מאחורי הקלעים Behind the curtain

השדרנים המיתולוגיים רויטל עמית ומנחם פרי, שבים לאולפן הרדיו לספר על "מאחורי הקלעים" של 40 שנות שידור בקול ישראל. על האהבה לרדיו מילדות, הקשר האישי שנוצר עם מאזינים, על הקריטריונים המחמירים של עברית נכונה והיגוי מדוקדק, על מעברי סגנון בין ממלכתי רציני לקליל ומשוחרר, על תקלות והפתעות בשידור חי, וגם על ההשתובבות הפרועה מול המיקרופון שהיתה נהוגה אי אז ועל קסמו הנצחי של הרדיו, והסודות מאחורי המיקרופון מראיינת ועורכת: רותי קרןSee omnystudio.com/listener for privacy information.

עמנואל הלפרין ודוד ויצטום חוזרים אל תור הזהב של חדשות החוץ ותכניות הלילה ברשות השידור. ההתאמה הנדרשת של המתרחש מחוץ למדינה, לתחומי העניין וההזדהות של הקהל הישראלי, רגעי התלבטות האם לשדר או לא, האם לנקוט עמדה ואיך להבליע אותה במרומז, מאיזו זווית להציג את העובדות, כמו גם היכולת לחזות אירועים גדולים בעולם מראש. חוויות מטלטלות ומרגשות במהלך העבודה העיתונאית, והנופך החדש שהביאו לתחום התרבות בטלוויזיה מראיינת ועורכת: רותי קרן See omnystudio.com/listener for privacy information.

כינו אותם: "הויצטומים", דוד ויצטום ועמנואל הלפרין, עיתונאי רשות השידור שעסקו בתרבות ועיתונות חוץ. בראיון מיוחד הם חוזרים לרגעים הגדולים: נפילת חומת ברלין, מבצע אנטבה, הפצצת הכור בעיראק, ההכרעות וההתלבטויות של דיווחי חדשות אז. בתוכניותיהם החדשניות ביקשו להרחיב את הדעת ואת המבט אל העולם, וכעת הם חושפים את סודות העיתונות המשודרת מסוף שנות הששים ועד ימינו, מאחורי המיקרופון ומאחורי המצלמה מראיינת ועורכת: רותי קרןSee omnystudio.com/listener for privacy information.

"ליצני חצר שינו עולמות", לדבר ליצן המחאה אלדד פריבס שביקש לרוץ לכנסת עם מפלגת "לצ", ומאפשר הצצה אל הקשר בין הליצן לשליט והיכולת הבלעדית לומר לו אמת. על השפעתם המכרעת של ליצנים פוליטיים בעולם, והאם גם כאן בארץ כדאי שיהיה "שוטה" לרה"מ? על הסיכון המקצועי, אזהרות המשטרה, והסיבולת הרגשית והפיזית במפגש עם אנשים במצבי קיצון שמתרגרים אותם. תפקיד תובעני שדורש עיניים פקוחות לקהל, ולב פתוח לאהבה. מראיינת ועורכת: רותי קרן, קרדיט צילום: איריס נשרSee omnystudio.com/listener for privacy information.

הוא שימש ליצן חצר בחתונה בבית רה"מ הרוסי, נמלט במרדף שוטרים וליצנים בפריז, היה נזיר בסין, וליצן רחוב בברצלונה, ובהפגנות המחאה בישראל הוא מנסה באמצעות ליצנות פרובוקטיבית לפרק מצבי קיצון ואלימות בין כוחות הבטחון לקהל המוחים. "כשצוחקים, לא זורקים אבנים" הוא מסביר ומספר על דמות השוטה וליצן החצר בהיסטוריה, בתרבות, כגורם בעל השפעה על שלטון, על המון, ועל אמנות שמתהווה בכל רגע כאן ועכשיו, בתרבויות שונות מראיינת ועורכת: רותי קרן, קרדיט צילום: דור קדמיSee omnystudio.com/listener for privacy information.

שיטוט רדיופוני עם אוצרת הגן הבוטני הראשון בארץ, מורן פלג מאפשרת היכרות עם היסטוריה של עצים שנטעו לפני מאה שנה, חלקם נכחדו, חלקם עדיין נישאים במלוא תפארתם. היא מכירה אישית כל עץ ועץ, למעט שניים שטרם זוהו, ומספרת על העץ המשוגע, על העץ המרושע (עץ הברזל) על הארז של קראוזה הוגה הגן, וכמובן על הפיקוס הבנגלי שהצמיח מגזע אחד חורשה שלמה של עצים צאצאים. פלא עוצר נשימה. על אוצרות מוזיאון חי, ואי ירוק של שלווה מראיינת ועורכת: רותי קרן, קרדיט צילום: מורן פלגSee omnystudio.com/listener for privacy information.

"בני אדם כבר לא ניתן להציל, אבל יצירות אומנות כן. אפשר", כותב האספן קרל שוורץ לחבר, ומצליח להבריח אלפי יצירות אמנות במהלך מלחה"ע ה-2 מאירופה לארץ. אוסף נדיר זה הופך לתשתית האמנותית של מוזיאון ת"א ומוצג בתערוכה "שנת אפס". האוצרת נועה רוזנברג חושפת את סיפור ההצלה ואת סיפורם של הציורים ושל האמנים (שחלקם נספו) ומאירה את התהליך הייחודי של העברת יצירות אמנות היום, וההיערכות בתקופת מלחמה להטמנתן בכספות. מראיינת ועורכת: רותי קרן, קרדיט צילום: אלעד שריגSee omnystudio.com/listener for privacy information.

שיטות העבודה של הבמאי יוסי יזרעאלי עם שחקנים, שנויות במחלוקת. "הוא מדבר אל החלומות שלי" מחד, ועד: "הערב מככב הבמאי" מנגד. ניתוח הפעולה של הדמות, סיבת החירום שלה, וחקירת הארכיטקטורה של המחזה נדמות לרגעים כמעשה אנליטי, "זה מקצוע מסובך ביותר", הוא מסביר ופותח צוהר לחריגות, לעיקשות, לחיפוש ולשאלות: 'למה זה?' ולא- 'ככה זה!' על הבדידות, החרטות, והילד ההוא, שעדיין רוקם חלומות בתיאטרון גם בגיל 87.  מראיינת ועורכת: רותי קרן, קרדיט צילום: שרון לרנרSee omnystudio.com/listener for privacy information.

60 שנה מלאו להצגה האלמותית "עוץ לי גוץ לי", ומי שאחראי על הכישוף התיאטרלי הזה הוא הבמאי פרופ' יוסי יזרעאלי. בראיון מיוחד על מלאכת הבימוי: "תיאטרון זה עולם אחר שאפשר לגור בו שעתיים, בעצם כל הצגה, זה התכנסנו הערב כדי לומר את מה שהתאפקנו כל הזמן שלא לומר. תיאטרון אינו בדיה. הוא יותר אמיתי מהאמת, ואם הייתי יודע מה זה תיאטרון, לא הייתי עובד בו יום אחד! אצלי תיאטרון זה לא ככה זה! אלא למה זה??"  מראיינת ועורכת: רותי קרן, קרדיט צילום: ישראל הרמתיSee omnystudio.com/listener for privacy information.

"לפעמים לא בא לי, אבל כשאני עולה על הבמה- בא לי!" – השחקנית ליא קניג חוגגת 96 ומכניסה אותנו אל מאחורי הקלעים של מלאכת המשחק: על הזיקנה ומגבלותיה, על עיצוב תפקידי עבר גדולים, על כשלון ואכזבה, על האנרגיה והכוחות שצריכה שחקנית בגילה כדי להופיע מדי ערב בתיאטרון, וגם על המעבר בחזרה מן הבמה אל אחורי הקלעים, אל החיים, כשבשוך מחיאות הכפיים ואהבת הקהל, נותרת בדידות גדולה מראיינת ועורכת: רותי קרן, קרדיט צילום: שרון לרנר חלק א'See omnystudio.com/listener for privacy information.

ליא קניג (96) מופיעה מדי ערב על הבמה כבר 80 שנה. בשיחה אישית בביתה היא מספרת איך למרות מגבלות הזיקנה היא מגייסת אנרגיות וכריזמה, כדי להגיע לקהל גם בשורות האחרונות בתיאטרון. אילו תכונות ועבודה נדרשות משחקנית כדי להשתנות בכל דמות מחדש, ואיך נעשה המעבר בין "החיים" לבמה. "שחקן צריך לשמור על הנרווים שלו, ולא ללכת לאיבוד בין מה שעובר עליו לבין מה שקורה לדמות, אבל התיאטרון ללא ספק לימד אותי לחיות".  מראיינת ועורכת: רותי קרןSee omnystudio.com/listener for privacy information.

תו היכר מובחן עובר בין יצירותיה של המלחינה יסמין אבן, אווירה מכושפת חלומית נסוכה על המוזיקה לקולנוע, לתיאטרון, לסרטי תעודה ולשירי ילדים. המוזיקה שרקחה לסרטים על עופרה חזה, זוהר ארגוב, מאיר אריאל ודוד גרוסמן מבקשת להאיר צדדים פנימיים, פחות מוכרים, של הדמויות. כיצד המלודיה, ההרמוניה וכלי הנגינה שנעשים בהם שימושים יוצאי דופן, מעצבים אווירה ותחושה, ותומכים ברעיון של הבמאי ובנרטיב של הסרט או ההצגה. חלק א' מראיינת ועורכת: רותי קרן, קרדיט צילום: עיבוד AI לצילום של אילן בשורSee omnystudio.com/listener for privacy information.

היה היתה צעירה יפיפייה שהופיעה במועדונים עם סינטיסייזר, וניגנה סאונדים אלקטרוניים מיוחדים. המראה הפייתי מחד, אך גם גותי ומכשפי, נשזר עם הקול הענוג הילדי, ועם מצלולים מכושפים, אפלים ומסתוריים. יסמין אבן מלחינה מוזיקה לקולנוע, לתיאטרון, למחול, שירי משוררים, סדרות טלוויזיה, מן מכשפה של צלילים. על המעבר בין המדיומים האומנותיים השונים, השפעתם על הרמוניות, מלודיות וכלי הנגינה, תחת אפיון מוזיקאלי אישי. מראיינת ועורכת: רותי קרן, קרדיט צילום: עיבוד AI לצילום של אילן בשורSee omnystudio.com/listener for privacy information.

קבוצת אומנים מקיימת דיאלוג יצירתי עם בעלי מלאכה מסורתיים שהולכים ונעלמים, בפרוייקט ייחודי בקריית המלאכה. התהליך והתערוכה שבסופו, מאיר את החיבור המנוגד לכאורה, בין חומר לרוח, בין אמנות למלאכה, ולחקירה עמוקה של מהות וחשיבות החומר הפיזי, שבאמצעותו נוצר גם מפגש אנושי יוצא דופן. אוצרת הפרוייקט ושלושה מן האומנים, לוקחים אותנו לבתי המלאכה ולעולם היצרני של "פעם", שמקבל תרגום אומנותי חדש, עכשווי ומפתיע.  מראיינת ועורכת: רותי קרן, קרדיט צילום: יאיר מיוחסSee omnystudio.com/listener for privacy information.

תזמורת סימפונית מונה כמאה נגנים, איש איש וכלי הנגינה שלו, אופיו, אהבותיו גחמותיו ועם זאת, לכל תזמורת מאפיין משלה, שנשען על איכות ועל מנטליות. במקרה שלנו, אפילו על חוצפה ישראלית. נגן טרומבון הבס מיכה דיוויס לוקח אותנו אל הנעשה לפני, אחרי, ובזמן הקונצרטים, בחזרות, להרגלי משמעת לצד מעשי קונדס, עימותים לצד השראה גדולה ממנצחים, אודיציות, שובניזם, היררכיה, אבל גם פירגון, ובעיקר אהבה עצומה לעשיית מוזיקה. מראיינת ועורכת: רותי קרן, קרדיט צילום: ביל ספליקה   חלק א' וחלק ב'See omnystudio.com/listener for privacy information.

נגן טרומבון הבס בפילהרמונית הישראלית, מיכה דיוויס, על ייחודו של כלי הנגינה, על ההופעה בטקס השלום עם מצרים בתזמורת צה"ל, ומשם אל ההתרחשויות הנסתרות מעין הקהל של תזמורת סימפונית. התחרויות, הקנאות, ההערות, וגם החברויות והנגינה ביחד באופן ספונטני בתום הקונצרט. כיצד נקבעת ההיררכיה בתזמורת, ואילו חוויות עוברים הנגנים הישראליים, במסעותיהם להופעות בחו"ל, רגעים מרגשים והרבה אירועים משעשעים ומאד לא מעונבים מראיינת ועורכת: רותי קרן, קרדיט צילום: שי סקיף  See omnystudio.com/listener for privacy information.

"תזמורת סימפונית זה יצור חי. אנשים, שאיפות, אגו, תחרויות, ומעשי קונדס. זה לא פרופסורים שמדברים כל היום על מוזיקה, זה אנשים שמדברים בהפסקה על כדורגל, ממהרים אחרי החזרה לקניות בשוק, מעזים להעיר למנצחים גדולים, תוך כדי אהבה גדולה לעשיית מוזיקה". מיכה דיוויס, נגן טרומבון הבס של הפילהרמונית הישראלית, מכניס אותנו אל ההוויה הנסתרת של תזמורת גדולה. מה באמת קורה כשהנגנים פושטים את החליפות והשמלות החגיגיות. מראיינת ועורכת: רותי קרן, קרדיט צילום: מירי דווידוביץ'  See omnystudio.com/listener for privacy information.

בתנועה מואצת השתלטו ההסכתים על חיינו. כל אחד יכול לפתוח מיקרופון ולדבר ככל העולה על רוחו. בכל רגע נולד הסכת חדש על כל נושא זניח אפשרי. האם זוהי דמוקרטיזציה של דעות, או שמא לרלור ברשת, רידוד השיח, רידוד הידע, וכיצד התופעה משפיעה ישירות על הרגלי קריאה. עודד כרמלי חותר תחת שגעון הפודקאסטים, שהפכו תחליף לרכישת ידע מעמיק וחוויה רגשית מקריאת ספרים, ומצביע על מוסכמות חברתיות המגדירות מחדש מהו אדם תרבותי מראיינת ועורכת: רותי קרן, קרדיט צילום: רוני כספיSee omnystudio.com/listener for privacy information.

'הזיעה של השמש', קראו בני האינקה לזהב. אמנות ההזהבה 'גילדינג'- ציפוי בעלי זהב טהור, משלבת בין מדע לאמנות מסורתית עתיקה, ודורשת הבנה בכימיה ובתולדות האומנות. ארמונות, מקדשים, בתי כנסת, כנסיות, מסגדים, מצופים בעלי זהב דקיקים שמודבקים בטכניקה מיוחדת שצריכה להיות בלתי נראית. אליצ'ה דיאס מזהיבה ומשמרת ארונות קודש עתיקים, שהזהיבה גם את כיסא האפיפיור, מכניסה אותנו בשערי העולם המוזהב הסודי והייחודי מראיינת ועורכת: רותי קרן, קרדיט צילום: אליצ'ה דיאסSee omnystudio.com/listener for privacy information.

מלך המיתרים המפואר-הנבל, הוא מן המרשימים בצורתו הייחודית, במיתריו הארוכים, בגובהו הרב, ובעיקר בצליליו הענוגים. הנבלאית גתית בועזסון פותחת צוהר, בחלקה השני של התכנית, על המנעד הרחב הלא מוכר והלא קונבנציונאלי של הנבל, לא רק צלילים עדינים, קסומים, חלומיים, אלא גם אפשרויות מוסיקאליות לעיבודי יצירות שנכתבו במקור לכלים אחרים, לנגינת ג'אז או מוסיקה אתנית, על הנבל כגורם מרפא וכוחה של המוסיקה בעתות משבר.  מראיינת ועורכת: רותי קרן, קרדיט צילום: גתית בועזסוןSee omnystudio.com/listener for privacy information.

זה אולי כלי הנגינה היחיד שגם הרוח יכולה לפרוט עליו ולהפיק צלילים קסומים ממיתריו, ראשיתו כבר בשנת 3000 לפנה"ס, וגם דוד המלך פרט על הנבל של אז. הוא מכלי הנגינה הגדולים, היפים והמרשימים ביותר, אך למרות צליליו הענוגים העדינים, הוא נחשב כלי קשה ביותר לנגינה. גתית בועזסון נגנית נבל ומנהלת פסטיבל הנבל, מספרת על עבודת השרירים המאומצת, על שינוע של כלי כה גבוה וכבד משקל, ועל בדידותו של הנבל בתוך התזמורת מראיינת ועורכת: רותי קרן, קרדיט צילום: גתית בועזסוןSee omnystudio.com/listener for privacy information.

קרול שוורץ הוא איש של אחורי הקלעים, שיוצא אל האור בזכות הסופר ניצן ויסמן שהופך אותו להטרונים שלו וכותב דרכו את המחברות השחורות שהותיר אחריו, המאפשרות הצצה לעולם עשיר ועדין של סופר מחונן, שלא פרסם מעולם, ושל תהליך הכתיבה הארוך והמייסר: בריאת הסיפור, כתיבה ומחיקה, יצירת הדמויות והיחסים ביניהן, רקימה של עולם בדוי, ליטוש וחיפוש אחר אמת וקול צלול וייחודי, ושל ההוויה של האיש הכותב, הנסתרת מן העין מראיינת ועורכת: רותי קרן, קרדיט תמונה: ניצן ויסמןSee omnystudio.com/listener for privacy information.

קונסטרוקציות מרהיבות בממדי ענק, מנגנונים הנדסיים מורכבים, חומרי גלם בלתי צפויים, מכניקה עדינה עד הפרפר האחרון, תלבושות שהן תפאורות כמעט. בחלק השני המעצבת עדי אנה טלז'ינסקי מספרת גם על עיצוב ההבעות של הדמויות, על התנועה שלהן, על הליהוק והחיבור בין הזמר-למסכה, על דמויות שנגנזו או לא צלחו, על פספוסים, ועל הברקות של הרגע האחרון, על רגעי שבירה בתהליך הארוך הזה, וגם על ההתרגשות ברגע שהתחפושת קמה לחיים מראיינת ועורכת: רותי קרן, קרדיט תמונה: אלה ברקSee omnystudio.com/listener for privacy information.

"מי זאת"? לכאורה כולנו יודעים מי הן כולן, כל המסכות, אבל עדי אנה טלז'ינסקי היא זאת שמעצבת את התחפושות בתכנית 'הזמר במסכה', ולצדה בובנאים, ציירים, קונסטרוקטור, תופרות, סנדלרים, צורפים ואפילו מהנדס מכונות. מתחת לבגדים ולמסכות מסתתרים מאווררים, מסילות ברזל, גלגלי אופניים, חוטי דיג, מתגים, מנועים, מצברים- מוסך שלם. כניסה לעולם אמנותי מרתק ולסיפורי היצירה שמאחורי התחפושות/קונסטרוקציות המרהיבות האלה מראיינת ועורכת: רותי קרן, קרדיט תמונה: אלה ברקSee omnystudio.com/listener for privacy information.

ההתפתחות המואצת של הבינה המלאכותית נושפת בעורפן של  יצירות אמנות שנוצרו בכלים הישנים, וכשרונות ייחודיים של אמנים, ומאיימת לחקות אותם בקלות, במהירות, ואולי אף להצליח "להחליף אותם". אמנים רבים תוהים האם הם עדיין רלוונטים? המאיירת ביאנה זקוטניק עשתה את הדרך מן המכחולים, דרך איור דיגיטלי, ומנסה "לכבוש" גם את מָעוז ה- AI וּלשכלל את כלי היצירה שלה. איך יוצרים ואומנים מגייסים את הבינה המלאכותית, לטובתם. מראיינת ועורכת: רותי קרן,  תמונה: המרואיינת ביאנה זקוטניק בטכניקת AI, יצירה וביצוע: ביאנה זקוטניק  See omnystudio.com/listener for privacy information.

זה לא רק משחק קלפים, אלא עולם תרבותי עם מנהגים, שפה וביטויים, מחוות, ויכולת קריאה והבנה של הבעות פנים בין המשתתפים, לפעמים עולה על קלפים טובים ביד. ניב סופר ורונית חלפון, שחקניות פוקר, מבהירות את פשר ה"פוקר פייס", סודו של ה"בלוף", חשיבותה של שפת הגוף, ההכנות הפיזיות והנפשיות לקראת טורניר, היחסים סביב השולחן, הטיפוסים השונים, והאיזון בין תוקפנות לוויתור על אגו, וגם מקומו האמיתי של המזל במשחק מראיינת ועורכת: רותי קרןSee omnystudio.com/listener for privacy information.

פוקר אינו רק משחק קלפים. למרות אסוציאציות לעולם אפל ולהוויה גברית מובהקת, כניסתן של נשים לתחום, מגלה צדדים אחרים: מחשבה מורכבת, תכנון וסיכון, שפת גוף ו"פוקר פייס", משחק מוחות, סבלנות ושליטה עצמית, קריאה נכונה של התנהגות אנושית, וויתור על אגו, לצד בטחון עצמי. ניב סופר שהקימה את ביה"ס לפוקר לנשים, ורונית חלפון שפרסמה ספר בנושא, מפריכות דעות קדומות וחושפות את משחק הפוקר ככלי עזר להתנהלות בעולם האמיתי מראיינת ועורכת: רותי קרןSee omnystudio.com/listener for privacy information.

בכל ערב בהצגה "מרי סטיוארט" שבתיאטרון הבימה, מוטל לעיני הקהל מטבע שיקבע מי מהשחקניות תגלם את המלכה אליזבת הראשונה, ומי תגלם את המלכה מרי סטיוארט. ליליאן ברטו ומאיה מעוז משחקות לסירוגין את שני התפקידים הראשיים אך עד לרגע נפילת המטבע הן אינן יודעות מי תשחק את מי. משנפל הפור, עליהן להיכנס בתוך דקות לדמות שהוגרלה ולהותיר את האחרת מאחורי הקלעים. כיצד תפקיד כפול משפיע על המשחק הדרמטי שלהן? מראיינת ועורכת: רותי קרן, קרדיט תמונה: חנן אסורSee omnystudio.com/listener for privacy information.

ארגז מסמכים ישן שנרכש במכירה פומבית מוביל למסע בעקבות חמישה ישראלים מהפכנים שסיפורם נשכח כליל; טרוריסט יהודי כושל, רוויזיוניסט רודף קומוניסטים, פנתר שחור למוד אכזבות, פציפיסט חיפאי חדור להט ציוני, ולוחם צדק שהתגייס לטובת הגרועים שבעבריינים. החוקר האספן יניב זך מביא את סיפור חייהם של אנשים שבקשו להיות מתקני עולם, לא ממש הצליחו, ונעלמו בלי להותיר אחריהם חותם מיוחד, אבל מאירים עולם שהיה, ונעלם מראיינת ועורכת: רותי קרן; קרדיט תמונה: באדיבות המשפחהSee omnystudio.com/listener for privacy information.

האם לאומנות יכולת לחולל שינוי, ליצור גשר, לרכך קצוות חדים, לרפא, אפילו חלקית? אמנים יהודים וערבים שהו יחד בתכנית רזידנסי מיוחדת, והתנסו ביצירה ודיאלוג בתקופת משבר, בדקו את הקשר בין ביטוי אמנותי למצב השעה, קשר פוליטי, תגובה רגשית, ואת יכולתה של האמנות להירתם לפעולות מרד ומחאה וגם להתפתחות אישית בניואנסים דקים. היצירה המשותפת אפשרה שיח ותקווה לכוחה של האמנות, תוך כדי בדיקת גבולות ולעיתים חצייה שלהם מראיינת ועורכת: רותי קרן, קרדיט תמונה: יצירה קבוצתית של חברי הרזידנסיSee omnystudio.com/listener for privacy information.

האם אומנות יכולה לטשטש גבולות, הבדלים, טינות ומטענים כבדים של שנים בין עמים ובין אוכלוסיות שונות?-  עשרה אומנים צעירים, יהודים וערבים חיו יחד במשך שלושה חודשים, בתכנית שהייה מיוחדת המבקשת לקרב וליצור שיח באמצעות יצירה אומנותית במרחב חיים משותף. רגד סועאד, אודיה זילבר, סאמר סאלמה ורוני פיקסלר מספרים על האתגרים, ההשפעה על היצירתיות, על ההבדלים התרבותיים ועל החברות שנרקמה כשברקע מלחמה והקצנה חברתית. מראיינת ועורכת: רותי קרןSee omnystudio.com/listener for privacy information.

"זו מיומנות של לשחק עם המוח של הצופה ויש לזה מתכון". מירב שחם מעצבת פתיחים לסדרות הטלוויזיה המוכרות מספרת על התהליך מאחורי "פתיחים" -יצירות בנות דקה בלבד. "זו אשליה. אנחנו שותלים דברים קטנים שגורמים לעין שלנו לקפוץ. מציפים עם מבול דימויים ואסוציאציות שיעוררו רגש. זה קולנוע מקומפרס. מלאכת שילוב של קומפוזיציות, שוטים קצרים, עיצוב, צבע, סאונד, במקצב מדויק. לכל פתיח מתכון אחר, והוא כמעט בלתי נראה. מראיינת ועורכת: רותי קרן, עיצוב: מירב שחםSee omnystudio.com/listener for privacy information.

על מקורותיו ומעלותיו של אי הסדר בתרבות ובאמנות. הקומיקסאית עינת צרפתי (בלאגינסטית מדופלמת)  חושפת את מה שנמצא מתחת לשטיח, מאחורי הספה, בתוך המגירות, באזורים החבויים, שם מתקיימת התרחשות גועשת ויצירתית המכונה: בלאגן. בתקופה של אי סדר מוחלט, נציץ אל האנדרלמוסיה היומיומית במבט משעשע ומפוכח, נתוודע לסוגים השונים של המבולגנים, לתחושת הכשלון מול 'המאורגנים' וגם לכישרונותיהם, המתגלים דווקא בתוך הכאוס. מראיינת ועורכת: רותי קרן, צילום: מתוך ספרה של עינת צרפתי :"יהיה בסדר", איור: עינת צרפתיSee omnystudio.com/listener for privacy information.

סיפור הישרדותן של הגדות פסח עתיקות, מאוירות, מהודרות, מדהים אף יותר מן ההגדות עצמן. דניאל ליפסון מן הספרייה הלאומית, על הטלטלות של הגדות משך מאות שנים (הגדת רוטשילד, הגדת סרייבו, הגדת וולף והגדת גירס) הגדות שניצלו מאסונות, מפרעות, ושרדו גם את השואה, הוחבאו והתגלגלו על פני ארצות אירופה, עד לארה"ב ואף לסין הגיעו. גם על הגדה מזויפת, ועל שוד הגדת פסח, ועל ההגדה הפשוטה שאוצרת בתוכה סיפור אנושי שיש לספרמראיינת ועורכת: רותי קרן, קרדיט תמונה: The National Library of Israel. "Ktiv" Project - אוסף הספרייה הלאומית, פרוייקט "כתיב"See omnystudio.com/listener for privacy information.

כשבע שנים שהה הפסל ארהל'ה בן אריה עם האמנים גיבורי התרבות הפלשתינים ברצועת עזה, ולמד את המלאכות המסורתיות של חרש העץ, חרש הברזל והכדר, בהן לדבריו טמונה תורת הפיסול כולה. הוא מספר על עזה אחרת, על חוף ים צלול, נשים בשמלות פרחוניות, קשרי ידידות משפחתיים חמים וחברות עמוקה שהוא נוצר בלבו למרות שעשרות מחבריו נרצחו ב-7 באוקטובר. הארציות, המגע עם החומר ועם האנשים, הוא החוויה המכוננת שהפכה אותו לאמן מראיינת ועורכת: רותי קרן, קרדיט תמונה: אחד מחברי קיבוץ כרם שלוםSee omnystudio.com/listener for privacy information.

"כל אחד מהדימויים של באך מחזיק רק בחלק מהאמת. גם 'האוונגליסט החמישי' וגם 'המתמטיקאי המופשט' מצנזרים את היסוד האנושי, הדרמטי, הסוער, והפגיע במוזיקה של באך". ד"ר אורי גולומב על השפעתם של הביצועים והפרשנויות הסותרות, דרכן אפשר לחוש את ריבוי הפנים והמורכבות הקלידוסקופית. "הגדולה של באך נעוצה במכלול האלוהי שיש בו אמיתות שונות והכל מהכל, והדחף לפענח את המיתוס רק הופך אותנו מורכבים יותר ואנושיים יותר"מראיינת ועורכת: רותי קרןחלק א'See omnystudio.com/listener for privacy information.

מכנים אותו 'אלוהים', 'שמיימי' או לחליפין 'פיתגורס של המוסיקה', יוהן סבסטיאן באך לא זכה להכרה בחייו אבל ברבות השנים הפך למונומנט. מי היה האיש בשר ודם, ומה בינו כאיש חם מזג, סוער, נוטה לסכסוכים, פדנט חסר פשרות שהיה צריך להיאבק להכרה, להתחנן לשכר הוגן, שישב בבית הסוהר על הפרת חוזה, מה לו ולאלוהים. אורי גולומב מספר על האופן בו נבנה המיתוס מבעד למוסיקה שכתב, וכיצד הביצועים ליצירותיו עצבו את תדמיתו מראיינת ועורכת: רותי קרןחלק ב'See omnystudio.com/listener for privacy information.

איך נראה סיפור המגילה מבעד עיניה של דמות שולית, והאם יש בכך כדי להאיר אותו באור חדש, רלוונטי וחומל, וכיצד מתווכים סיפור שיש בו אלימות רבה ואכזריות גדולה- לילדים. הפרסומאי שני גרשי כתב עם רני בר שגב את מגילת אסתר בגרסה מאויירת ומחורזת באופן תיאטרלי, וכולה מנקודת מבטו של האחראי על הרמון הנשים בארמון המלך אחשוורוש, שבוחר באופציה של שלום והימנעות מנקמה. במקום המן שתלוי על עץ – ילדה מתנדנדת מן העץ מראיינת ועורכת: רותי קרן, קרדיט תמונה: רני בר שגבSee omnystudio.com/listener for privacy information.

"אבן היא חומר פוליטי, ודרכה צריך לאתגר את הציונות מחדש". אוהד כהן, 'ילד פרא' שהתאהב באבנים בגיל צעיר, מבקש להחזיר את המלאכה הקדומה אל השיח הציבורי, ולהנחיל את הקסם הטמון בחומר גלם גס וקשה שמגיעים איתו לעידון מקסימלי- לדורות הבאים. אחרי הכשרה בסיתות קתדרלות בגרמניה, ועם המומחיות לתרגם רגש לאבן, הגיע לכנסיות ולאתרים ארכיאולוגיים בארץ ליצור תחרה מאבן. "אל האבן צריך לבוא כמו לאשה. עדין. רגוע. יציב" מראיינת ועורכת: רותי קרן, קרדיט תמונה: אוהד כהןחלק א'See omnystudio.com/listener for privacy information.

סיתות אבן הוא מן המקצועות הקדמונים בעולם. אוהד כהן, סתת שמתמחה בקתדרלות גותיות, נדד בעולם עד שהתקבל כשולייה לתכנית יוקרתית ללימוד סיתות באבן בקתדרלה קסנטן בגרמניה, שם למד את רזי המקצוע, את שפת הסתתים, את מנהגיהם וגם את הסודות שאסור לספר. הוא סיתת פרחים ותחרות מאבן, כרכובים וצריחונים ואפילו מגן מיוחד לאפיפיור, עד שהפך למומחה. " אבן רכה ומתמסרת יותר ממה שחושבים, צריך לבוא אליה בענווה" מראיינת ועורכת: רותי קרן See omnystudio.com/listener for privacy information.

מלאכת ריפוי כלים היא מסורת עתיקה ביפן, ותפיסת עולם של השלמה עם השבר, עם אי המושלמות, עם פגעי הזמן והמשברים במהלכו. את השבר מאחים בשרף עץ ובלכה יפנית ומעליה זורים אבקת זהב. כך הופך השבר ליפה, ליצירה חדשה שאינה מסתירה או מכחישה את מה שנשבר אלא מדגישה אותו באמצעות אסתטיקה אמנותית. מיהו קטאוקה, אמנית קינצוגי יפנית, כרכה את חייה בישראל, ורואה באמנות ריפוי השברים דרך חיים, במיוחד בתקופת המשבר הנוכחית מראיינת ועורכת: רותי קרן See omnystudio.com/listener for privacy information.

"אני הולך לעצים, אני לא הולך לפסיכולוגים. עצים הם הפסיכולוגים שלי, ואני יודע שכשאני נכנס למקום עם עצים, אחרי שעה אני יוצא בן אדם חדש. לא צריך להאמין לי, כל אחד יכול לנסות את זה בעצמו. עצים הם מורים לחיים". המשורר והסופר פרופ' דרור בורשטיין על החיים הפנימיים הנסתרים של העצים, ועל חשיבותם העצומה לבריאותנו הנפשית. מבט על עצים כיצורים תבוניים חיים, מעבר לשימושיותם היומיומית, ועל הדמיון בין אנשים לעצים מראיינת ועורכת: רותי קרן, קרדיט תמונה: דרור בורשטייןSee omnystudio.com/listener for privacy information.

כדי להפוך ספוג, בד, פרווה, וגם צינורות השקייה ושרשראות של אופניים ליצור כמעט אנושי, נדרשת יד עדינה של מניקוריסטית, ולפעמים של מנתח. הבובנאים עומרי בר-לב ועומרי ניסנבוים מעצבים בובות ענק לתיאטרון, לטלוויזיה ולפרסומות (רד בנד, החתול כראמל, קופיקו, הסוס של בילבי) מספרים איך יוצרים בובה שימושית, קלילה, מאווררת, שמאפשרת למפעיליה לרקוד, לשחק ולשיר כשהם בתוכה, ואיך העיניים הן שהופכות את הבובה לאנושית מראיינת ועורכת: רותי קרן, קרדיט תמונה: שי הנסבSee omnystudio.com/listener for privacy information.

רונית גדיש לשעבר ראשת המזכירות המדעית של האקדמיה ללשון עברית, פותחת צוהר לתוככי האקדמיה, איך מתקבלות מילים חדשות, איך עונים לשאלות והצעות הציבור בנושאים רגישים, איך מגיבים לאירועים ותהליכים חוץ לשוניים, ענייני מגדר, או התייחסות לאירועי 7 באוקטובר, ועד כמה דווקא היא אינה חושבת שאילו החלטות הרות גורל והציבור הוא שמחליט אילו מילים ייכנסו לשיח ואילו לא. ועדיין, העיסוק בשפה ובמכמניה גורם לה להיות מאושרת מראיינת ועורכת: רותי קרן See omnystudio.com/listener for privacy information.

תרגום צמוד מוסיקה לאופרה בעברית, הוא מעשה אמנותי המלהטט בשירות כמה אדונים. מלאכת ההכרעה של משמעויות טקסטואליות בתוך מסגרת מוסיקאלית של זמן, מקצב ומלודיה. פרופ' הרי גולומב נע בין תחומי הספרות, הלשון והתיאטרון לבין עולם המוסיקה ומדגים כיצד מתרגמים אופרות של מוצרט לעברית, הרווחים וההפסדים שיש לנהל לטובת המוסיקה, ההברקות, השנינויות, הכישלונות, והתענוג הגדול בעשייה הזאת שמשרתת בעיקר זמרים חובבים במקלחתמראיינת ועורכת: רותי קרן, קרדיט תמונה: שאול רזניקSee omnystudio.com/listener for privacy information.