שיעור שבועי - הרב יצחק לאווי

00:00 מען דארף מחליט זיין וואס מען קען און וואס מען קען נישט 07:19 מצוות מעשיות מיט דער עולם צומישט די סדר עבודה פרטית 11:57 ווען א מענטש טוהט וואס איז עם פשוט איז נישטא קיין חשש יוהרא 22:31 ראש השנה ווייסט מען נאכנישט וואס וועט זיין און דאס איז שווער 30:00 פון נישט וויסען איז דא דינים און סטרא אחרא – נישט נעמען הוה אמינא ערנסט ווי א מסקנה. 35:00 וואס איז פשט אין די חסידישע חכמות פון זיך נישט וויסענדיג מאכן פון ‘מי ימות’ 41:26 מחלוקת בעל התניא והמגיד בענין העלאת המידות 44:09 יום כיפור איז מגלה וואס ראש השנה האט באהאלטן – דער פארם פון תשובה און דער נישט-פארם פון סליחה.

השיעור לפרשת שופטים הוקדש על ידי ידידי הרה”ג ר’ מרדכי בערגער שליט”א ראש בית דין גבעת המורה לרגל נישואי בנו אלימלך שיחי’ עם בת הרב אליהו אהרן טייטלבוים שליט”א יראה זרע יאריך ימים וחפץ ה’ בידו יצלח

המשך השיעור בזוהר הקדוש פרשת תצוה דף קפג עמוד ב השתתפות ווערט א חלק פון דער אקטיווער חבורה וואס האלט דער שיעור פאר בלויז $18 א חודש חבורת הזוהר השבועי פרקי השיעור 00:00 עלמות אהבוך – שותפות בתורה לשמה 06:47 בעסטע הכנה איז א שפאציר 08:54 א בריז אין דברי תורה 11:16 זיין נייגעריק און באמערקן 13:08 ווארף אוועק די צאמי 20:49 סבא וינוקא – וואס לערנט מען פון א זיידע 27:00 איך בין א לעכטיגער איד -דאס איז גענוג צו וויסען נישט זיין א יענטע 34:25 א מלאך האט נישט קיין נאמען 42:04 געגאנגען אין מדבר איינפלאנצן נייעס

א. זיך זעצן לערנען איז וויכטיגער ווי לערנען. ב. דער חידוש פון זוהר אז אלע מצוות זענען עבודת השם ג. יחידי סגולה זענען נישט אפגעזונדערט פון אלע נאר זענען מעלה אלע צוזאמען.

מבוסס על זוהר תרומה קלד, ב – קלה, א

התבוננות בדברי הזוהר אחרי עה, א בכיה מסטרא דא וחדוה מסטרא דא על גילוי סודות החורבן

מראה הדמעה וקול הבכיה – המשך לימוד בזוהר מקץ רב, ב – רג, א רבי חזקיה פתח משא גיא חיזיון

שיעור השבוע נדבת ידידי הרה”ח ר’ יואל ווערצבערגער שליט”א לרגל חידוש משכנו, שתשרה השכינה במעונו, ותביע את ברכתה מנוחת שלום השקט ובטח. השיעור על פי ספר הזוהר מקץ רג, א רבי חזקיה פתח משא גיא חיזיון.

הוקדש על ידי אבי מורי שליט”א לרגל השמחה בנישואי אחי החשוב דוד שליט”א שיזכו לשמחה של מצוה כל הימים.

הוקדש על ידי ידידי הרה"ג ר' יוסף דוד אלבום והרה"ג ר' חיים יוסטמאן שליט"א

00:00 סדר יציאת מצרים ומתן תורה וסדר עומר ספירה שתי הלחם 02:15 הסדר השני החקלאי הוא סדר שמקדים נעשה לנשמע 10:55 העבודה הפנימית המעשית הוא העיקר 13:37 ספירת העומר הוא המשך קציר שעורים שהתחיל בעומר 19:51 מנחת עומר בדבר שאינו ראוי לעבודה ואל יהא קל בעיניך 28:43 האלה ושבועה הוא בירור מה באמת בלב האשה 36:00 קנאים פוגעים בה דבר הקודם לעבודה 41:44 כנסת ישראל לא שקרת במלכא ונקתה ונזרעה זרע

אביסעל דיבורים איבער’ן מצב פארוואס א שיעור קבוע קען אנגיין און נישט א שיעור שאינו קבוע ל”ג בעומר איז דער טאג פאר פשוט’ע מענטשען זיך קאננעקטען, תלמידי חכמים איז די זעלבע אגאנץ יאר יעדער פרט פון די תורה איז א נייע מתן תורה ושבח התורה מען קען נישט ווארטן אויף עולם הבא צו טועם זיין טעם התורה די תורה רעכנט זיך נישט בכלל א חילוק אויב מען לעבט אדער איז געשטארבען ממילא איז די תורה פונקט אזוי גוט פאר פארשלאפענע טעג און יארן. רמז נפלא בגמרא שבת על יומא דמפגרי רבנן שהוא יומא דשפמי בסוד דובב שפתי ישנים עדיין אפשר לנדב השיעור https://www.paypal.com/donate?token=ixaLkH5LvqUTAOoA_D41yRWG1GU71CROXavF7YA6IVL7byupq1ZlIfcY6yu7rXOO612ZJQIc0Aql0ZMV

הוקדש על ידי ידידי הרה”ח ר’ משה אליעזר ליבערמאן שליט”א לע”נ ר’ ישעיה בן ר’ משה זצ”ל

השיעור הוקדש על ידי דידי הרה”ג ר’ מנחם מאניס גרין שליט”א תהא משכורתו שלימה ועל ידי הרה”ג הרוצה בעילום שמו שליט”א 00:00 סיום ד פרשיות והתחלת ניסן 01:42 החודש מצוות הפסח או קידוש החודש 08:39 אור התורה הניצחית והחופשית מחילופי הזמנים 11:46 התקופות הם ראש הסדר הניכר בעולם 18:42 החודש הזה ניתן לכם 27:28 הלוח הקבוע מבטא כח חכמים לדעת את הזמנים 31:00 החידוש העמוק נובע מתוך התחדשות הנפש ואינו ביאור התקופה 37:20 כוונת הרש”ש לשלש שנים מנדב זיין פאר די שיעורים

השיעור הוקדש על ידי ידידי הרה”ג ר’ מרדכי בערגער שליט”א ועל ידי ידידי הרה”ג ר’ זלמן לייב סטרולאוויטש שליט”א.

השיעור השבוע נתנדב על ידי ידידי הרה”ג ר’ משה אליעזר ליבערמאן שליט”א לרגל התחדשות הקונטרס ולרגל יום הולדת. ועל ידי ידידי הרה”ג ר’ יואל הלוי יונגרייז שליט”א. הכלום שאחר היציאה ממצרים וההתגברות עליו. כשמגיעים אל מקום מנוחה אפשר להצטער ואין צריכים לחייך. בכדי להשיג את השמחה של יציאת מצרים צריכים צעקה שניה אחר היציאה כי בטרם היציאה אין מושג כלל על מה לבקש. הנביא צריך לנגן מפאת כובד הנבואה עצמה בתחילתה.

הוקדש ע”י הרה”ח ר’ שמואל שלעזינגער שליט”א לרגל הולדת נכדו

נישט פארשטיין אלעס = תהו ובהו. פארשטיין וואס מען פארשטייט יא און נישט דורך מסדר זיין די וועלט = חכמה. וויאזוי קען א מענטש פארשטיין אלעס? ארוכה מארץ מידה וגו’ מען פאלט קיינמאלנישט און מען דארף זיך נישט צוריק אויפהייבען.

השיעור הוקדש על ידי ידידי הרה”ח ר’ יגאל הרמלין שיחי’ לזכר נשמת אביו צבי השל בן יוסף הרמלין, לרגל היארצייט י”ט טבת דריי וועגן צו לערנען פרשה זו סתומה – פארשטאפט פון צרות, באהאלטען די גאולה, און געפארען געשמירט אן קין הפסק. עבודת ה’ איז נאר מיט שמחה, אבער נישט מיט זיך מאכן און שקר. צובראכענקייט און שמחה זענען ביידע וועגן ארויסגיין פון די וואכעדיגקייט. נבואה פון מח און שמחה און נבואה פון הארץ און שברון לב.

הוקדש על ידי ידידי הרה”ג חריף ובקי ר’ יואל גאלדענבערג שליט”א לזכות ולרפואת התינוק בן עטל בת רחל ריזל ויגש אליו יהודה – קום אהער און לאמיר רעדן אויף אן אנדערע לעוועל. ווער און וויאזוי באנוצט מען זיך מיט’ן שם אלהים. א מלך איז ווער עס נעמט ערבות – נישט קיין חילוק ווער איז גערעכט וועט ער זעהן עס זאל געשעהן. די שטארקייט פון מידת הרחמים וואס איז געבויט אויף דעם אז הקב”ה נעמט ערבות אויף די נעשה אדם.

שיעור החדש השבוע הוקדש על ידי ידידי הרה”ח ר’ שמואל שלעזינגער שליט”א לזכות את הרבים דער ערשטער סיבה פון אלעס איז לאו דווקא דאס וואס דער ערשטער מענטש וואס האט דאס געטוהן האט געטראכט – פארוואס האט ער דאס געטראכט? מוז מען אנקומען ביז פרשת בראשית. שמן זית צינדט מען זכר צו די עלה זית וואס די יונה האט געברענגט – די יונה איז די נח פון די חיות. דער יונה ברענגט א בריעף וואס זאגט אז מען מוז נישט בלייבן אין תיבה. פאר מען קומט אן צו דער גאולה פרטית דארף מען זיך מחנך זיין דערצו – שפילען ווי כאילו מיר זענען שוין דארט.

השיעור הוקדש על ידי ידידי הרה”ח ר’ יואל ווערצבערגער שליט”א לעילוי נשמת הרה”ג ר’ יעקב צבי בן דוד אריה זקס זצ”ל. תוכן קצר די תורה קען מען נישט פארקויפען אבער מען מוז עס קויפען. יעקב איז גאר פארזיכערט און גאר פארלוירען פונקט ווי אונז. אויף יעדער מצווה דארף מען צאלן מיט אנדערע מצוות און מען דארף רעכנען אויב עס איז א גוטע פרייז. יעקב קען זיין אליינס און דער מלאך קען עם נישט אנרירען אבער אז ער דארף געלט קען מען דאס אנרירען.

קבלה איז פשוטער ווי נגלה. זיך לערנען די פאר פשוט’ע רולס וויאזוי אלעס ארבעט. ווען מען שלאפט און די תורה ארבעט פאר דיר.

לערנען פון די אבות וויאזוי צו גראבען בארות, דער חילוק פון קריטיק און ליצנות, דער חילוק פון מחדש זיין און דיסקאווערן

הוקדש על ידי הרהגה”ח ר’ ישעי’ אברהם ווייספעלד שליט”א לכבוד השמחה בנישואי בתו למזל טוב

השיעור הוקדש על ידי ידי”נ הר”ר משה אליעזר ליבערמאן שליט”א לרגל הולדת הבת יה”ר שיזכה לגדלה לתורה ולחופה וליראת שמים מתוך הרחבת הדעת ומנוחת הנפש

הזוהר מאמר א: כשושנה בין החוחים הקדמת הזוהר דף ב, א כנסת ישראל כשושנה שיש בה אדום ולבן [בראשית ברא אלהים גו’] א] רבי חזקיה פתח: כתיב (שיר השירים ב’) כשושנה בין החוחים. מאן שושנה, דא כנסת ישראל, בגין דאית שושנה ואית שושנה. מה שושנה דאיהי בין החוחים אית בה סומק וחוור, אוף כנסת ישראל אית בה דין ורחמי. כנסת ישראל כשושנה שיש בה שלש עשרה מידות ב] מה שושנה אית בה תליסר עלין, אוף כנסת ישראל אית בה תליסר מכילן דרחמי דסחרין לה מכל סטרהא. אוף אלהים דהכא משעתא דאדכר אפיק תליסר תיבין לסחרא לכנסת ישראל ולנטרא לה, ולבתר אדכר זמנא אחרא. חמש ישועות מסובבים לכנסת ישראל שהיא כוס של ברכה ג] אמאי אדכר זמנא אחרא? בגין לאפקא חמש עלין תקיפין דסחרין לשושנה ואינון חמש אקרון ישועות ואינון חמש תרעין. ועל רזא דא כתיב (תהלים קט”ז( כוס ישועות אשא, דא כוס של ברכה. כוס של ברכה אצטריך למהוי על חמש אצבען ולא יתיר, כגוונא דשושנה דיתבא על חמש עלין תקיפין דוגמא דחמש אצבען, ושושנה דא איהו כוס של ברכה. מאלהים תניינא עד אלהים תליתאה חמש תיבין. האור נגנז בברית ונכנס בשושנה ד] מכאן ולהלאה אור דאתברי ואתגניז ואתכליל בברית, ההוא דעאל בשושנה ואפיק בה זרעא, ודא אקרי עץ עושה פרי אשר זרעו בו, וההוא זרע קיימא באות ברית ממש. הברית נזרע במ”ב זיווגים ה] וכמה דדיוקנא דברית אזדרע בארבעין ותרין זווגין דההוא זרעא, כך אזדרע שמא גליפא מפרש במ”ב אתוון דעובדא דבראשית. מקורות ומפרשים צורת פרשה ראשונה של בראשית לפי הזוהר בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ והארץ היתה תהו ובהו וחושך על פני תהום ורוח אלהים מרחפת על פני המים ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור וירא אלהים את האור כי טוב ויבדל אלהים בין האור ובין החושך ויקרא אלהים לאור יום ולחושך קרא לילה ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד ביאור: הפסוקים הראשונים של בראשית נראים כשושנה א] מאמר זה הוא פתיחה לפרשת בראשית, ואע”פ שנדפס בתור הקדמה לספר הזוהר הרי כל הקדמה זו כולה הוא כמו פתיחתא לפרשת בראשית, שהוא בעצמו בוודאי פתיחה אל כל התורה כולה אל כל העולם כולו, ופתיחות אלה דורשים את פסוקי בראשית שהם עצמם ראשיות ופתיחות רחבות שערים גדולים להיכנס בהם בכל התורה כולה. משלי שיר השירים לקוחים מפרשת בראשית ב] בתוך דיאלוגי אהבת האוהבים של שיר השירים מצינו שהחתן והכלה מכנים זה את זו וזו את זה בכינויי אהבה רבים בדימויים לקוחים מכל עולם הטבע. כל הכינויים הללו הלא הם דרכי ביטוי של אהבת קוב”ה וכנסת ישראל היא השכינה. וכאשר כולם לקוחים מדרכי הטבע הרי אנחנו רואים בזה מפורש כי כל מעשה בראשית משתתף הוא בסיפור הזה של אהבת קוב”ה וכנסת ישראל. ראוי וודאי לקרוא את פרשת בראשית ולראות בתוכו את דימויי שיר השירים כאשר הם נוצרים לא לשם עצמם בלבד אלא לשם תיאור אהבת השכינה והקב”ה, ולראות בכל תנועה בפרשת בראשית סיפור אחד של שיר השירים המבוטאת בתוך אותם דימויים טבעיים. ג] רבי חזקיה קרא פסוקים ראשונים של בראשית, שהם מתארים את היות הארץ מסובבת בתהו ובהו וחושך עד ויאמר אלהים יהי אור. והוא רואה בסיפור הזה סיפור אחד משיר השירים. הוא הדיאלוג בתחילת פרק ב כאשר הכלה אומרת אני חבצלת השרון שושנת העמקים, ולעומתה עונה לה החתן באותו המטבע, כשושנה בין החוחים כן רעיתי בין הבנות. אף היא מחזירה את האהבה בכפליים ועונה כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים. והוא עומד על השלב האמצעי בדיאלוג הזה, כאשר האוהב אומר לה שאת כשושנה בין החוחים בין הבנות. הפסוק הזה הוא מענה למה שתיארה עצמה שושנת העמקים, אותם עמקים מלאות שושנים. אומר הוא לה שאינה כן בעיניו כי שאר השושנים הסובבים אותה הם הבנות חברותיה אינם נדמים בעיניו כשושנים אלא כחוחים. והוא רואה אותה יחידה בעיניו בולטת ביניהם כשושנה בולטת בין החוחים. ולא תאמר היותה נמצאת בין החוחים גורעת מערכה בעיניו אדרבה הוא חלק מתיאור יופיה ואהבתה כיצד היא בולטת בין החוחים ומתעלה עליהם. ד] אמר רבי חזקיה, מאן שושנה. מי היא השושנה הזאת? דא כנסת ישראל. ומאי קמשמע לן הכל יודעים כי שושנת שיר השירים היא כנסת ישראל. אומר רבי חזקיה לא שושנת הנמשל בלבד היא כנסת ישראל אף שושנת הדימוי, היא כנסת ישראל העליונה שכינה דאצילות. כאשר קוראים אנחנו את כל הדימויים הללו אין לנו להשליך אותם ולהגיע אל הפרי שהוא הנמשל כביכול. כאילו היה אפשר לכתוב את כל שיר השירים בלי סבך הדימויים שלו ולומר אני אוהב אותך ואת אוהבת אותי יותר מכל האחרים וזה הרי לכאורה הפתרון של כל המשלים הארוכים שלה. אבל כל המשלים הללו הם מדויקים. כי שמות כל היצור מבטאים בצורה מדויקת את תחושות רגשות בני אדם הרבה יותר מן השפה המוגבלת מאד העוסקת ברגשות אלה ישירות לכאורה. כאשר הוא אומר לה שהיא כשושנה בין החוחים אין לתרגם זאת שהיא יפה בין המכוערות כי זוהי החלשה גדולה של מה שאמור כאן. אבל אם מתרגמים זאת יש לתרגם שהיא האישיות שלה האני שלה הוא שושנה הנמצאת בין החוחים. כשם שיש שושנה בצומח שגדל בין חוחים כך יש שושנה בנפשות שהוא רעיתי בין הבנות. כי כל הצומח כל החי כל מה שאפשר לדמות בלשון הם הכל אישים ממש, כשם שיש ריבוי בני אדם וכל אחד מהם סיפור שלם ואינו נכלל בכמה מילים שאפשר להכלילם בו שחור או לבן או ירוק, כך כל ריבוי הדברים שבעולם הם סוגי אישיות, כאשר אמרה ‘אני’ חבצלת השרון. האני שלי ממש הוא האני של חבצלת השרון. וכך הוא אומר לה שהיא ממש שושנה בין החוחים, לא פחות ולא יותר. והאני הזה שהוא שושנה בין החוחים הוא וודאי כנסת ישראל שכך היא. שושנה עצמה יש בה אודם ולכן היא בין החוחים ה] מהו השושנה שבין החוחים, אמר רבי חזקיה שיש שושנה ויש שושנה. כמה סוגי שושנים יש ולא כולם בין החוחים הם. וכך למעלה כמה מדרגות הם בשכינה וכמה מצבים הם בשכינה ולא כולם נקראים בין החוחים. אבל זו שהיא בין החוחים הרי זה מהות של השושנה עצמה ומדרגתה ולא מקומה האקראי בלבד. והיא השושנה הזאת יש בה אדום ולבן. כ