מאחורי הקלעים Behind the curtain

השדרנים המיתולוגיים רויטל עמית ומנחם פרי, שבים לאולפן הרדיו לספר על "מאחורי הקלעים" של 40 שנות שידור בקול ישראל. על האהבה לרדיו מילדות, הקשר האישי שנוצר עם מאזינים, על הקריטריונים המחמירים של עברית נכונה והיגוי מדוקדק, על מעברי סגנון בין ממלכתי רציני לקליל ומשוחרר, על תקלות והפתעות בשידור חי, וגם על ההשתובבות הפרועה מול המיקרופון שהיתה נהוגה אי אז ועל קסמו הנצחי של הרדיו, והסודות מאחורי המיקרופון מראיינת ועורכת: רותי קרןSee omnystudio.com/listener for privacy information.

עמנואל הלפרין ודוד ויצטום חוזרים אל תור הזהב של חדשות החוץ ותכניות הלילה ברשות השידור. ההתאמה הנדרשת של המתרחש מחוץ למדינה, לתחומי העניין וההזדהות של הקהל הישראלי, רגעי התלבטות האם לשדר או לא, האם לנקוט עמדה ואיך להבליע אותה במרומז, מאיזו זווית להציג את העובדות, כמו גם היכולת לחזות אירועים גדולים בעולם מראש. חוויות מטלטלות ומרגשות במהלך העבודה העיתונאית, והנופך החדש שהביאו לתחום התרבות בטלוויזיה מראיינת ועורכת: רותי קרן See omnystudio.com/listener for privacy information.

כינו אותם: "הויצטומים", דוד ויצטום ועמנואל הלפרין, עיתונאי רשות השידור שעסקו בתרבות ועיתונות חוץ. בראיון מיוחד הם חוזרים לרגעים הגדולים: נפילת חומת ברלין, מבצע אנטבה, הפצצת הכור בעיראק, ההכרעות וההתלבטויות של דיווחי חדשות אז. בתוכניותיהם החדשניות ביקשו להרחיב את הדעת ואת המבט אל העולם, וכעת הם חושפים את סודות העיתונות המשודרת מסוף שנות הששים ועד ימינו, מאחורי המיקרופון ומאחורי המצלמה מראיינת ועורכת: רותי קרןSee omnystudio.com/listener for privacy information.

"ליצני חצר שינו עולמות", לדבר ליצן המחאה אלדד פריבס שביקש לרוץ לכנסת עם מפלגת "לצ", ומאפשר הצצה אל הקשר בין הליצן לשליט והיכולת הבלעדית לומר לו אמת. על השפעתם המכרעת של ליצנים פוליטיים בעולם, והאם גם כאן בארץ כדאי שיהיה "שוטה" לרה"מ? על הסיכון המקצועי, אזהרות המשטרה, והסיבולת הרגשית והפיזית במפגש עם אנשים במצבי קיצון שמתרגרים אותם. תפקיד תובעני שדורש עיניים פקוחות לקהל, ולב פתוח לאהבה. מראיינת ועורכת: רותי קרן, קרדיט צילום: איריס נשרSee omnystudio.com/listener for privacy information.

הוא שימש ליצן חצר בחתונה בבית רה"מ הרוסי, נמלט במרדף שוטרים וליצנים בפריז, היה נזיר בסין, וליצן רחוב בברצלונה, ובהפגנות המחאה בישראל הוא מנסה באמצעות ליצנות פרובוקטיבית לפרק מצבי קיצון ואלימות בין כוחות הבטחון לקהל המוחים. "כשצוחקים, לא זורקים אבנים" הוא מסביר ומספר על דמות השוטה וליצן החצר בהיסטוריה, בתרבות, כגורם בעל השפעה על שלטון, על המון, ועל אמנות שמתהווה בכל רגע כאן ועכשיו, בתרבויות שונות מראיינת ועורכת: רותי קרן, קרדיט צילום: דור קדמיSee omnystudio.com/listener for privacy information.

שיטוט רדיופוני עם אוצרת הגן הבוטני הראשון בארץ, מורן פלג מאפשרת היכרות עם היסטוריה של עצים שנטעו לפני מאה שנה, חלקם נכחדו, חלקם עדיין נישאים במלוא תפארתם. היא מכירה אישית כל עץ ועץ, למעט שניים שטרם זוהו, ומספרת על העץ המשוגע, על העץ המרושע (עץ הברזל) על הארז של קראוזה הוגה הגן, וכמובן על הפיקוס הבנגלי שהצמיח מגזע אחד חורשה שלמה של עצים צאצאים. פלא עוצר נשימה. על אוצרות מוזיאון חי, ואי ירוק של שלווה מראיינת ועורכת: רותי קרן, קרדיט צילום: מורן פלגSee omnystudio.com/listener for privacy information.

"בני אדם כבר לא ניתן להציל, אבל יצירות אומנות כן. אפשר", כותב האספן קרל שוורץ לחבר, ומצליח להבריח אלפי יצירות אמנות במהלך מלחה"ע ה-2 מאירופה לארץ. אוסף נדיר זה הופך לתשתית האמנותית של מוזיאון ת"א ומוצג בתערוכה "שנת אפס". האוצרת נועה רוזנברג חושפת את סיפור ההצלה ואת סיפורם של הציורים ושל האמנים (שחלקם נספו) ומאירה את התהליך הייחודי של העברת יצירות אמנות היום, וההיערכות בתקופת מלחמה להטמנתן בכספות. מראיינת ועורכת: רותי קרן, קרדיט צילום: אלעד שריגSee omnystudio.com/listener for privacy information.

שיטות העבודה של הבמאי יוסי יזרעאלי עם שחקנים, שנויות במחלוקת. "הוא מדבר אל החלומות שלי" מחד, ועד: "הערב מככב הבמאי" מנגד. ניתוח הפעולה של הדמות, סיבת החירום שלה, וחקירת הארכיטקטורה של המחזה נדמות לרגעים כמעשה אנליטי, "זה מקצוע מסובך ביותר", הוא מסביר ופותח צוהר לחריגות, לעיקשות, לחיפוש ולשאלות: 'למה זה?' ולא- 'ככה זה!' על הבדידות, החרטות, והילד ההוא, שעדיין רוקם חלומות בתיאטרון גם בגיל 87.  מראיינת ועורכת: רותי קרן, קרדיט צילום: שרון לרנרSee omnystudio.com/listener for privacy information.

60 שנה מלאו להצגה האלמותית "עוץ לי גוץ לי", ומי שאחראי על הכישוף התיאטרלי הזה הוא הבמאי פרופ' יוסי יזרעאלי. בראיון מיוחד על מלאכת הבימוי: "תיאטרון זה עולם אחר שאפשר לגור בו שעתיים, בעצם כל הצגה, זה התכנסנו הערב כדי לומר את מה שהתאפקנו כל הזמן שלא לומר. תיאטרון אינו בדיה. הוא יותר אמיתי מהאמת, ואם הייתי יודע מה זה תיאטרון, לא הייתי עובד בו יום אחד! אצלי תיאטרון זה לא ככה זה! אלא למה זה??"  מראיינת ועורכת: רותי קרן, קרדיט צילום: ישראל הרמתיSee omnystudio.com/listener for privacy information.

"לפעמים לא בא לי, אבל כשאני עולה על הבמה- בא לי!" – השחקנית ליא קניג חוגגת 96 ומכניסה אותנו אל מאחורי הקלעים של מלאכת המשחק: על הזיקנה ומגבלותיה, על עיצוב תפקידי עבר גדולים, על כשלון ואכזבה, על האנרגיה והכוחות שצריכה שחקנית בגילה כדי להופיע מדי ערב בתיאטרון, וגם על המעבר בחזרה מן הבמה אל אחורי הקלעים, אל החיים, כשבשוך מחיאות הכפיים ואהבת הקהל, נותרת בדידות גדולה מראיינת ועורכת: רותי קרן, קרדיט צילום: שרון לרנר חלק א'See omnystudio.com/listener for privacy information.

ליא קניג (96) מופיעה מדי ערב על הבמה כבר 80 שנה. בשיחה אישית בביתה היא מספרת איך למרות מגבלות הזיקנה היא מגייסת אנרגיות וכריזמה, כדי להגיע לקהל גם בשורות האחרונות בתיאטרון. אילו תכונות ועבודה נדרשות משחקנית כדי להשתנות בכל דמות מחדש, ואיך נעשה המעבר בין "החיים" לבמה. "שחקן צריך לשמור על הנרווים שלו, ולא ללכת לאיבוד בין מה שעובר עליו לבין מה שקורה לדמות, אבל התיאטרון ללא ספק לימד אותי לחיות".  מראיינת ועורכת: רותי קרןSee omnystudio.com/listener for privacy information.

תו היכר מובחן עובר בין יצירותיה של המלחינה יסמין אבן, אווירה מכושפת חלומית נסוכה על המוזיקה לקולנוע, לתיאטרון, לסרטי תעודה ולשירי ילדים. המוזיקה שרקחה לסרטים על עופרה חזה, זוהר ארגוב, מאיר אריאל ודוד גרוסמן מבקשת להאיר צדדים פנימיים, פחות מוכרים, של הדמויות. כיצד המלודיה, ההרמוניה וכלי הנגינה שנעשים בהם שימושים יוצאי דופן, מעצבים אווירה ותחושה, ותומכים ברעיון של הבמאי ובנרטיב של הסרט או ההצגה. חלק א' מראיינת ועורכת: רותי קרן, קרדיט צילום: עיבוד AI לצילום של אילן בשורSee omnystudio.com/listener for privacy information.

היה היתה צעירה יפיפייה שהופיעה במועדונים עם סינטיסייזר, וניגנה סאונדים אלקטרוניים מיוחדים. המראה הפייתי מחד, אך גם גותי ומכשפי, נשזר עם הקול הענוג הילדי, ועם מצלולים מכושפים, אפלים ומסתוריים. יסמין אבן מלחינה מוזיקה לקולנוע, לתיאטרון, למחול, שירי משוררים, סדרות טלוויזיה, מן מכשפה של צלילים. על המעבר בין המדיומים האומנותיים השונים, השפעתם על הרמוניות, מלודיות וכלי הנגינה, תחת אפיון מוזיקאלי אישי. מראיינת ועורכת: רותי קרן, קרדיט צילום: עיבוד AI לצילום של אילן בשורSee omnystudio.com/listener for privacy information.

קבוצת אומנים מקיימת דיאלוג יצירתי עם בעלי מלאכה מסורתיים שהולכים ונעלמים, בפרוייקט ייחודי בקריית המלאכה. התהליך והתערוכה שבסופו, מאיר את החיבור המנוגד לכאורה, בין חומר לרוח, בין אמנות למלאכה, ולחקירה עמוקה של מהות וחשיבות החומר הפיזי, שבאמצעותו נוצר גם מפגש אנושי יוצא דופן. אוצרת הפרוייקט ושלושה מן האומנים, לוקחים אותנו לבתי המלאכה ולעולם היצרני של "פעם", שמקבל תרגום אומנותי חדש, עכשווי ומפתיע.  מראיינת ועורכת: רותי קרן, קרדיט צילום: יאיר מיוחסSee omnystudio.com/listener for privacy information.

תזמורת סימפונית מונה כמאה נגנים, איש איש וכלי הנגינה שלו, אופיו, אהבותיו גחמותיו ועם זאת, לכל תזמורת מאפיין משלה, שנשען על איכות ועל מנטליות. במקרה שלנו, אפילו על חוצפה ישראלית. נגן טרומבון הבס מיכה דיוויס לוקח אותנו אל הנעשה לפני, אחרי, ובזמן הקונצרטים, בחזרות, להרגלי משמעת לצד מעשי קונדס, עימותים לצד השראה גדולה ממנצחים, אודיציות, שובניזם, היררכיה, אבל גם פירגון, ובעיקר אהבה עצומה לעשיית מוזיקה. מראיינת ועורכת: רותי קרן, קרדיט צילום: ביל ספליקה   חלק א' וחלק ב'See omnystudio.com/listener for privacy information.