Streetwise Hebrew

If you didn't grow up as a child in Israel, chances are you don't know the sounds animals make in Hebrew, nor the verbs we use to describe them. Guy to the rescue. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Miao – Meow – מיאו Leyalel – To wail, to complain – ליילל Dai leyalel! – Stop complaining – די ליילל Klavlav – Small dog (kelev katan) – כלבלב Hav-hav – Woof-woof – הב-הב Kelev nove'ah – Dog barking – כלב נובח Ha-klavim novchim ve-ha-shayara overet – The dogs bark but the caravan goes on – הכלבים נובחים והשיירה עוברת Tsif-tsif/tsvits-tsvits – Chirp-chirp – ציף-ציף/צוויץ-צוויץ Tsiporim metsaytsot – Birds chirping – ציפורים מצייצות Letsayets – To chirp/tweet – לצייץ Tarnegol – Rooster – תרנגול Cookoorikoo – Cookadoodledoo – קוקוריקו Ha-tarnegol kore – The rooster crows – התרנגול קורא Kri'at ha-tarnegol – The rooster crow – קריאת התרנגול Tsfarde'ah mekarkeret – Frog croaking – צפרדע מקרקרת Mekarkeret li ha-beten – My stomach is grumbling – מקרקרת לי הבטן Kirkur – Croaking – קרקור Dvorim mezamzemot – Bees buzzing – דבורים מזמזמות Lezamzem – To buzz – לזמזם Zimzum – Buzz – זמזום Zimzum shel matos kal – A buzz of a light airplane – זמזום של מטוס קל Zamzam – Buzzer – זמזם Lin'or – To hee-haw – לנעור Ha-hamor no'er – The donkey hea-haws – החמור נוער Ha-kvasim po'ot – The sheep bleat – הכבשים פועות Lif'ot – To bleat – לפעות Ha-kivsa poah – The sheep bleat (sg.) – הכבשה פועה Ha-para go'ah – The cow moos – הפרה גועה Ha-para osa moo – The cow moos – הפרה עושה מו Tsartsar metsartser – Cricket chirping – צרצר מצרצר Playlist and Clips: Yoni Rechter & Ha-keves Ha-shisha-asar – Pnina Mati Caspi – Klavlav, ho bidi bambam (lyrics) Hava Alberstein – Mak'hela Aliza (lyrics) Ilan Peled – Kookoorikoo Hatuna Kaveret – Tango Tsfardaim (lyrics) Zoom Zoom Zoom Hava Alberstein – Ha-hamor Ha-katan (lyrics) Danny Sanderson – Shir Ro'im (lyrics) Miki Kam – Tango Kfar Saba (lyrics) Yoni Rechter & Yehudit Ravits – Laila Tov (lyrics)

We have many expressions with animals in Hebrew. Like, איזה חמור הייתי. Which ones can you use day-to-day and which ones can get you in trouble? Guy explains. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Ein haya kazot – No such thing – אין חיה כזאת Eize hamor ani – I am so stupid – איזה חמור אני Eize hamor hayiti – How stupid I was – איזה חמור הייתי "Naavod kmo hamorim" – We'll work like donkeys – נעבוד כמו חמורים Ani oved kol yom kmo hamor – I work everyday like a dog – אני עובד כל יום כמו חמור Ya kelev – You dog – Ya Kalb (Ar.) – יא כלב Ya kelev, ata nose'a shuv le-hul? – You're going abroad again, you dog? – יא כלב, אתה נוסע שוב לחו"ל Kalba – Bitch – כלבה Lihyot chilbot – To be enemies – להיות צ'ילבות Ma, aten chilbot achshav, lo medabrot achat im ha-shniya? – So are you enemies right now, you're not talking to each other anymore? – מה, אתן צ'ילבות עכשיו,לא מדברות אחת עם השנייה Kor klavim – Freezing cold – קור כלבים Hayei kelev – Dog's life – חיי כלב Po kavoor ha-kelev – This is the crux of the matter – פה קבור הכלב Hatul shachor – Black cat – חתול שחור Hu kmo hatul, tamid nochet al ha-raglayim – He's like a cat, always landing on his feet – הוא כמו חתול, תמיד נוחת על הרגליים Tizaher mimenu, hu shu'al – Be careful of him, he's a fox – תיזהר ממנו, הוא שועל Hu nachash – He's a snake – הוא נחש Hu soos – He's a horse – הוא סוס Soos avoda – Work horse – סוס עבודה Ya shafan – You coward – יא שפן Lehishtafen – To chicken out – להשתפן Ma, hishtafanta? – What happened, you chickened out? – מה, השתפנת Hazir – pig – חזיר Haziroot – Piggery – חזירות Hitchazarti – I pigged out – התחזרתי Etmol mamash hitchazarnu, hayom dieta – Yesterday we really pigged out. Today we're going to start a diet. – אתמול ממש התחזרנו, היום – דיאטה Hitchazrut – Pigging out – התחזרות Namer – Leopard/tiger – נמר Hu kam kol boker kmo namer – He wakes up every morning like a tiger – הוא קם כל בוקר כמו נמר Ma ani, ez? – What about me?! – מה אני, עז Lo tsarich laasot mi-zvoov pil – No need to make an elephant out of a fly – לא צריך לעשות מזבוב פיל Adam le-adam ze'ev – Dog-eat-dog – אדם לאדם זאב Playlist and Clips: Omer Adam – Sof Ha-olam (lyrics) Kaveret – Po Kavur Ha-kelev (lyrics) Ilan Peled – Hatula Sh'chora (lyrics) Ravid Plotnik – Kol Ha-zman Ha-ze (lyrics) Ep. #13 about kombina Ep. no. 349 about tov

In Israel, the person who runs our neighborhood vegetable stall, the ירקן, is an important figure. Guy explains why. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Yerakot – Vegetables – ירקות Yarkan – Vegetable seller – ירקן Yerek – Greens – יֶרֶק Haser li yerek – I am missing my greenery – חסר לי ירק Hanut yerakot, yarkaniya – Vegetable shop – חנות ירקות, ירקנייה Mishlo'ach yerakot habaita – Vegetables delivered home – משלוח ירקות הביתה Sal yerakot organiyim – Organic vegetable basket – סל ירקות אורגניים Hanut ha-yerakot ha-schunatit – Neighborhood vegetable shop – חנות הירקות השכונתית Agvaniyot – Tomatoes – עגבניות "Bo, bo, shamarti lecha", "Bo'i, bo'i, shamarti lach" – Come here, I kept this for you – בוא, בוא, שמרתי לך / בואי, בואי, שמרתי לך Efshar lit'om? – Could I taste? – אפשר לטעום Kartonim – Cartons, boxes – קרטונים Kama ze? – How much is it? – כמה זה Kama ha-melafefonim? – How much are the cucumbers? – כמה המלפפונים Yesh yoter yafim/yafot? – Do you have nicer ones? – יש יותר יפים/יפות Yesh eshkoliyot yoter yafot? – Are there nicer grapefruits? – יש אשכוליות יותר יפות Matai yihye mango? – When will there be mangoes? – מתי יהיה מנגו Matai yihyu anavim? – When will there be grapes? – מתי יהיו ענבים 'Yagi'u kishu'im ktanim?' – Will there be small zucchini – יגיעו קישואים קטנים Ten li, tavi li – Ten li, tavi li – תן לי, תביא לי Tishmor li anavim – Please keep some grapes for me – תשמור לי ענבים Shamarta/shamart li? – Did you keep some for me? – שמרת לי Bashel – Ripe – בשל Bosri – Unripe – בוסרי Rotev agvaniyot – Tomato sauce – רוטב עגבניות Agvaniyot bshelot – Ripe tomatoes – עגבניות בשלות Agvaniyot bosriyot – Unripe tomatoes – עגבניות בוסריות Playlist and Clips: Ehud Banai – Rehov Ha-agas 1 (lyrics) Efrat Enzel – Rotev Agvaniyot Gidi Gov – Tnu Ligdol Be-sheket (lyrics) Ep. #67 about fraier Ep. #83 about ten, give Ep. #201 about lit'om Ep. #318 about tishmor li Ep. #396 about shopping Ledaber Ze Lo Mashmin – Foodies Podcast in Hebrew Streetwise Hebrew Facebook page Instagram page

The Hebrew word פנים means face, and on its face, an ordinary and simple word. But there's more to it in spoken Hebrew, including little things about its proper use. On this episode, Guy covers mafia talk, some politically incorrect uses of פנים, and a tourism campaign from the 1950's. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Panim – Face – פנים Bi-fnim – Inside – בפנים Ba-huts – Outside – בחוץ Panim el mul panim – Face to face – פנים אל מול פנים Panim el panim – Face to face – פנים אל פנים Yesh'cha panim yafot, gever, lo haval? – You've got a pretty face, dude. Wouldn't it be a shame if something were to happen to it? – יש לך פנים יפות, גבר, לא חבל Yesh lach panim yafot, lo haval? – Such a shame, you're so pretty – יש לך פנים יפות, לא חבל Panim meyuchadot – Unique face – פנים מיוחדות Panim me'anyenot – Interesting face – פנים מעניינות Panim nefuchot – Swollen face – פנים נפוחות Tipul panim – Facial – טיפול פנים Tipulei panim – Facials – טיפולי פנים Facial massage – Isuy panim – עיסוי פנים Lehagid et kol ha-emet ba-panim – To tell someone the whole truth to their face – להגיד את כל האמת בפנים Hu amar lecha et ze ba-panim? – He said this to your face? – הוא אמר לך את זה בפנים Ani lo mesugal lehagid la et ze ba-panim – I can't say this directly to her face – אני לא מסוגל להגיד לה את זה בפנים Al ha-panim – Bad – על הפנים "Wai, marak la-panim" – Wow, the soup is to-die-for – וואי, מרק לפנים Yesh sham burgerim la-panim – They have amazing burgers there – יש שם בורגרים לפנים Masbir panim – Welcoming – מסביר פנים Lehasbir panim – To be nice to someone new – להסביר פנים "Hasber paneicha la-tayar" – Be welcoming to the tourist – הסבר פניך לתייר Be-shum panim va-ofen – Absolutely not – בשום פנים ואופן Leha'amid panim – To pretend – להעמיד פנים Ha'a'madat panim – Pretending – העמדת פנים Pnei mal'ach – Angel face – פני מלאך Playlist and Clips: Yehuda Poliker – Panim el mul Panim (lyrics) Ha-maspera & Vadim Mechona – Panim yafot Arik Sinai – Derech Ha-kurkar (lyrics) Hasber paneicha la-tayar Yehudit Ravitz – Pnei Malach (lyrics) Ep. #97 Ep. #145 Ep. #166 Streetwise Hebrew Facebook page Instagram page

The Hebrew word להשכיב means, to put something or someone in a horizontal position. Read that sentence again and you'll understand why this episode is not suitable for children. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Lehashkiv – To put to rest, to put someone to bed – להשכיב "Kama kesef hishkavta al ze" – How much money did you spend on this – כמה כסף השכבת על זה "Eich ani matslicha lehashkiv et ha-ktanim kshe-yesh gdolim ba-bayit?" – How am I able to put the little ones to bed when I have older kids at home? – איך אני מצליחה להשכיב את הקטנים כשיש גדולים בבית Lehashkiv et ha-yeladim lishon – Put the children to sleep – להשכיב אותם לישון Lehashkiv tinok al ha-beten – Lay a baby down on its stomach – להשכיב תינוק על הבטן "Hishkavt oti be-eser" – You tucked me in at 10 pm – השכבת אותי בעשר Kmo eize tinok – Like a baby – כמו איזה תינוק Tashkiv oti lishon – Put me to sleep – תשכיב אותי לישון Tashkiv oti, tashkivi oti, tashkivu oti – Tuck me in (imperative) – תשכיב אותי, תשכיבי אותי, תשכיבו אותי Lehashkiv et ha-moshav ha-achori – Fold the back seat down – להשכיב את המושב האחורי "Mi ose hashkavot ha-yom?" – Who is doing the bedtime ritual with the kids? – מי עושה השכבות היום Hashkava – Putting to sleep – השכבה "Shirim margi'im le-hashkava" – Relaxing songs for bedtime – שירים מרגיעים להשכבה "Yesh li hashkavat yeladim me-ha-gehenom" – "Tonight I've got to deal with a bedtime ritual from hell" – יש לי השכבת ילדים מהגהינום Ashkava – Requiem – אשכבה "Kama bachurut hishkavta ad ha-yom?" – "How many ladies did you get to bed until now? – כמה בחורות השכבת עד היום "hishkavta oto ba-sof?" – Did you ultimately do him? – השכבת אותו בסוף Nu, ve-shachavtem ba-sof? – Did you end up having sex in the end? – נו, ושכבתם בסוף Lehashkiv et ha-moshav ba-matos – To lay your seat down flat (into a bed-like position) – להשכיב את המושב במטוס Hu hishkiv et ha-yariv shelo al ha-ritspa – He pinned his opponent to the floor – הוא השכיב את היריב שלו על הרצפה Lehashkiv ofanoa – To tilt the motorcycle – להשכיב אופנוע "Hu hishkiv otanu mi-ts'chok" – He made us laugh so hard, we were rolling on the floor – הוא השכיב אותנו מצחוק "Hishkavti alpiya ba-atar shel bituach leumi". – I put a thousand shekel on the social security website – השכבתי אלפייה באתר של ביטוח לאומי Playlist and Clips: Lehashkiv et ha-ktanim Eich lehashkiv tinok al ha-beten Aviv Geffen – Hishkavta Oti Be-eser (lyrics) Alma Zohar & Gili Yalo – Tiftah (lyrics) Mei Finegold – Rega Ba-yam (lyrics) Streetwise Hebrew Facebook page Instagram page

The Hebrew word סחורה means merchandise. When sellers in the fruit and vegetable markets shout סחורה אלף-אלף, what are they saying? And how do we say drug trafficking and drug dealers in the language of the Bible? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Socher – Trader, merchant, dealer – סוחר Socher rahitim – Furniture merchant – סוחר רהיטים Diamond dealer – Socher yahalomim – סוחר יהלומים Socher cocaine gadol – A big cocaine dealer – סוחר קוקאין גדול Socher samim, socharei samim (pl.) – Drug dealers – סוחר סמים, סוחרי סמים Sachar – Commerce, trade – סחר Sachar be-samim – Drug trafficking – סחר בסמים Hu sachar – He traded – הוא סחר Sachar hogen – Fair trade – סחר הוגן Kashrut musarit – Moral kashrut – כשרות מוסרית Sachar chuts – Foreign trade – סחר חוץ Mischar – Trade – מסחר Ha-sachar/Ha-mischar ben ha-medinot – The trade between the countries – הסחר/המסחר בין המדינות The trading day – Yom ha-mischar – יום המסחר Ha-mischar ba-bursa be-NY nisgar be-aliyot she'arim – Trading on the New York Stock Exchange closed with positive gains – המסחר בבורסה בניו-יורק נסגר בעליות שערים Mischari – Commercial – מסחרי Ha-merkaz ha-mischari – The commercial center – המרכז המסחרי Kanyon – Shopping mall – קניון Pakach, ani porek s'chora – Dear inspector, I am unloading merchandise – פקח, אני פורק סחורה "Schora alef alef" – A1 merchandise, great stuff – סחורה אלף-אלף Hevi/sipek et ha-schora – He delivered the goods – הביא/סיפק את הסחורה Ha-ona ha-hadasha shel ha-sidra sipka et ha-schora – The new season of this series delivered the goods – העונה החדשה של הסדרה סיפקה את הסחורה S'chorot – Goods, commodities – סחורות Ha-dolar nischar etmol… – The dollar was traded yesterday… – הדולר נסחר אתמול Playlist and Clips: Socher cocaine gadol Drug dealing – Sachar be-samim Fair Trade – Sachar Hogen Rami Kleinstein – Huts mimech kloom (lyrics) Assi Cohen & Guri Alfi – Pakach Ani Porek S'chora (lyrics) Shuk ha-carmel (avira, atmosphere) Ep. no. 114 about kosher, kashrut

Where do you go shopping? How do you pay? And what do we say to a friend who just bought something new? Guy explains shopping in Israel. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Kniyot, shopping – Shopping – קניות Metsiot – Findings, good deals – מציאות Mutag, mutagim – Brand name product – מותג Mutag ha-bayit – Home brand – מותג הבית Logo, logo'im – Logo, logos – לוגו, לוגואים Mutsar – Product – מוצר Mischar – commerce, trade – מסחר Socher – trader – סוחר Socharim bi-mnayot chul? – Do you trade in foreign stocks? – סוחרים במניות חו"ל Mediniyoot ha-hachlafa – The exchange policy – מדיניות ההחלפה Duchan, duchanim /basta, bastot – Stands (in the market) – דוכנים, בסטות Hanoot, hannoyot – Shop, shops – חנות, חנויות Reshet hanooyot – Chain – רשת חנויות Snif – Branch – סניף Hanoot yad shniya – Second hand shop – חנות יד שנייה Makolet – Grocery store – מכולת Pitsutsiya – Corner store – פיצוצייה Hanooyot nochoot – Convenience stores – חנויות נוחות Ani ba-super – I am at the supermarket – אני בסופר Mezuman – Cash – מזומן Tavei kniya – Gift certificates – תווי קנייה Kartis moadon – Loyalty card – כרטיס מועדון Efshar litsbor nekudot – You can accumulate points – אפשר לצבור נקודות Playlist and Clips: Matti Caspi – Shirim Be-mitz Agvaniyot (lyrics) Mischar – Trade Kartis moadon Golshei Ha-emek – Duda li-kniyot (lyrics) Ep. no. 125 Ep. no. 148 Ep. no. 180 Ep. no. 246 Ep. no. 265 Ep. no. 277 Ep. no. 354 Ep. no. 357 Ep. No. 377 Ep. no. 378

The Hebrew word for calendar is יומן. Our calendars used to be made of paper and hung up on the wall. But today, most of us have gone digital. That means all our events have to be synchronized across our many devices. So what does היומן לא מסונכרן mean? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Lua'ch shana – Calendar – לוח שנה Yoman – Calendar – יומן Lu'ach ha-shana ha-ivri (ha-lu'ach ha-ivri) – The Jewish calendar – לוח השנה העברי, הלוח העברי Yomana shel Anna Frank – Anne Frank's Diary – יומנה של אנה פרנק Yoman ishi – Personal diary – יומן אישי Yoman Google – Google calendar – יומן גוגל Tistakel/tistakel/tistaklu ba-yoman – Check out the calendar – תסתכל/תסתכלי/תסתכלו ביומן Samti ba-yoman – I put it in the calendar – שמתי ביומן Sagarti lanu pgisha – I scheduled a meeting for us – סגרתי לנו פגישה Tistakel ba-yoman ba-telefon – Check out the calendar on the phone – תסתכל ביומן בטלפון Ha-yoman lo mesunchran – The calendar is not synchronized – היומן לא מסונכרן Synchronize – Root ס.נ.כ.ר.נ Lesanchren et ha-yoman – To synchronize the calendar – לסנכרן את היומן Sinchroon – Synchronizing – סנכרון Ha-yoman lo mesunchran – The calendar is not synchronized – היומן לא מסונכרן Ha-yoman lo mistanchren li – My calendar is not getting synchronized for me – היומן לא מסתנכרן לי Zimoon – Invitation – זימון Ani eshlach lecha zimoon – I'll send you an invite – אני אשלח לך זימון Shlach/shlechi/shlechu li zimoon – Send me an invite – שלח/שלחי/שלחו לי זימון Ani sholech lach zimoon im kol ha-pratim – I am sending you an invitation with all the details – אני שולח לך זימון עם כל הפרטים Looz (lu'ach zmanim) – Schedule – לוח זמנים, לו"ז Ha-looz shel ha-kenes – The schedule of the conference – הלו"ז של הכנס Ha-looz shel ha-yom ha-rishon ba-universita – The schedule of the first day at university – הלו"ז של היום הראשון באוניברסיטה Yomani ha-yakar – Dear diary – יומני היקר Yomanai – Police duty officer – יומנאי Yoman mivtsa'im – Operations log – יומן מבצעים Playlist and Clips: Yad Va-shem – Yomana shel Anne Frank Sinchroon Zimoon le-yoman Google Rico X DJ Blackout – Luz Mugzam (lyrics) Ep. 27 about shrimpsim Ep. 80 about hi-tech Hebrew Ep. 84 about zman Ep. 93 about leta'em pgisha, to coordinate a meeting Ep. 105 I about pagash-nifgash Ep. 123 about likbo'a pgisha Ep. 142 I about WhatsApp Hebrew Ep. 245 about coupons & cupcakes in Hebrew Ep. 286 about hamburgers & configuration in Hebrew

What should we say in Hebrew when we see someone we haven't seen for a very long time? How about someone who just got back from an extended stay abroad? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Baruch shuvcha – Welcome back (m.) – ָברוך שובך Baruch shuvech – Welcome back (f.) – ברוך שובךְ Baruch shuvcha, chaver – Welcome back, my friend – ברוך שובך, חבר "Shalom rav shuvech tsipora nechmedet" – Welcome back, cute bird – שלום רב שובך ציפורה נחמדת Baruch ha-shav, brucha ha-shava, bruchim ha-shavim, bruchot ha-shavot – Welcome back – ברוך השב, ברוכה השבה, ברוכים השבים, ברוכות השבות Baruch ha-ba, brucha ha-ba'ah, bruchim ha-ba'im, bruchot ha-ba'ot – Welcome – ברוך הבא, ברוכה הבאה, ברוכים הבאים, ברוכות הבאות Idan – Era – עידן Lo ra'iti otcha/otach idan ve-idanim – I haven't seen you in ages – לא ראיתי אותך עידן ועידנים Lo nifgashnu idan ve-idanim – I haven't seen you in ages – לא נפגשנו עידן ועידנים Yovel – Jubilee – יובל Yovlot! – It's been ages – יובלות Ma ze, efo at? Ma ze, efo ata? – God, where have you been? – מה זה, איפה את? איפה אתה Le'an ne'elamta, lo ro'im otcha/otach – Where did you disappear, we don't see you anymore – לאן נעלמת, לא רואים אותך Male zman! – It's been ages! – מלא זמן Ma ze, male/hamon zman! – OMG it's been ages – מה זה, מלא/המון זמן Shanim! – It's been years! – שנים "Hhayavim kafe" – We've gotta catch up over coffee sometime – חייבים קפה "Dai, nachon, hayavim" – Totally, we must – די, נכון, חייבים Playlist and Clips: David Broza – Shir Ahava Bedu'i (lyrics) Nechama Hendel – El Ha-tsipor (lyrics) Bruchot ha-ba'ot Ha-dag Nachash – El Ha-tsipor (lyrics) Ep. 54 How are you Ep. 84 about zman Ep. 344 about ne'elam, disappear Hayim Nahman Bialik (Wikipedia)

To aim, to tune, to intend, to really mean something. The Hebrew equivalent of these verbs all come from the root כ.ו.נ, a root which has many interesting uses in our spoken language. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Mi mechaven et ha-tnu'ah – Who is directing the traffic – מי מכוון את התנועה Lechaven ekdah le-ever mishehu – To aim a gun at someone – לכוון אקדח לעבר מישהו Az ani akhaven le-shmone kazé – I'll aim to get there at eightish – אז אני אכוון לשמונה כזה Eich Lechaven gitara – How to tune a guitar – איך לכוון גיטרה Lama ata mekhaven namuch? – Why are you aiming low? – למה אתה מכוון נמוך Oh wow, hem mekhavnim gavoha – They are aiming high – הם מכוונים גבוה Mekhuvan – Tuned, deliberate, aimed – מכוון Tslil mechuvan – "Tuned tone" – צליל מכוון Psanter lo mechuvan – An out of tune piano – פסנתר לא מכוון Ekdach mekhuvan le'ever mishehu – Pistol aimed at someone – אקדח מכוון לעבר מישהו "Atem yod'im le-mi ze haya mechuvan" – You know who it was aimed at – אתם יודעים למי זה היה מכוון Mekhuvan matara – Goal-oriented – מכוון מטרה Bi-mechuvan, be-ofen mechuvan – Deliberately – במכוון, באופן מכוון "Kshe-at omeret lo lema at mitkavenet?" – What do you mean when you say 'no'? – כשאת אומרת לא למה את מתכוונת Lo hevanti, le-ma ata mitkaven, le-ma at mitkavenet? – Wait, what do you mean? – לא הבנתי, למה אתה מתכוון, למה את מתכוונת Hitkavanti kshe-amarti – I really meant what I said – התכוונתי כשאמרתי Slicha, lo hitkavanti – Sorry, I didn't mean it – סליחה, לא התכוונתי Bli kavana, lo be-khavana – Unintentionally – בלי כוונה, לא בכוונה Slicha, bli kavana amarti etmol mashehu she-lo hayiti tsarich lehagid – Sorry, yesterday, without really meaning it, I said something I shouldn't have said. – סליחה, בלי כוונה אמרתי אתמול משהו שלא הייתי צריך להגיד Ze lo haya be-khavana – I didn't mean it – זה לא היה בכוונה "Ha-kol be-kavanot tovot" – Everything is done with good intentions – הכל בכוונת טובות Yesh lo kavanot tovot/raot – He's got good/bad intentions – יש לו כוונות טובות/רעות Aval ha-kavanot shelo tovot – But his intentions are good – אבל הכוונות שלו טובות Hayta lo kavana tova – His intention was good – הייתה לו כוונה טובה Ata roe'eh she-ze lo be-khavana – You can see it's not intentional – אתה רואה שזה לא בכוונה Kavenet telescopit – Telescopic sight (of a gun) – כוונת טלסקופית "Se'u einayim be-tikva, lo derekh kavanot" – Raise your eyes in hope, not through the sight of a gun – שאו עיניים בתקווה, לא דרך כוונות Playlist and Clips: Shotei Ha-nevu'ah – Yediah (lyrics) Eich lekhaven gitara Yitshak Klepter – Tslil Mechuvan (lyrics) Ha-tarnegolim – Kshe'at Omeret Lo (lyrics) Jonathan Mergui & Marina Maximilian Blumin – Sagol Bahir (lyrics) Yirmi Kaplan – Kavanot Tovot (lyrics) Lahakat Ha-nachal – Shir La-shalom (lyrics) Ep. no. 45 about non-committal Hebrew Ep. no. 109 about 'I don't know' The promised podcast about Shir La-shalom

The word כיוון means direction but it's got many different uses in day-to-day Hebrew. In this episode, Guy talks about wind direction, career trajectory, prayer orientation and so much more. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Kivoon – Direction, bearing, orientation – כיוון "Kol kivoon she-bo halachnu" – Every direction in which we went – כל כיוון שבו הלכנו Kivoon ba-kariera – Career trajectory – כיוון בקריירה Kivoon ha-ktiva be-ivrit hu mi-yamin li-smol – The direction of writing in Hebrew is from right to left – כיוון הכתיבה בעברית הוא מימין לשמאל Kivoon ha-ruach – The wind direction – כיוון הרוח Kartis be-kivoon echad – One way ticket – כרטיס בכיוון אחד Ma ha-kivoon ha-klali? – What's the general direction? – מה הכיוון הכללי Kivoon ha-tfila? – The direction of prayer – כיוון התפילה Achi, yesh'cha kivoon? – Dude, do you know where to get weed? – אחי, יש'ך כיוון Dofek hiuchim le-khol hakivoonim – He is spreading smiles all over the place – דופק חיוכים לכל הכיוונים Yore/yora le-khol ha-kivoonim – Shooting in all directions – יורה לכל הכיוונים Ata mamash lo ba-kivoon – You're way off track – אתה ממש לא בכיוון הנכון Ata ba-kivoon ha-nachon – You're in the right direction – אתה בכיוון הנכון Kivoonei avir – Air exposures – כיווני אוויר Kama/Eize kivuney avir yesh? – How's the air flow? – כמה כיווני אוויר יש Doo kivooni – Two-way – דו כיווני Kivoonei hakira – New leads – כיווני חקירה Playlist and Clips: Rockfour – Kol Kivoon (lyrics) Sarit Hadad – Hikiti Lo (lyrics) Arik Einstein – Yoshev Al Ha-gader (lyrics) Kivoonei avir Ep. no. 124 about ba-klali Ep. no. 172 about dofek

What do we say to someone really tall who is sitting in front of us in the movie theater? And how do spies communicate with each other? Guy explains the Hebrew root ח.ב.א Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Machbo'im – Hide and seek – מחבואים Mesachkim be-machbo'im – We're playing hide and seek – משחקים במחבואים Machbo – Hideout, hiding place – מחבוא Mistor – Hiding place – מסתור Lehachbi – To hide – להחביא Lehastir – To hide – להסתיר "Tipim eich lehachbi mamtakim me-aba gargeran" – Tips on how to hide candy from a gourmand father – טיפים איך להחביא ממתקים מאבא גרגרן Lehachbi dvarim mi-mishehu – To hide things from someone – להחביא דברים ממישהו "Hu mastir sham mashehu elef achuz" – He's hiding something in there, one thousand percent – הוא מסתיר שם משהו אלף אחוז Hu mastir sod – He's hiding a secret – הוא מסתיר סוד Hu machbi et ha-kesefe mi-tachat la-mizran – He's hiding the money under the mattress – הוא מחביא את הכסף מתחת למזרן Lehachbi et ha-kesef mi-ganavim – To hide the money from thieves – להחביא את הכסף מגנבים Lehastir et ha-emet me-ima – To hide the truth from mom – להסתיר את האמת מאמא Slicha, ata mastir li, at mastira li – Excuse me, you're blocking the view – סליחה, אתה מסתיר לי, את מסתירה לי Hastarat aron hashmal – Concealing of the electricity panel – הסתרת ארון חשמל Hastarat mispar telefon – Concealing your telephone number when calling someone – הסתרת מספר טלפון Hastarat bechi be-rega – How to conceal that you've been crying – הסתרת בכי ברגע Seter – Hideaway, secret hiding place – סתר Haazanot seter – Wiretaps, secret recordings – האזנות סתר Sfat starim, safa sodit – Secret language – שפת סתרים, שפה סודית Ba-seter – Secretly, clandestinely – בסתר Hem nifgeshu ba-seter – They met secretly – הם נפגשו בסתר Matan ba-seter – Anonymous giving – מתן בסתר Ha-kesef muchba me-ahorei ha-aron – The money is hidden behind the closet – הכסף מוחבא מאחורי הארון Playlist and Clips: Tattoo – Machbo'im (lyrics) Eich lehabi mamtakim me-aba Hu mastir sham mashehu Hastarat bechi be-rega Ep. no. 346

In Hebrew, הפגנה is a demonstration, a protest. Israelis are very diligent protesters and demonstrators. Guy explains how to use the root פגנ to its fullest. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Hafgana - Demonstration, protest - הפגנה Hafganat neged - A counter demonstration - הפגנת נגד Hafganat ha-smol - The demonstration of the left - הפגנת השמאל Hafganat ha-yamin - The demonstration of the right - הפגנת הימין Hafganat ha-haredim - The ultra orthodox demonstration - הפגנת החרדים Hafganat ha-druzim - The druze demonstration - הפגנת הדרוזים Hafganat yots'ei etiopia - The demonstration by Israelis of Ethiopian descent - הפגנת יוצאי אתיופיה Hafganat ha-million - The 1 million persons demonstration - הפגנת המיליון Pizur hafganot - Crowd control - פיזור הפגנות Emtsa'im le-pizur hafganot - Means of crowd control - אמצעים לפיזור הפגנות Hem mafginim be-tel aviv achshav - They are protesting in Tel Aviv right now - הם מפגינים בתל אביב עכשיו Ha-mafginim tsoakim sisma'ot - The protesters are shouting slogans - המפגינים צועקים סיסמאות Mafginim be'ad/neged - Demonstrating for/against - מפגינים בעד/נגד Hem mafginim neged - They are demonstrating against it - הם מפגינים נגד Neged ma atem mafginim? - What are you demonstrating against? - נגד מה אתם מפגינים Neged mi atem mafginim? - Who are you demonstrating against? - נגד מי אתם מפגינים Neged ma hahafgana? - What is the demonstration against? - נגד מה ההפגנה Al ma atem mafginim? - What are you demonstrating for/against? - על מה אתם מפגינים Lehafgin - To demonstrate, to protest - להפגין Latset lehafgin - To go out and demonstrate - לצאת להפגין Ts'oo lehafgin - Go out and demonstrate - צאו להפגין Lechu lehafgin - Go and demonstrate - לכו להפגין Bo'u lehafgin - Come to demonstrate - בואו להפגין Hafganat koach - Show of force - הפגנת כוח Lehafgin nochechut - To make an appearance, to be counted - להפגין נוכחות Hafganati - Demonstrative - הפגנתי Be-ofen mufgan - Actively involved - באופן מופגן Playlist and Clips: Hafgana (2023) Kan Hadashot – Mafginim – Demonstrators Ha-dag Nahash – Ehad Ehad

This episode is about the Hebrew root פקח. We call parking enforcement officers פקחי חניה. What might you say to one in order not to get a parking ticket? And what does this root have to do with kosher certificates? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Pikuach – Supervision, regulation – פיקוח Be-fikuach/be-pikuach – Under supervision – בפיקוח Gaz beiti – Domestic gas – גז ביתי "Batuach kshe-ze be-fikuach" – It's safe when it's under supervision – בטוח כשזה בפיקוח Be-fikuach ha-oom – Under supervision of the UN – בפיקוח האו"ם Ha-mehir be-fikuach – The price is regulated, under government supervision – המחיר בפיקוח Mutsarim be-fikuach – Products under supervision – מוצרים בפיקוח Befikuach ha-rabanoot X – Under the supervision of the rabbinate of X – בפיקוח הרבנות "Mis'ada zo nimtset tahat pikuhenu ve-hashgachatenu" – This restaurant is under our supervision – מסעדה זו נמצאת תחת פיקוחנו והשגחתנו Piku'ach nefesh – See link below Lefakeach al mashehu – To supervise something – לפקח על משהו Mefakeach – Supervisor, inspector – מפקח "Yom be-hayav shel mefakeach bniya" – A day in the life of a construction supervisor – יום בחייו של מפקח בנייה Mefakeach – Supervisor, inspector – מפקח Pakach/pakachit hanaya – Parking inspector – פקח/פקחית חניה "Pakach, ani porek schora" – Dear inspector, I am unloading merchandise – פקח, אני פורק סחורה Pakachei hanaya – Parking inspectors – פקחי חניה Pakach, pakachit, pakachim, pakachiyot – Inspector/s – פקחים "Lo roshmim et hayeladim le-maon lo mefukach" – We don't register the kids to an unsupervised daycare – לא רושמים את הילדים למעון לא מפוקח Ha-ganim mefukachim – The daycare centers are supervised – הגנים מפוקחים Ha-mutsarim ha-mefukachim – The supervised products – המוצרים המפוקחים Pakachti et einai – I opened my eyes – פקחתי את עיניי Lifkoach einaim – To open the eyes – לפקוח עיניים La'atsom einayim – To close the eyes – לעצום עיניים Einai pkuchot – My eyes are open – עיניי פקוחות Pike'ach, pik'chit – Sharp, bright person – פיקח Playlist and Clips: Batuach kshe-ze be-fikuach Pikuach nefesh – Wikipedia Mefake'ach bniya Assi Cohen & Guri Alfi – Pakach Ani Porek S'chora (lyrics) Lo roshmim et ha-yeladim le-maon lo mefukach Ruhama Raz – Ha-har ha-yarok (lyrics) Arik Einstein – Yeladim shel Ha-hayim (lyrics) Shiri Maimon – Ha-har ha-yarok tamid (lyrics) Ep. no. 114 about kosher and kasher Ep. no. 212 about lefarek

There are so many סכנות, dangers, in everyday life. How do we say, "it's not worth the risk," in Hebrew? And what does the Japanese word for fish have anything to do with taking risks? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Sakana la-demokratya – Danger to democracy – סכנה לדמוקרטיה Sakanat hitchashmelut – Danger of electrocution – סכנת התחשמלות Ha-demokratya be-sakana – Democracy is at risk – הדמוקרטיה בסכנה "Mevad'im she-ein ba sakana le-yeladim" – Making sure there's no danger for children – מוודאים שאין בה סכנה לילדים Sakanot ba-reshet – Dangers online – סכנות ברשת Sakanot ha-ishun – The dangers of smoking – סכנות העישון Sakanot ba-reshatot ha-hevratiyot – Dangers in the social networks – סכנות ברשתות החברתיות Sakanot ha-ofanayim ha-hashmaliyim – The dangers of riding an electric bicycle – סכנות האופניים החשמליים "Hu yetse mi-klal sakana" – He'll be out of danger – הוא ייצא מכלל סכנה "Hi tetse mi-klal sakana" – She'll be out of danger – היא תצא מכלל סכנה Mesukan, mesukenet – Dangerous – מסוכן, מסוכנת "Yitachen she-at nimtset be-maarechet yechasim alima u-mesukenet". – You might be in a dangerous and violent relationship – ייתכן שאת נמצאת במערכת יחסים אלימה ומסוכנת 'Ze mesukan le-yeladim' – This is dangerous for children – זה מסוכן לילדים Ne'arim u-ne'arot/noar be-sikun – Youth at risk – נערים/נערות/נוער בסיכון Herayon be-sikun gavoha – High risk pregnancy – הריון בסיכון גבוה Hashka'ah be-sikun namuch – Low risk investment – השקעה בסיכון נמוך Ramat sikun nemucha/gvoha – Low/high level risk – רמת סיכון נמוכה/גבוהה Nihul sikunim – Risk management – ניהול סיכונים Lakachat sikun or lakachat et ha-sikun – To take the risk – לקחת סיכון, לקחת את הסיכון Ani ekach ta'sikun – I am going to take the risk – אני אקח ת'סיכון Lama lakachat sikunim meyutarim? – Why take unnecessary risks? – למה לקחת סיכונים מיותרים Lama lesaken et ha-hayhim? – Why put life at risk? – למה לסכן את החיים Lama lehistaken? – Why risk oneself? – למה להסתכן Lama lesaken et ha-hayim shelcha? – Why risk your life? – למה לסכן את החיים שלך Lo hayiti mistakenet – I wouldn't risk it – לא הייתי מסתכנת Lama lecha lehistaken? – Why risk it? – למה לך להסתכן Lo kedai lach/lecha lehistaken – You shouldn't risk it – לא כדאי לך להסתכן Ata stam mistaken – You're taking a risk for no good reason – אתה סתם מסתכן Playlist and Clips: Mevad'im she-ein sakana le-yeladim Arik Einstein – Yad Achat Osa et Ze (lyrics) David Broza – Stav Mesukan (lyrics) Maarechet Yechasim Mesukenet Elem: Noar be-sikun Lo mistaknim, mit'hasnim How do you say 'fish' in Japanese? The Promised Podcast (TLV1): "A Conflict That Contains Lifetimes of Conflicts"

What Hebrew words and phrases do you need to know when looking for a new gym? How do we say fitness trainer, and what time is the best time to go to a gym? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Hadar kosher/Machon kosher – Fitness center, gym – חדר כושר, מכון כושר Ani holech la-machon – I am going to the gym – אני הולך למכון Minui (manuy) – Subscription, membership – מנוי, מינוי Minui "1 plus 1" – 1+1 subscription – מינוי אחד פלוס אחד Kama ole minui etslechem? – How much is a membership at your gym? – כמה עולה מינוי אצלכם Minui hadar kosher – Gym membership – מינוי חדר כושר Minui le-hodesh – A monthly membership – מינוי לחודש Minui le-shana – A yearly membership – מינוי לשנה Minui zoogi – A membership for two people – מינוי זוגי, מינוי לזוג Be-derech klal anachnu holchim la-machon le-imun kosher – Usually we go to the gym for fitness training – בדרך כלל אנחנו הולכים למכון לאימון כושר Imun – Workout, training – אימון Kama pe'amim at mit'ament be-shavu'a? – How many times do you exercise a week? – כמה פעמים את מתאמנת בשבוע Targilim – Exercises – תרגילים Machol – Dance – מחול Eize shi'urim yesh? – What classes do you have? – איזה שיעורים יש? Imun spinning – Spinning class – אימון ספינינג Imun ko'ach – Strength training – אימון כוח Imun/shi'ur yoga – Yoga session – אימון/שיעור יוגה Imunei/shi'urei yoga – Yoga sessions – אימוני/שיעורי יוגה Rama, ramot – Level, levels – רמה, רמות Yoga le-matchilim – For beginners – יוגה למתחילים Yoga le-mitkadmim – For advanced – יוגה למתקדמים Me'amen/me'amenet ishi/t – Personal trainer – מאמן/מאמנת אישית Ha-me'amen bone lachem tochnit imunim mesuderet – The trainer prepares a well-planned training program for you – המאמן בונה לכם תוכנית אימונים מסודרת Madrich kosher, madrichat kosher – Fitness trainer – מדריך/מדריכת כושר Matai kedai lehagia lehadar hakosher – When is it preferable to go to the gym – מתי כדאי להגיע לחדר הכושר Ve-lehanot mi-machshirim pnuyim – And enjoy the available equipment – וליהנות ממכשירים פנויים Playlist and Clips: Dana International – Love Boy (lyrics) Minui Lehit'amen TV13 Srefat Shumanim Ep. no. 114 about kosher Ep. no. 291 about koach Ep. no. 296 about targilim Ep. no. 319 about cardio and endurance Ep. no. 321 about lisrof caloryot Ep. no. 342 about ruhnikim Ep. No. 370 about Lits'od

The Hebrew word לחשוף is commonly used by archaeologists, journalists, dermatologists and… strippers. What does it mean? Guy explains. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Lahsof – To expose – לחשוף "Anahnu hosfim et ha-or shelanu la-shemesh, bederech klal bimchuvan" – We expose our skin to the sun, usually intentionally – אנחנו חושפים את העור שלנו לשמש, בדרך כלל במכוון "Gam anashim im gon or kehe yisarfu" – People with dark skin will also burn – גם אנשים עם גון עור כהה יישרפו "Aval hem tsrichim hasifa yoter memushechet" – But they need a longer exposure – אבל הם צריכים חשיפה יותר ממושכת "Magia ha-kaits, hem matchilim lahsof et ha-evarim" – Summer comes, they start exposing their body – הם מתחילים לחשוף את האיברים Lahsof et ha-guf la-shemesh – Expose the body to the sun – לחשוף את הגוף לשמש Hasifat yeter – Over exposure – חשיפת יתר Hasifet yeter la-shemesh – Over exposure to the sun – חשיפת יתר לשמש "Ha-yeladim hasfu kvar hamisha mitkanim" – The kids have already uncovered five facilities – הילדים חשפו כבר חמישה מתקנים Hasifa – Exclusive story – חשיפה Hem hasfu she… – They have uncovered that – הם חשפו ש Hem hosfim et ha-emet – They expose the truth – הם חושפים את האמת "Im yesh bi de'agah hi hasufa kim'at" – If there's a worry in me, it's almost exposed – אם יש בי דאגה היא חשופה כמעט Lalechet be-levush hasuf – To walk around with revealing clothes – ללכת בלבוש חשוף "Hu mamash nechsaf ba-katava" – He really exposed his life in the article – הוא ממש נחשף בכתבה Ha-yom nechsaf she-… – Today it was revealed that… – היום נחשף ש "Az lechi la-ipur ve-la-mahsof" – So go back to your make up and cleavage – אז לכי לאיפור ולמחשוף Mahsof – Cleavage, open neck – מחשוף Hasfan, hasfanit – Stripper – חשפן, חשפנית Hasfanut – Striptease – חשפנות Playlist and Clips: Anahnu hosfim et ha-or shelanu la-shemesh Ha-yeladim hasfu Ilanit – Shir shel Yom Hulin (lyrics) Machluf – Machsof (lyrics) Ep. 168 about lahpor Guy's website – press

There are people you don't want to mess with, and there are things you shouldn't do because they're too much of a hassle. How do you say all this in Hebrew? Well, you'd use the עסק root, of course! Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Laasok be- – To deal with – לעסוק ב Hu osek be-ze harbe shanim – He's been dealing with this for many years – הוא עוסק בזה הרבה שנים Al taasok be-ze achshav – You don't have to deal with this right now – אל תעסוק בזה עכשיו Be-ma ata osek / Be-ma at oseket – What do you do for a living? – במה אתה עוסק, במה את עוסקת Ha-hevra oseket be- – The company is in the field of so and so – החברה עוסקת ב Osek murshe – Licensed freelancer – עוסק מורשה Ta'asuka – Employment, occupation – תעסוקה Lishkat ha-taasuka – Employment bureau – לשכת התעסוקה Lachtom ba-lishka – To sign at the employment office – לחתום בלשכה "Nimtsa avoda zmanit, lo retsinit" – We'll find a temporary, non-serious job – נמצא עבודה זמנית, לא רצינית "Vegam nahtom ba-lishka" – And at the same time, we'll sign at the employment office – וגם נחתום בלשכה Lehaasik – To keep busy, to employ – להעסיק Ze maasik oto, ze maasik ota – It keeps them occupied – זה מעסיק אותו/אותה Be'ayot she-ma'asikot otanu – Problems that occupy us – בעיות שמעסיקות אותנו Ze maasik otcha? – Does it trouble you? – זה מעסיק אותך Lehaasik mishehu – To employ someone – להעסיק מישהו Ha'asaka – Employment – העסקה Ha'asaka ravgonit/meguvenet – Diversity hiring – העסקה רבגונית/מגוונת Ha'asaka meguvenet shava lachem yoter – Diversity hiring is worth more for your business – העסקה מגוונת שווה לכם יותר Haasakat mi'ootim – Hiring minorities – העסקת מיעוטים Lehitasek – To busy oneself, to be involved with – להתעסק Ani meod ohev lehitasek be-ochel – I love doing food stuff, dealing with food – אני מאוד אוהב להתעסק באוכל Al titasek iti – Don't mess with me – אל תתעסק איתי Lo kedai lecha lehitasek ito – You shouldn't mess with him – לא כדאי לך להתעסק איתו Ata mitasek iti? – Are you messing with me? – אתה מתעסק איתי Be-ze ata mitasek achshav? – This is what worries you right now? – בזה אתה מתעסק עכשיו Ze ma-ze hit'askoot – It's such a hassle – זה מה-זה התעסקות Laasot hazeret ze ma ze hitaskoot – To make horseradish is a real hassle – לעשות חזרת זה מה-זה התעסקות Ze yachsoch li hitaskoot – It's going to save me a lot of work – זה יחסוך לי התעסקות Playlist and Clips: Monika Sex – Maka Afora (lyrics) Ha'asaka meguvent Ha'asakat mi'ootim Hazeret – Horseradish Osek patur & Osek murshe Ep. no. 84 about avoda zmanit Ep. no. 161 about hi amra li Enzel ve-Luxi podcast for foodies (In Hebrew)

In Hebrew עסקים means business. Today, Guy talks about the root עסק and introduces other nouns we should know. Bonus: What do you do when you see an unfamiliar transaction in your credit card statement? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Esek – Business, matter – עסק Asakim – Business – עסקים Beit esek – Shop, store – בית עסק Ze lo ha-esek shelcha – It's none of your business – זה לא העסק שלך Ish asakim – Businessman – איש עסקים Eshet asakim – Businesswoman – אשת עסקים Iskey mazon – Food business – עסקי מזון "Ani be-iskei ha-mazon" – I am in the food industry – אני בעסקי המזון "Ani be-iskei ha-muzika" – I am in the music industry – אני בעסקי המוזיקה Iskei ha-sha'ashu'im – Show biz – עסקי השעשועים WhatsApp iski – WhatsApp business account – ווטסאפ עסקי Yo'ets iski – Business consultant – יועץ עסקי Pitu'ach iski – Business development – פיתוח עסקי Mitoog iski – Business branding – מיתוג עסקי Model iski – Business model – מודל עסקי Tochnit iskit – Business plan – תוכנית עסקית Pgisha iskit – Business meeting – פגישה עסקית Arucha iskit – Value meal, lunch special – ארוחה עסקית "Yesh lahem iskiyot" – They have specials – יש להם עסקיות Yesh lachem iskiyot? – Do you have a set menu? – יש לכם עסקיות Iska – Business transaction, deal – עסקה Iska mutslahat – Successful deal – עסקה מוצלחת Iska lo mukeret – Unknown transaction – עסקה לא מוּכרת Iska shel paam ba-hayim – The deal of a lifetime – עסקה של פעם בחיים Lisgor iska – To strike a deal – לסגור עסקה Iskat havila – Package deal – עסקת חבילה Asinu esek? – So, do we have a deal? – עשינו עסק Esek mishpachti – Family business – עסק משפחתי Asakim karagil – Business as usual – עסקים כרגיל Shivaa yemei askaim – Seven business days – שבעה ימי עסקים Yom asakim – Business day – יום עסקים Iskei avir (luftgeschäft, לופטגעשעפט) – "Air business" – עסקי אוויר Yesh lecha esek iti – You've got a business with me – יש לך עסק איתי Hu yode'a im mi yesh lo esek – He knows with whom he's got business – הוא יודע עם מי יש לו עסק Playlist and Clips: Esek-asakim – TV ad Sarit Hadad – Ba-hom shel Tel Aviv (lyrics) WhatsApp iski Ariel Zilber – Ani Shochev Li al Ha-gav (lyrics) Leily – Shiv'ah yemei asakim (lyrics) Ep. number 343

The Hebrew word להגיש is a verb with several different meanings. Food, university papers and TV shows — these are all things we can להגיש. Guy explains. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Lehapil – To drop – להפיל, נפל Lehasi'ah – To drive someone somewhere – להסיע, נסע Lehagish bakasha – To submit a request, an application, or to apply for something – להגיש בקשה Kupat Holim – A national health insurance company – קופת חולים Eich lehagish bakasha le-tofesh 17 – How to apply for and receive form number 17 – איך להגיש בקשה לטופס 17 Lehagish tluna ba-mishtara – To file a police report or complaint – להגיש תלונה במשטרה Ani tsricha lehagish avoda ba-universita mahar – I have a paper due at the university tomorrow – אני צריכה להגיש עבודה באוניברסיטה מחר Yesh li hagasha machar – I have a deadline for a presentation or project I need to submit tomorrow – יש לי הגשה מחר Mo'ed hagasha – The submission deadline – מועד הגשה Efshar lehagish – You can serve it – אפשר להגיש Lehagish ochel – To serve food – להגיש אוכל Lehagish cham – Served hot – להגיש חם "Magishim le-tsad salat ha-kruv u-melafefonim hamutsim" – You serve it alongside coleslaw and pickles -מגישים לצד סלט הכרוב ומלפפונים חמוצים Hotchim – You cut – חותכים Metagnim – You fry – מטגנים Magishim – You serve – מגישים Ze mugash cham – It's served hot – זה מוגש חם Eich ze mugash? – How is it served? – איך זה מוגש "Anavim adumim yavshilu ad ha-erev ve-yugshu tsonenim la-shulchan" – Red grapes will ripen by evening, and will be served chilled to the table – ענבים אדומים יבשילו עד הערב ויוגשו צוננים לשולחן Hatsaat hagasha – Serving suggestion – הצעת הגשה Magash – Tray – מגש Lehagish tochnit televizya – To present a TV show – להגיש תוכנית טלוויזיה Magish/magisha – TV host – מגיש/מגישה Magish/magishat hadashot – News anchor – מגיש/מגישת חדשות Ha-tochnit mugeshet be-chasut – This show is brought to you by… – התוכנית מוגשת בחסות Hagasha – Delivery (music/theater) – הגשה "Ahavti meod et ha-hagasha" – I liked how that was delivered – אהבתי מאוד את ההגשה Playlist and Clips: Lehagish bakasha Hummus recipe with Max Malkiel Chef Moshe Segev Ilanit – Ba-shana Ha-ba'ah (lyrics) Ep. 186 about נסע Max Malkiel's Youtube Channel

In Hebrew, מתוק means sweet or sweetie. You might also hear מתוק used passive-aggressively by a person standing in a Tel Avivi line. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: "Matok, matok hu ta'am ha-hayim" – Sweet, sweet is the taste of life – מתוק, מתוק, הוא טעם החיים Matok li – It's too sweet – מתוק לי Matok/Metuka sheli – My darling – מתוק/מתוקה שלי Toda matok/metuka sheli! – Thank you sweetie! – תודה, מתוק/מתוקה שלי Ehhh, metuka sheli, slicha, ani hayiti kodem! – Sorry sweetie pie, I was here first! – מתוקה שלי, סליחה, אני הייתי קודם Shana tova u-metuka – Have a great year – שנה טובה ומתוקה "Motek lo lishloach li uga" – Darling, don't send a cake to me – מותק, לא לשלוח לי עוגה Motek – Darling – מותק Halomot metukim – Sweet dreams – חלומות מתוקים Mayim metukim – Freshwater – מים מתוקים Mei yam – Sea water – מי ים Dagei yam – Sea fish – דגי ים Dagei mayim metukim – Freshwater fish – דגי מים מתוקים Rotsim lishmo'a al ha-metukim shelanu? – Do you want to hear about our desserts? – רוצים לשמוע על המתוקים שלנו Lehamtik – To sweeten – להמתיק Eich at mamtika? Eich ata mamtik? – How do you sweeten (your drink)? – איך אתה ממתיק, איך את ממתיקה Ani lo shote/shota im sukar – I don't add sugar – אני לא שותה עם סוכר Kapit sukar – One teaspoon of sugar – כפית סוכר Shtayim sukar – Two teaspoons of sugar – שתיים סוכר Mamtik – Sweetener – ממתיק Lehamtik et haglula ha-mara – To sweeten a bitter pill – להמתיק את הגלולה המרה Onsho humtak – His sentence was commuted – עונשו הומתק Mamtakim – Sweets, candies – ממתקים Hanut mamtakim – Candy store – חנות ממתקים Bonboniera – Bonbonnière, candy box – בונבוניירה Mashka'ot memutakim – Sugary drinks, soft drinks – משקאות ממותקים Metikoot – Sweetness – מתיקות Oy metikooooot – How sweet! – אוי מתיקות Bi-mtikoot – Sweetly – במתיקות Ledaber be-metek sfatayim – To sweet talk – לדבר במתק שפתיים Playlist and Clips: Yigal Bashan & Lahakat Pikud Tsafon – Matok Matok (Lyrics) Aviv Geffen – Ilana (Lyrics) Uzi Fuchs – Ein Lach Ma Lid'og (Lyrics) Meir Ariel – Mayim Metukim (Lyrics) Mashka'ot memutakim – Sugary drinks Erik Berman – Ha-metukot Ha-achronot (Lyrics) Ep. 22 about darling Ep 65 about don't worry Ep. 122 about stuff waiters say in Israel Episode number 199 about halomot metukim Ep. 305 about Ve and U-

You're home, in front of the TV screen, watching one of the most important football games in the world cup. Suddenly, your team goes on the offensive. This could be the big moment. What Hebrew words and phrases do you shout in order to help bring them to victory? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Yalla – Yalla – יאללה Nu – Come on – נו Yeshhhhhhhhh – Yeaaaaaah! – יששששש Ta'avir ta'kadur – Pass the ball – תעביר ת'כדור Timsor ta'kadur – Pass the ball – תמסור ת'כדור Ta'avir kadima – Move the ball forward – תעביר קדימה Kadima – Go forward – קדימה Hinne – Here it is – הינה Yofi! – Great! – יופי Ten! – Give! – תן Playlist and Clips: Shlomi Arbeitman – Pass pass, it's a come Elai Botner & Yaldei Ha-huts – Kadima Hal'ah (lyrics) Matti Caspi – Hinne-Hinne (lyrics) Roni Dalumi – Ten (lyrics) Ep. no. 42 about yalla Ep. no. 51 about yofi Ep. 83 about ten and latet Ep. 208 about masar Ep. 328 about kadima Ep. 334 about taavir

The words להזהיר and אזהרה are used to warn someone of something or someone. We have many Hebrew expressions with אזהרה, warning, including the saying, רְאו הוזהרתם. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Lehazhir – To warn – להזהיר "Ani mazhira otcha" – I am warning you – אני מזהירה אותך Lehazahir mishehu mi-mashehu – To warn someone of something – להזהיר מישהו ממשהו Hizharti ota me-hem – I warned her of them – הזהרתי אותה מהם Lehazhir mishehu she-ulai ze lo yaavod – To warn someone that it might not work – להזהיר מישהו שאולי זה לא יעבוד Azhara – Warning – אזהרה Azhara: alul lehachil egozim – Warning: May contain nuts – אזהרה: עלול להכיל אגוזים "Ba-hayim ha-amitiym lo tamid nidleket nurat azahara" – In real life you can't always get a warning light – בחיים האמיתיים לא תמיד נדלקת נורת אזהרה Ba-oto yesh lanu nurot azhara – In the car we have warning lights – באוטו יש לנו נורות אזהרה Paamonei azhara – Alarm bells – פעמוני אזהרה Tamrur azhara – Warning sign – תמרור אזהרה Yeriyat azahara – Warning shot – יריית אזהרה Azharat trigger, – Trigger warning – אזהרת טריגר Azharat masa – Travel advisory – אזהרת מסע Hu huzhar – He was warned – הוא הוזהר Re'oo huzhartem – Consider yourselves warned – רְאו הוזהרתם Re'eh huzharta – See yourself warned (m.) – רְאה הוזהרתָ Re'i huzhart – See yourself warned (f.) – רְאי הוזהרתְ Playlist and Clips: Efraim Shamir – Mazhir Otach (lyrics) Nurat azhara – warning light Ehud Banai – Al Tif'had (lyrics) Re'oo huzhartem

How would you warn a friend who is about to be hit by an electric bike speeding on the sidewalk? We would shout, !זהירות The Hebrew word זהירות is an important word to know. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Zehirut – Caution, care, watch out – זהירות "Adoni, hizaher, al tiga ba-iris" – Be careful, Sir, don't touch the iris – אדוני, היזהר, אל תיגע באיריס Tizaher! – Careful – תיזהר Tizaher/tizahari/tizaharu sham – Be careful there – תיזהר/תיזהרי/תיזהרו שם Tizaher mimena – Be cautious of her – תיזהר ממנה Lehizaher mi-mishehu – To be cautious of someone – להיזהר ממישהו Tizaher me-emailim ka'ele – Be careful of these kinds of emails – תיזהר מאימיילים כאלה Tizaher me-hodaot ka'ele – Be careful of text messages like these – תיזהר מהודעות כאלה Tizaher im ha-kosot – Be careful with the cups – תיזהר עם הכוסות Zehirut im ha-kosot – Be careful with the cups – זהירות עם הכוסות "Rak eh, zehirut im ha-kosot" – Just be careful with the cups – רק אה, זהירות עם הכוסות Zahir – Cautious – זהיר Nahag zahir – Careful driver – נהג זהיר Zehirut ba-drachim – "Caution on the road" – זהירות בדרכים Playlist and Clips: Jane Bordeau & Aya Zehavi Feiglin – Vals le-haganat ha-tsome'ach (lyrics) Subliminal & Lior Farhi (lyrics) Alona Daniel – Tizaher Mi-nesichot (lyrics) Ep. 4 about Ima Polanyia Ep. 364 about asur

How could it be that we still didn't dedicate an entire episode to the Hebrew word כסף, money? Let's correct that wrong. Guy explains the slangy term for someone who is "loaded" with cash, and will also teach a special 'blessing' directed towards someone who stole from us. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Kesef – Money – כסף Haavarat ksafim – Money transfer – העברת כספים Lehaavir kesef – To transfer money – להעביר כסף Laasot kesef – To make money – לעשות כסף Hu ose kesef mi-ze? – Does he make money from it? – הוא עושה מזה כסף Walla, efshar laasot mi-ze kesef? – Really, you make money from it? – וואלה, אפשר לעשות מזה כסף Tachun (be-kesef) – Loaded – טחון בכסף Lachsoch kesef – To save money – לחסוך כסף Lekabel kesef mi-mishehu – To receive money from someone – לקבל כסף ממישהו "tekablu kesef mi-makor bilti yadu'a" – You'll receive money from an unknown source – תקבלו כסף ממקור בלתי ידוע Lehachlif kesef – To change money – להחליף כסף Lihyot hayav le-mishehu kesef – To owe money to someone – להיות חייב למישהו כסף Kama (kesef) ani hayav lecha? – How much do I owe you? – כמה (כסף) אני חייב לך "Et Hakesef!" – Show me the money! – את הכסף Samankal ksafim – CFO – סמנכ"ל כספים Kaspi – Financial – כספי Hechzer kaspi – Refund – החזר כספי Zikuy – Credit – זיכוי Be'aya kaspit – Financial problem – בעיה כספית Kaspit, ha-kol beseder – Financially, everything is fine – כספית, הכל בסדר Kesef kal – Easy money – כסף קל Kesef – Silver – כסף Medalyat kesef – Silver medal – מדליית כסף She-yihye lo (kesef) le-trufot – May he use the money for medication – שיהיה לו (כסף) לתרופות Playlist and Clips: Rami Fortis – Ein Kesher (lyrics) Haavarat Ksafim Micha Shitrit – Et Ha-kesef (lyrics) Matti Caspi – Be-leilot Ha-kayits Ha-chamim (lyrics) Episode no. 113 about kesef le-trufot Episode no. 265 about lehachlif kesef Ep. no. 321 about lisrof kesef Ep. no 334 about haavarat ksafim

Using banking apps in a foreign language is not the easiest thing. Guy is here to help. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Aplikatsyat tashlumim – Payment application – אפליקציית תשלומים Lo naim ledaber al kesef? – Does it feel awkward to talk about money? – לא נעים לדבר על כסף Heshbon over va-shav – Current account – חשבון עובר ושב Kartisei Ashrai – Credit cards – כרטיסי אשראי Matbe'a zar – Foreign Currency – מטבע זר Anachnu mitchayvim le-maane mi-bankai ba-aplikatsya be-toch sha'ah gag – We commit to a personal response from a banker via the app within one hour max – אנחנו מתחייבים למענה מבנקאי באפליקציה בתוך שעה גג Sha'ah gag – One hour tops – שעה גג Shem mishtamesh – Username – שם משתמש Kod mishtamesh – User code – קוד משתמש Sisma – Password – סיסמה Shachachti sisma – I forgot my password – שכחתי סיסמה Shichzur sisma – Reset password – שחזור סיסמה Meida – Information – מידע Meida ishi – Personal info – מידע אישי Pe'ula – Action, operation – פעולה Amlat pe'ula – Operation commission – עמלת פעולה Lehitmake'ach – To bargain – להתמקח Playlist and Clips: Aplikatsyat tashlumim Aplikatsyat Discount Ma'ane ad sha'ah gag Shachachti shem mishtamesh Doron Miran – Kesef Kesef Ep. No. 125 about heshbon Ep. No. 146 about websites Ep. No. 152 about na'im and lo na'im Ep. No. 262 about revach, profit Ep. No. 334 about lehaavir kesef, transfer money Ep. No. 348 about ishur, confirmation

A Listener from Kansas City asked whether we use AM/PM in Hebrew. Here is the answer. Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: 4 pm = 16:00 6 pm = 18:00 8 pm = 20:00 Nifgashim be-shesh? – Are we meeting at six? – נפגשים בשש נפגשים ב6 נפגשים ב-6 נפגשים ב-18:00 Sheva ba-boker – 7 am – שבע בבוקר Az amarnu be-arba, ken? – So we said at four, right? – אז אמרנו בארבע, כן Tsohorayim – The hot hours of the day – צוהריים Daber iti ba-tsohorayim – Talk to me at the early afternoon – דבר איתי בצוהריים Ahar ha-tsohorayim – Late afternoon – אחר הצוהריים, אחה"צ Ani er me-arba ba-boker, benadam – I've been up since 4am – אני ער מארבע בבוקר, בנאדם Playlist and Clips: Nunu – Living the Dream (Lyrics) Episode 12 about tsohorayim Episode no. 84 about zman Episode no. 142 about Whatsapp Hebrew Episode no. 138 about shalosh, three. Episode no. 179 about arba, four. Episode no. 225 about hamesh and hamsa. Episode no. 267 about shesh, six. Episode no. 130 about sheva, seven. Episode no. 100 about me'a, hundred.

How do we say, "Oops, I'm sorry, I must have dialed the wrong number," in Hebrew? Guy continues to explain the root ב.ל.ב.ל, this time in binyan pu'al and hitpael. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Ani mevulbal – I am confused – אני מבולבל Eize mevulbali/tooshtoosh ata – You got a bit confused, sweetie pie – איזה מבולבלי/טושטוש אתה Mevulbalim? – Are you all confused? – מבולבלים? Hitbalbel – He got confused, he got mixed up – התבלבל Hannah'le hitbalbela – Hanna'le got mixed up – חנה'לה התבלבלה Oops, hitbalbalti ba-mispar – Oops, I got the number wrong – אופס, התבלבלתי במספר "Oy slicha, hitbalbalti ba-mispar, sori" – Oh, sorry, I dialed the wrong number – אוי סליחה, התבלבלתי במספר, סורי Lehitbalbel ba-shem – To get the name wrong – להתבלבל בשם Lehitbalbel ba-yom – To get the day wrong – להתבלבל ביום 'Ata mitbalbel' – You're getting it wrong – אתה מתבלבל Ata ose et ha-sgira hayom, nachon? – You're supposed to close tonight, right? – אתה עושה את הסגירה היום, נכון Ata mitbalbel, ata tsarich laasot et hasgira – You're getting it wrong, you're the one who is supposed to do the closing – אתה מתבלבל, אתה צריך לעשות את הסגירה "Aval mami, kashe li lirot otcha kacha velo lechabek" – But darling, it's hard for me to see you like this and not hug you – אבל ממי, קשה לי לראות אותך ככה ולא לחבק Hitbalbalta – al mi ata tso'ek – You got it wrong, who are you shouting at? – התבלבלת, על מי אתה צועק Playlist and Clips: Eden Hasson – Ani Mevulbal Pirsomet – Mevulbalim? Rami Danoch & Tslilei Ha-ood – Hannah'le Hitbalbela (Lyrics) Daklon & Haim Moshe – Hannah'le Hitbalbela (Lyrics) Gilad Segev & Matbooha Project – Hannah'le Hitbalbela (Lyrics) Odeya – Ohevet Otcha Be-ta'ut Ep. 329 in English and in Hebrew

How do you say confusion, a bother, a mess in Hebrew? And what does it mean when we say, להיות בבלבלה? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Bilbul – Confusion – בלבול Haya bilbul – There was a mixup – היה בלבול Bilbul moach – A bother, a nuisance – בלבול מוח Bilbul moach echad gadol – One helluva mambo jumbo – בלבול מוח אחד גדול Levalbel – To confuse – לבלבל Balbeli Oto – Confuse him! – בלבלי אותו Al Tevalbel Li Yoter Et Ha-mo'ach – Stop annoying and nagging me – אל תבלבל לי יותר את המוח Al tevalbel et ha-moach – Stop with this nonsense, this is ridiculous – אל תבלבל את המוח Al tevalbel et ha-mo'ach →> Al'tbalbel-ta'mo-ach – אל תבלבל ת'מוח Al tevalbeli et hamoach →> Al'tbalbeli-ta'mo-ach – אל תבלבלי ת'מוח Tagid lo she-lo yebalbel ta-mo'ach – Tell him to cut it out – תגיד לו שלא יבלבל ת'מוח She-lo yevalbelu otcha – Don't let them pull one over you – שלא יבלבלו אותך Rega, al tevalbel oti (Al t'balbel oti) – Wait, don't confuse me – רגע, אל תבלבל אותי Ze ma-ze mevalbel – It's so confusing – זה מה-זה מבלבל Balbala (Ar.) – Confusion – בלבלה Lihyot be-balbala – To be in disarray – להיות בבלבלה Hu be-balbalot – He's in a state of confusion, he's out – הוא בבלבלות "Halo achi, ata be-balbalot retsiniyot" – Dude, you're disoriented, you didn't understand the issue here – הלו אחי, אתה בבלבלות רציניות Ani kuli be-balbalot – I am really confused here – אני כולי בבלבלות Atem be-balbalot im atem hoshvim kacha – You guys are delusional if you think this way – אתם בבלבלות אם אתם חושבים ככה Kol ha-shuk be-balbala, tsnichot ve-yeridot – The whole stock market is in a mess, free-falls and decreases – כל השוק בבלבלה, צניחות וירידות Playlist and Clips: Kobi Peretz – Balbeli Oto (lyrics) Peled – Balbala (lyrics) Gina Joy & Shimshon Bar-noi – Al Tevalbel Li Yoter Et Ha-mo'ach (lyrics) Ep. 175 about al, don't. English version. Hebrew version

Who's last in line? You are? So I'm after you. Today, Guy explains the different uses of אחרון, meaning last or lately, including the saying, last but not least. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Slicha, mi acharon? – Who's last in line? – סליחה, מי אחרון Slicha, ata acharon? – Are you the last? (M.) – סליחה, אתה אחרון Slicha, at achrona?' – Are you the last? (F.) – סליחה, את אחרונה Az ani acharecha/acharayich – So I am after you – אז אני אחריך/אחרייך Ba-zman ha-acharon – Lately – בזמן האחרון La-achrona – Lately – בזמן האחרון "La-achrona at mezayefet" – Lately you've been faking it – לאחרונה את מזייפת "Ve-yadati she-ha-paam bli safek" – And I knew that that time, without a doubt – וידעתי שהפעם בלי ספק "Zot ha-paam ha-achrona" – It was the last time – זאת הפעם האחרונה Zot hayta ha-paam ha-achrona – It was the last time – זאת הייתה הפעם האחרונה Zot ha-paam ha-achrona – This is the last time – זאת הפעם האחרונה Pa'am achrona! – This is the last time you do that, or else! – פעם אחרונה Paam achrona she-at lo no'elet et ha-delet – This is the last time you don't lock the door – פעם אחרונה שאת לא נועלת את הדלת "Matai ba-paam ha-achrona, asita mashehu bishvil mishehu?" – When was the last time you did something for someone else? – מתי בפעם האחרונה, עשית משהו בשביל מישהו Matai haita ha-paam ha-achrona she… – When was the last time that… – מתי הייתה הפעם האחרונה ש Tagid li kama milim achronot – Tell me a few last words – תגיד לי כמה מילים אחרונות Ha-gam ata Brutus? – Et Tu Brute? – הגם אתה ברוטוס Yedioth Ahronot – "Latest news" – ידיעות אחרונות Ha-seu'da ha-achrona – The Last Supper – הסעודה האחרונה Acharon acharon haviv – Last but not least (M.) – אחרון אחרון חביב Achrona achrona haviva – Last but not least (F.) – אחרונה אחרונה חביבה Ve-acharon acharon haviv… Tomer – And last but not least, Tomer – ואחרון אחרון חביב, תומר Ve-achrona achrona haviva, Mika – And last but not least, Mika – ואחרונה אחרונה חביבה, מיקה Playlist and Clips: Idan Amedi – Ba-zman Ha-acharon (lyrics) Eden Hason – Bo'i Nishan Al Ze Rona Keinan – Ha-pa'am ha-achrona (lyrics) Danny Bassan – Kichlot ha-kol ve-hatmuna (lyrics) Zehava – Milim Achronot (lyrics) Jane Bordeaux – Ha-pa'am ha-achrona (lyrics) Episode number 164, 'The Ruthless Israeli Line: How to hold your own'; Hebrew version. Episode no. 323 about laughing; Hebrew version Episode no. 188 about le'acher, to be late

What does this mean in Hebrew: חברים, רגע, אל תתפזרו לי. We use it to say, "let's get back on track!" On this episode, Guy talks about all things that can scatter, including people and the fog. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Ha-arafel hitpazer – The fog cleared – הערפל התפזר Ha-arafel yitpazer machar – The fog will clear tomorrow – הערפל יתפזר מחר Lehitpazer – To be scattered, to be all over the place – להתפזר Hu nora mitpazer, Hi nora mitpazeret – They are all over the place – הוא נורא מתפזר, היא נורא מתפזרת Al titpazer – Don't scatter – אל תתפזר Al titpazer midai – Stay focused on the main points – אל תתפזר מדיי "Hevre, eh, haverim, shhh, rega, al titpazru li – "Guys, don't get all scatterbrained on me" – חבר'ה, אה, חברים, ששש, רגע, אל תתפזרו לי Hitpazrut – Scattering – התפזרות Hitpazrut ha-knesset – Dissolving of the parliament – התפזרות הכנסת "Et ha-geshem ten rak be-ito" – Give us rain at its time – את הגשם תן רק בעיתו "U-va-aviv pazer lanu prachim" – And in the spring, sprinkle flowers around us – ובאביב פזר לנו פרחים Playlist and Clips: Weather forecast (Ynet) Shlomo Artzi – Anachnu Lo Tsrichim (lyrics) Translation of the lyrics to English Ep. 70 in English and in Hebrew

The Hebrew word לפזר means to distribute, to spread, to dissolve, and is used in many different contexts including, לפזר את הילדים. Oh, and by the way, has anyone seen my phone? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: "Eich nachon lefazer et ha-kompost" – How to correctly spread the compost – איך נכון לפזר את הקומפוסט "Anachnu natchil lefazer et ha-kompost" – We're going to start to spread the compost" – אנחנו נתחיל לפזר את הקומפוסט "Ani pashut mefazer me-al ha-lachmaniyot be-nedivut" – I simply sprinkle generously over the bread rolls – אני פשוט מפזר מעל הלחמניות בנדיבות "Hamon hamon parmigiano reggiano megorad" – A lot of grated parmesan – המון המון פרמיג'אנו רג'אנו מגורד "Ani pashut mefazer et ha-gvina kacha la-orech" – I simply spread the cheese like this, along the dough – אני פשוט מפזר את הגבינה ככה לאורך Lefazer et ha-yeladim la-ganim – Dropping off the kids at their respective kindergartens – לפזר את הילדים לגנים Lefazer la-misgarot – Dropping them off to schools – לפזר למסגרות Pizur gvina – Spreading of cheese – פיזור גבינה Pizur ha-kompost – Spreading of the compost – פיזור הקומפוסט Pizarta / Pizart kvar? – Have you taken them to school or kindergarten? – פיזרת כבר Ani ba-pizurim, ani etkashar achar kach – I am doing the school rounds, I'll call you later – אני בפיזורים, אני אתקשר אחר כך Pizur ha-parlament – Dissolving the parliament – פיזור הפרלמנט Pizur ha-knesset – Dissolving the Knesset – פיזור הכנסת Hem rotsim lefazer et ha-parlament – They want to dissolve the parliament – הם רוצים לפזר את הפרלמנט 21:00, Pizur – 9pm, End of program – תשע, פיזור Be-se'ar pazur / Lefazer et ha-se'ar – To wear your hair down – בשיער פזור / לפזר את השיער Se'ar asuf – Hair up – שיער אסוף Pizur da'at – Absent mindedness – פיזור דעת Mefuzar – Scattered / Absent minded – מפוזר Ha-sfarim mefuzarim be-kol ha-bayit – The books are scattered all over the house – הספרים מפוזרים בכל הבית Ani ma-ze mefuzeret ha-yom, mishehu ra'ah et ha-telefon sheli? – I am so absent minded today, has anyone seen my phone? – אני מה-זה מפוזרת היום, מישהו ראה את הטלפון שלי Ha-knesset hitpazra – The knesset was dissolved – הכנסת התפזרה Lehitpazer le'orech ha-ratsif – Please spread out along the platform – להתפזר לאורך הרציף Holchim makot – Beating each other up – הולכים מכות Titpazru miyad / Yalla lehitpazer – Break it up – תתפזרו מייד / יאללה להתפזר Teh be-tifzoret – Tea in bulk – תה בתפזורת Tifzoret – Word Search, Word Finding – תפזורת Pazran – Big spender – פזרן Pazranoot – Spending too much money – פזרנות Playlist and Clips: Lefazer kompost Ani mefazer gvina Haim Dadon & Bambook Jiny – Be-se'ar Pazur Rita – Ani chaya li mi-yom le-yom (lyrics)

The Hebrew word לצעוד means to march. But it can also mean to walk or to advance. No wonder politicians love this verb! Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Lits'od – To march – לצעוד "Gvirti Ha-nava" – My Fair Lady – גבירתי הנאווה "La-hatuna ets'ad ha-boker" – To the wedding I'll march this morning – לחתונה אצעד הבוקר "Leolam lo Tis'adi Levad" – You'll never walk alone – לעולם לא תצעדי לבד "Ani tso'edet ba-rhovot be-gav zakuf ve-ge'eh" – I march in the streets with a straight and proud back – אני צועדת ברחובות בגב זקוף וגאה "Anachnu tsoadim le'ever idan hadash" – We're marching towards a new era – אנחנו צועדים לעבר עידן חדש "Aanachnu muchrachim lits'od kadima" – We must step forward – אנחנו מוכרחים לצעוד קדימה Anachnu hayavim lits'od im ha-zman – We must advance with the time – אנחנו חייבים לצעוד עם הזמן "Ani gam ba-derech, tso'ed" – I am also on the way, walking – אני גם בדרך, צועד Ani ba ba-regel – I am coming by foot – אני בא ברגל Tse'ida tsva'it – Army march – צעידה צבאית Ani be-tse'ida – I am doing a walk – אני בצעידה Natchil be-tse'ida mehira – We'll start with fast-paced walking – נתחיל בצעידה מהירה Na'avor le-ritsa – We'll switch to running – נעבור לריצה Ve-nachzor le-halicha – And we'll return to walking – ונחזור להליכה Ha-tosadim be-mits'ad ha-gaavah – The people marching in the gay pride parade – הצועדים במצעד הגאווה Ha-tsava tso'ed al keivato – An army marches on its stomach – הצבא צועד על קיבתו Playlist and Clips: Bomba Tzur (1964) – La-hatuna Ets'ad Ha-boker (Gvirti Ha-nava) (Lyrics) Arik Lavie (1986) La-hatuna ets'ad ha-boker (Gvirti Ha-nava) Stanley Holloway – Get Me To The Church On Time Tse'ida tsva'it Ep. 51 Ep. 156

Tens of thousands marched in this year's מצעד הגאווה, gay pride parade, in Tel Aviv, which gave us a good excuse to talk about the Hebrew word מצעד and its root צ.ע.ד. Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Mitsa'ad ha-ga'avah – The gay pride – מצעד הגאווה Mits'ad ha-pizmonim / ha-shirim – Hit music parade – מצעד הפזמונים / השירים Ha-mits'ad ha-shnati – The year-end top music hits countdown – המצעד השנתי Beit Meshuga'im – Madhouse – בית משוגעים Tse'ada – A march, a walk – צְעדה Tse'adat ha-Gilboa – The Mount Gilboa hike – צעדת הגלבוע "Tsa'ad tsa'ad hi mitkarevet" – She's getting nearer, one step at a time – צעד צעד היא מתקרבת Rega, tsa'ad-tsa'ad, le'an ata memaher? – One step at a time, where are you rushing to? – רגע, צעד-צעד, לאן אתה ממהר Kama tse'adim tsarich lalechet be-yom kedei lishmor al ha-briut? – How many steps do you need to walk each day in order to keep healthy? – כמה צעדים צריך ללכת ביום כדי לשמור על הבריאות Tse'adim pshutim – Simple steps – צעדים פשוטים Eich limtso ahavat emet be-hamisha tse'adim pshutim – How to find true love in five simple steps – איך למצוא אהבת אמת בחמישה צעדים "Ha-geshem shelanu karev be-tsa'adei anak" – "Our rain is getting nearer by leaps and bounds" – הגשם שלנו קרב בצעדי ענק Tsaadei ha-memshala – Steps taken by the government – צעדי הממשלה Ha-memshala noketet tse'adim – The government is taking steps – הממשלה נוקטת צעדים Be-tsaadei tsav – At a snail's pace – בצעדי צב Tsaad kadima, shnayim achora – One step forward, two steps back – צעד קדימה, שניים אחורה Tsa'ad teimani – Yemenite step – צעד תימני Rikudei am – Folk dance – ריקודי עם Playlist and Clips: Ha-mits'ad Ha-shnati 1978 Ran Danker – Beit Meshuga'im (lyrics) Benny Amdursky – Ha-na'arah mi-ipanema (lyrics) Kama tse'adim tsarich lalechet be-yom? Yael Levy – Geshem Hakshev La-nashim (lyrics) Tsa'ad Teimani – Yemenite Step Episode no. 136 Episode no. 289

The word מפריע means 'bother', and is used in polite sentences like, "סורי אם אני מפריע". But politeness is not what you'll find when searching for מפריע on Twitter. Guy explains and gives some examples from the Twitterverse. Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Mafri'a – Disturbing, bothering – מפריע MafRIah (m.), mafriAH (f.), mafri'im (pl., m.), mafri'ot (pl., f.) – מפריע, מפריעה, מפריעים, מפריעות Yeled she-mafri'a ba-shi'ur – A a kid who disrupts the lesson – ילד שמפריע בשיעור Mishehu she-ose balgan ba-shi'ur – Someone who disrupts the lesson – מישהו שעושה בלגן בשיעור Ze mamash mafri'ah – It's disturbing – זה מפריע Ani mafri'ah? – Am I disturbing you? – אני מפריע Sori im ani mafri'a ba-emtsa – Sorry if I am bothering you in the middle of something – סורי אם אני מפריע באמצע Mafriah lachem? Az tafsiku lehagia. – Does it bother you? Then stop going there – מפריע לכם? אז תפסיקו להגיע Ze ma she-mafri'ah lecha ba-hayim? – This is what bothers you in life? – זה מה שמפריע לך בחיים Ah, pit'om lo mafri'a lecha she… – Oh, suddenly it doesn't bother you that… – אה, פתאום לא מפריע לך ש Eich lo mafriah lecha she… – Why doesn't it bother you when… – איך לא מפריע לך ש Ani lo ro'eh she-ze mafri'a lach! – I don't see that this bothers you – אני לא רואה שזה מפריע לך Mafriah lecha mashehu? – Anything bothering you? (what's your problem, man?) – מפריע לך משהו Li lo mafriah – I don't find it problematic – לי לא מפריע Im ze kol kach mafriah lach, ma tagidi al…? – If this bothers you so much, what would you say about… – אם זה כל כך מפריע, מה תגיד על Mishehu mafri'a lecha laasot et ze? – Is anyone holding you back from doing this? – מישהו מפריע לך לעשות את זה Mashehu mafri'ah le-mishehu – Something is bothering someone – משהו מפריע למישהו Mafriah lecha she…? – Does it bother you that… – מפריע לך ש Ata mafri'a li laavod – You are disrupting my work – אתה מפריע לי לעבוד Ze mafri'a li lishon – It bothers my sleep – זה מפריע לי לישון Tagid, yafri'ah lecha im ani aavod po?' – Will it bother you if I work here? – יפריע לך אם אני אעבוד פה Lo, lo, mamash lo yafri'a li – Not at all, it won't bother me – לא, לא, ממש לא יפריע לי Banim, yafri'ah lachem im ha-heder shelanu ktstat yalduti? – Boys, will it bother you if our bedroom is a bit childish? – בנים, יפריע לכם אם החדר שלנו קצת ילדותי Ani lo hifrati lecha, ata al tafri'ah li – I didn't interrupt you when you were speaking, now, don't interrupt me – אני לא הפרעתי לך, אתה אל תפריע לי Al tafri'oo la lirkod – Don't disturb her dance – אל תפריעו לה לרקוד Mi-bli lehafri'ah et shlom ha-tsibur – Without disturbing the public peace – מבלי להפריע את שלום הציבור Na lo lehafriah – Please do not disturb – מבלי להפריע את שלום הציבור Tamid ze hifriah li she-atem metsalmim oti me-haprofil – It always bothered me that you photographed me from the side – תמיד זה הפריע לי שאתם מצלמים אותי מהפרופיל Kol ha-hayim hifria li ha-af – All my life my nose bothered me – כל החיים הפריע לי האף Playlist and Clips: Roy Sandler – Al Tafri'oo (lyrics) Arik Einstein – Mi-bli lehafri'ah (lyrics) Koka be-am reality show – קוקה בע"מ Episode 211 Episode 218

The Hebrew word להקפיץ means to cause something to jump. But how else can we use it? Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Ha-aba makpits et ha-tinok al ha-birkayim – The father is bouncing the baby up on his knees – האבא מקפיץ את התינוק על הברכיים Lehakpits et ha-regel – To move your foot restlessly – להקפיץ את הרגל Muzika makpitsa – Music that makes you jump, or dance – מוזיקה מקפיצה Shirim makpitsim – Songs that make you stand up and dance – שירים מקפיצים Wow hikpatsta/hikpatst oti', – You made me jump, you startled me – וואו, הקפצת אותי Hikpits li et ha-fuse – He burned my fuse, made me angry – הקפיץ לי את הפיוז Ata yode'a ma hikpits oti? – Do you know what irked me? – אתה יודע מה הקפיץ אותי Lehakpits mishehu le-anshehu – To drive someone to a place nearby – להקפיץ מישהו לאנשהו "Yesh matsav she-at makpitsa oti la-tahana?" – Could you drop me off at the station? – יש מצב שאת מקפיצה אותי לתחנה Ata yachol lehakpits li et ha-sefer? – Could you bring me the book? – אתה יכול להקפיץ לי את הספר Ha-tochnit she-takpits lachem et ha-mechirot – The program that will boost your sales – התוכנית שתקפיץ לכם את המכירות Ha-sod she-yakpits lachem et ha-esek – The secret that will boost your business – הסוד שיקפיץ לכם את העסק Ha-aplikatsyot she-yakpitsu lachem et ha-biznes – The apps that will boost your business – האפליקציות שיקפיצו לכם את הביזנס Lehakpits – To stir fry – להקפיץ Ha-yom nilmad lehachin mukpats crunchy – Today we'll learn how to make a crunchy stir fry – היום נלמד להכין מוקפץ קראנצ'י Mukpats be-baguette – Stir fried vegetables, thai style, in a baguette – מוקפץ בבאגט Eich lehakpits yerakot – How to stir fry vegetables – איך להקפיץ "Bo'u nakpits ve-nikpots al mana mushlemet" – Let's stir fry and jump on a perfect dish – בואו נקפיץ ונקפוץ על מנה מושלמת "Ani loke'ach kusbara" – I take coriander/cilantro – אני לוקח כוסברה Hakpatsa – Stir frying – הקפצה Hakpatsa (army) – Rousting, sudden wake-up call – הקפצה Hu hukpats la-basis – They suddenly called him back to the base – הוא הוקפץ לבסיס Playlist and Clips: Liad Meir – Lehakpits ta'regel Noa Kirel & Ilan Peled – Trililili Tralala Chef Segev Moshe – Mukpats Hakpatsa in Wikipedia

The Hebrew word לקפוץ means to jump. But its root has many more uses than just that. For instance, there's a common phrase that's used to describe the actions of a person who has no shame: להשתין מהמקפצה. The phrase involves a diving board and… urine. Guy explains. Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: "Kol ha-yeladim koftsim rokdim" – All the kids are jumping and dancing – כל הילדים קופצים רוקדים Likpots (Coll.: Likfots) – To jump – לקפוץ Kafatsti rega la-super – I popped into the supermarket for a sec. – קפצתי רגע לסופר Ani kofets rega la-rofe – I am going for a quick doctors' visit – אני קופץ רגע לרופא Kafats al ha-hizdamnoot – He jumped at the opportunity – קפץ על ההזדמנות Kafats kita – He skipped a grade – קפץ כיתה Kofetset li po hatra'ah – I have an alert popping up here – קופצת לי פה התראה Kofets li po eize halon – There's some kind of popup window – קופץ לי פה איזה חלון Kfots li, kfetsi li, kfetsu li – Bite me – קפוץ לי, קפצי לי, קפצו לי She-yikfots, she-tikfots, she-yikfetsu li – I couldn't care less about them – שיקפוץ, שתקפוץ, שיקפצו לי Hu yachol likfots, hi yechola likfots, hem yecholim likfots – They can go to hell – הוא יכול לקפוץ, היא יכולה לקפוץ, הם יכולים לקפוץ She-yikfots kol ha-olam – The whole world can go take a hike, see if I care – שיקפוץ העולם Koftsim le-Eilat – We're hopping over to Eilat – קופצים לאילת Ve-she-kulam yikpetsu – And everyone else can go take a hike – ושכולם יקפצו Kfitsa, kfitsot – Jumping – קפיצה, קפיצות Kitsa la-mayim – Diving – קפיצה למים Kfitsa la-gova – High jump – קפיצה לגובה Kfitsa la-rohak – Long jump – קפיצה לרוחק Kfitsa le-hul – A short visit abroad – קפיצה לחו"ל Kafatsti le-hul la-sofash / Natati kfitsa le-hul ba-sofash – I went abroad for the weekend – קפצתי לחו"ל לסופ"ש / נתתי קפיצה לחו"ל בסופ"ש Likfots la-mayim – To try a new task you're not familiar with – לקפוץ למים Yalla, kfots/kfetsi kvar la-mayim – Come on, take the plunge already – יאללה, קפוץ/קפצי כבר למים Makpetsa – Diving board, springboard – מקפצה Lehashtin me-ha-makpetsa – To pee from the springboard (To do something which is immoral or forbidden, without feeling any shame or regret about it) – להשתין מהמקפצה Keresh kfitsa – Springboard (stepping stone) – קרש קפיצה Playlist and Clips: Shotei Ha-nevu'ah – Ha-yeladim Koftsim (lyrics) Linoy – She-yikfots Kol Ha-olam Eilat Campaign Noa Kirel – Trilili Tralala (lyrics)

It's not always easy to host people. On the flip side, it's also important to know how to be good guests. Guy explains the secrets behind Israeli hospitality using the Hebrew root ארח, and covers common mistakes often made with similar sounding words. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Ore'ach – Guest – אורח Orchim – Guests – אורחים "Im ba-sha'ar yesh ore'ach… ma natsi'ah la-ore'ach?" – If there's a guest standing at the door, what shall we offer him? – אם בשער יש אורח, מה נציע לאורח Yesh li orchim / Ba'im elai orchim – I have guests – יש לי אורחים / באים אליי אורחים Yesh li orchim al ha-rosh – I have guests "on my head" – יש לי אורחים על הראש Eize ore'ach! Eize orachat! Eize orchim! – What a guest/guests – איזה אורח, איזה אורחת, איזה אורחים Ore'ach ha-kavod – Guest of honor – אורח כבוד Hachnasat orchim – Hospitality – הכנסת אורחים Machnis orchim – Hospitable person – מכניס אורחים Bet ha'aracha – Guesthouse – בית הארחה Hadar eru'ach (Tsimmer) – Bed and Breakfast – חדר אירוח Orchan – Wayside rest stop – אורחן Tagid, kama orchim hezmantem lachatuna? – How many guests did you invite for the wedding? – תגיד, כמה אורחים הזמנתם לחתונה Ore'ach le-rega, ro'eh kol pega – A momentary guest can see all imperfections – אורח לרגע, רואה כל פגע אַ גאַסט אויף אַ ווײַל זעט אויף אַ מײַל – Yiddish version of the proverb Le'arech – To host – לארח "Tip la-gvarim: kshe-atem me'archim bachura lishon etslechem, tid'agu she-tihye gumiya la-se'ar" – Tip for men: When you host a woman to spend the night at your place, make sure there's a hair tie – טיפ לגברים: כשאתם מארחים בחורה לישון אצלכם, תדאגו שתהיה גומייה לשיער Ani me'areach et ha-mishpacha sheli – I'm hosting my family – אני מארח את המשפחה שלי Me'are'ach, Me'arachat – Host, hostess – מארח, מארחת Na lehamtin la-me'arachat' – Please wait for the hostess – נא להמתין למארחת Eru'ach – Hosting, hospitality, accommodation – אירוח Eru'ach mefanek be-malon – Pampering hospitality – אירוח מפנק במלון Eru'ach mushlam – Perfect hosting – אירוח מושלם Eru'ach ke-yad ha-melech – Royal hospitality – אירוח כיד המלך Ha-eruach haya al ha-panim – Horrible service – האירוח היה על הפנים Eru'ach bedui otenti – Authentic Bedouin hospitality – אירוח בדואי אותנטי Tochnit eru'ach – Talk show – תוכנית אירוח Lehit'arech – To be hosted – להתארח Hit'arachti etsel haverim – I stayed at my friends' place – התארחתי אצל חברים Ani mitareach etsel haverim – I am staying at my friends' place – אני מתארח אצל חברים Hit'arachnu ba-malon shelachem – We stayed in your hotel – התארחנו במלון שלכם Arucha – Meal – ארוחה Ore'ach – Guest – אורח Orach – Way, Style – אורח Orach hayim – Lifestyle – אורח חיים Orech – Length – אורך Erech – Value – ערך Playlist and Clips: Ha-kol Over Habibi – Ha-ore'ach (lyrics) Lahakat Ha-nachal – Be-he'achzut Ha-nachal Be-sinai (lyrics)

The Hebrew word אסור means forbidden, must not. Its root, אסר, provides us all sorts of ways to say, "we shouldn't do that." So let's try to follow the rules because otherwise we might end up as an אסיר! Guy explains. Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Asur – Forbidden, unauthorized, must not – אסור Ze asur – It's not allowed, it's forbidden – זה אסור Asur le-mishehu laasot masaheu – It's not allowed for someone to do something – אסור למישהו לעשות משהו Asur lachem lefasfes et ha-katava ha-zo – You guys must not miss this story – אסור לכם לפספס את הכתבה הזו Asur lefasfes – Not to be missed – אסור לפספס Asur likpots mi-koma gvohah – You must not jump from a high floor – אסור לקפוץ מקומה גבוהה Asur latset le-hadar madregot afuf ashan ve-asur lehishtamesh ba-maalit – You must not go down a smokey staircase, and you must not use the elevator – אסור לצאת לחדר מדרגות אפוף עשן ואסור להשתמש במעלית Ha-knisa asura – Entry Forbidden, No Entry – הכניסה אסורה Ha-hanaya asura – Parking Forbidden – החנייה אסורה Ha-s'chiya asura – Swimming is not allowed – השחייה אסורה Ha-ishun asur – Smoking is forbidden – העישון אסור Asur le'ashen – No smoking – אסור לעשן Asur lehachnis ochel ve-shtiya – You're not allowed to bring in food or beverages – אסור להכניס אוכל ושתייה Asur la shokolad – She mustn't have chocolate – אסור לה שוקולד Asur lo halav – He mustn't have milk – אסור לו חלב Asur lahem sukar – They shouldn't have sugar – אסור להם סוכר Bi-britanya hichlitu le'esor al hazrakot botox lifnei gil 18 – In the UK they decided to prohibit botox injections before the age of 18 – בבריטניה החליטו לאסור על הזרקות בוטוקס לפני גיל 18 Le'esor al mishehu laasot mashehu – To forbid someone from doing something – לאסור על מישהו לעשות משהו Le'esor al + noun – To ban something – לאסור על + שם עצם Hu asar aleyhem – He forbade them – הוא אסר עליהם Ima sheli asra alai – My mom forbade me – אמא שלי אסרה עליי Katav-Katuv – Wrote-Written – כתב-כתוב Asar-Asur – He banned-Banned – אסר-אסור Ne'esar – Banned, incarcerated – נאסר Le'he'aser – To be banned, incarcerated – להיאסר Isur – Prohibition, ban – איסור Isur ka'aku'a – Tattoo prohibition – איסור קעקוע Asir – Prisoner – אסיר Ma'asar – Imprisonment – מאסר Ma'asar olam – Life sentence – מאסר עולם Playlist and Clips: Mergui – Asur (lyrics) Asur likpots mi-koma gvohah Le'esor – To forbid Jane Bordeaux & Aya Zahavi Feiglin – Vals le-haganat ha-tsome'ach (lyrics) Ep. 363 Mutar

Israelis google lots of questions with the word מותר. To whom are they turning for answers? Doctors, experts, rabbis and others knowledgeable people. They want to know what's allowed and what's forbidden. Sometimes you get the strangest questions… Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Mutar – Authorized, allowed, permitted – מותר Mutar le-mishehu laasot masheu – Someone is allowed to do something – מותר למישהו לעשות משהו "Mutar le'ehov" – It's allowed to love – מותר לאהוב Kama shaot be-yom mutar le-yeladim lehishtamesh be-masachim? – How many hours a day should children be allowed to use screens? – כמה שעות ביום מותר לילדים להשתמש במסכים Mutar li lehachmi lach? – Am I allowed to compliment you? – מותר לי להחמיא לך Mutar lehagid? – Are we allowed to say? – מותר להגיד Mutar li laasot mashehu? – Am I allowed to do something? – מותר לי לעשות משהו Asur lishtot mashkaot hamim – You're not allowed to consume hot drinks – אסור לשתות משקאות חמים Mayim, mutar – מים, מותר – Water is allowed Mutar yain ba-herayon? – Is wine allowed during pregnancy? – מותר יין בהריון Kama sukar mutar be-yom? – How much sugar are you allowed to consume per day? – כמה סוכר מותר ביום Mutar ananas le-klavim? – Are you allowed to give dogs pineapple? – מותר אננס לכלבים Lama la mutar? – How come she is allowed? – למה לה מותר Lama lahem mutar? – How come they are allowed? – למה להם מותר Lahem mutar hakol! – They are allowed to do everything! – להם מותר הכל Rak Lecha Mutar? – Only you're allowed? – רק לך מותר Rak lachem mutar? – Only you're allowed? – רק לכם מותר Mutar li rak tipa – I am allowed just a tiny bit – מותר לי רק טיפה Playlist and Clips: Hava Alberstein – Ha'omnam (lyrics) Eretz Nehederet – Mutar Liraz Charhi – Rak Lecha Mutar? (lyrics) Riki Gal – Yeled Asur, Yeled Mutar (lyrics) Ep. No. 268 about how to refuse

The Hebrew word לתאר means to describe. It can also mean to imagine. Guy explains how to use the verb לתאר and teaches a slang term to use when rolling your eyes at someone out of disbelief from what they just said. Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: "At yafa she-kashe leta-er" – You're pretty that it's hard to describe – את יפה שקשה לתאר Leta'er – To describe, to imagine – לתאר Ein li milim leta'er lach – I don't have words to describe this to you – אין לי מילים לתאר לך "Lo, ein leta'er" – Undescribable, unbelievable – לא, אין לתאר "Teta'aru Lachem olam yafe" – Imagine a beautiful world – תתארו לכם עולם יפה Ani meta'er/meta'eret le'atsmi – I imagine/I would imagine – אני מתאר/מתארת לעצמי Ata mt'aer le-atsmecha ma ze? – Can you imagine a thing like that? – אתה מתאר לעצמך מה זה Mi haya metaer le-atsmo davar kaze? – Who would have imagined a thing like this? – מי היה מתאר לעצמו דבר כזה Ani lo te'arti le-atsmi she-ze yihye kacha – I didn't imagine that it would be like this – אני לא תיארתי לעצמי שזה יהיה ככה Te'ur – Description – תיאור Te'ur mutsar – Product description – תיאור מוצר Ta'er – Describe (M., Imperative) – תָּאֵר Aneh – Answer (M., imperative) – עָנה Hasber – Explain (M., Imperative) – הַסבר Anu – Answer (Pl., Imperative) – ענו Hasbiru – Explain (Pl., Imperative) – הַסבירו Ta'aru – Describe (Pl., Imperative) – תארו Playlist and Clips: Lee Biran – Yafa She-kashe Leta'er (lyrics) Daniel Salomon & Dana Adini – Ahuvi (lyrics) Shlomo Artzi – Teta'aru Lachem (lyrics) The Voice Israel – Ani lo Te'arti le-atsmi she-ze yihye kacha Ep. no. 126 about ledamyen, to imagine Ep. No. 151 about intensifiers Ep. no. 158 about lehaamin, to believe

A listener wrote to us asking, "what can we say in Hebrew when we see the horrendous footage from Ukraine?" Guy explains some of the words and phrases we can use, and what to say when we are left speechless. Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Nora – Terrible, horrible, awful – נורא "Pashut nora, ma she-kore sham" – It's simply horrible, the things happening there – פשוט נורא, מה שקורה שם Ze nora, pashut nora, mamash nora – It's just horrible – זה נורא, פשוט נורא, ממש נורא Ayom – Horrible – איום Ze ayom ve-nora – It's horrible – זה איום ונורא Machrid – Terrifying, shocking – מחריד Harada – Anxiety – חרדה Ze meza'azeh, ma she-kore sham" – It's shocking, what's happening there – זה מזעזע מה שקורה שם Leza'ah'ze'ah – To shake, to shock – לזעזע Zva'ah – Horror – זוועה "Ze zva'ah ma she-holech sham" – It's horror what's going on there – זה זוועה מה שהולך שם Ze pashut zva'ah – It's just horror, it is horrifying – זה פשוט זוועה Lo ye'amen – It's unbelievable – לא ייאמן Ha-lev nishbar – The heart is breaking – הלב נשבר Helem – Shock – הלם Ani be-helem/be-shock – I am shocked – אני בהלם, אני בשוק Ein milim – There are no words – אין מילים "Ein li ma lehagid" – I have nothing to say – אין לי מה להגיד Ma yesh lehagid? – What can one say? – מה יש להגיד Elohim adirim – God Almighty – אלוהים אדירים Ya allah – Oh god – יא אללה Atsuv – Sad – עצוב Ze kol kach atsuv – It's so sad – זה כל כך עצוב Playlist and Clips: Oshik Levy – Ze Mi-kvar (lyrics) Elohim – Ep. no. 34 Horror – Ep. no 182 Lo ye'amen – Ep. no. 279

I need to make some בירורים, inquiries about someone, לברר a few things about him. This is Guy's second episode dedicated to the root ב-ר-ר. Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Daber barur – Speak clearly – דַּבֵּר ברור Daber barur, ata tsarich kesef? – Speak clearly, do you need money? – דַּבֵּר ברור Lashir barur – To sing with good diction – לשיר ברור Levarer – To inquire – לברר Shalom, ratsiti levarer im ani yachol lavo machar bimkom ha-yom – I wanted to check whether I could come tomorrow instead of today – שלום, רציתי לברר אם אני יכול לבוא מחר במקום היום Ratsivi levarer, shilamti online, aval lo kibalti mail ishur – I paid online but I didn't get a confirmation email – רציתי לברר, שילמתי אונליין, אבל לא קיבלתי מייל אישור "Tevarer ba-kabala, ulai hem mats'u et ha-kartis shelcha" – Check with reception, perhaps they found your card – תברר בקבלה, אולי הם מצאו את הכרטיס שלך Tevarer im ha-hevra – Check with the company – תברר עם החברה Tevarer im Michael – Check with Michael – תברר עם מייקל Tevareri itam – Check with them – תבררי איתם "Ken, berarti, ze yihye bet cafe" – Yes, I inquired, and it's going to be a cafe – כן, ביררתי, זה יהיה בית קפה "Ani kvar mevareret ve-hozeret elayich" – I'm checking and will get back to you – אני כבר מבררת וחוזרת אלייך Berur – Inquiry (n.) – בירור Ha-nose be-verur – This topic is under inquiry – הנושא בבירור "Hi amra li be-verur" – She told me explicitly – היא אמרה לי בבירור Berur yitra – Balance inquiry (bank) – בירור יתרה Berur refui – Medical investigation – בירור רפואי "Ten li laasot kama berurim ve-lahzor elecha" – Let me make some inquiries and get back to you – תן לי לעשות כמה בירורים ולחזור אליך "Asiti kama berurim alav" – I did some inquiries about the guy – עשיתי כמה בירורים עליו Telefon le-berurim – Telephone number for inquiries – טלפון לבירורים Livror – To sort, to separate – לברור Livror orez – To sort the rice – לברור אורז "Ha-borer" – The Arbitrator – הבורר Borerut – Arbitration – בוררות Brera – Option, choice – ברירה En brera – There's no choice – אין ברירה Hitbarer she- – It turned out that… – התברר ש Hitbarer li she- – It became clear to me – התברר לי ש Playlist and Clips: Ha-borer TV show Rona Keinan – Mot Ha-tapuz (lyrics) Coffee ad

In Hebrew, ?הייתי ברורה means ,"was I clear?" Guy's school principal would lecture him and his peers after they did something wrong, and she would end with "?הייתי ברורה". This episode is dedicated to the word ברור. Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Barur – Clear, clearly, of course – ברור Barur ka-shemesh – It's crystal clear – ברור כשמש Barur! – Got it – ברור Ha-kol barur? She'elot? – Is everything clear? Any questions? – הכל ברור, שאלות Baroooor – Duh, of course – ברוווור "She-nazmin et ha-tiramisù? Baroooor – Shall we get the tiramisù? Of course – שנזמין את הטירמיסו? ברווווור "Sure barur" – Sure, of course – שור-ברור Rak she-yihye barur – Just to make it clear – רק שיהיה ברור "She-yihye barur, ani lo nish'ar achrey ha-avoda ha-yom" – Just to make it clear, I am not doing overtime today – שיהיה ברור, אני לא נשאר אחרי העבודה היום She-yihye lecha barur – Let me make this clear to you (m.) – שיהיה לךָ ברור Sheyihye lach barur – Let me make this clear to you (f.) – שיהיה לךְ ברור Barur she-ani agi'a machar – Of course I am coming tomorrow – ברור שאני אגיע מחר "Barur she-hi-tech hu olam me'atger" – Of course, hi-tech is a challenging world – ברור שהייטק הוא עולם מאתגר "Aval mashehu ba-avira kan ninoach u-mishpachti" – But something with the atmosphere here is laid-back and feels like family – אבל משהו באווירה כאן נינוח ומשפחתי Barur lama, ken? – It's clear why I say this, right? – ברור למה, כן Lo barur lama – It's unclear why – לא ברור למה Ve-az hu azav ha-kol ve-nasa le-mexico, lo barur lama – And then he left everything and went to Mexico, it's unclear why – ואז הוא עזב הכל ונסע למכסיקו, לא ברור למה Achshav yoter barur? – Is it clearer now? – עכשיו יותר ברור Ma yoter barur, ze o ze? – With which do you see clearer, this one or that one? – מה יותר ברור, זה או זה "Hayiti brura?" – Was I clear? – הייתי ברורה Klalim brurim – Strict rules – כללים ברורים Yesh klalim brurim legabei ze – There are strict rules about it – יש כללים ברורים לגבי זה Playlist and Clips: Yirmi Kaplan – Hi Ha-achat (lyrics) Hi-tech bi-yerushalayim1 Hi-tech bi-yerushalayim2 Dudu Tassa – Yoter Barur (lyrics) Israeli brevity in ep. 157

How do you translate the word nice to Hebrew? Well, it depends on the context. Guy explains when we can use נעים and when we must opt for a more appropriate Hebrew word. Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Na'im – Nice, pleasant – נעים Na'im lehakir – Nice to meet you – נעים להכיר Nice to see you – Tov lir'ot otcha/otach – טוב לראות אותך Hi ma-ze nechmada – She is such a nice person – היא מה-זה נחמדה Hu ma-ze nechmad – He is such a nice person – הוא מה-זה נחמד Mi ha-benadam hachi nechmad she-pagashta/she-pagasht ei paam? – Who's the nicest person you've ever met? – מי הבנאדם הכי נחמד שפגשת אי פעם Eize kelev yafe! – Nice dog! – איזה כלב יפה Wow, eize kef lishmo'a – Oh wow, that's really nice to hear!' – וואו, איזה כיף לשמוע Eize yafe mitsidam – It's so nice of them – איזה יפה מצידם Eize hamudim! – They are so nice – איזה חמודים Meri'ach po mamash tov – It smells so nice in here – מריח פה ממש טוב Nice (slang) – Nice – נייס, ניייייייייייס Lo naim li levakesh kesef me-anashim – I feel uncomfortable asking people for money – לא נעים לי לבקש כסף מאנשים Sheyihye sofash naim – Have a nice weekend – שיהיה סופ"ש נעים Playlist and Clips: Na'im – Episode number 153 Lo na'im met mi-zman in Ep. 58 Sofash na'im in Ep. 96 Ha-halonot Ha-gvohim – Kama Na'im (lyrics)

We pick up where we last left off with the root יצר. This time, we focus on the nifal, piel and pu'al verb formats. Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Keitsad notsar kadur ha-arets? – How was planet earth formed? – כיצד נוצר כדור הארץ Notsar – Formed, created, made – נוצר Eich notsarim yeladim – How are babies created – איך נוצרים ילדים Eich notsra ha-shemesh – How was the sun formed – איך נוצרה השמש Eich notsru harei-gaash – How were volcanoes formed – איך נוצרו הרי הגעש Lehivatser – To be formed – להיווצר "Alul lehivatser zihum" – There's a high chance of infection – עלול להיווצר זיהום "Alul lehivatser matsav lo na'im" – This might result in an unpleasant situation – עלול להיווצר מצב לא נעים Notsra hizdamnut – Opportunity presented itself – נוצרה הזדמנות Notsra lanu hizdamnut – We happen upon an opportunity – נוצרה לנו הזדמנות Hivatsroot – Formation – היווצרות "Ezrach israeli meyatser bi-memutsa kilogram va-hetsi shel ashpa be-yom" – An Israeli citizen produces on average 1.5 kilograms of garbage each day – אזרח ישראלי מייצר בממוצע קילוגרם וחצי של אשפה ביום Meyatser – Produces, manufactures – מייצר Leyatser – To produce, to manufacture – לייצר Yitsur – Manufacture, production – יצור Meyutsar – Manufactured – מיוצר Yatsran – Manufacturer – יצרן Yatrsranit telefonim nayadim – Cellular phone manufacturer – יצרנית טלפונים ניידים Yatsranyot ha-mazon – The food manufacturers – יצרניות המזון Mutrsrei halav – Milk products – מוצרי חלב Mutsar – Product – מוצר Mutsrei yesod – Basic goods – מוצרי יסוד Totseret ha-aretz – Made in israel – תוצרת הארץ Totseret sin – Made in China – תוצרת סין Totseret mokomit – Local produce – תוצרת מקומית Totseret hoots – Made overseas – תוצרת חוץ Yetsur – Creature, organism – יצור Totsar leumi golmi (talag) – Gross National Product (GNP) – תוצר לאומי גולמי, תל"ג Totsar mekomi golmi (tamag) – Gross domestic product (GDP) – תוצר מקומי גולמי, תמ"ג Yetser – Urge, drive – יצר Yetser ha-ra – Evil inclination – יצר הרע Tetsura, konfiguratsia – Configuration, formation – תצורה, קונפיגורציה Playlist and Clips: Keitsad notsar kadur ha-arets? Kama ashpa meyatsrim ha-israelim? Mutsrei halav – Milk products Arik Einstein – Totseret Ha-arets (lyrics) Totsar Leumi Golmi (GNP) Yetsur in ep. 185 Double yud in ep. 313

A listener wrote to ask, "how do you say creative in Hebrew?" Wow, there is so much to cover with the root י.צ.ר that it requires two full episodes! So roll up your sleeves and prepare your notebook and pencil because we're about to get our creative juices going. Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Yetsira – Creation, piece, work – יצירה Yetsirat omanut – A piece of art, a work of art, a composition – יצירת אמנות "Yetsirot Nivcharot be-tarbut ha-maarav" – Selected pieces of the western culture – יצירות נבחרות בתרבות המערב Yetsira muzukalit – Musical piece – יצירה מוסיקלית Litsor – To create, make, produce – ליצור "Anu mamlitsot lehachin et ha-yetsirot be-livuy ha-horim" – We recommend to prepare the pieces accompanied by your parents – אנו ממליצות להכין את היצירות בליווי ההורים "Tir'eh et ha-yetsira shel ha-bat sheli" – Look at my child's craft – תראה את היצירה של הבת שלי Sadnat yetsira li-yeladim – Art creativity workshop for kids – סדנת יצירה לילדים Yotser, yotseret, yotsrim, yotsrot – Author, maker – יוצר, יוצרת, יוצרים, יוצרות Malchinim – Composers – מלחינים Tsayarot – Painters – ציירות Yotsrei sdarot televizya – TV series makers – יוצרי סדרות טלוויזיה Litsor – To make, to produce – ליצור Yetsirat mofet – Masterpiece – יצירת מופת "Yetsirat mofet mishpachtit" – A family masterpiece – יצירת מופת משפחתית Mechonit mishpachtit – Station wagon – מכונית משפחתית Yetisrat kesher – Contact us – יצירת קשר Tsor kesher – Contact – צור קשר Yetsirati – Creative – יצירתי Creativity – Yetsiratiyoot – יצירתיות Yetsiratiyut ba-hinuch – Creativity in education – יצירתיות בחינוך Ktiva yotseret – Creative Writing – כתיבה יוצרת Playlist and Clips: Yetsirot Nivcharot Be-sifrut Ha-ma'arav Cecilia Bartoli – Amarilli Mia Bella Mesibat Yetsira Yetsirat mofet – pirsomet Yetsiratiyoot ba-hinuch Shir Ha'yetsira

An Argentinean architect listener of the podcast wrote to say that we had to do an episode about the word לבנות (livnot), which means to build. We don't have it in us to tear down his hopes. So today we check out the root בנה. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Adrichal – Architect – אדריכל Hu bana – He built – הוא בנה Baniti – I built – בניתי [Like kaniti, ratsiti, bachiti – קניתי, רציתי, בכיתי] "Kan noladeti, kan noldu li yeladai" – I was born here, my children as well – כאן נולדתי, כאן נולדו לי ילדיי "Kan baniti et beiti bi-shtei yadai" – This is where I built my house with my own two hands – כאן בניתי את ביתי בשתי ידיי Harkada – Israeli dancing gathering – הרקדה Ha-bonim ha-hofshiyim – Freemasonry – הבונים החופשיים Bikoret bona – Constructive criticism – ביקורת בונה Bné, bni, bnu – Build (Imperative) – בנה, בני, בנו Bné betcha – Build your (own) home – בנה ביתך Bniya – Construction – בנייה Atar bniya – Construction site – אתר בנייה Atarei bniya – Construction sites – אתרי בנייה Betichut be-atarey bniya – Worker safety on construction sites – בטיחות באתרי בנייה "Kablan, kshe-ata bona bayit, al taharos bayit acher" – Contractor, when you build a house, don't destroy another one – קבלן, כשאתה בונה בית, אל תהרוס בית אחר Bniyat atarim – Building websites – בניית אתרים Bniyat bayit – Building a house – בניית בית Bniyat beit ha-mikdash – (Re)building of the temple in Jerusalem – בניית בית המקדש Bniyat tsipornayim – Nail building – בניית ציפורניים Bniyat deck – Building a deck – בניית דק Bniyat tabun – Building a tabun – בניית טאבון Bniya yeruka – Green construction – בנייה ירוקה Harigot bniya – Deviation from the construction permit – חריגות בנייה Banui – Built (Past participle) – בנוי Ani lo bnuya le-ze – I am not cut out for this – אני לא בנויה לזה "Anu banu artsa livnot u'lehibanot ba" – We came to the land to build it and to be built – אנו באנו ארצה לבנות ולהיבנות בה Holechet lehibanot po sifriya – A library is going to be built here – הולכת להיבנות פה ספרייה Holech lehibanot po binyan gavoha – A tall building will be built here – הולך להיבנות פה בניין גבוה Binyan, binyanim – Building, buildings / Verb formats – בניין, בניינים Mivne – Structure, building – מבנה Mivni – Structural – מבני Shinuy mivni – Structural change – שינוי מבני Banai – Builder – בנאי Tavnit – Pattern – תבנית Tavnit afiya – Baking pan – תבנית אפייה "Ha-uga halcha ba-derech la-mesiba" – The cake was destroyed on the way to the party – העוגה הלכה בדרך למסיבה Playlist and Clips: Orna & Moshe Datz – Kan (lyrics) Israel in Eurovision 1991 Atarei bniya – Construction sites Ha-yehida 2 – Lo bnuya le-ze Ha-gevatron – Anu Banu Artsa (lyrics) Tavniyot afia – Baking Pans

How do we congratulate a friend who closed on a new house? How about someone who just landed a new job? New partner? Today Guy explains תתחדש. Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Lehitchadesh – To be renewed; to be resumed – להתחדש "Acharei ha-chagim yitchadesh ha-kol" – After the holidays everything will resume – אחרי החגים יתחדש הכל "Yitchadshu ve-yashuvu yemei ha-hol" – The regular weekdays will also return" – יתחדשו וישובו ימי החול "Gam ata titchadesh" – You too will return renewed – גם אתה תתחדש Hitchadshut ironit – Urban renewal, urban regeneration – התחדשות עירונית Energia mitchadeshet – Renewable energy – אנרגיה מתחדשת Misrad ha-energia – Ministry of Energy – משרד האנרגיה Energiot mitchadshot – Renewable energies – אנרגיות מתחדשות Ha-energiot ha-mitchadshot – The renewable energies – האנרגיות המתחדשות Mitchadesh ha-masa u-matan – The negotiations have resumed – מתחדש המו"מ Mitchadshim ha-maga'im ben ha-medinot – The talks between the countries have resumed – מתחדשים המגעים בין המדינות Mitchadeshet ha-srefa – The fire has resumed – מתחדשת השריפה Ha-tnu'a hitchadsha – Traffic has resumed – התנועה התחדשה Titchadesh, titchadshi, titchadshu – Enjoy your new X – תתחדש, תתחדשי, תתחדשו Mishlochim be-natanya – Deliveries in the city of Netanya – משלוחים בנתניה Titchadesh al ha-oto – Congrats on the car – תתחדש על האוטו Titchadshi al ha-dira – Congrats on your new apartment – תתחדשי על הדירה Titchadshu al ha-bayit – Congrats on the house – תתחדשו על הבית "Titchadshu al she-hichnastem et bar ha-mayim" – Congratulations for starting to use the new water bar – תתחדשו על שהכנסתם את בר המים "Titchadshu al ha-tammy-arba" – Congrats on the Tammy-4 – תתחדשו על התמי-4 Mabrouq al ha-dira ha-chadasha – Congrats on the new apartment – מברוק על הדירה החדשה Shamati she-yesh lecha haver hadash, titchadesh! – I heard you have a new boyfriend, congrats! – שמעתי שיש לך חבר חדש, תתחדש Hitchadashnu be-mechonit chadasha – We got ourselves a new car – התחדשנו במכונית חדשה "Nireh she-ze ha-shavu'a shel Goldberg" – It seems that it's Goldberg's week – נראה שזה השבוע של גולדברג "She-rak shilshom hitchadesh be-havera chadasha" – Who only a day before yesterday got himself a new girlfriend – שרק שלשום התחדש בחברה חדשה Kshé-ba lachem lehitchadesh – When you feel like getting new stuff for yourselves – כשבא לכם להתחדש Playlist and Clips: Lahakat Ha-nachal – Hitchadshut (lyrics) Energia Mitchadeshet Titchadshu! Titchadshu al X Ikea Yael Nussbaum – Titchadshi Ep. no 96 about mabrouk Ep. no. 128 about "Mazal tov al ha-job ha-chadash", congrats on landing the new job Ep. no. 257 about ir and hitchadshut ironit

We all know the symptoms: Runny nose, cough, and headaches. What do Israelis say when they go to see their family doctor? Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Ani mekorar, mekoreret – I have a cold – אני מקורר, אני מקוררת Ani metsunan, metsunenet – I have a cold – אני מצונן, אני מצוננת Hatafti tsinun – I caught the cold – חטפתי צינון Ani metsunan/metsunenet kvar kama yamim – I've been having this cold for a few days – אני מצונן, מצוננת כבר כמה ימים Yesh li tsinoon she-lo over – I have a cold that won't go away – יש לי צינון שלא עובר Yesh hom? – Do you have a fever? – יש חום Shi'ul – A cough – שיעול Shi'ul yavesh – Dry cough – שיעול יבש Shi'ul lach - "Humid" cough - שיעול לח Leicha – Mucus – ליחה Shiul she-lo over – A cough that won't go away – שיעול שלא עובר Lehishtael – To cough – להשתעל Ata mishtael, at mishtaelet? – Do you have a cough? – אתה משתעל, את משתעלת Tishtael rega, tishta'ali rega – Cough please – תשתעל רגע, תשתעלי רגע Nazelet – Runny nose – נזלת "Ha-shafan ha-katan shachach lisgor ha-delet" – The little rabbit forgot to close the door – השפן הקטן שכח לסגור הדלת "Hitstanen, ha-misken, ve-kibel nazelet" – The poor thing got a cold and a runny nose – הצטנן המסכן וקיבל נזלת Ani menuzal, ani menuzelet – I have a runny nose – אני מנוזל, אני מנוזלת "Kartis?" – Card – כרטיס "Ken, ani itcha/ani itach" – Yes, I am with you – כן, אני איתך Linshom amok, tinshom amok, tinshemi amok – Take a deep breath – לנשום עמוק, תנשום עמוק, תנשמי עמוק Po, koev? – Does it hurt here? – פה, כואב Ani roshem lecha/lach antibiotika – I am prescribing you antibiotics – אני רושם לך אניטיביוטיקה Tihye bari! Tihyi bri'ah – Be well – תהייה בריא, תהיי בריאה Ha-ba ba-tor! – Next in line – הבא בתור Mi achshav – Who's now? – מי עכשיו Playlist and Clips: Shi'ul – Cough Miriam Avigal – Ha-shafan Ha-katan (lyrics) Hanna Aharoni – Ha-shafan Ha-katan Mike Burstyin – Ha-shafan Ha-katan (lyrics) Ep. 3 about Tihye bari, be well Ep. 113 about rofe, doctor Ep. 177 about himum, heating Ep. 210 about lahtof, to grab Ep. 230 about misken, poor thing Ep. 278 about getting well soon Ep. 280 about chilly & chill Ep. 289 about hom, fever Zemereshet, documenting old Hebrew songs