - Hey, hey! What's going on, what are you doing here? - שלום, שלום, הופה! מה איתך, מה אתה עושה פה? Hi - Hi - היי Ahlan - Hi - אהלן Ma kore? - What's happening? - מה קורה? Ahlan, ma kore? - Hi, how are you? - אהלן, מה קורה Hi, ma kore? - Hi, how are you? - היי, מה קורה Boker tov - Good morning - בוקר טוב ...Kertov - Kertov - קרטוב "Boker!" - Morning! - בוקר! Tsohorayim tovim - Greeting used around 1pm - צהריים טובים Aahar tsohorayim tovim - Good afternoon - אחר צוהוריים טובים Erev tov - Good evening - ערב טוב Laila tov - Good night - לילה טוב Hi-oosh - Hi (cutsy) - היוש Playlist and Clips: Shokolad-Menta-Mastik - Emor Shalom (lyrics) Shem-tov Levy - Hit'orerut (lyrics) Ariel Zilber - Shemesh Shemesh (lyrics) Tislam - Boker shel Kef (lyrics)

Letting go of someone or something can be a difficult thing to do. How do we let it all go, in Hebrew? Guy explains. Listen to the All-Hebrew Version of this Episode New Words and Expressions: Lo ozev et ha-ir - I am not leaving town - לא עוזב את העיר Hu ozev - He is leaving, letting go - הוא עוזב Azva et ha-ima ve-ha-mishpachca - She left her mom and the family - עזבה את האמא והמשפחה Azva et ha-bayit ve-ha-meltacha - She left the home and the wardrobe - עזבה את הבית והמלתחה Azva et Sonia ve-et ha-dira - She left Sonia and the apartment - עזבה את סוניה ואת הדירה Azva mish'enet ve-havera - She left her support, her friend - עזבה משענת וחברה La'azov mishehu - To let go of someone - לעזוב מישהו Azov/azvi/azvu oto - Leave him alone - עזוב/עזבי/עזבו אותו Ta'azov/ta'azvi/ta'azvu oto - Leave him alone - תעזוב/תעזבי/תעזבו אותו Azov/azvi et ze - Leave it alone - עזוב את זה Azov, alai - Let it go, it's on me - עזוב, עליי Azov/azvi, hishtagat? - Forget it, are you out of your mind? - עזוב/עזבי, השתגעת? Azov/azvi shtuyot - Stop the nonsense - עזוב/עזבי שטויות Azov otcha me-ahava - Stop worrying about love - עזוב אותך מאהבה Azov otcha mi+something/azvi otach mi-something - No need to do something - עזוב אותך מ+משהו/עזבי אותך מ+משהו Azov otcha me-ha-bachur ha-ze - No need to think about this guy - עזוב אותך מהבחור הזה Azvi otach mimenu - No need to think about him - עזבי אותך ממנו La'azov - To leave, to let go - לעזוב La'azov et ha-bayit - To leave home - לעזוב את הבית La'azov mishehu/mishehi - To leave your partner - לעזוב מישהו Hem nifredu - They broke up - הם נפרדו Hu azav ota - He left her - הוא עזב אותה Hi azva oto - She left him - היא עזבה אותו Lo hevanti, mi azav et mi - I didn't get it, who left whom? - לא הבנתי, מי עזב את מי? Izvi et ha-kol - Leave everything (Arch. Imp. F.) - עזבי את הכל Azov/Azvi/Azvu ha-kol - Leave everything (Coll.) - עזוב/עזבי/עזבו הכל Azuv - Neglected - עזוב Azuva - Neglect (n.) - עזובה "Leha'aziv mishehu" - To cause someone to leave his job - "להעזיב מישהו" He'ezivu oto - They made him leave - העזיבו אותו Azov oti be-ima sh'cha (azovoti be'imash'cha) - I beg you, leave me alone - עזוב אותי באמאש'ך Izavon - Inheritance - עיזבון Playlist and Clips: Shlomo Artzi - Lo Ozev et Ha-ir (lyrics) Gazoz - Tsipi Primo (lyrics) Carolina - Mul Ha-yam (lyrics) Alon Olerachik & Yifat Taasa - Azov Otcha Me-ahava (lyrics) Ehud Banai - Ha-tsemachn (lyrics) Shlomo Artzi - Hof Azuv Me-ahavot (lyrics) Ben Franco - Azov Oti be-imash'cha

Guy noticed that even his most advanced students have problems with the Hebrew words for city, town, and municipality, so he decided to dedicate this episode to these words, once and for all. Listen to the All-Hebrew Version of this Episode New Words and Expressions: Ir gdola - Big city - עיר גדולה Ir hachama - Smart city - עיר חכמה Arim gdolot - Big cities - ערים גדולות Arim yafot - Beautiful cities - ערים יפות Arim hachamot - Smart cities - ערים חכמות Arim te'omot - Twin cities - ערים תאומות Ayara, ayarot - Town, towns - עיירה, עיירות Ayarot pitu'ach - "Development towns" - עיירות פיתוח Iriya - Municipality - עירייה Iriyat Tel Aviv - Municipality of Tel Aviv - עיריית תל אביב Rosh ha-ir/ha-iriya - Mayor (m.) - ראש העיר/העירייה Roshat ha-ir/ha-iriya - Mayor (f.) - ראשת העיר/העירייה Ironi - Of the city, urban - עירוני, אורבני Sifriya ironit - Municipal library - ספרייה עירונית Moked ironi, ha-moked ha-ironi, moked 106 - City hotline - מוקד עירוני, המוקד העירוני, מוקד 106 Hitchadshut ironit - Urban renewal - התחדשות עירונית Iyur - Urbanization - עיור Ir le-lo hafsaka - A city that never stops (The 'Viv) - עיר ללא הפסקה Playlist and Clips: Oshik Levy - Yonatan, Sa Ha-baita (lyrics) Ir hachama - Smart city Arim Hachamot - Smart cities Arik Sinai - Im ata ba-sviva (lyrics) Ayarot pitu'ach Ayarot pitu'ach - Wikipedia Hitchadshut ironit - Urban Renewal Ehud Banai - Ayara Ba-darom (lyrics)

Reflecting on the recent decision in Israel to go to elections again only months after the last, US President Trump said that Israeli politics are messed up and that the country needs to "get its act together." One Hebrew translation of Trump's quote read: "hem tsrichim lehit'apes al atsmam" (הם צריכים להתאפס על עצמם), which is extremely slangy and highly appropriate for the moment. So on today's episode Guy talks about the verb להתאפס. Listen to the All-Hebrew Version of this Episode New Words and Expressions: She-yit'apsu sham - They should get their act together, there - שיתאפסו שם Hem tsrichim lehit'apes al atsmam - They need to get their act together - הם צריכים להתאפס על עצמם Lehit'apes - To get one's act together - להתאפס Efes - Zero - אפס Ani efes - I am a nobody - אני אפס Le'apes - To calibrate, to reset - לאפס Le'apes stopper - To reset a stopwatch - לאפס סטופר Le'apes et ha-neshek - To adjust or calibrate a rifle - לאפס את הנשק Ipus neshek - weapon recalibration - איפוס נשק Hu me'apes et ha-hayalim - He disciplines the soldiers - הוא מאפס את החיילים Hem me'upasim - They are disciplined - הם מאופסים Mishehu tsarich le'apes otam - Someone needs to discipline them - מישהו צריך לאפס אותם Ha-neshek me'upas - The weapon is adjusted - הנשק מאופס Ani lo me'upas, Ani lo meupeset - I can't think straight - אני לא מאופס/ת Lehit'apes = Le'apes et asmecha, to reset yourself, to recover or get back to your previous state - להתאפס, לאפס את עצמך Ten li shniya lehit'apes - Give me a second to get back to my senses - תן לי שנייה להתאפס "She-yit'apsu sham" - They should get back to their senses there - שיתאפסו שם Hem tsrichim lehit'apes al atsmam - They need to get their act together - הם צריכים להתאפס על עצמם Hu hit'apes al atsmo, hi hit'apsa al atsma - He/She got back to their senses - הוא התאפס על עצמו / היא התאפסה על עצמה Tit'apes al atsmecha, tit'apsi al atsmech - Get your act together - תתאפס על עצמך, תתאפסי על עצמך Israel tsricha lakachat et atsma ba-yadayim - Israel needs to pull itself together - ישראל צריכה לקחת את עצמה בידיים Od lo hit'apasti me-az she-hazarti mi-hul - I still haven't gotten back to my senses since returning from abroad - עוד לא התאפסתי מאז שחזרתי מחו"ל Shoef le-efes - Approaching zero - שואף לאפס Et'apes - I'll get back to my senses - אתאפס Etafes - I will be caught - איתפס Playlist and Clips: Ben Artsi - Efes (lyrics) Alma Zohar - Shir Ahava Indiani (lyrics) Meir Ariel - Shoef Le-efes (lyrics)

There is a small yet significant difference between the Hebrew words פוטרתי and התפטרתי which share the common root פ.ט.ר. The former means "I was fired" and the latter means "I quit." On this episode, Guy covers all things פ.ט.ר, including the words for exemption, resignation, and dismissal. Listen to the All-Hebrew Version of this Episode New Words and Expressions: "Ani putarti, lo hitpatarti" - "I was fired, I didn't quit" - "אני פוטרתי, לא התפטרתי" Yesh hevdel bein 'putarti' le-ven 'hitpatarti' - There is a difference between 'I was fired' and 'I quit' - יש הבדל בין 'פוטרתי' לבין 'התפטרתי' Putarti - I was fired - פוטרתי Hitpatarti - I resigned - התפטרתי "Hitputar" - Someone that was made to quit - "התפוטר" Lefater - To fire - לפטר Ata mefutar/At mefuteret - You're fired - אתה מפוטר / את מפוטרת Hu putar - He was fired - הוא פוטר Ata putarta - You were fired - אתה פוטרת Ani putarti - I was fired - אני פוטרתי Piturim - Dismissal - פיטורים Michtav piturin - A letter of dismissal - מכתב פיטורין Michtavei piturin - Dismissal letters - מכתבי פיטורין Tiftor oti vaksha me-hasipur ha-ze - Please help me to get rid of this story - תפטור אותי בבקשה מהסיפור הזה Liftor mishehu mi-mashehu - To exempt someone from something - לפטור מישהו ממשהו Ata patur/At ptura/Atem pturim - You are exempted - אתה פטור/את פטורה/אתם פטורים Past participles in pa'al: Katuv (written), Patur (exempted), Sagur (closed), Shamur (kept) - כתוב, פטור, סגור, שמור Sagarti et ha-halon - Ha-halon sagur - I closed the window, the window is closed - סגרתי את החלון, החלון סגור Patarti otcha - I exempted you - פטרתי אותך Ata patur - You're exempted - אתה פטור Ptor, ptorim - Exemption - פטור Giyus le-kulam - Military draft for all - גיוס לכולם Ptor le-kulam - Exemption for all - פטור לכולם Lehotsi ptor - To issue an exemption pass - להוציא פטור Ptornik - A guy that have lots of ptorim - פטורניק Ptor me-anglit ba-universita - Exemption from English at university - פטור מאנגלית באוניברסיטה Ptor mi-mas - Exemption from tax - פטור ממס Ptor mi-sherut tsav'i, ptor me-hatsava - Exemption from serving in the army - פטור משירות צבאי ,פטור מהצבא Patur - Exempted - פטור Ptor - Exemption - פטור Lehipater mi-mashehu - To get rid of something - להיפטר ממשהו Lehipater mi-mishehu - To get rid of someone - להיפטר ממישהו Niftar - Got rid of / deceased - נפטר Hu niftar mehagitara - He got rid of the guitar - הוא נפטר מהגיטרה Hu niftar - He passed away - הוא נפטר Haverimot - Haverim and haverot, friends (pl. m., f.) - חבריםות Playlist and Clips: Kan TV report Ariel Zilber - Muvtal Blues (lyrics) Michtavei piturin Ha-dag Nachash - Shirat Ha-sticker (lyrics)

In order to say "that's irritating" or "I'm irritated" in Hebrew, we first need to learn the root ע.צ.ב, which gives us the word עצבים (nerves). Now imagine this scenario... you're at the office, hard at work. You ask a colleague to grab you coffee from the kitchen. But walking over to the other side of the office is the last thing they want to do. So they give you that look. You know the look. What do you say now? Hebrew slang to the rescue! Guy explains the proper usage of נו, אל תעצבן (nu, al te'asben). Listen to the All-Hebrew Version of this Episode New Words and Expressions: Atsabim - Nerves - עצבים Eize atsabim - How irritating; What a bummer - איזה עצבים Eize atsabim itcha - You're irritating - איזה עצבים איתך Eize basa - What a bummer - איזה באסה Hu hataf atsabim - He got angry - הוא חטף עצבים Hu hataf alai atsabim - He got angry at me - הוא חטף עליי עצבים Ole li al ha-atsabim - It gets on my nerves - עולה לי על העצבים ha-muzika ha-zo ola li al ha-atsabim - This music is getting on my nerves - המוזיקה הזו עולה לי על העצבים Hu/hi olim li al ha-atsabim - He/She gets on my nerves - הוא/היא עולים לי על העצבים Ha-yamim ha-arukim ha-atsuvim - The long sad days - הימים הארוכים העצובים Atsuv - Sad - עצוב Yom sheni - atsbani - Monday, I am nervous - יום שני, עצבני Atsbani - Restless, nervous, anxious, worried; irritable, jumpy - עצבני "Atsban" - Nervous, irritated - "עצבן" Al tihye atsban, al tihye atsbani - Don't be nervous, irritated - אל תהיה עצבן, אל תהיה עצבני Atsbanut - Restlessness, Nervousness - עצבנות Dika'on - Depression - דיכאון Le'atsben - To irritate - לעצבן Mi itsben otcha? - Who irritated you? - מי עצבן אותך? Wai, mishehu mamash itsben otcha - Dude, obviously someone rubbed you the wrong way - וואי, מישהו ממש עצבן אותך Me'atsben - Irritating (pi'el) - מעצבן Me'utsban - Irritated (pu'al) - מעוצבן Hit'atsben - Became annoyed - התעצבן Al tit'atsben, ze lo shsave et ze - Don't get irritated, it's not worth it - אל תתעצבן, זה לא שווה את זה Al tit'asben, aval… - Don't get angry at me, but.. - אל תתעצבן, אבל... Ze ma-ze me'atsben - It's really irritating - זה מה-זה מעצבן Ma me'atsben otcha? - What irritates you? - מה מעצבן אותך? Nu, al te'asben - Come on, don't be irritating (m.) - נו, אל תעצבן Dai, al te'asbeni - Stop it, don't be irritating (f.) - די, אל תעצבן Ani lo mit'asben - I am not getting annoyed/mad - אני לא מתעצבן An'lo mit'asben - I am not getting annoyed (sl.) - אנ'לא מתעצבן Hu hit'atsben alai - He got mad at me - הוא התעצבן עליי Hi hit'atsbena al mashehu - She got irritated by something - היא התעצבנה על משהו Ma ata mit'asben? - What are you getting angry about? - מה אתה מתעצבן? Ma at mit'asbenet mimenu bichlal? - Why do you even get mad by him? - מה את מתעצבנת ממנו בכלל? Im atem mit'atsbenim be-kalut - If you get irritated easily - אם אתם מתעצבנים בקלות Al titspu ba-sirton ha-ze - Don't watch this clip - אל תצפו בסרטון הזה Playlist and Clips: Arik Einstein - Ha-yamim Ha-arukim Ha-atsuvim (lyrics) Benzin - Yom Shishi (lyrics) Kaveret - Sherut Atsmi (lyrics) Lo la-mit'atsbenim be-kalut