Streetwise Hebrew

We are going through some ימים משוגעים – "crazy days" – in Israel at the moment, so let's talk about how we drive someone crazy in Hebrew. Guy promises a special sanity episode once things get back to normal. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Yamim meshugaim – Crazy days – ימים משוגעים Meshuga – Crazy – משוגע Pgu'a nefesh – Suffering from mental illness – פגוע נפש Leshage'ah – To drive someone crazy – לשגע "Zeh ha-erev ha-ze ha-meshge'ah" – It's this amazing evening – זה הערב הזה המשגע "Hu meshage'ah et kulan" – He drives all the girls crazy – הוא משגע את כולן Al teshage'ah oti (al chage'ah oti) – Don't drive me crazy – אל תשגע אותי "Ha-bachura shelcha, hi rak shig'ah otcha" – Your girl, she only drove you crazy – הבחורה שלך, היא רק שיגעה אותך Ba'al ha-bayit hishtage'ah – The landlord lost his mind – בעל הבית השתגע Hishtagata? hishtagat? Hishtagatem? – Have you lost your mind? – השתגעת / השתגעת / השתגעתם "Yesh tipot shel shiga'on beinenu" – There are drops of insanity between us – יש טיפות של שיגעון בינינו Shaga'at – Craziness – שגעת "Kor'im leze shaga'at, kor'im leze tarefet" – They call it insanity, they call it craziness – קוראים לזה שגעת, קוראים לזה טרפת Metoraf – Crazy – מטורף Meshugene tiranen – Crazy tyrants – משוגענע טיראַנען Shaja3 hilmak (Ar.) – Follow your dream – שג'ע חלמכ – شجع حلمك Tashji'a (Ar.) – Encouragement, cheering – תשג'יע – تَشْجِيع Mushaja'in (Ar.) – Fans, supporters – מושג'עין – مشجعين Playlist and Clips: Matti Caspi – Zemer Mapuhit (lyrics) Yoni Yosef – Meshage'ah et Kulan (lyrics) Zohar Argov – Al Teshag'I Oti (lyrics) Avihu Shabbat & Michal Amdursky – Yalla (lyrics) Omer Adam – Wai Li (lyrics) Rami Fortis & Barry Saharoff – Halom Kachol (lyrics) Benny Bashan – Achla Hamuda (lyrics) Lior Narkis – Shaga'at/Tarefet (lyrics) Trio Carpion – Push the Button (lyrics) Nancy Ajarm & Cheb Khaled – Shaja Hilmak Ep. no. 151 about intensifiers and superlatives HEB

The Hebrew word נצלן is an exploiter – someone who'll use you and then dump you without giving it a second thought. In this episode, Guy breaks down the word and its root נצל. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Lenatsel – To make use of, to utilize – לנצל Nitsool – Exploitation – ניצול Nitsool kalkali – Economic exploitation – ניצול כלכלי "Kol ehad menaseh lenatsel" – Everyone tries to exploit the other – כל אחד מנסה לנצל Hu menatsel et ha-matsav – He takes advantage of the situation – הוא מנצל את המצב "Hu menatsel bachurot ve-zorek" – He uses women and then dumps them – הוא מנצל בחורות וזורק "Eich lenatsel yemei machala" – How to make use of sick days – איך לנצל ימי מחלה "Menatslim et sh'ot ha-shemesh ha-rabot, mechabim orot, ve-hoschim hashmal" – We are making use of the many sunlight hours, turning off lights and saving electricity – מנצלים את שעות השמש הרבות, מכבים אורות וחוסכים חשמל "Tsarich lenatsel et ha-hatava ad sof ha-shana" – You need to use this benefit by the end of the year – צריך לנצל את ההטבה עד סוף השנה Be-tokef ad – Valid until – בתוקף עד Ani margish menootsal – I feel exploited – אני מרגיש מנוצל Ani margisha menootselet – I feel exploited – אני מרגישה מנוצלת "Yesh lecha kama yemei hofesh lo menootsalim" – You have a few unused vacation days – יש לך כמה ימי חופש לא מנוצלים Lo nitsalta / nitsalt et kol yemei ha-hofesh shelcha / shelach – You didn't use all your vacation days – לא ניצלת את כל ימי החופש שלך Natslan / natslanit – Exploiter – נצלן / נצלנית "Tizaher mimenu, hu ma-zeh natslan'" – Be careful of him, he's a real bloodsucker – תיזהר ממנו, הוא מה-זה נצלן Natslani – Exploitative – נצלני "Yesh mi she-bocharim be-derech natslanit" – There are those who choose an exploitative path – יש מי שבוחרים בדרך נצלנית Netsolet – Reusable waste – נצולת Playlist and Clips: Israeli Government Advertising Agency – Nitsool kalkali, economic exploitation Tofaat Dopler – Kol Ehad (lyrics) Israeli Electric Corporation – Menatslim et sh'ot ha-shemesh ha-rabot KAN TV – Derech natslanit, exploitative way Ep. no. 127 about hatavot, bonuses and money HEB Ep. no. 245 about kuponim, coupons HEB

The Hebrew word פרישה means retirement, and these days פרישה המוקדמת is on everyone's mind. Guy explains פרישה and other words from its root פרש. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Prisha me-ha-avoda – Retiring from work – פרישה מהעבודה Prisha me-ha-avoda, Yetsi'ah le-pensia – Retiring from work – פרישה מהעבודה "Kshe-at tets'ee le-pensya, mi yid'ag lach?" – When you retire, who will look after you? – כשאת תצאי לפנסיה, מי ידאג לך Retirement age – Gil ha-prisha – גיל הפרישה "Halom ha-prisha ha-mukdemet ha-mele'ah nimtsa rak be-heseg yadam shel israelim me'atim" – The dream of full early retirement is within reach for only a few Israelis – חלום הפרישה המוקדמת המלאה נמצא רק בהישג ידם של ישראלים מעטים Prisha mukdemet mele'ah – Full early retirement – פרישה מוקדמת מלאה Prisha mukdemet / pensia mukdemet – Early retirement – פרישה מוקדמת / פנסיה מוקדמת "Hem lo parshu me-ha-avoda, aval hem ken parshu mi-merotz ha-achbarim" – They didn't retire from work, but they did step away from the rat race – הם לא פרשו מהעבודה, אבל הם כן פרשו ממירוץ העכברים Prisha me-ha-hayim ha-politiyim – Retiring from political life – פרישה מהחיים הפוליטיים Lifrosh me-ha-hayim ha-politiyim – To withdraw from political life – לפרוש מהחיים הפוליטיים Lifrosh ba-si – To quit at your peak – לפרוש בשיא Yalla, ani poresh – Ok, I am heading out – יאללה, אני פורש Pensioner / pensionerit, gimlai / gimla'eet – Pensioner – פנסיונר / פנסיונרית, גמלאי /גמלאית Gimla'eem – Pensioners – גמלאים Gimla – Pension – גמלה Hem lo mafrishim ksafim la-pensya – They are not setting aside funds for their pension – הם לא מפרישים כספים לפנסיה Lehafrish – To set aside – להפריש Hafrashat ksafim – Setting money aside – הפרשת כספים Playlist and Clips: Ministry of Finance – Kshe-tets'ee le-pensya KAN TV – Prisha mukdemet Knesset TV – Ehud Barak poresh Gimla'eem – Pensioners Ma HaBeaya – Shabak Samech Ep. no. 327 about mukdam, early HEB

From leaking documents to a leaky faucet at home, the root דלפ is an interesting one, and from which we get the Hebrew word for whistleblower. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Ha-mazgan dolef – The air conditioning unit is leaking – המזגן דולף Tsinor dolef – Leaking pipe – צינור דולף Dlifa – Leaking – דליפה "Yesh lanoo dlifa ba-mazgan" – We have a leak in our AC unit – יש לנו דליפה במזגן "Yesh lanoo dlifa me-hatikra'" – We have a leak from our ceiling – יש לנו דליפה מהתקרה Dlifat gaz – Gas leak – דליפת גז Dlifot neft – Oil spills – דליפות נפט Dalaf tik mismachim – A dossier was leaked – דלף תיק מסמכים Ha-meida dalaf – The information leaked – המידע דלף Eich dalaf ha-meida? – How did the information leak? – איך דלף המידע Dlifat meida – Information leak – דליפת מידע Mi hidlif et ha-meida? – Who leaked the info? – מי הדליף את המידע Hu hidlif mismachim – He leaked documents – הוא הדליף מסמכים Hi hidlifa mismachim – She leaked documents – היא הדליפה מסמכים Hadlafat meida – Information leak – הדלפת מידע Madlif – Leaker, whistleblower – מדליף, מדליפה Mi ha-madlif/a? – Who is the leaker? – מי המדליף Ha-sirton hudlaf – The video was leaked – הסרטון הודלף Ha-sirton ha-mudlaf – The leaked video – הסרטון המודלף Ha-pratim ha-mudlafim – The leaked details – הפרטים המודלף Playlist and Clips: Danny Litani – Shalechet (lyrics) Midrag – Dlifat gaz Dlifat neft – Fuel leak Calcalist – Neft, politika ve-goofot Hidlifa Nurit Galron – Shalechet (lyrics)

The Hebrew word לברוח means to escape, but the same root has other interesting meanings in other verb formats. Guy also explains the meaning of חדר בריחה. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Livro'ach – To escape – לברוח "Ma ze be'etsem meshaneh mi-ma be'estem hem borchim" – What does it really matter what exactly they're running from – מה זה בעצם משנה ממה בעצם הם בורחים Livro'ach mi-mashehu – To flee something – לברוח ממשהו "Isha borachat mi-bsora" – "A woman flees a message'" – אישה בורחת מבשורה "Barach li pipi" – I peed myself – ברח לי פיפי Oy, barach li me-ha-rosh, slicha – Sorry, it slipped my mind – אוי, ברח לי מהראש Bricha – Escape – בריחה Brichat mochot – Brain drain – בריחת מוחות Lehavri'ach – To smuggle- להבריח Neshek – Firearms – נשק Samim – Drugs – סמים Hu mavri'ach et kol ha-haverot shelo – He drives all his girlfriends away – הוא מבריח את כל החברות שלו Perot muvrachim – Smuggled fruits – פירות מוברחים Ananas – Pineapple – אננס Havracha – Smuggling – הברחה Havrachot mi-Surya le-israel – Smuggling from Syria to Israel – הברחות מסוריה לישראל Chadar bricha – Escape room – חדר בריחה Borchanoot, eskepizem – Escapism – אסקפיזם, בורחנות Playlist and Clips: Miri Aloni – Ha-balada Al Hedva U-Shlomik (lyrics) Tel Aviv University – Brichat Mochot – Brain drain Mutsarim muvrachim – Smuggled goods Havrachot – Smuggling Ep. no. 183 about pipi HEB

Today we'll talk about the word חסר, missing, and its root. You don't want to miss it! Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Haser – Missing, lacking, deficient – חסר "Ha-shir Ha-haser" – The missing song – השיר החסר Ata haser li – I miss you – אתה חסר לי At hasera li be-ramot – I miss you terribly – את חסרה לי ברמות Hasar menoocha – Restless – חסר מנוחה Hoser menoocha – Lack of rest – חוסר מנוחה Hoser nimoos – Lack of manners – חוסר נימוס Hasar nimoos, hasrat nimoos, hasrei nimoos, hasrot nimoos – Someone who lacks manners – חסר נימוס, חסרת נימוס, חסרי נימוס, חסרות נימוס Hasar savlanut – Impatient – חסר סבלנות Hasar bayit – Homeless – חסר בית Hasar mooda'oot – Unaware, oblivious – חסר מודעות Hasar mazal – Unlucky – חסר מזל Hasar bitachon – Lacking confidence – חסר ביטחון Rak zeh haser li – Just what I need right now (Ironically) – רק זה חסר לי Haser li barzel ba-dam – I have low iron – חסר לי ברזל בדם Haser lecha she-ata mesaper la – Don't you dare tell her! – חסר לך שאתה מספר לה Haser lecha shelo titkasher / haser lach shelo titkashri / haser lachem shelo titkashroo – You'd better call – חסר לך שלא תתקשר / חסר לך שלא תתקשרי / חסר לכם שלא תתקשרו Tagid, haserot lecha be'ayot ba-hayim? – Tell me, why look for trouble? – תגיד, חסרות לך בעיות בחיים Ma haser lecha bahayim? Yesh lecha hakol – What are you missing in life? You have everything – מה חסר לך בחיים? יש לך הכל Hisaron, hesronot (pl.) – Disadvantage – חיסרון, חסרונות Yitaron, yitronot (pl.) – Advantage – יתרון, יתרונות Machsor be-morim – Teacher shortage – מחסור במורים "Haserim lanu morim le-matematika" – We're short on math teachers – חסרים לנו מורים למתמטיקה Yesh machsor be-halav – There's a milk shortage – יש מחסור בחלב Playlist and Clips: Shlomo Artzi – Ha-shir Ha-hasser (lyrics) Ben-el Ben-Zion & Shiraz Avraham – Hasera Li Be-ramot Tal Gordon – Masechot (lyrics) Dolis – Ma Hasser Lecha (lyrics) Kan – Machsor be-morim Ep. 115 about to miss

The verbs of the Hebrew root kbl are everywhere: To get, to receive, to be hired, plus things which are just not done and are considered unacceptable. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Lekabel – To receive – לקבל Kibalti hoda'ah – I received a message – קיבלתי הודעה "Ba-boker kibalit email katsar ve-nechmad" – In the morning I got a short and nice email – בבוקר קיבלתי אימייל קצר ונחמד Kibalta/kibalt et hahodaa sheli? Ken, kibalti. – Did you get my message? Yes, I did – קיבלת את ההודעה שלי? כן, קיבלתי Tagidu, kibaltem kvar heshbon hashmal? – Say, did you guys already get the electricity bill? – תגידו, קיבלתם כבר חשבון חשמל Kibalti – "Roger that" – קיבלתי Kibalti machzor – I got my period – קיבלתי מחזור "Afilu kos mayim lo kibalti'" – I didn't even get a glass of water – אפילו כוס מים לא קיבלתי "Slicha, atem mekablim kartisei ashrai?" – Excuse me, do you take credit cards? – סליחה, אתם מקבלים כרטיסי אשראי Kibalti/hatafi shock – I was shocked – קיבלתי/חטפתי שוק Hu kibel/hataf makot – He was beaten up – הוא קיבל/חטף מכות Dvarim she-mekubal la'asot – Things which are 'done' – דברים שמקובל לעשות Ze lo mekubal – It's not done – זה לא מקובל "Be-eropa lo mekubal lalechet lelevaya im t-shirt ve-shorts" – In Europe it's unacceptable to go to a funeral in t-shirt and shorts – באירופה לא מקובל ללכת ללוויה עם טישירט ושורטס "Ze lo mekubal alay" – It's unacceptable to me – זה לא מקובל עליי Ha-mekubalim" – The popular kids at school – המקובלים Ha-hoda'ah hitkabla – The message was received – ההודעה התקבלה Ha-kesef hitkabel – The money was received – הכסף התקבל Lehitkabel la-avoda – To get a job, to be hired – להתקבל לעבודה "Eich lehitkabel lemisra ba-t'hoom hachi nechshak ve-rivchi hayom bameshek" – How to get accepted for a job in the most desirable and profitable field in the economy today – איך להתקבל למשרה בתחום הכי נחשק ורווחי היום במשק Lehitkabel la-universta – To get into university – להתקבל לאוניברסיטה Eich lehitkabel le-mishpatim – How to get accepted to law school – איך להתקבל למשפטים "Hitkablta" – You're hired – התקבלת Playlist and Clips: Miri Massika – Af Ahat (lyrics) How to get a hi-tech job Shlomo Artzi – Yoter Mi-ze Anachnu Lo Tsrichim (lyrics) Ep. no. 4 about Ima Polaniya HEB Ep. no. 210 about lahtof, to snatch HEB Ep. no. 440 about kabala, reception HEB

The Hebrew word גירוש means expulsion and deportation, but the most commonly used word we get from this root is entirely different. Guy explains. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Legaresh – To expel, to deport – לגרש Gerush – Expulsion, deportation – גירוש "Mishpacha she-higiah le-loov achrei gerush sfarad" – A family which arrived to Lybia after the expulsion of the Jews from Spain – משפחה שהגיעה ללוב אחרי גירוש ספרד Gerush sfarad – The expulsion of the Jews from Spain – גירוש ספרד Gerush shedim – Exorcism – גירוש שדים "Gershu et ha-mishpacha sheli" – My family was expelled – גירשו את המשפחה שלי "Shir megaresh et ha-hoshech ba-laila" – A song expels the darkness at night – שיר מגרש את החושך בלילה "Le-yehudim she-hem tse'etsa'im shel megorshei sfarad, kal yachasit lehotsi oto" – For Jews who are descendants of the deportees from Spain, it's relatively easy to issue it – ליהודים שהם צאצאים של מגורשי ספרד, קל יחסית להוציא אותו Megorash – Deportee – מגורש Megorshei sfarad – The Jews expelled from Spain – מגורשי ספרד "Ha-horim sheli hitgarshu" – My parents got divorced – ההורים שלי התגרשו Lehitgaresh – To get divorced – להתגרש Gerooshin/gerooshim – A divorce – גירושין, גירושים "Ha-im haredim mitgarshim? – Do the ultra orthodox get divorced? – האם חרדים מתגרשים Horim grooshim – Divorced parents – הורים גרושים Yeladim lehorim grooshim – Kids of divorced parents – ילדים להורים גרושים Playlist and Clips: Gerush Sfarad Hava Alberstein – Shir Megaresh et Ha-hoshech (lyrics) Ha-horim sheli hitgarshu

The Hebrew word קבלה has many meanings and uses, from receipts to acceptance. Guy explains how to use קבלה in its many forms and its plural. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Kabala – Receiving – קבלה Sh'ot kabala – Office hours – שעות קבלה Kabala – Receipt – קבלה Heshbonit – Invoice – חשבונית Efshar kabala? – Could I have a receipt? – אפשר קבלה Hu oved bli kabalot – He works with no receipts – הוא עובד בלי קבלות Yesh lo/la kabalot – They are experienced – יש לו/לה קבלות Hu bachur/hi bachura im kabalot – They have proven achievements – הוא בחור עם קבלות / היא בחורה עם קבלות "Hi lo stam architektit, yesh la kabalot" – She's not just another architect, she has successfully completed many projects – היא לא סתם ארכיטקטית, יש לה קבלות "Ani mechapesh musachnik, aval mishehu im kabalot" – I'm looking for a car guy, but someone with experience – אני מחפש מוסכניק, אבל מישהו עם קבלות Kabala be-malon – Hotel reception – קבלה במלון Pkid kabala – Receptionist – פקיד קבלה Hochmat ha-kabbalah – The wisdom of the Kabbalah – חוכמת הקבלה Kabalat panim – Reception (party) – קבלת פנים Kabalat shabbat – Religious/secular ceremony before the shabbat – קבלת שבת Tna'ei kabala – Admission requirements – תנאי קבלה Ma tna'ei hakabala laavoda? – What are the job admission requirements? – מה תנאי הקבלה לעבודה Kabalat hachlatot – Decision making – קבלת החלטות Kabala atsmit – Self acceptance – קבלה עצמית Playlist and Clips: Sh'ot kabala – Office hours Kabala, receipt Kabala ba-malon Kabbalah Kabalat Hachlatot – Decision making Pkid Kabala Blues – Itamar Bek Ve-Pkidey HaKabala Ep. no. 125 about heshbon, bill Ep. no. 346 about tax evaders HEB

The word זול means cheap and is used in spoken Hebrew in all kinds of interesting ways. For example, what's זיל הזול? Guy explains. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Zol – Cheap – זול Periferia – Periphery, places outside the big cities – פריפריה Yoker ha-mihya – Cost of living – יוקר המחיה "Ad achshav ha-amira hayta ke'ilu, lechu la-periferia, ba-periferia zol, az hine halachnu laperiferia, ve-pitom po anachnu magi'im lemehirim shel tel aviv." – Until now everybody said 'go to the periphery, it's cheap there. So we went there, and suddenly we get to Tel Aviv prices' – עד עכשיו האמירה הייתה כאילו, לכו לפריפריה, בפריפריה זול. אז הנה הלכנו לפריפריה ופתאום פה אנחנו מגיעים למחירים של תל אביב Mehirim zolim – Cheap prices – מחירים זולים Shuk ha-carmel – Tel Aviv's ha-carmel market – שוק הכרמל Be-zol – For cheap – בזול Liknot mashehu be-zol – To buy something for cheap – לקנות משהו בזול Rak ha-yom – Today only – רק היום Zil ha-zol – Cheaply, on sale – זיל הזול Hazol hu ha-yakar – The cheap is the expensive – הזול הוא היקר Tisot zolot midai – Overly cheap flights – טיסות זולות מדיי Hatsi mechir – Half price – חצי מחיר Stalbet – Chill – סתלבט "Ha-shir asa lanu achla shel shivuk aval hafuch" – The song did us great marketing, but in the wrong way – השיר עשה לנו אחלה של שיווק אבל הפוך "Lo zol po. Shelo ledaber al ze she-en diyur." – It's not cheap here. Not to mention the fact that there is no available housing – לא זול פה, שלא לדבר על זה שאין פה דיור Zol – Common, vulgar, unrefined – זול Ze margish zol – It feels cheap – זה מרגיש זול Lehozil – To lower the price – להוזיל Hozala – Price reduction – הוזלה Mivtsaei hozalot – Sales – מבצעי הוזלות Mechirim muzalim – Reduced prices – מחירים מוזלים Playlist and Clips: KAN TV – Ba-periferia zol? Hadashot 13 – Shuk Ha-carmel celebrates 100 years Natan Cohen – Zil Ha-zol (lyrics) Full Trunk – Stalbet ba-kibbutz (lyrics) Ep. no. 135 about yatsata be-zol Ep. no. 148 about sales Ep. no. 438 about deals

When and how do you properly use the Hebrew root בצע? And where might we hear the phrase, רוצה לשמוע על המבצעים שלנו? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Mivtsa – Military operation – מבצע Mivtsa be-hanuyot – Sale – מבצע בחנויות Ha-mivtsa shel ha-medina – The best sale in the country – המבצע של המדינה Rotse lishmo'a al ha-mivtsaim shelanu?' – Do you want to hear about our special sales? – רוצה לשמוע על המבצעים שלנו Bitsoo'a – Implementation, execution, carrying out; performance – ביצוע Yesh od bitsoo'a la-shir ha-ze – There is another version of this song sung by another singer – יש עוד ביצוע לשיר הזה Ha-shir tov, ha-bitsoo'a pachot – The song is good, the execution, the performance, is less so – השיר טוב, הביצוע פחות Ha-bitsoo'im shel ha-oved / ha-ovedet – Worker's performance – הביצועים של העובד/ת Levats'ea et ha-aavara – To conduct the money transfer – לבצע את ההעברה Hi holechet levatse'a achshav targil mesubach – She is now going to perform a difficult routine, a difficult exercise – היא הולכת לבצע עכשיו תרגיל מסובך Mevatse'a, mevatsaat, mevats'im – Performers – מבצע, מבצעת, מבצעים Be-vitsoo'a ha-tizmoret haphilharomnit shel vina – Performed by the Vienna Philharmonic Orchestra – בביצוע התזמורת הפילהרמונית של וינה Bootsa – done – בוצע Lehitbatsea – To be carried out, to be conducted – להתבצע Bo ani asbir lecha, bo'i ani asbir lach, eich ze yitbatse'a – Let me explain to you how it will be performed – בוא/בואי אני אסביר לך איך זה יתבצע Playlist and Clips: Ha-mivtsa shel ha-medina Yankale Rotblit – Mivtsa HaNesher Ep. 148 about sales HEB Ep. 334 about haavara, transfer HEB Ep. 404 about war, milhama HEB

The word רועד means shivering, shaking, and in this episode Guy explains its meaning and usage. Along the way we learn to say earthquake, and vibrato. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Roed – Trembling, shivering – רועד Kshe-tsiltsalt ra'ad kolech – When you called your voice trembled – כשצלצלת רעד קולך Ha-kol shelach ra'ad – Your voice was trembling – הקול שלך רעד Lir'od me-rov hitragshoot – To tremble out of excitement – לרעוד מרוב התרגשות Roed mi-pahad – Trembling from fear – רועד מפחד Roed me-ha-mivchan – Trembling from the exam – רועד מהמבחן Ra'ad – Shivering, trembling – רעד Re'ida – Shivering – רעידה Re'idot / ra'ad ba-yadayim – Shivering in the hands – רעידות / רעד בידיים Re'idat adama – Earthquake – רעידת אדמה "Al titnu la litpos etchem lo muchanim" – Don't let it catch you unprepared – אל תתנו לה לתפוס אתכם לא מוכנים Re'idot mishneh – Aftershocks – רעידות משנה Har'ada – Vibrating, shaking – הרעדה Lehar'id – To vibrate – להרעיד Dai lehar'id et ha-shulchan – Stop rocking the table – די להרעיד את השולחן Avar bi ra'ad – A chill ran down your spine – עבר בי רעד Playlist and Clips: Nurit Galron – Kshe-tsiltsalt ra'ad kolech (lyrics) How not to tremble before public speaking Benny Amdursky – Ha-na'ara me-ipanema (lyrics) Re'idat adama Vibrato – Har'ada

The Hebrew word רעל means poison. Its root provides us with interesting words related to the military and to bosses, some of whom make our work environments toxic. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Ra'al – Poison – רעל Re'alim – Poisons – רעלים Ra'al neged achbarim – Mouse poison – רעל נגד עכברים Ra'al neged chuldot – Poison against rats – רעל נגד חולדות Nikuy re'alim – Detoxification – ניקוי רעלים Sadnat nikuy re'alim – Detox workshop – סדנת ניקוי רעלים Raalan – Toxin – רעלן Noged ra'alanim – Neutralizes toxins – נוגד רעלנים Ru'ach ha-lechima, Rahal – The fighting spirit – רוח הלחימה, רה"ל "Ani rotse lir'ot raal ba-einayim" – I want to see in your eyes the enthusiasm to fight – אני רוצה לראות רעל בעיניים Ra'il – Toxic – רעיל Homarim re'ilim – Toxic, poisonous substances – חומרים רעילים Svivat avoda re'ila – Toxic work environment – סביבת עבודה רעילה Avira re'ila ba-avoda – Toxic atmosphere at work – אווירה רעילה בעבודה Ma'arechet yechasim re'ila – Toxic relationship – מערכת יחסים רעילה Benadam ra'il – Toxic person – בנאדם רעיל "Hashash she-ha-iranim yenasoo lehar'il et mekorot ha-mayim be-israel" – Fear that the Iranians will try to poison water sources in Israel – חשש שהאיראנים ינסו להרעיל את מקורות המים בישראל Lehar'il mishehu – To poison someone – להרעיל מישהו Lehar'il et ha-avira – To poison the social atmosphere – להרעיל את האווירה Har'ala – Poisoning – הרעלה Har'alat mazon – Food poisoning – הרעלת מזון Hu hur'al – He was poisoned – הוא הורעל Tapu'ach mur'al – Poisoned apple – תפוח מורעל Hayal mur'al – A soldier who is excited about army life – חייל מורעל Mur'al al ha-tsava – Obsessed with military – מורעל על הצבא Playlist and Clips: Or Litman – Ra'al (lyrics) Nikuy re'alim Lehar'il et ha-mayim Omer Moskovich – Lo Zman Tov (lyrics) Lahakat Ha-nachal – Haver sheli mur'al al Ha-tsava

The Hebrew word אירוע means an event, most often a happy event, like a wedding or bar/bat mitzvah. But its usage has changed lately. Guy explains. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Eru'ah yeri – Shooting – אירוע ירי Eru'ah dkira – Stabbing – אירוע דקירה Eru'ah mitgalgel – Developing event – אירוע מתגלגל "Yesh li eru'ah" – I have an event (wedding, bar/bat mitzvah) – יש לי אירוע "Slicha, atem osim eru'im?"- Do you do events? – סליחה, אתם עושים אירועים "Wai, yesh li maleh eru'im ha-hodesh" – Oh no, I have many events this month – וואי, יש לי מלא אירועים החודש Bein avodot – Between jobs – בין עבודות Eru'ah hevra – Company event – אירוע חברה "Le-hazmanat eru'im" – To book an event – להזמנת אירועים Eru'ah hokara – Tribute – אירוע הוקרה "Eru'ah hokara le-tsivtey hachinuch shel ha-ir bat yam" – A tribute to the teachers and educators of the city of bat yam – אירוע הוקרה לצוותי החינוך של העיר בת ים Erua hokara le-mishehu – Tribute to someone – אירוע הוקרה למישהו Eru'ah be-hafrada / eru'ah nifrad – An event with separation between men and women – אירוע בהפרדה / אירוע נפרד "Ani nichnas la-eru'ah" – I am getting into this – אני נכנס לאירוע "Ze lo ha-eru'ah" – It's not the same – זה לא האירוע "Ze eru'ah acher / shoneh" – It's a different thing altogether – זה אירוע אחר/שונה "Ani ba-eru'ah"- I am on the case – אני באירוע Playlist and Clips: Shuli Rand – Eru'ah Mitgalgel (lyrics) Eru'a hokara – Tribute Eru'ah be-hafrada "Ani nichnas la-er'ua" Kama lehavi – The event gift calculator Ep. no. 103 about dkira, stabbing Ep. no. 220 about 'yesh li eru'ah' HEB Ep. no. 243 about eru'ah be-hafrada HEB

The Hebrew word פרסס is what you'd use in a sentence to ask a driver to make a U-turn. But what does it mean in slang? Guy explains. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Pniya, pniyot – Turn, turns – פנייה, פניות Pniya yamina/smola – Right/left turn – פנייה ימינה/שמאלה Pniyat parsa – U-turn – פניית פרסה "Ata yachol la'asot po parsa vaksha?" – Could you please make a u-turn here? – אתה יכול לעשות פה פרסה (ב)בקשה Ve-ein eich lefarses – There's no way to make a u-turn – ואין איך לפרסס Parses – Make a u-turn (Imp., m.) – פרסס Pniya rishona yamina – First turn, take a right – פנייה ראשונה ימינה Pniya shniya smola – Second turn, take a left – פנייה שנייה שמאלה Sim/simi lev, ba-rehov ha-rishon ein lach pniya yamina – Pay attention, on the first turn you're not allowed to enter from that direction – שים/שימי לב, ברחוב הראשון אין לך פנייה ימינה Tifneh/Tifni ba-pniya ha-shniya – Make a turn on the following street – תפנה/תפני בפנייה השנייה "Oy, paniti ba-pniya ha-lo nechona'" – Oh no, I took the wrong turn – אוי, פניתי בפנייה הלא נכונה Pniya la-bituach ha-leumi – Contacting social security – פנייה לביטוח הלאומי Pniya le-rashoot ha-misim – Contacting the tax authority – פנייה לרשות המיסים Pniya la-iriya – Contacting the municipality – פנייה לעירייה Pniya le-rav – Contacting a rabbi – פנייה לרב Pniya mekoovenet – Online inquiry – פנייה מקוונת "Me-ha-yom, kol rofe yachol letapel be-ofen mekoovan bifniyot ha-metoopalim" – As of today, every doctor can handle online inquiries of his or her patients – מהיום, כל רופא יכול לטפל באופן מקוון בפניות המטופלים "Yoter mi-95 elef pniyot kvar tooploo" – More than 95 thousand pniyot have already been taken care of – יותר מ-95 אלף פניות כבר טופלו "Kibalti mabool shel pniyot" – I was inundated with calls or messages – קיבלתי מבול של פניות Lifnyot, bakru ba-atar shelanu – For inquiries head over to our website – לפניות, בקרו באתר שלנו Pniyot ha-tsiboor – Public inquiries – פניות הציבור Netool/netoolat pniyot – Impartial, unbiased – נטול/נטולת פניות Eshet/Ish tsiboor netoolat/netool pniyot – An impartial, even-handed official – אשת/איש ציבור נטולת/נטול פניות Playlist and Clips: Pniyot yamina Pniyat parsa Hanan Ben-Ari – Hoots mi-kadoregel (lyrics) Alis – Parses (lyrics) Pniya mekoovenet

The Hebrew word לפנות means to turn, like to turn right or left. But we use לפנות for other things as well, like when we need to contact our municipality or to tell someone to stop texting us. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Lifnot – To turn – לפנות Pné – Turn (Imp., m.) – פנה Pni – Turn (Imp. f.) – פני Pné/pni yamina – Turn right – פנה/פני ימינה Pnu le-rofe ha-mishpacha shelachem – Contact your family doctor – פנו לרופא המשפחה שלכם Pnu le- – Turn to someone – פנו ל Eich ponim le-anashim – How do you address people – איך פונים לאנשים "Lo mafria li she-ponim elai bi-lshon zachar" – It doesn't bother me when I am addressed in masculine form – לא מפריע לי שפונים אליי בלשון זכר "Lo mafria li she-ponim elai bi-lshon nekeva" – It doesn't bother me if you address me in feminine form – לא מפריע לי שפונים אליי בלשון נקבה "Lo meshane li eich ponim elai" – I don't care how you address me – לא משנה לי איך פונים אליי "Tifné elai be-gever, tifne elai be-isha, ze oto davar" – Address me as a man, as a woman, it's the same – תפנה אליי בגבר, תפנה אליי באישה "Yachol lihyot she-yifnu elai yoter benekeva be-oto yom" – It might happen that people will address me more using feminine form on that day – יכול להיות שיפנו אליי יותר בנקבה באותו יום "Ve-anachnu rotsim lifnot achshav la-katevet shelanoo ba-shetach" – And now we'd like to turn to our reporter on the ground – ואנחנו רוצים לפנות עכשיו לכתבת שלנו בשטח "Mi she-tsarich ezra, she-yifne elai ba-prati" – If you need help, you can send me a private message – מי שצריך עזרה, שיפנה אליי בפרטי "Hu amar she-tifne elav be-mail" – He said you can contact him by email – הוא אמר שתפנה אליו במייל "Hi amra she-tifni eleha ba-nayad" – She said you can contact her on her cellphone – היא אמרה שתפני אליה בנייד Panit la-mishtara? – Did you contact the police? – פנית למשטרה Panit la-iriya? – Did you get in touch with the municipality? – פנית לעירייה Al tifné/tifni elai yoter – Don't contact me anymore – אל תפנה/תפני אליי יותר "Lo lifnot elai, lo ledaber elai" – Don't contact me, don't talk to me – לא לפנות אליי, לא לדבר אליי Playlist and Clips: Nasrin Kadri – Le Lifnot Elai (lyrics) Pnu le-rofe ha-mishpacha Exceptional People Documentary Ep. 6 about Ata or At HEB Ep. no. 418 about Zehut, identity HEB

The Hebrew word הפתעה means "surprise." Don't be surprised if by the end of this episode you'll know several uses of הפתעה to impress your Israeli friends. Oh, and everybody knows what a ביצת הפתעה is, right? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Hafta'ah – Surprise – הפתעה Mesibat hafta'ah – Surprise party – מסיבת הפתעה Yesh li haftaah bishvilcha/bishvilech – I have a surprise for you – יש לי הפתעה בשבילך Hafta'at ha-me'ah – The surprise of the century – הפתעת המאה Ha-hafta'ah shel ha-shana – The surprise of the year – ההפתעה של השנה Beitsat hafta'ah, Beitsat Kinder – Kinder's surprise, Kinder egg – ביצת הפתעה, ביצת קינדר Yesh haftaot bahayim – There are surprises in life – יש הפתעות בחיים Lehafti'ah mishehu im prahim/shokolad – To surprise someone with flowers, chocolate – להפתיע מישהו עם פרחים/שוקולד Ze mafti'a she- – It's surprising that – זה מפתיע ש "Maftiah kama she-ze taim" – It's surprising how tasty it is – מפתיע כמה שזה טעים Mafti'a, Mafti'ah – Surprising – מפתיע, מפתיעה Be-mafti'a – Surprisingly, by surprise – במפתיע Hu ba be-maftia – He came by surprise – הוא בא במפתיע Kshe-geshem ba be-maftiah – When rain comes surprisingly – כשגשם בא במפתיע Ze ba li be-haftaah – It came to me as a surprise – זה בא לי בהפתעה Ze ma-ze ba li be-haftaah – I really didn't see it coming – זה מה-זה בא לי בהפתעה Mufta-muftaat-muftaim-muftaot – Surprised – מופתע, מופתעת, מופתעים, מופתעות Huftati lishmoa she- – I was surprised to hear that – הופתעתי לשמוע ש Tufta, tufte'i, tufte'oo – You'd be surprised – תופתע, תופתעי, תופתעו Ulai tufte'oo lishmo'a – You might be surprised to hear – אולי תופתעו לשמוע Le-hafta'ati ha-raba – To my big surprise – להפתעתי הרבה Playlist and Clips: Beitsat hafta'ah Dana Berger – 2007 (lyrics) Tnuva commercial Matti Caspi & Ha-parvarim – Be-lev Kaved (lyrics) Pirsomet: Gam atem tufte'oo

From antique cars to very slow, local buses, Guy picks up where we left off in the last episode and explains additional בניינים from the root אספ. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Asfanoot – Collecting (a collection) – אספנות Rechev asfanoot – Antique car – רכב אספנות Richvei asfanoot – Antique cars – רכבי אספנות Hit'asafnoo kan ha-erev – We gathered here tonight – התאספנו כאן הערב "anashim matchilim lehitasef ba-kikar" – People are starting to gather by the square – אנשים מתחילים להתאסף בכיכר Hit'asfoot – Gathering – התאספות Hayta asoora kol hit'asfoot – Gathering was forbidden – הייתה אסורה כל התאספות Otobus me'asef – Slow local bus – אוטובוס מאסף Asafsoof – Mob – אספסוף Krav me'asef – Rearguard battle – קרב מאסף Asoopa, Antologia – Anthology – אסופה, אנתולוגיה Asoopat ma'amarim – Anthology of essays – אסופת מאמרים Asoofi, asoofit, asoofim – Children who were found on the street and no one knows who their parents are – אסופי, אסופית, אסופים Playlist and Clips: KAN TV – Richvei asfanoot Alon Ole'archik – O she-ata shar o she-lokchim otcha mi-po (lyrics) Yuval Mendelson & Or Edry – Krav Me'asef

The Hebrew word לאסוף is to collect, to gather. We use this verb in supermarkets, airports, and when we talk about people with unique collections. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Esof – Collect, gather (Imp.) – אֱסוף "Esof et ha-ma'asim" – Collect the deeds – אֱסוף את המעשים Asif – Harvest – אסיף Le'esof kesef – To collect money – לאסוף כסף Anachnu osfim kesef kedei liknot la matana – We collect money in order to buy her a gift – אנחנו אוספים כסף כדי לקנות לה מתנה Shavé le'esof me-ha-snif – It's worth picking up from the branch – שווה לאסוף מהסניף Isoof – Picking up, collecting – איסוף Isoof atsmi – Self pick up – איסוף עצמי Isoof mei gshamim – Rainwater collection – איסוף מי גשמים Isoof mi-sde ha-teufa – Pick up from the airport- איסוף משדה התעופה Ha-mehir lo kolel isoof me-hasade – The price does not include an airport pickup – המחיר לא כולל איסוף מהשדה Isoof mizvadot – Baggage claim – איסוף מזוודות Ne'esaf – Collected – נאסף Ne'esaf el avotav – He died – נאסף אל אבותיו "Ne'esaf tishrei" – The month of tishrei is gone – נאסף תשרי Osef – Collection – אוסף Hu osef omanoot – He collects art – הוא אוסף אומנות Osef omanoot – Art collection – אוסף אומנות Osef mechoniyot atikot – Antique car collection – אוסף מכוניות עתיקות Osef shirim – Compilation of songs / Album of an artist's best of' songs – אוסף שירים Asfan, asfanit – Collector – אספן, אספנית Asfan bubot – Doll collector – אספן בובות Asfan mechoniyot – Car collector – אספן מכוניות Asfan omanut – Art collector – אספן אומנות Asefa – Assembly – אסיפה Asefat horim – Parent meeting – אסיפת הורים Se'ar asoof – (Wearing your) hair up – שיער אסוף Playlist and Clips: Batsal Yarok – Asif (lyrics) Le'esof kesef Le'esof me-ha-snif Isoof atsmi Tsvika Pick – Ne'esaf Tishrei (lyrics) Osef bubot Ep. no. 124 about kolel (includes) Ep. no. 371 about to wear your hair down; HEB

What's the right way to pack a suitcase and what should you say to airport security when asked about your packed bags? From the root ארז we get the Hebrew words for packaging, gift boxes and more. Guy explains. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Hu araz – He packed – הוא ארז Arazta/arazt levad – Have you packed it yourself? – ארזת לבד "Ve-laanot shuv va-shuv et otan tshuvot" – And answer the same questions again and again – ולענות שוב ושוב את אותן התשובות "Orezet et kol ha-shkarim she-kvar siparta li" – Packing all the lies that you had told me – אורזת את כל השקרים שכבר סיפרת לי Taaroz li vaksha – Please pack it for me – תארוז לי בבקשה Ariza – Packing, packaging – אריזה "Hamal ariza" – "Packing operations room" – חמ"ל אריזה "Ba-ariza u-ve-mehir she-mat'imim le-khol ha-mishpacha" – In a packaging and a price that fits the entire family – באריזה ובמחיר שמתאים לכל המשפחה Arizat matana – Gift wrapping – אריזת מתנה "Hapsu et ha-siman al gabei ha-arizot" – Look for the label on the packaging – חפשו את הסימן על גבי האריזות Reformat simoon ha-mazon – The food product labeling reform – רפורמת סימון המזון Hok ha-arizot – The packaging law – חוק האריזות Eich matchilim laaroz bayit? – How do you start to pack a house? – איך מתחילים לארוז בית Matchilim ba-heder hachi baayati – You start in the most problematic room – מתחילים בחדר הכי בעייתי Le'eroz (la'aroz) – To pack – לארוז La'aroz et ha-bayit/mizvada/tik – To pack a house/suitacse/bag – לארוז את הבית/מזוודה/תיק Arooz – Packed – ארוז Zehu, hakol arooz? – That's it, all is packed? – זהו, הכל ארוז Ata arooz? At arooza?- Are you all packed? – אתה ארוז Ma'araz matana – Packed gift box – מארז מתנה Yoledet – A woman who just gave birth – יולדת Ma'arzei shai – Packed gift boxes – מארְזי שי Ma'arazim la-chag – Holiday gift boxes – מארזים לחג Playlist and Clips: KAN TV – Arazta levad Daniel Salomon & Dana Adini – Rabot Ha-drachim (lyrics) KAN TV – How to pack when you move to a new house? Ariza – Packaging Arizot Maaraz matana Maarzei shai Ep. no. 148, about sales, deals and discounts HEB Ep. no. 283 about Falfael 101 HEB

How do you watch your favorite television series? And what genre do you like most? Guy explains all things TV series in Hebrew, and what verbs go along with them. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Sidra – Series – סדרה Sidrat televizya – A TV series – סדרת טלוויזיה Sidrat ha-televizya – The TV series – סדרת הטלוויזיה Sidra shel eru'im – Series of events – סדרת אירועים Sidrat mikrei pesha – Series of crimes – סדרת מקרי פשע Sidrat sadna'ot – Series of workshops – סדרת סדנאות Sidrat hartsa'ot – Lecture series – סדרת הרצאות Sidrat reshet – Web series – סדרת רשת Sidrat yeladim – Kids series – סדרת ילדים Sidrat noar – Teen series – סדרת נוער Sidrat pesha – Crime series – סדרת פשע Sidra ti'oodit – Documentary series – סדרה תיעודית Sidra be-anglit im ktoviyot be-ivrit – Series in English with subtitles in Hebrew – סדרה באנגלית עם כתוביות בעברית Sidra brazilait im ktoviyot be-ivrit – Brazilian series with Hebrew subtitles – סדרה ברזילאית עם כתוביות בעברית Sdarot – Series (pl.) – סְדרות Sidrot televizya – TV series (pl.) – סִדרות טלוויזיה Rotse'ach sidrati – Serial killer – רוצח סדרתי Start-upistit sidratit – Female serial start-up entrepreneur – סטרטאפיסטית סדרתית Avaryan sidrati – Serial offender – עבריין סדרתי Shakran sidrati – Serial liar – שקרן סדרתי Ganav sidrati – Serial thief – גנב סדרתי Mikrei retsach sidratiyim – Serial murder cases – מקרי רצח סדרתיים Be-ofen sidrati – Continuously – באופן סדרתי Hu paal neged ze be-ofen sidrati – He acted against it continuously – הוא פעל נגד זה באופן סדרתי Ra'item et ha-sidraal X? – Have you seen the series about X? – ראיתם את הסדרה על Tsafitem ba-sidra – Did you watch the series – צפיתם בסדרה Lehorid sidra – To download a tv series – להוריד סדרה Ani mechapeset sidra al… – I am looking for a series about… – אני מחפשת סדרה על Playlist and Clips: Sidrat hartsaot, lecture series Páginas da Vida – Yoman Hayim Mikrei retsach sidratiyim, serial murder cases Matti Caspi – Afilu Daka (lyrics) Ep. no. 24 about beseder; HEB Ep. no. 246 about to pull, limshoch; HEB Ep. no. 248 about to lie, leshaker; HEB Ep. no. 273 about to lignov, to steal; HEB

The Hebrew word יוזמה means initiative. We also use יוזמה when talking about new educational or social projects. Using the verb ליזום, we Israelis often give unsolicited advice to family, friends, and even passersby, telling them to take some initiative in their life! Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Yozma – Initiative – יוזמה Ein lo yozma, hu hasar yozma – He lacks initiative – אין לו יוזמה, הוא חסר יוזמה Ein la yozma, hi hasrat yozma – She lacks initiative – אין לה יוזמה, היא חסרת יוזמה Yesh lo/la yozmot – He/she has got projects – יש לו/לה יוזמות Yozma hadasha – New initiative – יוזמה חדשה Yozma hevratit – Social initiative/project – יוזמה חברתית Yozma ezrachit – People's initiative – יוזמה אזרחית Yozma hinuchit – Educational initiative – יוזמה חינוכית Yozma mevorechet – Welcomed initiative – יוזמה מבורכת Shel mi ha-yozma ha-zo? – Whose initiative is this – של מי היוזמה הזו Eize yozma meula – What a great initiative – איזה יוזמה מעולה Yozmat ha-shalom – The peace initiative – יוזמת השלום Yazam – Entrepreneur – יזם Yazam/yazemet hi-tech – Hi-tech entrepreneur – יזם הייטק Yazam sidrati/yazemet sidratit – Serial entrepreneur – יזם סדרתי, יזמת סדרתית Mifgash yazamim – Entrepreneur meetup – מפגש יזמים Yazamoot – Entrepreneurship – יזמוּת Merkaz yazamoot hadash – New entrepreneurship center – מרכז יזמוּת חדש Lizom – To initiate – ליזום Aba, mi yazam, ata o ima? – Dad, who made the first move, you or mom? – אבא, מי יזם, אתה או אמא Ata yazamta, o she-hi yazma? – Did you (m.) initiate or did she? – אתה יזמת או שהיא יזמה At yazamt o she hu yazam? – Did you (f.) initiate or did he? – את יזמת או שהוא יזם Tizom, ata tsarich lizom! – You (m.) should initiate – תיזום, אתה צריך ליזום Tizmi, at tsricha lizom! – You (f.) should initiate – תזמי, את צריכה ליזום Meizam, meizamim – Project, projects – מיזם, מיזמים Proyektor, menahel/menahelet proyektim/meizamim – פרוייקטור, מנהל/מנהלת פרוייקטים/מיזמים Playlist and Clips: Natan Goshen & Gil Wein – Ba-olam Ha-ze (lyrics) Yazam Yazamoot Ep. no. 80

The Paris 2024 Olympics are here! What Hebrew words and phrases must we know in order to understand the broadcasts and fully enjoy the games? The hardest of them might just be טניס שולחן. Stam! Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Ha-mischakim ha-olimpyiim – The olympic games – המשחקים האולימפיים Ha-olimpiada – The Olympics – האולימפיאדה Atem ro'eem ta-olimpiada? – Do you watch the olympics? – אתם רואים ת'אולימפיאדה Agav – By the way – אגב Tacharut, tacharuyot – Competition, competitions – תחרות, תחרויות Lenatsech – To win – לנצח Lehafsid – To lose – להפסיד Tekes ha-pticha – The opening ceremony – טקס הפתיחה Ha-mishlachat ha-israelit – The Israeli delegation – המשלחת הישראלית Ha-nivcheret ha-israelit – The Israeli team – הנבחרת הישראלית Ha-atletim ha-israelim – The Israeli athletes – האתלטים הישראלים Medlaya, medalyot – Medal, medals – מדליה, מדליות Makom rishon/sheni/shlishi – First/second/third place – מקום ראשון/שני/שלישי Medalyat zahav – Gold medal – מדליית זהב Medalyat kesef – Silver medal – מדליית כסף Medalyat arad – Bronze medal – מדליית ארד "Ha-masa'it im ha-medalyot ba-derech" – The truck with the medals is on the way (a cynical way to say, you haven't really done anything impressive) – המשאית עם המדליות בדרך "Ha-medalya ba-derech" – The medal is on its way – המדליה בדרך S'chiya – Swimming – שחייה Shayit – Sailing – שייט Hit'amloot machshirim – Artistic gymnastics – התעמלות מכשירים Targilei kora – Gymnastics balance beam exercises – תרגילי קורה Rowing – Chatira – חתירה Lachtor – To row – לחתור Kfitsot la-mayim – Diving – קפיצות למים Hets va-keshet – Archery – חץ וקשת Triathlon – Triathlon – טריאתלון Tennis shulchan – Table tennis – טניס שולחן Playlist and Clips: KAN TV – The numbers behind the olympics Static & Ben-El feat. Neta Barzilay – Efes Ma'amats (lyrics) Ep. no. 68 about livchor, to choose HEB Ep. no. 305 about ve-, va-, voo HEB Ep. no. 366 about kfitsa HEB Ep. no. 378 about kesef HEB

The Hebrew word מתווך means a real estate agent. Some people really really dislike מתווכים. Let's learn why. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Metavech (dirot) – Real estate agent – מתווך Metavech – Mediator, middleman – מתווך Ha-metavech ba-sichot – The mediator in the talks – המתווך בשיחות "Halo halo halo, ani lo metavech beynechem" – Hey, I am not mediating between you guys – הלו, הלו, הלו, אני לא מתווך ביניכם "Metavchim ze am" – Real estate agents are a specific kind of lot – מתווכים זה עם Tivooch – Mediation – תיווך Sochnoot tivooch – Real estate agency – סוכנות תיווך Dmei tivooch – Finder's fee – דמי תיווך "Ze lo mi-tivooch, ken?" – I hope it's not through an agent – זה לא מתיווך, כן Nadlan – Real estate – נדל"ן, נכסי דלא ניידי Mashki'im be-nadlan – Investing in real estate – משקיעים בנדל"ן Nadlanist, nadlanistit – Someone who invests in real estate – נדלניסט, נדלניסטית Li-mkhira – For sale – למכירה Le-haskara – For rent – להשכרה Ani mechapes, mechapeset dira le-haskara – I am looking for an apartment to rent – אני מחפש/ת דירה להשכרה Ani mechapeset dira limkhira – I am searching for an apartment that's for sale – אני מחפשת דירה למכירה Haskarat rechev – Car rental – השכרת רכב Mehkirat sof mlay – Inventory sale – מכירת סוף מלאי Playlist and Clips: Josi Katz – Etsli Ha-kol Beseder (lyrics) Qatari mediation Dmei tivooch – Real estate agency fees Nadlan – Real Estate Rona Keinan – Ha-dira Be-ge'ula (lyrics) Ep. no. 191 about be'alim HEB Ep. no. 307 about searching HEB

Imagine this: You are walking your dog in the 'Viv and, out of nowhere, someone comes up to you, clearly wanting to speak about something important. Their lips are moving. They are saying something. What are they likely to say to a dog owner like you? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Zachar o nekava? – Is it male or female? – זכר או נקבה Ben kama hu / bat kama hi? – How old is he/she? – בן כמה הוא, בת כמה היא Hi bat arba / Hu ben arba – She/He is four years old – היא בת ארבע, הוא בן ארבע Eich korim lo? Eich korim la? – What's her name, what's his name? – איך קוראים לו, איך קוראים לה Efshar latet lo / la hatif? – May I give him/her a treat? – אפשר לתת לו/לה חטיף Ginat klavim – Dog park – גינת כלבים Tiyul aroch – Long walk – טיול ארוך Hu noshech? Hi noshechet? – Does he bite, does she bite? – הוא נושך, היא נושכת Efshar lelatef? – May I pet your dog? – אפשר ללטף Kelev ze'ev – Wolfhound – כלב זאב Geza, gza'im – Tree trunk, breed – גזע, גזעים Eize geza hu/hi? – What breed is it? – איזה גזע הוא/היא Ze kelev giz'ee? – Is it a purebred, a pedigreed dog? – זה כלב גזעי Hu/hi beseder im klavim acherim? – Is he/she okay with other dogs? – הוא/היא בסדר עם כלבים אחרים Ken, betach – Yes, sure – כן, בטח Ulai adif she'lo – Maybe it's better not – אולי עדיף שלא Playlist and Clips: Ginat klavim – Dog park Arik Einstein – Kama She-ratsiti Kelev (lyrics) Ep. no. 198 about tarimu, pick up after your dogs HEB Ep. no. 210 about hatifim, treats HEB Ep. no. 349 about kalba tova, good dog HEB Ep. no. 401 about Hebrew expressions with animals HEB

You're eyeing the cheddar cheese at a Tel Avivi deli. Now comes the big question: How do you ask the seller to give you 100 grams of it in Hebrew? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Lishkol – To weigh – לשקול Ani shokel / shokelet 63 kilo – I weigh 63kg – אני שוקל / שוקלת 63 ק"ג Ani shokel/shokelet et ha'optsiot sheli – I am weighing my options – אני שוקל / שוקלת את האופציות שלי Shakalti – I weighed – שקלתי Kama ata shokel, kama at shokelet? – How much do you weigh? – כמה אתה שוקל, כמה את שוקלת Kama ze shokel – How much does it weigh? – כמה זה שוקל Tishkol / Tishkeli li – Weigh it for me – תשקול / תשקלי לי Ten / Tni li reva tsfatit – Give me 250 grams of Tsfatit cheese – תן / תני לי רבע צפתית Ten li hetsi (kilo) – Give me half a kilogram – תן לי חצי Shkol milim, shkeli milim – Weigh your words – שקול מילים Shkila – Weighing – שקילה Shkilat hatsi ha-gmar – The semi final weighing – שקילת חצי הגמר Shoklim lehashkia – are you considering investing? – שוקלים להשקיע Ani shokel laavor le-London – I am considering moving to London – אני שוקל לעבור ללונדון Ani shokel / shokelet ma'avar le-hul – I am considering moving abroad – אני שוקל / שוקלת מעבר לחו"ל Shikul – Consideration – שיקול Yesh shikulim lekan u-lekhan – There are different considerations, factors on both sides. – יש שיקולים לכאן ולכאן "Ha-derekh ha-nechona beyoter lehishakel hi pa'amayim be-shavua" – The best way to weigh yourself is by doing it twice a week – הדרך הנכונה ביותר להישקל היא פעמיים בשבוע Ani tsarich/tsricha lehishakel – I need to get myself weighed – אני צריך / צריכה להישקל Nishkalta / nishkalt ? – "Have you weighed yourself?" – נשקלת Benadam shakool – Reasonable person – בנאדם שקול Hachlata shkoola – Prudent decision – החלטה שקולה Playlist and Clips: Laredet be-gadol – Shkilat hatsi ha-gmar Shoklim lehashki'a Lehishakel – To weigh oneself Corinne Alal – Kama Ze Shokel (lyrics) Ep. 83 about latet, to give

The Hebrew word משקל means both weight and the device we use to measure weight, a scale. Whoa! That complicates things. How do we utilize this word in all its possible uses? Guy explains. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Mishkal – Weight, scale – משקל Shomrei mishkal – Weight Watchers – שומרי משקל Odef mishkal / mishkal yeter – Excess weight, overweight – עודף משקל / משקל יתר Mishkal odef – Overweight (suitcase) – משקל עודף Horadat mishkal / yerida ba-mishkal – Weight loss – הורדת משקל, ירידה במשקל Laredet ba-mishkal – To lose weight – לרדת במשקל Yaradti ba-mishkal – I lost weight – ירדתי במשקל Lehaalot / laalot ba-mishkal – To gain weight – להעלות/לעלות במשקל Mishkal naki – Net weight – משקל נקי Mishkal beiti – Home scale – משקל ביתי Mishkal mitbach – Kitchen scale – משקל מטבח Mishkal neged – Counterweight – משקל נגד Shivooy mishkal – Equilibrium, balance – שיווי משקל "Ve-en lach rega shel shivuy mishkal" – And you don't have a moment of balance – ואין לך רגע של שיווי משקל Hi ibda et shivooy ha-mishkal ve-nafla – She lost her balance and fell – היא איבדה את שיווי המשקל ונפלה "Ata noten / at notenet le-ze yoter midai mishkal" – You are giving this too much weight – אתה נותן / את נותנת לזה יותר מדיי משקל Mishkal notsa – Featherweight – משקל נוצה Mishkal kaved – Heavyweight – משקל כבד Mishkal – Noun pattern (grammar) – משקל Imoon mishkolot – Weights exercise – אימון משקולות Playlist and Clips: Shomrei mishkal Yerida ba-mishkal Astar Shamir – Rega shel Shivooy mishkal (lyrics) Imoon mishkolot – Weights exercise Ep. no. 133 about odef, adif Ep. no. 155 about yarad, going down Ep. no. 296 about exercise, targil. HEB

How do we respond when someone thanks us in Hebrew? What are the equivalents of, 'you're welcome', 'don't mention it' and 'it's nothing'? Guy explains. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Al lo davar – You're welcome – על לא דבר En be'ad ma, en al ma – You're welcome – אין בעד מה Bevakasha – Please / here you are / you're welcome – בבקשה Ein be'aya – No problem – אין בעיה Tafsik, dai / tafsiki, dai – Stop it, enough – תפסיק/תפסיקי, די Higzamta / higzamt / higzamtem – You're too much – הגזמתָ/הגזמתְ/הגזמתם Be-kef – With pleasure – בכיף Be-simcha – With joy – בשמחה Be-ahava – With love – באהבה Shtuyot – Nonsense – שטויות Ba-ktana – Nothing major – בקטנה Toda raba lecha/ lach – Thank you (m, f.) – תודה רבה לך Playlist and Clips: Ep. 10 about politeness in Hebrew Ep. no. 48 about lehafsik, to stop Ep. 100 about toda Ep. 122 about waiter talk and be-kef Ep. 137 about lehagzim Ep. 268 about No, thanks

The words stinky, smelly, and stench, exist in all languages. But in Hebrew these words can also be used as slurs. And while you absolutely should not use them in such manner, you do need to know their use. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Masri'ach – Stinky, smelly – מסריח Sirachon – Stench – סירחון Eize sirachon – What a foul smell – איזה סירחון Ptsatsat sirachon – Stink bomb – פצצת סירחון Gvinot masrichot – Smelly cheeses – גבינות מסריחות "Russiya masricha, tachzeri le-rusia" – You stinky Russian, go back to Russia – רוסייה מסריחה, תחזרי לרוסיה Smolani masri'ach – "Stinky" leftist – שמאלני מסריח "Ata efes masri'ach'" – You $#!thead nothing – אתה אפס מסריח Targil / keta masri'ach – Dirty trick – תרגיל / קטע מסריח Masriach mi-alcohol – Reeks of alcohol – מסריח מאלכוהול Achshav kol ha-bayit masriach me-re'ach shel tigun – Now the entire house smells of frying – עכשיו כל הבית מסריח מריח של טיגון Yesh po mashehu masri'ach – There's something fishy about it – יש פה משהו מסריח Ha-dag masriach me-ha-rosh – The fish stinks from the head – הדג מסריח מהראש Lehasri'ach – To stink, to smell – להסריח Mishehu hisri'ach et hadar ha-madregot im ha-sigaria shelo – Someone stunk up the stairwell with his cigarette – מישהו הסריח את חדר המדרגות עם הסיגריה שלו Playlist and Clips: Ha-dag Nachash – Lo Fraierim (lyrics) Gvinot masrichot Masricha Ep. no. 16, cursing drivers HEB Ep. no. 114 about kasher and kosher HEB Ep. 132 about keta masri'ach HEB Ep. 231 about eww, disgusting HEB Ep. 277 about ptsatsa, bomb HEB

From face and voice recognition, to identifying with a character from a book, for these and others linguistic uses we utilize the Hebrew root זהה. And how do we say, "Shazam, can you recognize this song?" Guy explains. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Zihuy panim – Face recognition – זיהוי פנים Zihuy plili – Forensics – זיהוי פלילי Mazap, Ma'abada le-zihuy plili – Forensics lab – מעבדה לזיהוי פלילי Mazapnikim – The forensics guys – מז"פניקים Zihuy koli – Voice recognition – זיהוי קולי Lezahot – To identify, to recognize – לזהות Ata lo mezahé oti? At lo mezaha oti? – Don't you recognize me? – את/ה לא מזהה אותי Teuda mezaha – Proof of identity – תעודה מזהה "Shirim she-ha-shazam lo mezahé – Songs that Shazam won't recognize – שירים שהשזאם לא מזהה Ha-rishon she-mezahé – The first person to recognize – הראשון שמזהה "Tsipor lo mezuha" – An unidentified bird – ציפור לא מזוהה Mispar lo mezuhé – Unidentified number – מספר לא מזוהה Eich lachsom et ha-sichot – How to block the calls – איך לחסום את השיחות Abam, Etsem bilti mezuhé – Unidentified Flying Object (UFO) – עב"ם, עצם בלתי מזוהה Lehizdahot – To identify oneself – להזדהות Tizdahé, tizdahi, tizdahu – Identify yourself (imp.) – תזדהה, תזדהי, תזדהו Lehizdahot im mishehu – To identify with someone – להזדהות עם מישהו "Ata omer la she-ata mizdahé ita rigshit" – You're telling her that you identify with her emotionally – אתה אומר שאתה מזדהה איתה רגשית Hizdahoot – Identification – הזדהות Atseret hizdahoot – Solidarity rally – עצרת הזדהות Atseret hizdahoot im ha-hatufim – Solidarity rally with the people kidnapped in Gaza – עצרת הזדהות עם החטופים Playlist and Clips: KAN TV – Zihuy panim – Face recognition Zihuy koli – voice recognition Shirim she-ha-shazam lo mezahé – Songs that Shazam won't recognize Ha-rishon she-mezahe – The first person who recognizes Margalit Tsan'ani – Menta (lyrics) How to block an unidentified number – Mispar lo mezuhé Abam – UFO Sarit Hadad – Inteligentsiya (lyrics)

The Hebrew word זהות means identity. It's a word we Israelis use many times throughout the day, like any time we call customer service in Israel. Any guesses as to why? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Zehut – Identity – זהות "Zehut achat la-boker, achat la-laila" – One identity for the morning, one for the night – זהות אחת לבוקר, אחת ללילה Teudat zehut – ID – תעודת זהות, ת.ז Teudat zehut biometrit hachama – A smart biometric identity card – תעודת זהות ביומטרית חכמה Ha-meginim al zehutenu – Which protect our identity – המגינים על זהותנו Mispar zehut – ID number – מספר זהות Yitachen she-mishehu gonev lachem et ha-zehoot – Maybe someone is stealing your identity – ייתכן שמישהו גונב לכם את הזהות Ganvu lo et ha-zehut – Someone stole his identity – גנבו לו את הזהות "Ten li rak le'amet et ha-zehut shelcha" – Let me just verify your identity – תן לי רק לאמת את הזהות שלך "Ana zahu oti be-ezrat hakol sheli" – Please identify me with the help of my voice – אנא זהו אותי בעזרת הקול שלי Politikat ha-zehuyot – Identity politics – פוליטיקת הזהויות Zehut migdarit – Gender identity – זהות מגדרית Teomim zehim – Identical twins – תאומים זהים Zehe, zeha, zehim, zehot – Identical – זהה, זהה, זהים, זהות Playlist and Clips: Mercedes Band – Zehut (lyrics) Hava Alberstein – Sharaliya (lyrics) Tehudat Zehut – ID Card Mishehu gonev lachem et ha-zehoot Danny Robas – Ze Lo Ani (lyrics) Politikat Ha-zehuyot What's zehut migdarit? Ynet – Identical twins – Teomim zehim Stephane Legar – Lifnei, Achrei (lyrics) Ep. no. 25 HEB EN Ep. no. 63 HEB EN Ep. no. 273 HEB EN

It happens to all of us: we have a task to accomplish and we promise ourselves to do it right after this one last thing. So how did an entire week pass by so quickly and yet we're staring at an even longer to-do list? Let's talk about procrastination in Hebrew. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Dachyanoot – Procrastination – דחיינוּת Dachyan, dachyanit – Procrastinator – דחיין, דחיינית "Ha-yom ulai nidche et bo ha-laila" – Today we might postpone the arrival of the night – היום אולי נדחה את בוא הלילה Dachinu – We postponed, we delayed – דחינו Lidchot – To postpone – לדחות Doche, docha, dochim, dochot – Postpone (present tense) – דוחָה, דוחֶה, דוחים, דוחות Lidchot hatsa'a – To turn down an offer – לדחות הצעה Ze beseder im nidche le-machar? – Is it ok if we push back to tomorrow? – זה בסדר אם נדחֶה למחר Ze beseder im nikba le-yom acher? – Can we reschedule? – זה בסדר אם נדחה למחר Yesh matsav lidchot et ze le-yom sheni? – Is there a chance to delay it to Monday? – יש מצב לדחות את זה ליום שני Bo naziz et ze le-yom acher – Let's move it to another day – בוא נזיז את זה ליום אחר Ba-sof dachu et ze – They pushed it back at the end – בסוף דחו את זה Ze nidcha – It was pushed back – זה נדחה D'chiya – Postponement – דחייה Ikoov ba-tisa – Flight delay – עיכוב בטיסה Yesh lanu ikoov kal – We have a slight delay – יש לנו עיכוב קל D'chiya ba-tisa – Flight postponement – דחייה בטיסה Dachu et ha-tisa le-machar – They postponed the flight to tomorrow – דחו את הטיסה למחר Ha-tisa nidchata le-machar – The flight was delayed to tomorrow – הטיסה נדחתה למחר Od dchiya ve-od dchiya – Another delay and yet another delay – עוד דחייה ועוד דחייה Delayed Gratification – D'chiyat sipookim – דחיית סיפוקים Playlist and Clips: Dachyanoot – Procrastination Hava Alberstein – Perach Ha-lilach (lyrics) Dachinu – We postponed Ep. no. 89 about holiday – Hebrew Version Ep. no. 123 about likbo'a Ep. no. 182 about whining

The Hebrew words להתיישב and לשבת are both translated as 'to sit down', but they are not used in the same manner. And how are these words related to the West Bank? Guy explains. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: "Bo maher, hayeshiva kvar hitchila" – Come quick, the meeting has already started – בוא מהר, הישיבה כבר התחילה Lehityashev – To sit down – להתיישב Hu yashav be-bet cafe – He sat in a cafe – הוא ישב בבית קפה Hu hityashev leyadi – He just sat down next to me – הוא התיישב לידי Ksheni mityashev – When I come to sit down – כשאני מתיישב Hityashavti – I sat down – התיישבתי Rak hityashavti le-daka lishtot cafe, ve-kvar telefon – I sit for a minute to have coffee, and the telephone is already ringing – רק התיישבתי לדקה לשתות קפה, וכבר טלפון Lehityashev – To settle, to inhabit – להתיישב Hityashvoot – Sitting down, settlement – התיישבות Ha-hityashvoot ha-yehoodit ba-aretz – The Jewish settlement in Israel – ההתיישבות היהודית בארץ Halutzim – Pioneers – חלוצים Hitnachlut – Settlement – התנחלות Mitnachlim – Settlers – מתנחלים Mityashvim – Settlers – מתיישבים Meyashvim et haaretz – Settling the country – מיישבים את הארץ Yishoov – Settling, populating – יישוב Leyashev – To settle – ליישב Ee lo meyooshav – An unpopulated island – אי לא מיושב Hoshava – Seating – הושבה Sidurey hoshava – Seating arrangements – סידורי הושבה Hoshavat ha-muzmanim – The guest seating arrangements – הושבת המוזמנים Lelo hoshava – Without seating – ללא הושבה Kolel hoshava – Including seating – כולל הושבה Lehoshiv – To seat someone – להושיב Anachnu moshivim et ha-yeled ba-moshav ha-kidmi – We place the kid in the front seat – אנחנו מושיבים את הילד במושב הקדמי Miayd yoshivu etchem, beseder? – They'll be taking you to your table in a sec. – מייד יושיבו אתכם Miyad Yael toshiv etchem – Yael will take you to your table in a sec. – מייד יעל תושיב אתכם Miyad Roni yoshiv etchem – Roni will take you to your table in a sec. – מייד רוני יושיב אתכם Playlist and Clips: Shlomo Artzi – Ahrei Ha-kol At Shir (lyrics) Shitat Alexander – Eich Lehityashev TV14 mitnahlim/mityashvim Sidurei hoshava – Seating arrangements Lehoshiv ba-moshav ha-kidmi Ep. no. 124 about Kolel

The word לשבת means to sit, and there's a plethora of uses for this verb in Hebrew. We'll be talking about jails and cafes, dog trainers, Ottoman Jews, and restaurant hosts, all in the same episode! Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Yoshev – Sitting – יושב Yoshev al ha-gader – Sitting on the fence – יושב על הגדר Yoshev alai bool – It fits me perfectly – יושב עליי בול Ze yoshev aleicha/alayich bool – It fits you perfectly – יושב עליך/עלייך בול Eich ze yoshev alai? – How does it look? – איך זה יושב עליי Lo yodea, ze lo yoshev alai tov – I don't know, it doesn't fit – לא יודע, זה לא יושב עליי טוב Efo atem yoshvim? – Where are you located? – איפה אתם יושבים Yoshvim shiva'h – Sitting shiv'ah – יושבים שבעה Efo atem yoshvim? – Where are you sitting? – איפה אתם יושבים Hu yoshev ba-kele – He sits in jail – הוא יושב בכלא Al ma hu yoshev? Al ma hi yoshevet? – What is he/she sitting for? – על מה הוא יושב/היא יושבת Yoshev/yoshevet rosh – Chairperson – יושב/יושבת ראש, יו"ר Yoshev rosh ha-opozitsya – The head of the opposition in the Knesset – יושב ראש האופוזיציה Ha-boss sh'li yoshev li al ha-rosh ligmor mashehu – My boss is pressuring me to finish something – הבוס שלי יושב לי על הראש לגמור משהו Ha-horim sheli yoshvim li al ha-rosh ba-byit – My parents are breathing down my neck at home – ההורים שלי יושבים לי על הראש בבית Ha-horim sheli yoshvim li al ha-vrid – My parents are breathing down my neck – ההורים שלי יושבים לי על הווריד Yeshiva – Jewish religious school (see more here) – ישיבה Hit'amloot be-Yeshiva al kise – Doing exercise while sitting on a chair – התעמלות בישיבה על כיסא Lashevet be-batei kafe – To sit in cafes – לשבת בבתי קפה Bo neshev al kafe, nedaber – Let's sit over coffee, we'll talk – בוא נשב על קפה, נדבר Lashevet o lakachat? – Sit down or take away? – לשבת או לקחת Shev/shvi! – Sit! – שב/שבי Shev/shvi/shvoo bevakasha – Sit down please – שב/שבי/שבו בבקשה Shev shev – Sit down, sit down – שב, שב Lama ata lo yoshev? Shev! – Why aren't you sitting down, sit! – למה אתה לא יושב? שב Le'an ata rats? Bo shev daka – Where are you running? Sit down for a sec. – לאן אתה רץ? בוא שב דקה Yishuv – Village – ישוב Ha-yishuvim ba-tsafon – The places in the north of Israel – הישובים בצפון "Ha-yishuv" – Jews in Israel before 1948 (see more here) – הישוב Moshav – Village (see more here) – מושב Moshava – Colony (see more here) – מושבה Moshav ba-matos – Seat on a plane – מושב במטוס Playlist and Clips: Arik Einstein – Yoshev Al Ha-gader (lyrics) Shazamat – Yoshev Alai Bool (lyrics) Yoshev Rosh – Chairperson Shababnikim Qigong be-yeshiva Ivri Lider – Batei Cafe (lyrics) Shev! Ha-yishuv Moshavim ba-matos – Seats on the plane Teapacks – Yoshvim be-beit cafe (lyrics) Moshav in Wikipedia Moshava in Wikipedia Ha-yishuv in Wikipedia

The Hebrew word ארץ means land/country. But it changes when we add prepositions to it. It's also an important word if you are training your dog to lie on the floor. Guy explains. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Eretz – Land, country – ארץ Eretz Israel – The land of israel – ארץ ישראל Be-khol ha-aretz – All over the country – בכל הארץ Kadur ha-aretz – The earth, the globe – כדור הארץ, כדה"א Shatu'ah – Flat – שטוחַ Boor ve-am ha-aretz – Ignorant – בור ועם הארץ Melah ha-aretz – Salt of the earth – מלח הארץ La-aretz – To Israel – לארץ Izru lahem lachzor la-aretz – Help them to get back to Israel – עִזרו להם לחזור לארץ Lachzor la-aretz – Return to Israel – לחזור לארץ Linso'a lechul – Going abroad – לנסוע לחו"ל Tagid, ata bechul? Lo, ani ba-aretz! – Are you abroad? No, I am in Israel – תגיד, אתה בחו"ל? לא, אני בארץ Alisa be-erets ha-pla'ot – Alice in Wonderland – עליסה בארץ הפלאות Aratsot – Countries – ארָצות Artsot ha-chom – The warm countries – ארצות החום Artsot ha-brit – The United States – ארצות הברית, ארה"ב Artsot arav – Arab countries – ארצות ערב Artsa – To Israel – ארצה Anu banu artsa livnot u-lehibanot ba – We came to the land of Israel to build and to be built – אנו באנו ארצה לבנות ולהיבנות בה Matai at tasa artsa/la-arets? – When do you go to Israel? – מתי את טסה לארץ Hu tas artsa/la-arets machar – He is flying to Israel tomorrow – הוא טס ארצה/לארץ מחר Anachnu rotsim linsoa artsa/la-arets ba-kaiyts – We want to go to Israel in the summer – אנחנו רוצים לנסוע ארצה/לארץ בקיץ Artsa! – Down boy! (to a dog) – ארצה Playlist and Clips: Ilanit – Eretz (lyrics) Ze'ev Revach – Ach Ya Rab (lyrics) Be-khol ha-aretz Kadur Ha-aretz (earth, globe) Ravid Plotnik – Bur Ve-am Ha-aretz Lachzor la-arets Ruhama Raz – Sheleg Al Iri (lyrics) Artsot Ha-brit Ha-Gevatron – Anu Banu Artsa (lyrics) Artsa! Shlomo Artzi – Eretz Hadasha (lyrics) Salah Shabati Ep. no. 166 about חו"ל Ep. no. 355 about livnot

So you've learned some Hebrew verbs and nouns, but now you're not sure how to properly address your 80 year old neighbor. Ma'am? גברתי? Mrs. Cohen? גברת כהן? Or is it fine to just use her first name? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Adoni ha-shofet / Kvodo – Your honor (m.) – אדוני השופט / כבודו Gvirti ha-shofetet / kvoda – Your honor (f.) – גברתי השופטת / כבודה Adoni – Sir – אדוני Gvirti – Ma'am – גברתי Mar Cohen – Mr. Cohen – מר כהן Gveret Cohen – Ms. Cohen – גברת כהן "Shalom, ani medaber/medaberet im Guy?" – Hi, am I speaking to Guy? – שלום, אני מדבר/ת עם גיא "Adoni, ten li lehasbir" – Sir, let me explain – אדוני, תן לי להסביר "Gvirti, tni li lehasbir" – Ma'am, let me explain – גברתי, תני לי להסביר "Tikra li Danny", "tikra li Avi", "tikrei li Dalia" – Call me Danny/Avi/Dalia – תקרא לי דני, תקרא לי אבי, תקראי לי דליה Ratsiti lishol im taskimi lehitraayen lapodcast sheli – I wanted to ask if you'd agree to be interviewed on my podcast – רציתי לשאול אם תסכימי להתראיין לפודקסט שלי At pnuya ba-shavua ha-ba? Yesh lach zman ba-shavua ha-ba?- Are you available next week? – את פנויה בשבוע הבא? יש לך זמן בשבוע הבא? Slicha – Excuse me – סליחה Playlist and Clips: Arik Einstein – Adoni Ha-shofet (lyrics) Yehudit Ravitz – Balada Al Adon Kimat VeGveret Kvar (lyrics) Ep. no. 10 about politeness in Hebrew Ep. no. 20 about Service in Israel Ep. no. 28 about slicha, excuse me Ep. no. 157 about Israeli brevity

The Hebrew word לתרגם, to translate, is a handy verb, especially if you live in Israel and go to the cinema. Why? Because you want to make sure the Israeli film you're about to watch has been translated and has English subtitles. How do you ask whether something has been translated to your language? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Letargem – To translate – לתרגם Mutarjem (Arabic) – Translator – מותרג'ם Metargem – Translator – מתרגם Metargemet/metargem lisfat ha-simanim – Sign language translator – מתרגם/מתרגמת לשפת הסימנים Kshe-ata tsofe ve-metargem, ata lif'amim gam mitragesh me-ha-stsenot? – When you watch and translate, do you sometimes also get moved by the scenes? – כשאתה צופה ומתרגם אתה לפעמים גם מתרגש מהסצינות Hu metargem mi-turkit le-ivrit – He translates from Turkish to Hebrew – הוא מתרגם מטורקית לעברית Letargem sefer, letargem seret – To translate a book, a film – לתרגם ספר, לתרגם סרט Ata yachol letargem li rega ma hi omeret? – Could you translate for me what she's saying? – אתה יכול לתרגם לי רגע מה היא אומרת Tirgoom – Translating – תרגום Targumim muzarim shel shemot shel sratim me-anglit le-ivrit – Weird translations of movie titles from English to Hebrew – תַרגומים מוזרים של שמות של סרטים מאנגלית לעברית Tirgoom me-anglit le-ivrit ze lo davar kal – Translating from English to Hebrew is not an easy thing – תִרגום מאנגלית לעברית זה לא דבר קל Tirgoom otomati, automatic translation – תִרגום אוטומטי Targoom – Translation – תַרגום Ha-targoom ha-hadash shel ha-sefer me'ule – The new translation of this book is amazing. – התרגום החדש של הספר מעולה Ha-sefer turgam le-20 safot – The book was translated to 20 languages. – הספר תורגם ל-20 שפות Ha-seret meturgam le-anglit – The film is translated to English – הסרט מתורגם לאנגלית Yesh targoom le-anglit? – Is there an English translation? – יש תרגום לאנגלית Yesh ktuviyot be-anglit – Are there English subtitles? – יש כתוביות באנגלית Ken, yesh ktuviyot, lo, ein ktuviyot, ein targoom – Yes, there are subtitles / No, there are no subtitles / There's no translation Meturgeman – Interpreter – מתורגמן Dibuv – Dubbing – דיבוב Ledabev sratim – To dub movies – לדבב סרטים Playlist and Clips: Metargem – translator – from TK to HEB Translating movie titles from EN to HEB Ilan & Ilanit – Ba-shana Ha-ba'ah (German) Ep. no. 27 about foreign words and four letter roots Ep. no. 50 – interview with an interpreter

The Israeli song לצאת מדיכאון is perhaps the song that best describes how an entire nation is feeling at this moment. It's an appropriate time to talk about דיכאון, depression, and its root. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: "Atem yod'im ma ha-derech hachi tova latset mi-dika'on?" – Do you know what is the best way to get out of depression? – אתם יודעים מה הדרך הכי טובה לצאת מדיכאון Dika'on – Depression – דיכאון Dik'onot – Depressions – דכאונות Latset mi-dika'on – To get out of depression – לצאת מדיכאון Lehikanes le-dika'on – To fall into depression – להיכנס לדיכאון Lo nichnasti le-dikaon mi-ze – I took it easily – לא נכנסתי לדיכאון מזה Ze shir optimi, ze lo shir medaké – This is an optimistic song, not a depressing one – זה שיר אופטימי,זה לא שיר מדכא Ha-matsav medaké – The situation is depressing – המצב מדכא Ledaké – To depress, oppress – לדכא Medaké – Depressing – מדכא Ledaké mered – To crush a rebellion – לדכא מרד Ledaké regesh/regashot – To suppress an emotion/emotions – לדכא רגש/רגשות Meduka – Depressed – מדוכא Dik'oni – Depressive – דכאוני Hu benadam ma-ze dik'oni – He's such a depressive person – הוא בנאדם מה-זה דכאוני Al tikansu li ledikaon, ken? – Don't get depressed – אל תיכנסו לי לדיכאון Playlist and Clips: Yagel Oshri – Latset Mi-dika'on (lyrics) Channel 13 – about the song Latset Mi-dika'on Ep. no. 72 about the situation, matsav Ep. no. 135 about to go out, latset Ep. no. 166 about in and out Ep. no. 247 about regashot, feelings

The Hebrew word לשחרר means to release, to free. It is used often when speaking about the hostage crisis in Gaza. How else do we use לשחרר, and how do we say it in the passive? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Leshachrer – To release, to free, to liberate – לשחרר Israelim kor'im la-memshala laasot hakol kedei leshachrer et ha-hatufim me-hamas. – Israelis call on the government to do whatever it can to release the hostages from Hamas. – ישראלים קוראים לממשלה לעשות הכל כדי לשחרר את החטופים מהחמאס Meshachrerim tsvi la-teva – They release a deer back into the wild – משחררים צבי לטבע Hem meshachrerim tsabei yam la-teva – They release sea turtles back to nature – הם משחררים צבי ים לטבע "Lo meshachrer otanu" – It doesn't liberate us – לא משחרר אותנו Ts'chok meshachrer – Liberating laughter – צחוק משחרר Shachrer oti – Let me go, cut me loose – שחרר אותי Yalla, shachrer oti – Come on, let me go – יאללה, שחרר אותי Milhemet ha-shichroor – The 1948 war – מלחמת השחרור Hufshat shichroor – End of army service holiday – חופשת שחרור Shichroor ba'alei hayim la-teva – Releasing animals back to nature – שחרור בעליי חיים לטבע Shichroor tsabei yam – Releasing sea turtles – שחרור צבי ים Hu shuchrar – He was released – הוא שוחרר Ha-hatuf shuchrar, ha-hatufa shuchrera, ha-hatufim shuchreru – The hostage was released – החטוף שוחרר, החטופה שוחררה, החטופים שוחררו Esrim u-shnayim ha-meshuchrarim – The 22 released (hostages) – עשרים ושניים המשוחררים Hayal meshuchrar – Veteran – חייל משוחרר Ha-keren ve-ha-yehida le-hachvanat hayalim meshuchrarim be-misrad ha-bitachon – The fund and the unit for career counseling for veterans in the ministry of defense – הקרן והיחידה להכוונת חיילים משוחררים במשרד הביטחון Playlist and Clips: Meshachrerim tsvi la-teva Sagiv Cohen – Lo Meshachrer (lyrics) Noa Kirel & Doli & Penn – Shachrer Oti (lyrics) KAN TV – Hostages released Hayalim meshuchrarim – Veterans Ep. #283 about falafel Ep. #322 about ts'chok The Israel Nature and Parks Authority Youtube channel

"When will the hostages be released?", מתי הם ישתחררו, is what everyone in Israel is asking themselves. This week we saw the release of some of the hostages taken on October 7th. Guy explains how we talk about it in Hebrew. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: "Et hishtachrarti" – When I got released – עת השתחררתי Hu hishtachrer – He got released, he was liberated – הוא השתחרר Hem hishtachreru – They were released – הם השתחררו Hem mishtachrerim, hen mishtachrerot – They are being released – הם משתחררים, הן משתחררות Ha-im hem yishtachreroo ha-yom? – Will they be released today? – האם הם ישתחררו היום Matai ata mishtachrer/at mishtachreret/atem mishtachrerim- When will you be done with your military service? – מתי אתה משתחרר/את משתחררת/אתם משתחררים Ani rak rotse lehishtachrer – I just wants to go home – אני רק רוצה להשתחרר Lehishtachrer me-ha-tsava- To get out of the army service – להשתחרר מהצבא "Kol ha-anashim amru li, 'ma be'emet, al ma hishtachrart?' – Everybody told me, why were you released? – כל האנשים אמרו לי 'מה באמת, על מה השתחררת' Amarti she-haita li harada me-ha-neshek – I said I had anxiety from the gun – אמרתי שהייתה לי חרדה מהנשק Ve-az hem kaze: be'emet o she-stam asit kedei lehishtachrer? – And they went, 'was it real or did you say it in order to get out of the army?' – ואז הם כזה באמת או שסתם עשית כדי להשתחרר "Tishtachrer, ha-avar lo meshane yoter" – Free yourself, the past doesn't matter anymore – תשתחרר, העבר לא משנה יותר Hishtachreroot me-chanika – To free oneself from a strangle hold – השתחררות מֵחניקה Hishtachreroot me-ego – Letting go of your ego – השתחררות מהאגו Playlist and Clips: Meir Ariel – Terminal (lyrics) Itamar Har-Even – Noder Lehishtachrer mi-tsahal Rinat Gabai – Tishtachrer Amichai Yosef Ben Avraham – Ani Mishtachreret (lyrics) Ep. no 342

Especially these days, it's important to keep on smiling and to try and stay optimistic. Guy explains how to smile in Hebrew. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Hiuyooch male shinayim – A smile full of teeth – חיוך מלא שיניים Hiyoochim mezuyafim – Fake smiles – חיוכים מזוייפים Raper/it – Rapper – ראפר/ית "Toda, he'eleta hiyooch al panai" – You brought a smile to my face – העלית חיוך על פניי Lehaalot hiyooch al pnei mishehu – To bring a smile to someone's face – להעלות חיוך על פני מישהו "Mefazeret hiyoochim" – She spreads smiles – מפזרת חיוכים Dofek hiyoochim – Flash smiles – דופק חיוכים "Hu amar et ze be-hiyooch" – He said it smilingly – הוא אמר את זה בחיוך Lehayech – To smile – לחייך Hiyachti el mishehu/mishehi – I smiled at someone – חייכתי אל מישהו/מישהי Hayech/techayech, haychi/techaychi, haychu/techaychu – Smile (imp.) – חייך/תחייך, חייכי/תחייכי, חייכו/תחייכו "Hu yatsa mechuyach me-ha-pgisha" – He came out smiling from the meeting – הוא יצא מחוייך מהפגישה Haychan – Someone who smiles a lot – חייכן Yeled haychan / yalda haychanit – A smiley child – ילד חייכן, ילדה חייכנית Playlist and Clips: Eden Hasson – Eich At Ohevet Adi Agai & Maor Ashkenazi – Hiyuchim Mezuyafim Nasrin Kadri – Afa Alav Yitzhak Klepter – Yoshev Al Ha-gader (lyrics) Ep. no. 53 about how to say smiley Ep. no. 172 about dofek, knocks Ep. no. 183 about pipi Ep. no. 285 about hilarious Ep. no. 322 about laughter Ep. no. 323 about to laugh How to link your Spotify and Patreon accounts

In time of war, we need to cheer one another up. How do we cheer on and provide words of encouragement to those around us in Hebrew? Guy explains. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Idood – Encouragement – עידוד Shir idood – An encouragement song – שיר עידוד Milot idood – Words of encouragement – מילות עידוד Ha-keren le-idood yozmot hinoochiyot – The fund for promotion of educational initiatives – הקרן לעידוד יוזמות חינוכיות Ha-keren le-idood + noun – The fund for promotion of X – הקרן לעידוד + ש.ע Anachnu rotsim le'oded et ha-morim ve-hatalmidim – We want to encourage the teachers and students – אנחנו רוצים לעודד את המורים והתלמידים Lachshov mi-huts la-tavniyot – To think outside the box – לחשוב מחוץ לתבניות Le'oded (like lesovev, lefotsets, le'otet) – To encourage – לעודד, כמו לסובב, לפוצץ, לאותת Me'odedot – Cheerleaders – מעודדות Me'oodad – Cheered up, encouraged – מעוּדָד Ha-chayalim me'oodadim – The soldiers are in good spirits – החיילים מעוּדדים Ani me'oded haver atsoov – I am cheering up a sad friend of mine – אני מעודֵד חבר עצוב Yatsati me'oodad me-ha-rofe – I left the doctor feeling hopeful – יצאתי מעודָד מהרופא Yatsati me'oodedet me-hasicha im orech ha-din – I came out of my meeting with the lawyer feeling encouraged – יצאתי מעוּדדת מהשיחה עם עורך הדין Tit'oded, tit'odedi, tit'odedoo – Cheer up – תתעודד, תתעודדי, תתעודדו "Dai, lo nora, tit'oded" – Come on, it's not the end of the world, cheer up – די, לא נורא, תתעודד Tit'oded, ha-helek ha-kashe kvar me-achoreicha – Cheer up, the tough part is behind you – תתעודד, החלק הקשה כבר מאחוריך Hit'odadeti ktsat im shokolad belgi – I cheered myself up a bit with a Belgian chocolate – התעודדתי קצת עם שוקולד בלגי Playlist and Clips: Ha-bima – Shir Idood Ha-keren Le-idood yozmot hinoochiyot Omri 69 Segal & Roy Machluf – Tit'oded (lyrics) Ep. no. 108 about bassa Ep. no. 310 about hizook

Israel is at war. There are a few words that we hear on the news all the time — words you should absolutely know. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Retsu'at aza – The Gaza Strip – רצועת עזה Retsua la-kelev – Leash for a dog – רצועה לכלב Otef aza (Ha-otef) – The area bordering with the Gaza Strip – עוטף עזה, העוטף Yeshuvey otef aza – Villages near the Gaza Strip, inside Israel – ישובי עוטף עזה Matach kaved shel raketot – Heavy barrage of rockets – מטח כבד של רקטות Az'aka, az'akot – Sirens – אזעקה, אזעקות Mamad (merchav mugan dirati) – Protected space within the apartment – מרחב מוגן דירתי Miklat, miklatim – Bomb shelters – מקלט Pikud ha-oref – Home Front Command – פיקוד העורף Harugim – The killed – הרוגים Ptsoo'im – The injured – פצועים Hatufim – Kidnapped – חטופים Bnei aruba – Hostages – בני ערובה Mehablim – Terrorists – מחבלים Ne'edar, ne'edarim – Missing – נעדר, נעדרים Hamal – Tactical Operations Center, War room – חדר מלחמה, חמ"ל Tarchish – Scenario – תרחיש Ha-tarchish ha-garua be-yoter – The worst possible scenario – התרחיש הגרוע ביותר Playlist and Clips: Otef aza Matach shel raketot Mamad Hatufim Rachel from Ofakim Hamal ne'edarim Daniela Spector – Ha-kochav Ha-ze Met (lyrics) Ep. #277 about ptsatsa, bomb Can We Talk? the podcast of the Jewish Women's Archive

What can you write to your family and friends in Israel during these difficult days of war? What's appropriate at this moment? Guy has some ideas. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Letaksher im haverim ve-krovim – Communicate with family and friends – לתקשר עם חברים וקרובים Ve-eich lehabi'ah de'agah ve-tmicha – And how to express concern and support – ואיך להביע דאגה ותמיכה Shamati ma kara – I heard what had happened – שמעתי מה קרה Shamati ma kore ba-aretz achshav – I heard what is happening right now in Israel – שמעתי מה קורה בארץ עכשיו Atsoov – Sad – עצוב Kol kach atsoov – It's so sad – כל כך עצוב Ze nora – It's horrible – זה נורא Ze bilti nitpas – It's inconceivable, unimaginable – זה בלתי נתפס Ze lo ye'amen – It's unbelievable – זה לא ייאמן Ze matsav machrid – It's a terrifying situation – זה מצב מחריד Ein li milim – I have no words – אין לי מילים Nigmeru li ha-milim – I ran out of words – נגמרו לי המילים Ani do'eg nora – I am terribly worried – אני דואג נורא Anachnu do'agim lecha/lach/lachem – We're worried about you – אנחנו דואגים לך/לכם Kulam beseder? – Is everybody alright? – כולם בסדר Tmicha – Support – תמיכה Ani itach, ani itcha, ani itchem – I am with you – אני איתך, אני אתכם Anachnu itchem – We are with you – אנחנו אתכם Anachnu hoshvim aleichem kol ha-zman – We are thinking about you all the time – אנחנו חושבים עליכם כל הזמן Be-ma efshar laazor – How can I help? – במה אפשר לעזור Im atem tsrichim mashehu, anachnu po – If you need anything, we're here – אם אתם צריכים משהו, אנחנו פה Tikva – Hope – תקווה Lekavot – To hope – לקוות Ani mekave, ani mekava she-yihye shaket – I hope things will calm down – אני מקווה שיהיה שָקט She-yihye sofash ragu'a – May this weekend be calm – שיהיה סופ"ש רגוע Playlist and Clips: Yehudit Ravits & Yoni Rechter – Dma'ot shel Mal'achim (lyrics) Matti Caspi – Makom Li-de'agah (lyrics) Ep. no. 96 about 'she-yihye' Ep. no. 171 about tafas-nitpas Ep. no. 182 about siyoot, nightmare Ep. no. 361 about nora, awful

Israel is at war. Guy explains the word מלחמה and others from the same root, לחמ, that we hear on Israeli news coverage. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Milchama – War – מלחמה Milchama ve-shalom – War and Peace – מלחמה ושלום Milchemet ha-olam ha-rishona, ha-shniya – The First/Second World War – מלחמת העולם הראשונה, השנייה WW2 – מלחה"ע ה-2 Mivtsa – Operation – מבצע Lochama elektronit – Electronic warfare (lamed alef) – לוחמה אלקטרונית Lochama ba-terror – Counter-terrorism – לוחמה בטרור, לוט"ר Lochamat cyber – Cyber warfare – לוחמת סייבר Milchemet Todaa – Psychological warfare – מלחמת תודעה Milchemet yom ha-kipurim – The Yom Kippur War – מלחמת יום הכיפורים Lochem – Fighter/combatant – לוחם Lochem, lochemet, lochamim, lochamot Lochamei esh (Kaba'im) – Firefighters – לוחמי אש Lochemet esh – Female firefighter – לוחמת אש "Lihyot lochem esh ze avoda mesukenet" – Being a firefighter is a dangerous job – להיות לוחם אש זה עבודה מסוכנת "Ze matschik she-at omeret lochem esh ve-lo lochemet esh" – It's funny you say firefighter in masculine, lochem esh, and not lochemet esh in feminine – זה מצחיק שאת אומרת לוחם אש ולא לוחמת אש "Ze ba-ragil. Ani lochemet le-kol davar" – It's normal, I am a woman fighter in all senses" – זה ברגיל. אני לוחמת לכל דבר "Aval ba-stigma ze adayin lochem" – But the stereotype is still a male firefighter – אבל בסטיגמה זה עדיין לוחם Playlist and Clips: Milchama ve-shalom (trailer) Milchemet ha-olam ha-shniya – WW2 Si Heyman – Gibor Gadol (lyrics) Lochemet esh Ep. no. 148 about shopping

There are quite a few words in Hebrew, like משמעות (meaning) and משמעת (discipline), that are connected to the root שמע (to hear) even though it might not seem like it at first sight. Let's go over some of these words together. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Mashmaoot – Meaning – משמעות Mashmaoot ha-shem – The meaning of the name – מה משמעות השם Ma mashmaaoot ha-mila/ha-mishpat – What is the meaning of the word/sentence – מה משמעות המילה/המשפט Ma mashmaoot ha-shir/ha-pasuk/ha-mila – What is the meaning of the poem/verse/word – מה משמעות השיר/הפסוק/המילה Vechulei – Etcetera, Etc. – וכו', וכולי "Al techapsi mash'maa'ooyot ba-shamayim" – Don't look for meanings in the sky – אל תחפשי משמעויות בשמיים Mashma'oot, mashma'ooyot – Meaning, meanings – משמעות, משמעויות Kefel mashma'oot – Double meaning – כפל משמעות Mishmaat – Discipline – משמעת Mishmaat ba-kita – Discipline in the classroom – משמעת בכיתה "Hayiti betucha she-mishmaat ze lo ha-kivoon" – I was sure that discipline wasn't my thing – הייתי בטוחה שמשמעת זה לא הכיוון Lo rotsa she-yagidu li ma laasot – I don't want to be told what to do – לא רוצה שיגידו לי מה לעשות Matay lavo – When to come – מתי לבוא Yeled im beayot mishmaat – A kid who has discipline problems – ילד עם בעיות משמעת Mishmaat atsmit – Self discipline – משמעת עצמית Vaadat mishmaat – Disciplinary committee – ועדת משמעת Chad mashma'i – Unequivocal – חד משמעי Chad-mashma'it – Unequivocally, totally – חד משמעית Shmoo'ah, shmoo'ot – Rumor, rumors – שמועה, שמועות Ha-kol shmu'ot – It's all rumors, it's all hearsay – הכל שמועות Al ta'aminu la-shmuot – Don't believe the rumors – אל תאמינו לשמועות Celeb-celebim – Celebrity/celebrities – סלב-סלבים Ha-sof la-shmuot – The rumors are over – הסוף לשמועות Shema – Audio – שמע Arutsei shema – Audio channels – ערוצי שמע Playlist and Clips: Johnny Shu'ali – Achshav (lyrics) Mishmaat ba-kita