
שיעור שבועי - הרב יצחק לאווי
502 episodes — Page 8 of 11
150. זוהר וישלח – כי מלאכיו יצוה לך – דף קס”ה ע”ב
גדר מלאך שליח, מילת מלאך תמיד נסמך מלאך של, מלאך של אדם או של ה’. שליח פירושו דבר שמצד אחד אינו העצם ומצד שני הוא עושה שליחותו שליחו של אדם כמותו. כי מלאכיו יצוה לך – יצר טוב ויצר הרע. יצר הרע משנולד לפתח חטאת רובץ, הבא לטמא פותחין לו. יצר טוב משבא לטהר, דהיינו מבן י”ג, דהיינו מסייעין אותו. גדר יצר הטוב שצריך התגברות ואינו מה שנולד איתו. חונה מלאך ה’ סביב ליראיו מול כי מלאכיו יצוה לך. מלאך ה’ הוא השכינה ואילו מלאכיו יצוה לך שאר מלאכים. מלאכים הם הרגלים או מחשבות שאינם העצם אבל הם עוזרים לו כשיוצא לדרך ואינו בטוח בעצמו. כל מידה או הרגל הוא מלאך של הנפש. שזה מקביל להיותו מלאך של ה’. ויותר יעקב לבדו – קטנתי מכל החסדים. שלא נשאר לו מכל המלאכים והמידות שלו, אבל אז נשאר מלאך השם. שהוא עצם התפלה. לכל המלאכים יש תפקיד, זה לחסד זה לגבורה זה לרפואה וכדומה. תפקיד השכינה הוא הבאת אלוהות בעולם. ולכן הכל נכלל בה אבל לית לה מגרמה כלום והיא מאוחדת בה’ יותר מכל המידות. היינו מלאך ה’. בואי כלה ימין, יצר טוב. בואי כלה שמאל, יצר רע. בואי כלה שבת מלכתא בלחש תמן קאתי מלכא. לזכות תמיכת התורה או להקדיש שיעור או מאמר https://cash.app/$yitzchoklowy https://www.paypal.com/paypalme2/iyunlemachshava quickpay/zelle: [email protected]
149. זוהר ויצא – אל מקומו שואף זורח הוא שם – דף קמ”ז ע”א
פתיחת הפסוק בחכמה להאיר באור החכמה שהוא אור הטעמים, על ידי פסוק מנביאים וכתובים שהם פירוש טעמי תורה שכל הנביאים קיבלו נבואתם מסיני וכל דברי נביאים רמוזים בתורה, ועל ידי שמוצאים את הפסוק המקביל בנ”ך בדרך הטעם אפשר לפתוח גם את האור שגנז משה בפסוקי התורה. פסוק ויצא יעקב מיותר, דהיינו הוא פסוק סיכומי, אבל הסיכום עצמו יש בו טעם שאינו דומה סיכומי תורה להרחבת פרטיהם, הסיכום מראה את כללות חוקי הענין שאינם נראים בפרטים. כשם שיש חוקי תורה יש חוקי שמים וארץ, והמכיר את דרכם לא ייכשל בדרכו. שורש החוקיות של שמים וארץ הוא וזרח השמש ובא השמש, וזה הפסוק פתח בו רבי חייא ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה. קהלת מלמד שהתנועה אינה יציאה באמת אלא היא חוזרת לאותו שורש, אל מקומו שואף זורח הוא שם. וזה העומק שגם אחר שנראה שכבר יצא לחרן הרי הוא פוגע במקום, אל מקומו שואף, וישכב במקום ההוא. מחלוקת רבי חייא ורבי שמעון אם וילך חרנה מרמז להליכת קוב”ה אל השכינה, או אדרבה הליכתו אל הקליפות. הוא אותו דואליות שיש בשקיעת השמש אל זריחתה באותו מקום. השמש יש לה גם תנועה לצדדים שהם הולך אל דרום וסובב אל צפון, הוא אהבה ויראה הכוללים כל שאר המידות, או חיבוק שהוא הדרך העיקרי אל היחוד. והם שני פירושי הילד בפסוק ויצא, הדא הוא דכתיב על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו. והדא הוא דכתיב ויצא מבת ציון כל הדרה. תקוותנו שהיציאה מכל הדרה תביא אותנו לפגוע במקום, לעומק של תפלה וקביעת מקומו של עולם שהוא ודבק באשתו.
148. זוהר תולדות – מי ימלל גבורות ה’ – דף קלד ע”א
תולדות יצחק הם שתיים, לעומת תולדות אברהם שהם ריבוי הנובע מאחד. אסתכל באורייתא וברא עלמא בכל פרט ופרט ולא בכללות בלבד. התורה של בריאת האדם הוא התורה הפרטית שאדם יש לו ריבוי פרטים, והוא התשובה שמתחילה מן הפרט ומחזירה אל התכלית מצידו. שלשה מדרגות: אין משמעות, משמעות כללית, משמעות רדיקלית בכל פרט. צריך טעם לקום בבוקר כמו שצריך טעם לברוא את כל העולם כולו. גם טקסטים של חכמים בשר ודם יש להם רבדים רבים של משמעות כל שכן התורה שהוא מא”ס. לזכות תמיכת התורה או להקדיש שיעור או מאמר https://cash.app/$yitzchoklowy https://www.paypal.com/paypalme2/iyunlemachshava quickpay/zelle: [email protected]
147. זוהר חיי שרה – ויהיו חיי שרה – דף קכ”א ע”א – קכ”ד ע”ב
השיעור היום נתנדב לכבוד שרה אמנו ע”ה לספוד לשרה ולבכותה מיתת שרה הוא המיתה הראשונה שיש ממנה סיפור בתורה. אחד המיתות היחידות של אשה שיש ממנה סיפור בתורה. והאשה היחידה בתורה שנאמר עליה כלשון “ויהיו חיי”. ההבדל בין מי שחייו ‘אינם’, למי שחייו ‘הם’, נעוץ באדם הראשון. אשר לפני החטא ‘היה’. ואילו לאחר החטא ‘לא היה’. האשמה העיקרית בגזירת מיתה זו הוא חוה, ולפיכך היה צריך לשרה שתחיה שוב. בשעת ערות, פעולה, גבריות, קשה לזהות אם האדם ‘חי’ ו’הווה’, מאחר ויש לו הרבה ‘פעולות’ שהם הנגלות ומכסות על זה. בשעת שינה, מיתה, שבת, זמני הפסיביות, אז ניכר אם האדם חי. יונה הנביא ברח מן הארץ, מקום השכינה בהתגלות, אל הים. אבל הים שהוא השכינה עצמה בבחינת התגלות הנביאים סערה עליו, עד שהוטל שוב לתוכו ואז עמדה מזעפה. האדם ההולך לישון מטיל את עצמו אל הים, שרה, השכינה, כמו יונה הנביא, ונידון שם, ומכח תפקידו ליום העתידי הוא נשלח שוב לארץ כיונה למעי הדגה ולנינוה. הרשעים ימי שנותינו בהם שבעים שנה, וכאשר נגמר רהבם עמל ואון. הצדיקים ‘ויהיו חיי שרה’, חייהם אינם נגמרים אלא הווים תמיד. לזכות תמיכת התורה או להקדיש שיעור או מאמר https://cash.app/$yitzchoklowy https://www.paypal.com/paypalme2/iyunlemachshava quickpay/zelle: [email protected]
146. זוהר וירא – הניצנים נראו בארץ – דף צז ע”א – דף צ”ח ע”ב
זכות לימוד הזוהר השבוע נתנדב על ידי ידידינו הנגיד החסיד שליט”א להצלחת ראש ישיבת שפת אמת הגאון ר’ שאול אלתר שליט”א יהא רעווא שזכות התורה וזכות רשב”י יהיו בעזרו ויעלה מעלה מעלה אברהם אבינו הוא ראשון שנאמר לו וירא, פעמיים בפרשת לך לך וכאן בפעם השלישית. שהוא חידוש על האמירה לאדם ולנח. התחדשות אינו בשאלת יש ואין אלא בשאלת העלמה וגילוי. כמו התחדשות העולם ביום השלישי נוצר כח הצמים אבל כאשר בא אדם אז הניצנים “נראו” בארץ. התחדשות זו הוא תת האדמה את כחה, שאינה דוממת נמצאת בלבד אלא מגדת משהו, לא מילים בלבד אלא גם קול, מנגנת ומזמרת – “עת הזמיר הגיע“. הטבע תמיד נותן יותר מדי שלא מאפשר אוויר לנשום ולראות את הדברים, לכן צריך גם לזמור את הכרם, ולכרות את הערלה, ועל ידי זה נגלה הקול. דיבור הוא מציאות הדבר, קול הוא הכרת הדובר, כמו טביעות עינא דקלא, וכמו ראיה, ויש עוד מדרגה נוספת עליהם שהוא ההעלמה עצמה “והוא“, והכל נפגש פתח האהל, בפי האדמה, כחם היום במידת האהבה ובתשוקת הייחוד. לזכות תמיכת התורה או להקדיש שיעור או מאמר https://cash.app/$yitzchoklowy https://www.paypal.com/paypalme2/iyunlemachshava quickpay/zelle: [email protected]
145. זוהר לך לך – שמעו אלי אבירי לב – דף עו ע”ב – עז ע”ב
להתחלת אברהם שורש נעלם בסוף פרשת נח, כמו שלנח שרש נסתר בסוף פרשת בראשית, ויש להבין היחס בין הנעלם לגלוי. הוא גם השאלה מה עשה אברהם שבו בחר. ולמה נאמר לך לך אם כבר יצאו ללכת ארצה כנען. שני דרכים בהבנת האמירה: שאברהם התגבר ועשה מה ששאר העולם לא זכו בפלא והטענה עליהם. או שהאלוהות גלויה בכל העולם ופלא עליהם שלא ראו זאת. אבירי לב לפיכך הם רחוקים מצדקה, לא לפי שלא שמעו מצדקה אלא לפי שהקשו את לבם, והצדקה מלאה כל העולם. כל מה שיש לעשות הוא הבא לטהר, ואז מסייעים אותו. אברהם אהבת צדק, רצה ללכת כנען ולא הגיע. אז נאמר לו מאמר מפורש לך לך וסייעו אותו. זמן חצות שבו משתעשע הקב”ה בצדיקים, לא שהוא מעורר אותם בפלא אלא שמעורר את הכל בניצוץ הגבורה הנכנס לתרנגול, אלא שאין שם על לב והצדיק הבא לטהר מעוררים אותו. ההולך לישון או הישן בהבלי הזמן יאמר בידך אפקיד רוחי, לכשיבוא המאמר תעורר אותי. אנא תמכו בהמשכת השיעורים https://cash.app/$yitzchoklowy paypal.me/iyunlemachshava
144 זוהר נח דף נ”ט ע”ב – נח איש צדיק שומר הברית
אלה תולדות נח – נח שם פרטי לעומת אדם שהוא שם המין, ויש לו סיפור שעליו עומד העולם. ועמך כולם צדיקים שיכולים לרשת ארץ דהיינו לבסס עולם לפי צדקותם, והיינו אם לא בריתי שיש להם ברית, ואינו יכול להיות התורה שאינו שווה לכל נפש. כניסת נח אל התיבה הוא כמו כניסת הנהר מן הגן אל העדן, והוא הקמת הברית ואז ביאתו אל התיבה. ומשם נפצו כל הארץ כמו משם יפרד והיה לארבעה ראשים. דברי תורה קיימים הם שיש להם ברית וחיים בגוף באהבה, ומידות התיבה מראים בגימטריא את היחוד. מפעלות אלהים שיש לו שמות בארץ ונקרא שמו נח זה ינחמנו זה הויה קוינו לו. אנא תמכו בהמשכת השיעורים https://cash.app/$yitzchoklowy paypal.me/iyunlemachshava
143. זוהר בראשית דף טו בריש הורמנותא דמלכא
כח מעשה בראשית למעלה מהשגת אנוש ובתורת חסד ניתן לנו הכל מבלי שומרי פתח מפחידים אלא בשומרים מחייכים שהם הלבושים שבהם היא מובנת לכל אחד לפי דרגתו. תיאור התחלת המצאת מילת בראשית שהוא ספירת החכמה מחקיקת החקיקה בטהירו עילאה ועד להופעת נקודה אחת של החכמה. אנא תמכו בהמשכת השיעורים https://cash.app/$yitzchoklowy paypal.me/iyunlemachshava
142. זוהר על שמיני עצרת
זוהר מלוקט מכמה מקומות קשר שמיני עצרת ושמחת תורה רבדים במשל המלך ואורחיו ובנו – הבן דיעבד ושכל האורחים הם לכתחילה שלא יבואו בשעת שמחתם. ביאור הנמשל בעבודה מי הם כל אושפיזין ומי הוא שמחת היום לבדו. ביאור הנמשל בתורה עצמה
141. זוהר ולקחתם לכם – כל הנקרא בשמי – אמור קד, ויחי רכ
אור פנימי ואור מקיף של סוכה ולולב. כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו, בכל היצורים אפשר לקרוא שמו. עיקר שמו באדם שנברא בצלם, וענין צלם ודמות זכר ונקבה. ענין אדם שיש לו צלם וצל, שאינו תמונה אלא אדם חי. יציאה מהדין עם חותם המלך ארבעת המינים כמו תפילין כי שם הויה נקרא עליך צורת גוף האדם העליון והתחתון. אנא תמכו בהמשכת השיעורים https://cash.app/$yitzchoklowy paypal.me/iyunlemachshava
140. זוהר על האושפיזין – פרשת אמור דף קב ע”ב עד קד ע”א
לימוד הזוהר לדעת הדברים בשורשם ולא כעמי הארצים המתנות בזכות משה אהרן ומרים כלומר יש להם עבודה פנימית שעל ידי זה שורה חזרת כל שלשת המתנות בזכות משה שהוא הדעת הפנימית לתפארת הכולל חסד אהרן וגבורה מרים מי שיש לו דעת יכול להחזיר כל מיני בחינות על ידי התורה הכוללת הכל ענין החסד דאזיל עם כולהו יומין שאהבה אינה מתגשמת לרע כמו היראה סיום הענין שהופסק בהקלטה: ולכן על ידי העבודה של אהבה כאברהם ואהרן שורים ענני הכבוד, וזה שמסיים הזוהר שצריך לתת חלק לעניים שזהו חלק השכינה בראש ומי שאינו נותן חלק זה וודאי לא שורים עליו ענני הכבוד. אנא תמכו בהמשכת השיעורים https://cash.app/$yitzchoklowy http://paypal.me/iyunlemachshava
139. זוהר האזינו – דף רפו ע”א עד דף רפז ע”ב
קריאת מיתת משה בטעמים של פרשת אני ישנה וליבי ער.. קול דודי דופק.. פתחתי אני לדודי.. ודודי חמק עבר.. ביקשתוהו ולא מצאתיהו.. ולא קם נביא בישראל כמשה בניגון ביקשתוהו ולא מצאתיהו אדרא זוטא של רשב”י כמו שירת האזינו לדבר בשפת התורה – ויקרא להם שמות כשמות אשר קרא להם אביו שירת האזינו מפרשת את הסוד בשפה גלויה שאין לטעות בו אנא תמכו בהמשכת השיעורים https://cash.app/$yitzchoklowy paypal.me/iyunlemachshava
138. זוהר לכל נדרי – תיקוני זוהר דף קמ’ג
137. זוהר פרשת וילך – דף רפג עמוד ב
הדרמה הגדולה של מיתת משה והעברת הכל ליהושע ביאור ענני הכבוד בזכות אהרן – הכרת יומם יצוה ה’ חסדו ביאור המן בזכות משה וגדר תורת משה מן השמים מול תורת יהושע ולחם מן הארץ יש נספה בלא משפט אין החמה שוקעת אלא להאיר ללבנה.
136. זוהר כוונת התקיעות – פרשת אמור דף צח עמוד ב
שנה טובה לכל שומעי השיעור
שנה טובה לכל החברים לכל השומעים וקוראים, משתתפי השיעורים, הקוראים והשומעים השקטים והמגיבים. ככלות שנה שלימה שבה למדנו ולימדנו, התפללנו ושוחחנו, עלינו לתת שבח והודיה על כל השעות הרבות שבה עסקנו בדברי תורה ושבת רעים בחבורה, ועל כל השעות שבהם עסקנו בשיח חברים גם בריחוק מקום וזמן ועל ידי דרכי התקשורת השונים. רבים מאתנו מכירים זה את זה ולומדים ביחד בעיקר על ידי דרכי התקשורת החדשים, פעמים רבות מורגש בזה חוסר בחיות המפגש ‘פנים אל פנים’, ואהבת חברים הנולדת מן הלימוד בחבורה. ואע”פ שאין לנו להתלונן על חידושים הללו יש לנו לחפש את דרכי ההתכוונות להכניס בהם את אור ההתקשרות וחיות האהבה כאיש אחד בלב אחד. על כן הננו מתכוונים בזאת לקבל עלינו מצוות עשה של ואהבת לרעך כמוך, ואנחנו מכוונים את דיבורנו, כתיבתנו, הקלטותינו, אימיילינו ווואצאפנו, איש לקראת רעהו, ואנו מגלים דעתנו בכל מעשים אלה שאנחנו מתכוונים בהם כאילו דברינו בהם פנים אל פנים, באהבה וחיבה ורעות, ואנחנו מקשיבים לקול ההקשבה זה אל זה. והרי זו הזמנה פתוחה לכל השומע או המקשיב או הקורא ולא מצא די ידו להודיע ולהתוודע, שהדלת פתוחה והנני רוצה להכירכם באופן אישי ואפשר לפנות אלי בכל דרכי התקשורת. אפילו פעולה פשוטה של לענות כאן שנה טובה כבר תיצור קשר פנימי שנדע לאהוב זה את זה ולהתפלל זה על זה בימי התפלה המתרגשים עלינו, גם אנכי חלילה לי מחדול להתפלל בעדכם ולישא בעדכם רנה ותפלה.
פתיחה ללימוד הזוהר בשנת תש”פ
135. נצבים: שוש אשיש בהויה
חידוש פרשת נצבים שיש ברית פרטית לכל איש ואשה ולא כללית בלבד. הבדלה לטובה מעולה מהבדלה לרעה ומביאה שורש טוב. בראש השנה באי עולם עוברים לפניו כבני מרון באופן פרטי. שוש אשיש בה’ לשון יחיד הנה מלכך יבוא לך ולא שמחת הסובבים
134. כי תבוא: קומי אורי
פרשת כי תבוא הברית שמקשר היום לעשותם עם מחר לקבל שכרם. מצוות ביכורים הודאה ומצוות וידוי מעשרות הבטחת השכר על המצוות. קומי אורי כי כבר בא אורך ואל תישן השופר באלול לא להזכיר לתשובה אלא לעורר משינה לחיים.
133. כי תצא: משום שלא ילדה רני
נבואות נחמה אינם נבואות על הגאולה אלא על נחמת הלב, בין קודם הגאולה ובין לאחריה. עיקר התשובה בינה ליבא ולכן היא מוחלת עון כיון שהיא עמוקה מהם. תשובת ברוריה למין שאין אנו רוצים ילדים כמותו, זה שהיא עקרה היא לפי שהיא מעולם נעלם ומחכה לילדים מאותו עולם. אין כל הימים ימי תשובה כי התשובה ענין נעלה וגבוה ואי אפשר שתהיה בכל הימים. תלמיד חכם שמא עשה תשובה מנקודת המבט התחתון אבל בגלל שכולו בעולם הבינה וודאי עשה תשובה.
132. שופטים: כי לא בחפזון תצאו
כל מה שאנחנו זקוקים אליו הוא נחמה: אנכי אנכי. כלל פרשת שופטים: דיני המשפט עצמם. וכללם הוי מתונים בדין מתינות בדין על עצמך שמגלה עומק נוסף לשטחיות. מתינות בזמן ומתינות מהותית שמשאיר מקום למציאות ה’ בין האדם לבין מעשיו. מתינות ומקום לפני המעשה ומתינות ומקום לאחר המעשה – הולך לפניכם ה’ ומאספכם אלהי ישראל.
131. ראה: בלי גבול בגבול
ענין הלומד לשמה שהוא הלומד בצורה רלבנטית שממילא כל מקום שלומד בו רלבנטי לאותו סוגיה שלו. ועוד שהוא דבוק בצורה סגורה באותו נושא הנוגע לו ולכן בכל מקום שיסתכל נשאר דבוק בו. הגבלת מקום העבודה בפרשת ראה והקושי בזה שהרי השם בכל מקום ונאמר בכל מקום אשר אזכיר את שמי וגו’. העולם הוא גבול ועבודת ה’ מוציאה מהגבול, בשני רמות. האחד שה’ אינו בגדר גבול כלל ואין זה משנה כלל. וזה ייחודא עילאה. השני שהוא נמצא בתוך כל הגבולים דווקא. ולכן לא צריך לצאת מהגבול כלל כדי למצוא אותו וזה יחודא עילאה שהוא יותר עמוק כי אינו מכיר בהבחנה בין גבול לבלי גבול. מצוות הגבול והרחבת הגבול שגם בתוך הגבול הוא נמצא. ענין התשובה שהוא נחמה לחוטאים ולא לומר שאין החטא משנה כלל בלבד. ענין אהבת ישראל לגוף ולא לנשמה בלבד.
130. עקב: גם אלה תשכחנה ואנכי לא אשכחך
דרשת משה בפרשת עקב מול דרשתו בפרשת דברים – פרשת דברים מצדיקה ומחזקת את המעבר מדור המדבר לדור באי הארץ. פרשת עקב מייסרת את יושבי הארץ שלא ישכחו את ה’ מתוך עושרם, ולפיכך מדברת דווקא כמו איומי המרגלים. ותאמר ציון עזבני ה’ מול נחמו הוא כמו השלב השני הזה שבו צריך להיזכר זיכרון הוא כניסה למסתרים ולכן אין מעשה עגל שבגילוי ‘אלה’ נזכר אלא אנכי שהוא מדרגה פנימית התשובה הוא לשכוח את החטא לא להיזכר בה.
129. ואתחנן נחמו: דברו על לב
איכה ישבה בדד מכניסה אותנו אל פנימיות עומק הלב הנקרא מסתרים, שאין חבריה מבינים אותה, וריווח הכניסה אל אותו מקום הוא הנחמה, ככתוב שמחנו כימות עניתנו, שיהא עומק השמחה כמו עומק הכאב, והוספת כפליים על הפסד הגניבה ועל הגניבה עצמה שהוא הכניסה אל המסתרים, ושם כמוס עמדי חתום באוצרותי לליבי גליתי לאברי לא גיליתי סודות המנחמים ומוסיפים בתורה שתחייה את המתים.
128. דברים חזון: דברי יראה
אלה הדברים הוא נגיעת הכל אל עולם הדבר שבו הוא נעשה ממשי בפני האדם ונעשה מסיפורים תוכחות נוראות מעצמו של משה אל עצמות הנפש. ביאור רגע היות הדבר לאהבה ויראה אמיתיים שהוא הרגע של אלה הדברים. וענין אבלות החורבן על פי סידור הרב שאין שכיח התעוררות יראה מאליו כמו התעוררות האהבה כי היראה הוא יותר בגלות. שלא לפחד ממידת היראה, להתפעל ולהתעורר ממנו בהופעתו בחיינו ובצרות ההיסטוריה, ומכך אפשר להעלות אל מידת יראה עליונה בראש השנה.
127. מטות מסעי: לא יחל דברו וגלות השכינה
הנדרים הם התורה במקום הפרטי שאין התורה הכללית מגעת אליו על האדם לקדש את דברי עצמו כלפי עצמו כשם שהוא מקדש את דברי התורה הכלליים כלפי הכלל. השכינה היא דבר ה’, כאשר היא נישאת לשוא הרי זה גלות השכינה, וחורבנה ממש כאשר היא משומשת בפי כל הרשעים לטובתם.
126. פנחס: מה לעשות כאשר משה רבינו לא יודע
דגמים שונים של פעולת משה במצבי ספק: שאלה מה’, חטא, ופנחס. ‘עד שאתם מידיינים כבר נעשה אדם’ – סגולת המעשה להוציא מן הקפאון. דרישת שלום מן השמים לפנחס, הכרה במציאותו בנחת. אחרי המעשה יותר קל לדעת אם היה טוב. בחינה מתמשכת של בחירות יותר ארוכות.
125. בלק – אין כחו אלא בפה או המעשה הוא העיקר
כשיש לאדם כח בפה הוא אינו מדבר מה שמי שאין לו כח מצפה ממנו מאחר ודיבורו אכן פועל בעולם המעשה הוא צריך להתחשב עם מגבלות עולם המעשה ואינו יכול לבקר מבחוץ. ולאידך כח הפה המשיחי שיכול לדבר על שלימות שאינה בעולם המעשה ולנצח בה את הידיים מאחר והוא מדבר מעולם שיתקיים בשלימות.
124. חקת: מעשים בעולם המוות
על החסרונות של עולם המעשה כשהוא מנותק מן המחשבה גזירת המוות שאין הטוב המוסרי והטוב הגשמי אותו דבר הכסיל בחושך הולך והחכם אינו הולך חטא מי מריבה שעשה משה מעשה טרם הדיבור
123. קרח: משה לא ידע תשובה לטענות קרח
משה לא ענה לטענות קרח שאי אפשר לאדם לומר שמגיע לו שררה אלא אם יש לו בסוף יודעים שהוא משמים המשיח לא ידעו אם הוא המשיח באמת עד אחרי הכל. היכולת להגיע למשיח תלוי בהכרה שאין אנו יודעים אפילו סימני הגאולה כי הגאולה הוא תמיד משהו אחר משני צדדי המחלוקת אם בריאה יברא השם מציאות המעשה שהוא הנבחר מכרעת מה שאי אפשר להכריע בדעת
122. שלח: הבוס לא מתלונן
121. בהעלותך: ויהי כן. איז ר’ יואלי ראטה גערעכט?
סגולת העשיה בפועל ממש שהוא אור הגנוז, ויהי כן. העשיה הפשוטה הכוללת את המורכבות למקום אחד אל מול פני המנורה העלה נרותיה. העשיה הכוללת בתוכה את כל החכמה כאשר צוה השם את משה.
120. נשא: ישא ה’ פניו אליך שתוכל לראות פנים בפנים
התורה ניתנה באש מפי הגבורה שהוא לא יראני אדם וחי הרחמים הוא שידבר השם את האדם וחי.
119. שבועות: קציר לעובדים תורה לחכמים
פרשת במדבר: רשימת הקרדיטים של התורה, לשמוח גם בקרדיט של חבריך. חג השבועות: בעינן לכם אפילו לתלמידי חכמים, שאין עבודתם בקציר אלא בתורה. סוד מתן תורה: להרגיש שהחכמה נתונה לך מן השמים.
118. בחקותי: עליונים ששו ותחתונים עלזו בתוכחה
עצמות הפסוק הקודמת לפרד”ס. בחקותי הוא חידוש נפרד, ואין שכר ועונש פשט של כל התורה. ‘אם’ של בחקותי הוא תנאי בתורה עצמה איזה חלק ממנה יתקיים, לפי מעשי בני אדם, וזהו הברית. עליונים ששו ותחתונים עלזו בהיגלות הסימטריה והייחוד שווה בשווה בין תחתונים ועליונים. לימוד התורה באופן שמגלה את זה הוא ביטול מ”ט קללות בעמל התורה והקשבה למדרש חכמים. מ”ט קללות הם ספירת עמ”ר בגימטריא קרי ושער הנ’ הוא זכירת הברית. כמו ברית הקשת המראה שגם הגשם שאחרי המבול אינו במקרה אלא בברית, כך זכירת הברית מגלה שאף בארץ אויבים לא הפר בריתו.
117. בהר: אתוון זעירן ואתוון רברבן
פרשת בהר: ההבדל בין שבת בראשית ושבת הארץ ששבת הארץ הוא כמו שבת הגדול שקיים בחיצוניות, כמו ההבדל בין אדרא זוטא לאדרא רבה שנשמות הצדיקים התגלו בה ונקרא חיים, שהאותיות הם גדולות שמכילים את כל העולם ולא קטנות שצריך להצטמצמם לתוכם.
116. אמור: שבת מועדים וספירה
מנוחת שבת לעומת שמחת המועדים, וספירת העומר כייחוד השכל והזמן
115. קדושים תהיו – התדמות לשמחת שלימות הויה
בענין הקדושה שהוא התדמות לחירות ושמחת הויה, וניגוד פרשיות קדושים תהיו.. אני ה’ לפרשיות זאת התורה.. בספר ויקרא.
114. אחרי מות אחרי פסח
113. שביעי של פסח: טעמי החג
ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי עצרת
112. ערב פסח: אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן
111. מצורע שבת הגדול: 50 פעמים למה
110. תזריע החודש – סקולענער רבי ז”ל
קדושה וטהרה והספד על הסקולענער רבי זצ”ל
109. שמיני פרה: Aha! moments vs Duh! moments
108. צו: פורים דמוקפים
פורים ירושלים – בעברית
107. ויקרא זכור- זכרהו מאחר שבא להשכיחו
106. פקודי: שמחת משכן העדות
105. ויקהל שקלים: יין ישמח מול עצבון תאכלנה
על כסף ושמחה