אינווסטור 360 לייב

נשמח אם תפרגנו לנו ותצביעו ל״השקעות למתחילים״ בגיקטיים בקטגוריית כלכלה - https://www.geektime.co.il/israel-top-best-podcasts-of-2021-vote/ המגמות הלוהטות בעולם הקריפטו - עם יוני אופיר ויואב מור מקרן הגידור "פינובה" השבוע אירחנו לוובינר מיוחד, את יוני אופיר ויואב מור מקרן ההשקעות 'פינובה', המשקיעה בעולמות הקריפטו. השיחה היתה קצבית ועמוסה במידע חדש ומרתק. אנחנו מאוד ממליצים לכם ולכן לצפות בהקלטה המלאה של הוובינר כאן למעלה. התחלנו את השיחה עם הסבר על בלוקצ'יין – טכנולוגיית הליבה של ביטקוין, אית'ריום ושאר 15 אלף מטבעות הקריפטו הקיימים. הבנו איך המטבעות האלו בנויים בדגש על BTC, ושמענו על תהליך הכרייה (mining) של מטבעות חדשים. יוני ויואב גם הציגו את נקודות החוזק של הביטקוין ואת הבעיות שהוא פותר: עמידות גבוהה לפריצות. עד היום אף האקר, כולל של גופי מודיעין, לא הצליח לפרוץ, לזייף או לשנות מידע על-גבי בלוקצ'יין, וזה לא בגלל שלא ניסו… מטבע מבוזר. ל – BTC אין יו"ר, מנכ"ל, או דירקטוריון שיכולים להחליט מחר בבוקר שהם משנה את החוקים. אין ארועי בקדייטינג – שינוי רטרואקטיבי של מועד הענקת אופציות למניות, אין 'הזאב מוול-סטריט' (אבל יש לוויתנים), ועוד ועוד. דיפלציוני – ביטקוין תוכנן ונוצר עם כמות מוגבלת וידועה מראש של 21 מיליון מטבעות – BTC, כאשר מתוכם, כמעט- 19 מיליון כבר נוצרו. יתר המטבעות ישוחררו לשוק בתהליך הדרגתי ארוך שיימשך עמוק לתוך המאה ה- 22. בעלות על הכסף. כשאנחנו מחזיקים ביטקוין, הוא שלנו, שמור בארנק קריפטו, המשמש כ- כספת דיגיטלית מאובטחת, שרק אנחנו יודעים את הקוד שלה. נושא השיחה הבא שלנו היה תהליך הצמיחה האימתני של יקום הקריפטו, במיוחד בשנתיים האחרונות – כאשר מנועי האימוץ המרכזיים הם: מעל 80 מיליון בני דור המילניאלס (בארה"ב לבדה), שאיבדו אמון ו/או עניין במערכת הפיננסית המסורתית, במיוחד על רקע משבר הסאב-פריים ב- 2008. מדובר בדור שחווה את העולם דרך משקפיים ומסכים דיגיטליים, שבעתיד יהיו גם ב- 3D, ומבחינתו ביטקוין הוא חלק טבעי בנוף הפיננסי. מנוע הצמיחה הנוסף הוא כמובן הכסף הגדול והאימוץ המוסדי. לתהליך הזה יש מספר אינדיקטורים, ביניהם אפשר להזכיר את: האישור של ה- SEC לגופים פיננסיים אמריקאים, להציע שירותי בנקאות למטבעות קריפטו. פידליטי, ג'י.פי מורגן,ובנקים מובילים נוספים מגדילים את היקפי הגיוס וההכשרה של צוותים מקצועיים, ומקימים טריידינג-דסק ייעודיים לקריפטו. קבלה של מטבעות קריפטו כאמצעי תשלום מצד פייפאל, ויזה, AT&T, סטארבאקס, טוויטר, טסלה (חלקית) ועוד. אל-סלוודור הפכה למדינה הראשונה בעולם שאימצה את BTC כמטבע רשמי. על הקו מתחממות מדינות נוספות, ברזיל וצ'ילה לדוגמא. בהמשך ישיר לכך, דיברנו על תמונת המצב הרגולטורית בעיקר בסין וארה"ב. הסיבה שסין אסרה על החזקה ומסחר של מטבעות קריפטו היא פשוטה – הסינים נמצאים בשלבים מתקדמים של הנפקת יואן דיגיטלי והם רוצים לחסל את התחרות. מעבר לכך, יציאתה של סין מהמשחק העבירה את מרכז הכובד של חוות הכרייה (כמעט 80% מהן פעלו בסין) למקומות יותר דמוקרטיים, מפוקחים ו- 'ירוקים', וזה מצוין. בארה"ב לעומת זאת, הקונגרס וכל הגופים הרגולטוריים הרלוונטים, מתקדמים במרץ לקראת חקיקה, פיקוח והסדרה של כללי משחק ברורים, תהליך שקהילת הקריפטו מחכה לו שנים. כמובן, התייחסנו גם למטבעות דיגיטליים מדינתיים, כמו היואן שהוזכר ועל ההזדמנויות והסכנות שהם יוצרים. אפרופו רגולציה, בישראל, כרגיל, היזמים טסים קדימה עם פרויקטים מדהימים, אבל החקיקה לא ברורה והמחוקקים עוד לא באירוע. בהמשך הכרנו את אית'ריום (ETH) וסולנה (SOL), שני השחקנים הגדולים של תחום החוזים החכמים (smart contracts). הבום הגדול ששני הפרויקטים האלו (וגם אחרים)יצרו, הוא הפיכה של בלוקצ'יין מטכנולוגיה בסיסית המשמשת רק לתשלומים, למשהו שאפשר לעשות איתו הרבה יותר דברים, כמו DE-FI ו- NFT. בהקשר הזה, דיברנו גם על פתרונות שכבה שניה (layer 2) כמו פוליגון (MATIC) – שהם רשתות משנה המתחברות לרשת האם ועוזרת לה לעבד ולסלוק עסקאות במהירות גבוהה יותר. למי שפחות בקיא במושגים: מאחורי תחום Decentralized Finance) DE-FI -בנקאות מבוזרת) מתפתחת מערכת שלמה של בנקאות אלטרנטיבית, המציעה את כל שירותי הבנקאות המסורתיים, בנוסף על מכשירים פיננסיים מתוחכמים שהבנק 'הרגיל' שלנו לא מסוגל ו/או לא רוצה לתת. המושג NFT (מטבע שאינו ניתן להחלפה – non fungible token) הוא גירסה דיגיטלית של אובייקט כלשהו, ​​כמו יצירת אמנות, המאפשרת ליוצרי תוכן דיגיטלי להוכיח שהם הבעלים של הגרסה הרשמית של האובייקט הזה, ולגבות תשלום תמורת השימוש שנעשה בו. לקראת סיום, יוני ויואב חלקו איתנו מספר עצות ותובנות חכמות לגבי התהליך שאנחנו המשקיעים, צריכים לעשות, לקראת החלטה על כניסה לתחום הקריפטו: להכין שיעורי בית, ללכת על הפרויקטים הגדולים שכבר עשו דרך והוכיחו את עצמם, לעשות את זה בהדרגה, להשקיע רק סכום שאנחנו יכולים להרשות לעצמנו להפסיד, ובעיקר -להיות סבלניים ולהסתכל מעבר לטווח הקרוב, אל מה שמעבר להר. זאת הדרך להתגבר על התנודתיות החדה שמאפיינת את שוק הקריפטו. העולם התחיל בביטקוין אבל הוא מתפתח להרבה כיוונים יותר מעניינים. זה תחום חדש ומעניין שיהיה חלק מהשנים שלנו בעתיד. זה לא מאוחר להיכנס ויש עוד הרבה יהלומים לגלות. לבסוף, סיכמנו שנקיים בקרוב וובינר נוסף, שכנראה יעלה לרשת כ- NFT… זה המקום להגיד תודה רבה ליוני ויואב ולכל מי שצפה בנו אתמול. אם פספסתם, הקלטה של הוובינר המלא מחכה לכם כאן למעלה. להתראות בקרוב!

תחום תעשיית השבבים עם שחר כהן, שותף מנהל ב Lucid-Captial

הרכבת הקלה, כביש 6, נמל אשדוד ונמל חיפה החדשים. כיצד ניתן להשקיע בעולם התשתיות עם רו״ח צביקה חלמיש לשעבר סגן החשב הכללי במשרד האוצר

תחום הפארמה אינו פשוט לניתוח. הוא מאופיין בריבוי שחקנים, והרבה מאוד אפשרויות. אך יחד עם זאת, כן ניתן למצוא מאפיינים קשיחים שיעזרו לנו לנווט בתוך העולם הזה, ולבחון את הסיכונים והסיכויים של חברות להצליח, ושלנו כמשקיעים לסמן את המקומות ונק׳ הציון המשמעותיים. לשמחתנו, אמש אירחנו את פרופ׳ רוטשטיין שמגיע גם עם נסיון עשיר בצד המפתח, קרי, בתי החולים ומעבדות המחקר שעובדות כל הזמן על פיתוחים וחידושים, והן מצד הקניין שמנהל מו״מ מול חברות הפארמה הגדולות, מתוקף תפקידו כיו״ר ועדת סל התרופות. והנסיון הזה בהחלט הורגש במהלך השידור, כאשר תרם לנו מנסיונו הרב כדי שנוכל להבין טוב יותר, איך העולם הזה עובד, מה החברות הגדולות בתחום מחפשות, ואיפה השלבים הקריטים שחשובים למשקיעים. לא פחות מעניין, היה החלק של רשף סויסה בראיון, שהגיע כיזם לתחום בו אין לו נסיון וידע, אך בעזרת חושים מחודדים, ורצון ללמוד לעומק, הבין כיצד התחום הזה בנוי, ואיך כמשקיע ויזם הוא בוחן את הסיכון והסיכוי שלו כמי שרוצה להפוך לשחקן משמעותי בתחום. כך למשל למדנו על ארבעת האלמנטים המכריעים עליהם מבוסס כל פיתוח חדש: פתרון יעיל וטוב יותר ממה שהיה קיים (אם היה קיים בכלל) בטיחות - האם התרופה לא מסכנת הדירות - האם ניתן להגיע שוב ושוב לאותן תוצאות ולייצר בקנה מידה גדול והיכולת לרשום פטנט - אם אין פטנט, אז אין היתכנות מסחרית, ולכן אף חברת תרופות גדולה לא תשקיע אלו למעשה היסודות עליהם נשען כל פיתוח בתחום הפארמה.. ומכאן, האפשרויות הן כמעט בלתי מוגבלות. בין לבין למדנו על שני סוגים עיקריים של תרופות, (טיפול במקור לעומת תסמינים) על המסלול הרגולטורי שיש לעבור עד לקבלת האישור המיוחל, ועל שלב ה- ׳first in human׳ שזה בד״כ הרגע בו הכסף הגדול מתחיל לגלות עניין.. על אסטרטגיות חדירה שונות שחברות משתמשות בהן כדי להגיע כמה שיותר מהר לשווקים שמעניינים אותן (למשל תחום האסתטיקה) על ההבדלים בנכסי הקניין של החברות, ועוד שאלות רבות ונושאים מגוונים שעלו במהלך השיחה הקולחת שערכנו עם שני האורחים המיוחדים שלנו.

הפרק היום על השקעות בסין, והאג׳נדה הסינית שעומדת מאחורי פעולות הממשל בשנה האחרונה. במסגרת השידור נארח את יובל וינרב, מייסד שותף ב- ומגיש הפודקאסט להבין את סין. (פודקסט חדש של רשת אינווסטור 360) ליובל נסיון רב בפעילות יזמית ועסקית בסין, ויחד איתו ננסה לפענח, ולרדת לעומקן של כוונות הממשל הסיני, בפעולות שעשה בשנה האחרונה, שלרבים מהמשקיעים במערב, נראים מעט תמוהים, בלשון המעטה. נתייחס ללסיפור עליבאבא, ג׳ק מא, וקבוצת אנט שנרחיב עליו הערב, והזכרתי במילה את נושא חברות הלימודי אונליין, שנכווו קשות מהצהרת הממשל לחייב את כל העוסקים בדבר להפוך למלכ״ר. אלו באמת הסיפורים שתפסו יותר כותרות, אבל הם בהחלט לא היו היחידים... רק לפני כמה ימים שמענו על דרישת הממשל ש-דידי (ה- אובר הסינית) תימחק מהמסחר בארה״ב, וזאת לאחר, שממש כמה ימים לאחר שהחברה הונפקה בחודש יוני האחרון, (הנפקה שהייתה הגדולה ביותר של חברה סינית מאז עליבאבא) פתח נגדה הממשל בחקירה, ודרש להסיר את מוצרי החברה מחנויות האפליקציה, בטענה שהיא אוגרת מידע אישי על המשתמשים,. ככל הנראה הצעד הזה, יחד עם זה של הימים האחרונים, נובעים מחשש של הסינים שההנפקה בארה״ב, תעניק כוח השפעה גדול מידי לאמריקאים על חברה שמשרתת עשרות מילוני סינים מידי יום. הארוע הזה מתקשר ישירות למלחמת הסחר של הסינים מול ארה״ב, כאשר חלק ממנו זה המאבק סביב הדרישות של האמריקאים מחברות סיניות שמעוניינות להיסחר בארה״ב, והאיסור שלהם למכור מוצרים של חברת הוואווי. כך שגם בגזרה הזו לא חסרו סיפורים וכותרות בשנה האחרונה... ועוד לא הזכרנו את סיפור אווברגרנד, הסיפור הגדול של השבועות האחרונים - ענקית הנדל״ן שנמצאת כפסע לפני פשיטת רגל, שעלולה להרעיד את כל ענף הנדל״ן בסין, וזה כבר יכול להוביל לכדור שלג דורסני שיפגע בכל הכלכלה הסינית.. בקיצור, שנה לא חיובית במיוחד עברה על הסין, לפחות לא בעיניים שלנו כמשקיעים זרים, וזה גם בא לידי ביטוי בביצועי השוק הסיני, שנמצא בטריטוריה שלילית בשנה האחרונה כאשר רוב שווקי העולם חוו שנה דו ספרתית מרשימה עד כה.. אם נסקור את כל הסיפורים שציינתי פה, עליהם נרחיב הערב יחד עם יובל, נראה שלפחות חלק מהם נוצרו עקב פעולות מכוונת של הממשל, וזה משאיר את המשקיעים קצת מבולבלים, ומעלה לא מעט שאלות ותהיות..

איך להשתמש בהר הביטוח ובמסלקה הפנסיונית למבצע המסלקות הגדול והגשת בקשה להפקת דוח מסלקה פנסיונית: https://bit.ly/3z5Q0tx

אנחנו שומעים על ההנפקות של החברות הישראליות בבורסה האמריקאית, קוראים על סיפורי ההצלחה המרגשים ואת הברכות על השלטים באיילון, אבל כיצד ניתן להשקיע בחברות הישראליות לפני שהן מונפקות בארה״ב? יוחאי זייד, מנכ״ל שותפות המו״פ ביג טק 50 עושה לנו סדר בשלבי החיים של סטארטאפ בישראל מתי בדיוק מתחילות החברות לגייס, מה ההבדלים המהותיים בין השלבים, הן מבחינת הסכומים והן מבחינת השחקנים שמעמידים את הכסף. וכמובן שנתייחס לשאלות, מתי המשקיעים יכולים להתחיל לחשוב על החזר השקעה ואילו אפשרויות פתוחות בפני מי שמעוניין להשקיע בחברות ההיטק לפני ההנפקה

האם הפד יעלה את הריבית? האם תהיה אינפליצה ואיזו מהפכה יצרו מחירי ההיוון הנמוכים?דוח מצב לחודש אוגוסט 2021, ומה הן התובנות לאחר ארבעה וובינרים עם הכלכלנים הראשיים בישראל

דל״ן למגורים, הייטק והשקל ואיך הכל קשור אחד בשני.

לינק לפודקאסט - https://investor360.transistor.fm/ לינק לוידאו - shorturl.at/aeCT4 טקסט: האם הציפיות להעלאת הריבית מופרכות? ובאילו תחומים ניתן לראות את סימני האינפלציה? הכלכלן הראשי של הפניקס אמיר כהנוביץ׳ ומנהל ההשקעות הראשי ומשנה למנכ״ל חגי שרייבר בשיחה עם אורן ועומר על הסימנים החיובים והמדאיגים בשווקים וגם על האיחוד עם הלמן אלדובי

מארחים את יוטב קוסטיקה - הכלכלן הראשי של בית ההשקעות ״מור״ את תחילת השיחה עם יוטב הקדשנו כדי ללמוד קצת יותר על הרקע המקצועי ותחילת הדרך שלו לפני כעשור במור כאחד העובדים הראשונים, כאשר ההתקדמות האישית שלו השתלבה בתהליך הצמיחה של גוף צעיר ודינמי שהפך בשנים האחרונות לאחד המוסדיים המובילים בישראל. מכאן המשכנו לדבר על תמונת המאקרו בשווקים, ועל הגורמים שלדעת יוטב יתמכו בצריכה מוגברת בשנה שנתיים הקרובות, ובשאלת זמניות האינפלציה והגורמים הדיפלציונים שנתמכים ע״י היעילות הטכנולוגיות והנגישות שהיא מאפשרת לאינדבידואלים להשתתף בשוק הגלובלי. אחרי החלק הפותח עברנו לנושאים העיקריים שלנו – יחסי הכוחות המשתנים בעולם הריטייל. מהנתונים שיוטב הציג לנו, עולה תמונה מאוד ברורה של התחזקות מותגי העל מצד אחד, יחד עם עלייה בביקוש לביגוד ספורטיבי, אך מצד שני, כל שכבת הביניים של מותגי הביגוד המובילים נמחקת כמעט לגמרי לטובת רשתות הדיסקאונט ומפלצות האונליין שמאפשרות חווית קנייה מושכת יותר ויחס אטרקטיבי יותר של value for money. כדוגמה ראינו את חברת GAP על מותגיה השונים שדווקא הצליחה לשרוד את הקורונה ולהתחזק, ע״י ניצול התקופה להתייעלות שבאה לידי ביטוי בסגירת חנויות, ומעבר מסיבי לאונליין. (כשיש מגיפה והגבלות, יותר קל לסגור חנויות ולפטר עובדים..) לעומת זאת, היו מותגים אחרים שפחות הצליחו, ומכאן הדיון שלנו גלש לניתוח יחסי הכוחות בין חנויות הכלבו הגדולות בעלות העבר המפואר, דוגמת מייסיס, ג׳י סי פני, וכד׳ לרשתות הדיסקאונט כמו טי ג׳י מקס, מרשל ועוד.. מהנתונים שיוטב הציג לנו אין ספק שהקרב הזה הוכרע וקהל הצרכנים הצביע ברגליים. הקרב הזה שהוכרע למעשה גם שינה את תמהיל החנויות שאנו מכירים מהקניונים הגדולים. אם בעבר נשענו הקניונים על חנויות הכלבו הגדולות כשוכר עוגן שתופס נפח גדול וגם אחראי על חלק ניכר מהטראפיק, הרי שכעת, הן מחפשות שוכרים אחרים ואטרקציות שונות כדי לגרום לנו להמשיך להגיע לקניון, ולשינויים הללו יש השלכות.. סקירה וניתוח של התחומים המענינים בשוק הנדל״ן הסחיר (קרנות הריט) מכאן, ובאופן טבעי הדיון שלנו גלש לתחום קרנות הריט המסחריות – בעלות הקניונים הגדולים, בעיקר MAC ו- SPG ומשם המשכנו לאפיקים נוספים כמו חוות שרתים, תחום הבריאות ובתי האבות, לוגיסטיקה ותשתיות, וגם ניתוח מעניין של יוטב לתחום הבא שימשוך כסף גדול של מוסדיים ויגרור עלייה משמעותית במחירי הנכסים. לקראת סיום, דיברנו גם קצת על טוויטר שהפכה להיות פלטפורמה מאוד מרתקתבתחום הפיננסים, שעוזרת להנגיש מידע וידע בצורה מעמיקה, ומאפשרת למשקיעים להיחשף לתכנים של דמויות בכירות כמו יוטב בעצמו, וזו הזדמנות להזמין אתכם לעקוב אחרי יוטב בטוויטר ולהנות מהתכנים שהוא מעלה (וגם להתחיל לעקוב אחרי החשבון שלנו) וממש לקראת סיום העלנו אנקדוטה מעניינת (שלא כולם מכירים) על הקריירה הקודמת של יוטב בתור כדורסלן מקצועי שגם היה חלק מקבוצת הפועל חולון שזכתה בגביע המדינה בכדורסל ודיברנו איתו על הנק׳ המקבילות בין ספורט מקצועני ועולם ההשקעות, גם מהבחינה המנטלית. כל מה שציינתי כאן זה ממש רק על קצה המזלג מתוך שיחה מעמיקה וקולחת עם איש השקעות מרתק ויסודי, ואני ממליץ בחום לצפות בהקלטה המלאה או להאזין לפודקסט. אני רוצה להודות ליוטב על הזמן,והנכונות לחלוק איתנו לא מעט נתונים מעניינים ותובנות מסקרנות על מצב השווקים והכלכלה באופן כללי, וגם על מס׳ תחומים שניתחנו באופן ספיציפי, ואני בטוח שנזמין אותו לשוב אלינו מתישהו בעתיד בקרוב.

אביב אורן - סמנכ"ל פיתוח עסקי וחדשנות בארגון GFI Israel (Good Food Institute). ובני נופך - יזם ומשקיע פוד-טק ישראל עתיד תעשיית הפוד-טק הטכנולוגיות פורצות הדרך והזדמנויות ההשקעה המעניינות עתיד תעשיית המזון - התעשייה הגדולה בעולם - בדגש על תחום הפוד-טק וההזדמנויות הגדולות שתעשייה זו מציבה בפני המשקיעים

בניתוח התנהגויות וקבלת החלטות בשוק. בחלק הזה נתעכב על כמה מהאלמנטים הפסיכולוגיים שמשפיעים על קבלת החלטות, ונגלה מה אפשר ללמוד מטניס, כדורגל ומסעות בצבא, על הדרך בה אנו כמשקיעים יכולים לשפר את קבלת ההחלטות שלנו. החלק הזה יהיה מסקרן ומפתיע במיוחד באילו מצבים יש לנו, כמשקיעים הטיות בלתי מודעות? מתי ההטיות האלו גורמות לנו להפסדים בהשקעה? כולם מבינים ומודעים לכך שלפסיכולוגיה יש משקל סגולי מאוד קריטי בהשקעות, ועדיין, רבים יקדישו זמן ומשאבים כדי ללמוד איך לנתח מניות, להתמקצע בשיטות סינון ואיתור, ואפילו לנתח גרפים ותבניות. אך מעט מאוד משקיעים יקדישו זמן ללימוד כלים פסיכולוגים ומנטליים כדי לחזק את יכולתם כמשקיעים. זה נכון שככל שהידע עמוק יותר, והנסיון רב יותר, כך גם הצד המנטלי משתפר. ועדיי, כבני אדם, אנו נוטים להתנהגויות שונות במצבים שונים, בכל תחומי החיים, וספיציפית בשוק ההון. כצעד ראשון, חשוב להכיר ולזהות את ההטיות שמשפיעות על התנהגות של בני אדם, ואיך הן מובילות להחלטות בשוק ההון. זה בדיוק מה שנעשה בפודקאסט של היום. כדי לקיים את הדיון בנושא ביקשנו מאלעד יעל - סמנכ״ל השקעות של אינווסטור 360 שיצטרף אלינו לראיון. לפני כשבועיים, העביר אלעד הרצאה בנושא זה בפני פורום של משקיעי מחלקת פלטיניום של אחד הבנקים הגדולים בישראל. מדובר במשקיעים בעלי הון רב ונסיון רב, ומכיוון שההרצאה קיבלה תגובות נלהבות כל כך לבוא לדבר על הנושא גם בפני קהל הפודקאסט שלנו

האם מוקדם מידי להספיד את תעשיית האנרגיה המסורתית? וובינר חי בנושא האנרגיה המסורתית בדגש על חברות הגז והנפט עם האורח שלנו איתי רפאל טביבזדה - מנכ״ל שותפות רציו פטרוליום. כבר בהתחלה אני רוצה לפתוח ולומר שלדבר על נפט, זה לא בדיוק הנושא הכי פופולארי בימינו... וזה גם בהחלט בא לידי ביטוי בסנטימנט המשקיעים בשנים האחרונות. עכשיו, הוובינאר הזה, לא הגיע מתוך מטרה לנתח כדאיות השקעה בחברות נפט, אבל בהחלט לעורר עניין סביב השאלה לגבי תפיסת השקעות שהיא מנוגדת לזרם. בלא מעט מקרים, דווקא המשקיעים שהולכים נגד הכיוון הכללי, או בניגוד להעדפות של הציבור הרחב, מקבלים הזדמנויות לקנות בזול. זה לא קורה תמיד ולא בכל התחומים, אבל דווקא בשנה האחרונה ראינו כמה דוגמאות לכך, אם זה בהשקעה בקניונים, שרבים כבר ניבאו את סוף דרכם על רקע ההתעצמות של אמזון והאי-קומרס, ואז עוד הגיעה הקורונה... אבל דווקא אז עשינו כמה ובינארים על חברות ריט מסחריות, ודיברנו על ההזדמנות הטקטית, ובהחלט ראינו תוצאות לכך. גם בתחום הנדל״ן, סגרנו לא מזמן בהצלחה שתי עסקאות במלונות דיסטרס, ועסקה שלישית בדרך, ועוד קרן נדל״ן למגורים במנהטן, שנמצאת בסיומה לקראת פתיחה של קרן נוספת . עסקאות שננעלו בשיא תקופת הלחץ בקורונה באזורים שנפגעו במיוחד. (לפרטים לגבי אפשרות השקעה ניתן לפנות אלינו) כך שהרבה פעמים, להיות קונטרריאן - כלומר, הפוך לזרם, אם זה בבחירת התחומים שבשפל או בנקודת דיסטרס, אם זה לקנות כשכולם מוכרים ולהיפך, יכולה להתברר כאסטרטגיה עדיפה. לכן בחרנו דווקא עכשיו לדבר על נפט. חשוב להדגיש שנית, מטרת הוובינאר הזה היא לא לשכנע אף אחד להשקיע או לא להשקיע בחברות נפט, אלא פשוט לתת מקום לדיון וניתוח עומק גם של תחומים שלא זוכים לאחרונה לאהבת המשקיעים ודעת הקהל. לצפייה בהקלטה>>ֿ המקרה גם זימן לנו לארח מומחה בעל ידע בלתי נדלה עם שליטה עמוקה בתחום, שלקח אותנו למסע עולמי בעקבות הנפט, החל מההיסטוריה והגילויים הראשונים, וכיצד אלו התפתחו לחברות העל שעדיין שולטות בתעשייה, דרך האתגרים שעומדים בפניהם כיום, ואיך נראית החלוקה בין המאמצים של החברות האירופאיות שנוקטות בגישה מסויימת, לעומת החברות האמריקאיות שרוקמות מהלכים קצת שונים. (וזאת כדי להישאר חזקות לרוולנטיות גם בעתיד הקרוב ככל שהרגולציה תשאף להצר את צעדיהן) מכאן, לקח אותנו איתי לסיור בארץ בין כל מאגרי הגז, גם כן עם קצת רקע היסטורי על תעשיית האנרגיה המקומית, ולקראת הסוף הרחקנו על גיאנה באמריקה הדרומית כדי לשמוע על הפעילות של רציו פטרולים, ועל הגילויים שעשויים להיות מעניינים בתחום הנפט בשנים הקרובות. לסיכום, וובינאר סופר מרתק, מקיף מאוד, ומעורר מחשבה ממליץ בחום לכל מי שפספס. הזדמנות גם להודות לאיתי שהתארח אצלנו ותרם לנו לא מעט עם הסיפורים, האנקדוטות, ובעיקר הראייה הרוחבית וגם העמוקה על ההיבטים השונים של התעשייה,

הצצה אל מאחורי הקלעים של התחום הלוהט ביותר בבורסה בשנה החולפת, וגם כמה כללי אצבע חשובים למי שרוצים לקחת חלק מה מניע את גל ההנפקות בבורסה? את השיחה שלנו בנושא גל ההנפקות ששוטף את הבורסה המקומית התחלנו בסקירה על התנאים הנוכחיים בשוק, כאשר התמונה שנגלתה לעינינו הייתה של גידול משמעותי בתיק הנכסים של הציבור, למעשה מדובר על הכפלה של סך הכסף הציבורי המנוהל במדינת ישראל. מרמה של 1.2 טריליון ש״ח בשנת 2012 לסך של מעל 2.5 טריליון בעת הנוכחית, כאשר מידי חודש נוספים עוד כ- 20 מיליארד שקלים לסך הכולל. מה שמתדלק את קצב הצבירה זה בעיקר הפרשות הציבור שמגיעות מידי חודש לגופים שמנהלים עבורינו את החיסכון ארוך הטווח (גמל, פנסיה וכו׳) ובשנה שנתיים האחרונות מתווסף לזה גם התאבון של הציבור לקחת חלק בהשקעות בשוק ההון. הצעה לא אחידה – הגיים צ׳יינג׳ר של גל ההנפקות כאשר רואים את המספרים, בשילוב של תנאי הריבית האפסית, מבינים יותר לעומק את הצורך של השוק באפשרויות השקעה מגוונות נוספות, ולכן, אין פלא שתנאים אלו מעודדים עוד ועוד חברות לפנות לשוק ההון. את הגידול בהנפקות ראינו בעיקר בתחומי הטכנולוגיה, כאשר חברות שאולי לפני כמה שנים היו פונות לעוד סבבי גיוס הון פרטי, מעדיפות בשל התנאים הנוכחיים להגיע לשוק הסחיר בשלב מוקדם יותר, מה שמאפשר גם למשקיע הפרטי להיחשף להשקעות טכנולוגיות שבעבר ידו לא הייתה משגת. מאפיין נוסף שתרם מאוד לנכונות של השוק להשתתף בהנפקות הוא המעבר מהצעה אחידה להצעה לא אחידה. מה זה אומר בדיוק? האורח שלנו, גיא פלד, שליווה כמה מההנפקות הבולטות בשנה האחרונה, סקר עבורינו את התהליך המלא של הנפקת חברה לציבור, ופירט עבורינו את ההבדלים בין הצעה אחידה ללא אחידה, איך מתבצע המכרז בין השחקנים הראשיים, ומהם היתרונות והחסרונות של כל שיטה. כמובן שההסבר המלא מחכה לכם בהקלטה, אבל הדגש העיקרי הוא שעבור המשקיע הפרטי בסך הכל מדובר בארוע חיובי שמגדיל עבורו את ההיצע, ופותח בפניו אפשרויות חדשות גם בתחומי הטכנולוגיה השונים. אם עד היום בעיקר משקיעים זרים נהנו מהפירות של ה״סטראט-אפ ניישן״ הרי שהעברת המשקל בשוק המקומי מחברות מסורתיות יותר בעיקר בתחום הפיננסים והנדל״ן – לסקטור הטכנולוגיה מאפשרת לנו כשמשקיעים להיות חלק מעולם ההיי טק הישראלי. כמובן שגם בין לבין נתנו כמה דגשים שמומלץ לבדוק לפני שבוחרים להכנס לחברות בסמוך להנפקה (או עוד לפני במקרים וזה מתאפשר) ובעיקר, רצינו לחשוף אתכם לחלק שבד״כ פחות נגיש בשוק ההון, ולהרים את המסך מעל לפעילות שלרוב מתבצעת מאחורי הקלעים. הזדמנות עבורינו להודות לגיא פלד שהגיע להתארח ולסקור עבורנו את התחום המרתק של הנפקות. מוזמנים להאזין לפודקאסטים נוספים שלנו - השקעות למתחילים, המשקיענים https://investor360.co.il/landing/podcast/

המשקיע ששינה את דרך ניהול הכספים. מבט עומק למודל ההשקעות של ייל שפותח ע״י דיויוד סוונסן, בפודקאסט ניתן לכם הצצה לסיפור חייו ולחלקים נרחבים מתוך הספר שלו בו פרסם את תורת ההשקעות שלו יחד עם כמה מחקרים מעניינים. נדבר על איך המודל שלו בנוי הלכה למעשה, ומה יש לו לספר למשקיע הפרטי. ועוד הרבה תובנות וטיפים היישר מתורת ההשקעות של אחד האנשים הכי משפיעים בעשורים האחרונים

בתכנית היום ניקח אתכם למסע בעקבות הטכנולוגיות שיעצבו את העתיד של ייצור וצריכת האנרגיה בעולם. נבין את שרשרת הייצור, התחרות בין העולם הישן לחדש כמו גם התחרות בין הסגמנטים השונים בתוך העולם החדש, איזה תחום יצור יתברר כאפקטיבי יותר, והיכן למעשה מתקיימות נקודת ההכרעה במרוץ להפחתת הזיהום בעולם, ולייצור וצריכה של אנריגה שתהייה גם זולה יותר וגם נקייה יותר. על הדרך נגלה גם כמה עובדות די מטלטלות ונשבור כמה מיתוסים על מה שנתפס בעינינו כ״ירוק״... וכמובן שנתעכב על כמה מהחברות המעניינות ביותר במירוץ. נעמוד על ההבדלים ביניהן, וננסה להכריע בשאלה, מי תהיינה המנצחות הגדולות?

איך מנתחים דו״חות כספיים של חברות? ניתוח דו״ח לדוגמא מה מעניין אותנו כמשקיעים שמצד אחד רוצים להתעמק ולהבין את עסקי החברה, היתרונות שלה, הסיכונים ואפשרויות הצמיחה, אבל מצד שני, רוצים לעשות זאת באופן ממוקד ותמציתי? מהן התובנות שהיכולת לעבור על דו״ח ולהסיק ממנו את המסקנות הנכונות, מעניקה לנו? ואיך זה משתלב בתמונה הכללית של המשק הישראלי?

היום אנחנו מארחים בשידור את לירון ששון ועופר ליאור מבעלי קרן הריט הספרדית נקסט פוינט וניר גולדברג מנהל תחום אירופה וצוות נדל״ן. נכיר מקרוב איך נראית פעילות נדלנ״ית מהשטח במדינה שסבלה קשות מהקורונה ועדיין נמצאת בשלבי התאוששות ראשונים. נלמד על התחומים והאזורים בהם נפתחו הזדמנויות מעניינות להשקעה, ונכיר לעומק כמה מודלים עסקיים עליהם מתבססות עסקאות הנדל״ן האחרונות של עופר ולירון, שני אנשי נדל״ן עם נסיון וקילומטראז׳ לא מבוטל, במיוחד בספרד. האזנה נעימה ואתם מוזמנים לבקר באתר אינווסטור - https://investor360.co.il/ נערך והופק ע״י shemma פודקאסטים ויצירות סאונד

מגמות בולטות בשוק הדיור בישראל, שוק השכירות הממוסד וצרכי הדיור העתידיים במדינת ישראל מה הוא עתיד שוק הדיור ב 5 שנים הקרובות ה 10 שנים הקרובות וה 15? איך ישפיע הגידול בדמוגרפיה והעלייה לישראל? מהן מגמות התחלות הבניה? והאם אוכלוסיית המתעשרים החדשים שבהייטק יכולה לייקר את מחירי הדירות? מלבד זאת דיברנו על מגוריט, שמאפשרת השכרה ארוכת טווח, מוצר מאוד פופולרי בחו״ל שכמעט ולא קיים בישראל. מה הוא ריט? וכיצד מנסים במגוריט להוות אינדקס מחירי הדיור של ישראל פתחנו עם תכנית חיסכון מומלצת לכל ילד - איך לחסוך ומה היא החשיבות הבלתי נתפסית של ריבית דה ריבית? בתכנית השתתפו - אורן ברסקי ועומר רבינוביץ׳ מאינווסטור 360 לייב עו״ד ארז רוזנבוך יו״ר מגוריט ותומר צבר סמנכ״ל הכספים

וגם אלי מיזרוח, מנכ״ל בית ההשקעות לנכסים דיגיטלים – Silver Capital דיבר איתנו על הזרמת הכספים של גופים מוסדיים וחברות ביג טק גדולות מהעולם לתוך מטבעות דיגיטלים

האם אנחנו צופים אינפלציה בעקבות שילוב של כמה גורמי מחסור - מצד הביקוש תעשיית השבבים גדלה בצורה אקספוננסיאלית כאשר צ׳יפים נכנסים לכל אלמנט בחיים שלנו. Digital Health, IOT, Automotive, ועוד ועוד מצד ההיצע ישנו מספר שחקנים מוגבל בשוק אשר מסוגלים לייצר שבבים, ולמרות שמהירותם של השבבים הולכת ומואצת יכולת היצור שלהם איטית ודורשת היערכות של מספר שנים לפני פתיחתם מפעלים חדשים ליצור צ׳יפים. כמו כן, שינויי האקלים דוחפים את המחירים של סחורות רבות לרבות עץ ודגנים מעלה. האם אנחנו בדרך לאינפלציה?

עם יעל פרויליך, סמנכ״לית מטה רגולציה ו- IRA ממיטב דש, אילו מכשירים מאפשרים דחיית מס במקום תשלום מס במקור על כל פעולה? ומה היא המשמעות הכספית הדרמטית של דחיית מס? איך תיק השקעות צריך להיבנות? דיברנו על ניתוחי התיקים שעשו במיטב, על ההתנהגויות העיקריות של המשקיעים ב- IRA , והחלוקה בין הסוחרים בשוק ההון למשקיעים בקרנות אלטרנטיביות ועוד תובנות מענייניות. בעזרת תכנון פיננסי נכון, ניתן למעשה לבצע חילוף תפקידים - את קופת הפנסיה הרגילה, שהקצבה שנקבל ממנה חייבת במס שולי, אפשר לנתב ברובה לדורות הבאים ואת ההשלמה לקבל כקצבה פטורה ממס ממכשיר ניהול כדוגמת קופת גמל להשקעה ותיקון 190 (שגם מאפשר העברה בין דורית חלקה יחסית - תלוי כמובן בגיל היורשים) החיסרון של מכשירים דוגמת תיקון 190, גמל להשקעה ו- IRA הוא שאין דרך חזרה, כלומר, ברגע שהעברנו לשם כספים, חשוב לדעת שעשינו זאת כאשר אנו עומדים בכל ההתניות, ובכל התנאים הבסיסיים כדי להנות מההטבות המקסימליות, גם עבורינו וגם עבור הדורות הבאים. בסוף השידור הזמנו אתכם ליצור איתנו קשר באתר שלנו - https://investor360.co.il/ לטובת פגישת צ׳ק אפ פיננסי ובדיקת היתכנות לשילוב ira בתיק ההשקעות שלכם, עד כאן להפעם נתראה מחר בסטפק & רבינוביץ עומר נ.ב. בשבוע הבא שדור בכורה של ערוץ הכשירים במסגרתו נרחיב על אפשרויות ira מיוחדות למשקיע הכשיר - פרטים על כך בהמשך השבוע

ניר גולדברג - יזם ומשקיע נדלן, מנהל תחום הנדלן באירופה באינווסטור 360 בשיחה על הזדמנויות נדלן בתחום המלונאות פוסט קורונה

טכנולוגיות 5G, IoT, SMART אירחנו את ד״ר רבינוביץ׳, מדען בכיר בחברת מדטרוניק (וגם אבא של עומר!) שהסביר לנו בפשטות איך הן עובדות ומה החידושים שכל תחום מביא, ובעיקר, הפוטנציאל של רתימה שלהן לעבוד ביחד שמאפשר את הרכב האוטונומי, הבית החכם ,העיר החכמה, טלא-רפואה ועוד האם מניות אפל, גוגל, אמזון, סאמסונג ואנבידיה ינצחו בקרב על העשור הבא? כמובן שמהצד שלנו כמשקיעים עניין אותנו לדעת מי הן השחקניות המרכזיות בכל תחום, ומי הן החברות שיהנו מהמכלול והשילוב של כל התחומים. המסקנה הייתה שבתמונה הגדולה מה שמכריע הוא לא יכולות היצור של הטכנולוגיה, אלא החברות שייצרו את התקשורת ו״המוח״ שיפענח ויסנכרן בין כולן, נראה שאפל, גוגל, אמזון וסאמסונג, כבר עושות את הצעדים הראשונים בנושא הבית החכם. ומנגד, דיברנו על אחד האפקטים שיווצרו בעקבות הטכנולוגיות החכמות, שעשוי לפגוע בחברות כמו פייסבוק למשל. בהמשך הוובינר דיברנו על הדור הבא של טכנולוגיית המחשוב בענן ששולטת היום בעולם, ואיך היא הולכת להשתנות בעקבות האתגרים שתציב בפניה טכנולוגיית הסמארט. כאשר הרבה מאוד מידע נאסף בזמן אמת, חלקו דורש החלטה ופעולה מיידית, וחלקו רגיש שצריך להישאר קרוב למקום האיסוף שלו, נושא ההעברה שלו לענן מרוחק הופך להיות בעייתי יותר, מכל מיני בחינות (כלכלתי, חוקית, פרקטית) ולכן נדרשת טכנולוגיה חדשה שתאפשר שלבי ביניים לעיבוד המידע ופענוח שלו. הדור הבא של מחשוב ענן : FOG ו- EDGE בהקשר הזה דיברנו על שתי שכבות נוספות שיצטרפו למחשוב הענן כדי לענות על צרכים אלו – fog ו- edge שעדיין לא אומרות הרבה לרוב האנשים, אך כנראה שכמו שהמושג cloud הפך להיות שגור בפי כל בימינו (אחרי יותר מ- 15 שנה שזה קיים) כך גם המושגים הללו יהפכו להיות דבר שבשגרה, וכאשר תעשיית ה- fog צפוייה לצמוח בכ- 55% מידי שנה בעשור הקרוב, אז כמובן שאנחנו כמשקיעים רוצים לדעת מזה. לכן גם בנק׳ הזו העלנו לדיון מס׳ חברות, כאשר אלישע נכנס איתנו ליתרונות והחסרונות של כל חברה, ולכיוונים שכל אחת מהמובילות בתחום החליטה להתרכז בהם.. אחת החברות היותר מענייניות שעשוייה להתברר כמנצחת הגדולה זוהי חברת אנבידיה יצרנית השבבים הגדולה, ועליה בחרנו להרחיב קצת יותר במהלך השידור. לקראת סיום, ד״ר רבינוביץ העלה את הנק׳ של הדילמה בין החלטת אדם והחלטת מחשב, ואיך זה עשוי לשנות מן היסוד מודלים עסקיים קיימים (בתחומי הפנאי והאופנה למשל) ולערער פרוטוקולים מבוססים כמו בתחום הרפואה לדוגמה. היו עוד לא מעט תחומים בהם נגענו, תובנות אליהן הגענו, וחברות עליהן דיברנו, אז אני פשוט ממליץ לצפות בהקלטה

פעם שנייה השנה שגילעד מתארח אצלנו וכמו שניתן היה לצפות, השיחה הייתה מרתקת וגילעד כהרגלו דיבר באופן פתוח ואמר בדיוק את מה שהוא חושב על כל נושא וכל שאלה שעלתה… גילעד אלטשולר בגובה העיניים את השידור התחלנו בשאלות על האסטרטגיה של אלטשולר שחם, איפה הם בוחרים להיות כהחלטה ארוכת טווח, ועל מה הם מוותרים, איפה מבחינתו אפשר לייצר אלפא על פני השוק, ויותר ספיציפית, מהם השווקים, הסקטורים, וסוגי החברות אליהם הם בוחרים להיחשף, והוא גם לא הסתיר את הפעולות הטקטיות בהם הם נוקטים כפעולות השקעה. איפה להשקיע ב- 2021 דיברנו גם על אחוז המניות במסלולים השונים, בדגש על המסלול הכללי לקראת 2021, ובין לבין, גם בעזרת השאלות שלכם, סקרנו לא מעט נושאים ושמענו ממנו ממקור ראשון, את דעתו על מגוון סוגיות כמו למשל: החברות הסיניות, תעשיית הרכבים החשמליים, נדל״ן מסחרי, השקעה באנרגיה ירוקה (במי כן כדאי להשקיע ובמי לא), שמענו ממנו איך אלטשולר שחם החלו לאמץ את הביטקוין, ומה הפרשנות שלו לירידת הערך של שער הדולר, לכיוון הריבית בשנים הקרובות, ולטרנדים והמגמות שהתחזקו בקורונה וישארו איתנו גם לאחר מכן (לעומת כאלו שלא) בקיצור, מי שההשתתף בוובינאר קיבל פה הזדמנות נדירה לשמוע מאיש ההשקעות הבכיר בישראל בצורה ישירה ובלתי אמצעית את התובנות שלו על כמעט כל נושא שמעניין את המשקיע הפרטי. אנחנו רוצים להודות לגילעד שהגיע להתארח, תמיד כיף גדול לשמוע אותו, ועוד לא נגמר השידור וכבר הוצפנו בבקשות להביא אותו שוב, וזה יקרה בוודאי בעוד כמה חודשים, אבל בינתיים, האזנה נעימה.

איך קשור דן אריאלי לשוק ההון?כדי לפתוח את החלק הזה של השידור, נגענו בכמה נק׳ ממשנתו של פרופסור דן אריאלי, והדגמנו חלק מהניסויים שהוא נוהג לדבר עליהם בהרצאות שלו, שמובילים לכמה מסקנות: 1. האינטואיציה שלנו מטעה אותנו, וזה קורה באופן עקבי ורצוף ואין לנו דרך לשנות את זה2. ככל שהחלטה חשובה לנו יותר כך היא הופכת מורכבת יותר3. למגבלות הפיזיות שלנו אנו מודעים, אך להטיות ולמגבלות המנטליות והקוגנטיביות אנו פחות מודעים, ורוב האנשים לא מבינים עד כמה זה משפיע עליהם ומוביל אותם לקבל החלטות שגויות או לא טובות מספיק, וזה בא לידי ביטוי במיוחד בנושאים בהם הם פחות מתורגלים. משם המשכנו לעוד שתי מסקנות חשובות מתוך מחקרים המפורסם של כהנמן וטברסקי בנושא קבלת החלטות: רוב האנשים מונעים מפחד להפסיד, רוב האנשים מחליטים לא להחליט בנושאים שנתפסים אצלם כמורכבים. אחרי שהדגמנו וביססנו את הנחות היסוד הללו, יצאנו לדרך בנסיון לספק כלים איכותיים ופרקטיים כדי להתגבר על המכשולים הללו.Circle of Competence – המודל המנטלי של וורן בפט ועוד 6 מודלים מנטליים מוכחים להצלחה בהשקעותבחרנו 7 מודלים מנטליים שמעודדים בחינה וחשיבה שמסייעים לקבלת החלטות בנושאים שמרגישים לנו סבוכים ומורכבים. מודלים שנכונים למגוון של תחומים, אנחנו כמובן, יחד עם אלעד יעל, סמנכל ההשקעות באינווסטור, ייחסנו אותם ונתנו דוגמאות רלוונטיות לשוק ההון ועולם ההשקעות. בחלק מהמודלים שילבנו סיפורים על דמויות מרכזיות כמו אילון מאסק, ג׳ף בזוס, ו-וורן באפט שמתשתמשים במודלים אלו באופן קבוע (ואף הגדירו בעצמם חלק מהם) ותיבלנו את זה עם הרבה שאלות מאתגרות ותשובות מפתיעות, כאשר המטרה הראשית היא כמובן לספק לכם השראה לתהליכי חשיבה וקבלת החלטות שיכולים לסייע לכם לשפר את התוצאות שאתם משיגים. הנה דוגמה על קצה המזלג מתוך המודלים שדיברנו עליהם בוובינאר: אחד המודלים שהזכרנו הוא מודל ה- First Principles Thinking מודל מנטלי שאילון מאסק נוהג להתשמש בו, שבגדול אומר שהדרך לתקוף בעיה מורכבת היא לפרק אותה ליסודות הבסיס שמרכיבים אותה. על פניו נשמע פשוט ומובן מאילו, אבל המציאות היא, שרוב האנשים שנדרשים לקבל החלטה בבעיה שנתפסת בעיניהם כמורכבת (כמו למשל החלטה על בניית תיק השקעות) נוטים ללכת לפתרון הקל שאינודורש מאמץ, ולהישען על ״אמיתות״ ששמעו בעבר. אם להתייחס לעולם התוכן שלנו, ולחבר את זה גם לדן אריאלי הרי שבהחלטה על השקעות רוב האנשים יטו לעשות אחד משני הדברים הבאים:1. להימנע מהחלטה (ולא להיות מודעים למחיר הכבד אותו הם משלמים על הזמן האבוד)2. לעשות מה שאחרים עושים, בלי לחשוב על זה יותר מידי (מה שהשכן אמר, או החבר בעבודה..) ולקבל את אותן תוצאות בינוניות שרוב האנשים משיגים אז מה הפתרון שמודל זה מציע (וגם שאר המודלים) ואיך משתמשים בו כדי לגבש החלטות שקשורות להשקעות? התשובות לכך, יחד עם עוד מודלים מסקרנים כמו ה- Circle of Competence של וורן באפט, התער של אוקאם, מודל החרטה של בזוס ועוד… תמצאו בהקלטה את החלק האחרון של הוובינאר הקדשנו לתכנית צו 8% שיוצאת לדרך במחזור חדש ובגרסת פוסט קורונה. אחרי שדיברנו על מודלים מנטליים והטיות של משקיעים, באופן טבעי זה מתחבר מאוד למהות התכנית, שהיא, לקחת אתכם יד ביד, ולעבוד באופן פרסונלי על תכנית השקעות שמותאמת באופן אישי לכל משקיע/ תא משפחתי, לפרק לגורמים את ההחלטה הגדולה לקוביות קטנות ונפרדות, ולעזור לכם להגיע לתמונה המלאה.צו 8% – תכנית ליווי המשקיעים והתכנון הפיננסי היחידה בישראלהתכנית בנוייה משני חלקים:תהליך אישי כאמור, ותכנית הכשרת משקיעים שתלמד אתכם לעומק את המתודולוגיה שלנו לזיהוי הזדמנויות בתחומי שוק ההון, הנדל״ן והעולם האלטרנטיבי (או במילים אחרות – להרחיב את ה- Circle of Competence שלכם – מי שראה את השידור מבין את הכוונה, ומי שפספס, אז מומלץ לצפות)כל הפרטים המלאים על התכנית בחלק האחרון של הוובינאר (החל מ- 1:00:00 לערך) ופרטים נוספים אפשר למצוא גם בעמוד הזה

יוסי דורי מנהל ההשקעות הראשי ואמיר ארגמן הכלכלן הראשי של חברת כלל עם חזון ההשקעות התמטיות עבורם ב 2021 ובעשור הקרוב.00:00:00 אמיר ארגמן00:39:55 יוסי דוריסקטור האנרגיה הירוקה, מניות רכב חשמלי, מניות סיניות ועודכמו שאתם יכולים להבין הייתה לנו חוויה מרתקת עם יוסי ואמיר וכמו שאורן אמר כבר בתחילת השידור, שיש לו הרגשה שזה הולך להיות אחד מהוובינארים ״האלה״ הוא בהחלט צדק. את החלק הראשון פתחנו עם אמיר ארגמן, הכלכלן והאסטרטג הראשי של כלל, שדיבר על 3 אלמנטים מרכזיים בתפיסת ניהול ההשקעות של החברה:1. ריביות נמוכות הן כאן כדי להישאר ולמרות הערכות של חלק מהמומחים לעליית אינפלציה, הוא ניתח והסביר את כל הסיבות הלוגיות מדוע שזה כנראה לא יקרה בעתיד הנראה לעין2. תיק ההשקעות המסורתי חייב להשתנות, והחלק הסולידי שנהג לגדר את תיק ההשקעות שלנו, הפך ללא מניב ואף מגלם רמות סיכון גבוהות מידי3. הצורך בתפיסת ההשקעה בתימה על חשבון פיזור סקטוריאלי, ובחלק הזה אמיר הניח את היסודות לבסיס המשולש עליו עומדת תימה שבשלה להשקעה: תמיכה רגולטורית, מוכנות של האוכלוסיה לאמץ את התימה, וכדאיות כלכלית. איך בונים רעיון השקעה?בשלב הזה, עברנו ליוסי דורי, ושוחחנו על איך הלכה למעשה לוקחים את תובנות העל שאמיר דיבר עליהם ברמת העל והופכים אותן לאסטרטגיית השקעה. התחלנו עם סקירה של סכימת העבודה של צוות ההשקעות בכנף – חברת ההשקעות של כלל, בדגש על אלוקציית הנכסים העדכנית של המסלול הכללי שלהם, ומשם עברנו לדבר על התימות המרכזיות אותם הן חקרו ובחרו להשקיע בהן, סקטור האנרגיה הירוקה, מניות רכב חשמלי, מניות סיניות ועודיוסי עבר איתנו על כמה וכמה דוגמאות כמו תימת האון ליין, סין, חזרה לשגרה, אנרגיה ירוקה, חקלאות ברת קיימא ועוד.. בתוך כל שלב, הוא העלה דוגמאות קונקרטיות, כיצד התימה משתלבת בבחירת רעיונות להשקעה גם בשוק הסחיר וגם בשוק האלטלרנטיבי.מה שהיה מרתק במיוחד ללמוד על החשיבה שלהם, זו הדרך בה ניתוחי המאקרו ומגמות העל, משתלבים בדרך העבודה, וכיצד הם לעיתים מרכיבים בעצמם סל השקעות שתואם את הראייה המערכתית שלהם, במקרים בהם אין מוצרי השקעה מובנים. בין לבין, גילינו גם כמה דברים מעניינים כמו העובדה שכלל הייתה המשקיע הגדול ביותר (בכל העולם) בקרן סל מאוד מוכרת על אנרגיה ירוקה, על ההשקעה שלהם בקרן ריט מפורסמת, על סטראט אפ מסקרן בתחום הרכב החשמלי בו בחרו להשקיע בשוק הלא סחיר, והיו עוד הרבה נושאים ותובנות מאירות עיניים, שהובילו בסוף את המשתתפים להשאיר לנו את התגובות שראיתם…יש לי עוד הרבה מה לכתוב ולספר לכם על מה שהיה אתמול בשידור, אבל אני חושב שהכי טוב זה שפשוט תגשו לצפות בה