Short Daf Summaries - Project Likkutei Torah

Visit us at www.ProjectLikkuteiTorah.com for more resources and sponsorship opportunities.Support the show (https://www.paypal.com/donate?hosted_button_id=SVCNKGSMCEANE) ★ Support this podcast ★

Visit us at www.ProjectLikkuteiTorah.com for more resources and sponsorship opportunities.The Idea of Achshveiroish isAch- The way Godliness has a great decent into Malchus in a way of jumping And also the sparks which have been refined and this is because Malchus is Rosh is poor has nothing but it’s source is very high.The Idea of Porus and Moduy is the idea of Torah which is like a piece of bread that in order to get energy from it you have to cut it into Pieces- A specific Energy Whereas Moduy is referring to Torah like a garment which surrounds the person in a general way.This was the story of Purim Homon didn’t like we were one like it says “There is one nation” and the victory came about through having self sacrifice to not deny our belief in Hashem’s oneness. This is what it means we fulfilled what we accepted- By the giving of the torah we only accepted it because of our Soul and by Purim our bodies also wanted the Torah. By Purim the Level of Ma Refined Bun- The sparks which are contained in the world from Tohu. This Is what it means oo Ma Higiya al Kocho that Ze is Godliness in a revealed way like Ma the way it is in Atzilus whereas Koy is just a ray- a comparison the way it goes into Breiyah. By Purim had the revelation of Atzilus coming down in a revealed way.Sometimes Megilla called Sefer Sometimes a letter as on one hand it is eternal like a scroll but the Godliness to come down here is only necessary to refine the sparks and bring them up from the exile but after exile the revelation is not needed and goes back to it’s source in this sense Megillla is a letter it is just for the time being like a letter after you read it you throw it out.Support the show (https://www.paypal.com/donate?hosted_button_id=SVCNKGSMCEANE) ★ Support this podcast ★

Visit us at www.ProjectLikkuteiTorah.com for more resources and sponsorship opportunities.Support the show (https://www.paypal.com/donate?hosted_button_id=SVCNKGSMCEANE) ★ Support this podcast ★

Visit us at www.ProjectLikkuteiTorah.com for more resources and sponsorship opportunities.Support the show (https://www.paypal.com/donate?hosted_button_id=SVCNKGSMCEANE) ★ Support this podcast ★

Visit us at www.ProjectLikkuteiTorah.com for more resources and sponsorship opportunities.Support the show ★ Support this podcast ★

Visit us at www.ProjectLikkuteiTorah.com for more resources and sponsorship opportunities.Support the show (https://www.paypal.com/donate?hosted_button_id=SVCNKGSMCEANE) ★ Support this podcast ★

Visit us at www.ProjectLikkuteiTorah.com for more resources and sponsorship opportunities.Support the show (https://www.paypal.com/donate?hosted_button_id=SVCNKGSMCEANE) ★ Support this podcast ★

Visit us at www.ProjectLikkuteiTorah.com for more resources and sponsorship opportunities.Support the show (https://www.paypal.com/donate?hosted_button_id=SVCNKGSMCEANE) ★ Support this podcast ★

Visit www.projectlikkuteitorah.com for more resources and sponsorship opportunities.Ki SiSo-Daf 111 in Tora OhrThe Possuk says when Moshe will count the Jewish people each person should give a half Shekel for Atonement.Moshe like a shepherd strengthens our faith that it should be in an internal and strong way. Moshe accomplishes this through Daas- Giving us knowledge in Hashem like concepts that we are nothing compared to him. This is what it means Ki Sisa Es Rosh-That Moshe “picks up our head”-He gives us knowledge in Godliness so our belief should be in an internal way. Just like it was in the Beis Hamikdash that the Machtzis Hashekel went towards the Sacrifices and there was a fire from above in the shape of a lion which would consume the sacrifices and through this our animal soul was included in Godliness. This is achieved nowadays when we don’t have sacrifices through davening when we think about Hashem’s greatness and how Hashem is one even after Hashem created the world you will yearn to be included in Godliness.This is what it means To refine silver-1st you think in Psookay Dzimra and Krias Shema about the greatness of hashem and how could I go against him and in each part of davening the course bad is refined until by Shnone esray what is refined is the most subtle bad E.G. that you are an existence and the whole person becomes nullified to Hashem while saying Slach Lonoo- Please forgive us while saying Shmono Esray.This is what it means there is blemish in the Eye which only the Jews regard as a blemish- for a non-Jew for him to think about Hashem and not to effect his mind and heart is Ok as he is rooted in the Achrayim-Just an external energy- He doesn’t receive Godliness in a direct way. But for a Jew not to be affected by Hashem’s greatness in his mind and heart when routed in Hashem’s Essence is a big issue.It says Bshekel Hakodesh without a Vov- Which is the the level of Chesed Hoelyon which arouses us which is higher than Sovev and Mamlay. And then bring Gold Silver and copper which represents The Korbonos/Davening Good deeds and Torah which brings everything up this influence which comes from above is like a scale when have half on one side and when put something on the other side the thing is raised up. Raises up our work and we are completely refined and the bad itself is transformed the good. It says the poor and rich give all the same as this revelation from above come equal to everyone both those rich and poor in Mitzvos.Short Summary- Moshe Gives us knowledge in Hashem so we can feel nothing compared to him and become nullified thus getting rid of all the bad inside ourselves and have yearning for Godliness and Hashem gives you a revelation from above which inspires the Person.Support the show (https://www.paypal.com/donate?hosted_button_id=SVCNKGSMCEANE) ★ Support this podcast ★

Hosafos of Parshas TetzavehVisit us at www.projectlikkuteitorah.comSupport the show (https://www.paypal.com/donate?hosted_button_id=SVCNKGSMCEANE) ★ Support this podcast ★

Visit us at www.projectlikkuteitorah.comHosafos of Parshas Yisro1. Every parsha that starts with - “vayidaber H’ [...] lemor” (Hashem spoke … to say) is the concept of repeating each and every word of the king, i.e. kesser, which is above middos. The days of sefira are a rectification through a hamshacha from the pnimi (inner) of kesser. Shavuos is makif (surrounding) of kesser. Kesser is the medaber (speaker), malchut is the dibur - speech. 2. Why is the Torah called weakening and strength?Kesser is the letters of kares (cutting off), as in, all your enemies will be cut off. The Torah comes from kesser and therefore weakens the sitra achara (other side).And Torah gives strength to the Yiddin. Along with strength, Hashem gives His nation peace, of which there are 2 types, above (oneness, connecting ma’atzil to ne’etzalim) and below (multitudinous, connecting atzilus to beriah). This corresponds to the two crowns given at Mt. Sinai, one of kesser of atzilut, and one of malchut of atzilut (kesser of beriah).3. This is in the third month they arrived at the Sinai midbar (desert). I.e. the shine of kesser drawn from Shavuos. From the beginning of Sivan on, i.e. when malchus is ‘complete’, these days receive from kesser. Kesser is the bitul known as midbar, where there’s no rulership to the hitzonim (externalities). They then traveled from Refidim, i.e. refion (weakness) of hands, of the other side.4. & this is Anochi Hashem Elokeicha asher hotzesi m’eretz miztrayim. Mitzrayim (egypt) is meitzar yam, limit of the sea, tzimtzim of malchus, a contraction concealment, of BYiA. This going has 2 levels: an arousal from below during sefira, and the shine of kesser from chag shavuos which weakens and cuts off.Kesser is oneness, above middos, like the single point of the moon at the beginning of the month. And talmud torah is through speech! Speech is rooted in bechirah and ratzon, a spreading out of will called kesser, into the 7 middos. Shavuos is one day because there is only 1 ratzon pashut (straightforward will) - matan torah. Support the show (https://www.paypal.com/donate?hosted_button_id=SVCNKGSMCEANE) ★ Support this podcast ★

Support the show ★ Support this podcast ★

To sponsor an entire week of content, please email [email protected] Maamar of the Hosafos of Parshas ShmosTo understand the Joy of a Bride and GroomSupport the show (https://www.paypal.com/donate?hosted_button_id=SVCNKGSMCEANE) ★ Support this podcast ★

To sponsor an entire week of content, please email [email protected] the show (https://www.paypal.com/donate?hosted_button_id=SVCNKGSMCEANE) ★ Support this podcast ★

To sponsor an entire week of content, please email [email protected] 104.-105. Tora Ohr By the Exodus from Egypt we received:From the level of Pnimiyus (Hashem wants to give energy and givs in direct way)Hashems energy goes down to Chochmah (wisdom) although more contracted then before when was in a place higher then chochmah but now Pnimiyus Arich is revealed. Whatever is higher goes lowertherefore reveal Arich through Mitzvos like your intellect although contracts the will it reveals what you want.Ois DaledThe Shvotim (Tribes) need someone higher (Yosef) to refine them. The tribes were on the level of Arich of Briya. Yosef was rooted in Atzmoos and was able to only allow energy to go to holiness thus avoiding the issue of trying to get rid of the impurity’s holiness through holiness when the whole energy of impurity in the 1st place is through feeding off holiness.Like Yosef Torah and Mitzvos come from Pnimyus Arich the refinement comes from Atzmoos where only holiness can receive energy.Yosef was sold as a slave to Egypt to refine it through interpreting the dream of baker it caused him to be hung the butler to be promoted thus elevating all sparks of holiness which was a preparation to giving the Torah.There were 3 offices of the Paroh:The Butler-Symbolizes kindness-in the body the windpipe bringing down from brain to heart intellect and voice.Potifur – Slaughterer symbolizes Gevurah in the body symbolizes veins the most refined best blood goes from heart to head.Baker- Combines Chesed and Gevoorah in body is the food pipe bread is from Chesed but turns into blood-Gvoorah these 3 levels are in the service of hashem:Windpipe-Understand Torah and bring down and in Davening think how nothing to hashem and bring love to hashem in davening in your heart.In general, these 3 offices correspond toPositive CommandmentsNegative CommandmentsChesed of AtzilusEach of us like Yosef we can do good and stay away from bad and refine the world.Yakov said I took from the Emori with my arrow and bow. The idea is when enemy is close and easy to see you use a sword=Get rid of the bad.But when enemy is hard to see and far away you use big light to see the enemy. In spiritual terms you need to reveal the 13 Attributes of mercy to reveal even a bit of bad. You also need to use a bow which the idea is just like a bow the more push towards self the further it goes so to the more you humble yourself the more you will be able to subdue the bad which is at a distance.Support the show ★ Support this podcast ★

To sponsor an entire week of content, please email [email protected] Daf 103 Torah OhrJoseph and the other tribes had different sources and different roles. Yosef’s soul is from higher, from Atzilut, his role is to counteract Paraoh and his ministers. Hence why he was given ‘shechem ehad al aheicha‘ beyond his brothers because of his higher source. 2 ways to do this - the sword and the bow. Onkelos translates prayer and beseeching. This corresponds to close combat, i.e. what can be achieved through Shema - 248 including 3 words repeated twice - gematria romach (a spear). What can help us with evil/ego right in front of us, separating us from Hashem? The shema! When we think about Hashem’s oneness, that negates us being separate from Him. But when it’s more subtle (further away), we need a bow, i.e. beseeching. The idea being - when there’s something we need, and we need to ask for help, we need to humble ourselves and bring ourselves low. Which is the idea of the humble asking help of Hashem in the Shemoneh Esrei prayer. This reaches further than the sword/Shema, to get rid of further away evil/concealment of Gdliness.Next maamer [on the same topic]:Yosef is clearly higher than the other tribes, but they didn’t realize this since they are from within the limited worlds looking up to Hashem, and Yosef is from atzilus, is looking down from the world of clear Gdliness, to gift and help. They’re trying to refine from within (the name ‘Bahn’ in kabbala - 52) and he’s trying to refine from above (shem ‘Mahn’ - 45). Hashem is beyond all description/details in His essence, but us calling Him (wise, kind, merciful, etc.) by a name creates that reality. Only at the state of malchut can there be something independent outside of Hashem (e.g. calling Him by a name). Therefore this is where Tohu (the shattered world of chaos as explained elsewhere) comes from. Beyond malchus there is only pure Gdliness (Yosef), and the shvatim are the extension of malchus into the lower worlds called BYiA. However, Yosef can have a disadvantage, which is that when deeply concentrated on something, or far from anything external, they lack awareness of that external world, much like an unnoticed spider making a web in a palace. When the light is directed downward, by contrast, to be received in a limited amount in a specific way in a container for it, then it won’t veer off externally to where it doesn’t belong (i.e. blocking the energy of Paraoh that Hashem’s light should only come down to where it belongs… the story of the Exodus from Egypt). And thereby we could have Matan Torah (giving of the Torah - Hashem’s will and desire)… As a result of Hashem’s energy only going where it should. If there was only desire beyond detail, this wouldn’t matter. Hence why Yosef’s job is to ensure that Paraoh is blocked off.Support the show (https://www.paypal.com/donate?hosted_button_id=SVCNKGSMCEANE) ★ Support this podcast ★

To sponsor an entire week of content, please email [email protected]“And now, I assign to you one portion more than to your brothers, which I wrested from the Amorites with my sword and bow.”Q1: What’s the meaning of “schem”?Q2: Where do we mention that Yaakov waged wars?Q3: We describe the Shevatim as ascending, and Yosef as descending. Why?Hashem Himself is beyond relating to the world (i.e. is beyond Sefiros, which are Hashem’s means of interacting with things removed from His Essence). And yet, Hashem has the capacity to relate to things “outside of” Himself; the Sefiros exist in abstract form in Hashem Himself. However, in order to elicit these Sefiros (i.e. yichud oros v’keilim d’Atzilus), there are two stages: Isarusah Delesata and Isarusah Delieilah, which are represented by the Shevatim and Yosef, respectively. “Shchem”= the divine energy provided for non-Jews. Although this level of Divine energy is what obscures the Divine Presence in this world, when Moshiach comes, we will all appreciate the Divine nature of reality, and will thus be “One portion” (“shchem echad”). Prior to this, we must first sever our 1) prioritization of physical pleasures and 2) our sense of ego, which prevents us from recognizing Hashem’s presence (“asher lakachti miyad haEmori… cherev pipiyos”). This “severing” comes through our avodah [the following is a chart of the symbols used to describe 1) the pathways between the physical mind and heart/body; 2) the “direction of influence”; 3) the Sefirotic equivalents 4) the negative manifestations of these; 5) the positive manifestations of these]:Trachea= Mind-to-Heart= Sar Hamashkim= providing Kelipah with energy. Torah/Hisbonenus b’Sovev= Mitzvos AsehEsophagus= Mind-and-Heart= Sar HaOfim= The Middle Man (Emori)= Evil Thoughts/Deeds of Bnei Yisroel. Spoken Words of TorahVeins= Heart-to-Mind= Sar Hatabachim= eliciting energy for Kelipah. Ahavas Hashem= Mitzvos Lo SaasehTorah and Tefillah are the two sides of the sword which sever the flow of energy directed towards Kelipah.ConceptsThe difference between Yosef and the Shevatim: Top-Down vs. Bottom-UpAll energy given to Kelipah stems from our thoughts and behaviors. The ways in which we sever our obsession with the physical, the flow of energy to Kelipah, and thus foster our ability to experience Elokus.Support the show (https://www.paypal.com/donate?hosted_button_id=SVCNKGSMCEANE) ★ Support this podcast ★

To sponsor an entire week of content, please email [email protected]ובזה הנערה באה (ק, ב)"ובזה הנערה באה גו'". ובזה היינו העמוד שבין געה"ת לגעה"ע, והעמוד הוא בחי' ביטול, שכל עלי' הוא ע"י הביטול. וזהו שארז"ל "מיכאל מקריב נשמותיהן של צדיקים", שהנשמה מקבלת עזר וסיוע מהמלאכים כדי לעלות. אך אסתר "לא ביקשה דבר", כי אינה צריכה לעזר מהמלאכים. "כי אם את אשר יאמר הגי", לשון "הגיון ליבי", שהוא דיבור שבמחשבה שממנו מקבלים המלאכים.Support the show (https://www.paypal.com/donate?hosted_button_id=SVCNKGSMCEANE) ★ Support this podcast ★

To sponsor an entire week of content, please email [email protected]וביאור הענין, הנה מרדכי נקרא "איש יהודי" אף שהי' מבנימין, כי מרדכי משפיע ביטול זה לכל ישראל. והנה, מרדכי הוא בחי' "מירא דכיא", בחי' מור שנעשה מדם חי', שמרדכי הוא בחי' הביטול דחכמה, ובחכמה אתברירו, והו"ע אתהפכא חשוכא לנהורא (ובזה יובן המחלוקת האם המור מותר באכילה, דתלוי בשאלה האם המור הוא בחי' בירור דאתכפיא או אתהפכא). והנה, המן הוא בחי' גסות הרוח, ולכן רצה להרוג את כל היהודים שהם בחי' ביטול, דמס"נ הוא למעלה מטעם (שלכן לא נזכר בתורה טעם על מסירות נפש, אלא טעם על האהבה), והמס"נ נמשך להם ממרדכי.ועפי"ז יובן מארז"ל "חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע", ששמחת פורים היא עצומה ויתירה מהשמחה דיו"ט. דשמחת יו"ט הוא המשכת מלמעלה מהשתשלשות בהשתלשלות, אך מפני שבא באות יו"ד דשם הוי', "רננו צדיקים בהוי'", לכן ההמשכה היא מוגבלת, משא"כ בפורים הנה ע"י המס"נ שלמעלה מטו"ד הגיעו למעלה מהשתלשות, ולכן השמחה הוא למעלה מהגבלה ולמעלה מהדעת. אך מ"מ פורים מותר בעשיית מלאכה, כי שביתה הו"ע עליית העולמות, אך עלייה שייך דוקא בהארה, סדר ההתשלשלות, אך לגבי מהותו ועצמותו, שאינו בגדר עלמין, הנה מעלה ומטה שוין. ולכן בפורים מותרים בעשיית מלאכה.Support the show (https://www.paypal.com/donate?hosted_button_id=SVCNKGSMCEANE) ★ Support this podcast ★

To sponsor an entire week of content, please email [email protected]חייב איניש לבסומי בפוריא (צח, א)להבין מפני מה שמחת פרים גדולה יותר משמחת הימים טובים, אף שהימים טובים נעלים מפורים שהרי מלאכה אסורה ביו"ט. ויש להקדים שבזמן מ"ת "כפה עליהם הר כגיגית", ו"מכאן מודעא רבה לאורייתא", אך "הדר קבלוה בימי אחשורש". והענין דהתורה נקראת משל הקדמוני, כי התורה שלמטה היא משל לבחי' התורה בג"ע התחתון ובג"ע העליון, ועד"ז כל ענין התורה הוא בחי' חכמה שהוא משל וכלי לאוא"ס.וזהו שארז"ל "אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו", כי ללא המשל אינו יכול להשיג את הנמשל. וזהו שאמרו חז"ל שמי שיכול לעסוק בתורה ואינו עוסק עליו נאמר "כי גו' בכרת תיכרת", כי אף שלחבירו די המשל דפרק אחד שחרית כו' מ"מ הוא צריך משל גדול יותר לערך ההשגה שיכול להשיג (או שלזה שאינו יכול לעסוק הנה הקב"ה ישלים לו לבוש ומשל להשיג מה שצריך להשיג).והנה, ישראל זכו למ"ת ע"י שעבוד מצרים וע"י שהקדימו נעשה לנשמע, מפני שאי אפשר להיות המשכה מאוא"ס ללא ביטול. אך איך באו לביטול גדול כזה הנה זהו ע"י "כפה עליהם הר כגגיגת", "הר" הוא בחי' האהבה העליונה לבני ישראל, "וימינו תחבקני", ועי"ז "כמים הפנים לפנים" נתעורר האהבה בלב בנ"י בכלות הנפש לה', בחי' כלה. אך ביטול זה לא הי' מצד עצמם אלא מצד הגילוי מלמעלה ודוקא בימי אחשורוש הי' לכל בני ישראל מסירות נפש מצד עצמם, וזהו "הדר קיבלוה בימי אחשורוש".Sichos.netSupport the show (https://www.paypal.com/donate?hosted_button_id=SVCNKGSMCEANE) ★ Support this podcast ★

To sponsor an entire week of content, please email [email protected]ביאור על הנ"ל (צז, א)ענין קיים אברהם אבינו את כל התורה כולה עד שלא ניתנה, הוא שהמשיך המשכות מאור הסובב, ע"י עבודתו ברצוא ושוב (דאים כח בנפד להכיל את אור הסובב אלא ע"י רצוא ושוב). אך לפעמים נחשב לו לגירעון שלא זכה לתומ"צ שניתנו בסיני. דהנה, ענין נעשה ןנשמעף הנה נעשה קאי על הכלים דתורה ומצות, ונשמע קאי על האורות. ויש ב' ביארים בהקדמת נעשה לנשמע. א': שהכלי ממשיך את האור, כמו הפתילה שבלעדה האש עולה למקורו. ב': שורש הכלים הוא מעולם התהו, ולכן הכלים הם למעלה מהאור.והנה, על המשכה זו דמתן תורה נאמר "כי תרכב על סוסיך", "סוס" בגמטריא ב' פעמים ס"ג. והוא ענין מלמטה למעלה, ומלמעלה למטה. מלמטה למעלה הו"ע העלאת ובירור הניצוצות שנפלו משם ס"ג לשם ב"ן, ועל ידי הבירור הם מתעלים למעלה מבחי' ז"א שהוא שם מ"ה. וענין מלמעלה למטה, היינו שנמשך גם למקום הקליפות לברר המדות לפי שהוא דוקא יכול לדחות החיצונים, משא"כ המדות עצמם אינם יכולים ליריד כל כך. ועד"מ שהאדם יכולך להבין בדעתו דבר ששונא אותו, כי ההבנה הוא בחי' מקיף את הדבר, משא"כ במדות, בחי' פנימיות, אין ביכלתו לסבול את הדבר ששונא אותו.וזהו "וקבל היהודים את אשר החלו לעשות", דבמ"ת הי' רק התחלת תיקון הכלים והמשכת האור, אבל בימי המן הי' קבלה גמורה ע"י המס"נ. וזהו "וקבל היהודים", לשון יחיד, כמו במתו תורה שבה נאמר "ויחן שם ישראל" לשון יחיד, כי בהעבודה שמצד השכל ישנו התחלקות, שכל אחד משיג ועובד כפי השגתו, אך ברעו"ד שלמעלה משכל שוים כל ישראל, ולכן נאמר "וקבל" לשון יחיד, בשעת המסירות נפש. אך לאחר שנתבטלה הגזירה הנה נאמר "וקבל" אך הקרי הוא "וקבלו", לפי שהמס"נ לא הי' בגילוי, אך הכתיב הוא "וקבל", כי הכתיב מורה על ההעלם, והמס"נ בכח ובהעלם ישנו בכל אחד תמיד.Sichos.netSupport the show (https://www.paypal.com/donate?hosted_button_id=SVCNKGSMCEANE) ★ Support this podcast ★

To sponsor an entire week of content, please email [email protected]ובבואה לפני המלך (צו, א)אמרו חז"ל "שית אלפי שנין הווי עלמא וחד חרוב", ובשית אלפי שנין ישנם ירידת ועליות, וכל העליות, גם העליות הכי מעלות הם רק מבחי' שם והארה. אך חד חרוב או בעלי' שאין עלי' אחריה בשמיטה זו. והנה בשית אלפי שנין העיקר הוא תורה ומעשים טובים, שבה ישנו רצון העליון, ורצון הוא חיצוניות התענוג. וברצון ובתענוג יש ג"כ כמה בחי', ופנימיות הרצון והתענוג הוא שאינו רוצה שום דבר לא לדבקה בו ית', בחי' "מי לי בשמים ועמך לא חפצתי". וזהו "יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים" - פנימיות הלב - "מכל חיי עוה"ב" - כי התענוג בגן עדן הא ע"י ההשגה. וזהו "ובבואה לפני המלך", עליית כנסת ישראל למעלה מבחי' מלך שהוא הארה, בהתעלות הרצון לדבקו בו ית' בכבודו ובעצמו. ואזי "אמר עם הספר ישוב מחשבתו".וביאור הענין, כל עובדת האדם בעוה"ז הוא לברר בירורים ע"י בחי' חכמה. והבירור הוא במחשבה, שע"י חשוב על הדבר הוא לוקח את הטוב ודוחה את הרע. ובחי' מחשבה - צירופי אותיות - נקרא ספר. וע"י עבודת הבירוריןם של האדם, הנה באתעדל"ת אתעדל"ע שהקליפה עולה לבחי' מחשבה ועי"ז היא מתבררת והרע נדחה - "ומשם אורידך", דהעלי' של הסט"א הוא רק כדי שידחה ע"י הבירור, כי בהיותה למטה אין תופסים מקום כלל כמשל הצואה שבבית הכסא שאין שמים לב אליה. והנה התעלותם לבחי' מחשבה הוא דוקא לאחר התעלות כנסת ישראל.וקבל היהודים את אשר החלו לעשות (צו, ג)וקבלו היהודים את אשר החלו לעשות. הנה אברהם הי' בבחי' הלול לנסוע הנגבה, בחי' רו"ש למדת אהבה. אך מעלת אברהם היה מצד נשמתו ולא כל אדם זוכה לזה. ולכל ניתנה התורה, רמ"ח מ"ע ושס"ה לא תעשה, בחי' רצוא ושוב. דהתורה ומצוות הם הכלי לאור האהבה. וידוע דשורש הכלי הוא למעלה מהאור. וזהו קיים אברהם את כל התורה כולה, שזהו מצד מעלת נשמתו שהיתה כלי לאור א"ס הנמשך בתורה, אבל המצות עצמן שהם מדאיגות עליונות. יותר, מלפני מלך מלך לבנ"י, הנה זה לא ניתן לאברהם.ועל המשכה זו נא ר יביאו לבוש מלכות, שהוא הלבוש דתומ"צ, וסוס, שמוליך את האדם למקום שמצד עצמו אינו יכול להגיע שם.והנה, המשכת אוא"ס החלה במ"ת, שאז היה התחלת ההמשכה, אבל בימי המן, וקבלת היהודים, הי' קבלה גמורה ע"י המסירות נפש, שזהו בחי' הודאה באוא"ס עצמו.Sichos.netSupport the show (https://www.paypal.com/donate?hosted_button_id=SVCNKGSMCEANE) ★ Support this podcast ★

To sponsor an entire week of content, please email [email protected]חייב אינש לבסומי בפוריא (צה, א)"חייב איניש לבסומי בפוריא כו'". אמרו חז"ל "אין השם שלם ואין הכסא שלם כו'". והענין, שכמו שבקדושה נאמר "אני ראשון", בחי' סובב כל עלמין, "ואני אחרון", בחי' ממלא כל עלמין, כך בעמלק ישנו בחי' "ראשית גוים עמלק", בחי' עמל, שורש ומקור הז' מדות רעות, ויש בחי' "ואחריתו עדי אובד", שהוא הסיום וההתגלות של כל אחד מהמדות רעות.והנה כתיב "כי חלק הוי' עמו", שבכל נפש ישנו בחי' שם הוי', ו' של שם הוי' הוא בחי' ו' מדות, אהבה יראה ורחמים, לתורה עבודה וגמ"ח.וה' של שם הוי', הוא בחי' ב' קוין מחוברים, בחי' מחשבה ודיבור, והקו הג' הנפרד הוא בחי' המעשה.ושורש ו"ה הוא י"ה, אות י' הוא ראשית למקור התהוות העולמות, ואות ה' הוא התפשטות אורך ורוחב. ואות י' פועל הביטול באות ה'. אך אם האדם מפריד את עצמו ואת מדותיו (בחי' אות ו') מהביטול אזי אין השם שלם. ומזה באים ז' מדות רעות. "ואין הכסא שלם", דענין הכסא הוא התלבשות התורה בדברים גשמיים, ולימוד התורה צריך להיות לשמה, להמשיך בחי' אחד בתורה, משא"כ האומר "אין לי אלא תורה", שהוא בחי' עמלק המפריד.והנה, העצה לבחי' עמלק הוא בחי' "יד על כס י"ה". יד, ללא ה"א הידיעה (דלא כמו "היד הגדולה" או "היד החזקה") הוא בחי' "ובני ישראל יוצאים ביד רמה", "יד רמה" שלמעלה מגילוי בעולמות ולמעלה משורש למקור בהתהוות, למעלה משם הוי'. וענין "יוצאים ביד רמה" הוא העלי' לבחי' תשובה שקדמה לעולם, ועי"ז אין עמלק יכול להעלים, אלא השם שלם והכסא שלם.והנה, ענין מצות לא תעשה הוא שיהי' גילוי שם הוי', ורמ"ח מ"ע הוא המשכת בחי' אוא"ס. והנה, מעמלק יצא המן, שמכסה על בחי' י"ה, וא"כ כד אתכפיא סט"א ואתהפכא חשוכא לנהורא נעשה המן בחי' לבוש וסוס להמשכת מ"ע. וזהו "מהר", כי בבוא המשיח נאמר "ואת רוח הטומאה אעביר", משא"כ עתה יכול להתברר.והנה, יום הכיפורים הוא כפורים, ורק שבפורים הגילוי הוא ע"י אכילה ושתי' וע"י יין המשכיר, ביטול הדעת.וזהו "חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן" - המכסה על י"ה, בחי' ל"ת, "לברוך מרדכי", בחי' מצות עשה, בחי' ו"ה, כי עולה למעלה מבחי' י"ה ומבחי' ו"ה. ובפורים מתגלה בחי' זו, והארה מזה מתגלה בקריאת שמע במס"נ באחד ואהבת.Sichos.netSupport the show (https://www.paypal.com/donate?hosted_button_id=SVCNKGSMCEANE) ★ Support this podcast ★

To sponsor an entire week of content, please email [email protected]ויושט המלך לאסתר (צג, ד)"ויושט המלך לאסתר את שרביט הזהב גו'". להבין השינויים בפרשה זו, שבפרשה שלמעלה נאמר "ויושט גו' את שרביט הזהב אשר בידו", ושם נאמר "ותגע בראש השרביט", ופה משמע שנתן לה את כל השרביט. ולהבין ענין זה בכל זמן מהו. הנה כנס"י נקראת "אסתר" כאשר האהבה הוא בהסתר ובבחי' מקיף.והנה, אמרו חז"ל שכל המועדים בטלים לעת"ל חוץ מפורים. והענין, דענין שבת ומועד הוא שאז הוא עליית העולמות והניצוצים נתבררו ע"י בנ"י, ועי"ז מתעלים נשמות ישראל, שהאהבה מתגלה בגילוי. וזהו "מי זאת עולה מן המדבר כתמרות עשן", "עשן" נעשה ע"י שהאד שורף את ההיפך ממנו, את הלחלוחית, וכך כשמתגלה אור האהבה בשבת ויו"ט הוא שורף ומכלה את הדבר ההיפך, בחי' הסט"א. "מקוטרת" נעשה מבירור הדברים הדקים, שאינם ההיפך ממש מהקדושה. "מור" הוא בחי' מרירות שנעשה לאיחר העלי' מם ההיפך, שעי"ז באים לבחי' "לבונה" שהוא השמחה. וזהו "ששה חדשים גו' ובתמורקי הנשים, ובזה הנערה באה אל המלך".והנה, כל העליות בשבת יו"ט נקראה נגיעה בראש השרביט, "שרביט" הוא המשכת אוא"ס ב"ה והוא חיות כל העולמות. והנשמה יכולה לגעת רק בקצה התחצון של השרביט שהוא ההתבוננות באור הממלא כל עלמין וסוכ"ע. אך ראש העליון הוא כשמתלהבת ומתלהטת מההתבוננות בעצמות אוא"ס, ש"לית מחשבה תפיסה ביה", ואינו בגדר עלמין כלל. וזה יתגלה לעת"ל דוקא בתחתונים. ומעין זה הי' בפורים שנתהפך לב אחשורוש לטוב, שהו"ע אתהפכא חשוכא לנהורא, ונגלה כבוד ה' במקום החושך דוקא.ולכן אמרו חז"ל שגם הלכות אינם בטילות, מפני שגם הלכות הוא בחי' רצון ה' שבא בדבר גשמי, שכשעוסק בצרכיו הרי אין זה מצוה, אך אם עושה זאת עבור חבירו, כגון שומר אבדה וכיוצ"ב, אזי זהו מצוה, וא"כ כשעושה מצוה בדבר גשמי ה"ז בחי' אתהפכא חשוכא לנהורא.ועם כל הנ"ל יבואר ענין אסתר. שבתחילה היא בבחי' "עולה מן המדבר", שהיא "בחצר הפנימית", שגם החצר הפנימית למדבר יחשב נגד בית המלך ממש. ואז היא בבחי' "ותגע בראש השרביט", שכל העליות הוא רק בבחי' "ראש השרביט", כנ"ל. אך אח"כ "ותפול גו' ותבך ותתחנן לו", הוא בחי' התעוררות רחמים רבים על ניצוץ אלקות שנתלבש בלבושים גסי הרוח מבחי' "רעת המן", ועי"ז מתהפך החושך לאור, ולכן "ויושט המלך לאסתר את שרביט הזהב", שיאיר אור ה' בגילוי למטה, "ותקם אסתר", בחי' "אשת חיל עטרת בעלה".ותוסף אסתר (צד, ג)ותוסף אסתר גו' ותפול לפני רגליו ותבך גו'. וצריך להבין מהו בחינת רגליו והלא אין לו דמות הגוף. אך הענין דנשמות ישראל נקראים בשם אסתר כאשר בחי' רחל - בחי' כצאן טבחה, שרוצה להתככלל במקורו - הוא בבחי' הסתר והעלם באדם, והסתר זה הוא בחי' "ביום ההוא".דהנה, יש בחי' "היום הזה" שהוא בחי' גילוי, כמו המלך שכל מדינותצ המלך בטלים אצלו מחמת שרואים את המלך. ועד"ז הוא גילוי אלוקות לאדם כאילו רואה. ושינו בחי' "לילה ההוא" שהוא העלם לגמרי, אך גם ב"לילה" יכול להיות "לילה הזה" כשהאמונה הזכה וטהורה היא בהתגלות כאילו רואה ממש.והנה, בחי' עמלק מלחמה להוי' מדור דור, מפני ששאר האומות, ושאר המדות רעות, מתבטלים לפני הקדושה. אך עמלק הוא בחי' גסות הרוח, שבא ע"י "מחשבת המן". והעצה לזה הוא ותפול לפני רגליו" היינו בחי' המלאכים הנקראים רגל (כמ"ש "שרפים עומדים ממעל לו"), וזהו "ותבך ותתחנן לו", להעביר מחשבות הרעות.Sichos.netSupport the show (https://www.paypal.com/donate?hosted_button_id=SVCNKGSMCEANE) ★ Support this podcast ★

To sponsor an entire week of content, please email [email protected] אך הנה ידוע שכל אחד רוצה תמיד לידבק בבורא ית' ומתאמץ וכו' אך אינו משיג שום דבר. ויש שוטים שנופלים מזה. אך האמת הוא שבגלות הו"ע "אברהם לא ידענו", שבחי' אברהם, ממכ"ע, אינו בהתגלות, אך "אתה הוי' גואלינו", שבחי' הי' הוה ויהי' הוא גואלינו. שגם עכשיו ה' עונה אך זהו בהתלבשות בטבע. דבדורות הראשונים היו מתפללים ונענים, אך עכשיו "ואני תפילה", שאני - כנס"י - תפילה - מלשון חיבור - להקב"ה. וזהו "ובמות אביה ואימה" - שזהו בחי' אברהם. וההתגלות הוא ע"י "ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש גו'" שקאי על ששה סדרי משנה, "מלכות" זה סדר זרעים, "תכלת" סדר מועד, כו'.כי אברהם לא ידענו (צג, א)להבין מ"ש בע"ח ש"בלילה ההוא נדדה גו'" הוא הארת יסוד אבא בנטקבא שלא ע"י ז"א. אך הענין שבין המאציל לנבראים צאיך להיות ממוצע, והוא עשר ספירות דאצי', וחכמה דאצי' היא בחי' הממוצעת, שיש בה מא"ס, אך יש בה גם חכמה תתאה, בחי' נברא, והוא השורש דחיות הנבראים שבבי"ע, שהוא בחי' הדיבור ממכ"ע.וצריך להבין איך נתהוה בחי' דיבור להחיות עולמות מבחי' חכמה עילאה. והענין, דהשפעת החכמה לדיבור הוא ע"י המדות. ובזמן הבית היו ישראל בבחי' פנים בפנים, שבפנים מאיר ומתגלה עיקר חיות האדם והחושים, ואז המדות ממשיכים למלכות בבחי' פנים את ההשפעה שקיבלו מהמוחין. אך כשחטאו ישראל כתיב "פנו אלי עורף", שרק אלוקים שהמדות נמשכים למלכות. והנה כשנאדם פונה לה' בבחי' פנים, ובהתעסקותו בגשמיות. הוא בחי' אחור, אזי ממשיך מלמעלה בבחי' פנים, "יאר ה' פניו אליך", "והנערה יפת תואר וטובת מראה".והנה, נזכר בעץ חיים שבזמן הגלות הנוקבא מקבלת מוחין שלא ע"י ז"א, והוא המשך אדם שמדבר דברי חכמה ללא שמתלבש תחילה במידות. דבזמן הגלות המלכות אינה מקבלת כדרך השתלשלות אלא מבחי' סובב, ולכן נאמר ואני תפילה, שהמלכות עצמה היא תפילה, לשון התקשרות, בחכמה עילאה.וזהו "כי אברהם לא ידענו", כי בזמן הגלות המדות אינן מאירים בגילוי. אך לעת"ל יהי' זו"נ שוים בקומתם, שני מלכים בכתר אחד.והנה פורים ויוה"כ שניהם ענינים המשכת יסוד אבא בנוקבא.והנה בזמן הגלות כל הניסים הם בהעלם, כי בזמן הבית כשהמדות הם בהתגלות, אזי מאיר הנס בגילוי, אך בזמן הגלות הנה הארת הסובב צריך לבוא בדברים תחתונים דוקא, בחי' לבושי הטבע.והנה אסתר עשתה הכל מעצמה בלי עצת מרדכי, כי בטח בה לב בעלה - בחי' מוחין - שתעשה הכל כשורה. ואסתר קירבה את מרדכי אליה כי הקליפה מתבטלת כשמתקרבת אל הקדושה. דהנה המן הפיל פור, כי רצה להתדמות לקדושה, בחי' הגורל דיוה"כ, ורצה לתלות את מרדכי כי רצה לקבל חיותו של מרדכי, אך "ונהפוך הוא" שבית המן ניתן למרדכי.Sichos.netSupport the show (https://www.paypal.com/donate?hosted_button_id=SVCNKGSMCEANE) ★ Support this podcast ★

To sponsor an entire parshah, please email [email protected]תוספת ביאור ע"פ יביאו לבוש מלכות (צב, ב)להבין ההפרש שביו תורה למצות מעשיות. דהנה מבואר שתורה הוא מבחי' פנימיות, והמצות - שהם בדברים גשמיים - הם מבחי' סובב שאינו בגדר השתלשות. אך לכאורה גם להיות החכמה מבחי' א"ס הוא בחי' יש מאין שמבחי' סוכ"ע.בהקדים, שיש ב' מיני המשכות מאוא"ס, הארת הסובב שהוא מחי' את כל העולמות. והנה, מבחי' הסובב לא הי' המשכת להיות י' ספירות, שמפני שהרצון הוא א"ס לכן הי' נמשך ספירות אין קץ. ומה שנאצלו י' ספירות הוא ע"י הצמצום וקו וחוט. אך להיות הגבלת החכמה בבחי' כלי, שתכלה בחי' חכמה ותתחיל ספירה אחרת הוא מחמת אוא"ס הסובב, כי רצון העליון הוא להיות כלי מגביל לבחי' חכמה כדי שתהי' ספירה אחרת בכדי שיתקיים המחשבה דאנא אמלוך. ואףך שאור הסובב הוא מבחי' בלי גבול, מ"מ הכלי נעשה מהכאת אור מקיף באור פנימי, ומשניהם יחד נעשה הכלי. נמצא שהתהוות החכמה הוא ע"י הצמצום ומקום פנוי, ורק שאחר שנתהוה בחי' חכמה הנה בחי' הסובב נותן לה כלי המגבילה.ובזה יובן ההפרש בין החכמה ליש הגשמי, דמרוחניות החמכה נשמך החכמה המלובשת בגשמיוצת, דהחכמה עצמה נמשכה מרוחניות, אך לא הגשמיות ממש, דמהןת הגשמיות נתההוה מאור הסובב, להיות יש גשמי כלי ומגביל לבחיק הרוחניות. ולכן דוקא על ידי האתרוג גשמי יעורר למעלה מעלה מאוד. וממוצא דבר נשמע מעלחת המצות מעשיות שהם המגסילים קדושה בדבר גשמי זה, והכח להדבלה זו הוא מבחי' סובב, וגם מהות הדבר גשמי נמשך ג"כ מסובכ"ע. משא"כ הארת חכמה עילאה אין בה הארת הסובב אלא להגביל היש, אבל מוהתה נמשך מהקו וחוט.ומרדכי יצא מלפני המלך (צב, ד)פורים הוא כמו יוה"כ, שהוא ענין העלאה, וההעלאה - אך שישנו עוונת המבדילים - הוא ע"י העליק למעלה ששם כחשכה כאורה, וההעלאה הוא ע"י שביוה"כ הוא בחי' מ"ת דלוחות שניות, והלוחות הוא בחי' פנים בפנים, שרצונו קשור לה', וכל עניני הגוך הוא בבחי' אחור, בלא לב ולב.Sichos.netSupport the show (https://www.paypal.com/donate?hosted_button_id=SVCNKGSMCEANE) ★ Support this podcast ★

To sponsor an entire parshah, please email [email protected]אך בחי' הלבוש וכתר מלכות צריכים לבחי' סוס, והוא בחי' צירופי אותיות התורה. וכל זה נמשך בפורים שאז קבלו מה שהחלו במתן תורה.אך להבין מ"ש "ויקח המן את הלבוש ואת הסוס", מאין זכה לבחי' הללו? הנה, המן הוא בחי' גסות וחוצפה המגביה עצמה בבחי' מקיף, "המן מן התורה מנין דכתיב המן העץ", ויש המן לאחר הבירור והוא ענין ההגבהה בדרכי ה', ליבו למעלה, בחי' תשוקה וצימאון לעלות למעלה, שדוקא ע"י ההעלאה יכול להיות בבחי' ביטול והמשכה, בחי' ליבו למטה. והגבהה והתנשאות זו הוא בחי' המן לאחר הבירור, והוא בחי' הלבוש וסוס, משא"כ בחי' כתר אין בלעו"ז בחי' זו, ששם הוא בבחי' ביטול רצון לגמרי.ביאור על הנ"ל (צא, ב)התורה היא פירוש וביאור המצות. דשורש התורה היא מוחין סתימין שבכתר, אך שורש המצות הם בכתר שבכתר, בחי' חיצוניות הכתר שאינו בא לידי גילוי כ"א בחיצוניות, ע"י משל.והנה, על הכתר והמוחין מלביש בחי' לבוש, ה' מלך גאות לבש, בחי' אוא"ס המקיף את כל מקום החלל, ומאוא"ס נעשה התהות הכלים, דהתהות מאין ליש הוא דוקא מאוא"ס עצמו שהוא כל יכול. והנה שורש המצוות הם בכתר שבכתר, בחי' חיצוניות כנ"ל, ולכך הן מלובשות בגשמיות ממש, משא"כ התורה שרשה מבחי' פנימיות הכתר, בחי' פנימיות, ולכן יש מעלה בתורה שהיא בחי' פנימיות, ויש מעלה במצות שהם בבחי' חיצוניות אך שם הוא גילוי אוא"ס הסובב.וסוס אשר רכב עליו המלך: הנה ארז"ל בלילה רוכב על כרוב קל שלו ושט בי"ח אלף עלמין, שהן ח"י ברכאן דצלותא, שעי"ז נמשך מבחי' חכמה ע"י השדרא עד לרגליים. והנה הכרוב הוא בחי-' פני אדם ורק שישנו אפי רברבי ואפי זוטרי, ואפי זוטרי הוא בחי-' סוס, שהוא מבחי' שם ס"ג שלמעלה משם מ"ה שהרי האבוקי שמאירה במקום רחוק היא גדולה ביותר בשרשה. וריצת אדם נמשך למלאכים, אך ריצת הסוס הוא למעלה מריצת אדם.Sichos.netSupport the show (https://www.paypal.com/donate?hosted_button_id=SVCNKGSMCEANE) ★ Support this podcast ★

To sponsor an entire parshah, please email [email protected]מגילת אסתריביאו לבוש מלכות. הנה כל בחי' אלו, לבוש סוס כתר, הם הבחי' שנתגלו במתן תורה, ונתגלו גם כן בפורים בימי מרדכי, שאז הי' גמר הקבלה.ויובן בהקדים שיש מעלה בלימוד התורה ויש מעלה במעשים טובים. ונבאר עתה את מעלת קיום המצות על דברי תורה. הנה החכמה היא ראשית ההשתלשלות דממלא כל עלמין לפי מדריגתו, אך הארת והמשכת אוא"ס במעשה המצוות גשמיות הוא בבחי' סוכ"ע בדרך דילוג. דהתהות הגשמי הוא מהארת בחי' סובב, ששם כחשכה כאורה. וזהו תכלית חכמה תשובה ומעשים טובים, כי חכמה הוא בבחי' ממכ"ע, משא"כ תשובה ומעשים טובים היא המשכת הסובב (אך המעשים אשר לא לה' המה, אף שגם הם מבחי' הסובב, מ"מ יש שם לבוש והסתר פנים המכסה ומסתיר על אור ה' וקדושתו).והנה על הארה זו שמבחי' סובב נאמר "הוי' מלך גאות לבש", שהוא בחי' יחיד, שבה אין העולם תופס מקום, ורק שבחי' מלכות נמשך לבחי' "חי העולמים", על דרך המלך שרק שמו מתפשט במדינה.וזהו "יביאו לבוש מלכות", שההמשכה שיימשך בבחי' מלכות תלוי באתעדל"ת - "יביאו" - דקיום המצוות.ולכן אמרו חז"ל שהנביאים והכתובים עתידים ליבטל ומגילת אסתר והלכות אין עתידים ליבטל. דהנה ענין הביטול פירושו שיהי' אוא"ס בגילוי כל כך עד שגילוי הנביאים יהי' כזיו השמש בשמש (ולא שיתבטל לגמרי ח"ו). אך מגילת אסתר ענינה "ואנכי הסתר אסתיר" שהוא רק נס המלובש בטבע, אך מ"מ זה מורה ששרשו מאוד נעלה, כמשל האבוקה שמאירה למרחוק, דאף שהאור הוא רק אור מועט, אך מזה שמאירה בריחוק יודעים ששרשה הוא מאבוקה ולא מנר, ולכן הגילוי דמגילת אסתר לא יתבטל לעתיד. ועל דרך זה הוא בענין ההלכות שבאו בדברים גשמיים. והנה כדי להמשיך אור זה שאינו מתבטל אמרו ישראל נעשה ומשמע בעת מתן תורה, שהוא ענין ביטול הרצון לבעל הרצון, וזהו ענין כתר מלכות דתרי"ג מצות וז' מצות דרבנן הם תר"ך עמודי אור אותיות כתר.Sichos.netSupport the show (https://www.paypal.com/donate?hosted_button_id=SVCNKGSMCEANE) ★ Support this podcast ★

To sponsor an entire parshah, please email [email protected]קחו מאתכם תרומה לה' גו' יביאה את תרומת ה' (פח, ד)להבין ב' בחינות תרומות אלו, אחת להוי' והשנית תרומת הוי'. והענין דתרומה הוא לשון רוממות ולשון הפרשה. ולהבין ענין הרוממות הנה יש ב' בחי' ממכ"ע וסובכ"ע, בחי' ממלא הוא כמשל הנשמה המתלבשת בגוף בכל אבר לפי בחינתו כו'.ועד"ז בענין השתלשלות והמשכת החיות מאוא"ס בעולמות, שהוא בכל עולם לפי ענינו, דבג"ע מדור הצדיקים הגדולים הוא בחי' ראש, ובעולם המלאכים שעיקר מהותם הוא אהוי"ר, ויש מלאכים שהם בבחי' חיצוניות, שהוא בחי' המדות המלובשים בידים. דזהו "אתה עשית את השמים גו' הימים גו' ואתה מחיה את כולם", שהחיות מבחי' ממלא נמשך בכל עולם לפי ענינו.ובחי' סובב הוא שאינו מתלבש בתוך העולם. וזהו "ארוממך אלוקי המלך", שבחי' הרוממות - סוכ"ע - נמשך בבחי' ממכ"ע - "אלוקי", בבחי' מלכות.אך להיות הכח הזה להמשיך בחי' סוכ"ע בממכ"ע, הוא ע"י אכילת מצה שקודמת לעבודת הבירורים דימי העומר, דמצה הוא בחי' אתכפיא וביטול, שעי"ז פועל למעלה ג"כ בחי' אתכפיא שהוא בחי' הסתלקות עצמותו להיות בחי' ברכה והמשכה בבחי' מלכות. וזהו תרומה להוי' - שהוא בחי' הביטול מלמטה למעלה.ואח"כ כתיב "כל נדיב ליבו יביאה את תרומת הוי'" תרומה הוא בחי' תרי ממאה, היינו המשכה מבחי' הוי', בחי' סוכ"ע. והמשכה זו הוא ע"י הנדיבים שהם האבות, כי נדבן הוא משפיע לזולתו, וזה הי' מעשה האבות להשפיע כו'.Sichos.netSupport the show (https://www.paypal.com/donate?hosted_button_id=SVCNKGSMCEANE) ★ Support this podcast ★

To sponsor an entire parshah, please email [email protected]וזהו "שבת שבתון לה'", שהכלי להמשכת רצון העליון שלמעלה מהשכל הנמשך ומתגלה בשבת, הוא הרצון התחתון שנולד מן השכל והתתבוננות בכל ו' ימי המעשה, שהוא הכלי לגילוי רצון העליון בשבת (וזהו "א-ל דעות הוי'", שדעת הוא לשון רצון, וב' הרצונות הנ"ל מתחברים יחד).והנה, כשרצון העליון מתלבש ברצון התחתון ביום השבת, אזי נמשך ממנו ג"כ הארה בכל ששת ימי המעשה, וגילוי הארה זו הוא בשעת התפילה דחול, שהתפילה הוא הממוצע בין ימי החול ליום השבת (וזהו שהתפילה הוא בחי' סולם).והנה, ע"י התורה ג"כ ממשיכים מרצון העליון לרצון התחתון, דשורש התורה היא מרצון העליון (ורק שמחכמה נפקת ונתלבשה במדות). והנה, התורה היא נגד כלי המשכן שולחן ומנורה (דהארון הוא שורש התורה), דששה קני מנורה קאי על ששה סדרי משנה, שמחוברים לגוף המנורה בחי' תושב"כ ע"י כפתור שהוא עבה יותר משאר המנורה, שהרי תושבע"פ מוסיף בתושב"כ וכן להיפך, ומקום החיבור הוא עב יותר. והשולחן הוא בחי' התורה שהרי התורה היא בחי' לחם. משא"כ המצוות הם בחי' מקיפים, בחי' יריעות המשכן.וע"פ כל הנ"ל יובן שמשה הקדים את ציווי השבת ליריעות וכלים, כי האדם הוא בגוף גשמי ולכן תחילה צריך לעורר בחי' אתעדל"ת, שזהו בחי' שבת אותיות תשב, שהו"ע עליית הנפש, ועי"ז נמשך בחי' המקיפים, דכל המשכה מלמעלה הנה מתחילה נמשך האור בבחי' מקיף על המקבל ואח"כ נשפע ונמשך ממנו הארה הפנימיותו, ולכן הקדים היריעות לכלים.וכ"ז הוא הסדר בעבודת האדם, אך בענין ההמשכה מאוא"ס הוא להיפך, דמתחילה צריך להיות הכלים, דכל המשכה הוא ע"י צמצום עצום, שיהי' הארה מועטת ושיוכלו הנבראים לקבלו, שכ"ז הוא בחי' פנימיים, ומבחי' זו נמשך בחי' מקיף על העולמות, שהו"ע יריעות המשכן. ואח"כ בגמר ירידת ההשפעה למטה הוא בחי' שבת אותיות תשב, שהו"ע המנוחה וההסתלקות אל עצמותו.Sichos.netSupport the show (https://www.paypal.com/donate?hosted_button_id=SVCNKGSMCEANE) ★ Support this podcast ★

To sponsor an entire parshah, please email [email protected]ויקהל משה גו': בציווי הקב"ה למשה נאמר תחילה כלים, ואח"כ היריעות, ואח"כ שמירת שבת, ואילו בציווי משה לישראל נאמר בסדר הפוך. הנה, כלים קאי על התורה שבא בפנימיות, והיריעות קאי על לבושי התומ"צ שהם בבחי' מקיף.ויובן בהקדים "אני הוי' לא שניתי" דכל הבריאה הוא רק מבחי' הארה, מבחי' מדת המלכות.והנה, מדת המלכות הוא א"ס, ולכן ההמשכה ממלכות הוא בבחי' סובב וממלא, שעיקר האור נשאר בבחי' מקיף, ורק הארה מצומצמת נמשכת בפנימיות. וזהו אחד הטעמים שההמשכה מבחי' המלכות נקרא בשם אור, דגם האור אינו בא בפנימיות בדבר אלא הוא מקיף עליו.והנה, עד"ז הוא בהמשכת אוא"ס שע"י האדם, שהמצוות ממשיכים בבחי' מקיף, שזהו"ע היריעות, וזהו שהיו ז' מינים ביריעות, "תכלת וארגמן גו'", שהם כנגד ז' מדות העליונות.והתורה הוא בחי' הכלים. אך מקודם צריך לבאר ענין השבת, דבשבת ישנה נשמה יתירה (אף שלכאורה האדם אינו מרגיש שינוי בחיותו ביום השבת). ויובן בהקדים ענין ואהבת, שע"י ההתבוננות בהוי' אחד, איך שהז' רקיעים וארץ בטלים ליחודו ית', הנה עי"ז יבוא לבחי' ואהבת.והנה כל זה הוא בששת ימי החול, שאז הוא זמן העבודה, והאהבה שע"י ההתבוננות הוא בחי' עבודה, אך בשבת מאיר האהבה שלמעלה מההתבוננות. וזהו מרצון שלמעלה מטו"ד, ובחי' זו מאירה בשבת, וזהו "שער גו' הפונה קדים יהי' פתוח", "קדים" הוא בחי' שלמעלה מחכמה, ובחי' זו מתגלה בשבת.Sichos.net Support the show (https://www.paypal.com/donate?hosted_button_id=SVCNKGSMCEANE) ★ Support this podcast ★

To sponsor an entire parshah, please email [email protected] ואהבה זו שבאה מראי' חושית נמשכת מלמעלה, "וה' עליהם יראה". ועל זה תיקנו כל סדר התפילה, שאנו מבקשים שיאיר עלינו אור האהבה בהתגלות. דהנה, המלאכים אין אומרים קדוש עד שבני ישראל אומרים קדוש, והוא מפני שהמלאכים עצמם אינם אומרים קדוש והם רק בטלים לחיות שבהם, כי הם בתכלית הביטול, ורק בני ישראל, מצד הגוף שלהם, הם מציאות יש, והם אומרים קדוש, שה' קדוש ומובדל מהם, ועי"ז נעשה יתרון האור מתוך החושך, ורק עי"ז נמשך בחי' יתרון זה גם להמלאכים (שמצד עצמם אינם בבחי' מציאות ולכן אינם יכולים לומר שה' קדוש ומובדל ממציאותם).והנה, כל זה הוא בחי' מלמטה למעלה, ובחי' התורה הוא המשכה מלמעלה למטה, והוא בחי' "ובכל נפשך", שיומשך בכל חלקי הנפש. "ובכל מאדך" הוא בחי' התשובה, שהוא אהבה יותר מכפי מידתו, והוא בחי' ביטול הנפש במציאות ממש להשתפך אל חיק אביה. והזוכה לבחי' זו הוא הבעל תשובה מפני שהי' תחילה בארץ צי' ועיף, ואז נעשה "ויזעקו אל ה'", ועי"ז מתגלה אהבה רבה ועצומה בכלות הנפש.וזהו "שמאלו תחת לראשי", שמבחי' ריחוק שהי' בו מקודם נעשה בחי' הרמת ראש, בחי' עבודת הראש של הנשמה. ובחי' "שוב" שאחר זה הוא בחי' "וימינו תחבקני", תורה ומצות שהם נמשכים למטה, והם מחבקים את האדם, כמשל המחבק את חבירו מאחוריו ואינו מניחו ליפול, ועד"ז הוא ענין תורה ומצות, שגם כשהאדם פונה לעסקיו הם אוחזים את האדם שלא יפול ממדריגתו, להיות בבחי' פנים בפנים.וזהו "ונתנו איש כפר נפשו בפקד אותם", כשיפקד ויחסר פגם האות שלהם, אזי התיקון הוא ע"י הצדקה שעי"ז מקשר ומעלה את נפשו לה'.Support the show (https://www.paypal.com/donate?hosted_button_id=SVCNKGSMCEANE) ★ Support this podcast ★

To sponsor an entire parshah, please email [email protected]והנה, עי"ז נעשה השם שלם. שעל ידי שההשגה שהמוח בא בגילוי בלב, הנה באתעל"ת אתעדל"ע, שבחי' י"ה, עלמא דאתכסיא, בא בגילוי בבחי' ו"ה, עלמא דאתגליא. וענין הכסא שלם, הנה כסא הוא בחי' השפלה למטה, והוא ענין המצוות שבאו בגשמיות.והנה זה לעומת זה עשה אלוקים, שבישראל נאמר "כי עם קשה עורף", שיש בהם הכח והתוקף ללכת אחרי ה' בבחי' אחוריים. אך גם בלעו"ז ישנה בחי' זו, והוא בחי' עמלק, שגם כשלבבו יבין גדולת ה' יעשה ההיפך ממש. וזהו עמלק, עם מלק, לשון כריתה, שההשגה שהמוח לא תבוא ללב.והנה, בזמן הגלות, הנה "מלחמה לה' בעמלק",שהאדם אינו יכול לכבוש את עמלק לגמרי, שיהי' גילוי פנימיות הלב, אלא לה' המלחמה. אך "והי' בהניח", כשנאדם יבוא לבחי' ארץ טובה ורחבה, אהבה בתענוגים, אזי "תמחה" בעצמך "את זכר עמלק".ביאור הדברים אין השם שלם (פה, ב)שם הוי' הוא בז"א וכסא הוא במלכות. והנה, מלכות נק' לב שהוא עצמיות ומהות החיות, ובפנפש למטה הוא בחי' פנימיות הלב. והנה, גלות מצרים הוא כשבחי' המלכות עורדת לבי"ע בכל לילה "ותתן תרף לביתה",ואח"כ חחוזרת ועולה, ומתחילה היא בחי' אחור באחור, ואח"כ פניםפ בפנים. ובעבודה הוא שהשכל מכריח אומחייב את האהבה, אך עדייםן אין התענוג נרגש. ומבחי' אחור באחור מעשה פנים בפנים, שבבחי' פנים התענוד הוא בהתגלות (ע"ד תורה ומצות, שהחיצוניות הוא גשמיות המצוה, והפנימיות הבחי' הרומזים בה, ובפנימיות מתגלה התענוג). והכסא שלם, הוא בחי' מלכות שבנינה מהגבורות, בחי' עובד אלוקים נגד טבעו, וזהו כי עפ קשה עורף וסלחת. אך זה לעומת זה הוא בחי' עמלק, שאחוריים דקדושה הוא חוזק ההתגברות מחמת חיוב השכל,, ועמלק הוא לעומת זה, חוזק לעשות נגד השכל, הגם שהשכל מחייב, והוא בחוצפה בלא טעם. והנה, בזמן הגלות נאמר "מחה אמחה", "מלחמה להוי'", היינו בחי' אחוריים, ובה "והי' בהניח גו' אל ארץ טובה ורחבה", בחי' אהבה בתענוגים, אזי "תמחה" מעצמך.כי תשאשמאלו תחת לראשי וימינו תחבקנישמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני. כן דרך ה' לבני ישראל, שכל ענין של ריחוק וגבורה הוא רק כדי שאח"כ יהי' בחי' ימין וקירוב. ולהבין הענין בעבודה יובן בהקדים ענין הקל קול יעקב, ב' קולות, קול התורה וקל התפילה. דענין התפילה הוא מלמטה למעלה, שיתבונן בזה ש"ראה נתתי לפני גו' את החיים ואת הטוב ואת המות ואת הרע", שהחיות של כל דבר הוא הרוחניות והאלוקות, ועי"ז יבוא לאהבה שבאה מראי' חושית של חיות כל העולמות.Sichos.netSupport the show ★ Support this podcast ★

To sponsor an entire parshah, please email [email protected]וזהו "ועשית ציץ" לשון זכר, שהוא הארה הנמשך מלמעלה (משא"כ ציצית לשון נקבה, שהיא בחי' תפילה). ועי"ז נמשך להיות גילוי י"ה בו"ה היינו אהוי"ר בגילוי, וזהו שמשה הוא העושה את הציץ. ו"זהב טהור" הוא בחי' אהבה כאש. "ןפתחת עלין פתוחי חותם" הוא בחי/ אותיות דבינה, משא"כ החכמה היא בחי' ברק שאין בה אותיות. והוא בחי' אותיות התורה, שהם כאותיות אהרהם הנחקקות בשעוה, שאין להם ערך לבחי' אברהם עצמו, וכך המשכת התורה בחימה ובינה, הוא החי' עשייה, כמ"ש כולם בחכמה עשית, וענים לימוד התורה לשמה הוא להיות התלבשות אוא"ס בתורה."קדש להוי'" קודש למ"ד הוא בחי' המקיף הנמשך באתעדל"ת ע"י המצות, ול' הוא ג' אורות מקיפין דכח"ב, והוי' הוא שם הוי' דלעילא שאין אתעל"ת מגעת שם, ולען הוא למעלה. ולכן שם הוא "לרצון תמיד". ובעבודה הוא בחי' הרשימו שנשאר מאהבה אחר התפילה, שיהי' תורתו קבע ןמלאכתו ארעי, שיהי' "תמיד לרצון", שעיקר המכוון יהי' לעבודת ה'. וזהו "והי' על מצח אהרן", כי אהרן הוא בחי' אהבה רבה, ובחי' המצח שבו הוא ההסכמה, בחי' ציץ, מהאהבה. משא"כ משה הוא בחי' הדעת שהוא בחי' פנימיות ולכן לא שייך לומר על בחי' משה הסכם וחיצוניות)."ונשא אהרן את עון הקדשים", בחי' "נשא עון", להיות המשכת שם הוי' הב' בחי' י"ג מדות הרחמים.זכור את אשר עשה לך עמלק (פד, ב)זכור גו' עמלק, הנה בכל נפש מישראל ישנו בחי' יציאת מצרים בכל יום, ואח"כ ישנו מלחמת עמלק.וביאור הענין הנה מקור כל נש"י נק' לב, ובכל אחד מישראל ישנו נקודת הלב, שכל חפצה ותשוקתה להתכלל בה', ורק שישנם חילוקים באופן גילויה.והנה, בחי' גלות מצרים הוא שנקודת הלב הוא בחי' קטנות, בחי' אמונה בלבד, כמ"ש "ויאמן העם". ויציאת מצרים הוא ענין "אעלה אתכם מעני מצרים", שנקודת הלב יבוא בגילוי הדעת האדם, ועי"ז האהבה הוא בהתלהבות כרשפי אש.והנה, אהבה זו היא בחי' אהבה בתענוגים, וזהו "אל ארץ זבת חלב ודבש", בחי' תענוג.אך כדי להגיע לבחי' "ארץ טובה ורחבה" הוא על ידי "ויסב אלוקים את העם דרך המדבר", בחי' "לכתך אחרי במדבר", בחי' אחוריים. דהנה, בחי' פנים הוא כשפנימיות הלב בא בגילוי ממש, ובחי' אחור הוא כאשר מכריח את ליבו על ידי ההתבוננות, אך הוא עדיין בחי' אתכפיא, בחי' קבלת עול מלכות שמים.Sichos.netSupport the show (https://www.paypal.com/donate?hosted_button_id=SVCNKGSMCEANE) ★ Support this podcast ★

To sponsor an entire parshah, please email [email protected]ועשית ציץ זהב טהור (פג, א)הנה ציץ הוא מלשון "יציץ נזרו", "נץ החמה", דהיינו הארת אור וזיו, והוא אור האהבה הבא מלמעלמה והוא בחי' אהרן, הממשיך בחי' אהבה רבה. והנה, על אהבה זו נאמר "מציץ מן החרכים", כי משחרב בית המקדש יש כותל ומחיצה של ברזך המפסקת בין ישראל לאביהם שבשמים (אך לא בין אביהם לישראל), ואעפ"כ ע"י הרהורי תשובה, בחי' לב נשבר, נעשה חלונות וחרכים, האהבה העליונה מציץ מן החרכים.והנה, עיקר המסך המבדיל הוא "ראשית גוים עמלק", בחי' גסות הרוח. וע"י בחי' עמלק הנה מ"כסא" - השראת השכינה -נעשה "כס" - לשון כיסוי, המכסה על בחי' י"ה שלא יבוא בגילוי בו"ה, שאף שמבין מ"מ לא יהי' אהבה בהתגלות ליבו.והעצה לבחי' עמלק הוא כמו שנאמר במלחמת עמלק "בחר לנו אנשים", להיות בבחי' אנשי משה, בחי' "ונחנו מ"ה", בחי' ביטול והתכללות באוא"ס. והוא ע"י עסק התורה, בחי' חכמה, שבה מלובש אוא"ס. ןעיז כובש בחי' עמל' שהוא בחי' היש. וזהו "ועשית ציץ", שקאי על משה, שהוא העושה את הציץ שעל ידו יהי' בחי' "יציץ נזרו" של אור האהבה."ופתחת עליו פתוחי חותם", הן אותיות התורה שנתלבשה בדברים גשמיים, שהוא כדמיון האותיות הנחקקים על השעוה שאינם בערך אותיות הדיבור והמחשבה. והנה, המשכה זו היא בחי' "קודש ל" מלמטה והוי' למעלה, שהוי' קאי על שם הוישד דלעילא שלמעלמה משם הוי' דלתתא המהוה מאין ליש. וע"י עסק התורה נמשך אתעדל"ת - "קודש ל" - ואתערותא דלעילא - הוי' למעלה - ועי"ז נעשה גילוי האהבה העליונה על מצח אהרן.וביאור ענין המצח, הנה בגשמיות יש תלת חללי דגלגלתא, תלת מוחין חב"ד, ויש גלגלתא דחפיא על מוחא, שהוא בחי' המצח, המעלים על גילוי הדעת, ולכן אחר התפילה חולפת ועוברת האהבה, וצריך לחזור בכל יום ולעורר את האהבה, בכל יום יהיו בעיניך כחדשים. וזו "והי' על מצח אהרן", שגם אחר התפילה נשאר רשימו של האהבה על המצח, והוא בחי' רצון פשוט לדבקה בו ית', ורצון זה יכול להיות תמיד, וזהו "והי' על מצחו תמיד לרצון להם לפני הוי'", וע"י אתעדל"ת זו מתעורר בחי' הוי' מקור י"ג מדות הרחמים להיות נושא את עון הקדשים, ולהיות אתהפכא.ביאור על הנ"ל (פג, ד)תלת מוחין דגלגלתא הם תלת מוחין חב"ד, ןמוח הדעת הוא בחי' התקשרות הפנימיות, ולעומתו הוא בחי' המצח שהוא חיצוניות המוחין, היינו ההסכמה לעשות מה שרצה ע"פ השכל.והנה, אהרן הוא מז' רועים, והוא ממשיך בחי' רעותא דליבא, אך יש בחי' מחיצה של ברסל המפסקת, ורק שלפעמים יש בחי' "מציץ מן החרכים", והעצה שיהי' האהבה על מצחו תמיד הוא ע"י בחי' משה, ונחנו מ"ה שעל ידי, בחי' אנשי משה נלחמים בעמלק, שהוא בחי' חוצפה וגסות.Sichos.netSupport the show (https://www.paypal.com/donate?hosted_button_id=SVCNKGSMCEANE) ★ Support this podcast ★

To sponsor an entire parshah, please email [email protected]עשית בגדי קודש (פב, א)"ועשית בגדי קודש לאהרן אחיך גו' אל כל חכמי לב גו' ועשו את בגדי אהרן גו' ועשו בגדי קודש לאהרן אחיך". להבין שלוש עשיות הללו. הנה, אהרן הוא משבעה רועים, והוא כהן איש החסד הממשיך בחי' אהבה לכנסת ישראל, ובגדי אהרן הם הלבושים לאהבה זו.והנה, נודע שאברהם ממשיך ג"כ בחי' אהבה, וההפרש שבין מדת אהרן ומדת אברהם הוא ההפרש בין חסד עולם ובין רב חסד.והענין, דבחי' אתערותא דלעילא הקודמת לאתערותא דלתתא, לעורר את האדם משנתו בהבלי העולם, בחי' חסד עולם, והוא בחי' מדריגת אברהם שזכה להיות מרכבה לבחי' זו. אך באתערותא דלתתא אתערותא דלעילא, שהאדם מעורר מלמעלה בחי' רב חסד, בחי' אהרן כהן גדול, בחי' ורב חסד שלמעלה מן ההשתלשלות, להיות אוא"ס נמשך בחכמה ובחסד.ובאתערותא דלתתא זו נמשך גילוי זה גם בנפש האדם. והוא ע"י ההתבוננות בה' אחד, הוי' אלוקיך, שישראל ממשיכים בחי' זו להיות יחודו ית' למטה, ועי"ז מתגלה האהבה העליונה בנפש האדם. אך צריך להיות כלי ולבוש לאהבה זו והוא בחי' תורה ומצות, בחי' "והיו הדברים האלה".והנה, בתיקון ועשיית לבושים אלו ישנם ג' בחינות. מדריגה הא' הוא בחי' משה, בחי' מן המים משיתיהו, שנמשך מן ההעלם שלמעלה מהשתלשלות. ועל בחי' לבוש זה הוא משה שהתורה נקראת כלה וכנס"י הם בחי' חתן המשפיע להיות המשכת אוא"ס בחכמה, ע"י העסק בתורה לשמה, לשם התורה. ומדריגה השנית היא בחי' עשיית לבוש שעושים חכמי לב, הנקראים חכמי לב מפני שאין להם אלא לב אחד, בבחי' ביטול בחי' חכמה. ומדריגה השלישית הוא בחי' "ועשו" סתם, של כלל ישראל, דלא כתיב בהם "לקדשו", אלא סתם "לכהנו לי", שהוא בחי' עשיית המצות מעשיות בסתם מאהבה הטבעית המסותרת, ואעפ"כ הם ממשיכים לבוש עליון לאהבה זו.Sichos.netSupport the show (https://www.paypal.com/donate?hosted_button_id=SVCNKGSMCEANE) ★ Support this podcast ★

To sponsor an entire parshah, please email [email protected]“Veatah Titzaveh es Binei Yisroel vayikchu eilecha shemen zayis zuch…”Q1: If Aharon is the one lighting the candles, why does it say “vayikchu eilecha”, which seems to imply that the oil is brought to Moshe?Q2: In the posuk which refers to Moshe, it says that the candles should be lit constantly (tamid), whereas by Aharon it says “m’erev v’ad boker”.Aharon is the one who brings Binei Yisroel closer to Hashem by revealing the quality of Simcha in Avodas Hashem, which is synonymous with the fact that Or Ein Sof is present and accessed through Torah and Mitzvos. Mitzvos are the source of the incomparable pleasure found in all of the infinite levels of Gan Eden.Now, although one of the effects of kium Hamitzvos is that we “store up” the divine pleasure we will have in Gan Eden, the Joy we experience when we actually fulfill the Mitzvos needs to be based on the realization that the Mitzvos themselves, in contrast to their effects, are actually expressions of Or Ein Sof, which is infinitely beyond the pleasure caused by Mitzvos in Gan Eden (tachas asher lo avadita es Hashem Elokecha bisimcha uvituv leivav m’rov kol). This Joy in the actual fulfillment of the Mitzvos is what Aharon provides Bnei Yisroel. This happens in two stages: Preparing the wicks= ones self-initiated attempt to connect to Hashem through hisbonenus, which occurs during Pesukei Dezimrah.Lighting the wicks= the Love form Hashem which is a gift from above, which occurs during Krias Shema (Ahavah d’Bchol Meodcha).This is why we say “m’erev v’ad boker” when referrint to Aharon: the love for Hashem/Simcha shel Mitzvah happens in stages; we proceed from spiritual darkness to ever increasing illumination (=Ahavah).However, prior to both of these is the Oil, which represents both the crushing of one’s physical desires and the ego generally, and the resulting oil=Chochma=Bittul, which is the fuel for the Simcha Shel Mitzvah. Without this fuel, one cannot maintain the feeling of Simcha when fulfilling the Mitzvos, and the Gilui Or Ein Sof which is the source of that Joy. That the Menorah is lit outside the Paroches represents the fact that the entire experience described above happens in the reality of Yichuda Tataah, Shem Elokim, in which we are self-conscious but also attempt to subsume ourselves completely in Elokus, Yichudah Illah (harazui shel Ahavah d’Bchol Meodcha). Another prerequisite for this love is the study of Torah, represented by Moshe. This represents Shuv, Yichudah Ilaah, which is in a way higher than Ratzui. But this is accomplished specifically by those whose primary mode of avodah is Torah (Toraso umanuso), such as Rashbi. Even such great scholars need to preface their Torah learning with Bittul, which comes through hisbonenus on Bitul Haolamos. “Veateh Tetzaveh…”= the two ways we connect to Hashem (tzavsah vechibbur) through Mitzvos, and, at a deeper level, Torah, which are provided for us by Aharon and Moshe, respectively. Support the show (https://www.paypal.com/donate?hosted_button_id=SVCNKGSMCEANE) ★ Support this podcast ★

To sponsor an entire parshah, please email [email protected]"Emtzaecha bachutz”: Businessmen also elevate the world, to an even greater degree than do Talmidei Chachamim. This is because the Iskafiah of businessmen, i.e, their investment into the physical world allows them to access Kesser, which is higher than the Chochmah and Binah reached through Torah (eshakcha).“Enhagcha aviacha el beis imi tilamdeini”- even businessmen, whose primary avodah is Iskafiya and tzedakah, need to have set times for learning. “ashkicha miyayin herekach”- Yayin= Binah= Torah Shebaal Peh, which is miasameach Elokim, i.e. transforms the concealment of Elokim into Gilui Elokus. This is achieved by the Talmid Chacham. However, the study of the businessman has even more value, in thav it is done with Iskafya. This is indicated by “yayin harekach”, spiced wine. Spice is something that only the neshama takes pleasure from and symbolizes the levels of Elokus which cannot be confined; Taanug/Kesser. “meiasis rimoni”- even those who for whatever reason cannot learn are able to perform mitzvos, “every Jew is filled with mitzvos like a pomegranate”, and as we know, mitzvos also draw down Kesser/Taanug. ConceptsThe value of the divine service and even torah study of a businessman over that of a scholar.Even businessmen have to have set times for Torah.Even those who can’t learn achieve the same effects as those who can through Mitzvos.Biur al HanalSummaryThere are two general structures:Yosef=Tzaddik Elyon= Hamshachas Or Ein Sof b’BIYA (through Malchus d’Atzilus, facilitated through Yesod)= Certain kinds of Mitzvos, and especially Torah= One Keruv= Scholars= Hamshacha Lemaalah LematahBinyamin= Tzaddik Tachton= Haaloas BIYA l’Atzilus= Certain kinds of Mitzvos, Mitzvos generally, and set times for Torah study= One Keruv=Businessmen= Haalah Milimatyah Lemaalah.The second structure actually achieves greater things than the first: through Iskafya (i.e. set times for Torah study) and Mitzvos, non-scholars access the highest levels of Elokus, which are beyond the regular parameters of Seder Hishtalshelus and can thereofer be expressed even in our world. Support the show (https://www.paypal.com/donate?hosted_button_id=SVCNKGSMCEANE) ★ Support this podcast ★

To sponsor an entire parshah, please email [email protected]“Mi yitencha k’ach li…” : B’zman haBayis, BN”Y and Hashem were “brothers”, as was expressed in the Keruvim. The Keruvim had the face of a child, whereas the human face on the Merkavah was that of a grown man (ve’al demus hakisei dmeus kimarerh adam). The “Image of Man”= Torah, the expression of Hashems Wisdom, the “name” of Hashem which is the highest expression of Hashem but is not Hashem Himself. Torah/Chochma is like the brain of a person, in that the life-force of the body originates in the brain. This is the Image of a Man, the way Torah is in Atzilus. However, the Torah that we currently have access to originates in Beriah, which requires a Tzimtum. The meaning of the Keruvim: one face represents the way Torah is invested in our world, Hashem’s self-constraining into a Torah that has relevance to our world, and the other face represents our attempt to ascend to Hashem through Davening, which causes Hashem’s “descent” into Torah. (The image of the Keruvim on the Kapores represent Or Sovev.)Through davening, Ahavah Rabba, a person unites with Hashem at the deepest levels, ascending even to the world of Atzilus. This was seen by the “raising of the wings” of the Keruvim during times of davening and was the general level of awareness Bzman Habayis. (mochin/av v’eim shelo al yidei z”a)After the Churban, in which the heightened awareness of Hashem provided/symbolized by the Kerivum is absent, we achieve this higher level of connection to Hashem through Torah. Torah is compared to Milk; through Torah, the Neshama grows from being a “child” to being an “adult”, i.e. achieves the greatest degree of spiritual perfection. Not only are we sustained and “grow” as a result of Torah, but we also sustain Hashem, so to speak, in that through Torah Shebaal Peh (and also Avoda and Gemilus Chassadim) we draw Or Ein Sof into the Esser Sefiros of Atzilus. In this way we can be said to be “brothers” with Hashem, in that both Binei Yisroel and Atzilus “grow”, develop through the study of Torah (milk).“Emtzaecha bachutz”: this refers to Baalei Baatim, who also have a share in the above mentioned avodah.Preface: Hashem is called “Koneh”, one who acquires. This refers to the way the middos of Atzilus are invested in BIY”A during the week to “acquire” the fallen sparks of Elokus, which then ascend, i.e. enter Hashem’s domain, on Shabbos. (This is similar to galus and business, which are both an investment into the physical world to “acquire”, i.e. reveal the Elokus which is present in it.) ConceptsThe difference between the Keruvim and the D’mus Kimareh Adam (Atzilus vs. Briah).The ways in which Binei Yisroel and Hashem are sustained through Torah.The way Hashem, Binei Yisroel, and the individual Jew is similar to a businessman. Support the show (https://www.paypal.com/donate?hosted_button_id=SVCNKGSMCEANE) ★ Support this podcast ★

To sponsor an entire parsha of content, please email [email protected]לא תהי' משכלה ועקרה בארצך (עח, ד)הנה כמו שלחם ומזון גשמי צומח מהארץ הגשמית, כך בחי' אהוי"ר באים לאדם מבחי' ארץ העליונה, אור זרוע לצדיק, ולכן האדם צריך לדעת שאהבה ויראה אינם באים מעבודתו אלא מבחי' ארץ העליונה, ופירוש "ועבדתם את ה' אלוקיכם" (שלפי פשוטו קשה איך שייך שהוא ית' צריך לעבודתינו) הוא שעבודת האדם הוא שבחי' הוי', הי' הוה ויהי', יהי' בגילוי, בחי' אלוקיכם. אך כשרוצה לאחוז במדת אהבה ויראה להיות אוהב וירא כו', אזי הוא בחי' משכלה, שאין קיום לולד, או עקרה שאינו מוליד אהוי"ר כלל.אך יש עוד בחי' עקרה והוא שאין לה כלי קיבול כלל, ולכן אינו יכול לקבל את בחי' יין המשמח, היינו ההתבוננות, שהוא בחי' כלי מלא שאינו מחזיק, כי הוא עסוק ברצונותיו.והעצה לזה הוא שיהי' בחי' כלי ריקן, בחי' לב נשבר, שלא יתפוס מקום כלל. אך עוד אחת היא והוא משארז"ל שכוס של ברכה צריך הדחה מבפנים, היינו שאפילו אם הוא עני כו' ולב נשבר הנה צריך שעשיית הדברים הגשמיים יהי' בלא לב. ואם מקשר לבבו לגשמיות אזי אי אפשר לו להיות כלי קיבול עד שיטהר עצמו.והנה, אחר שעשה כלי קיבול נקיה ומודחת, צריך לשית עוד עצות בנפשו, והוא ענין מ"ש בחנה "ותתפלל על הוי'". שבחי' חנה היא עקרה שאינה מולידה אהוי"ר, והעצה לזה הוא תפילה והתקשרות לבחי' שלמעלה משם הוי' המורה על ההתהות, ליבטל וליכלל ביחודו ית' במסירות נפש. ומשם נמשך בחי' רחמים רבים על נפשו, "ובכה תבכה"."את מספר ימיך אמלא", ימים הם בחי' לבושי התורה ומצות, וע"י הלבושים יכול לקבל גילוי אלוקותו ית' ואהבה ויראה הנמשכים מארץ העליונה. ואזי "והסירותי מחלה מקרבך", שקאי על המחלה דהרגשת עצמו שבא ע"י חטא עץ הדעת.Support the show (https://www.paypal.com/donate?hosted_button_id=SVCNKGSMCEANE) ★ Support this podcast ★

To sponsor an entire parsha of content, please email [email protected]והנה, ידוע שירידה צורך עלי', וירידת הנשמה למטה הוא כדי שיהי' לה עלי' ע"י אותיות התורה, שישנם אותיות שענינם העלאה, וישנם אותיות שענינם המשכה. וזהו "ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר", דהנה, אבנים נעשו בידי שמים, בחי' אותיות תרה שבכתב, ולבנים שנעשים בידי בני אדם, הם האותיות של שבעים לשון שמדברים בהם, ועל ידי ששמים אותם בכבשן, היינו שנשרפים באש האהבה לה', אזי מתעלים לבחי' טהורה היא. וזהו "כמעשה לבנת הספיר", "לבנת" לשון לבינה, שע"י בירור אותיות דע' אומות הם מתעלים לבחי' אותיות התורה, בחי' "וכעצם השמים לטוהר".וזהו "ויראו את אלוקי ישראל", דרק משה הי' למעלה מבחי' כסא, משא"כ הזקנים הי' השגתם רק בבריאה, ע"י בחי' כסא, ולכן נאמר בהם "ויראו את אלוקי ישראל", בחי' אלוקים הוא ההארה שבא ע"י העלם הכסא, ולכן ראו את "לבנת הספיר", אותיות דע' לשון, שהיא "כעצם השמים לטוהר", כמו אותיות התורה שנמשכו בבי"ע.וזהו "ואל אצילי בני ישראל לא שלח ידו", דבחי' ידים קאי על בחי' חג"ת, שסמוכין אל הראש ומחוברים אל הראש, והם למעלה מבחי' הכסא, ולכן "לא שלח ידו" אל הזקנים, שהרי הקנים מקבים רק הארת אצי' המתלבש בבי"ע.ביאור ע"פ ותחת רגליו (עח, ב)עולם הבריאה נחשב לבחי' נה"י לגבי עולם האצי'. והנה, נה"י דא"ק (א"ק הוא בחי' מחשבה הקדומה דאנא אמלוך) בקע הפרסא שבין אצי' לבי"ע, ומאיר בבי"ע. והנה, משה הוא בחי' אצי', שבאצי' איהו וחיוהי וגרמוהי חד, ולכן משה ניגש אל הוי' בחי' אורות דאצי', משא"כ בבי"ע מאיר רק בחי' תחת רגליו, דהכסא הוא בחי' הפרסא שבין אצי' לבי"ע.והנה, שם מ"ה הוא עצם הביטול, והוא בחי' אבן שבידי שמים, ושם ב"ן הוא ביטול היש, שהוא בחי' לבנים, בריאה בידי אדם, והוא בחי' האותיות שמשבעים אומות, בחי' התורה שמדברים בשבעים לשון, ובחי' משא ומתן שעי"ז נעשה אכילה, שכל זה הוא בחי' לבינה, וע"י ששורפים אותה תחילה באש האהבה, ועי"ז מתבררים. אך באצי' הכל הוא בחי' אבנים, אך נדב ואביהוא וע' זקנים ראו את בחי' לבנת הספיר, בחי' שם ב"ן, ועצם השמים בחי' שם מ"ה, ועי"ז מגיעים לבחי' טהירו עילאה (לפי עמק המלך הוא למעלה מבחי' א"ק ולפי הרח"ו הוא בחי' א"ק), כי נעוץ תחילתן בסופן."ואל אצילי בני ישראל", שהם נדב ואביהוא וע' זקנים, שהם בחי' אצי' שבבי"ע, "לא שלח ידו", שלא נתגלה להם בחי' הידים העליונים שהן למעלה מן הכסא וסמוכים אל הראש (בחי' המדות עצמם)."ויחזו את אלוקים ויאכלו וישתו", ויחזו הוא תרגום של ראי', תרגום הוא בחי' אחוריים, שהשיגו רק את בחי' אלוקים המעלים על שם הוי'. "ויאכלו וישתו", אכילה הוא חבי' תורה שבכתב, בחי' חכמה, ושתי', שמרכך את הדם עד שיכול לבוא למוח, הוא בחי' תורה שבעל פה, בחי' בינה. או שאכליהל הוא בחי' תורה, ושתי' הוא בחי' תפילה, וצריך להיות שניהם.(sichos.net)Support the show (https://www.paypal.com/donate?hosted_button_id=SVCNKGSMCEANE) ★ Support this podcast ★

To sponsor a full week of content, please email [email protected]ביאור על הנ"ל ואלה המשפטים (עו, ב)"ואלה המשפטים", הנה נאמר "וזרעתי את בית ישראל גו' זרע אדם וזרע בהמה", בהמה בגמטריא ב"ן, נשמות דבריאה, ואדם בגימטריא מ"ה נשמות דאצי', שאצי' הוא בחי' אדמה לעליון והוא רק גילוי ההעלם. והנה, ע"י העלאה מלמטה למעלה נעשה המשכת עשב מלמעלה, ועי"ז הבהמה עולה. ובחי' עשב הוא דעת והרגשה, שהוא קיום המדות וחיותן. והוא ע"י "כי תקנה", דקנין הוא באצי'. והנה, המשכת העשב הוא ע"י משה רעיא מהימנא.והנה, משה הוא משמיטה ראשונה, "כי מן המים משיתיהו", ולכן יש בו הכח להמשיך העשב שהוא מרפ"ח ניצוצין שנפלו מעולם התהו. וישראל נקראים בשם "עברי", עבר הנהר, בחי' מקיף שלמעלה מהשתלשלות. ומאחר שהם בחי' "עברי" לכן נמשכים למטה מטה, דכל הגבוה ביותר יורד למטה ביותר, ולכן נשמות ישראל יכולים להתלבש בגוף, משא"כ המלאכים שקטרגו ובאו בגוף נפלו ממדריגתם."שש שנים יעבוד", בחי' עורות עבודין. "שש שנים" הוא שית אלפי שנין שהם בחי' לבושין. דתורה ומצות כמו שהם למעלה הוא בחי' אור בהיר וצריכים להתגשם ולבוא מלמעלה מהזמן לתוך הזמן, אך שלא ישאר למטה צריך להיות בחי' עורות עבודים, עיבוד וריחוץ, והוא ע"י משה רעיא מהימנא, והוא בחי' אהוי"ר בחי' גדפין."ובשביעי יצא לחפשי חינם", חינם בלא מצות, דהמצות יהיו באופן אחר, שלא יהי' בבחי' עליות וירידות אלא מנוחה לחיי העולמים.וזהו "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם", לפנימיותם, פנימיות המדות מבחי' משה.ויראו את אלוקי ישראל (עו, ד)"ויראו את אלוקי ישראל ותחת רגליו גו'", ענין "תחת רגליו" הוא כמ"ש "ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם". דהנה "אני הוי' לא שניתי", דהתהוות העולמות הוא רק מבחי' הארה שאינו פועל שינוי, והארה זו היא בחי' מלכות, שגם היא בחי' א"ס, ולכן צריך להיות בה צמצום, כדי שתוכל להתלבש בבחי' נשמות ישראל, בחי' אדם, וזהו "כמראה אדם", בכף הדמיון בלבד, כי אוא"ס עצמו הוא למעלה מבחי' אדם.וענין "ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם", הנה כסא הוא בחי' בי"ע, שלא רק שהוא בחי' גבול אלא הוא גם בבחי' יש ומציאות, דלא כעולם האצי' שהוא בתכלית הביטול. והנה, עד"מ כשיושב על הכסא הנה רק רגליו הם על הארץ, והנמשל הוא שההמשכה למטה להוות נבראים בבי"ע הוא רק מבחי' אחרונה הנקרא "רגלי".וביאור הענין הוא דהנה נשמות ישראל הם בחי' "ברא כרעא דאבוה", שגם כשנעשו מציאות יש הם בחי' כרעא דאבוה ולכן הם בחי' הכסא, שהאור מתלבש בהם, ועל ידי זה מקבלים שאר הנבראים. אך זהו כמו שהם בבי"ע בבחי' בראתה יצרתה משמרה, אך שורש נש"י הוא בבחי' טהורה היא, "וכעצם השמים לטוהר", למעלה מבחי' הכסא. וע"פ הקבלה הנה בחי' אדם הוא ע"ס דאצי', והכסא הוא המסך שבין אצי' לבריאה. והנה, משה אמר "שש אלף רגלי העם אשר אנכי בקרבו", היינו שמשה והאבות היו בחי' מרכבה לבחי' הידים, שבהם היחוד עם השכל גדול יותר מברגלים, ולכן הידים מתנוענים ממילא כפי המחשבה והשכל גם ללא ציווי, משא"כ שאר הצדיקים הם בבחי' רגל, שבהם הביטול נעשה ע"י התבוננות.Support the show (https://www.paypal.com/donate?hosted_button_id=SVCNKGSMCEANE) ★ Support this podcast ★

To sponsor a week off content, please email [email protected]משפטיםואלה המשפטים אשר תשים לפניהם. "לפניהם" הוא לשון רבים ו"כי תקנה" הוא לשון יחיד, והול"ל "כי יקנו". אך הענין ד"כי תקנה" קאי על משה רבינו. ובהקדים שיש נשמות דזרע אדם שיש בהם דעת - היינו הכרה והרגשה באלוקות - והדעת מקשר חכמה ובינה. אך רוב הנשמות הם בבחי' זרע בהמה שאין בהם דעת באלוקות. והנה, גדול כח משה רבינו להמשיך בחי' דעת לנשמות דזרע בהמה, דזהו "ונתתי עשב בשדך לבהמתך". דמשה הוא מז' רועים הממשיכים לכללות ישראל. וזהו "משה הוא גואל ראשון הוא גואל אחרון", ד"גואל ראשון" פירושו שהמשיך דעת לבנ"י במצרים, שבתחילה נאמר "ויאמן העם", ומשה המשיך בהם בחי' דעת, "הוא גואל אחרון" שמשה ימשיך בחי' הדעת לעת"ל - "כי מלאה הארץ דעה את הוי' גו'". והנה, ביוצר אור אנו אומרים "כולם כאחד עונים באימה גו'", דנשמות ישראל הם בבחי' מחשבה, ומלאכים הם בחי' דיבור, וא"כ המלאכים אינו יכולים לומר קדוש לפני שנמשך לבחי' מחשבה, כמו שאי אפשר לדבר לפני שחושב על מה לדבר.וזהו "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם", משפט הו"ע ההליכה, שע"י שמעיין בהלכות ומבינם היטיב על בוריין עי"ז זוכה לבחי' דעת. וזהו "אשר תשים לפניהם" שמשה משפיע בחי' הדעת לפנימיותם.וזהו "כי תקנה עבד עברי", דהנה בריאה הוא יש מאין משא"כ קנין הוא רק שינוי מרשות המוכר לרשות הלוקח, והנה גם נשמות דזרע בהמה הנה שרשם הוא מבחי' עבר הנהר שלמעלה מהשתלשלות, ששם ישנו דעת באלוקות, וא"כ משה הוא רק ממשיך ומגלה את הדעת בשרשם, וזה נקל יותר מהתהוות חדש. "שש שנים יעבוד", שע"י הדעת יוכל להיות בבחי' "לעבדו". שהו"ע עיבוד עורות שמשתנים הרבה למעליותא, ועד"ז הימים שהם בחי' התומ"צ שירדו להיות בבחי' לבושים ונעשים נקיים ע"י שרוחצים אותם במי הדעת הטהור. אך כ"ז הוא ב"שש שנים יעבוד" - שית אלפי שנין דהווי עלמא, "ובשביעית יצא לחפשי חינם" "חנם בלא מצות", שאז יהי' בחי' מנוחה לחיי העולמים, שאין עוד עליה למעלה ממנה. Support the show (https://www.paypal.com/donate?hosted_button_id=SVCNKGSMCEANE) ★ Support this podcast ★

To sponsor a week of content, please email [email protected]וכל העם רואים את הקולות (עג, ג)צריך להבין למה הי' קול שופר במ"ת, וכי לכלי שיר הוא צריך? הענין הוא דהנה קול השופר הוא קול פשוט המטיל אימה, שבהוא קול חרדה. אך גם נקרא שופר על שם שפרו מעשיכם שהוא ממשיך תענוג.וביאור הענין, צריך להבין ענין מ"ת והלא קיים אברהם את כל התורה כולה, ואיזו שינוי נעשה בנתינת התורה בגשמיות? אך הנה מעלת אברהם הי' "הלוך ונסוע הנגבה", שהי' תמיד בבחי' הלוך ונסוע, רצוא ושוב. בחי' "עושה שלום במרומיו" שאין המים מכבין את האש, שגם בבחי' שוב אין המים שבמויח מרוין את הצימאון שמיסוד האש שבלב. ומדת אברהם הי' קוצא ושוב עש שנעשה בבחי' מרכבה.אך מפני שלא כל אדם זוכה להגיע לבחי' זו, לכן ניתנה התורה בגשמיות שבהן ועל ידם יכול כל אדם לבוא לבחי' הלוך ונסוע. דרמ"ח מצות עשה הן בחי' מים, המשכה למטה, אך יש בהם ג"כ גבורות וצמצומים להיות המצוה דוקא באופן מסוים. אך להבין מדוע לא ניתן לאברהם גם קיום התורה הגשמית.ולהבין זה צריך להקדים ביאור הטעם שיש הכח הגדול במצות להמשיך אוא"ס. אך הנה נודע שהחיות המלובש בדצ"ח שרשו הוא מבחי' התהו, ורק שהדבר הגשמי נפל בבחי' שבירת הכלים ונתגשם מאוד, ומגשם את האדם האוכלו להמשיך את האדם אחר גשמיות העולם. ולכך לא ניתנה התורה בימי אברהם כי הגשמי עוד לא נתברר, ולכן לא יכול הגשמי להמשיך אוא"ס. ורק ע"י כור הברזל דמצרים, נתבררו בנ"י, ועי"ז הנה "גם את העולם נתן בליבם", שנתברר גם גשמיות העולם, ונתבררו הדברים גשמיים להיות בהם ועל ידם המשכת אוא"ס.ונחזור לענינינו שנתינת התורה בבחי' אש ומים הוא ע"י "עושה שלום במרומיו", והוא בחי' קול השופר שהוא בחי' שלמעלה משניהם, שעי"ז בטל ונכלל גם בחי' הרצוא וגם בחי' השוב ומתייחדים ביחוד גמור. דהיינו שיהי' מעלה ומטה שוין.וזהו "וכל העם רואים את הקולות ואת הלפידים ואת קול השופר", קולות הם המשכות, ומים הם המשכות החסדים, ולפידים הם בחי' אש, רצוא ותשוקה, ואת קול השופר שעל ידו נעשה חיבור ההפכים דאש ומים.ואת ההר עשן, הנה עשן נעשה ע"י שנאחז האש בדבר גשמי, והוא משל להתהפכות נפש הבהמית לקדושה.Support the show (https://www.paypal.com/donate?hosted_button_id=SVCNKGSMCEANE) ★ Support this podcast ★

To sponsor a week of content, please email [email protected]להבין ביאור ענין האבות הן הן המרכבה (עב, ד)המלאכים הם בחי' מרכבה מפני שהם משבירת הכלים שנפלו בבי"ע, אך מדוע נקראו האבות שהם באצי' בשם מרכבה? ויובן בהקדים בחי' אדם שהוא שם מ"ה בחי' התכללות, שנעשה ע"י הביטול לבחי' שלמעלה מהמשכה והעלאה - שהמשכה והעלאה הוא ענין והחיות רצוא ושוב כדי להמשיך בחי' פני אדם - וזהו שהחיות המרכבה מגביהים את בחי' אדם לבחי' הביטול שעי"ז מגיעים לבחי' לא אדם.ומעתה נבוא לביאור האבות הן הן המרכבה, דהנה מבשרי אחזה אלוקה ששורש המדות הם למעלה משורש השכל ורק שמתגלים ע"י השכל, והוא מפני שכל הגבוה ביותר יורד למטה ביותר, ועד"ז בחי' האבות מדות דאצי' מגביהים את בחי' אדם - חכמה - לבחי' שלמעלה מאדם, שממשיכים אוא"ס בחכמה.ועתה נחזר לענין שמור וזכור בדיבור אחד נאמרו, ויובן בהקדים שג"ע הוא שכר לנשמות בלא גופים כי היא מבחי' ממלא כל עלמין, שבא בהשגה, ולכן הגוף מסתיר, משא"כ עוה"ב הוא בחי' סובב, ולכן השגר הוא לנשמות בגופים, דלגבי בחי' סובב נשמה וגוף שוין. ולכן עתה בשבת הנה במעלי שבתא הוא בחי' העלאה, שמור, ויומא דשבתא הוא בחי' המשכה, זכור, אך לעתיד יהי' יום שכולו שבת, גילוי בחי' הסובב שאז לא יהי' העלאות והמשכות, וזה נתגלה במ"ת ששמור וזכור בדיבור אחד נאמרו.ועתה נבאר רכב אלוקים גו' אדנ"י בם, ב' רפויה, כי ב' גדושה מורה על התחלה, וכאן לא שייך התחלה אלא התכללות מפני ש"אלפי שנאן", החיות שברכבה, שבתהוותם הוא מבחי' אד' מלכות דאצי', והם מתכללים בה מאחר שהם מעלים אותה. והנה אמרו חז"ל שנאן שאינן, שהקב"ה רוכב על כרוב קל ושאט בי"ח אלף עולמות. דהנה, י"ח ברכות דצלותא הוא ב' ט' דמט"ט, ט' מלמטה למעלה וט' מלמעלה למטה, וכרוב קל הוא מט"ט לפני שמתלבש בעשי', שעל ידו מתעלה בחי' ז"א דבריאה לבחי' ח"י אלף עולמות דאצי'.(sichos.net)Support the show (https://www.paypal.com/donate?hosted_button_id=SVCNKGSMCEANE) ★ Support this podcast ★

To Dedicate a week of content, please email [email protected].ביאור על הנ"ל (עב, א)להבין שורש ענין מתן תורה וקבלת התורה, הנה כל התורה ומצות הוא בחי' יחוד אוא"ס בעולמות, המשכה מבחי' סובב לממלא. והכח להיות המשכה זו ע"י קיום תורה ומצות ניתן לישראל במ"ת.והנה גם המלאכים ביקשו "תנה הודך על השמים", אך לא ניתן להם מפני שהם בחי' חיצוניות, ורק ישראל עלו במחשבה, בחי' פנימיות. וע"י הירידה בנה"ב, ששורש נה"ב הוא מחיות שבמרכבה שהם מעלים את האדם שעל הכסא לבחי' כי לא אדם. (וזהו שאמר שמואל לשאול וגם נצח ישראל לא ישקר ולא ימים כי לא אדם הוא להינחם, שמלכות דוד נלקחה מבחי' כי לא אדם, ולכן אין הפגם מגיע שם).והנה, ע"י העלאה של חיות הקודש שבמרכבה הם ממשיכים השפעה לקיום העולמות, אבל ההעלאה והמשכה שע"י האבות הוא לחידוש נשמות ישראל, בחי' זיווג פנימי. והכח הזה להמשיך בבחי' חיצוניות ע"י מעשה המצות ובבחי' פנימיות. ע"י מס"נ בק"ש, נמשך בקבלת התורה.וזהו כעיני עבדים אל יד אדוניהם גו' כן עינינו גו', עבדים הם מט"ט וסנד"ל שביצירה ועשי', ושפחה הוא בחי' בריאה, שהם מצפים ומייחלים להמשכה מאצי', כן עינינו, נשמות ישראל, נשואות לעצמות אוא"ס, בחי' כי לא אדם הוא, שיומשך משם אור חדש בגילוי בפנימיות.Support the show (https://www.paypal.com/donate?hosted_button_id=SVCNKGSMCEANE) ★ Support this podcast ★

To sponsor a week of content, please email [email protected]זכור את יום השבת לקדשו (ע, ד)אמרו חז"ל שמור וזכור בדיבור אחד נאמרו, וצריך להבין מה התועלת בזה אחרי שאין האוזן יכולה לשמוע זאת? הנה, כתיב "ואת אשר איננו פה עימנו היום", שכל הנשמות היו במ"ת, וצריך להבין מה תועיל קבלת התורה לנשמה לפני שנתלבשה בגוף, והלא אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם, ושמא יהי' הגוף מונע? אך הענין, שבשעת מ"ת ניתן הכח לישראל לקבל את התורה, דהיינו להמשיך אוא"ס בעסק התורה והמצות, וכל הנשמות צריכים לנתינת כח זו, שהרי הנפש הוא מחודש, ואין ערוך לגבי הבורא. ולכן ניתנה התורה ברעש, "ויחרד כל העם", כדי שיבואו לבחי' ביטול במציאות, שזהו ענין רקבון הגרעין, ועי"ז יהי' בחי' צמיחה, "לבעבור נסות אתכם", נסות לשון הרמת נס.והנה, המלאכים ביקשו את התורה ולא ניתנה להם, כי המלאכים הם מבחי' דיבור, עלמא דאתכסיא, ורק הנשמות הם מבחי' פנימיות, אותיות המחשבה, לבוש הפנימי ש"איהו וגרמוהי חד בהון".וביאור הדבר, "איהו וחיוהי חד" הוא אוא"ס שמתלבש בבחי' חכמה, ו"איהו וגרמוהי חד" הוא כשמתלבש בבחי' מחשבה.והנה, עם היות שהעילוי שבישראל על המלאכים הוא מצד נשמתם, מ"מ לא ניתנה התורה לנשמות ישראל עד שבאו בגופים, דירידה זו צורך עלי' להעלות את הנשמה מבחי' מחשבה לבחי' חכמה.והענין, דהנה נפש הבהמית נלקחה מחיות הקודש שבמרכבה, שע"י הביטול שלהם הם מגביהים את בחי' אדם לבחי' לא אדם, למעלה מסדר ההשתלשלות, ועי"ז נמשך המשכה חדשה מאור הסובב. ו"האבות הן הן המרכבה", שהאבות פעלו על דרך זה ע"י הביטול שלהם. והנה, התורה היא בחי' ג' קוין, וכדי להעלותה התורה ולקשרה לאוא"ס שלמעלה מבחי' אדם הוא ע"י ישראל זרע אברהם יצחק ויעקב, שיש בהם התשוקה והצימאון להיבטל באוא"ס. וזהו "אנכי הוי' אלוקיך", שע"י הירידה בנה"ב נעשה אנכי, בחי' אוא"ס ממש אלוקיך ממש, דבישראל נמשך בחי' הוי"ה זה מבחי' אנוכי ממש.כי הנה נודע שגדול כח הבע"ת יותר מצדיק, דמשכין ליה בחילא יתיר, עד"ז הוא בירידת הנשמה למטה שבאה לבחי' "בכל מאודך". כח זה ניתן לישראל במ"ת שיהיק הצימאון שלהם עולה מעלה מעלה להחי' לא אדם, ולהמשיך משם אוא"ס ע"י תורה ומצות. וזהו "אשר הוצאיתך ממצרים" שכל סדר השתלשלות הוא בחי' המיצר דבחי' אדם, ולישראל ניתן הכח לצאת ממצרים. וזהו "לא יהי' לך אלוקים אחרים על פני" שהוא לשון ציווי אך גם לשון הבטחה, שלא יהי' בחי' צמצום והעלם המסתיר על אוא"ס.וזהו "זכור ושמור בדיבור אחד נאמרו", זכור הוא בחי' המשכה למטה למקום רחוק שעל זה נופל לשון זכירה, שהרי מצד עצמו הוא מרוחק, ושמור הוא בחי' העלאה, בחי' מקבל, שממתין ומייחל להשפעה. וכדי שיהי' יחוד בחי' משפיע ומקבל הוא ע"י בחי' לא אדם שלמעלה משניהם, וזהו "בדיבור אחד נאמרו".ולתוספת ביאור "אשר הוצאיך מארץ צרים" הנה המשכת החכמה במדות הוא רק חלק עשירי מבחי' חכמה, וההמשכה נק' מצרים שבאה דרך מיצר הגרון, ורק בשעת יציאת מצרים, ע"י בחי' הביטול ד"רכב אלוקים" זכו ישראל להגיע לבחי' כי לא אדם הוא.על כל דיבור פרחה נשמתן, דהנה ביו"ד נברא עוה"ב, היינו שעוה"ב, תענוג הנשמה בג"ע בא ע"י צמצום עצום באוא"ס, והאתעדל"ת לצמצום זה הוא שפרחה נשמתן לאוא"ס מקור התענוג.Support the show (https://www.paypal.com/donate?hosted_button_id=SVCNKGSMCEANE) ★ Support this podcast ★

זכור את יום השבת לקדשו (סט, א)להבין מהו הציווי לקדש את השבת והלא שבת מקדשא וקיימא. והנה, שמור וזכור בדיבור אחד נאמרו, שמור קאי על מצות ל"ת, וזכור על מ"ע, זכור עם י"ה בגמטריא רמ"ח, שמור עם ו"ה בגמטריא שס"ה. וצריך להבין כל זה.הנה בששת ימי בראשית נאמר "כל אשר עשה", דבחי' עשיה הוא ירידה, כמו באדם שגילוי השכל בדיבור הוא ירידה. דבששת ימי החול הו"ע שם אלוקים, שהוא בחי' כלים ואותיות, ורק כש"ויכלו" נעשה בחי' עליה לבחי' הוי'. וזהו "וירא גו' והנה טוב מאוד", שזהו"ע מעלת הבע"ת, כי אתכפיא ואתהפכא של הבע"ת הוא בתגבורת יותר, וכמו"כ הוא למעלה שהחיות שירדו בששת ימי בראשית עולה בשבת למהותו ועצמותו יתברך.אך הנה כתיב "אשר ברא אלוקים לעשות" וארז"ל "לתקן", וכתיב "לעשות את השבת" היינו שישראל ממשיכים את בחי' השבת ע"י המצוות. דהנה כתיב "חכמות בחוץ תרונה", שקאי על חכמה תתאה המתלבשת בדברים גשמיים, ודוקא ע"י ההתלבשות נעשה "תרונה" - נעשה תוספת ועילוי דגילוי אוא"ס שלמעלה גם מחכמה עילאה.וביאור הדבר, הנה חכמה נקרא ראשית, לשון נקבה, שמקבל מאין שהוא בחי' התענוג, ועד"מ כשנופל לאדם סברא חדשה הוא מתמלא תענוג כי התענוג הוא שורש החכמה, ולכן בתחילת התחדשות הסברא יהי' התענוג גדול, כי ברגע זה יצאה ונמשכה ממקורה בחי' התענוג, אך כשמתיישן הדבר אינו מתענג כ"כ כי נתרחק ממקורו. ולכן ראש - תענוג העליון - הוא אותיות אשר ואושר.והנה בברכת המצות אנו אומרים אשר קדשנו, שע"י קיום מצוות בגשמיות ממשיכים בחי' גילוי התענוג העליון, וזהו "חכמות בחוץ תרונה".וזהו "לעשות את השבת", דשבת הוא בחי' חכמה, והמשכת התענוג בחכמה הוא ע"י הבירורים דמעשה המצוות בו' ימי החול.וזהו זכור עם י"ה, שהעבדה בימי החול, "לית פולחנא כפולחנא דרחימותא", וכל עסק משא ומתן הכל מתעלה ע"י תפילת השבת, והוא בחי' ההעלאה ממטה למעלה לבחי' י"ה.והנה, תכלית ההעלאה הוא שיהי' אח"כ ההמשכה, וההמשכה הוא מבחי' סובב, ועיקר ההמשכה בורא בשבת שאז הוא יחוד סובב וממלא, וזהו זכרי עם ו"ה, ו' הוא בחי' המשכה למטה.וזהו "זכור את יום השבת לקדשו", שזה ש"שבת מקדשא וקיימא" הוא בחי' חכמה, וע"י העבודה בו' ימי החול ממשיכים בחי' תענוג בחכמה.ובחי' "שמור" ענינה להפריד הקליפות שלא יהיה יניקה לחיצונים.ולעתיד לבוא יתגלה בחי' "שמור וזכור בדיבור אחד נאמרו", שיהי' הכח חד, יחו"ע וחו"ת.(sichos.net)Support the show (https://www.paypal.com/donate?hosted_button_id=SVCNKGSMCEANE) ★ Support this podcast ★

משה ידבר (סח, ד)אברהם הוא בחי' חסד ומים, ומים מגדלים, והן בחי' מוחין דיניקה שנמשכים למידות ועי"ז הוא הגדלת הכלים דאצי'. אך משה המשיך גם בבי"ע, שמשה הוא משמיטה ראשונה אלא שנמשך למטה בעולם האצי'. וזהו "ויקרא הוי' הוי'", שע"י בחי' הביטול המשיך משה מלמעלה מהשתלשלות, ולכן הי' ההמשכה עד למטה, דלגבי בחי' זו רוחניות וגשמיות שוין.והנה ע"י לימוד התורה הביטול זה ממשיך בחי' פנימיות וע"י קיום המצוות ממשיך בחי' מקיפים ולבושים, והן בחי' מ"ה' וב"ן.וזהו "משה ידבר" המשכת אוא"ס מלמעלה למטה גם בבחי' עשי'. "יעננו בקול" שבחי' מלכות עונה להיות אתהפכא בבי"ע. "בקול" הוא קולו של משה, קול הוא המשכה מהבל הלב, שכפי ערך בחי' הביטול כך הוא בחי' ההמשכה.מראיהם ומעשיהם (סט, ב)פירוש כמו אופן קטן בתוך אופן גדול, שאופן הגדול הוא גבוה מן האופן הקטן, ומלמטה בתחתית, האופן הקטן גבוה מן הגדול, כך הוא באופנים, ובכל סדר ההשתלשלות שבחי' עיגול מקיף את כל מה שלמטה. ולכן בחג השבועות, שאז הוא גילוי שער החמישים, שהוא בחי' מקיף ועטרה שאין בה ראש וסוף, לכן הוא מתפשט למטה מטה, שאוא"ס נמשך במצות מעשיות. והמשכה זו הוא ע"י משה, שזהו ויקרא הוי' הוי', שמשה קרא והמשיך בחי' הוי'. וזהו נוצר אותיות צינור ואותיות רצון, וגם הוא בחי' שמירה במחשבה, בחי' העלם. משא"כ "עושה חסד" הוא חסד דאצי', בחי' אברהם. והנה, בחי' אברהם "עושה חסד" נמשך רק באצי', אבל בחי' "נצר חסד", בחי' משה, הוא שער החמשים, שהוא הכתר, תר"ך עמודי אור, כמו עמוד שמחבר מעלה ומטה, ולכן המשיך גם בבי"ע.Support the show (https://www.paypal.com/donate?hosted_button_id=SVCNKGSMCEANE) ★ Support this podcast ★

משה ידבר והאלוקים יעננו בקול (סז, ד)להבין זה, והלא לא פירש בכתוב מה דיבר משה ומה ענהו ה'. וגם לכאורה הי' צריך להיות משה דיבר לשון עבר. ויובן בהקדים מעלת מתן תורה, "האי יומא דקא גרים", והלא "קיים אברהם את כל התורה עד שלא ניתנה". אך הענין שאיתא בזהר שהמצות הם "לאתקנא רזא דשמיה", להיות התפשטות אוא"ס והתלבשותו במדת חכמה וחסד וכו', וזה נעשה ע"י אתעדל"ת דמעשה המצוות. ובאברהם כתיב "וישמור משמרתי" שגרם ירידת והמשכת אוא"ס במדות, ע"י שנעשה מרכבה, בחי' ביטול, למדת החסד כו'.אך עיקר המשכת אברהם הי' בעולמות העליונים, וכדי שההמשכה תבוא גם למטה בעולם הפירוד, הנה לזאת ניתן לישראל תורה ומצוות גשמיים, "וירד הוי' על הר סיני", ועל זה אמרו "האי יומא דקא גרים".והענין הוא דהנה כתיב "כי א-ל דעות ה'", ששם הוי' כולל ב' הדיעות, יחודא עילאה ויחודא תתאה, להיות למטה כמו למעלה ממש, שלא יהי' היש תופס מקום, וזה נמשך ע"י תורה ומצות.והנה, כח זה להמשיך ע"י תורה ומצות ניתן לישראל דוקא, משא"כ לעכו"ם, שגם אם יקיימו תומ"צ לא ימשיכו כלום, והוא בחי' מתנה טובה, שניתן לישראל במתן תורה. וזהו "האי יומא" גילוי חכמתו ורצונו המלובשת בתורה, שבה ישנה התלבשות אוא"ס. והנה, על המשכה זן נאמר "משה ידבר", משה הוא בחי' ביטול, ומשה הוא הממשיך בחי' יחודא עילאה, "והאלוקים", בחי' יחודא תתאה, "יעננו בקול", להיות למטה כמו למעלה. ונאמר "ידבר" ו"יעננו" לשון הוה, מפני שאתפשטותא דמשה בכל דרא הוא בחי' הביטול שיש בכל אחד, וזהו "כל הקורא ושונה הקב"ה קורא ושונה כנגדו", שלא הכל שוים, אלא כל אחד כפי הביטול שלו לאור א"ס ב"ה.ביאור ע"פ משה ידבר (סח, ג)ענין רמ"ח מצות עשה: ז"א הוא בעל ט' ספירות, וכל אחד מהם כולל ט' והיינו פ"א, ובכל ספירה ישנה ראש תוך סוף, וא"כ ג' פעמים פ"א הוא רמ"ג, וה' חסדים המגדילים היינו רמ"ח. וההגדלה הוא ע"י המשכת המוחין, וזהו "קיים אברהם את כל התורה כולה" היינו שהמשיך את בחי' המוחין השייכים למדות לז"א ומלכות. אך המשכות אלו היו נשארים באצילות. אך בחי' משה הוא חכמה סתימאה שבכתר, ונמשך חכמה דאצי', בחי' השכל כמו שהוא לעצמו, ולכן מפני שהוא גבוה ביותר לכן יכול להמשיך, "משה ידבר", בבי"ע. וזהו "א-ל דעות הוי'", שגם למטה, "יעננו", יחודא תתאה, יומשך בחי' "משה ידבר" - יחודא עילאה.Support the show (https://www.paypal.com/donate?hosted_button_id=SVCNKGSMCEANE) ★ Support this podcast ★