CRM.BUZZ פודקאסט ובלוג בנושא עבירוּת אימיילים, אימייל מרקטינג ושיווק. מגיש: סלע יפה

מערכות דיוור (email service provider – 𝗘𝗦𝗣) ומערכות אוטומציה שיווקית (𝗠𝗮𝗿𝗸𝗲𝘁𝗶𝗻𝗴 𝗔𝘂𝘁𝗼𝗺𝗮𝘁𝗶𝗼𝗻) הן כלי עבודה יומיומי מרכזי בשיווק דיגיטלי.שיווק דיגיטלי מול לקוחות מתבסס ברובו על איכות מאמצי האימייל מרקטינג שלכם. לכן חיוני לבחור מערכת 𝗲𝗺𝗮𝗶𝗹 𝗺𝗮𝗿𝗸𝗲𝘁𝗶𝗻𝗴 שתיתן לכם את התוצאות הכי טובות.ממש כמו נעלי בית ישנות שקשה להיפרד מהן, חברות ועסקים ממשיכים להשתמש בכלים שהם כבר לא מרוצים מהם, מיושנים, לא מתאימים או שאינם אפקטיביים ומתקשים לבצע את השינוי המיוחל שיאפשר להם לפרוץ קדימה ולהשיג תוצאות טובות בהרבה.מעבר של מערכת דיוור הוא לא עניין של מה בכך, אלא משהו שחייבים לעשות במחשבה קדימה והוא יכול להיות כאב ראש גדול אם לא מקדישים את תשומת הלב הראויה בתכנון וביצוע המעבר.מהם הסימנים המעידים על כך שכדאי לבחון מעבר של מערכת אימייל מרקטינג?מה צריך לעשות לפני מעבר למערכת דיוור חדשה וכיצד לנהל את המעבר? כל התשובות במאמר בבלוג >>> למאמר מוזמנים להירשם לניוזלטר שלנו ותוכלו להישאר מעודכנים >>> הרשמהSee omnystudio.com/listener for privacy information.

ראיון עם אדר שומרון, מנכ"ל חברת BIyond העוסקת בתכנון ויישום פתרונות BI , ביג דאטה ואנליטיקה בסטארטאפים ובחברות ומסייעת להן להפיק ערך עסקי מדאטה. נושאי השיחה: ההיסטוריה של ה-BI, מהו BI מודרני, מי מוביל BI בארגונים, התמודדות עם התפוצצות המידע, אתגרים בהטמעת BI, אתגרי דאטה ועוד.      See omnystudio.com/listener for privacy information.

למאמר המלא בבלוג וקישורים נוספים הוא יצא לאוויר העולם בקול תרועה כמתיחה של 1 באפריל, בשנת 2004 - שירות אימייל של גוגל עם ממשק חדשני ופורץ דרך שזכה לשֶם: Gmail. לאחר תקופת השקה רכה וארוכה, ב-2009 ג'ימייל הושק כשירות מסחרי מלא. ב- 2013 גוגל עיצבה מחדש את ממשק המשתמש שלה והוסיפה סינון מיילים מובנה לקטגוריות לפי חלוקה לטאבים – Gmail Tabs – ביניהם גם טאב "קידומי המכירות" הידוע לשמצה... מדוורים רבים חושבים בטעות כי טאב קידומי המכירות הוא תיבת “דואר זבל” (ספאם). זה לחלוטין לא המצב: כל הטאבים הם Inbox המחולק ב-  Gmail לקטגוריות שונות. מיילים שהגיעו ל”קידומי מכירות” הגיעו ל-Inbox. רבים חושבים שניתן לבלף את מנגנון הסינון ב-Gmail ולגרום למיילים שנשלחים לרשימות תפוצה להגיע ל-טאב הראשי, אך לרוב ניסיונות אלה מתגלים על ידי המסננות המצוינות של Gmail וגורמות למנגנון להעניש את המדוורים. ב-2018 גוגל עשתה מהפך בשימושיות של טאב קידומי המכירות ויצרה הזדמנויות מדהימות, שלא ראיתי אף מדוור ישראלי מיישם... מי אתה Gmail? ואיך נכון להשתמש נכון בטאב קידומי המכירות?See omnystudio.com/listener for privacy information.

תפיסת ה-All-In-One (מערכת משולבת) נכנסה היטב גם לכלי השיווק. השיווק העכשווי הוא הוליסטי ומהיר ודורש מאיתנו לשלב מערכות. גם על מנת לשמור על תמונת לקוח אחידה וכדי שהדאטה תזרום בזמן אמת לכל המקומות בה היא צריכה להיות זמינה ומעודכנת. אם בעבר כל מערכת התנהלה בנפרד והצטיינה בדבר אחד, כיום יש נטייה בקרב יצרני הכלים לשלב מערכות ולא תמיד ברור איפה עובר הקו בין מערכת אחת לאחרת ומקשה על מקבלי ההחלטות לבחור בכלים הנכונים. זה גם דורש להיכנס לתהליך בחינה מדוקדק ומורכב לבחירת הכלים השיווקיים המתאימים לכל עסק. תהליך בחירה “כהלכתו” ישלב יועצים המכירים היטב מגוון של כלים ויכולים לקצר ולדייק את תהליך קבלת ההחלטות ולמנוע לארגונים עגמת נפש ובזבוז משאבים.  למאמר המלא בבלוג  See omnystudio.com/listener for privacy information.

סלע יפה מראין את אורי רוזן, סמנכ"ל פיתוח עסקי בדאטה פרו פרוקסימיטי על דיוור ישיר, טרנספורמציה דיגיטלית, קצת על קורונה, על פרסום, דיגיטל ומרקטינג אוטומיישן. לבלוגSee omnystudio.com/listener for privacy information.

השחיקה בנאמנות לקוחות מחייבת עסקים לעבוד נגד המגמה 🙃במקום לנסות לבלוע את כל השוק, ולספק חוויה בינונית ומטה, להתמקד בקהל מצומצם ונלהב. זה מאפשר לעשות WOW לקהל לקוחות שהם true fans. קהל לקוחות שמקבל משהו מאוד מיוחד באותו עסק. השאיפה של עסקים הוא להתמקד בלקוחות שהגיעו לתחתית המשפך השיווקי: אלו הסנגורים – הלקוחות שעברו את שלב ה-Loyalty והם שגרירים וסנגורים.כמו במערכות יחסים, נאמנות היא עניין מורכב הדורש השקעה של שני הצדדים.למעט דוגמאות של תוכניות נאמנות כדוגמת פריים של אמזון, נאמנות לקוחות נשחקה והגיעה לשפל. ואם לא די בכך, ה- 🦟 מזעזעת את נאמנות הלקוחות עוד יותר. מצד שני הקורונה פותחת בפני עסקים מקומיים לגלות את האונליין ולהיחשף אל לקוחות חדשים באונליין. מה שעבד באופליין, עם יחס אישי ומבט ישיר בעיניים דורש התאמות לאונליין והנה עוד אתגר. למאמר המלא הרשמה לרשימת הדיוור שלנוSee omnystudio.com/listener for privacy information.

מכתב הוא הגרעין המרכזי של הדיוור. תחשבו על מכתב אהבה. כמה עוצמה ורגשות אפשר להעביר במילים חמות. מכתב שיווקי שכתוב נכון יכול להשיג אפקט דומה. בהשוואה לדיוור אלקטרוני, לדיוור ישיר בדואר, יש כמה וכמה יתרונות, אשר דיוור אלקטרוני לוקה בהן בחסר: דיוור ישיר בדואר כולל מעטפה, שעושה אפקט דומה לאריזת מתנה. יוצרת ציפייה, רושם וסקרנות. מה קיבלתי? ממי קיבלתי? טיזר שמטרתו לשכנע את הנמען לפתוח את המעטפה ולהיחשף לתכולתה. המעטפה יכולה להיות צבעונית, בגדלים שונים, מעטפה רגילה, מעטפה בגודל או צורה לא סטנדרטיים, מעטפת חלון ועוד. בד"כ פתיחת המעטפה לוותה בתנועה של סיבוב פרק היד האוחזת במעטפה (בדומה לתנועת "למה מה?!) כדי להפוך אותה ולראות מי השולח ועל מנת לפתוח את לשון המעטפה עם עט, עיפרון, אצבע או סכין מיוחד לפתיחת מעטפות. באימייל מרקטינג אין מעטפת טיזר שמאפשרת לנו לבלוט בין שאר הדיוורים ב-Inbox (בתקווה שהמייל לא נחת בתיבת "דואר זבל") ולכן הטיזרים היחידים שעומדים לרשות המדוור באימייל מרקטינג הם שורת הנושא (Subject Line), שורת ה-Pre Header, לוגו, שם וכתובת השולח. למאמר המלא בבלוגSee omnystudio.com/listener for privacy information.

שיחה מעניינת במיוחד עם רני ארגוב, שותף, מנהל משותף, Deloitte Digital. אנו מדברים על אבני היסוד של טרנספורמציות דיגיטליות מוצלחות, הטרנדים החמים בתכניות נאמנות, על התנהלות עסקית נכונה באונליין, השפעות הקורונה וגם מנסים לשרטט איך יראה היום שאחרי הקורונה וגם המלצות לעסקים קטנים. פרק מעניין במיוחד. קרדיט לתמונה: אלמוג סוגבקר לבלוג crm.buzz לאתר דלויט לאתר נותן החסותSee omnystudio.com/listener for privacy information.

איך מודדים עבירות מיילים? בתיאוריה זה נשמע פשוט. הבעיה עם מדידת עבירוּת מיילים היא שזה לא כל כך פשוט… במערכות דיוור אין dash-board שמדווח למדוור כמה מיילים ששלח הגיעו לתיבת הספאם אצל הנמענים השונים. הסיבה לכך היא שהפרוטוקול למשלוח וקבלה של דוא"ל אינו מדווח על כך. אין הבדל מבחינת שרת הדוא"ל המקבל אם הוא מקבל "דואר זבל" או דואר לגיטימי. הוא רק מדווח "קיבלתי". סינון הספאם קורה לאחר שהמייל התקבל (delivered).  לכן כדאי גם לא להתבלבל בין delivery (מייל שהגיע לשרת המקבל) לבין deliverability (ניתוב מיילים על ידי מסננות ספאם אל ה-Inbox או ל-Junk Folder). אלו שני דברים שונים. בעוד ש-delivery (שלפעמים מוצג במערכות דיוור) מחשב את כמות המיילים שהועברו (בניכוי המייל שחזרו מסיבות שונות), deliverability הוא נתון שהרבה יותר קשה לקבל. למאמר המלא בבלוג וובינר חינמי בנושא עבירות מיילים  See omnystudio.com/listener for privacy information.

סחר של יום חדש 👇תחום המסחר המקוון (ecommerce) רותח. מה זה רותח? לוהט! אפשר לומר על הקורונה הרבה דברים רעים אבל אין ספק שהיא מחוללת שינויים. בעולם המסחר המקוון היא גרמה לעולם לעבור דרך מנהרת זמן ולקפוץ כמה שנים קדימה והאיצה מעבר של עסקים לאונליין, כולל עסקים שלא חלמו אפילו להיות באונליין. תוסיפו את ההגבלות הנובעות מריחוק חברתי, חנויות פיזיות סגורות וסֶגר ותקבלו את הסערה המושלמת – מסחר מקוון החוצֶה גבולות, ענפים וגודל עסקים. אם אתה לא שָם אתה לא קיים גרסת 2020.אבל....אחד האתגרים הגדולים של אתרי ecommerce הוא באופטימיזציה של נטישת עגלת הקניות. באופן מפתיע, אחוז הגולשים שעבר את ה-funnel במסע הלקוח, הוסיף מוצרים לסל הקניות אבל לא השלים את תהליך הקניה בפועל הוא מטורף!מעבר לסטטיסטיקה הכללית, כדאי להבין (באמצעות שיחה עם לקוחות) מהן הסיבות לנטישת עגלה אצלכם ולטפל בהן פרסונאלית באמצעות דיוורים מותאמים אישית לנוטשי העגלה במטרה להחזיר אותם לאתר להשלמת הקנייה ובמקביל לטפל בבעיה פרואקטיבית. למאמר המלא בבלוג וובינר בנושא email deliverability  See omnystudio.com/listener for privacy information.

בקמעונאות המודרנית התחרותית כל כך, לימי מכירות אלה השפעה משמעותית על המאזן, וקמעונאים מתכוננים לימי מכירות אלה הרבה זמן מראש. ההמלצות לשיפור עבירות המיילים זהות בימי שגרה, בימי מגפה ובימי חגי קניות... מה כדאי לעשות עכשיו כדי להיות מוכנים? למונח "בלייק פריידי" (Black Friday) המוכר לנו כל כך מ"חג המכירות" שנערך בשבוע שלאחר Thanksgiving, יש שורשים פחות חגיגיים הקשורים דווקא למפולת כלכלית ולא לחג מכירות. אז מה מקור השם? המונח "בלק פריידי" נקשר לראשונה במפולת כלכלית שנבעה מנפילת ערכו של הזהב ב- 24/9/1869. לפי ערוץ ההיסטוריה, שני יזמים חלקלקים (Jay Gould ו-Jim Fisk) מארה"ב ביצעו רכישות עצומות של זהב במטרה להעלות מאוד את ערכו ואז למכור אותו ברווח גדול. אלא שבאותו יום שישי שחור המזימה נתגלתה וגרמה לנפילה חופשית בערכו ולפשיטת רגל של רבים. למאמר המלא בבלוג מאמר לגבי פרוטוקלי אימות לטיפים נוספים בנושא אימייל מרקטינג איך לבחור מערכת דיוור מומלצת? וובינר בנושא עבירות מייליםSee omnystudio.com/listener for privacy information.

סלע יפה מראיין את עו"ד טל קפלן, שותף בקבוצת האינטרנט, הסייבר וזכויות היוצרים, במשרד פרל כהן צדק לצר ברץ ומהמומחים המובילים בארץ לנושא חוק הספאם. מאז שחוק הספאם נכנס לתוקף בשנת 2008 הוא גרם למהפכה בעולם האימייל מרקטינג. עו"ד טל קפלן יסביר מהו חוק הספאם, על אילו אמצעי תקשורת  החוק חל, מהם החריגים בחוק, על קשיים בטרנספורמציה דיגיטלית שהחוק מציב בפני ארגונים, על תביעות ספאם שהפכו לספורט לאומי ועוד ועוד. אתר LAW הפורטל המשפטי לאינטרנט, סייבר וטכנולוגיית מידע הדף של עו"ד טל קפלן במשרד מאמרים בנושא אימייל מרקטינג בבלוג  crm.buzz מדוורים? המיילים שלכם מגיעים לספאם? גם לזה יש פתרוןSee omnystudio.com/listener for privacy information.

איך בונים רשימת תפוצה? איך אוספים ומתחזקים רשימה? מה ההשפעה על עבירות המיילים? איך עושים פרסונליזציה? ועוד. אולי תחשבו שהפתרון הקל והמהיר הוא פשוט לקנות רשימת תפוצה. אך זה רעיון ממש גרוע. מהר מאוד תוגדרו כספאמרים ועבירוּת המיילים שלכם תיפגע משמעותית ; הרגילו אותנו להאמין שגדול יותר זה טוב יותר. יותר עוקבים, יותר לייקים וכו'.גם ברשימת תפוצה, הגודל לא קובע אלא הטכניקה והאיכות. למאמר המלא בבלוג מאמרים בנושא אימייל מרקטינג וובינר בנושא שיפור עבירות מיילים באימייל מרקטינג  לאתר נותן החסותSee omnystudio.com/listener for privacy information.

צריך לומר את האמת: הסגר השני יהיה ארוך! ישראל הכריזה על סגר שני בגלל חוסר יכולת לקבל החלטות המבוססות על דאטה, אפס תכנון, החלטות פזיזות (ע"ע פתיחת מערכת החינוך), תועפות של פוליטיקה ("צאו לבלות") ועוד משהו: ספק אופטימיזם, ספק יהירות ואני מתכוון לגישת ה"יהיה בסדר" במשפט חכם אחד, סיכמה פרופ' גליה רהב, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות בבית החולים שיבא בתל השומר, את מצב האומה: "אין ארץ בעולם עם שיח כה סוער ועם כל כך הרבה קבוצות שנוקטות עמדות כה קיצוניות, ממשלה שכל רגע משנה את דעתה או פשוט לא עושה כלום וציבור כל כך לא ממושמע". מהם הגורמים שתרמו לכך שעם ישראל ב"מעצר בית"? למאמר המלא בבלוגSee omnystudio.com/listener for privacy information.

פורמט חדש שולף ג'וקר שמאיים לשנות את הסטטוס קוו בעולם ה-email: אימיילים דינאמיים עם תוכן משתנה ואפליקציות בגוף המייל עצמו. חלומם של משווקים ואולי סיוט לכל השאר 🃏 בעשרות השנים האחרונות בהן האימייל עבר אבולוציה, משנות ה-60 ועד היום, הטכנולוגיה והפרוטוקולים המשמשים לשליחת מיילים וקבלתם כמעט לא השתנו. כמשווקים למדנו לסמוך על האימייל כאמצעי תקשורת אמין להעברת מסרים שיווקיים ותפעוליים ללקוחות. כנמענים אנו סומכים עליו כאמצעי תקשורת אמין המאפשר לנו לתייק את המיילים החשובים לנו ולארכב אותם (בארכיון). כשנפתח מייל, שהתקבל לפי ימים, חודשים ואף שנים תוכן המייל יראה לנו בדיוק כפי שקיבלנו אותו לראשונה. טכנולוגיה חדשה שולפת ג'וקר שמאיים להפוך על פניו את כל מה שהכרנו על אימייל ויצרה שני מחנות מנוגדים: אלה התומכים במהלך בהתלהבות רבה ואחרים שחושבים שזה רעיון ממש ממש גרוע. AMP – אימיילים דינאמיים קצת כמו נייר העיתון שקם לתחייה והופך לאינטראקטיבי בסרטי "הארי פוטר", דמיינו לכם שאימייל ששלחתם ללקוח הופך לאינטראקטיבי בצורה שלא התאפשרה עד עתה. למאמר המלא בבלוג הסבר על פרוטוקול BIMI ופרוטוקולים לאימות דוא"ל (SPF,DKIM,DMARC) וובינר בנושא אימייל מרקטינג אתר נותן החסות      See omnystudio.com/listener for privacy information.

המהפכה התעשייתית החמישית קרובה מתמיד והיא בכלל מהפכה חברתית. לקורונה יש תפקיד כפול כמשבשת ומאיצת תהליכים בעיצוב המהפכה החדשה מהפכות תעשייתיות מאומצות באופן שונה באזורים שונים בעולם. באזורים המתקדמים ובחלק גדול מהעולם המערבי מאומצת המהפכה הרביעית. בישראל אנחנו נמצאים בתפר שבין המהפכה התעשייתית השלישית לרביעית. המהפכה הרביעית עוד לא ממשה את מלא הפוטנציאל שלה וכבר העולם מתקדם לחזון והגדרה של מהפכה תעשייתית חמישית (Fifth Industrial Revolution):  זו מהפכה שתשלב עובדים בני אנוש ו"עובדים" רובוטיים. בתחומים מסוימים אפשר לומר כי ישנם ניצנים ראשונים למהפכה החמישית בכלים מבוססי AI/ML המממשים (או לכל הפחות מנסים לממש) את החזון של המהפכה החמישית. המהפכה התעשייתית הרביעית הביאה איתה איום על מקומו של האדם ומקור פרנסתו – שרשרת יצור ואספקה בה זקוקים לפחות ופחות עובדים הוביל לחשש הטבעי כי הרובוטים יתפשו את מקומם של בני האנוש. הדבר הוביל אולי לכך שהמהפכה התעשייתית החמישית באה לנסות לתקן את העיוות הזה מתוך שאיפה למהפכה חברתית. המובילה העולמית בתחום הזה היא יפן שהגדילה לעשות ובמקום לקרוא לזה Industry 5.0 מיתגה את המהפכה החמישית כ- Society 5.0. על מנת להבין מדוע המהפכה החמישית חייבת לקחת בראש סדר העדיפויות את האדם, בואו נחזור לרגע אחורה בזמן, אל המהפכות הקודמות. למאמר המלא בבלוג וקישורים לקריאה נוספתSee omnystudio.com/listener for privacy information.

סלע יפה מראיין את פולינה שלאין ה-CDO של קבוצת ישראכרט. על תפקיד ה- CDO ; אתגרי ניהול דאטה ורב ערוציות ; טרנספורמציה דיגיטלית מונעת-דאטה ; ביג דאטה ; דאטה סיינס ; אתגרי דאטה ; ממשקים עם השירות ; מניעת הונאות ; מחשבות לעתיד. לאתר נותן החסותSee omnystudio.com/listener for privacy information.

כדי להצליח בפעילות email marketing משווקים צריכים להכיר את כללי המשחק החדשים: עבירוּת מיילים (email deliverability) - שיפור במדד עבִירוּת המיילים שלכם, יעניק לכם יתרון תחרותי והוא המדד החשוב ביותר ‏בכל קמפיין אימייל, מאחר וכל שאר הפרמטרים נגזרים ממנו. כך למשל המדד של פתיחת מיילים (open rate) נגזר מכמות המיילים שהגיעו לתיבת האימייל. מיילים שמגיעים אל הספאם (תיבת "דואר זבל") הם לרוב מיילים שהלקוחות לא ראו ולכן גם לא פתחו. אולי אתם מכירים ומודדים בהקשר של הקמפיינים שלכם click-through rate, bounce rate, open rate ופרמטרים נוספים. אך האם אתם יודעים לומר מה אחוז המיילים שמגיעים לספאם או לטאב "קידומי מכירות"? האם אתם יודעים מה ה-reputation שלכם אצל כל אחת ואחת מספקיות המייל הגדולות? וובינר בנושא עבירות מיילים למאמר המלא בבלוג איך בוחרים מערכת דיוור? מאמרים בנושא אימייל מרקטינגSee omnystudio.com/listener for privacy information.

רז הייפרמן, דיירקטור BDO דיגיטל ורמי ניסן, מנהל תחום ממשל מערכות מידע ודיגיטל ב-BDO. אנו משוחחים על אתגרי דאטה בארגונים ביניהם: ניהול נתונים, איכות נתונים, ממשל או משילות נתונים, דמוקרטיזציה של נתונים, מוניטיזציה של נתונים, תפקיד ה-CDO, פערי ידע, התפוצצות מידע ואתגרי ניהול דאטה ועוד. לחצו כאן למאמר קשור בבלוג בו תמצאו גם קישורים נוספים ומאמר שכתבו רז הייפרמן ורמי ניסן בנושא. לאתר דאטה מדיהSee omnystudio.com/listener for privacy information.

פרק מעט ארוך מהרגיל שיוקדש לִשלושה נושאים הקשורים ... ב-email. טיפים שיעזרו לכם לבחור מערכת דיוור ומה חשוב לדעת לגבי אימייל מרקטינג. נסביר מהו פרוטוקול BIMI שגוגל הכריזה ב- 21 ביולי כי היא מתחילה בפיילוט להפעלתו ב-Gmail. נסביר למה הפרוטוקול הזה חשוב כל כך ואיך הוא יכול לעזור לכל מי שעוסק ב-email marketing ולכל מדוור. נדבר על אימת כל המדוורים - איך "מפצחים" טאב קידומי המכירות ב-Gmail. וובינר ללא עלות - בנושא עבירות מיילים מאמר:  email השורד האחרון מאמר: איך בוחרים מערכת דיוור? מאמר:  פרוטוקול BIMI מאמר: מה שלא מודדים לא כואב? מאמר: מה הקשר בין מלכוד 22 לפתיחת מיילים? מאמר: למה המיילים ששלחתי מגיעים לספאם?See omnystudio.com/listener for privacy information.

שי עינת, מנהל טכנולוגיות ראשי של חטיבת ה- CRM באלעד מערכות אנחנו מדברים על הגורמים שמניעים ארגונים להחליף מערכת CRM, אתגרי רב ערוציות ודאטה באבולוציה של ה-CRM המודרני, על תהליכים שמושפעים, איך לא, מהקורונה ועל נושאים נוספים וגם על טרנספורמציה דיגיטלית מזווית שלא הכרתם. הפודקאסט בחסות דאטה מדיה, המלווה ומייעצת לחברות לשפר את הביצועים העסקיים באמצעות שיפור איכות הנתונים בארגון. לבלוג שלנו קרדיט תמונה: עידו שחםSee omnystudio.com/listener for privacy information.

ללא הספק האירוע שאפשר לכנותו "ההצגה הכי טובה בעיר" התקיים בשבוע שעבר ונמשך לתוך הלילה אצלנו בישראל. והכוונה היא לשימוע שנערך בקונגרס, למנכ"לים של ארבע חברות הטכנולוגיה הגדולות. במשך למעלה מחמש וחצי שעות ג'ף בזוס מנכ"ל אמזון, טים קוק מנכ"ל אפל, מארק צוקרברג מנכ"ל פייסבוק ו‎סונדאר פיצ'אי מנכ"ל גוגל, עברו חקירה צולבת על ידי חברי קונגרס, משני קצוות המתרס, ונשאלו שאלות נוקבות בעיקר בעניינים שקשורים בתחרות. מיקרוסופט לא זומנה לשימוע משום מה. זה נראה כמו שיחת נזיפה אחת ארוכה. סונדאר, מנכ"ל גוגל, ישב בפנים חתומות ואצבעות ידיים שלובות כל העת ולעומתו צוקרברג ניצל הזדמנויות בהן הוא לא דיבר, כדי לכרסם ולשתות מים. הם נשאלו שאלות רבות. בין השאר, מנכ"ל גוגל נשאל בין השאר האם הם מתערבים בסינון ספאם ב-Gmail לפי נטייה פוליטית. הנה הקטע המדובר מנכ"ל גוגל גם נשאל למה אתרים מסוימים אינם מופיעים בתוצאות החיפוש ולמה גוגל גונבת תכנים מאתרים אחרים. מנכ"ל פייסבוק נשאל האם הם איימו להעתיק את התכונות של ווטסאפ ואינסטגרם תוך כדי ניהול מו"מ על קניית הפלטפורמות האלה.  וגם נתבקש להבטיח לא להתערב בבחירות בארה"ב שנכנסים לישורת האחרונה שם. אמזון נשאלה לגבי ניצול הדאטה שיש לה מפעילות האונליין של מוכרים חיצוניים המשתמשים בפלטורמה שלה כדי לפתח מוצרים משל עצמה ובכך לרסק מתחרים פוטנציאלים. במסגרת העדות הושמעו הקלטות של בעלי עסקים כאלה. אפל נשאלה בעיקר על מבנה העמלות בחנות האפליקציות שלה, האם היא נותנת יחס מועדף למפתחים מסוימים והאם היא הוציאה מהחנות אפליקציות מסיימות כגון כאלו שעוסקות בבקרת הורים (שירות שהיא מציעה היום כחלק מהאפליקציות שקיימות מראש באייפון). עבור חברות ועסקים התלות בחברות הטכנולוגיה הללו היא משמעותית. אם בעבר הסיסמה של "דפי זהב" היתה: "אם אתה לא שם, אתה לא קיים". אז כיום המדריך עב הכרס עם הדפים הצהובים הוחלף במנוע החיפוש של גוגל ובדפים עסקיים של פייסבוק וגוגל. בארה"ב קמעונאים מסויימים אומרים: "אין לנו ברירה אלא להשתמש באמזון. היא ההצגה היחידה בעיר". אמזון קוראת לנו שותפים, אבל היא מתנהלת כלפינו בדורסנות". ואפרופו תלות, עולם הפרסום המקוון עומד לעבור טלטלה איומה כשגוגל תפסיק לתמוך בעוגיות צג ג’ (third Party Cookie) בדפדפן הפופולרי שלה כרום. נתח השוק של כרום בישראל כמעט 75% לעומת כ- 60% בעולם. הסיבות למהלך מגוונות והניסיונות להבין מה עומד מאחורי המהלך מגלים טפח ומסתירים טפחיים, תלוי את מי שואלים ומה מפת האינטרסים שלו. כשהפרסום הדיגיטלי עוד היה בחיתוליו, הוא התבסס על פרסום לפי קונטֶקסְט. כשמפרסם רצה לטרגט גולשים בתחום עניין מסוים, הוא פרסם באנר באתרים הרלוונטיים לנושא. פשוט והגיוני. לקראת סוף שנות ה-2000 התחילה תזוזה של שוק הפרסום להתמקדות בקהלים הנשענת ברובה על טירגוט גולשים במרחבי הרשת. הקסם הזה התאפשר הודות לאמצעים טכנולוגיים ייעודיים לעולם הפרסום ורובם נשענו על אותן עוגיות. כדי להבין על מה המהומה נתחיל בהסבר קצר על… עוגיות. למאמר בבלוגSee omnystudio.com/listener for privacy information.

כאוס הדאטה 866,871 או 502,530 או 480,500 כמה מובטלים יש באמת בישראל. זו היתה הכותרת של גלובס בסופשבוע האחרון. שלושה גופים רשמיים שהציגו למקבלי ההחלטות נתונים רשמיים שונים בפערים עצומים. הגופים הם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הביטוח הלאומי ושירות התעסוקה. למי להאמין? שואלים בגלובס וסוקרים בכתבתם את הסיבות לפערים. אותו סיפור היה גם עם הבדיקות. אנשים שנבדקו וקיבלו תוצאות שהם מאומתים לקורונה, קיבלו תשובה שלילית בבדיקה חוזרת. אז למי להאמין? לבדיקה הראשונה או לשנייה? ומה עם איכוני השב"כ? פגיעה בפרטיות של כולנו היא אולי רָע הכרחי לפרק זמן מסוים, אך גם פה במקום להשתמש בכלי בתבונה כדי להאיר אזורים שבהם צריך לרדת לרזולוציה גבוהה יותר ולבדוק ברחל בתך הקטנה האם האנשים באמת נחשפו לחולי קורונה לפני ששולחים להם SMS ומכניסים אותם לבידוד, או שרק במקרה הם גרים באותו בנין ולא נפגשו כלל. ואלו רק כמה דוגמאות. סביב משבר הקורונה נחשפנו כולנו לאמת העירומה: בכל מקום שבו יש דאטה. יש כאוס בדאטה. אז זה שיש המון דאטה זה יופי, אבל הדאטה סובלת מבעיות איכות שכוללות בין השאר פערים של מידע, נתונים שגויים, נתונים כפולים, נתונים סותרים, נתונים חסרים, נתונים שלא זורמים, נתונים שלא מתקבלים בזמן, פערים בתקנון הדאטה ואלו רק כמה דוגמאות. אנחנו בפרק 54 של crm.buzz וחשבתי שזו תהיה הזדמנות מצוינת לשוב לקטעים מתוך חלק מהראיונות שערכתי במסגרת הפודקאסט, עם אנשים מעניינים שמספרים על אתגרי הדאטה בעולם העסקי בתקווה שזה יעשה לכם חשק לשמוע את הראיונות המלאים. את כל הפרקים של הפודקאסט ורשימה מתעדכנת של הראיונות הקרובים וכמובן גם מאמרים איכותיים, אנחנו הרי גם בלוג ולא רק פודקאסט, תוכלו למצוא בדף הפודקאסט בבלוג שלנו או באפליקציית הפודקאסטים שלכם. בלקט של היום תוכלו לשמוע את עידו ביגר ה-chiff data officer  של אל-על, ד"ר גיא יוגב, מומחה לניהול חווית לקוח, ד"ר גיל דוד, דודי צפון, פרופסור רון קנת, טוני כהן - ראש אגף שירות ושיווק במכבי שירותי בריאות, טליה שינדלר מנהלת מערכות המידע של קרסו מוטורס, דנה פרידמן ואייל בירן מחברת דאטה טאפס, מיכל בורנשטיין, מנהלת טכנולוגיות הדיגיטל והדאטה של אוסם, וזמיר שמר מנכ"ל פוינטס מיפוי עסקי. לכל הפרקים  למאמרים בבלוגSee omnystudio.com/listener for privacy information.

השורד האחרון טכנולוגיות מתחלפות כמו גרביים ויש להן חיי מדף קצרים. הדואר האלקטרוני, הוא טכנולוגיה אלמותית כמעט, במונחים של שרידות של טכנולוגיה את פגעי הזמן והתקופה. טכנולוגיות קמו ונפלו והוחלפו בטכנולוגיה אופנתית אחרת ואילו ה-email חי ובועט כאילו אין מחר. להיפך, מעמדו רק הולך ומתחזק ונמצא בצמיחה מתמדת. השבט אמר את דברו: ה-email הוא ללא ספק “השורד האחרון” ותופש מקום כשליט בלתי מעורער ואמצעי תקשורת משמעותי בדיאלוג עם לקוחות. בבסיסה, הטכנולוגיה והפרוטוקולים המשמשים לשליחה וקבלה של מיילים כמעט לא השתנו בעשרות השנים האחרונות. מה שממש השתנה הוא שבניגוד לעבר, email marketing כבר תקופה ארוכה אינו רק פעולה טכנית של העברת מייל לתיבת דואר. נכון להיום זו אומנות שהולכת ונהיית מורכבת – היכולת להגיע אל תיבת ה-Inbox  ולא ל”ספאם”.  למאמר בנושא זה בבלוג הרשמה לוובינר בנושא עבירות מיילים (email deliverability)See omnystudio.com/listener for privacy information.

מרק בניוף, מייסד סיילספורס ומנהלה עד היום, עבד כמתמחה באפל בתקופת הקולג' והכיר היטב את סטיב ג'ובס. עד  כדי כך שעד היום הוא טוען כי הוא חייב לג'ובס את הצלחתה של החברה שהקים. הרחבה בנושא תוכלו למצוא בדף התכנית באפליקציית הפודקאסטים שלכם. סלע יפה מראיין את ארנון ברזילי,  regional vice president Salesforce marketing cloud Israel אנו משוחחים בין השאר על תפיסתה הייחודית של סיילספורס את עולם הלקוח, על תחושת השייכות ו- customer success, אתגרים והזדמנויות בעולם הריטייל, קורונה וכמה נושאים אחרים. הסיפור של Salesforce סרטון של מרק בניוף, מייסד סיילספורס מספר כי הוא חייב את ההצלחה של סיילספורס לסטיב ג'ובס, מייסד אפל. הראיון המלא מרק בניוף מארח את טים קוק, מנכ"ל אפל הספר החדש של מרק בניוף באמזון לבלוג המלא See omnystudio.com/listener for privacy information.

הסופר והוגה הדעות פיטר דרוקר תמצת את דבריו של לורד קלווין שהיה פיזיקאי ומתמטיקאי יליד בלפאסט (יחידת הטמפרטורה קלווין קרויה על שמו) כשאמר: You can’t manage what you can’t measure או במילים פשוטות: אי אפשר לנהל מה שאי אפשר למדוד.בסרט MoneyBall, בילי בין, מנהל קבוצת הבייסבול “אוקלנד אתלטיקס” (המגולם ע”י בראד פיט) שכמו כולם בתעשייה הסתמך על מגייסי טאלנטים מנוסים שמדדו שחקנים לפי פרמטרים שונים, הבין ברגע של הארה, שקבלת ההחלטות בקבוצה שלו מתבססת על מדידה של פרמטרים לא נכונים. התקציב הדל וסדרה של כישלונות הובילו את בילי להכרה שהוא חייב לעשות משהו אחר. הוא מבין שהקבוצה שלו חייבת להתחיל לפעול אחרת ולא באופן שבו פועלות כל הקבוצות האחרות. מפגש מקרי עם פיטר ברנד, כלכלן צעיר שעבד כאנליסט נתונים מתחיל בקבוצת בייסבול אחרת (מגולם ע”י ג’ונה היל), גורם לבילי להבין שהקבוצה שלו מודדת את הנתונים הלא נכונים ושההחלטות שהקבוצה מקבלת מבוססות על נתונים שאינם נכונים בעוד הם מתעלמים לחלוטין מנתונים שהם לא מודדים כלל. בילי מבין שהאנליסט הצעיר עושה משהו נכון ומגייס אותו לעבוד בקבוצה שהוא מנהל. בניגוד לדעתו של המאמן ונגד קבוצת הכוח האינטרסנטית של מגייסי הטאלנטים הם מפטרים שחקנים יקרים ומגייסים שחקנים שאף אחד לא סופר בכלל. כל זאת בגיבוי אנליזה של נתונים. הנתונים הנכונים.  למאמר בבלוגקישור לסרט Moneyball בנטפליקסלשריין מקום בוובניר בנושא עבירות מיילים, email deliverability מערכון הכרטיסנית, תיקי דיין לאלבום המלא באפל מיוזיקSee omnystudio.com/listener for privacy information.

ד"ר יהל בן דוד הוא  חבר יקר עוד מתקופת התיכון שהתפרסם לראשונה כהאקר העברי הראשון, הרבה לפני שהיה אינטרנט מסחרי בארץ ובעולם. עיקר פעילותו של יהל בשנים האחרונות היא באספקת אינטרנט מהיר ובר השגה, למשתמשים במקומות נידחים בעולם. ממקום מושבו בקליפורניה אנו משוחחים על ההרפתקאות שלו בהפיכת העולם לכפר גלובלי. על חשיבותו של אינטרנט כמאפשר ומחבר בין תרבויות, בין אנשים, בין חברות, בין עובדים למעסיקים, ככלי חברתי וכמכשיר שמאפשר תעסוקה והשכלה לכל אדם על פני כדור הארץ גם אם הוא נמצא במסעדה שבקצה היקום, או רק בסוף העולם שמאלה. ראיון של יהל ב"ערב חדש" מ-1985 הפרק המלא של NPR על הקמת הרשת של AirJaldi בטיבט תמונות של רשת AirJaldi בהודו למאמרים בבלוגSee omnystudio.com/listener for privacy information.

שיווק פולשני נוקט בשיטה שדומה בהתנהלותה לפנייה אל אנשים זרים ולשאול כל אחד מהם: "רוצה להתחתן איתי"? למרות הסירוב, שיווק פולשני חוזר על התהליך שוב ושוב. לא היינו נוהגים כך בחיים האמיתיים. שיטת שיווק מפתיעה שכדאי ללמוד. מאמר קשור בבלוג מונטי פייתון, ספאם - המערכון המלא למה ספאם נקרא ספאם?? - סרטון הסבר הזמנה לוובינר בנושא צמצום הגעת המיילים לדואר זבל  See omnystudio.com/listener for privacy information.

קישור להרשמה לוובינר חינמי בנושא עבירות מיילים email deliverability מאמר קשור בבלוג נותן החסות: דאטה מדיה מתוך הפודקאסט: מעל הכל הקורונה לימדה אותנו שיעור חשוב על הפער בין מודלים לבין מציאות ועל הפער בין ביג דאטה לבין יכולת קבלת החלטות נכונות המבוססות על דאטה. במקרה זה החלטות הקשורות בחיי אדם. במציאות מסתבר שהמודלים שבהם השתמשו לחיזוי התפשטות המגפה לא עובדים. ולמה לא הם עובדים? המודלים שהסתמכו עליהם עד עכשיו היו מתמטיים ופיזיקאים ולא מודלים מעולם האפידמיולוגיה (בריאות הציבור ומגפות). קורונה זה לא חלקיקים או מִספרים. מדובר בוירוס שעובר מוטציות וישנם המון משתנים אחרים שצריך להתחשב בהם כדי לדייק את המודל. דאטה שמתקבלת לא בזמן אמת (אותה סגירת מעגל שלוקחת כמה ימים), דאטה שאינה מלאה (למרות הכל לא מבוצעות מספיק בדיקות), דאטה שרצופה בעיות איכות (כמו שראינו הבדיקות אינן אמינות. אנשים קיבלו תוצאות סותרות, תוצאות של בדיקות נעלמו מאתרי קופות החולים, בגלל טעויות בהזנת נתונים למערכת המידע, מבלי שבוצעה בקרה מספקת), וגם דאטה מתקבלת ממקורות שונים שאינם בסטנדרט אחיד. קישור לסרטון היו-טיוב של ועדת הכנסתSee omnystudio.com/listener for privacy information.

ראיון עם דורית שר, מנכלי"ת חברת אקספריטי. מומחית בטרנספורמציה עסקית ממוקדת לקוח ומינוף טכנולוגיה וחדשנות לתוצאות עסקיות. בעלת ניסיון רב בעולם מערכות המידע וחווית הלקוח, לשעבר מנהלת מערכות מידע (CIO) של 013-נטוויז'ן. אנו מדברים על חווית לקוח, טרנספורמציות דיגיטליות אג'יליות שנעשות בצל הקורונה, איך רותמים ארגון להתחייב לחווית לקוח, אילו אתגרי דאטה ישנם בתהליך, איך מראים החזר השקעה בלקוח, מה המגמות לעתיד ועוד נושאים רבים אחרים. לאתר הבלוג לאתר דאטה מדיה נותנת החסותSee omnystudio.com/listener for privacy information.

כמות המסרים השיווקיים היומית שאנחנו נחשפים אליה מרגע שאנו פוקחים את העיניים בבוקר ועד שאנו עוצמים אותן והולכים לישון, היא כ- 10,000 בכל יום. האם בנתוני פתיחה כאלה משווקים יכולים לבלוט מעל כל הרעש? בואו נודה על האמת: כמשווקים, היכולת לבלוט ולהתגבר על כל הרעש במלחמה על תשומת ליבו של הצרכן הולכת והופכת למאתגרת יותר ויותר. כצרכנים, כמות המסרים השיווקיים היומית שכל אחד ואחת מאיתנו נחשף אליה מרגע שאנחנו פוקחים את העיניים בבוקר ועד שאנו עוצמים אותן והולכים לישון, היא כ- 10,000 בכל יום. הכמות הזו הולכת וגדלה שנה אחר שנה. ההרגשה היא כי אין דרך להתחמק והמסרים השיווקיים רודפים אותנו לכל מקום. לכל חיפוש תמים ברשת לגבי מוצר או שירות יש השלכות מידיות, כי תוך שבריר שניה אנו מקבלים פרסומות שלא עוזבות אותנו. כמו זבוב טורדן שממשיך להופיע, כך הפרסומות ממשיכות לרדוף אותנו ברחבי הרשת, באתרים, ברשתות החברתיות ובאפליקציות. במדיה האלקטרונית והכתובה (רדיו, טלוויזיה, עיתונות) הכל ממותג וממוסחר ובמקרים רבים תחת מסווה של ידיעות חדשותיות, אנחנו מקבלים תוכן שיווקי לסוגיו ואפילו במסרים סמויים. במרחב הציבורי אנו חשופים לשילוט חוצות לסוגיו, על בנינים, כלי רכב, בתחנות תחבורה ציבורית ובתוכה. אין רגע דל. קישור למאמר המלא בבלוג מסרים סמויים בסרט "מועדון קרב" קישור לסרטון ASMR לדוגמאSee omnystudio.com/listener for privacy information.

ראיון עם מיכל בורנשטיין, מנהלת טכנולוגיות הדיגיטל והדאטה באוסם נסטלה.אנו משוחחים על דאטה, פרסונליזציה, מרקטינג אוטומיישן, פעילות שיווק ותוכן מול צרכני הקצה, אילו אתגרי דאטה יש להם, נגיף הקורנה כמאיץ לתהליכי טרנספורמציה דיגיטלית, מותג פרטי ואיך הם רותמים דאטה לפעילות שלהם מול לקוחות. למאמרים בבלוגSee omnystudio.com/listener for privacy information.

הרשמה לוובינר חינמי: למה המיילים שלי מגיעים לדואר זבל? אנחנו בפרק 44 ואם נחלק 44 ב-2 נקבל 22. את הביטוי מלכוד 22, טבע הסופר ג'וזף הלר בספרו האלמותי מלכוד 22. מלכוד 22 הוא פרדוקס בלתי פתיר, כי לא משנה כמה מאמצים תעשו כדי להצליח בדבר מה, תמיד תפגעו בדבר אחר שחשבו לכם לא פחות. משהו בסגנון you cant win them all. אם לא קראתם את הספר אני ממליץ עליו בחום, בקור, בטיסה ולפני השינה. זה ספר חובה שכדאי להוסיף ל-bucket list. הרצון להוציא את המשק ממשבר הקורונה בחזרה לשיגרה, היא מלכוד 22 קלאסי. שחרור המשק יקל על הכלכלה אך יפגע בבריאות ואם רוצים לשמור על הבריאות זה פוגע בכלכלה. עסקים מנסים לחזור לשוק אחרי כל כך הרבה זמן מחוץ למשחק, עם בטן מקרקרת ורעב גדול ללקוחות. כל עסק  היה רוצה להתנפל עכשיו על השוק כדי לפצות על הזמן האבוד ועל ההפסדים הכספיים שתקופת הקורונה גרמה לו. הרעב ללקוחות עשוי ליצור כמה תופעות שכדאי לתת עליהן את הדעת – והנה עוד מלכוד 22 - מאחר והן בפוטנציאל לגרום יותר נזק לעסקים מאשר תועלת. אחרי הפגרה שנכפתה עלינו, הנטייה הראשונית של כל עסק למכור כמה שיותר מהר ולכמה שיותר לקוחות ולהפגיז בקמפיינים את רשימות המיילים של הלקוחות, של הלקוחות הפוטנציאלים, של רשימת "מתעניינים מ-2018" וכל מייל שניתן שעבר אי פעם בעסק. הרבה עסקים מתייחסים אל מייל כסוג של "שגר ושכח". משהו שצריך לסמן עליו V מבלי להבין את המשמעויות ההרסניות שיש לפעילות לא מיומנת בערוץ זה. אז ראשית בואו ניתן מעט רקע על email. נכון להיום כ- 85 אחוזים מתעבורת המיילים העולמית היא ספאם. כלומר דואר זבל.  רק כ- 15 אחוזים הם מיילים לגיטימיים שאנשים ועסקים שולחים. זה אומר שספקיות המייל הגדולות גוגל שמפעילה את ג'ימייל ואת חבילת המייל לעסקים G-suit , מיקרוסופט שמפעילה את הוטמייל, לייב, אאוטלוק, ואופיס 365 לעסקים ואחרות משקיעות מאמצים גדולים לבדוק כל מייל בשבע עיניים. מטאפורית כמובן, כי את הסינון עושות מערכות אוטומטיות שהולכות ומשתכללות ומאחוריהן יש אלגוריתם אכזרי שיכריע את גורל המיילים שלכם. ההשלכות של פעולות הסינון האלה היא ש1 מכל 6 מיילים לגיטימיים יגיע לזבל. גזירה משמיים? לא. ב-2020 עבירות מיילים (email deliverability), או היכולת למקם את המיילים ששלחתם בתיבת הדואר הנכנס (Inbox) של הנמענים היא אומנות. תורה שלמה בפני עצמה. אני יודע שזה נשמע מורכב וטכני וכדי להצליח להגיע ל-inbox יש עוד כמה וכמה דברים שצריך לדעת לעשות. אני רוצה להזמין את מי שזה רלוונטי עבורו לווביינר חינמי שאני אעביר בנושא. פרטים בדף ההרשמה שקישור אליו בדף התכנית באפליקציית הפודקאסטים שלכם או באתר crm.buzz. למאמר המלא בבלוגSee omnystudio.com/listener for privacy information.

קישור למאמרים קשורים בבלוג: בחזרה לעתיד. אז מה עכשיו? נאס"א ואחת עשרה בעיות דאטה נפוצות בחזרה לעתיד או בחזרה לשיגרה? הביטוי “חזרה לשגרה” הוא ביטוי לא כל כך רלוונטי בשלב הזה. הנורמה שהיתה לפני פרוץ המשבר אינה קיימת ולפנינו עוד חודשים רבים של מציאות שונה מזו שהיכרנו. תקופת הסֶגר הביאה איתה קטסטרופה כלכלית אבל הביאה איתה כמה דברים טובים כמו למשל טרנספורמציות ושינויים מהירים שללא המשבר היו מתרחשים לאט לאט ולאורך שנים ארוכות. כדי להמשיך לתפקד במציאות החדשה ארגונים עסקיים הובילו טרנספורמציות דיגיטליות, תוך כדי המשבר, מה שאפשר להם להמשיך לתפקד ובוודאי יקל עליהם לחזור לפעילות עסקית. הארגונים השתנו אבל גם הלקוחות השתנו. ארגונים צריכים להכיר בעובדה שבעקבות המשבר לקוחות עשו טרנספורמציה והם כבר לא אותם לקוחות שאולי הכירו בעבר. אנשים יצאו לחל”ת, פוטרו או שסדרי העדיפויות הצרכניים שלהם השתנו בעקבות המשבר. אז מה כדאי לבחון בהתנהלות העסקית כשמנסים לחזור לשיגרה של חיים בצל הקורונה? הדבר הראשון - נטישת לקוחות: תתחילו את החזרה לשיגרה תוך הנחת עבודה שבעקבות המצב הלקוחות שלכם כבר נטשו אתכם. זה ה-state of mind  שכדאי לסגל בחזרה לשיגרה. כדאי לחזור לדבר עם הלקוחות, לייצר איתם דיאלוג. תבדקו מה ש לומם. תמדדו במרכאות את הדופק שלהם. אם הלקוחות נטשו נסו לעשות win bac ולהחזיר אותם לעבוד איתכם. טיפ חשוב - אם אתם הולכים ליצור קשר עם הלקוחות כדאי שתבדקו מה מצב הדאטה שלכם. מה אתם יודעים על הלקוחות על מנת למקסם את הפנייה ולנהל אותה נכון (בוודאי אם מדובר בכמות גדולה של לקוחות)? האם פרטי הקשר שלהם עדכניים? אם אתם הולכים לצלצל אליהם או לסמס אליהם האם יש לכם טלפונים עדכניים שלהם? האם יש לכם מיילים של הלקוחות? אם אתם שולחים אי מייל ללקוחות שלכם, כדאי שתדעו ש 1 מכל 6 מיילים שיווקים לגיטימיים לא יגיע לנמען או שיתקע בתיבת דואר זבל או פרומושן?  כדי שהמיילים שלכם יגיעו ללקוחות ולא לתיבת דואר זבל לפני שיוצאים כדאי לבדוק את תקינות הרשימות לפני המשלוח, לטפל בעבירות מיילים (mail deliverability). בבלוג יש מאמר שכתבנו על הנושא. כדאי לרענן את מסעות הלקוחות והאוטומציות שאתם מפעילים בהתאם למגבלות העסק (למשל זמינות של מלאי,  מגבלות התקהלות, אספקה ומשלוחים וכולי) אולי אתם הולכים לשלוח להם דיוור ישיר בדואר. דיוור ישיר בדואר הפך להיות הערוץ הכי יעיל שתוכלו לפעול בו. ממש blue ocean כי כמעט שאין בו תחרות על תשומת הלב והסיכוי לקבל את תשומת הלב של הנמען גבוה. וכמובן שאפשר לעשות בדיוור דברים מיוחדים כמו לשלוח דוגמית, ולהעביר שני חושים בעוברים רק בדואר. מישוש וחוש ריח. הדבר השני - value for money סדרי העדיפויות של הלקוחות השתנו וסעיף ההוצאות שלהם עומד לבחינה מחודשת. זה נכון גם בעסקים שקונים מעסקים אחרים (B2B) וגם ברכישות של משקי הבית (B2C). אולי השירות שלכם כבר לא חיוני למשק הבית שלהם? לקוחות יחפשו תחליפים זולים ויעילים לשירותים חיוניים ויוותרו על שירותים ומוצרים שאינם חיוניים עבורם או שהם התרגלו להסתדר בלעדיהם. לקוחות ינסו לשפר את התנאים (גם מחיר וגם תנאי תשלום) עם נותני השירות שלהם. ואם המו"מ הזה לא יצליח הם יחפשו תחליפים במחירים טובים יותר. הדבר השלישי - שינויים ברגלי הצריכה: ההסגר הביא איתו שינוי בהרגלים. לקוחות עשו טרנספורמציות משל עצמם ושינו הרגלים בעקבות המשבר. לכן כדאי להניח שהלקוחות יתנהגו אחרת. אולי הם יצרכו מוצרים ושירותים בצורה שונה ומנותני שירות אחרים. למשל אם התרגלנו לעבור לקנות בסופר מקוון, אולי נגלה שזה נוח ונמשיך לצרוך ככה ולא בסופר הקרוב לבית. הדבר הרביעי - שרשרת הערך: בכל שרשרת צריך לבדוק את החוליות החלשות ולחזק אותן. אחרת השרשרת תיקרע. האם יש בעסק שלכם שרשרת חזקה של ארגון שמנהל מסע לקוח מלא? מסע לקוח ש”חושב” לקוח לכל אורכו של המסע? או שהחוויה שהלקוח מקבל מכם סובלת מחוליות חלשות? החוליה החלשה יכולה להיות בשירות, בתפעול, במוצר או השירות עצמו. תבדקו את החוליות האלו וחזקו אותן או ארגנו אותן מחדש בהתאם למציאות החדשה. אז עסקים רוצים לחזור למכור ומהר. כדאי קודם כל למכור ללקוחות ולא לרוץ לחפש לקוחות חדשים. אמנם המציאות הכלכלית גרמה לנפילה זמנית במחירי הפרסום המקוון גם ברשתות החברתיות וגם בגוגל, מה שמפתה אתכם אולי לרוץ למכור ללקוחות חדשים ולמצוא לידים איכותיים. אבל כדאי לזכור כמה עובדות: הרבה יותר זול לשמר לקוח קיים מאשר לרכוש לקוח חדש! לרכוש לקוח חדש יקר פי 7-20 (תלוי בענף) מאשר לשמר ולטפח מערכת יחסים עסקית עם לקוחות קיימים. זה לא אומר שלא צריך לרכוש לקוחות חדשים, זה אומר שהבאלנס צריך להיות אחר. היעדים העסקיים מתחברים כאן לשרשרת הערך: שימור לקוחות הפך לשם נרדף לטיפול בנטישת לקוחות, לעיתים אחרי שכבר מאוחר מידי. אחרי השלקוח עזב והשימור מנסה להציל את הלקוח ולגרום לו להישאר. לרוב אם נצליח לשמר את הלקוח בשלב הזה זה  ממקום של חולשה של העסק, כשהלקוח כבר קיבל החלטה לנטוש. שימור לקוחות צריך לבוא ממקום של טיפוח מערכת יחסית הדדית שתהיה תועלתית לשני הצדדים (לעסק וללקוח) במטרה לשמר את הלקוח הקיים ולהגדיל את המחזור העסקי ממנו, תוך הסתכלות על הצרכים וההעדפות של הלקוחות. אסטרטגיית נתח לקוח שואפת לשמר את הלקוח לאורך זמן במטרה למקסם עסקים עם לקוחות קיימים (Life Time Value) ולגדול איתם לאורך זמן. שימור פרואקטיבי יכול לשפר בכ- 5%-8% את אחוז הצלחת השימור בארגונים בהם קיים מודל של מנוי מתחדש (תקשורת וסלולר, ביטוח, מנויים לפעילות ספורט ועוד). ורגע לפני שאתם רצים למכור כדאי לדעת שהסיכוי למכור ללקוח קיים הוא 70%-60% לעומת זאת הסיכוי שנמכור ללקוח פוטנציאלי הוא  20%-5%. אז קיבלתם תשובה במה כדאי להתמקד. מיזוגים ורכישות אחת המגמות שתלך ותתחזק בעקבות המשבר הוא מיזוגים ורכישות של עסקים. רכישת עסק והמשך ההפעלה שלו כיישות נפרדת, כולל מער

זמיר שמר מנכ"ל חברת פוינטס מיפוי עסקי, המספקת לארגונים תובנות ודאטה מבוססי מיקום. נשמע ממנו מה זה Location intelligence ועל הערך העסקי שהוא מביא לארגונים. נשוחח על מפת ה-GIS הראשונה בהיסטוריה שנוצרה בעקבות מגפה לפני כ-188 שנה ואילו תובנות היא סיפקה אז ועל שימושים ותובנות מבוססות דאטה ומיקום סביב המגפה העכשווית, מגפת הקורונה. אתר חברת פוינטס  See omnystudio.com/listener for privacy information.

הנפט החדש?  לראשונה בהיסטוריה הנפט ירד לשווי שלילי. עוד קורבן (זמני) של הקורונה. עכשיו כשמתחילים לדבר על אסטרטגיית יציאה מהמשבר, ועל חזרה מדורגת לפעילות עסקית, כדאי להבין איך “הנפט החדש” – דאטה – יהיה פקטור קריטי עבור עסקים בחזרה לפעילות. זו הזדמנות טובה להעיף מבט בנתונים ובאמוציות שעל פיהם מתנהל המשבר ולגזור מהם מה כדאי לעסקים לעשות. כל כך הרבה דאטה מעורבת בכאוס הזה עד כי מי שאינו עוסק בדאטה ביום יום, עשוי לקבל סחרחורת. מסתבר שגם מתמטיקה היא ממש לא מדע מדויק, בעיקר כי אין מספיק נתונים מתוקפים, למשל בדיקות איכותיות ובהיקף משמעותי. מספר הבדיקות חצה אולי את רף ה-10,000 ביום פעם אחת או פעמיים ועשה כותרות בעיתון, אך בפועל כמות הבדיקות נמוכה משמעותית. בתוך כך, כמעט כל נתון, כל מודל, כל גרף שפורסם, לרבות על ידי גופים בעלי סמכא, התברר ככזה שניתן לתקוף ולסתור. מה בטוח לעשות? מה נכון? מה לא נכון? מה כדאי? ומה לא כדאי? – לכל הצעה שעלתה הועלתה הצעה סותרת וכולן חתומות על ידי שורה של פרופסורים ומדענים בעלי שם. אז למי להאמין? כפי שכתבתנו במאמר קודם (ראו למטה), יש בלי סוף בעיות באיכות הנתונים סביב נתוני בדיקות הקורונה. כך למשל צוטט ב-23/4/20 מוריס דורפמן, ראש חטיבת רגולציה, מחשוב ובריאות דיגיטלית במשרד הבריאות: “יש תהליך טיוב של הנתונים. זו לא טעות ולא שיקרנו לכם.  אנחנו כל הזמן עובדים”, אמר דורפמן וציין כי “יש גם טעויות, יש דברים שאנחנו מגלים. אנחנו לומדים ומתקנים את זה. עשינו טיוב לכל המאגרים ולכן עצרנו כדי לטייב את הנתונים. לכן לא פרסמנו את נתוני הערים במשך יומיים”. כפי שנפט צריך לזקק, לנקות ולטייב לפני השימוש בו, כך גם עם הנפט החדש – הדאטה. צריכים עזרה עם הדאטה שלכם? אפשר היה לצפות שמאה שנים אחרי תום מגיפת השפעת הספרדית, עם כל הדאטה שהמדינה אוגרת ומנהלת כעת על חולים והמסלוליים שעברו, על אזרחים באמצעות ניטור סלולרי חודרני עם טכנולוגיית השב"כ שהופעלה ובאמצעות אפליקציית "המגן" וגם נתונים נוספים כגון אלה שבידי שירותי הבריאות (כלומר קופות החולים) שמכירות אותנו הכי טוב, היציאה מהמשבר הייתה נבנית בצורה הרבה יותר כירורגית, הרבה יותר פרסונאלית ותיקח בחשבון גורמי סיכון פרסונליים. מקדם ההידבקות של כל אדם הוא שונה, אז למה על כולם חל אותו דבר? כפי שבהכללה ניתן לומר שאוכלוסייה מבוגרת היא בעלת פוטנציאל הידבקות גבוה יותר מאוכלוסייה צעירה ניתן לבנות קבוצות סיכון ברזולוציה הרבה יותר גבוה עד לרמה ההמלצה האישית. נשמע עתידני, אך אפשרי. רעיון שכדאי ליישם במגיפה הבאה או לכל הפחות בגל השני של ההדבקות שיבוא. ואין ספק שהוא יבוא, כפי שקרה במדינות שנראֶה היה שהמשבר חלף בהן והן חזרו לשיגרה ואז חטפו גל שני קשה יותר. גם המומחים בארץ תמימי דעים לגבי זה שזה יקרה. למאמר המלא בבלוגSee omnystudio.com/listener for privacy information.

"הנפט החדש" - דאטה - תהיה פקטור משמעותי עבור עסקים בחזרה לפעילות אחרי ובצל הקורונה. אבל מה סוד ההצלחה של פעילות דאטה מוצלחת? סלע יפה מראיין לפודקאסט את דנה פרידמן ואייל בירן מדאטה טאפס ותוכלו לשמוע מהם על כך. איכות הדאטה (תחום ההתמחות שלנו) הוא חסם משמעותי להצלחה בכל פרויקט בו מעורבת דאטה. פרוייקטים של טרנספורמציה דיגיטלית, הטמעת CRM, מרקטינג אוטומיישן ועוד הם קודם כל פרויקטים שדורשים טיפול בדאטה. דנה ואייל מביאים איתם ניסיון ניהולי וגישה רעננה, ייחודית וטאפסית לארגונים השואפים להיות מונעי דאטה - דאטה דריבן. יש להם ברקורד סיפורי הצלחה של פרויקטים בארגונים גדולים ונשמע מהם מה זה אומר להיות מונע-דאטה? מי צריך להוביל את השינוי בארגון? איך מזקקים דאטה? מה הדרך הנכונה לעשות פרסונליזציה? טיפים של עשה ואל תעשה ועוד. דאטה משחקת תפקיד מרכזי בניהול משבר הקורונה. ראינו כי הגופים העסקים שעשו טרנספורמציה דיגיטלית נפגעו פחות מהמשבר ואחרים הזדרזו לנסות לעשות שינוי כדי להמשיך לתפקד.גם כשמדברים על אסטרטגיית יציאה מהמשבר בעיקר בפן העסקי לדאטה יהיה תפקיד משמעותי. לדף הפודקאסטSee omnystudio.com/listener for privacy information.

מבין המושגים החדשים שרצים עכשיו בתקשורת, בטח שמעתם את המושג "אסטרטגית יציאה". מה זה אומר אסטרטגיית יציאה? זה אומר לנסות לבנות אסטרטגיה שלפיה המשק יחזור בהדרגה לתפקד. אז גם כאן תלוי את מי שואלים. על הסקאלה של עלות מול תועלת, מה יקר יותר? ... להחזיק את המשק במצור? או להחזיר את המשק לתפקוד נורמלי? מה זה נורמלי? בינתיים הריחוק גורם לשיטוח העקומה. עוד מושג שמרבים לפטפט אותו בתקשורת. פחות אנשים נדבקים וקצב ההדבקות איטי יותר ומאפשר למערכת הבריאות לא לקרוס. אבל אם מחזירים את המשק בהדרגה לפעילות, ואנשים יתחככו אחד בשני שוב, יהיו גלים נוספים של תחלואה? מיהן האוכלוסיות הפגיעות? האם מי שנושא נוגדנים חסין יותר? האם מי שהחלים יכול לחלות שוב? אגב, כנראה שכן... המון שאלות.... המון נתונים שמנסים לתמוך קבלת החלטות נכונות ומהירות, בניהול המשבר הזה. אז מסתבר שכדי לסייע בקבלת החלטות נכונות צריך מידע דאטה. וצריך להיות מסוגלים לזקק מהמידע הזה תובנות ובמשוואה סביב התפרצות המגיפה, נכנס גם פקטור הזמן. כל רגע קריטי. כשאומרים לנו את המושג "מערכת הבריאות" מתכוונים לגופים שונים: ביניהם, הנהלת מערכת הבריאות, מעבדות, בתי חולים, מד"א, קופות החולים (שירותי הבריאות). כל אחד מהגופים הללו מחזיק את הדאטה שלו בנפרד. אז איך אפשר לקבל תמונת מצב אחידה ולנהל את העניינים ככה? המצב הזה, שבו אינפורמציה צבורה וכלואה ואינה זורמת במקרה של מערכת הבריאות בין הגופים השונים ובמקרה של ארגון עסקי, אלו יכולות להיות חטיבות או מחלקות שונות, למצב הזה קוראים: סילויים של אינפורמציה, איי- מידע, Information Siloes בלע"ז. חוץ מזה שהדאטה מופרדת באיי מידע, כל אחד מהגופים מתנהל עם מערכות מידע שונות, במבני נתונים שונים, עם הגדרות מושגיות שונות. כדי לעבוד עם הדאטה הזו הדבר הראשון שצריך לעשות הוא פרויקט דאטה. כמעט כל פרויקט מערכות מידע הוא קודם כל פרויקט דאטה וצריך להתייחס אליו ככזה. הפרויקטים השאפתניים שנערכים בארגונים עסקיים וציבוריים, כגון טרנספורמציה דיגיטלית, הטמעת מערכות Marketing Automation, E-commerce, למידת מכונה ואינטליגנציה מלאכותית (Machine Learning  Artificial Intelligence), או אפילו אם מדובר "רק" בהטמעת מערכת CRM – הם בראש ובראשונה פרויקטי דאטה. משמעות הדבר: טיפול בדאטה חייב להיות חלק בלתי נפרד מהפרויקט כבר בשלב התכנון. למאמר המלא בבלוגSee omnystudio.com/listener for privacy information.

בחודש האחרון נפלו עלינו בזו אחר זו מכות שונות. מ”להיות עם חופשי בארצנו”, עם ישראל מודל 2020 מצטרף לעמים אחרים ומחליף את ההמנון, לפחות עד הודעה חדשה, בזה של שלום חנוך, בסגנון “אדם בתוך עצמו הוא גר”. פסח מודל 2020 הולך להראות שונה מכל מה שהיכרנו. ליל הסדר, אותו מפגש משפחתי שנתי שמסורתית מרכז אליו את בני המשפחה מקצוות הארץ וגם מחוצה לה, הולך להיראות השנה אחרת לגמרי והרבי מאינסטוש כבר נתן בו “בר סימן טוב”, ויקרא לו “ליל הסֶגֶר”. ליל הסגר על שום מה? על שום שעל בני ישראל נגזר לא רק לאכול מצה ומרור, אלא גם לחגוג את ליל הסדר בסֶגר רק עם המשפחה הגרעינית.  פרעה נשבר אחרי עשר מכות ושלח את עם ישראל לחמשוש במדבר וזה נגמר במסע של 40 שנה עד לארץ המובטחת. והקורונה? אם לא די בכך שזה וירוס מאנייק (שיודע שהוא מאנייק), הוירוס המיקרוב הזה הפיל עלינו מכות יבשות עם שוט לח. ואלו עשר המכות, מודל פסח 2020 להמשך קריאה ולקישורים נוספים היכנסו לבלוג שלנו. חג שמח למרות הכל. קישור למאמר בבלוג שלנו קישור לוובינר ומצגת (חינם) בנושא עבודה מהבית תודה לשושקה אנגלמאיר על התמונה. קישור ל"הגדה בנוסח שושקה אנגלמאיר" קישור לפייסבוק של שושקה אנגלמאירSee omnystudio.com/listener for privacy information.

אחד באפריל היום. ואם הייתי מספר לכם שוירוס קטלני עבר מוטציה מבעל חיים אל בנאדם אי-שם בסין הרחוקה, ואותו אדם, נשא את הווירוס והדביק עוד ועוד אנשים, בקצב שהולך ומתפשט בקצב מטורף ותוך זמן קצר, הווירוס הזה התפשט ברחבי העולם, אחוז התמותה ממנו גבוה ועדיין אין חיסון. הצבא משתלט על הגבולות ; הוטלו הגבלת תנועה, אנשים מסוגרים בבתים. אסור להיפגש, אנשים מרוקנים את מדפי המזון ומצטיידים בגלילי נייר טואלט כאילו הם הולכים לפתוח חוג פיסול בעיסת נייר - כנראה שהיתם אומרים לי – אההה אחד באפריל, אחד באפריל. בתחילת חודש מרץ, הוירוס הזה לא נראה שזה משהו מטריד באמת. אבל מהר מאוד נוכחנו שאנחנו חיים בסרט והפעם בסרט אימים. היום, פחות מחות שלושה שבועות אחר כך, אנחנו באופן ודאי במשבר עולמי עמוק. תוך פחות מחודש, אחוז האבטלה זינק מ- 4% ליותר מ- 23%. כמיליון מובטלים נכון להיום וזה עוד לא נגמר. 90% מהמובטלים החדשים הם עובדים שהוצאו לחל"ת, כלומר חופשה ללא תשלום. שזה אומר שהמדינה תשלם להם דמי אבטלה. הרבה מאוד מעסיקים וחברות קפצו על המציאה ויצרו אפקט עדר. כמו שחבורה של ילדים הולכת יחד ופתאום מישהו צועק נחש!!! וכולם בורחים? אותו דבר פחות או יותר קרה כאן. לפי הערכה של רשות התעסוקה לחמישית מהם לא יהיה מקום עבודה לחזור אליו כשהמשבר הזה יגמר. ממש ברוך כלכלי. עוד מעט אדבר עוד בעניין המשבר הכלכלי, ומה אפשר לעשות כדי לשפר את המצב, אבל קודם לכן רציתי לספר לכם שיש לשינוי הפתאומי גם צדדים חיובים. למשל כדור הארץ מתחיל להחלים מפצעים שהאנושות יצרה ברגל גסה. כדור הארץ צועק ובוכה כמו חיה פצועה, אבל מנהיגי העולם לא עושים מספיק. אז החדשות הטובות הן ששכבת האוזון מתחילה להחלים וגם שאחוז פליטת הפחמן במקומות מוכי קורונה ירד ב-25%. ברמה שרואים את השינוי מהחלל. האם ידעתם שבכל שנה נפטרים... תקשיבו טוב...  7 מיליון בני אדם ברחבי תבל כתוצאה ישירה מזיהום אוויר. צעדים דרסטיים לא קרו עד עכשיו. עד שהגיעה הקוררונה ולחצה על הברקסים וכדור הארץ לפחות מודה על כך. פרט בונוס שכדאי להכיר, שזה לא רק בידיים של מנהיגים. אלא גם בידים שלנו. ליתר דיוק בבטן שלנו. כדאי לדעת שכל פליטות הפחמן (carbon) של כל התחבורה שנעצרה כעת - באוויר, בים וביבשה נמוכות מפליטות הפחמן של תעשיית המזון מהחי (בשר, חלב ומוצריו, ביצים ודגים). תגידו, רציתם פעם לברוח לאי בודד? אתם בטח מכירים את השאלה "מהם שלושת הדברים שהייתם לוקחים איתכם לאי בודד". בריחה לאי בודד היא סוג של פנטזיה. הרפתקאה רומנטית שנראתה תמיד כהזדמנות שצריך לנסות פעם... אולי לא ככה ראינו את זה בדימיון, אך החיים סידרו לנו לתקופה מסוימת סוג של "אי בודד". האי זה ממש קרוב לציוויליזציה, עם אינטרנט, מים זורמים וגישה לסופר-מרקט. אנחנו לא צרכים לצוד את המזון שלנו וככל הנראה לא נצטרך (אלא אם אנחנו ממש רוצים) להתחיל לגדל צנוניות, חסה ועגבניות באדניות כדי שיהיה לנו סלט לארוחת צהרים. אנחנו בבית והריחוק החברתי יצר מצב שאנחנו חיים כעת בסוג של אי בודד. אז ראו בזה אתגר. השבט אמר את דברו. Stay home. שינוי פתאומי נוסף שנפל עלינו הוא מניעת דברים פשוטים שהיינו רגילים אליהם כל כך: חופש תנועה, פעילות ספורט בחוץ, להתחבק עם בני משפחה שלא שוהים איתנו באותו הבית. ללכת למסעדה, מסיבה או הופעה. מזל שעולם היה נכנס לסגר "באי הבודד" עם אינטרנט, וסטרימינג של אינסוף סדרות וסרטים ו-  ZOOM   טיפים להתנהלות בזמן משבר הקורונה: כאןSee omnystudio.com/listener for privacy information.

התפרצות מגפת וירוס הקורונה מרגישה כמו סוף העולם ותופסת את כולנו בבטן הרכה. זה משבר שנוגע (ועוד יגע) קיומית בכל כך הרבה אנשים. הן בפן הבריאותי והן בפן הכלכלי. כמיליארד אנשים ברחבי תבל נמצאים בבתיהם. בפן הבריאותי נראה כי החלת סגר היא המעשה האחראי בעת הזו.  בפן הכלכלי זה נראה מפחיד אפילו עוד יותר: מתחילת חודש בפברואר נרשמו למעלה מחצי מיליון מובטלים חדשים (הרף נחצה במוצ"ש 21/3/20), בקצב של אלפים בכל שעה באמצעות אתר שירות התעסוקה, כשההערכות מדברות כי מספר המובטלים יגיע לכמיליון!  זאת, מבלי לספור את העצמאים, המגזר שאין לו רשת ביטחון, כך שמדובר במאות אלפים נוספים שלא מסוגלים להתפרנס ומבלי יכולת לתפעל את העסקים שלהם. הבורסה צונחת וענפים שלמים נפגעים פגיעה של ממש. הפיד מייאש והחשש הוא מהשלכות בריאותיות משניות של המשבר כתוצאה מפחד, בדידות, לחץ ודיכאון. כך נולדות מחלות ממאירות. כמו במשל הצפרדעים וכד החלב, זה לא הזמן לשבת בבית, לכסוס ציפורניים בחרדה ולחכות שהמדינה תציל אותנו. מכאן נובע כי כל עסק וכל עובד צריכים "לחשב מסלול מחדש" ולתכנן איך לצלוח את המשבר, ברמה האישית, המשפחתית והעסקית. זה הזמן למנהיגות: אישית, משפחתית, עסקית-ניהולית. למאמר המלא ולקישורים נוספים  See omnystudio.com/listener for privacy information.

טוני כהן, ראשת אגף שירות ושיווק, במכבי שירותי בריאות. למרות שאנו מזכירים את הקורונה בפודקאסט, כשהקלטנו הקורונה עוד הייתה משהו שקורה הרחק מעבר לים, אך אנו משוחחים על פרויקט של מכבי שעשוי לסייע למצוא חיסונים למחלות. אנו משוחחים על האסטרטגיה הדיגיטלית של מכבי, על חווית מטופל ואיך מרקטינג אוטומיישן מסייע בעניין ועוד נושאים אחרים. טוני בעלת ניסיון של למעלה מ- 15 שנה בתחום ניהול הלקוחות בדגש על שיווק, שירות, דיגיטל, חדשנות וניהול פרויקטים.  קודם לכן טוני כיהנה כסמנכ"ל שיווק ופיתוח עסקי במגדל חברה לביטוח והיתה יועצת בתחום האסטרטגיה והשיווק בחברת יעוץ. לדף הפודקאסט בבלוגSee omnystudio.com/listener for privacy information.

אם הנשק הכי חזק של שיווק ופרסום הוא היכולת לרָגֶש, איך יראה השיווק למכונות אינטליגנטיות אך חסרות רגש? מדע בדיוני שמתחיל עכשיו. אחת הדמויות המשעשעות בסדרה האלמותית "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה" שכתב דאגלס אדמס, הוא רובוט פרנואיד בשם מרווין (Marvin the Paranoid Android). אומרים על מרווין כי הוא אינטליגנטי פי חמישים אלף מבן אדם, אך הוא נתון בדפרסיה, דיכאוני וסובל משעמום, בעיקר כי הוא אינו מנצל את מוחו הענק, שגודלו כגודל פלאנטה… הסדרה כוללת שישה פרקים: מדריך הטרמפיסט לגלקסיה ; המסעדה שבסוף היקום ; החיים, היקום וכל השאר ; היו שלום ותודה על הדגים ; לא מזיק ברובו ; ועוד משהו…  הסדרה התחילה כתסכיתי רדיו ששודרו החל מ-1978 ברדיו של ה- BBC. ניתן גם כיום להאזין להקלטות הללו ואפילו יצאה סדרת המשך. אחר כך יצאה סדרת הספרים, סדרת טלוויזיה ושנים אחדות לאחר מותו של אדמס יצא סרט קולנוע לפרק הראשון. אנשים הנתונים בדפרסיה עשויים לקנות יותר. והאמת היא שכמעט כל אחד מאיתנו זקוק מידי פעם לקנות משהו לעידוד מצב הרוח, כדי לפצות את עצמנו על משהו ואפילו ישנה הפרעה בשם CBD -Compulsive buying disorder כדי לתאר את מי שלקחו את זה לאקסטרים. מה יקרה לרובוט שנתון בדיכאון? האם גם הוא עשוי להיות מושפע מ"מצבי רוח" ולהתחיל לקנות יותר? במחקר שפרסמה חברת המחקר גרטנר, צפוי שב-2020, כ- 5% מהמסחר יבוצע על ידי "דברים" (things) ולא על ידי צרכנים בשר ודם. כלומר רכיבים או רשתות של רכיבים שיבצעו רכישות אונליין ולא אנשים. אם הנשק הכי חזק של שיווק ופרסום as we know it הוא היכולת לפרוט לנו על הרָגֶש, איך יראה השיווק ל"דברים" אינטליגנטיים אך חסרי רגש? למאמר המלאSee omnystudio.com/listener for privacy information.

יעל קָנדֶר מתמחה בעולמות ה-CX, eCommerce, Data וה- Martech ומסייעת ללקוחות לפתח את היכולות הדיגיטליות שלהם בשלושה תחומים: חוויית לקוח – נאמנות, מרקטיננג אוטומיישן ו- eCommerce. דאטה ואנליטיקה –Data Science  ופתרונות BI. אסטרטגיה ותהליכים – חדשנות, מודלים עסקיים חדשים ובניית Digital Road map. יעל בעלת ניסיון עשיר של למעלה מ-15 שנה בעולם השיווק והפרסום, מתוכן 10 שנים בהקמה וניהול פלטפורמות דאטה, תוכניות נאמנות ואתרי סחר אלקטרוני בעולמות ה-B2C וה-B2B. בעבר שימשה כמנהלת השיווק ברשת האופנה דלתא, ניהלה את הדאטה וה-CRM בחברת קימברלי קלארק ובתפקידה האחרון בצד לקוח, הובילה את תוכנית השיווק לפתרונות טרנספורמציה דיגיטלית במייקרוסופט MEA. בשנים האחרונות, מייעצת לחברות בעולמות הדיגיטל בענפים שונים כגון: קמעונאות, FMCG, ביטוח, בנקאות ועוד. בנוסף, יעל משמשת מרצה בתכנית לתואר שני בבצלאל בנושא שיווק בעידן החדש, מנהלת קורס Data driven Marketing בבית ספר למקצועות הדיגיטל "דיגיטאלנט" וכן, מרצה באיגוד השיווק בנושא חווית לקוח.See omnystudio.com/listener for privacy information.

שינוי ארגוני בארגונים יציאה מאזור הנוחות דורשת רצון והירתמות של כמה וכמה גורמים בכל הארגון, ויתור על אגו ופוליטיקה ארגונית ושזירת העובדים הנכונים בתפקידים הנכונים. אתגרים, רעיונות ופתרונות בספרו מ-1998 "מי הזיז את הגבינה שלי", כתב ד"ר ספנסר ג'ונסון על שני עכברים ושני גמדים (בתרגום העברי: רחרחן, רצרצן, חיבוט וליבוט) המייצגים טיפוסים שונים וכיצד הם מתמודדים עם שינוי. בחלק ניכר מהעלילה מסופר על התהליך הארוך שעברו הגיבורים בתהליך החיפוש שלהם ועד להכרה המיוחלת שלהם בכך שהם חייבים לבצע שינוי. או במילות הספר, הגבינה זזה ואין מה לחכות שהיא תחזור. מטאפורית, הסיפור מתייחס לשינוי אישי ולשינויים שניתן ליישם בחיים העסקיים. ספנסר נפטר אמנם ב-2017, אך ספר ההמשך שכתב "יציאה מהמבוך" המספר על עלילת ההמשך של ארבעת הטיפוסים, עשרים שנה אחרי העלילה הקודמת, יצא לאחרונה בעברית בהוצאת "מטר". יציאה מאזור הנוחות הקושי לצאת מאזור הנוחות מזכיר מחסום סופרים (writer's block). לצאת מאזור הנוחות זה ממש קשה, אך מי שאזרו אומץ ופרצו את המחסומים זוכים להזדמנויות חדשות. מרגע שיוצאים מאזור הנוחות אל הדרך, משהו משתחרר ומאפשר לדברים לקרות. כולנו מכירים מסביבנו אנשים שעשו טרנספורמציה בחיים האישיים, למשל, הסבה מקצועית, שינוי קריירה, או נטשו אורח חיים לא בריא, עברו לטבעונות, החלו לעסוק בספורט באופן קבוע (אני מכיר את זה מעצמי) ועוד. שינוי בא תוך כדי תנועה ולא תוך כדי רביצה על הספה הנוחה. למאמר המלאSee omnystudio.com/listener for privacy information.

עינת מירון, היא מומחית לסייבר ריזיליינס, המלווה ארגונים בשאלה כיצד לצמצם את החשיפה שלהם לסיכוני סייבר בהיבטים העסקיים וכפועל יוצא להיות ערוכים ומוכנים יותר לאירועי סייבר באמצעות פתרונות מעטפת שאינם דווקא טכנולוגיים. באופן סימבולי, אנו מקליטים את הפוסדקאסט ביום הפרטיות הבינלאומי, יום אחד לפני הודעת אפליקציית פייבוקס שבבעלות בנק דיסקונט על דליפת מידע מהאפליקציה שלה וממש מעט לפני חשיפת ה- FBI ומשרד המשפטים האמריקאי על צירופם של 4 חיילים סינים לרשימת המבוקשים כמי שאחראים לפריצה באקוויפקס. אנו משוחחים על אירועי סייבר שקרו, מהם אירועי סייבר ומה צריך לעשות על מנת להיות מוכנים יותר.See omnystudio.com/listener for privacy information.

במאמר שפרסם לאחרונה דון פפרס, מהמומחים המובילים בתחום חווית לקוח ומי שטבע ב- 1993 יחד עם ד"ר מרתה רוג'רס, את המונח "שיווק אחד על אחד" (one-to-one marketing), הוא מסביר מדוע עד עכשיו עולם השיווק לא דיבר על חווית לקוח. לדבריו, במחצית המאוחרת של המאה העשרים, עיקר השיווק התמקד ב- 4P המפורסמים: product, price, place, promotion – ובתרגום חופשי: מוצר, מחיר, מיקום, הצעה שיווקית. אותם 4P הוצגו ב- 1958 ע"י הפרופסור לשיווק אדמונד ג'רום מקרטי (E. Jerome McCarthy) וקיבלו תהודה יוצאת דופן בזכות גורו השיווק, פרופסור פיליפ קוטלר, שעל ספרי השיווק הרבים שכתב (מעל ל-50) גדלו דורות רבים של אנשי שיווק. שיווק אחד-על-אחד החדש במעבר חד לימינו אנו: הטכנולוגיה והדאטה מאפשרות לקיים דיאלוג ושיווק פרסונאליים, "אחד על אחד" בעלות מול תועלת (cost-effective) עם מאסה של לקוחות. כך ניתן להשפיע על לקוח בודד, לא רק בכך שהדיאלוג מתנהל פרסונאלית, אלא במיקוד מוצרים ושירותים המותאמים אישית לכל אחד ואחת. "השיווק החדש" שואף לנהל (למדוד) ולשפר כל חוויה של כל לקוח סביב השירות או המוצר שאנו מספקים לו. אם בעבר ארגונים היו חושבים שיווק "מבפנים החוצה", כיום המחשבה של הארגון היא מנקודת המבט של הלקוח, מנעליו של הלקוח, קרי "מבחוץ פנימה". נקודה נוספת שתרמה למרכזיותו של הלקוח הוא עליית קולו של הלקוח (voice of customer – VOC). בניגוד לעבר, כיום הלקוח יכול להשפיע הלכה למעשה על הארגון. די בפוסט מבואס ברשת חברתית כדי להוציא ארגון משלוותו. למאמר המלא: בבלוגSee omnystudio.com/listener for privacy information.

ד"ר גיל דוד הוא מומחה סייבר, למידת מכונה ואינטליגנציה מלאכותית ועוסק בזיהוי אנומליות בדאטה. הוא מייעץ למערכת הביטחון, לסטארטאפים ולחברות. בעל דוקטורט במדעי המחשב מאוניברסיטת ת״א, פוסט דוקטורט במתמטיקה שימושית מאוניברסיטת Yale בארה״ב והיה פרופסור חוקר באוניברסיטה מובילה בפינלנד. רץ למרחקים ארוכים, מטפס על מצוקים, משיט יאכטות ומנגן בסקסופון. כתושב אזור זיכרון יעקב, כשהתחיל הרעש התקשורתי סביב זיהום האוויר מאסדת לוויתן הממוקמת מול חופי זכרון יעקב, הוא התחיל להתעניין ולחקור מה אומרת הדאטה ויצא לפרויקט "דון קישוטי" שמטרתו להנגיש לציבור נתונים ברורים ולא מוטים באמצעות ערוץ טלגרם המדווח לגבי זיהום האוויר וגם מציף בעיות בנתונים. מה שהוא גילה הדהים אותו וגרם לפתיחת ערוצים גם לאזור חיפה והקריות, אשדוד ואשקלון ותחנות הרכבת בגוש דן. אנו משוחחים על אנומליה בנתונים, על הפרויקט הגרנדיוזי שהקים, וגם למידת מכונה ומה צריך לעשות כדי לא להיכשל בפרויקטים כאלה. פרופיל Linkedin לבלוג של ד"ר גיל דוד ערוצי טלגרם לניטור זיהום אוויר ערוץ "עוטף לוויתן" ערוץ חיפה והקריות ערוץ אשדוד ואשקלון ערוץ תחנות הרכבת בגוש דן כתבה לגבי זיהום אויר חריג באשדוד לעמוד הפודקאסט crm.buzzSee omnystudio.com/listener for privacy information.

דאטה היא לא הנפט החדש האמרה data is the new oil המיוחסת למתמטיקאי הבריטי קלייב האמבי (Clive Humby) נאמרה כבר ב-2006. הבאז העכשווי סביבה תפס תאוצה ב- 2017 אחרי שמאמר ב- Economist טען כי נפט הוא כבר לא המשאב הכי חשוב, אלא דאטה… (ראו מטה). ההתייחסות העכשווית לנושא דאטה בארגונים ממחישה היטב את הפער הקיים בהבנתם הבסיסית לגבי יכולתם להצליח למנף את הדאטה שלהם. ארגונים אולי מתחילים להבין כי דאטה היא נכס (asset) שצריך לנהל ולהשביח אותו על מנת ליהנות מפירותיו אך כמו אותן נעלי בית ישנות מתקשים לעשות מעשה. ההבטחה שדאטה היא הנפט החדש תישאר לא יותר מסיסמה ריקה מתוכן אם אף אחד לא יסתכל היטב על "האותיות הקטנות" שלה. כפי שצריך לזקק נפט על מנת להשתמש בתוצריו, ככה גם עם הדאטה. על מנת להשתמש בדאטה היא צריכה להיות נקייה ומזוקקת. זה ממחיש כיום יותר מאי פעם את הצורך הדחוף של ארגונים להתמודד עם אתגרים ישנים ובלתי פתורים בהקשרים של דאטה וזרימתה בגוף הארגון. אתגרים שהולכים ומתעצמים ככל שהארגון מפעיל יותר ויותר מערכות מידע (חיצוניות ופנימיות) ומתקשר עם לקוחות ביותר ערוצים.  למאמר המלא  See omnystudio.com/listener for privacy information.

טליה שינדלר, מנהלת מערכות המידע של קרסו מוטורס. עד כמה מנהל מערכות מידע שמבין את הביזנס ותהליכים עסקיים הוא חוליה קריטית בשרשרת ; על המעבר המוצלח שהם עשו לדיגיטל ; מה עשו על מנת לשים את הלקוח במרכז ; מיזוג וטיוב דאטה ; מעבר ממערכת ERP ל- CRM ; מרקטינג אוטומיישן ; תהליכים חוצי ארגון, איחוד מוקדים ; נאמנות לקוחות ; אתגרים מיוחדים של שוק הרכב לקראת רכב אוטונומי ; מערכת connected car שאוטוטו משיקים ועוד. מרתק!טליה בעלת תארים אקדמאים מהטכניון, בתעשייה וניהול ובמנהל עסקים. יעצה לארגונים במסגרת חברת תפן והייתה מנהלת מערכות המידע של תמי 4  - לימים שטראוס מים ושל חברת האופנה בגיר. הרקע והניסיון הייחודים שלה מדגישים עד כמה תפקיד המנמ"ר הוא קריטי היום להובלת שינויים בארגונים וממחישים את החשיבות שהמנמ"ר יבין היטב את הביזנס, ישלוט בתהליכים עסקיים ויהיה מחובר לעולמות השיווק.See omnystudio.com/listener for privacy information.