Short Daf Summaries - Project Likkutei Torah

Visit us at www.ProjectLikkuteiTorah.com for more resources and sponsorship opportunities.Support the show ★ Support this podcast ★

Visit us at www.ProjectLikkuteiTorah.com for more resources and sponsorship opportunities.Support the show (https://www.paypal.com/donate?hosted_button_id=SVCNKGSMCEANE) ★ Support this podcast ★

Visit us at www.ProjectLikkuteiTorah.com for more resources and sponsorship opportunities.Support the show (https://www.paypal.com/donate?hosted_button_id=SVCNKGSMCEANE) ★ Support this podcast ★

Visit us at www.ProjectLikkuteiTorah.com for more resources and sponsorship opportunities.Support the show (https://www.paypal.com/donate?hosted_button_id=SVCNKGSMCEANE) ★ Support this podcast ★

Visit us at www.ProjectLikkuteiTorah.com for more resources and sponsorship opportunities.Support the show (https://www.paypal.com/donate?hosted_button_id=SVCNKGSMCEANE) ★ Support this podcast ★

Visit us at www.ProjectLikkuteiTorah.com for more resources and sponsorship opportunities.Support the show (https://www.paypal.com/donate?hosted_button_id=SVCNKGSMCEANE) ★ Support this podcast ★

Visit us at www.ProjectLikkuteiTorah.com for more resources and sponsorship opportunities.Support the show (https://www.paypal.com/donate?hosted_button_id=SVCNKGSMCEANE) ★ Support this podcast ★

Visit us at www.ProjectLikkuteiTorah.com for more resources and sponsorship opportunities.Support the show (https://www.paypal.com/donate?hosted_button_id=SVCNKGSMCEANE) ★ Support this podcast ★

Visit us at www.ProjectLikkuteiTorah.com for more resources and sponsorship opportunities.Support the show (https://www.paypal.com/donate?hosted_button_id=SVCNKGSMCEANE) ★ Support this podcast ★

Visit us at www.ProjectLikkuteiTorah.com for more resources and sponsorship opportunities.Support the show (https://www.paypal.com/donate?hosted_button_id=SVCNKGSMCEANE) ★ Support this podcast ★

Visit us at www.ProjectLikkuteiTorah.com for more resources and sponsorship opportunities.Support the show (https://www.paypal.com/donate?hosted_button_id=SVCNKGSMCEANE) ★ Support this podcast ★

Visit us at www.ProjectLikkuteiTorah.com for more resources and sponsorship opportunities.ביאור הנ"ל (ח, ב)להבין איך נוני ימא שהם הנשמות שנמשכו מיחוד או"א דאצילות איך יחשבו לבחי' בהמות לגבי הנשמות דלעתיד. הנה נשמות דזרע בהמה הם נשמות דבי"ע ונשמות דזרע אדם הם נשמות דאצי'. אך באצי' גופא ישנם ד' עולמות בי"ע, בחי' נר"נ דאצי', ואצי' שבאתי' הוא בחי' חיה יחידה, ומבחי' זו הי' נשמת אדה"ר קודם החטא, וגם נשמת משה הי' מבחי' אצי' שבאצי'. וזהו ורדו בדגת הים, להוריד ולהמשיך בחי' זו עד לבי"ע. והנה "זה לעומת זה עשה אלוקים", ולכן התיירא משה ללכת לפרעה, שהרי פרעה הוא בחי' לויתן דקליפה, אך ה' אמר למשה "בא אל פרעה", כי משה הוא מבחי' אדם שעליו נאמר "ורדו בדגת הים".ועפי"ז יובן ענין סעודת לויתן ושור הבר דלעתיד, שזהו שהנשמות דעכשיו יתעלו ויתבררו ע'"י הנשמות דלעתיד. שהנשמות דעתה הם מבחי' שם הוי, אך לעתיד יתגלה אוא"ס הסובב, וא"כ הוי' דעכשיו כאלוקים יחשב. והנשמות דלעתיד יומשכו מבחי' הסובב ורק שיתגלו ע"י שם אלוקים דלעתיד שהוא שם הוי' דעכשיו.Sichos.netSupport the show (https://www.paypal.com/donate?hosted_button_id=SVCNKGSMCEANE) ★ Support this podcast ★

Visit us at www.ProjectLikkuteiTorah.com for more resources and sponsorship opportunities.Support the show (https://www.paypal.com/donate?hosted_button_id=SVCNKGSMCEANE) ★ Support this podcast ★

Visit us at www.ProjectLikkuteiTorah.com for more resources and sponsorship opportunities.ו. והנה, פי' "וכל קרבן מנחתך במלח תמלח" קאי על המנחה, ואח"כ על כל קרבנך תקריב מלח קאי בכל הקרבנות כולם. כי הנה המנחה שהיא סולת חטים קאי על התורה, חטה בגמטריא כ"ב שקאי על כ"ב אותיות התורה, והלימוד צריך מלח, כנ"ל. וקרבנות הו"ע בירור נה"ב, ועל זה הוא החידוש שגם נה"ב יכולה לבוא לבחי' מלח, עכ"פ בביטול היש. והנה, ברמב"ן איתא שהמלח הוא מים ובכח השמש הבא מהם יעשה מלח, שמים ואש הם הפכים, ועד"ז ברוחניות, שבמלח ישנם ענינים הפכיים, שנותן כח בנה"ב להתעלות בקדושה, וגם מהפך הנה"ב ממרירו למיתקא.ז. וזהו שכתוב גבי אלישע שריפא את מי יריחו ע"י מלח, שמים הרעים באים ע"י ההבדלה בין מים עליונים לתחתונים, וע"י המלח שנותנים ע"ג המזבח מעלים את המים התחתונים. והענין בעבודה הוא שע"י התורה שנקרא בשם מלח מהפכים את המים המרים דנה"ב.ח. אך לפי זה צריך להבין זה שכתבו הפוסקים שאין נותנים מלח על הפת בפסח. והענין, דתחילת העבודה הו"ע האמונה לבד, בחי' אתכפיא ללא טעם ודעת, ולכן אין נותנים מלח שענין המלח הוא לתת טעם, ע"י גילוי פנימיות התורה, אך התחלת העבודה צריך להיות בבחי' לחם עוני ללא מלח וללא טעם.ט. וביאור הענין, הנה מלח הוא לשון עירוב כמו מלחים, וממולח. ופי' ברית מלח הוא שעבודת הקרבנות יקשר ויערב את העולמות באוא"ס. והנה, עניו ליל שימורים הוא שהמקבל מצפה ומייחל למשפיע, ולכן אין נותנים מלח במצה כי עוד לא נעשה היחוד והעירוב.י. ועפי"ז יש לבאר מה שפירש"י שנספנים נקראים מלחים מפני שמהפכים את המים במשוטות. ים הוא בחי' עלמא דאתכסיא, והספינות הם הלבושים דתומ"צ שעל ידם מתעלים מבחי' בי"ע לאצי'. והלבושים הנ"ל צריכים לבחי' מלחים המנהיגים אותם, והוא האור והשפע מאוא"ס ב"ה הנמשך ע"י תורה ומצות.Sichos.netSupport the show (https://www.paypal.com/donate?hosted_button_id=SVCNKGSMCEANE) ★ Support this podcast ★

Visit us at www.ProjectLikkuteiTorah.com for more resources and sponsorship opportunities.ד. וכל זה מובן שמעלת עסק התורה היא דוקא בלימוד התורה הנגלית שבה ישנה השגת המהות, ולא בידיעת סדר ההשתלשלות וחכמת הקבלה שבה ישנה רק ידיעת המהות. אך לפי"ז צריך להבין מהו מעלת לימוד חכמת הקבלה. ויובן בהקדים ענין שלש במקרא, שגם כשקורא במקרא ללא הבנה מקיים את המצוה, כי החכמה שבמקרא מתלבשת בתושבע"פ, אך ישנם ענינים, כמו ויוסף הורד מצרימה, שהם המשכת אוא"ס שלמעלה מהחכמה ולכן אינן יכולים להתלבש בחכמה, וההמשכה היא רק ע"י האותיות. ועד"ז הוא בלימוד האגדות ובלימוד הקבלה, שזהו למעלה מהחכמה, אך אעפ"כ זהו דבר גדול שיהי' לו ידיעת מציאות הפנימיות.ה. ועפי"ז יובן פי' מארז"ל "לעולם ישלש אדם שנותיו שליש במקרא כו'", שגדולי המפרשים נדחקו לפרש שזהו רק בתחילת לימודו כו', אך לפמ"ש יובן שבתחילת הלימוד השליש הוא במקרא ממש לבדו, אך אח"כ מקיים את השליש במקרא ע"י לימוד אגדות ופנימיות התורה. ובזה יובן ענין "ולא תשבית מלח", שהמלח - פנימיות התורה - אין בו טעם - שהרי היא למעלה מהשגה, אך מ"מ המלח נותן טעם בבשר. ולכן נק' המלח "ברית אלוקיך" שהוא בחי' התקשרות ואהבה רבה שלמעלה מן השכל.Sichos.netSupport the show (https://www.paypal.com/donate?hosted_button_id=SVCNKGSMCEANE) ★ Support this podcast ★

Visit us at www.ProjectLikkuteiTorah.com for more resources and sponsorship opportunities. ולא תשבית מלח (ג, ד)המלח עצמו אין בו טעם אל הוא נותן טעם בדברים הנמלחים. והענין דשורש המלח הוא בגבורת דאבא, ומבואר בע"ח שע"י הגבורות דאבא נעשה בחי' מים וחסד בבינה. וזהו שמטעים הבשר אף שבעצמו אין בו טעם. והנה, בחכמה אתברירו, וזהו שהמלח מפליט את הדם שהוא למעלה מן המתברר ומבררו.והנה, כמו כן ישנה בחי' זו בתורה והיא תורת הקבלה, שהיא למעלה מטעם, אך נותנת טעם בלחם ובשר התורה ובהנהגת העולמות. וזהו לא תשבית מלח, דענין הקרבנות הוא בירור נפש הבהמית, ולכן הבירור הוא ע"י המלח, דבחכמה אתברירו.ביאור ולא תשבית (ד, ב)בספר של בינונים נתבאר שהנפש כלולה מעשר בחינות, אך לא נתבאר שם עערש בחינותיה הם רק כלי לעצמיות ומהות הנפש. ועד"ז הוא בעני ע"ס העליונות, שחכמה שאתי' היא רק כלי לאור א"ס אך אינה עצמיותו של המאציל.ב. ולפיכם ענין המס"נ, שהוא הביטול לאוא"ס ממש, נמשך דוקא מצד עצמיות הנפש שלמעלה מהשכל. ועפי"ז יובן ענין "ותלמוד תורה כנגד כולם", כי התורה היא חכמתו ית' שבאצי' שבה מלובש אוא"ס, וע"י התקשרות ויחוד שכל האדם בתורה אזי ממילא נעשה התכללות ויחוד עצמות הנשמה שלמעלה מהשכל באור א"ס ממש שלמעלה מחכמה.ג. וזהו הטעם לעוצם השקידה בתלמוד של חכמי המשנה והתלמוד, אך שהתורה באה בדברים גשמיים, שהרי בתורה מלובש חכמתו ית' ובתוכה שורה אוא"ס.והנה ידוע לעתה נמךש רק קו בתוך החלל ומקום פנוי, והארת הקו מסתיים במלכות דאצי' ורק בוקע דרך הפרסא, אך ע"י עסק התורה עתה, הנה לעת"ל יתגלה אוא"ס ולא יהי' חלל ומקום פנוי כלל. אך אמרו חז"ל כל האומר אין לי אלא תורה אפילו תורה אין לו, כי כדי שיהי' התכללות הנפש בתורה ברי זה ע"י שיחפוץ באמת בביטול זה, והוא ע"י הקדמת קריאת שמע ותפילה.Sichos.netSupport the show (https://www.paypal.com/donate?hosted_button_id=SVCNKGSMCEANE) ★ Support this podcast ★

Visit us at www.ProjectLikkuteiTorah.com for more resources and sponsorship opportunities. וע"פ הנ"ל יובן ענין פסח ספירות העומר ושבועות, דבפסח הי' התעוררות נה"א, אך הנה"ב לא נתברר ולכן נאמר "כי ברח העם". ולכן מיד למחרת הפסח הי' העומר משעורים מאכל בהמה, ואז התחיל בירור נה"ב באתעדל"ת. ושבועות הוא בחי' עסק התורה שבא לאחר ההתעוררות שעל ידי זה הוא המשכת בחי' "כי לא אדם". ביאור הנ"ל (ג, א) בקריאת שמע ישנם ב' פעמים מסירות נפש, מס"נ באחד שהוא המס"נ דנפש האלוקית ליכלל בבחי' ז"א, ששם ישנו הארת הקו, ופנימיות הקו הוא מבחי' עתיק. והוא ע"י ההתבוננות בעצמותו ית' שאינו בגדר עלמין כלל. וזהו "אדם", בחי' ז"א, "כי יקריב", שתבוא נפש האלוקית למסור נפשה באחד שאז היא בחי' קרבן. ומס"נ הב' הוא בחי' "ובכל נפשך", בחי' אתכפיא ואהפכא דנה"ב, והוא ע"י ההתבוננות דבחי' מלכות איך שהוא ממלא כל עלמין, "שאו מרום עיניכם כו'", דנה"ב היא מבחי' תחתונות שנעשו ע"י מסכים רבים כו' ולכן לא תיקלט בה ההתעוררות אלא ע"י התבוננות זו. וזהו "מן הבהמה" ,שההתעוררות הוא מהתבוננות בשורש נה"ב, ההתפעלות העצומה של המלאכים, ועי"ז "תקריבו את קרבנכם", בחי' נה"ב. והנה, בעליית נה"ב נעשה יתרון יותר מהביטול דנה"א, ולכן בהתכללות דנה"א נאמר "קרבן להוי'", ובהקרבת נה"ב נאמר "לפני הוי'" שהוא מקור שם הוי'. ב. וישנו עוד פירוש (נוסף על הנ"ל ש"מן הבהמה" קאי על הקרבת נפש הבהמית - "קרבנכם") והוא ש"מן הבהמה" קאי על הבהמה שבנפש האלוקית גופא, שהרי הנפש האלוקית באה מיחוד זו"ן, וא"כ יש בה ב' הבחינות מ"ה וב"ן. ובעבודה הו"ע "ויחד לבבנו" חיבור פנימיות הלב - אהבה רבה שלמעלה מטעם ודעת - וחיצוניות הלב. ואח"כ כתיב "מן הבקר ומן הצאן" - בחי' בירור נה"ב. Sichos.netSupport the show (https://www.paypal.com/donate?hosted_button_id=SVCNKGSMCEANE) ★ Support this podcast ★

Visit us at www.ProjectLikkuteiTorah.com for more resources and sponsorship opportunities. והנה, אתפשטותא דמשה בכל דרא הוא בחי' הביטול שישנו בכל אחד, בחי' "ונחנו מ"ה", וע"י בחי' הביטול דמשה שהוא בחי' דעת נעשה בחי' אהל מועד מלשון "ונועדתי". והנה, באתפשטותא דמשה, ענין "ולא יכול משה לבוא לאוהל מועד" הוא מחמת הסתר נפש הבהמית, וכדי שיוכל לבוא לאהל מועד צריך להיות אתערותא דלעילא, "ויקרא אל משה", ע"י מעשה המצוות, ואז ע"י עסק התורה נמשך מבחי' המקיף לבחי' הפנימיות. אדם כי יקריב מכם (ב, ב) להבין החילו שלא לנוכח, "אדם כי יקריב", ומסיים "תקריבו" לשון נוכח. וגם שלכאורה הי' צריך להיות אדם מכם. הנה נודע שיש ב' נפשות, נה"א שרשה מפני אדם, ונה"ב שרשה מפני שור, ותכלית ירידת הנשמה למטה הוא לברר את נה"ב, וזהו ענין ברכת ק"ש שמתבונן בשורש נה"ב, כי אין הדינים נמתקים אלא בשרשן. ועי"ז נעשה עליה גם בנה"א. וזהו ענין אתעדל"ת המעוררת אתעדל"ע, שאז יש לה קיום, כי האדם הוא כלי לאתעדל"ע שנמשך, והאתעדל"ע יעורר בו עוד אתעדל"ת. אך לפעמים ישנו אתעדל"ע שלא ע"י יגיעה והתבוננות, אך אתעדל"ע זו חולפת ועוברת כי האדם אינו כלי לזה, והאתעדל"ע עצמה מאירה רק בעת רצון. ב. וזהו "אדם כי יקריב", אדם קאי על אדם העליון שמעורר את נפש האלוקית, וזהו "מכם" שהקרבן הוא מנפש האלוקית עצמו. ואח"כ נאמר "תקריבו את קרבנכם", שזהו עצה טובה לאדם שיקריב את נה"ב באתעדל"ת, דהתעוררות שבא מלמעלה מגיע רק לנה"א. ופירוש "מן הבהמה" הוא שקירוב נה"ב הוא ע"י ההתבוננות בשורש ומקור נה"ב בפני שור. "מן הבקר ומן הצאן", דישנם כמה סוגי נפשות הבהמיות, יש כעסן וכיוצ"ב, ויש בעל תאוה. וזהו ענין "משכני אחריך נרוצה", משכני קאי על נה"א, ואח"כ נרוצה, שקאי גם על נה"ב. וההתעוררות ד"משכני" הוא ע"י "הביאני המלך חדריו", הביאני לשון עבר, שכאשר התינוק במעי אמו מלמדים אותו כל התורה. והנה, ע"י לימוד התורה, בחי' אדם", רמ"ח פקודין, ממשיכים את ההתעוררות ד"אדם כי יקריב". Sichos.netSupport the show (https://www.paypal.com/donate?hosted_button_id=SVCNKGSMCEANE) ★ Support this podcast ★

Visit us at www.ProjectLikkuteiTorah.com for more resources and sponsorship opportunities.פרשת ויקרא"ויקרא אל משה", אלף דויקרא זעירא, ובדברי הימים הוא באל"ף רבתי. והנה לא נאמר מי הוא הקורא כי זה בהמשך לפרשה הקודמת "ולא יכול משה לבוא גו'". דהנה הענן הוא בחי' ישת חושך סתרו, שגם שמו הוא קדוש ומובדל מהנבראים, והוא בחי' הכתר, וזהו כי "שכן עליו הענן". וזהו המבואר בזהר ש"כבוד ה' מלא" (מ' קמוצה) ולא מילא (בחיריק, שאז הי' משמע שכבוד ה' מילא את כל המשכן) פירושו שהכבוד עצמו הי' מלא, שבמלכות, חכמה תתאה, נמשך בחי' חכמה, "כי שכן עליו הענן", שנמשך בחי' מקיף העליון, ועי"ז נמשך אור הסובב בממלא.ב. ולכן נאמר ויקרא אל משה, דענין קריאה זו הוא הארה והמשכה למשה כדי שיוכל לעלות ולבוא לאוהל מועד. (וע"ד הפירוש וקרא זה אל זה שהם מקבלים אחד מהשני, שלכן כל מלאך יכול לומר קדוש ג' פעמים מפני שמקבל גם מבחינתו של המלאכים האחרים). וענין אלף זעירא הוא שאור הכתר מתצמצם ונמשך למשה. (ואדה"ר לפני החטא הי' בחינת אלף רבתי, בחי' הכתר כמו שהוא במקומו).ג. ועפי"ז יובן המדרש ברם הכא אני הוא המדבר. והענין, דהנה בענין המועדים נאמר אשר תקראו אותם, וקרי היה תקראו אתם, דהנה יו"ט הוא בימי החול, שימי החול הוא בחי' חיצוניות חו"ג, וכדי להמשיך בחי' ח"ע ביום חול, הוא ע"י בנ"י, שלוחו של אדם כמותו, ששרשם בח"ע, ולכן הם כמותו דהמשלח. והנה המלאכים הם ג"כ שלוחים, ולכן הקריאה לאברהם, שהקריאה אליו הי' מבחי' שם הוי' כמו שנמשך בשם אלוקים, הי' ע"י המלאך, אך כאן שהמבואה הוא מבחי' שם הוי' קודם שנמשך בשם אלוקים, אין ההמשכה יכולה להיות ע"י מלאך, אלא מבחי' אני (אני אחרון הוא בחי' המלכות, ואני ראשון הוא בחי' חכמה עילאה).ד. והנה, התורה היא נצחית שגם עתה שייך ישנם כל בחי' אלו. דהנה בענין לימוד התורה נאמר ובצל ידי כיסיתיך, צל הוא בחי' מקיף, והשגת התורה הוא בחי' אלף זעירא, שמאור המקיף גופא מאיר הארה גדולה ועצומה בבחי' פנימיות.Sichos.netSupport the show (https://www.paypal.com/donate?hosted_button_id=SVCNKGSMCEANE) ★ Support this podcast ★

Visit us at www.ProjectLikkuteiTorah.com for more resources and sponsorship opportunities.Support the show (https://www.paypal.com/donate?hosted_button_id=SVCNKGSMCEANE) ★ Support this podcast ★

Visit us at www.ProjectLikkuteiTorah.com for more resources and sponsorship opportunities.ד. והנה, תחילה יש להבין הפסוק "רבבה כצמח השדה נתתיך ותגדלי ותרבי ותבואי בעדי עדיים". שכמו שהצמיחה נעשה על ידי ריקבון הגרעין תחילה כך דוקא על ידי הביטול באים ישראל לבחי' "עדי עדיים", בחי' א"א דכתר. דהנה, ב"עד" ישנם ג' פירושים ושלושתם מורים על בחי' הכתר, עד לשון תכשיט וכתר. עד לשון נצחיות, עדי עד, שבכתר מאיר אוא"ס ולכן יש בו נצחיות. ועד לשון הפסק, עד פה תבוא, כי בכתר לא שייך השגה, ובחי' עתיק הוא עד ולא עד בכלל, אך אריך, שורש הנאצלים, הוא בחי' עד ועד בכלל. וזהו משכן העדות, שנמשך בן בחי' עד בכל ג' הפירושים. וזהו ששם עלו שבטים, ששרשם במדות דאצי' ועולים לבחי' הכתר, וזהו להודות לשם ה', כי בבחי' הכתר אין שייך השגה כי אם הודאה.ה. "אשר פקד על פי משה". יחוד או"א הוא בפסוק שמע ישראל, ששם הוא בחי' ביטול לגמרי ולא יש מי שאוהב, משא"כ מואהבת ואילך הוא בחי' יחוד זו"ן. וזהו ממש ענין פקודי המשכן, בחי' זו"ן, ומשכן העדות, יחוד או"א, ש"פקד על פי משה", בחי' ביטול, ולכן ע' רבתי וד' רבתי הם בחי' עד, על דרך משכן העדות. "מבשרי אחזה אלוקה" הוא בבחי' ממלא, ועדות הוא על בחי' סובב.ו. והנה, "פקד" אותיות דפק, שבדופק הלב הוא בחי' אבא, ולכן הוא בחי' רו"ש מפני שאוא"ס שורה בחכמה. ובעבודה הו"ע רצוא ושוב, אך בהקדמה לזה תיקנו פסוקי דזמרה. בחי' "עבודת הלויים", שעל ידי השיר יוכלו להגיע לבחי' הביטול שבפסוק ראשון של קריאת שמע. "ביד איתמר בן אהרן הכהן" איתמר הוא בחי' הדיבור בדברי תורה שהוא בכלי להמשיך האור הנשך על ידי יחוד או"א. וגם עבודת הלויים הוא "ביד גו' בן אהרן הכהן" בכח האתעדל"ע שנמשך מלמעלה על ידי עסק התורה.Sichos.netSupport the show (https://www.paypal.com/donate?hosted_button_id=SVCNKGSMCEANE) ★ Support this podcast ★

Visit us at www.ProjectLikkuteiTorah.com for more resources and sponsorship opportunities.הנה פקודי המשכן הוא יחוד ו"ה (ו, א)פקודי המשכן הוא יחוד ו"ה, ומשכן העדות הוא יחוד י"ה, שנעשה ע"י משה בחי' מ"ה וביטול.ב. ועובן בהקדים שמצות ל"ת הם בבחי' י"ה, ומצות עשה בו"ה. דבחי' יחוד י"ה הוא ענין הביטול, שהרי בחכמה מתלבש אוא"ס, וכשמאיר הגילוי בבינה (שבדרך כלל בינה הוא בחי' השגת הזיו והארה, אך כשאוא"ס מאיר בבינה ע"י יחוד י"ה הוא בחי' הוא בחי' הביטול שבא מהשגה דבחי' השלילה (שהוא ביטול ההשגה, שהרי השגת השלילה יודע רק שאוא"ס מושלל מבחי' השגה).ג. וזהו הטעם להמבואר בלקו"ת שמצות ל"ת הוא יחוד י"ה, דענין מצות לא תעשה (ועד"ז מצות דרבנן) הוא להסיר ולמנוע את הדברים המונעים את בחי' הביטול דחכמה. ומצות עשה הוא יחוד ו"ה, שהמצות הם אברים דמלכא, אורות המתלבשים בכלים. וזהו "אלה פקודי המשכן", הוא בחי' יחוד זו"ן שנעשה ע"י תורה ומצות, אלה בגמטריא ל"ו שהוא ששה מדות שכל אחד כלול מששה, ו"אלה" אותיות לאה, "מי ברא אלה", בחי' בינה המולידה את ו' המדות. ו"משכן העדות" הוא בחי' י"ה שעדות שייך רק בדבר הנסתר.Sichos.netSupport the show (https://www.paypal.com/donate?hosted_button_id=SVCNKGSMCEANE) ★ Support this podcast ★

Visit us at www.ProjectLikkuteiTorah.com for more resources and sponsorship opportunities.ד. וזהו מה שכתוב "ששם עלו שבטי י"ה עדות לישראל להודות לשם הוי'", דהנה ירושלים היא "עיר שחוברה לה יחדיו", שהיא בחי' ירושלים של מטה, בחי' ו"ה ומצות עשה, וירושלים של מעלה, בחי' י"ה ומצות לא תעשה. ועל זה נאמר "עדות שייך דוקא על מילתא דלא עבידא לאגלויי, בחי' עלמא דאתכסיא. והנה, עדות אותיות דעת, שממשיך בחי' י"ה, בחי' מוחין, לו"ה, בחי' מדות. וזהו "להודות לשם ה'" שבבחי' עלמא דאתכסיא שייך רק הודאה, ולא ברכה בחי' המשכה בגילוי. וזהו הטעם שעל ידי אתכפיא ואתהפכא סט"א אסתלק יקרא דקוב"ה בכולהו עלמין, כי כשעוצם עיניו מראות ברע זהו בחי' ל"ת שמסיר את ההעלם והסתר וממשיך בחי' י"ה.ה. וזהו "אלה פקודי המשכן משכן העדות", שכפל לומר ב' פעמים משכן כנגד ב' בחי' משכן שהם ירושלים של מטה וירושלים של מעלה. "פקודי המשכן" הוא בחי' יחוד ו"ה ע"י לימוד התורה וקיום המצות. וזהו "אלה", שקאי על הששה מדות, שכל אחד כלול מו', "ופקודי" הוא ענין היחוד כמו "חייב אדם לפקוד את אשתו". וזהו שבשעת החורבן נאמר "על אלה אני בוכיה", על הסתלקות האור והגילוי הנקרא "אלה". ו"משכן העדות" הוא בחי' יחוד י"ה, שעל זה שייך לשון עדות, כי י"ה הוא בחי' נסתרות.ו. עוד פירוש ב"עדות" יובן בהקדים "רבבה כצמח השדה", שדוקא ע"י הביטול שעל ידי שעבוד מצרים באו ישראל לבחי' צמיחה, שבא דוקא ע"י ריקבון הגרעין, מפני שבין יש ליש צריך להיות אין באמצע. ועי"ז באו לבחי' ב"עדי עדיים" שבזה ב' פירושים: לשון עד (כמו "בטחו בה' עדי עד") ולשון עדי ותכשיט, ובעדי עדיים קאי על ב' הכתרים שקיבלו ישראל. וזהו "משכן העדות", שהוא משכן לבחי' י"ה, בחי' ב' כתרים, ב' נצחיות ובחי' מקיף. וזהו "אשר פוקד על פי משה", כי דוקא הביטול דבחי' משה, "ונחנו מה", ממשיך בחי' י"ה.Sichos.netSupport the show (https://www.paypal.com/donate?hosted_button_id=SVCNKGSMCEANE) ★ Support this podcast ★

Visit us at www.ProjectLikkuteiTorah.com for more resources and sponsorship opportunities.אלה פקודי המשכן (ג, א)צריך להבין מדוע נאמר "משכן משכן" ב' פעמים. הנה, ענין המשכן הוא השראת השכינה בישראל, כמו שנאמר "היכל ה' המה", דהנה אע"פ ש"מלא כל הארץ כבודו" אך ענין המשכן הוא שזה יהי' בגלוי. והגילוי הוא ע"י אתכפיא ואתהפכא בסור מרע ועשה טוב.ב. והנה, להבין הטעם למה ע"י אתכפיא אסתלק יקרא דקב"ה, אף שאין הסט"א תופס מקום למעלה. ויובן בהקדים שמצות עשה הם בחי' ו"ה, ומצות לא תעשה הם מבחי' י"ה שלמעלה יותר. והוא מפני שמצות ל"ת הם מבחי' עליונה יותר ולכן אינו יכול להימשך ע"י עבודת האדם. דהנה, מצות עשה הם אברים דמלכא שממשיכים אוא"ס בבחי' חסד דרועא ימינא, וע"י מצות דינים נמשך בבחי' גבורה כו'. וזהו מעלת התורה על קיום המצות, דהתורה היא מבחי' אברים פנימיים, שבהם החיות הוא מבחי' פנימי יותר (שלכן נקובתם במשהוא).ג. ושמי עם י"ה שס"ה, דענין י"ה הוא בחי' חכמה ובינה, והחכמה מאין תמצא, מבחי' ברישא חשוכא, וא"א להיות גילוי בחי' עלמא דאתכסיא (י"ה, חכמה ובינה) אלא ע"י ידישת השלילה (שהרי הוא ית' "חכים ולא בחכמה ידיעה"), ומשם נמשך בחי' ל"ת שאינם ג"כ השלילה שלא לעשות מה שנגד רצון ה'. וע"י הביטול לרצון העליון נמשך בחי' י"ה.Sichos.netSupport the show (https://www.paypal.com/donate?hosted_button_id=SVCNKGSMCEANE) ★ Support this podcast ★

Visit ProjectLikkuteiTorah.com for all other resources and partnership opportunities ד. והנה, בששת ימי החול הוא ענין המלאכה היינו ההמשכת התענוג על ידי העבודה דמעשה המצות באתכפיא ואתהפכא, אך אין ההמשכה באה בגילוי ממש עד השבת, ולכן בשבת עצמה אין עושים מלאכה, כי בה נמשך התענוג שנפעל בו' ימי החול. וזהו שבשבת אומרים "קדשנו במצותיך" דרך בקשה, שההמשכה שנעשית כבר תבוא בגילוי, משא"כ בחול אומרים "אשר קדשנו" לשעבר היינו בבחי' העלם.ה. והנה ידוע דבכל התחברות בין עליון ותחתון צריך שיהי' מי שיחבר אותם, והחיבור בין עונג העליון ובחי' תחתונים המקבלים הוא על ידי התפילה, שיש בה ד' שליבות, כנגד ד' אותיות שם הוי', ויש בה העלאה והמשכה, עד יעבור עמך הוי' העלאה למעלה משם הוי' הנגלה ע"י צמצום בג"ע, ועי"ז עד יעבור עם זו קנית, המשכת שם הוי' למטה. וזהו ראו כי הוי' נתן לכם השבת, לפי ערך העבודה בימי החול.ו. ושורש הענין ההמשכה בתפילה הוא, הנה, בסדר ההשתלשלות נה"י שבעליון נעשה מוחין לתחתון, אך כדי שיהי' הולדה חדשה צריך להיות המשכת מוחין חדשים, וזהו ענין התפילה שממשכת מוחין חדשים, אך כנ"ל בוי' ימי החול עדיין לא נמשכו המוחין בגילוי למטה, דההמשכה בגילוי למטה הוא בשבת.Sichos.netSupport the show (https://www.paypal.com/donate?hosted_button_id=SVCNKGSMCEANE) ★ Support this podcast ★

Visit ProjectLikkuteiTorah.com for all other resources and partnership opportunities ראו כי ה' נתן לכם השבת וגו'.להבין זה שכל עיסקא דשבתא כפול. יובן בהקדים למה בשאר מצות נאמר קדשנו במצותיו לשון עבר, ובשבת נאמר קדשינו במצותיך לשון עתיד. ויבו בהקדים ענין ביו"ד נברא עולם הבא, מפני שכל הגילויים דתענוג בגן עדן וכו' הכל הוא ע"י צמצום עצום, בחי' י', מעצם התענוג. ובהא נברא עולם הזה הוא בחי' עלמא דאתגליא, שמה שנתצמצם ביו"ד נמשך אח"כ בגילוי ובפרטיות, בחי' ה'.ב. והנה, כדי להמשיך בחי' יו"ד וה"א בגילוי הוא ע"י אתעל"ת דקיום התורה ומצות. שעל התורה נאמר "דרכיה דרכי נועם", שהם ממשיכים בחי' תענוג העליון, ונאמר "דרכי" לשון רבים, שהתורה היא בחי' חג"ת, תורה עבודה וגמ"ח. וביאור הדבר הנה נאמר "כי עמך מקור חיים", מקור חיים הוא מקור התענוגים ובחי' זו היא עמך, שאינה העצמות אלא בחי' עתיק. ובחי' זו היא עמך מפני שהתענוג אינו מדבר שחוץ ממנו אלא מעצמותו. והענין דישנם כמה בחי' בתענוג, ועד"מ מאדם למטה, תענוג שבשכל, ומדות, ושמיעת קול וכו'. וכל תענוגי עוה"ז הוא רק מפסולת תענוג העליון שנפל בשבירת הכלים. ותענוגי עוה"ב הוא מהות אחר לגמרי. וכל תענוגי עוה"ב הוא התלבשות הארת תענוג העליון בחכמה. אך מקור כל התענוגים הוא בחי' עמך, שמו הגדול, אך על מהותו ועצמותו אין שייך כלל לומר שהוא בחי' מקור.ג. והנה, המצוות בחי' רצון העליון, והרצון הוא בחי' "וראית את אחורי", והפנימיות הוא התענוג. וכמו שבעורף אין בו התחלקות אברים, כך ברצון ישנו רצון אחד בכל המצות, אך בכל מצוה ישנה תענוג פרטי. וזהו שהמצות נקראים דרכי ה', שהם דרכים פרטיים הממשיכים בחי' מקור התענוגים.Sichos.netSupport the show (https://www.paypal.com/donate?hosted_button_id=SVCNKGSMCEANE) ★ Support this podcast ★