Short Daf Summaries - Project Likkutei Torah

🏆 Today's daf is partially dedicated by Rabbi Baruch Epstein, Rav of Congregation Beis Menachem Shul in Chicago and shliach at Chabad of Illinois.📱Please add +1 (970) 852-5416 to your contacts and message the word SUBSCRIBE to receive exclusive PLT content messaged directly to you!❤️ This Project depends on people like you to keep the project going and growing. To dedicate a daf or day of learning, please visit ProjectLikkuteiTorah.com/Partner ★ Support this podcast ★

🏆 Today's daf is partially dedicated by Rabbi Baruch Epstein, Rav of Congregation Beis Menachem Shul in Chicago and shliach at Chabad of Illinois.📱Please add +1 (970) 852-5416 to your contacts and message the word SUBSCRIBE to receive exclusive PLT content messaged directly to you!❤️ This Project depends on people like you to keep the project going and growing. To dedicate a daf or day of learning, please visit ProjectLikkuteiTorah.com/Partner ★ Support this podcast ★

🏆 Today's daf is partially dedicated by Rabbi Baruch Epstein, Rav of Congregation Beis Menachem Shul in Chicago and shliach at Chabad of Illinois.📱Please add +1 (970) 852-5416 to your contacts and message the word SUBSCRIBE to receive exclusive PLT content messaged directly to you!❤️ This Project depends on people like you to keep the project going and growing. To dedicate a daf or day of learning, please visit ProjectLikkuteiTorah.com/Partner ★ Support this podcast ★

🏆 Today's daf is partially dedicated by Rabbi Baruch Epstein, Rav of Congregation Beis Menachem Shul in Chicago and shliach at Chabad of Illinois.📱Please add +1 (970) 852-5416 to your contacts and message the word SUBSCRIBE to receive exclusive PLT content messaged directly to you!❤️ This Project depends on people like you to keep the project going and growing. To dedicate a daf or day of learning, please visit ProjectLikkuteiTorah.com/Partner ★ Support this podcast ★

🏆 Today's daf is partially dedicated by Rabbi Baruch Epstein, Rav of Congregation Beis Menachem Shul in Chicago and shliach at Chabad of Illinois. 📱Please add +1 (970) 852-5416 to your contacts and message the word SUBSCRIBE to receive exclusive PLT content messaged directly to you! ❤️ This Project depends on people like you to keep the project going and growing. To dedicate a daf or day of learning, please visit ProjectLikkuteiTorah.com/Partner ★ Support this podcast ★

🏆 Today's daf is partially dedicated by Rabbi Baruch Epstein, Rav of Congregation Beis Menachem Shul in Chicago and shliach at Chabad of Illinois.📱Please add +1 (970) 852-5416 to your contacts and message the word SUBSCRIBE to receive exclusive PLT content messaged directly to you!❤️ This Project depends on people like you to keep the project going and growing. To dedicate a daf or day of learning, please visit ProjectLikkuteiTorah.com/Partner ★ Support this podcast ★

Please visit ProjectLikkuteiTorah.com/Partner to support this project🏆 Todays daf is partially dedicated by Rabbi Yisrael Rice of Marin County, CA and author of ‘Four Keys of Kabbalah’: A Relatable Introduction to Jewish Mysticism and may be purchased at https://www.amazon.com/dp/1913707008/ref=nodl_?dplnkId=b2d95782-eebc-46c7-8663-aee653b0768b📱Please add +1 (970) 852-5416 to your contacts and message the word SUBSCRIBE to receive exclusive PLT content messaged directly to you!❤️ This Project depends on people like you to keep the project going and growing. To dedicate a daf or day of learning, please visit ProjectLikkuteiTorah.com/Partner ★ Support this podcast ★

ואכלת ושבעת וברכת (יד, א)צריך להבין למה מזכיר מזון בברכת הארץ? והנה, משה תיקן את ברכת הזן על המן, ויהושע תיקן את ברכת הארץ על לחם מן הארץ, אך א"כ קשה מדוע אנו מברכים את הברכה על המן. אך הענין דהנה כתיב "כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם", היינו ששורש הלחם הוא מעולם התהו שלמעלה מעולם התיקון, אך לאדם דאצי' יש גם אכילה מבחי' טל, שהוא למעלה מתוהו ותיקון, וזה נמשך ע"י משה ששרשו למעלה מאצי', שלכן הי' כבד פה, כי הגילוי הוא בחי' יש לגבי בחי' זו.ב. ויהושע תיקן ברכת הארץ שהוא בחי' מלכות, שמבררת את הבירורים שנפלו בשבירת הכלים, וזהו ארץ דמפקי מזון, ולכן אין זה החתימה בארץ ומזון נק' חתימה בשתיים כי ענינים אחד - שמלכות מבררת בירורים משבירת הכלים. אך הכח להעבודה דבחי' מלכות, ביטול היש ויחו"ת, הוא דוקא ע"י הקדמת ברכת הזן, הביטול דיחו"ע. וזהו "על שהנחלת לאבותינו ארץ חמדה", דעיקר הכוונה והתענוג למעלה הוא מבחי' ביטול היש. ★ Support this podcast ★

Please visit ProjectLikkuteiTorah.com/Partner to support this project🏆 Todays daf is partially dedicated by Rabbi Yisrael Rice of Marin County, CA and author of ‘Four Keys of Kabbalah’: A Relatable Introduction to Jewish Mysticism and may be purchased at https://www.amazon.com/dp/1913707008/ref=nodl_?dplnkId=b2d95782-eebc-46c7-8663-aee653b0768b📱Please add +1 (970) 852-5416 to your contacts and message the word SUBSCRIBE to receive exclusive PLT content messaged directly to you!❤️ This Project depends on people like you to keep the project going and growing. To dedicate a daf or day of learning, please visit ProjectLikkuteiTorah.com/Partner ★ Support this podcast ★

Please visit us at ProjectLikkuteiTorah.com for all resources and partnership opportunities. ★ Support this podcast ★

Please visit us at ProjectLikkuteiTorah.com for all resources and partnership opportunities. ★ Support this podcast ★

Please visit us at ProjectLikkuteiTorah.com for all resources and partnership opportunities. ★ Support this podcast ★

Please visit us at ProjectLikkuteiTorah.com for all resources and partnership opportunities. ★ Support this podcast ★

🏆 Dapim for next few days are partially dedicated by Rabbi Baruch Epstein לרפו''ש עבור דוד שמעון בן אידל. Learn more about Rabbi Epstein’s work at chabadillinois.com and baismenachemchicago.orgלע"נ פיגא בת בצלאל הכהן בסמן ע"ה🚀 Project launched by Rabbi Meir and Shaindy Gutnick❤️ ProjectLikkuteiTorah.com/Partner THE HOLIDAY of Tisha B’Av, on which we mourn the tragic destruction of both Holy Temples and the resultant Jewish exile that has lasted unto the present day (may G-d in His mercy end it immediately!), is the culmination of the period known as “the Three Weeks,” also focused on the above theme. However, this mourning does not imply despair, for we are ever mindful of the fact that G-d does nothing that is not for the good: even such a national calamity as the destruction of the Holy Temple is merely, at its deepest root, a veil hiding an essential good which is so supreme as to elude our limited mortal perception. Furthermore, with the imminent arrival of the Moshiach (Messiah), we will be able to perceive the underlying good of G-d’s actions. That is why – in addition to the obvious fact that the holiday which once marked the destruction of the Temples and the beginning of exile will then assume a joyous aspect in that the Temples will have been rebuilt and the exile ended – our sages teach that with Moshiach’s arrival, Tisha B’Av will be transformed into a day of indescribable joy: its true nature will then be apparent, and we will celebrate the great good that G-d had bestowed upon us all along.In keeping with the above, the “Three Weeks” is a time of hope and anticipation, as we look forward expectantly to G-d’s transforming our very suffering itself into joy. This is hastened by our doing what G-d expects of us: study of Torah and performance of mitzvos, especially the mitzvah of tz’dakah, charity, which is considered equivalent to all the mitzvos. By our having compassion on others, may G-d have compassion upon us and rebuild the Holy Temple immediately.This idea is expressed by the verse (Isaiah 1:27), “Zion will be redeemed with justice, and her returnees with charity.” As this week’s Torah portion, D’varim, is always read on the Shabbos before Tisha B’Av, it is fitting to reflect on the above verse and explore some of its inner significance.The verse (Deuteronomy 6:6), “and these words [i.e., the Torah], which I command you this day [shall be upon your heart],” means that a person should consider the words of Torah ever fresh and relevant to him or her, as though he or she received the Torah anew each and every day – as our sages teach (Sifri on the above verse, 33; quoted by the classic commentator Rashi in his explanation of Deuteronomy 26:16), “Every day, they should be new in your eyes.” To understand how a person can surpass mere platitude and achieve this feeling genuinely, we need to realize why it was necessary for the soul to descend into this physical world: after all, was not the soul, which originated in the loftiest heights (even higher than angels) perfectly well off as it was? What does it gain by being born into a body, even if it does live a life of Torah and mitzvos?The answer is hinted at in the wording of the prayer Elokai Neshama, which we recite upon awakening every morning. It reads as follows: “My G-d, the soul that You have placed into me is pure. You created it; You formed it; You breathed it into me; and You preserve it within me .… As long as the soul is within me, I give thanks before you, O G-d …. Blessed are You, G-d, Who restores souls to dead bodies.”The reference to the soul as “pure” alludes to its origin in the supernal purity (“tahiru ila’ah,” see Zohar I, 15a) of heaven. The expression, “You created it” is a reference to G-d having brought the soul as we now know it into being out of nothingness. This is the first of many spiritual steps allowing for the possibility of actual investiture of the soul within a physical body: “You breathed it into me.” But even this last is not all there is to it; the soul’s character remains spiritual and its natural tendency is to leave the body and return to G-d. Accordingly, it is necessary for G-d to exert some “supervision” over the soul, watching over it and preserving it in its bodily form. This is what is meant by “You preserve it within me.”The above corresponds to G-d’s relation to the world as immanent within creation, responsible for the individual nature and details of every thing; and also as transcendent, exerting influence from above, as it were, without investing Himself within the specifics of the universe.The prayer goes on to express thanks to G-d, and concludes with the traditional form of blessing, “Blessed are You, etc.”In Talmudic times, this prayer was the very first thing uttered upon awakening from sleep (see B’rachos 60b); it was thus the beginning and foundation of our worship for the entire day.In the Elokai Neshama prayer, the expression, “I give thanks to You” is modeh ani l’fanecha. The He

Visit us at www.ProjectLikkuteiTorah.com for more resources and sponsorship opportunities.ד. אך כל זה הוא כשאוכל כדי שביעה, שאז ע"י הלחם יחיה חיי נפשו, והחיות הכלולה בנפשו תתעלה ויומשך ויתכלה בא אוא"ס. אך כשאוכל פחות מכדי שביעה אין בה אלא מיעוט קדושה. ועל זה הוא הברכה ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום, שלום הוא בחי' שלמעלה מהשתלשלות שבכוחו לחבר ב' הפכים. וזהו תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם, ע"י התורה, ולכן חכמים התקינו לברך גם על פחות מכדי שביעה.וזהו "ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם", שיהי' שמי נקרא עליהם ע"י עסק תורתם ועבודתם, ואזי אני אברכם, אני אותיות אין, כי החכמה מאין תימצא, מבחי' שלמעלה מהשתלשלות.ביאור ע"פ כה תברכו (כז, א)השם של כל נברא הוא הצירוף המחי' אותו, וזה שאדם הראשון קרא שמות לחיות (אף שכבר הי' להם שם, הצירוף המחיר אותם) הוא שהמשיך את השם בגילוי בהם, ועי"ז פעל בהם הביטול. אך לאחר החטא נעשה בהם ירידה, והאדם צריך להעלותם ע"י שהאדם אוכל המאכלים ומברך עליהם ונכללים באדם, ואח"כ מתפלל ואומר ואהבת בכח האכילה. וזהו העלאת מ"ן. וזהו יברכך, שיהי' המשכת אתעדל"ע כדי שיהי' אח"כ האתעדל"ת בברכה. יאר ה' פניו אליך, הוא המשכת מ"ד שאחרי העלאת מ"ן, שמברר את המ"ן. ובעבודת האדם מ"ן הוא התשוקה והצימאון לעלות למעלה בתפילה, ומ"ד הוא המשכת הגילוי ע"י תורה ומצות. וזהו ענין ברכת המזון, וברכת את, את קאי על בחי' המלכות, מדאורייתא הם שלש ברכות שהו"ע המשכת ג' מוחין במדות, אך מדרבנן ישנם ד' ברכות, שזהו שהדעת מתחלק לחו"ג, ועיקר בחי' הגבורות הוא במלכות.ב. ואחר שנתחברו המ"ד והמ"ן יגביהם לבחי' מקור הגבוה משניהם. והנה, על זה אמרו רז"ל וכי איך לא אשא פנים לישראל שכתבתי בתורה כו' ושבעת כו' והם מדקדקים על עצמם עד כזית ועד כביצה. והענין, שבחי' ח"ס הוא קו המדה המודד ונותן קצבה לכל המשכות האורות. והנה, ע"פ החשבון דבחי' חכמה, ההמשכה שע"י הברכה הוא דוקא כשהעלאת מ"ן הוא כדי שביעה בגשמיות, שזה מורה שבחלקי הטוב הגנוז בהמאכל יש בו כשיעור הראוי לעורר את ההמשכה. אך שורש כנס"י הוא בחי' ישא ה' פניו אליך, כתר שבכתר, ולכן ה"ז למעלה מחכמה, ולכן נמשכת ההמשכה גם עד כזית ועד כביצה, אך מ"מ ישנו שיעור כי גם ההמשכה שלמעלה מהשתלשלות באה ע"י קו המדה.sichos.net ★ Support this podcast ★

Visit us at www.ProjectLikkuteiTorah.com for more resources and sponsorship opportunities ★ Support this podcast ★

Visit us at www.ProjectLikkuteiTorah.com for more resources and sponsorship opportunities. ★ Support this podcast ★

Visit us at www.ProjectLikkuteiTorah.com for more resources and sponsorship opportunities. ★ Support this podcast ★

Visit us at www.ProjectLikkuteiTorah.com for more resources and sponsorship opportunities. ★ Support this podcast ★

Visit us at www.ProjectLikkuteiTorah.com for more resources and sponsorship opportunities. ★ Support this podcast ★

Visit us at www.ProjectLikkuteiTorah.com for more resources and sponsorship opportunities. ★ Support this podcast ★

Visit us at www.ProjectLikkuteiTorah.com for more resources and sponsorship opportunities. ★ Support this podcast ★

Visit us at www.ProjectLikkuteiTorah.com for more resources and sponsorship opportunities. ★ Support this podcast ★

Visit us at www.ProjectLikkuteiTorah.com for more resources and sponsorship opportunities.וידבר משה אל ראשי המטותלהבין למה צריך להתפיס בדבר הנדור. מדוע יראת חטא באה לאחר ענוה וקדושה? והנה, פירוש קדושה הוא שהקב"ה קדוש ומובדל, אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי אין אלוקים, שגם בזמן שהעולם קיים - בין הזמנים הראשון האחרון שאז הוא ושמו בלבד - אין אלוקים, בחי' הסתר. וזהו ומבלעדיך אין לנו מלך, שהכל הוא רק בבחי' מלכות.ב. והנה, הקב"ה האיר לנו הארה רבה ועצומה מקדושה זו ע"י התורה, שענינה "לחו לחמו בלחמי". ובהקדים שלכאורה התורה היא מזון לנפש אך מהו הפירוש שהתורה היא "לחמי" של הקב"ה? אך הענין שהלחם מחי' את האדם מפני ששורש הניצוץ של הלחם הוא גבוה יותר שהניצוץ של האדם, דכל הגבוה ביותר יורד למטה ביותר, ולכן דוקא ה"דבר ה'" שבלחם מחי' את האדם.ג. ועד"ז הוא בבחי' אדם העליון בחי' ממכ"ע, שע"י אתעדל"ת במעשה המצוות, בבחי' עשי' נעשה אתערותא לעילא להמשיך מאור הסובב באור הממלא, ולכן נקראים התורה והמצוות בבחי' לחם.והנה לפי שהתורה והמצות הם בבחי' רצון העליון לכן הם בבחי' לחם לעורר בנשמה בחי' רעותא דליבא, שמבקשי ה' יבינו כל, שלפעמים מתעוררים באהבה רבה שלמעלה מבחי' אהבת עולם (אהבה שבאה ע"י ההתבוננות), שהאהבה רבה הוא למעלה מכדי אשר תוכל הנפש שאת, ואינה באה ע"י התבוננות. ובאה מבחי' מוצא פי הוי' שבתומ"צ. וזהו אשר קדשנו במצוותיו, שע"י המצוות נמשך בנו מקדושה זו.sichos.net ★ Support this podcast ★

Visit us at www.ProjectLikkuteiTorah.com for more resources and sponsorship opportunities.ד. אך כל זה הוא כשאוכל כדי שביעה, שאז ע"י הלחם יחיה חיי נפשו, והחיות הכלולה בנפשו תתעלה ויומשך ויתכלה בא אוא"ס. אך כשאוכל פחות מכדי שביעה אין בה אלא מיעוט קדושה. ועל זה הוא הברכה ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום, שלום הוא בחי' שלמעלה מהשתלשלות שבכוחו לחבר ב' הפכים. וזהו תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם, ע"י התורה, ולכן חכמים התקינו לברך גם על פחות מכדי שביעה.וזהו "ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם", שיהי' שמי נקרא עליהם ע"י עסק תורתם ועבודתם, ואזי אני אברכם, אני אותיות אין, כי החכמה מאין תימצא, מבחי' שלמעלה מהשתלשלות.ביאור ע"פ כה תברכו (כז, א)השם של כל נברא הוא הצירוף המחי' אותו, וזה שאדם הראשון קרא שמות לחיות (אף שכבר הי' להם שם, הצירוף המחיר אותם) הוא שהמשיך את השם בגילוי בהם, ועי"ז פעל בהם הביטול. אך לאחר החטא נעשה בהם ירידה, והאדם צריך להעלותם ע"י שהאדם אוכל המאכלים ומברך עליהם ונכללים באדם, ואח"כ מתפלל ואומר ואהבת בכח האכילה. וזהו העלאת מ"ן. וזהו יברכך, שיהי' המשכת אתעדל"ע כדי שיהי' אח"כ האתעדל"ת בברכה. יאר ה' פניו אליך, הוא המשכת מ"ד שאחרי העלאת מ"ן, שמברר את המ"ן. ובעבודת האדם מ"ן הוא התשוקה והצימאון לעלות למעלה בתפילה, ומ"ד הוא המשכת הגילוי ע"י תורה ומצות. וזהו ענין ברכת המזון, וברכת את, את קאי על בחי' המלכות, מדאורייתא הם שלש ברכות שהו"ע המשכת ג' מוחין במדות, אך מדרבנן ישנם ד' ברכות, שזהו שהדעת מתחלק לחו"ג, ועיקר בחי' הגבורות הוא במלכות.ב. ואחר שנתחברו המ"ד והמ"ן יגביהם לבחי' מקור הגבוה משניהם. והנה, על זה אמרו רז"ל וכי איך לא אשא פנים לישראל שכתבתי בתורה כו' ושבעת כו' והם מדקדקים על עצמם עד כזית ועד כביצה. והענין, שבחי' ח"ס הוא קו המדה המודד ונותן קצבה לכל המשכות האורות. והנה, ע"פ החשבון דבחי' חכמה, ההמשכה שע"י הברכה הוא דוקא כשהעלאת מ"ן הוא כדי שביעה בגשמיות, שזה מורה שבחלקי הטוב הגנוז בהמאכל יש בו כשיעור הראוי לעורר את ההמשכה. אך שורש כנס"י הוא בחי' ישא ה' פניו אליך, כתר שבכתר, ולכן ה"ז למעלה מחכמה, ולכן נמשכת ההמשכה גם עד כזית ועד כביצה, אך מ"מ ישנו שיעור כי גם ההמשכה שלמעלה מהשתלשלות באה ע"י קו המדה.sichos.netSupport the show ★ Support this podcast ★

Visit us at www.ProjectLikkuteiTorah.com for more resources and sponsorship opportunities. This Daf of learning is dedicated by Moshe Glikin לזכות התגלות משיח נאו. To dedicate a day of learning, please visit https://donorbox.org/project-likkutei-torahקודש ישראל לה' (עט, א)קודש ישראל להוי' ראשית תבואתה כל אוכליו יאשמו, משמע דישראל הם תבואת ה'. הנה נאמר תדשא הארץ דשא, וכמו שהארץ הגשמית מצמחת תמיד כך גם בארץ העליונה ישנו כח המחדש מיש לאין, ועי"ז מתהוים מלאכים בכל יום שיאמרו שירה ויתבטלו במקורם. ולכן אומרים בכל ערב שבת הבו לה' בני אלים, בני אלוקים הם המלאכים שנתהוו בששת ימי בראשית, אך בני אלים הם המלאכים שמתהוים בכל יום מבחי' ה' אחרונה, כי בני אלים הם מלאכים דעשי', שעל ידם נמשך השפעה לעוה"ז וכשהאדם אוכל ומתפלל בכח האכילה ההיא מנקודת לבבו הוא מעלה גם את המלאך השופע בו. והנה, המלאכים הם בבחי' אלם שהדיבור הוא בם בהעלם, והעלי' שלהם הוא דוקא ע"י נש"י שהם מפנימיות חכמה עילאה, וזהו הבו לה' בני אלים היינו הזמינו עצמכם להיכלל במקור שם הוי' ב"ה, שבששת ימי החול הוא בחי' ששת ימים תעבוד, והעבודה היא התהוות מאין ליש, ובשבת הוא חזרת העולם למקורו בעצמות א"ס. ולכן אומרים למלאכים שהם משם אלוקים הבו להוי', הזמינו עצמכם לעלות לשם הוי'.ב. ולבאר הטיב ענין עלי' זו ע"י תורה ותפילה, צריך להקדים הא דאסור לאכול קודם התפילה, דבלילה מסתלק אור הנשמה, ובבוקר הנשמה היא רק באפו דאין לה גילוי בגוף מחמת חומר ישות הגוף, וע"י התפילה מבטל רצונו לרצון העליון, ועי"ז מאיר אור נשמתו בלבו. וע"י הקדמת ההתבוננות בברכות השחר, שכל עניניו הם מה', עי"ז יכול לבוא לזה בק"ש באמרו תחילה ברוך אתה ה', שיהי' הוי' נמשך בבחי' אתה לנוכח. דלא כפרעה שאמר לא ידעתי את הוי', שחשב שעזב ה' את הארץ, לא כן בנ"י שאנו חלק הוי' עמו, שהוי' הוא כוחנו וחיותנו ללא שום ממוצע. וזהו קרוב הוי' לכל קוראיו, שאנו קוראין אותו שלא יהי' בבחי' רם אלא שיתגלה בבחי' אלוקינו כמו שהוא באמת.sichos.netSupport the show ★ Support this podcast ★

Visit us at www.ProjectLikkuteiTorah.com for more resources and sponsorship opportunities.ג. ומעתה יובן גם בתפילה שכנגד הקרבנות, שמהתבוננות בגדולת ה' בבחי' דעת נמשך הארה דרך הגידים לבחי' בשר ועי"ז נעשה אהבה. וענין זה מבואר בק"ש, "שמע ישראל", לשון הבנה איך שהוי' אלוקינו הוי' אחד, אין עוד מלבדו, ואי לזאת "ואהבת" בתשוקה וצימאון, ולא יהי' לא חפץ ורצון אחר, וההתעוררות אהבה זו הוא בחי' דם הקרבן. ואח"כ "והיו הדברים האלה כו'" בחי' הקטר חלבים ואברים, דהחלב ושמנונית נעשה כשממלא חפצו ורצונו לאחר שירעב, ואחרי התעוררות האהבה ישים אל ליבו ש"הדברים האלה", קיום המצוות, הוא מבחי' "אנכי", מבחי' אוא"ס הסובב, ולזאת ישמח אנוש אף גילת ורנן בעשותו אחת ממצות ה' המלובשות בגשמיות שהוא א"ס הסובב ובדאי כדאי הדבר הזה לרוות צמאונו ותשוקתו שב"ואהבת".ד. אך עוד אחת היא הדרך המביאה להיות גילוי נפש האלקית המשכלת בגדולת ה' שיבוא לידי אהבת ה' בכלל לבבך, הוא בחי' רחמנות, לעורר רחמים רבים על ניצוץ אלוקות שבנפשו שירד מאיגרא רמה כו'. וזהו ענין קרבן תמיד שבא מן הכבשים שיש בהם בחי' רחמנות וקולן קול רחמים. והנה, בחי' כבש ורחמנות הוא בחי' יעקב שהי' רועה צאן לבן, גם מרע"ה הי' רועה צאן יתרו, דאיתא בזהר משה מלגיו יעקב מלבר, והוא מפני שהתעוררות רחמים הוא ע"י הדעת וההשגה בגדולת ה', והמשכת הדעת לנש"י הוא ע"י משה, ועי"ז נמשך בחי' רחמים בחי' יעקב. וזהו שנאמר "זה האשה אשר תקריבו", לשון רבים, כי הקרבת הכבש, בחי' רחמים, הוא מצוה לכל ישראל, משא"כ לעשות את הכבש, בהתעוררות והתהוות בחי' רחמנות כתיב "תעשה" לשון יחיד, וקא על מרע"ה, שהוא העושה וממשיך בחי' הדעת לנש"י.ועוד יש לומר בענין שהתמיד בא מהכבשים דוקא, הנה יש עבודת בעלי תשובה הוא בחילא יתיר, בחי' פר, ועבודת הצדיקים הוא בחי' כבש, שיש בעורו צמר שמהם נעשים לבושים הרומזים על המצוות, ולכן קרבן התמיד הוא בחי' כבש מפני שהתשובה היא רק לפי שעה אבל בתמידות צריך להיות בבחי' צדיק. והנה, בחי' התמיד הוא להמשיך רחמים רבים מבחי' עתיקא שלמעלה משם הוי', ולכן הי' בא מן הכבשים שכבש הוא לשון סתר, כמו בהדי כבשי דרחמנא למה לך, להמשיך מבחי' סתים לבחי' גליא.sichos.netSupport the show ★ Support this podcast ★

Visit us at www.ProjectLikkuteiTorah.com for more resources and sponsorship opportunities.ג. והנה אין לך טיפה היורדת מלמעלה שאין טיפיים עולים כנגדה כו', שבתחילה צריך להיות העלאה בבחי' אש ואח"כ נמשך מלמעלה בחי' ביטול, ואחרי האש קול דממה דקה, בחי' ביטול שנמשך מלמעלה. וזהו "לחמי לאשי", שע"י בחי' אש נמשך "לחמי" שהמאכל משיב את הנפש להתפשט בגוףוזה נעשה ע"י "את", אותיות שמא' עד ת', שעי"ז נעשים בחי' קרובים אצלי להיות אוא"ס שורה בהם. "ריח" הוא העלאה מלמטה ועי"ז "ניחוח" לשון המשכה למטה, "תשמרו" שמור זו משנה, ונעשה ע"י "צו את בנ"י", שבחי' הביטול דמשה יומשך למטה להיות בצוותא וחיבור עם בנ"י.צו את בני ישראל (עז, ג)תפילות כנגד תמידין תקנום, דהנה נודע שתכלית ירידת הנשמה הוא ירידה צורך עליה, להיות מיש לאין שיהיה היש ג"כ בטל ונכלל באור א"ס. וע"ז נאמר "לויתן זה יצרת לשחק בו" שמזה נעשה שחוק וחדוה למעלה. והנה למטה ביטול היש לאין הוא ביטול גשמיות לרוחניות אך באמת למעלה גם בחי' הרוחניות הוא בחי' יש, וע"ז אמרו "כל בעלי השיר יוצאין בשיר", שע"י השירה והזמרה הם יוצאים מנרתקן. והנה עיקר הביטול יש לאין הוא במעשה הקרבנות, שנפש הבהמית הוא מפני שור שמשמאל ונכללת בשרשה בבחי' פני שור שבמרכבה ע"י ארי' דאכיל קרבנין. ועד"ז תפלה. וכמאמר "ואשי ישראל ותפלתם", שענין התפילה הוא להעלות ולקשר נפשם של ישראל באלקים חיים. וזהו "לחמי לאשי", פי' "לאשי" לאש שלי ששורפים ובוערים אלי.ב. ולהבין מדוע התמיד בא מן הכבשים דוקא, הנה לכבשים ישנו קול רחמים, והוא מסתובב של יעקב. וגם יש לו צמר בעורו שממנו רוב המלבושים. והענין דהעור אינו עולה למזבח אלא ניתן לכהן, דלמעלה ענין העור הוא הרקיע שממנו צירופי אותיות שהם בבחי' שערות. והנה, איתא בספרי הניתוח שהעצמות באים מן המוח והבשר מתהווה מן הדם שמשכנו בלב, ולמעלה הנה בחי' הבשר הוא בחי' אהבה ויראה שמשכנם בלב, שבאים מבחי' הארה של השגת המוח, וזהו העורקים המחברים את העצמות והבשר.sichos.netSupport the show ★ Support this podcast ★

Visit us at www.ProjectLikkuteiTorah.com for more resources and sponsorship opportunities.ד. "את קרבני", ההתכללות דאש שלמטה באש שלמעלה הוא ע"י "את" - אותיות התורה מאלף עד תיו, שהם "קרבני" - הם מקרבים את האדם לאלוקת. "תשמרו" הוא בחי' תורה שבעל פה, שמור זו משנה, שעי"ז נשמר בחי' אש שלמעלה בלב האדם. "במעדו", שע"י המועדים נמשך בחי' שבת בכל יום. והמשכה זו היא בכל המצוות, ורק שבקרבנות באה ההמשכה בגילוי, בלב האדם, אך ההמשכה בעולם - שהיא מבחי' נעלית יותר - יכולה להיות רק בזמן שבית המקדש קיים.ביאור ע"פ את קרבני לחמי (עו, ג)הנה כתיב ויניחהו בג"ע לעבדה ולשמרה שהאדם הוא העושה את הג"ע. והנה אמרו חז"ל ביו"ד נברא עוה"ב כי כדי להיות השגה באוא"ס הוא ע"י צמצום עצום. ולכן עוה"ב הוא בחי' דין וצמצום.ב. והנה, כל ההשתלשלות הוא מבחי' מקיף ופנימי, דתחילה נמשך האור בבחי' מקיף ואזי מעט מן האור מקיף נמשך בפנימיות, ואור פנימי זה נעשה מקיף לבחי' שלמטה ממנו. והנה, שם מה הוא בחי' רצון שהוא בחי' מקיף, ושם ב"ן הוא בחי' פנימי. והנה, שם ב"ן הוא בחי' תושבע"פ, ושם מ"ה הוא בחי' תורה שבכתב להמשיך אוא"ס לעשות ג"ע שהמקיף יבוא בבחי' פנימי. והבירור נעשה ע"י שם מ"ה, דבתחילה נברר עולם האצי' שמה שאינו בטל בתכלית נדחה לעולם הבריאה, ואח"כ נדחה לעולם היצירה וכו'. ולכן בג"ע אי אפשר לשנות טעמו כי כבר הי' הבירור, ודוקא בעוה"ז שהוא מקום הבירור יכול לשנות את עצמו ולהפוך מרע לטוב ע"י שם מ"ה רצון העליון, וזהו בחי' תושב"כ שלמעלה מהשגה.sichos.netSupport the show ★ Support this podcast ★

Visit us at www.ProjectLikkuteiTorah.com for more resources and sponsorship opportunities.צו את בנ"י ואמרת להם את קרבני לחמי לאישי (עה, א)צו את בנ"י ואמרת להם את קרבני לחמי לאישי כו' ואמרת להם זה האשה: "ואמרת" הראשון קאי על המחשבה ודיבור של הקרבן, ו"ואמרת" השני קאי על מעשה הקרבן.דוקא בעוה"ז יכולים לעשות תשובה, מפני שבעוה"ב כל דבר הוא בפנ"ע מפני שהוא בחי' ממכ"ע, וא"כ אין הטוב והרע יכולים להתערב, משא"כ בעוה"ז שבו ישנו בחי' הסובב, אזי יכול להיות טוב גם במקום הרע, ולכן יכול האדם לעשות תשובה.ב. וזהו ענין תשובה - ההשבה למקורו בבחי' סוכ"ע, שעי"ז אתהפכא חשוכא לנהורא. אך תחילה צריך להיות בחי' אתכפיא (שעניני עוה"ז יהיו בקרירות, וכח התשוקה הנשאר בלב יתהפך לעבודת ה').ג. השראת אוא"ס הסובב הוא ע"י הקרבנות, שע"י יסוד האש הוא מעורר את ההמשכה מבחי' סובב, וזהו לאישי, ההמשכה מאש י' כדי להעלות אש ה'. וזהו ריח ניחוחי מלשון נחות דרגא, שנעשה רצוני, שנעשה רצון להמשיך למטה. וכנגד ב' בחי' אלו דהעלאה והמשכה, תיקנו שחרית ומנחה.sichos.netSupport the show ★ Support this podcast ★

Visit us at www.ProjectLikkuteiTorah.com for more resources and sponsorship opportunities.ד. וג' בחינות תשובה אלו נקראים בכר, שהם יחידות עשיריות ומאות, שכנגד עולמות בי"ע, בחי' נר"נ, וג' בחי' תשובה אלו הם בנר"נ. וזהו ענין לקיחת הבכורה מעשו, שזהו ענין עקירת הרצון, וזהו "בא אחיך במרמה", שלא יהיה האחוה והדביקות בעניני עוה"ז בהתקשרות אמיתית כי אם במרמה, כאילו כפאו כו', שמכוון רק לברר בירורים.ה. וזהו "מה טובו אהליך יעקב", הב' תשובות דסור מרע ועשה טוב הם בבחי' יעקב, וזהו "ויעקבני זה פעמיים", וזהו אהל בחי' מקיף, דהמשכת המקיף הוא ע"י מצוות, "אהליך יעקב" הם ב' בחי' תשובה דסור מרע ועשה טוב, וזהו "ויעקבני זה פעמיים", וזהו "אהליך" בחי' מקיף, דמצות ממשיכים בחי' מקיף, "משכנותיך ישראל" קאי על התשובה הג', שהיא ע"י התורה, שההמשכה דתורה היא המשכה פנימית, "משכנותיך".ו. ונחזור לענינינו לג' בחינות תשובה, דלכאורה נזכר בספרים רק ב' בחי' תשובה תתאה ותשובה עילאה. ויובן ע"פ המבואר בענין בעל תשובה שהוא המשפיע מז"א למלכות, וא"כ מובן שבתשובה תתאה ישנם ב' בחינות: (א) חיבור מלכות לז"א (ב) והמשכת בחי' סובב, המשכת ז"א למלכות. והתשובה הג' היא תשובה עילאה שהיא בבינה. ובאמת גם בתשובה עילאה ישנם ב' בחינות, דכשעולה לבחי' חכמה אזי הוא בחי' בעל תשובה שמשפיע לבינה, וג' בחינות תשובה נרמזים באותיות בכר, והתשובה הד' מרומז בכללות התיבה בכר, שהוא בחי' חכמה ראשית הגילוי. וזהו "קדש לי כל בכור", אתעדל"ת לעורר אתעדל"ע, "פטר רחם באדם ובבהמה", זרע אדם וזרע בהמה.sichos.netSupport the show ★ Support this podcast ★

Visit bit.ly/PLTPartner to dedicate a day of learning or ProjectLikkuteiTorah.com to learn more about the project and access our other free resources.והנה, העבודה דיעקב בימות החול הוא בחי' עבד, ובשבת הוא בחי' בן, וישנה מעלה בכל אחד ולכן צריך להיות שניהם. אך באמת גם בשבת ישנו מעלת ימי החול ביתר שאת. דהנה, משה הוא בחי' חכמה, ונקרא משה עבדי, והוא בחי' יראה עילאה, וזהו בן שהוא גם כן עבד. ובבחי' זו דיראה עילאה, בן שהוא גם כן עבד, היראה כלולה ג"כ עם השמחה, וזהו ישמח משה במתנת חלקו כי עבד נאמן קראת לו.מה טובו (עג, א)התירוץ האמיתי על השאלה למה ירדה הנשמה למטה הוא כדי שתבוא לבחי' תשובה. והנה ישנם שלושה מיני תשובה. תשובה הא' הוא תשובה תתאה שיהיה סור מרע בתכלית. ותשובה זו היא בתפילה שיהי' "ברוך אתה ה' אלוקינו" שיומשך בחי' אלוקים בפנימיות, "הלא על כי אין אלוקי בקרבי", דהנה, "מלא כל הארץ כבודו", אך ישנו העלם וגילוי, וכדי שיהי' גילוי בעולם הוא ע"י שם אלוקים המצמצם.ב. דהנה, ע"י העוונות נעשה עונותיכם מבדילים, שע"י העונות האדם מוריד וממשיך ההשפעה מה' תתאה לקליפות, וכשעושה תשובה ומסלק את רצונו מהבלי העולם גורם שתשוב ה' תתאה למקורה. והתשובה הב' הוא בחי' ועשה טוב, שעי"ז ממשיך בחי' סוכ"ע.ג. והתשובה הג' הוא בחי' "שובו אלי", שאף שהוא סור מרע ועושה טוב מ"מ צריך תשובה על הריחוק, דאפילו בבחי' אהבה יכול להיות יש מי שאוהב, והתשובה היא שירצה לשוב למקורו ולידבק בעצמותו ית' שלמעלה מבחי' ממלא וסובב. וזהו "ברוך אתה הוי' אלוקינו", שאתה, בחי' עצמותו ית', יומשך להיות הוי' אלוקינו.ד. וג' בחינות תשובה אלו נקראים בכר, שהם יחידות עשיריות ומאות, שכנגד עולמות בי"ע, בחי' נר"נ, וג' בחי' תשובה אלו הם בנר"נ. וזהו ענין לקיחת הבכורה מעשו, שזהו ענין עקירת הרצון, וזהו "בא אחיך במרמה", שלא יהיה האחוה והדביקות בעניני עוה"ז בהתקשרות אמיתית כי אם במרמה, כאילו כפאו כו', שמכוון רק לברר בירורים.sichos.netSupport the show ★ Support this podcast ★

Visit us at www.ProjectLikkuteiTorah.com for more resources and sponsorship opportunities.ה. ולא ראה עמל בישראל, שבחי' יעקב קאי על העבודה דששת ימי החול, שזהו יגיעה גדולה. אך לא ראה עמל הישראל, כי ישראל (אותיות שיר אל) הוא בחי' שבת, שתפילת שבת הוא התענוג מגדולת ה', שע"י ההתבוננות בתפילה.ו. והטעם שבשבת אין צריך לבחי' עמל הוא מפני שבששת ימי החול מאיר שם אלוקים, שענינו העלם והסתר, ולכן צריך להתגבר על ההעלם, משא"כ בשבת נאמר ויכל אלוקים, ומאיר שם הוי', וזהו ה' אלוקיו עמו.ז. ותרועת מלך בו, דהנה, ב"תרועת" ישנם ב' פירושים, לשון חיבה וריעות, ולשון שבירה, ושניהם אמת, שבשבת כולה בחי' המלכות לאצי', שאז מתגלה בה בחי' עונג העליון, שזהו חיבה וריעות, ועי"ז כל דינין מתעברין מינה, שהדינים משתברים - תרועת לשון רעות - שזהו מיתוקן.ביאור ע"פ לא הביט און בעקב (עב, ג)יעקב הוא בחי' המשכת היו"ד דחכמה לעקב, בי"ע, לברר בירורים. שאז הוא בחי' "ויאבק איש עמו", שישנה העבודה והמלחמה לברר. אך ישנה לעו"ז, חכמה דקליפה, בחי' און, וע"י העבודה דיעקב אזי "לא הביט און ביעקב". וכל זה הוא העבודה דימות החול, אך בשבת הוא בחי' ישראל, "ולא ראה עמל בישראל", דבשבת הוא עלית העולמות, דישראל הוא בחי' "כי שרית עם אלוקים", שהוא למעלה מבחי' ההעלם דשם אלוקים.sichos.netSupport the show ★ Support this podcast ★

Visit us at www.ProjectLikkuteiTorah.com for more resources and sponsorship opportunities.ב. והנה, התפילה היא מדרבנן, אך מ"מ החמירו בכוונת המצוות יותר מהקיום מצוות דאורייתא. והענין, תפילה ענינה המשכת אוא"ס ("ברוך אתה ה'"), ו"רופא חולים" ו"מברך השנים" הם הכלים שבהם שורה אוא"ס, וא"כ הח"י ברכות הם כנגד ח"י חוליות שבשדרה, אך החוט השדרה עצמה היא עצם ענין התפילה שהיא המשכת אלוקות, ולכן אינה נמנית במנין המצוות, כי המצוות הם האברים שהם הכלים.ג. והנה, הח"י חוליות הם כלים פנימיים, ומהם נמשך לשאר הכלים שהם שאר המצוות. ולכן מצוות צריכות כוונה, מפני שהכוונה הוא האור וחיות של המצווה. והתפילה היא כללות ענין הכוונה.ד. כל סדר התפילה היא הכנה לשמו"ע, שע"י שמתבונן בהתבוננות המלאכים שעומדים באהוי"ר, וישראל שהם בחי' ראש הוא בחי' שינה - שזהו בחי' כובד ראש - אזי מתמרר מאוד ויוכל לבקש באמת "ברוך אתה הוי'". ומכ"ז נתבאר שכללות ענין העבודה הוא המשכת אלוקות למטה ע"י עבודת המצוות והתפילה. והנה, כל זה הוא בחי' יעקב, המשכת בחי' יו"ד למטה בעקב. וזהו לא הביט און ביעקב, שאין כח במחשבות זרות - און - להביט ולהפריע לבחי' יעקב.ה. ולא ראה עמל בישראל, שבחי' יעקב קאי על העבודה דששת ימי החול, שזהו יגיעה גדולה. אך לא ראה עמל הישראל, כי ישראל (אותיות שיר אל) הוא בחי' שבת, שתפילת שבת הוא התענוג מגדולת ה', שע"י ההתבוננות בתפילה.ו. והטעם שבשבת אין צריך לבחי' עמל הוא מפני שבששת ימי החול מאיר שם אלוקים, שענינו העלם והסתר, ולכן צריך להתגבר על ההעלם, משא"כ בשבת נאמר ויכל אלוקים, ומאיר שם הוי', וזהו ה' אלוקיו עמו.sichos.netSupport the show ★ Support this podcast ★

Visit us at www.ProjectLikkuteiTorah.com for more resources and sponsorship opportunities.ג. וזהו העלי' שע"י ירידת הנשמה בגוף, שלפני הירידה היו ישראל בבחי' חו"ב, וע"י הירידה ממשיכים בחי' כתר שבו שורה אוא"ס. וזהו "ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו", שע"י בירור ה"אף" באים לבחי' הרביעית, אצי' שבאצי', בחי' כתר. וזהו "מי מנה עפר יעקב ומספר את רובע ישראל", ב"ומספר" ישנם ב' פירושים: (א') שישנו מספר לרובע ישראל (ואז אינו קשור ל"מי מנה"), (ב') או שהוא למעלה מבחי' מספר, שזהו בחי' המשכת כתר לבחי' מלכות ע"י המצות. ומי מנה הוא בחי' התורה שבז"א שלמעלה מגדר מספר, שהוא בחי' יחיד. ומה שהתורה היא רק בחי' יעקב הנה באמת שורש יעקב הוא למעלה יותר מז"א, דיעקב הוא י' עקב, המשכת היו"ד דחכמה. והנה, ברובע ישראל ישנם ב' פירושים: (א') בחי' חלק רביעית והוא בחי' מצות מעשיות, (ב') ולשון ארבעה, ושניהם אמת, דבמלכות דאצי', בחי' רביעית, נמשך בחי' הכתר (ובמילא גם הבחי' שלמטה מכתר) ע"י מעשה המצוות, וא"כ במלכות ישנו כל הד' בחינות.לא הביט און ביעקב (ע, ג)א. בחי' בן ובחי' עבד. ביאור הלשון עבודה - שמשמע שאנו מתקנים דבר עבור הרב, שזה אינו שייך למעלה - שנתאוה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים, ותחתונים פירושו שישנו העלם והסתר, ונתאווה שיהי' דירה וגילוי בידיעתנו, ע"י עבודתינו ברמ"ח פקודין שהם רמ"ח איברים דמלכא, שהם כלים להשראת אוא"ס.ב. והנה, התפילה היא מדרבנן, אך מ"מ החמירו בכוונת המצוות יותר מהקיום מצוות דאורייתא. והענין, תפילה ענינה המשכת אוא"ס ("ברוך אתה ה'"), ו"רופא חולים" ו"מברך השנים" הם הכלים שבהם שורה אוא"ס, וא"כ הח"י ברכות הם כנגד ח"י חוליות שבשדרה, אך החוט השדרה עצמה היא עצם ענין התפילה שהיא המשכת אלוקות, ולכן אינה נמנית במנין המצוות, כי המצוות הם האברים שהם הכלים.sichos.netSupport the show ★ Support this podcast ★

Visit us at www.ProjectLikkuteiTorah.com for more resources and sponsorship opportunities.ב. והנה, כל המשכות אוא"ס בין בבחי' אין מספר (בחי' יחו"ת) ובין בבחי' עפר שלמעלה מגדר מספר (יחו"ע) נמשך ע"י ירידת הנשמה בגוף. דהנה, ירידת הנשמה בגוף הוא כדי לברר את הניצוצות שנפלו בשבירה לשם ב"ן, והבירור הוא ע"י שם מ"ה שהוא כבר מבורר, תחילה מברר שם מ"ה את הב"ן שבכתר, ואח"כ מברר את שאר הספירות.ובעבודת ה' למטה הנה הנשמות נמשכו משם ב"ן ולכן יש בהם תערובת טו"ר, מבחי' עץ הדעת טוב ורע, שאף שהדעת יכול לבחור בטוב ולעורר אהבת ה', מ"מ יש בו גם לעו"ז שיכול לבחור גם ברע, "ולאום מלאום יאמץ", ולכן אין הבחירה בטוב בתמידות. והבירור הוא רק ע"י שם מ"ה, שהוא הרצון פשוט שלמעלה מדעת, שהוא מבחי' כתר עליון, שהוא למעלה מבחי' הבחירה שבדעת.ג. וזהו העלי' שע"י ירידת הנשמה בגוף, שלפני הירידה היו ישראל בבחי' חו"ב, וע"י הירידה ממשיכים בחי' כתר שבו שורה אוא"ס. וזהו "ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו", שע"י בירור ה"אף" באים לבחי' הרביעית, אצי' שבאצי', בחי' כתר. וזהו "מי מנה עפר יעקב ומספר את רובע ישראל", ב"ומספר" ישנם ב' פירושים: (א') שישנו מספר לרובע ישראל (ואז אינו קשור ל"מי מנה"), (ב') או שהוא למעלה מבחי' מספר, שזהו בחי' המשכת כתר לבחי' מלכות ע"י המצות. ומי מנה הוא בחי' התורה שבז"א שלמעלה מגדר מספר, שהוא בחי' יחיד. ומה שהתורה היא רק בחי' יעקב הנה באמת שורש יעקב הוא למעלה יותר מז"א, דיעקב הוא י' עקב, המשכת היו"ד דחכמה. והנה, ברובע ישראל ישנם ב' פירושים: (א') בחי' חלק רביעית והוא בחי' מצות מעשיות, (ב') ולשון ארבעה, ושניהם אמת, דבמלכות דאצי', בחי' רביעית, נמשך בחי' הכתר (ובמילא גם הבחי' שלמטה מכתר) ע"י מעשה המצוות, וא"כ במלכות ישנו כל הד' בחינות.sichos.netSupport the show ★ Support this podcast ★

Visit us at www.ProjectLikkuteiTorah.com for more resources and sponsorship opportunities.ג. והנה, סביב הים החול יבש ומפורד לחלקים, מפני שהים שואב את הלחלוחית מהקרקע, ועד"ז הוא למעלה שההתנשאות דבחי' מלכות גורם שהנבראים דבי"ע יהיו בבחי' פירוד, והם בחי' מספר בזה שכל אחד מפורד מחבירו, אך אין הם בבחי' מספר ממש שהרי כתיב "היש מספר לגדודיו".והנה כתיב "והי' מספר בני ישראל", שבני ישראל הם העושים בחי' מספר ע"י שממשיכים בחי' מלכות ע"י מצוות מעשיות, אך זהו רק גדר מספר ולא מספר ממש (וכמבואר בגמ' שכאשר עושים רצונו של מקום אזי "לא ימד ולא יספר"), שעי"ז ממשיכים רבע, חלק הד' "אף עשיתיו", וגם רובע לשון ארבעה, כי בזה נכלל כל ד' בחינות מחשבה דיבור ומעשה ורצון.ד. והנה, כל זה הוא בחי' יחודא תתאה, אך תלמוד תורה כנגד כולם, שהוא בחי' יחודא עילאה, בחי' "עפר יעקב" שאינו בבחי' מספר כלל. אך להגיע לבחי' זו הוא ע"י "יעקב" בחי' הרחמים לעורר רחמים רבים על נפשו, ומדתו של יעקב הוא מבריח מן הקצה אל הקצה להקים מעפר דל ולהעלות בבחי' יחודא עילאה. אך צריך להיות תורה עם גמ"ח ולכן נאמר "ומספר את רובע ישראל" בחי' רביעית, בחי' "עשיתיו" במעשה המצות.ביאור על פסוק מי מנה (סח, ג)ענין מי מנה הוא שהוא בגדר מספר אלא שלא יספר מרוב. והענין, דבחי' מלכות דאצי' הוא בחי' הים שעשה שלמה שהוא למעלה מבחי' י"ב בקר, שמלכות דאצי' הוא בהתנשאות מעולמות בי"ע ועי"ז נעשה נבראים בעלי גבול בבי"ע, ומפני שהם בעלי גבול לכן הם בגדר מספר. וזהו ענין כחול הים, שמפני הקירוב להים הנה הים שואב את הלחלוחית מהעפר, ונשאר בחי' חול חלקים נפרדים. אך באצי' מאיר אור הקו, בחי' מים ולכן אין שם בחי' חול אלא עפר שהוא גוש אחד, והוא למעלה מבחי' מספר.ב. והנה, כל המשכות אוא"ס בין בבחי' אין מספר (בחי' יחו"ת) ובין בבחי' עפר שלמעלה מגדר מספר (יחו"ע) נמשך ע"י ירידת הנשמה בגוף. דהנה, ירידת הנשמה בגוף הוא כדי לברר את הניצוצות שנפלו בשבירה לשם ב"ן, והבירור הוא ע"י שם מ"ה שהוא כבר מבורר, תחילה מברר שם מ"ה את הב"ן שבכתר, ואח"כ מברר את שאר הספירות.sichos.netSupport the show ★ Support this podcast ★

Visit us at www.ProjectLikkuteiTorah.com for more resources and sponsorship opportunities.ועיר סיחון קאי על התפילה, והתפילה נק' צלותא שפירושו המשכה,ף כי ע"י התפילה ממשיכים יהי רצון, שמלכות דא"ס יומשך בבחי' כתר דאצי'. והנה ישנו גם עיר סיחון בלעומת זה והוא הדיבור באותיות דקליפה כמו לה"ר.פרשת בלקמי מנה עפר יעקבב"רובע" ישנם ב' פירושים, לשון חלק רביעית ולשון ארבעה. ויובן בהקדים שבאדם ישנם ג' בחינות מחשבה דיבור ומעשה, ובחי' רביעית שלמעלה מהם. ויש להקדים ענין ירידת הנשמה למטה, בהקדים ענין בראתיו יצרתיו עשיתיו, שזהו ג' בחי' מחדו"מ כפי שהם למעלה. הנה דיבור הו"ע עלמין דאתגלין שמגלה מה שהי' בהעלם במחשבה, והתחלקות הנבראים בא מבחי' דיבור ריבוי אותיות וכו'. מחשבה הו"ע עלמין סתימין. והנה, ישראל עלו במחשבה שלמעלה מהתחלקות הדיבור ולכן כל הנשמות כלולים בנשמת אדם הראשון.ב. ואחר הדברים והאמת האלה יש להבין מדוע ירדה הנשמה מבחי' מחשבה, שבה היתה כלולה ומיוחדת באוא"ס, לבחי' הדיבור בבחי' פירוד. אך הענין, דהנה כתיב יחד לבבי, שישנם ב' בחי': חיצוניות הלב - שבה יש לעומת זה מצד הקליפה לאהוב דברים זרים, ופנימיות הלב - רצון שלמעלה מטעם ודעת לגמרי ובאה מלמעלה, שאין בחי' זו בלעומת זה, ולכן בהתעוררות בחי' זו בקל יוכל לנצח את הרע. והנה רצון זה נרמז ב"אף עשיתיו", "אף" מרבה בחי' רביעית, ועיקר גילוי זה הוא בעשייה גשמית ע"י קיום התורה ומצוות. ובזה יובן העילוי לנשמה בירידתה לגוף, שלפני ירידתה היתה בבחי' מחשבה, אך המחשבה הוא רק לבוש, ולאחר הירידה ע"י בחי' רעותא דליבא, הנה כד אתכפיא סט"א בסור מרע ועשה טוב אזי שורה בו רצון העליון שהוא אוא"ס בעצמו ובכבודו.sichos.netSupport the show ★ Support this podcast ★

Visit us at www.ProjectLikkuteiTorah.com for more resources and sponsorship opportunities.ע"כ יאמרו המושלים בואו חשבון (סד, ד)בגמרא נאמר המושלים אלו המושלים ביצרם, בואו חשבון, בואו ונחשוב חשבונו של עולם.כל העונה איש"ר בכל כוחו קורעין לו גזר דין של ע' שנה.להבין למה ירדה הנשמה למטה, מהו העלי' שתהי' לה ע"י ירידה זו?ממכ"ע וסוכ"ע, ע"י קיום התומ"צ בעוה"ז מגלים את אור הסובב ע"י אתכפיא סט"א, ששוברים את המסך ועי"ז מתגלה אור הסובב כ"ע. וגילוי הסובב לא הי' להנשמה למטה.ג. וזהו כל האומר אמן יהא שמיה רבא, שמיה רבא הוא שמו הגדול סוכ"ע. וזהו בואו ונחשוב חשבונו של עולם, לחשב את העלי' שהנשמה עולה ע"י הירידה בעולם.ד. תיבנה ותיכונן עיר סיחון, דבסיחון ישנם ב' פירושים מלשון שיחה ומלשון הסחה והזזה, וקאי על התפילה, שהיא בדיבור וענינה המשכת בחי' הסובב להיות נעתק ויורד למטה. וזה נעשה ע"י עבודת האדם מלמטה למעלה בב' בחי' הנ"ל, ע"י הדיבור בתפילה וע"י בחי' הסחה והזזה שנעתק ונבדל ממידותיו הבהמיות המסתירים. ונאמר לשון בנין כי האותיות הם בדוגמת אבנים, בב' אבנים בונות שתי בתים כו'. והנה, סיחון יתפרש גם על אותיות התורה.sichos.netSupport the show ★ Support this podcast ★

Visit us at www.ProjectLikkuteiTorah.com for more resources and sponsorship opportunities.ה. כי אש יצאה מחשבון להבה מקרית סיחון, הנה כתיב רשפיה רשפי אש שלהבת י"ה, רשפי אש הוא גחלת, ושלהבת הוא הלהב. והנה, הכח שניתן מלמעלה לנפש האלוקית שתוכל לברר את נה"ב הוא ע"י המצוות, וזהו כי אש יצאה מחשבון, בחי' מעשה המצוות הבא ע"י בואו ונחשוב חשבונו של עולם כדלעיל, ומזה נמשך רשפיה רשפי אש, שהוא בחי' נהורא אוכמא הנעשה מכליון הפתילה שהוא דבר שאינו מינו, והו"ע בירור נה"ב, ע"י בחי' אהבת עולם, ואח"כ להבה מקרית סיחון הוא בחי' השראת נהורא חיורא, בחי' אהבה רבה הבא מלמעלה, ע"י עסק התורה.אכלה ער מואב, מואב הוא חכמה דקליפה ("ויהי ערך", שמואל א' כ"ח, לשון שונא), ועד"ז הוא ריבוי ההתחכמות בעסק הפרנסה, והוא הגןרם טמטום המוח שאיין נדבר ההתבוננות בגדולת ה' מחמת זה. אך ע"י עסק התורה וקיום המצוות נאמר אכלה ער מואב, שדוחה ומהפך את השכל דנה"ב.בעלי במות ארנון, מבואר בזוהר שהנחלים ארנון הם בחי' תרין ריעין דלא מתפרשין, המשכת בחי' אין דחכמה ביש דבינה. והנה, חכמה דקדושה הוא בחי' ביטול, ונחנו מה, משא"כ חכמה דקליפה הוא בחי' היש והגסות ולכן נק' במות ארנון, וע"י בחי' התורה, חכמה דקדושה, מתבטלים בחי' במות ארנון.ביאור ע"פ על כן יאמרו המושלים באו חשבון (סו, ד)ענין חשבונו של עולם הוא בחי' קו המדה כמה יומשך חכח עולם מאוא"ס, וההמשכה הוא כפי בחי' חכמה שהיא בחי' הביטול, שכפי בחי' החכמה שבכל בחי' נמשך אוא"ס בבחי' זו. והנה בעולם הזה הוא העלם היותר אחרון, אך ע"י מתן תורה, שהתורה מחכמה נפקית (שהיא לא רק המשכת הארה מחכמה אלא עצם החכמה) נמשך בחי' אוא"ס בעולם. וזהו יאמרו המושלים לשון משל, שהתורה היא בחי' משך ולבוש לאוא"ס. ועד"ז הוא בענין המצות, כמאחר"זל בנוגע לצדקה כל פרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול, חשבון הוא בחי' עולם הפיורד, אך ע"י מעשה המצות ממשיכים בחי' כרוב גודלו, בחי' סוכ"ע. והנה, בעבודת ה' צריך להיות ב' בחי' בחשבון, חשבו הא' הוא שבכל לילה צריך לעשות חשבון מכל מעשיו ולעשות תשובה עליהם, והב' הוא לחשוב ולהתבונן בגדולת אוא"ס.ועיר סיחון קאי על התפילה, והתפילה נק' צלותא שפירושו המשכה,ף כי ע"י התפילה ממשיכים יהי רצון, שמלכות דא"ס יומשך בבחי' כתר דאצי'. והנה ישנו גם עיר סיחון בלעומת זה והוא הדיבור באותיות דקליפה כמו לה"ר.sichos.netSupport the show ★ Support this podcast ★

Visit us at www.ProjectLikkuteiTorah.com for more resources and sponsorship opportunities.תוס' ביאור מעט ע"פ ויקחו אליך פרה כו' (סא, א)השלכת עת ארז ואזוב רומז לבירור מדות דנה"ב. ויובן ע"פ ביאור הרמ"ז בזהר בענין ארזי הלבנון אשר נטע, שקאי על המדות דתהו שהם בבחי' קשה כארז ועקרן וחסר ונטען בעולם התיקון. וזהו שמשליכים ביחד עם הארז בחי' אזוב שקאי על הביטול.ויקחו אליך פרה אדומה (סא, ב)במדרש פרה זו מצרים כו', ויקחו אליך הוא שיוציאו את עצמם מבחי' מצרים לבחי' הדעת בחינתו של משה.ולהבין ענין "ופתח הוי' על הפתח", הנה אין ישראל נגאלים אלא בזכות האמונה שהקב"ה ברא יש מאין, ולכן הכל הוא כלא גם לגבי דיבורו של הקב"ה. ועי"ז בא לבחי' מסירת נפש, בכל נפשך פעמיים בכל יום. והוא בחי' תשובה לצאת ממקומו אף שהוא רחוק מאוד ולהתקרב בבחי' מדלג על ההרים, וזהו ופסח הוי' כמו שה' מדלג כדי שיגיע השפע לעולם הזה.ולכן קוראים פרשת פרה לפני פסח, שפרה היא מדריכה פחותה, שהרי עוד לא יצא ממצרים (שדוקא לאחר יציאת מצרים אזי אכילה ושתיה הוא היתר גמור). ומפני זה צריך להביא פרה לטהר מבחי' זו. ואזי מגיע לבחי' וטבל במים, מקור מים חיים, ואזי מגיעים לויקחו אליך, בחי' משה כי מן המים משיתיהו, שיעשה כל דבר בדעת.והזה הטהור על הטמא (סא, ג)ענין ביום השלישי הוא בחי' רחמים שעולה עד הכתר, בחי' אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני מפני שהיא למעלה מבחי' חכמה. וענין ביום השביעי הוא בחי' הביטול המלכות שגם הוא מגיע עד הכתר, ולכן הטהרה דטומאת מת - שבא על ידי שבירת הכלים דתהו, מבחי' דעת, משא"כ למעלה מבחי' עץ הדעת כתיב ימותו ולא בחכמה - הוא ע"י ההזאה ביום השלישי וביום השביעי, שעי"ז נמשך בחי' הכתר להעביר טומאת מת.sichos.netSupport the show ★ Support this podcast ★

Visit us at www.ProjectLikkuteiTorah.com for more resources and sponsorship opportunities.ו. והנה ברבות ריש פרשת חוקת איתא "מי יתן טהור מטמא זה אברהם כו'". דהנה שאר הבירורים הוא שמבררים את הטוב מהרע, ודוקא טהרה מטומאה הוא ענין שהרע עצמו מתהפך לטוב. והכח לזה הוא מבחי' כתר, עץ החיים שלמעלה מהשבירה, וזהו ענין מים חיים בחי' והחכמב מאין תימצא. וזהו שנתכרכמן פני משה השראה טומאת מת כי חשב שאין שייך טהרה, כי כל התורה הוא בחי' בחכמה אתברירו לברר הטוב מהרע אך לא להפוך את הרע, עד שהגיע משה לפרשת פרה אדומה שהיא בחי' המשכת מים חיים מבחי' עץ החיים, מבחי' הכתר שמשם נמשך להיות מי יתן טהור מטמא.ויקחו אליך פרה אדומה (ס, א)פרה אדומה באה לטהר ולדחות את טומאת מת שהוא בחי' ג' קליפות הטמאות. והעברת הטומאה הוא ע"י פרה, בחי' פר ה', פר בגימטריא מנצפ"ך וה' הוא בחי' ה' גבורות מקור התחלקות האותיות, שההתחלקות הוא המקור להתהוות נבראים בע"ג, אך ע"י ההתחלקות גם ג' קליפות הטמאות מקבלים חיות (כי למעלה הה"ג גורמים ביטול היש, לא הגבורות שבנוגה שהם גבורות קשות, בחי' צמצום גמור המסתיר לגמרי להיות יש גמור). והנה, גם חצי הטוב שבנוגה נקרא ק"נ מפני שהוא בחי' יש, ולכן על ידו מקבלים גקה"ט, וומ"מ ק"נ יכול להתברר ולהיות בבחי' ביטול היש. וזהו ענין שריפת הפרה, דהפרה הוא בחי' ק"נ שממנה מקבלים גם גקה"ט, וע"י השריפה מתפרדים היסודות המורכבים ונשאר רק יסוד העצמי. וזהו אפר פר א' היינו הגבורה כמו שהוא בשרשו קודם שנמשך בבחי' יש, וממילא יתפרדו כל פועלי און.ב. והנה כתיב ונתן עליו מים חיים אל כלי, מים הוא בחי' חכמה, ומים חיים הוא מקור החכמה, וגילוי מקור החכמה, שהחכמה היא בחי' יש מאין ממנה, הוא למטה בארץ דוקא, כי הארץ מצמחת עד א"ס. וזהו ענין קידוש מי חטאת ליתן מים חיים, בחי' ביטול, בתוך האפר שהוא בחי' טוב שבנוגה. והזאה הוא להמשיך בחי' זו על נפש המיטהר מן הטומאה.ג. וכדי לחבר בחי' הביטול דחכמה לבחי' האפר בחי' נוגה, הוא ע"י עץ ארז ואזוב, עץ הוא בחי' מדות וארז גבוה מכל האילנות שהוא בחי' מדות שבחכמה, ואזוב הוא הנמוך מכל האילנות הוא בחי' טיפת היסוד, בחי' הארה בעלמא שנמשך לנבראים, ולחבר בחי' מוח בטיפת היסוד הוא ע"י הכריכה בשני תולעת, בחי' הגבורות.sichos.netSupport the show ★ Support this podcast ★

Visit us at www.ProjectLikkuteiTorah.com for more resources and sponsorship opportunities.ד. ועתה יש להבין ביאור ענין תולעת יעקב. דהנה אמרו חז"ל מה תולעת זו אינה מכה ארזים אלא בפיה, כך ישראל אין להם אלא תפילה, שע"י דיבור התפילה הוא - בחי' תולע (אותיות עולת) מרקיב (אותיות להקריב) את הסט"א. וזהו ענין השלכת שני תולעת לתוך שריפת הפרה, דשריפת הפרה ההוא כדי להחזיר את יניקת החיצונים לשרשה בקדושה, אכן כדי שלא יהי' להם עוד יניקה לזה הי' התולעת שני לכלות ולהרקיב יניקתם.ה. וזהו זאת חוקת התורה, לשון חקיקה. דהנה מעלת אותיות שבלוחות על אותיות הכתיבה הוא שאותיות החקיקה הם מינה וביה (משא"כ אותיות הכתיבה הוא בחי' חו"ב, שהדיו - ההשגה - מעלים על הא"ס - על הקלף), אך מ"מ יש הבדל בין אותיות שבלוחות לאותיות החקיקה בשורש התורה - ענין זאת חוקת התורה - ששם הוא כאותיות שבאבן טוב, דבאותיות החקיקה אף שהם מיניה וביה דהאבן, מ"מ נחסר מהאבן, משא"כ באותיות שבאבן טוב, שגם האותיות מאירים, ורק שאין מאירים כמו האבן טוב עצמה, והוא בחי' עתיק ואריך, שאוכם הוא קדם עילות העילות. והנה בפרה אדומה נאמר זאת חוקת התורה, שע"י רצוא ושוב דאפר הפרה ומים חיים כנ"ל, ממשיכים מבחי' אותיות החקיקה דאריך ועתיק.sichos.netSupport the show ★ Support this podcast ★

Visit us at www.ProjectLikkuteiTorah.com for more resources and sponsorship opportunities.ב. והנה, כל זה הי' נמשך על ידי מעשה פרה אדומה. ויובן בהקדים, שישנם ד' בחי' מדבר, חי, צומח, ודומם, וכל אחד כולל הסוג שלמטה ממנו. ועד"ז למעלה, הנה דומם הוא מחשבה דיבור ומעשה, צומח הוא בחי' המדות, חי הוא בחי' השכל, ומדבר הוא בחי' הכתר.ג. וזהו ענין מעשה הפרה, כי האפר הוא מבחי' חי, ועץ ארז ואזוב בחי' צומח, ותולעת שני, שכוחו בפיו, הוא בחי' מדבר. ומפני שהפרה הוא חוקת התורה, שהיא כללות כל התורה, בחי' רצוא ושוב, לכן הרצוא הוא מכל בחי' דצח"מ, ואח"כ נמשך בחי' שוב, מים חיים, מכתר. ולהבין מעט מזעיר בענין הפרה, הנה פרה הוא מבחי' גבורה, שענינה העלאה, ולכן למטה יכול להיות יניקה לחיצונים. והוא בחי' קליפת נוגה, שמצד הטוב שבה נמשך לה חיות מהקדושה, אך מצד הרע שבה נמשך חיות זה לקליפות. ולתקן זה באה מצות פרה, ולכן נעשית בחוץ, לתקן את היניקה הנמשך ממנה לחיצונים. ולכן הי' מזה ממנה נגד קודש הקדשים, להוציא הטוב ולהחזירה לשרשה לקדושה, ואח"כ הי' שורף את החיצוניות שהוא הרע שבה. ובעבודת ה' הנה המדות דנה"ב הם מבחי' נוגה, וצריך לשרוף ולכלות את הרע שנתערב, עד שתתהפך לקדושה, בחי' "בכל לבבך בשני יצריך", שעל זה נאמר בזהר "ודא הוא רזא", איך שהיצה"ר והתאוה שהי' לו בעולם הזה תוכל אהבה זו ממש להתהפך ולהיכלל בקדושה. ולאחר שנשרפו הדינין, האפר הוא בחי' רצוא, והמים הם בחי' שוב, אך הרצוא צריך להיות ניכר גם בשוב, ולכן האפר צריך להיות על גבי המים חיים.sichos.netSupport the show ★ Support this podcast ★

Visit us at www.ProjectLikkuteiTorah.com for more resources and sponsorship opportunities.ב. ע"י אתעדל"ת דבחי' רעש נמשך מלמעלה בחי' שער, ושינו שער בשין ימנית, זה השער לה', ויש שער בשין שמאלית, שער רישי' כעמר נקא, שהוא בחי' התענוג העליון שמתצמצם בבחי' שערות ובא בגילוי בתורה (וזהו התענוג שבג"ע). אך התענוג עצמו, שאינו יכול לבוא בגילוי, בחי' לבושיה כתלג חיור, נמשך ע"י קיום מצות מעשיות, כי נעוץ תחילתן בסופן, ועד"ז הקרבנות ממשיכים מבחי' "לפני ה'", למעלה מבחי' חכמה.ג. והנה מצות ציצית שקולה כנגד כל המצות כי יש בה מבחי' שער רישיה, המשכה פנימית, גילוי התענוג בחכמה, והוא בחוטי הציצית, ויש בה ג"כ מבחי' התענוג עצמו, והוא לבוש הטלית. ובחי' עצם התענוג המקיף הוא עכשיו רק בבחי' אמונה ויתגלה לעתיד בזמן התחיה. ומפני שהתגלות התענוג עצמי הוא ע"י מצות מעשיות דוקא ולכן הגילוי הוא גם לגוף.מעט ביאור ע"פ אני דפ' ציצית (מז, ד)ב' פעמים אני קאי על מלכות דאצי' שנעשה כתר לבריאה, ובחי' כתר, בחי' אין שממנו תמצא החכמה. והנה, מבואר דלעת"ל יהי' להוי כדין וכדין, מלמטה למעלה ומלמעלה למטה, וי"ל שלכן יחיד המתפלל כופל אני ה' אלוקיכם, שקרי על השכר דלעתיד, שיהי' ב' הבחי' מלמטה למעלה ומלמעלה למטה, בחי' התורה ומצות. וזהו השייכות למצות ציצית שבהם ישנו חו"ג חוטי לבן ותכלת. עוד יש להעיר, שאני קאי על מהותו ועצמותו ית' ובחי' הוי' שהא בצמצום והתפשטות וכו', ומלמטה למעלה אני, מהותו ועצמותו הוא בבחי' אין 'אינו מושג, אך לעת"ל יהי' "אני אני הוא", שגם בחי' אין יתגלה למטה, בחי' אני.sichos.netSupport the show ★ Support this podcast ★

Visit us at www.ProjectLikkuteiTorah.com for more resources and sponsorship opportunities.ג. וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה', הנה המצות נקראים ציווי המלך, אך ע"י שבנ"י הם בבחי' זכרים ומשפיעים במצות הם ממשיכים במצות את בחי' אברים דמלכא, ע"י אתעדל"ת שמקיימים את המצוה רק מפני שהיא מצות המלך, ועי"ז נמשך במצות מבחי' שערות דא"א. וזהו "ועשיתם את כל מצותי", ורק שמפני מפני שבנוגה ישנו טוב ורע לכן "לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם". וזהו "והייתם קדושים לאלוקיכם", ד"קדוש" הוא בחי' שערות כמו בנזיר, והו"ע המשכת שערות דאו"א.אני הוי' אלוקיכם (מו, ב) נמשך לדרוש דלעילאני הוי' אלוקיכם הוא האתעדל"ע שלפני האתעדל"ת - בחי' קדושתי (אתעדל"ע) שלמעלה מקדושתכם (אתעדל"ע שנמשך על ידי אתעדל"ת) - שפועל אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים, אתעדל"ת, ואח"כ ישנו אני הוי' אלוקיכם, והוא האתעדל"ע שנמשך על ידי אתעדל"ת.ד. ומזה יובן מאחז"ל שקורח טען טלית שכולה תכלת פטורה מן הציצית, דטלית הוא אור מקיף וציצית הוא אור פנימי, ודוקא על ידי הציצית בא האור בפנימיות, ופועל אהוי"ר. וזה יובן בתוס' ביאור ע"פ המבואר לעיל שהתכלת הוא בחי' גבורות דאבא שפועל שהיש יהי' בטל.אני ה' אלוקיכם (מו, ד)אמרו חז"ל בכל מקום שנאמר "אני ה'" פירושו נאמן לשלם שכר. צריך להבין מהו ענין השכר בתחה"מ, שלאחרי שהנשמות הם בגן עדן יצטרכו להתלבש בגוף. ומדוע השכר בתחה"מ הוא לכולם בשוה (דלא כג"ע שבה ישנו ריבוי מדריגות שונות). הנה, המצות הם בחי' תענוג העליון, והנה, כל התענוגים הגשמיים משתלשלים, בבחי' פסולת, מהתענוג העליון. ותכלית ירידת הנשמה למטה הוא כדי שיהיה יתרון האור הבא מן החושך, שמתחילה נהנה מתענוגי עוה"ז, ומזה נעשה צימאון מהריחוק, ויבוא לאהבה רבה, וזהו בחי' רעש גדול של האופנים.sichos.netSupport the show ★ Support this podcast ★

Visit us at www.ProjectLikkuteiTorah.com for more resources and sponsorship opportunities.ג. והמשכה זו להיות אוא"ס בא בבחי' שערות תלויה בעבודת האדם, וזהו למען תזכרו, שתהיו אתם בחי' זכרים המשפיעים בחי' גילוי זה. ולא תתורו גו' אשר אתם זונים, שהזונה להוטה אחרי זרים. וזהו ועשיתם אותם, שמפני שנעוץ תחילתן בסופן לכן ע"י אש ה' נעשה בחי' דכר.ביאור (מה, ב)נהורא תכלא הוא בחי' מלכות דאצי', שפועלת ביטול בעולמות בי"ע שהם נפרדים, עד"מ מנהורא תכלא של הנר שהוא ע"י ששורף ומכלה דבר זר. ונהורא חיורא הוא האור דחכמה שמתפשט בספי' דאצי' שאינם דבר זר. (וזהו שהמרגלים אמרו "ארץ אוכלת יושביה", אך הם נתכוונו לרעה, אך באמת זהו טוב כי הכילוי הוא לבחי' הקליפה, אך לבחי' הקדושה הנה הביטול הוא תכלית שלימות מציאותם).ב. המשכה זו שיהי' הביטול נמשך לבחי' יש הוא בחי' גבורות דאבא. והוא ענין התכלת, ולכן בזמן הזה אין תכלת לפי שלגודל מעלתו שהוא בבחי' חכמה אינו יכול לירד ולהתגלות בזמן הגלות. והנה, שורש ההמשכת דאוא"ס בחכמה הוא מבחי' שערות, והוא ענין חוטי הלבן.sichos.netSupport the show ★ Support this podcast ★

Visit us at www.ProjectLikkuteiTorah.com for more resources and sponsorship opportunities.ג. וזהו שמלמדין את העובר שבמעי אימו את כל התורה כולה ואח"כ בא מלאך וסטרו ומשכחו, שהלימוד הוא שיהי' אור מקיף עליו, ואח"כ בא מלאך וסטרו כדי שיהי' עבודה בכח עצמו, אך מ"מ נשאר רשימו מהאור מקיף ועי"ז יכול להפוך חשוכא לנהורא. וזהו וראיתם אותו וזכרתם גו' שב' הזכירות קאי על תכלת ולבן, מצות עשה ומצות לא תעשה, ועי"ז והייתם קדושים לאלוקיכם, שגם האהבה ויראה שבכם יתעלו האור המקיף בחינת קודש העליון.קיצור הענין: כוונת הכתוב להזהיר את האדם להיות לזיכרון גודל מעלת מצות מעשיות שמהם נעשה לבוש מקיף לנשמתו, ושרשו ומקורו מאור מקיף העליון.ביאור (מד, ב)להבין ענין הלב, הנה איתא הלב מבין הלב שומע. הנה איתא בכתבי האריז"ל שיסוד אבא הוא בלב בחזה. וענין יסוד הוא שכל משפיע משפיע מבחי' תחתונה שבו לבחי' שלמטה ממנו, וזהו בחי' יסוד אבא בתוך יסוד אימא ומשניהם נעשה מוחין לז"א. והנה כשמתגלה מהשכל ללב הנה הלב הוא קיומו של הדבר, שדוקא כשהדבר בא בלב אזי לא יזוז ממנו לעולם, ולכן צריך תמיד ללחום מלחמת השכל עם הלב להטות אותה לההתבוננות בגדולות ה'. והנה מהלב נעשה לאה ורחל, בחי' מחשבה ודיבור. ומאחר שהשכל יוצא מהמוח ללב לכן יש בלב כל הבחי' דראי' שמיעה והבנה.והיה לכם לציצית (מד, ג)כנס"י נקראת כלה, בחי' אישה כי מאיש לוקחה זאת. דהנה אשה היא אש ה', בה' נברא עוה"ז, ה' הוא ה' מוצאות הפה, בחי' הארה. והארה זו הוא נמשך לכנס"י להיות נמשך בהם אש ההתלהבות להיכלל באור אין סוף.אך החיות נמשך להיות נבראים מאין ליש, ןא"כ מאין יש בהם הכח לבחי' ביטול והתכללות. ועל זה אמר הכתוב כי מאיש לוקחה זאת, בחי' יו"ד, חכמה עילאה, הנמשך ע"י קיום המצות.ב. אך הנה המשכת חכמה עילאה בעולמות מאיר ונמשך מאו"ס. דהנה להיות גילוי אוא"ס בחכמה הוא ע"י בחי' שערות. וזהו והיה לכם לציצית וראיתם אותו, שקרי על הצמר בחי' שערות אלא שהוא בגון תכלת, בגון שנעשה מנהורא תתאה הנאחזת בפתילה, ועד"ז הארה זו נמשכת לעולמות שהם בחי' יש לפעול בהם הביטול.sichos.netSupport the show ★ Support this podcast ★

Visit us at www.ProjectLikkuteiTorah.com for more resources and sponsorship opportunities.ביאור (מג, א)ענין רצונו של מקום, הנה מקום הוא בחי' ממכ"ע, וכתר דרחל הוא באצי', אך ט"ס שלה ירדו לבי"ע, אך מחצות לילה היא מזמרת בתושקה לעלות לשרשה, וכמ"ש למען יזמרך כבוד, דדוד הי' מרכבה לבחי' מלכות. אך מ"מ נקרא זה אין עושין רצונו של מקום שאין בזה אהבה לבחי' סובב, וזהו ואספת גנך, שעוסק בבירור המקום, משא"כ לעתיד לבוא שאז יהי' ועמדו זרים ורעו צאנכם אך בנ"י יהיו למעלה מבחי' מקום ותיקון המקום, אלא קשורים לבחי' סובב. וזהו ענין מקושש, כמבואר בבחיי שהפריד את בחי' קו, בחי' מלכות, משש ספירות עליונות, היינו שחשב שעזב ה' את הארץ בידי הכוכבים ומזלות, משא"כ בבנ"י נאמר עם זו, שמקשרים את בחי' ז', מלכות עם ו', ז"א. וזה ענין המקושש שהפריד עץ החיים מעץ הדעת.והיה לכם לציצית (מג, ג)להבין ענין ב' זכירת הללו. הנה ציצית הוא מלשון ראי' כמו "מציץ מן החרכים". שיאיר ויתגלה בחי' גילוי אלוקותו ית'. ולזה לא די בהסתכלות העינים, בחי' חב"ד, כי המוחין הם בקרירות וכבדות ואינם פועלים שינוי עד שיבוא לבחי' נקודת הלב, בחי' אש העולה למעלה. וכל שינוי הוא ע"י אש, וכמו מצרף לכסף וכור לזהב. וזהו ענן ציצית, דלבן הוא בחי' אהבה כרשפי אש (לבן הוא בחי' בינה מקור האהבה כרשפי אש) ותכלת הוא החי' יראה ופחד בלב.ב. וזהו "פשטתי את כתנתי איככה אלבשנה רחצתי את רגלי איככה אטנפם", דכדי שיהי' בחי' "פתחי לי" ע"י תשובה צריך להיות תחילה בחי' "אטנפם", להיות ממארי דחושבנא על עניניו הלא טובים ונבזה בעיניו. ובחי' "אלבשנה" הו"ע לבושי תורה ומצות. ויובן בהקדים שמשה רצה להיכנס לא"י כדי לקיים מצות מעשיות, דבענין המצות נאמר "מבלי אשר לא ימצא האדם את המעשה אשר עשה האלוקים מראש ועד סוף", היינו שגם בסוף - בחי' מעשה - הוא גם בחי' ראש, דישנו מעלה במעשה. ועד"ז בענין לבושי המצות, שאך שהם בבחי' מעשה מ"מ הם בחי' מקיף על האדם. והנה, כשם שאי אפשר להיות ציצית בלא בגד, כך אי אפשר להיות בחי' אהבה ויראה, בחי' תכלת ולבן, ללא קדימת מצות מעשיות.sichos.netSupport the show ★ Support this podcast ★