אינווסטור 360 לייב

הערב אנו מארחים את נועם בועז מנהל השקעות עמיתים בחברת מגדל -הגוף המוסדי הגדול במדינה. לא בכל יום אנו מארחים איש מקצוע שמתוקף תפקידו הוא אחראי לניהול של 270 מיליארד ש״ח. בכלל, במדינת ישראל יש מעט מאוד אנשים כאלה, ורובם כבר היו אצלנו. אז הערב יש לנו הזדמנות להכיר לעומק את ניהול ההשקעות במוסדי הגדול במדינה, כאשר אל נועם בועז, מנהל השקעות עמיתים יצטרף גם יובל באר אבן מנהל מניות ישראל בחיסכון ארוך הטווח של מגדל. מה שנעשה הערב עם נועם ויובל, כמיטב המסורת כאשר אנו מארחים אנשי מפתח ברמה הזו, זה ״לפרק״ את המסלול הכללי בחיסכון ארוך הטווח, ולהבין מהי דרך החשיבה ודרך הפעולה של הארגון, החל מהפעילות באפיק המנייתי, גם בישראל וגם בארה״ב, מה מעניין אותם לעתיד ולשנה הקרובה, וכמובן איך הארועים האחרונים ישפיעו לדעתו על השווקים ועל סקטורים ספיציפיים. נדבר גם על מרכיב החוב הסחיר על רקע ציפיות הריבית והאינפלציה, וכמובן התייחסות מיוחדת לתיק הנכסים הלא סחירים והסגמנטים בהם הם פועלים כדי להגדיל ולהשביח את תיק הנכסים שלהם.

שש ענקיות הטכנולוגיה: פייסבוק, אמזון, גוגל, נטפליקס, מיקרוסופט ואפל ממטא עד טסלה: סיכום דו"חות הביג טק ספק אם הייתה בהיסטוריה דומיננטיות מוחלטת כזאת לחברות מסחריות. חמש-שש חברות, שכל אחת מהן יושבת על נכס קנייני שכמעט אין שני לו באותו עולם תוכן, ויחד הן מחזיקות יותר מ-45% מהנאסד"ק ולמעלה מרבע מה-S&P. עם פרסום דו"חות הביג טק יצאנו למשימה מאתגרת: להקצות וובינר אחד לשש חברות על, לצלול לתוך הדו"חות ולגזור תובנות על כל אחת ואחת ועל כולן יחד. מעבר לסקרנות, יש כאן שאלה קריטית: אם התמחור סביר ואפילו זול, אפשר להגדיל את החשיפה אליהן או למדדים שהן מהוות בהם עוגן משמעותי. מנגד, אם זה יקר, מוטב אולי להקטין. קראנו לזה ספיד דייט: עשר דקות למניה. אז נכון, לא בדיוק עמדנו בזמנים – מה שהביא אותנו לסשן של כמעט שעתיים וחצי. אבל פייר? זה היה אחד הוובינרים היותר מרתקים שעשינו. ושאפו גדול לאמיר אלשיך, עו"ד ורו"ח בהכשרתו וכיום יועץ מיוחד לבית ההשקעות ילין לפידות, שמתארח אצלנו לא בפעם הראשונה וכבר זכה לתואר יקיר המערכת. אמיר סקר עבורנו בצורה מאלפת וסופר מקצועית את ששת הדו"חות, כשהוא לא מסתפק במספרים הגדולים ובשורות התחתונות, אלא מעמיק בפרמטרים האיכותיים ובהצעת הערך של כל חברה – מהסוללות הירוקות של טסלה, דרך האקוסיסטם של AWS ועד לפרסי האוסקר והאמי של הפקות המקור בנטפליקס. בסוף 2021, השווי של פלטפורמות מטא עומד על חצי טריליון דולר; טסלה כבר נושקת לטריליון; אמזון עם טריליון וחצי; אלפאבית (החברה האם של גוגל) – 1.75 טריליון; מיקרוסופט – 2.2; ואפל סוגרת את השנה עם שווי של 2.7 טריליון דולר. הצמיחה בחמש השנים האחרונות נעה מ-55% במטא (לאחר ההתרסקות האחרונה) ועד 1,500% בטסלה. אמזון עם 100%, אפל 307%, מיקרוסופט כמעט 180% וגוגל עם צמיחה של 140%. גם משיעור הגידול השנתי הממוצע בהכנסות קשה שלא להתרשם, כשכל החברות מכניסות עשרות עד מאות מיליארדי דולרים: אמזון עם 470 מיליארד ב-12 החודשים האחרונים, אפל עם רווח נקי של 100 מיליארד, וכולן תזרימיות. אז מה קרה להן ולנו בשנה החולפת? אמיר נתן ב-2021 סימנים: הדיגיטציה והמעבר לענן נמשכו בעוצמה. לארגונים וחברות ברור שאין הגיון בלהחזיק את כל הנתונים בבית (מה שנקרא און-פרם) אלא בסביבת עבודה מרובת מקורות. זה מתחבר לעובדה שהעבודה ההיברידית נמשכה, גם אם פחתה. זה מגדיל את הביקוש לשירותי ענן, שמעבר לשטחי אחסון (דאטה סנטרים) מספקים סביבות למתכנתים, אנליטיקה איכותית של נתונים, זמינות של מחשבי על, הגנה בסייבר ושפע של שירותים מובנים. הביקוש לתוכנה ולחומרה גדל משמעותית – יותר Windows, יותר Xbox, ומחסור גלובלי בשבבים שהזניק את המחירים (בהקשר הזה אמיר העיר שה-N שמייצגת את נטפליקס במניות ה-FAANG המובילות כבר צריכה אולי להתייחס ל-Nvidia). גם הביקוש לרשתות חברתיות עלה – אנחנו רואים את זה בטיקטוק אבל גם בלינקדאין של מיקרוסופט, שצומחת בעקבות הביקוש העצום לעובדים ובצל תופעת ה"התפטרות הגדולה" באמריקה. מן הסתם, גם הכנסים המקוונים וכל תופעת הפיתוח העסקי הדיגיטלי תרמו את שלהם לפלטפורמות הרלוונטיות. החזרה לחנויות הפיזיות, שגם אמזון החלה לפזול לעברן, שירתה ענקית כמו גוגל בתחום השופינג והתיירות. הכנסות הגיימינג עלו משמעותית, גם כראש חץ במעבר למטאברס שענקיות הטכנולוגיה מושקעות בו רבות. טירוף ה-NFT משתלב כאן היטב ברכישת נכסים לתוך המטאברס, ממש כשם שרכישות הנדל"ן משגשגות בעולמנו אנו. הפרסום הדיגיטלי זינק, וכאן קרה דבר מעניין של שיפטינג בתוך מנועי הצמיחה של החברות עצמן. זה ניכר למשל באמזון, שהכניסה לראשונה בדו"ח גילוי נפרד לשתי רגליים לא ליבתיות אך חזקות מאוד שיש לה – הכנסות מפרסום (אמזון פריים) ושירותי ענן (AWS). עדכון הפרטיות של אפל, שמבקש את אישור המשתמש להעברת דאטה על הגלישה שלו לצד שלישי, פגע בחברה כמו פייסבוק, שהמודל העסקי שלה נשען על פרסום מטורגט. זה מכאיב לה פעמיים: גם בטרגוט עצמו וגם בניתוח ההתאמה שלו בדיעבד. גוגל, שמצליבה נתונים משלל הנכסים של עצמה (דפדפן, מפות, מיקום, Calendar, יוטיוב ועוד), לא נפגעה מהעדכון. היא כבר מפעילה כלי AI מתוחכמים שיודעים לחשב את הצורך הבא-הבא שלנו, עד חמישה מהלכים קדימה. היא גם נהנית משיתופי פעולה עם ערך רב, למשל: מנוע החיפוש הדיפולטי בדפדפן ספארי של אפל הוא כרום. נטפליקס: למה השוק התאכזב? אחרי שסקרנו ממעוף הציפור כמה תופעות שאפיינו את השנה, צללנו לכל אחת משש החברות שלנו. אמיר הזכיר לנו איך נטפליקס התחילה ואיפה היא כיום. כמובן, לא הצלחנו להימנע מדיונים על סדרות הבינג' (שאגב, השנה היו שם אמירות מאוד נוקבות על הכלכלות, מ"משחק הדיונון" ועד "עוזרת בית"). אבל למרות הצלחות חסרות תקדים בתחום התוכן (הדיונון יצר 1.65 מיליארד שעות צפייה בארבעת השבועות הראשונים; 6 מ-10 הסדרות הכי מחופשות ברשת הן של נטפליקס), הסביבה היום הרבה יותר תחרותית. השוק התאכזב מהדו"חות של נטפליקס. הוא פחות התרשם מהגידול הרבעוני בהכנסות וברווח לעומת Q4 אשתקד, שדווקא עלו על התחזיות, ויותר הוטרד מנושא הצמיחה שבא לידי ביטוי במניין המנויים החדשים. אם אין צמיחה – וכשדיסני, אמזון, אפל, HBO ושואוטיים נושפות בעורף עם ערוצי תוכן משלהן – אז לכאורה, אין הצדקה למכפילים הגבוהים. בנוגע למטא, שוב העלינו את השאלה אם כאשר שליש מאוכלוסיית העולם כבר "שלך", עוד יש לאן לצמוח. ואכן, הסטגנציה כבר ניכרת, ופייסבוק מדברת באופן גלוי על האתגר שיש לה בדור הצעיר. מצד שני, חשוב לזכור: זה אותו מארק צוקרברג שסירב למכור בסכומים שנשמעו דמיוניים. שקנה את אינסטגרם כשעוד הייתה פלטפורמה זניחה יחסית. ושלא מעט גבות הורמו כשרכש את וואטסאפ. יש לו גם היום היקף משתמשים שאף מפרסם לא יכול להתעלם ממנו. יהיה מרתק לעקוב לאן הוא לוקח את החברה. טסלה: לא חברה, חזון צללנו גם לדו"חות של אלפאבית, אמזון ומ...

אורח: רונן ניר - משקיע הון סיכון. לשעבר ויולה ונצ׳רס וכיום יועץ לקרן PSG למה ההגדרה הפורמלית להייטק כבר לא מתאימה? איפה מערכת החינוך מפשלת? ומה הטעות של לפיד? עם ניסיון נדיר בהייטק ובהשקעות הון סיכון, רונן ניר מעלה כמה תהיות מטרידות לעתיד אבל נשאר אופטימי מי שלא חי פה – ואולי גם מי שכן – עשוי לפעמים לחשוב שישראל והייטק הם שמות נרדפים. אבל האם לעולם חוסן? האם מה שבנינו כאן ב-30 השנים האחרונות יכול להמשיך כקטר של המשק גם ב-30 השנים הבאות? ומצד שני, אולי קצת נסחפנו עם גישת ה"הכול זה הייטק"? למה פריון העבודה כאן נמוך ביחס למדינות המפותחות? ואיך מתגברים על המחסור במוחות מיומנים? כדי להשיב לשאלות הקריטיות האלה, החלטנו להקדיש את הוובינר השבועי שלנו לענף הצמיחה מספר 1 בישראל, ולבחון אותו קצת יותר לעומק במאקרו בעיקר. בתור התחלה: מה זה בכלל הייטק? רונן ניר עבר את כל התחנות הרלוונטיות: 14 שנים ב-8200, בימים שבהם עוד לא בדיוק ידעו מה זה וגם אסור היה לדבר על זה; סמנכ"ל ניהול מוצר בחברת ורינט, מעמודי התווך של הייטק הישראלי; ומנהל השקעות בחברת ויולה ונצ'רס עם שותפות בקרן בשלבים מוקדמים, שם היה מעורב ביצירה של שלושה יוניקורנים ובאקזיטים רבים. כיום הוא מייעץ לקרן פי.אס.ג׳י. מהפרספקטיבה הרחבה הזאת, חשבנו שרונן הוא בדיוק הבנאדם להפנות אליו את השאלות הבוערות שלנו. הוא שיתף אותנו בסוד של ההון-סיכון, שעוסק בשאלת ה-כסף טוב אחר כסף רע: עד כמה אתה ממשיך לתמוך בחברה שלא הצליחה, ומתי אתה מחליט לוותר. כי משקיע טוב אינו נמדד בממוצע שהוא שם על כל חברה, אלא דווקא בסטיית התקן. שם נבחנת היכולת שלו לזהות במהירות למי יש פוטנציאל להצטיין, ולא רק לזהות – גם לעשות עם זה משהו. רונן הסביר לנו למה ההגדרות המסורתיות של השקעת סיד, סבב A, פדיון וכדומה פחות רלוונטיות כיום, ואיך זה שהמסלול הקלאסי של גיוסים ראשונים על סמך מצגת, בניית אבטיפוס וקיום ולידציה, ואז גיוס מוסדי ראשון שלאט לאט יעלה ויגדל – כבר פחות קורה. הוא פירט באופן מרתק מה מתרחש בפועל במקום זה. רגע, מה זה הייטק? באשר לשאלת מיליארדי הדולרים – מה זה הייטק – רונן חולק על ההגדרה הפורמלית של הלמ"ס, שלוקחת את אחוז ההשקעה במו"פ מכלל הכנסות החברה. כי לפי זה, 11% משוק העבודה, או 360 אלף עובדים, עובדים היום בהייטק. זה כולל גם אנשי כספים ומנהלה שעובדים בחברת הייטק, ומנגד, לא כולל מתכנתים שעובדים בבנק (ככלל, סקטור הבנקאות מעסיק הכי הרבה אנשי תוכנה, וסיטי בנק הוא גוף הפיתוח הגדול בעולם). הוא מעדיף אבחנה אחרת: חברות תחרותיות ומוטות ייצוא שנמצאות בשיא הטכנולוגי ובעלות פריון גבוה. זוהי תעשייה שמורכבת בעיקר מחברות הסטארט-אפ, חברות הצמיחה הפרטיות, סטארט-אפים לשעבר שהפכו לחברות ציבוריות וכן מרכזי פיתוח של החברות הבינלאומיות. העובדים בהן מהווים רק כשליש עד 40% מתוך ה-360 אלף הנ"ל. ההגדרה הזאת קולעת לעובדה, שעובדי פס הייצור במפעל למנועים אינם אנשי הייטק, בעוד שעמיתיהם מפס הייצור של אינטל דווקא כן. יתרה מזאת: המתכנתים בבנק לאומי לא, אבל אם בל"ל יעסיקו מתכנתים במיקור חוץ דרך מטריקס – כן. עניין נוסף שצריך להביא בחשבון הוא שחברה לא נמדדת כיום רק על המוצר והטכנולוגיה אלא גם על השיווק, התמיכה בלקוחות ועוד. רונן סבור כי התובנה הזאת, שיוצאת מהמשוואה של הייטק=מחקר ופיתוח, זה מה שאפשר לנו את הזינוק של התעשייה בעשור האחרון (ע"ע חברות פלטפורמה כמו וויקס), וזה אולי גם העתיד של ההייטק הישראלי. אתה לא חייב להיות מהנדס כדי להשתכר ברמות הגבוהות, לייצר ולהיות שותף משמעותי. יותר חשוב באיזו סביבה אתה עובד ולאיזה שוק פונה המוצר שלך. מכאן גם משתנה, או לפחות אמור להשתנות, התיעדוף הלאומי מבחינת הסקילס הדרושים להייטק. רונן תיאר יפה את האקוסיסטם שנבנה בישראל ונשען על שש רגליים: הממשלה וזרועותיה (רשות החדשנות), הצבא, היזמים, משקיעי ההון-סיכון, מיקרוקוסמוס עולמי של מחקר ופיתוח (שמציג כאן תמונה גלובלית מהימנה בתוך פריסה גיאוגרפית מצומצמת) והאקדמיה. האיזון היה מוצלח, אם כי ייתכן שהופר מעט בשנתיים האחרונות עם הכניסה המסיבית של הון, מ-10 מיליארד דולר ב-2020 ל-25 מיליארד ב-2021. השאלה היותר מעניינת, ואולי גם מטרידה, היא מה יקרה מכאן והלאה: האם נוכל להמשיך להישען על ההייטק גם בשנים הבאות? "תלוי באיזה יום תפסת אותי", משיב על כך רונן. הוא מעלה את האפשרות שהלימון הזה כבר נסחט לחלוטין, ושבכוח האדם הקיים לא נוכל עוד לעמוד בקצבי הצמיחה הנדרשים. במיוחד הוא מדגיש סקילס שלא מפותחים די הצורך במערכת החינוך. במתמטיקה, למשל, הוא מצביע על שינויים פנימיים שנדרשים (דגש מוגזם על גיאומטריה, כנצר למערכת שהכשירה מהנדסי בניין, לעומת סטטיסטיקה חיונית שבקושי נלמדת). הוא גם תוהה אם נדע שוב להכפיל את מניין הניגשים לבגרות 5 יחידות. ובעוד שכאן אפשר לפחות להיות רגועים שתלמידי ה-5 שסיימו בציון גבוה אכן יודעים מתמטיקה ויוכלו להשתלב בתעשייה, אם רק יבחרו במסלול הנכון באוניברסיטה ויתמקצעו, הרי שבאנגלית המצב חמור יותר: פחות ניגשים ל-5 יח"ל, וגם המצטיינים שכן ניגשים לא בהכרח יודעים. הקסם של צה"ל יפוג? שאלה נוספת שמטרידה את רונן היא האפשרות שהיתרון האיכותי שמעניק הצבא לתעשייה הישראלית ילך וידעך: הוא ימשיך מן הסתם להיות גוף משאבי האנוש הגדול בעולם, עם יכולות סינון והכשרה אפקטיביות וביג דאטה של יותר מ-70 שנה המסייע בהתאמת הכישורים למקצוע. אבל אין ערובה שהמזל שהיה לנו עד כה, ושהביא אותנו להצטיין בדיוק במקצועות רלוונטיים כמו תקשורת, רובוטיקה וסייבר עם מעבר חלק לאזרחות, יימשך. צה"ל כנראה לא יתחיל לעסוק באגריטק או בהנדוס מזון. בשורה התחתונה, רונן משוכנע שישראל הצליחה לבנות אקוסיסטם מאוד מעניין, הייטק תחרותי ברמה העולמית. בעיניו, הדיבורים על משבר מפספסים את העיקר: זה לא משבר כי אם הזדמנות – הזדמנות למוביליות חברתית. מי שיצליח להיות סופר טאלנט ולהתמי...

איך יודעים שסטארט-אפ בשלבים מוקדמים צפוי להיות רווחי? מתי המכפילים שלו מטעים? מה זה בדיוק LTV, CAC ו-EBIDTA ואיך נעזרים בהם כדי להחליט אם לקנות? ירון פרימוביץ', ה-CRO של ליקווידיטי, נותן את הבנצ'מרקים שמעליהם זה משתלם "כשיש דם ברחובות, זה בדיוק הזמן לקנות", חזר לא פעם וורן באפט על אמירתו המפורסמת של הברון פיליפ דה רוטשילד. ראינו את זה בקורונה: בנדל"ן המניב, בבנקאות, בביטוח, אפילו בנפט – מי שקנה בזמן הקריסה עשה את עסקת חייו. בסקטור הטכנולוגיה, אפיק שכמעט אף פעם לא זול, קשה למצוא רגעים כאלה. ואולי זה כאן ועכשיו? הרי יש לא מעט חברות צמיחה, בעיקר כאלו שנסחרות בנאסד"ק, שהגיעו למכפילים אסטרונומיים כמעט ונחתכו בצורה אגרסיבית. הן יורדות ויורדות, ואתה שואל את עצמך אם זו תחתית החבית וזה הזמן לעלות על הגל – או שיש עוד לאן להידרדר. איך אפשר לדעת? אם יש בנאדם שיכול, זה כנראה ירון פרימוביץ'. כמנהל הכנסות ראשי (Chief Revenue Officer) של ליקווידיטי קפיטל, הוא ראה אולי הכי הרבה עסקאות טק בארץ, סדר גודל של אלף חברות. וכשאנחנו אומרים "ראה", אנחנו מתכוונים ממש לקרביים של החברה, המוצר, הניהול, ההתייעלות וכל מה שמתחולל מאחורי הקלעים. כי זה מה שליקווידיטי עושה: בעזרת מערכת טכנולוגית היא מתחברת ל-Data source של חברות הסטארט-אפ, למערכות הבילינג וה-BI, ומנתחת באופן אוטומטי ומהיר את כלל המידע. נדגיש: מדובר במידע הגולמי, לפני שהוא עובר מניפולציה כלשהי בדו"חות. מאות אלפי עד מיליוני טרנזאקציות. כל זה כדי להעריך באופן הכי מהימן שאפשר את החברה על סמך הדאטה ההיסטורי שלה, וגם להעריך במהירות, לפי מודלים, האם ומתי היא תוכל לייצר תזרים חיובי ולעבור לרווחיות. ליקווידיטי, למי שלא מכיר, מציעה פתרון מימוני מעניין לחברות צמיחה – לא בדרך של אקוויטי, ולא תמורת רכיבים שמומרים למניות (וכך מדללים את מניות המייסדים), אלא כשחקן חוב מהיר: היא יכולה לתת הצעה תוך 72 שעות מרגע שהתחברה למערכות. בפורטפוליו שלה יש כ-50 חברות השקעה מאסיה ועד אירופה, ומאז הוקמה ב-2018 ביצעה השקעות במיליארד דולר. ירון מעריך שעוד השנה זה יגיע ל-1.5 מיליארד. איך מחשבים Unit economics אז הדבר הראשון שירון מסתכל עליו הוא ה-Top line: הכנסות החברה. האם היא צומחת באופן עקבי, מגדילה את מספר היוזרים וכדומה. אבל הוא מזהיר מיד: יש trade off בין צמיחה לרווחיות. כך, גם חברה שאינה רווחית כרגע יכולה להיות סופר רווחית בעתיד, ולהיפך – חברה רווחית עלולה להתברר כקצרת טווח. לכן חשוב לבדוק את ה-Unit economics: האם ברמת היחידה הנמכרת, החברה יודעת לייצר רווחיות. בלי זה, אומר ירון, הסיכוי שתהיה רווחית בעתיד נמוך מאוד. איך מחשבים? זהו בעצם היחס בין ה-LTV של הלקוח הממוצע, Customer Lifetime Value, לבין ה-CAC שלו – Customer Acquisition Cost. המונה מתאר את סך ההכנסות שהחברה מסוגלת לייצר מלקוח אחד על פני אורך החיים שלו כלקוח. אם ניקח כדוגמה את נטפליקס, בהנחה שלקוח נשאר בממוצע חמש שנים ומכניס בממוצע מאה דולר לשנה, אזי ה-LTV שלו הוא 500 דולר. ה-CAC הוא כמה שעולה לחברה לרכוש את אותו הלקוח מבחינת עלויות ישירות – למשל, קמפיין שיווק דיגיטלי. אז אם נטפליקס שמה אלף דולר ורכשה מאה מנויים, ה-CAC של הלקוח הממוצע הוא 10 דולר. כיוון שירון כבר ראה הכול, אבל באמת הכול, שאלנו אותו מה הבנצ'מרק שנחשב טוב בתעשייה. בחברות SaaS, שמאופיינות בחזרתיות גבוהה של לקוחות, הוא מחפש יחס של 3X, כלומר: שכל לקוח יניב לחברה לפחות פי 3 ממה שעלה לה לרכוש אותו. באיקומרס, שפחות חוזרים אליו בעקביות, זה יכול להיות גם 1.5X. רוב השוק לא מגיע למספרים האלה, וירון מעיד שבעולמות ה-B2C הרבה יותר קשה – ללקוחות יש יותר אלטרנטיבות, והרבה יותר פשוט להם להתנתק. מאנדיי כמשל יש עוד לא מעט פקטורים שהצוותים של ירון, בעזרת מערכת החיתום האוטומטי, מבקשים לדעת. בשיחה איתנו הוא ציין את התזרים, את קצב שריפת המזומנים, את ההתייעלות בנושא שולי הרווח ועוד. דיברנו בהרחבה על רווחיות גולמית לעומת תפעולית, על מדדים כמו מכפילים ו-EBITDA, ואיך אפשר לגזור מהם תובנות אפקטיביות. כדי להבין את זה יותר לעומק לקחנו את מניית מאנדיי וניסינו להבין אם הפער העצום בין הרווח הנקי לבין ה-EBITDA margin, כמו שאומרים, עושה שכל. תסמכו עליו שהיה לו הסבר משכנע. מעבר למספרים, ירון סיפק עוד מבחנים חשובים שסטארט-אפ צריך לעבור לפני שהוא מחליט להשקיע בו. זה כבר נוגע למוצר או לשירות עצמו, ועד כמה הם מבודלים לעומת השוק והמתחרים הישירים: הטכנולוגיה, הממשק, האפקטיביות, נוחות השימוש, הדיזיין ועוד. הוא נתן כמה תמרורי אזהרה חשובים, למשל מכפילי רווח בלתי סבירים בעליל. שומר נפשו ירחק. חשבנו על זה שאם ממילא יש בתחום הזה לא מעט סוגיות אמורפיות, בקורונה הבנצ'מרקים התעוותו לגמרי. ירון הסכים: מתברר שחברות הערך צמחו בעקביות בעוד שחברות צמיחה קפצו לשמיים ונחתו בחזרה, מה שמביא כיום את הגרפים פחות או יותר להצטלב. מכאן גלשנו באופן טבעי לשיחה על תמונת המאקרו. ירון דיבר על ההצפה הנוכחית של השוק בכסף, על מבול הספאקים ועוד, וניתח יפה איך הגענו עד הלום. הוא העריך שבקרוב, עם העלאות הריבית, "אחרי שהרבה חברות קיבלו סטירות, נחזור לשפיות". בהקשר הזה הזכרנו לו שוורן באפט אמר עוד משהו מעניין: רק כשמגיע השפל, אפשר לראות מי שוחה בעירום.

עם אסף גלס סמנכ״ל לקוחות בחברת IBI CAPITAL מתי אופציה מבשילה? מה קורה כשפג התוקף? כמה מיסים נשלם? ומהי התוכנית הכי משתלמת שאפשר לקבל בחברת הייטק שנסחרת בנאסד"ק? אסף גלאס, סמנכ"ל לקוחות ב-IBI Capital, עושה סדר באופציות כמו השכר, כמו הרכב הצמוד, כמו ההפרשות וימי החופשה (והתן ביס), זה כבר כמה שנים טובות שאופציות הן חלק בלתי נפרד מתנאי ההעסקה. לפחות בהייטק. יש בתחום הזה המון בלבול, ואולי גם קצת חוסר שקיפות. לאור ההשפעה העצומה של האופציות לעובדים גם מעבר לעובדים עצמם – על שוק ההון ושוק הנדל"ן המקומי, למשל – החלטנו להקדיש לו וובינר שלם. אסף גלאס, סמנכ"ל הלקוחות ב-IBI Capital, הוא האדם המתאים ביותר כמורה נבוכים לנושא הזה. הוא בעצם האיש שמטפל בו כמעט עבור כל עובד בחברה שנסחרת בנאסד"ק – יש עוד שני גופים בארץ שעוסקים באספקט הזה של שוק ההון עבור חברות, אבל רוב אלו שרשומות בוול סטריט עובדות עם IBI Capital. היא מפעילה צוות פיתוח משלה – בין היתר, לשדרוג האפליקציה שמשרתת את עובדי החברות השונות במעקב אחר האופציות שלהם – ושילשה את עצמה תוך פחות מ-5 שנים לסביב 120 עובדים כיום. אסף הוא באמת ספץ בנושא: כל תרחיש שהצגנו לו, כל תוכנית וכל סיטואציה, כבר היו מוכרים לו – יחד עם הפתרון האופטימלי. את השיחה שלנו הוא ליווה במצגת: איך נולד מודל ה-EPOP ב-1956 וכיצד התפתח מאז לתוכניות ולמסלולים השונים (בארץ זה החל לצבור תאוצה בשנות ה-90). תוך כדי הדברים, אסף עשה לנו סדר במושגים הקריטיים של עולם האופציות, שמתברר שהוא הרבה יותר רחב ומגוון מכפי שנוטים לחשוב. הוא הסביר לנו מה זה זמן הבשלה; מה אומר מועד התוקף; עד כמה מקובל היום להיצמד למחיר השוק; ומתי לא משתלם בכלל לממש, ועדיף כבר לקנות בשוק החופשי. מה כולל המודל המיוחד של אופציות RSU, ועד כמה משתלמת התוכנית הנפוצה מאוד כיום בסטארט-אפים בארץ, ESPP. זמן לא קצר הקדשנו בוובינר לסוגיית המיסוי: מתי נשלם מיסוי הוני ומתי פירותי, מתי חל אירוע המס ומתי יש בו דחייה (סעיף 102 המפורסם לפקודת מס הכנסה). ניסינו להבין גם את המשמעות המדויקת של אופציות לפי שווי אפס – מודל שגם אנחנו באינווסטור360 משתמשים בו בתוך החברה. האופציות, שיתף אסף מניסיונו העשיר עם חברות, הפכו לכלי נוסף להחזקת עובדים: "רואים את האור בעיניים שלהם לקראת הנפקה, זה רגע שיא והצלחה מבחינתם. אז כן, האופציה היא גם פיצוי על העבודה המטורפת – אבל גם משהו שממש אוטוטו מתממש, ושווה להחזיק בשבילו עוד קצת ועוד קצת". כשמביאים בחשבון את סוגיית המצוק – מעין תקופת אכשרה לעובדים חדשים לפני שהם זכאים לממש אופציות – ואת זמני ההבשלה, מתחילים להבין את זה. בדרך כלל, מתברר, רוב העובדים כלל לא מממשים, לפחות עד שהם עוזבים את החברה (לא אחת הם שוכחים גם אחרי העזיבה, ואז זה נהיה מאוחר מדי). שאלנו את אסף אם הוא מתחיל לזהות מימושים עכשיו, כשהירידות בבורסה כבר כאן. התשובה שלו מאוד מעניינת. אבל בשביל זה, תצטרכו לצפות בווידאו.

ליצירת קשר עם צח איציק - [email protected]או דרך הלינקhttps://forms.gle/5wX5iJxBXGp38n8X6האם לאחר עליות המחירים החדות של 2021 שהגיעו לאחר עשור פלוס של גאות, שוק הנדל״ן האמריקאי נכנס לאזורי הבועה? האם האינפלציה שתביא ככל הנראה לעליית ריבית תקרר את השוק? או שלהיפך... ועליית חומרי הגלם רק תמשיך לדחוף את המחירים למעלה? והאם למשקיע מישראל יש מה לחפש בשוק מרובה שחקנים שנמצא מעבר לאוקיינוס?

נשמח אם תפרגנו לנו ותצביעו ל״השקעות למתחילים״ בגיקטיים בקטגוריית כלכלה - https://www.geektime.co.il/israel-top-best-podcasts-of-2021-vote/ איך יראה העשור הקרוב בבורסה בת"א? עם ליאור נבון, מנהל יחידת המכירות והפיתוח העסקי בבורסה לניירות ערך איך מפוזרים נכסי הציבור, איך יכול להיות שכל כך הרבה כסף שוכב עדיין בעו"ש, וממה הבורסה מרוויחה בעצמה? ליאור נבון מבורסת ת"א סיכם אצלנו את השנה ששברה את כל השיאים בורסת תל-אביב "התפוצצה" ב-2021 עם שיאי כל הזמנים במספר ההנפקות, בעומק ההשתתפות של הציבור, בכניסה של משקיעי ריטייל וכמובן, בתשואות המדדים המרכזיים. ת"א 90, למשל, חצה לראשונה את רף 2,000 הנקודות, כשכל החברות בו הן לראשונה בשווי של יותר ממיליארד שקל. לאור זאת, חשבנו שנכון להקדיש לבורסה המקומית את הוובינר הראשון של השנה החדשה. הזמנו את ליאור נבון, מנהל יחידת המכירות והפיתוח העסקי בבורסה – כשלעצמו, טייטל לא טריוויאלי, שנולד בעקבות הפיכתה של הבורסה לחברה ציבורית למטרות רווח. למי שלא יודע: גם הבורסה נסחרת בבורסה, וצריכה לספק את הסחורה ולספר את הסיפור של עצמה. נבון, שחי ונושם את שוק ההון מילדות, מעיד כי במשך שנים חרה לו שהבורסה לא חושבת שיווקית-מכירתית, לא רואה בעצמה חברה שצריכה להביא לקוחות, ופשוט לא מעניינת מספיק. לאחר כניסת המנכ"ל איתי בן זאב והפיכת הבורסה לחברה ציבורית, קיבל נבון הצעה חלומית מבחינתו: להפוך את הבורסה לאטרקטיבית. "פיתחתי את נושא הסיילס, את הפיתוח העסקי, את איך שאנחנו נראים כלפי חוץ. את הערך שאנחנו מייצרים לחברות הנסחרות. המטרה שלנו היא לחשוב איך אנחנו מחברים אותם להזדמנויות עסקיות בעולם הביז-דב, איך להגיע למשקיעים מעבר לשוק המקומי ולעוד ערוצי הפצה, איך שמים אותם במרכז הבמה. זה נכון כמובן גם לצד השני של המשקיעים. בשורה התחתונה, יצאנו מהמקום שנקרא 'מגדל הבורסה'". על השנתיים האחרונות, שבמהלכן הפכה לדבריו הבורסה המקומית לשוק אקוויטי אמיתי, מביט נבון בגאווה רבה. הוא נזכר איך החל מ-2008 מעל 200 חברות נמחקו, ואיך ב-14'-16' נרשמו בסך הכול חמש הנפקות. "ברור ששוק הון בלי נכסי בסיס טובים וחברות שמצטרפות לא יכול לצמוח". אבל אז החל השינוי, שלטענתו, מתבטא בראש ובראשונה באופן שבו תופסים את הבורסה. בהקשר הזה, גם מגפת הקורונה הביאה בשורה, כשדחפה את המשקיעים המוסדיים והאחרים להשקיע בטכנולוגיה. "נפתח פתאום עוד סגמנט ששנים אמרנו שלא הגיוני שהוא לא נמצא ולא דומיננטי, והיום הוא הגדול ביותר בבורסה עם יותר מ-200 חברות. ב-2021 ראינו כמעט מאה הנפקות ומעל 60% מהן של חברות טכנולוגיה, כולל קלינטק ואנרגיות מתחדשות – שוק שצומח בקצב אקספוננציאלי". גם השקל החזק ויציבות הכלכלה נתנו את אותותיהם, וסוגיית התמחור היא כבר לא האישיו. החסם העיקרי היה ונותר בעיית הנזילות ומיעוט השחקנים, כלומר עומק שוק. וקצת פרסטיז'. פייט מול נאסד"ק? הצגנו לנבון את השאלה הבלתי נמנעת לגבי התחרות עם נאסד"ק. "בסוף אין פייט על חברות של מיליארדי דולרים ומעלה", הוא השיב. "השוק האמריקאי הוא עמוק, סחיר, עם עשרות אלפי משקיעים וריטייל אדיר. אנחנו לא שם עדיין, אבל אני מאמין שעוד נגיע". יחד עם זאת, הוא גאה לומר שהבורסה הישראלית מצליחה אט-אט לנגוס בפלח שעד לפני מספר שנים לא ראה את השוק הישראלי כאופציה. "לקחנו בענק את הבמה של כל שאר הבורסות, מעבר לנאסד"ק, ואנחנו הולכים ונוגסים בשוק הפרטי". בהנפקה הגדולה בהיסטוריה של הבורסה – זו של הפינטק Nayax – הוא כבר רואה פייט ישיר, אבל אין לו אשליות: השחקנים הגדולים בעולם יושבים בצד השני של האטלנטי, חברות הטכנולוגיה הגלובליות מחפשות את הפוזיציה שם, וכשמאנדיי רוצה להנפיק בשוויים של עשרה מיליארד דולר ומעלה – השוק האמריקאי עדיף לה. ועדיין, במה שנוגע להנפקות וליחס בין חברות חדשות לוותיקות, מתברר שת"א היא השנייה בעולם עם 28% צמיחה. ניסינו לחדד איתו את מקורות ההכנסה של הבורסה עצמה, וכאלה יש ארבעה עיקריים: עמלות מסחר (0.01%, כלומר עשירית מעמלת ה-0.1% שגובה הברוקר של בית השקעות, או ה-0.25% ולעיתים כפול מזה של הבנקים); עמלות סליקה, כאשר הבורסה היא One-stop-shop בנושא הזה והכול עובר דרכה, עם מעל 3 טריליון שקל בקסטודי; אגרת רישום ואגרה שנתית שנגבית מכל חברה הרשומה למסחר בבורסה (הסכום הוא תלוי שווי ויכול להגיע עד 360 אלף שקל בשוק האקוויטי, שזה זול למדי ביחס לעולם); והפצת מידע ושירותי קישוריות – כלומר גישה לדאטה, לארכיון ולציטוטים בזמן אמת שניתנת לברוקרים, לגופי תקשורת וכעת גם לסוחרים שמעוניינים בשירות הזה דרך API. לאחרונה הבורסה אף הנגישה את ה-BI לגופים המוסדיים, כאשר המוצר Smart Money מציג את כלל הקניות והמכירות היומיות של כל סוג שחקן – מוסדי, פרטי, זר, מנהל תיקים, קרן נאמנות וכדומה – ברמת המניה הבודדת. נבון סקר בהרחבה את חוק שינוי מבנה הבעלות מ-2017 ואת התהליך שבמסגרתו הוצאו חברי הבורסה והבנקים (הותר להם להחזיק עד 5%), שלא אחת מחזיקים באינטרס שונה מזה של הבורסה עצמה. במקומם הוכנסו קרנות השקעה בינלאומיות, חלקן מתמחות בהשקעה בבורסות, ומעל 30% מהבעלות הונפקו לציבור. "כל הדנ"א של הבורסה השתנה: מארגון סמי ממשלתי לחברה עסקית אגרסיבית שמסתכלת על ערוצי צמיחה חדשים, שמחפשת את הדרך הנכונה להגיע לקווי עסקים חדשים ולהגדיל את הביזנס. אנחנו עובדים חזק על כל סגמנט ומייצרים חדשים. להיות למשל הספונסר הראשי של ליגת העל בכדורגל זה לא סתם, זה כדי להיות במודעוּת. לא במקרה אנחנו רואים את מספר הכתבות החיוביות על הבורסה, לא היינו רגילים לזה". 1.7 טריליון שקלים שוכבים סתם בסיומה של שנה עם תשואות פנטסטיות, נבון הצטרף לתחושת התסכול, שלא לומר התדהמה, שיש לנו על כמות הכסף ששוכב במזומן ובפקדונות ופשוט מתייבש בעו"ש – 37% מההון, שהם 1.7 טריליון שקל (ועוד טריליון באג"ח ממשלתיות ומק"ם). הוא מייחס זאת לחינוך פיננסי מאוחר, אם ב...

נשמח אם תפרגנו לנו ותצביעו ל״השקעות למתחילים״ בגיקטיים בקטגוריית כלכלה - https://www.geektime.co.il/israel-top-best-podcasts-of-2021-vote/ המגמות הלוהטות בעולם הקריפטו - עם יוני אופיר ויואב מור מקרן הגידור "פינובה" השבוע אירחנו לוובינר מיוחד, את יוני אופיר ויואב מור מקרן ההשקעות 'פינובה', המשקיעה בעולמות הקריפטו. השיחה היתה קצבית ועמוסה במידע חדש ומרתק. אנחנו מאוד ממליצים לכם ולכן לצפות בהקלטה המלאה של הוובינר כאן למעלה. התחלנו את השיחה עם הסבר על בלוקצ'יין – טכנולוגיית הליבה של ביטקוין, אית'ריום ושאר 15 אלף מטבעות הקריפטו הקיימים. הבנו איך המטבעות האלו בנויים בדגש על BTC, ושמענו על תהליך הכרייה (mining) של מטבעות חדשים. יוני ויואב גם הציגו את נקודות החוזק של הביטקוין ואת הבעיות שהוא פותר: עמידות גבוהה לפריצות. עד היום אף האקר, כולל של גופי מודיעין, לא הצליח לפרוץ, לזייף או לשנות מידע על-גבי בלוקצ'יין, וזה לא בגלל שלא ניסו… מטבע מבוזר. ל – BTC אין יו"ר, מנכ"ל, או דירקטוריון שיכולים להחליט מחר בבוקר שהם משנה את החוקים. אין ארועי בקדייטינג – שינוי רטרואקטיבי של מועד הענקת אופציות למניות, אין 'הזאב מוול-סטריט' (אבל יש לוויתנים), ועוד ועוד. דיפלציוני – ביטקוין תוכנן ונוצר עם כמות מוגבלת וידועה מראש של 21 מיליון מטבעות – BTC, כאשר מתוכם, כמעט- 19 מיליון כבר נוצרו. יתר המטבעות ישוחררו לשוק בתהליך הדרגתי ארוך שיימשך עמוק לתוך המאה ה- 22. בעלות על הכסף. כשאנחנו מחזיקים ביטקוין, הוא שלנו, שמור בארנק קריפטו, המשמש כ- כספת דיגיטלית מאובטחת, שרק אנחנו יודעים את הקוד שלה. נושא השיחה הבא שלנו היה תהליך הצמיחה האימתני של יקום הקריפטו, במיוחד בשנתיים האחרונות – כאשר מנועי האימוץ המרכזיים הם: מעל 80 מיליון בני דור המילניאלס (בארה"ב לבדה), שאיבדו אמון ו/או עניין במערכת הפיננסית המסורתית, במיוחד על רקע משבר הסאב-פריים ב- 2008. מדובר בדור שחווה את העולם דרך משקפיים ומסכים דיגיטליים, שבעתיד יהיו גם ב- 3D, ומבחינתו ביטקוין הוא חלק טבעי בנוף הפיננסי. מנוע הצמיחה הנוסף הוא כמובן הכסף הגדול והאימוץ המוסדי. לתהליך הזה יש מספר אינדיקטורים, ביניהם אפשר להזכיר את: האישור של ה- SEC לגופים פיננסיים אמריקאים, להציע שירותי בנקאות למטבעות קריפטו. פידליטי, ג'י.פי מורגן,ובנקים מובילים נוספים מגדילים את היקפי הגיוס וההכשרה של צוותים מקצועיים, ומקימים טריידינג-דסק ייעודיים לקריפטו. קבלה של מטבעות קריפטו כאמצעי תשלום מצד פייפאל, ויזה, AT&T, סטארבאקס, טוויטר, טסלה (חלקית) ועוד. אל-סלוודור הפכה למדינה הראשונה בעולם שאימצה את BTC כמטבע רשמי. על הקו מתחממות מדינות נוספות, ברזיל וצ'ילה לדוגמא. בהמשך ישיר לכך, דיברנו על תמונת המצב הרגולטורית בעיקר בסין וארה"ב. הסיבה שסין אסרה על החזקה ומסחר של מטבעות קריפטו היא פשוטה – הסינים נמצאים בשלבים מתקדמים של הנפקת יואן דיגיטלי והם רוצים לחסל את התחרות. מעבר לכך, יציאתה של סין מהמשחק העבירה את מרכז הכובד של חוות הכרייה (כמעט 80% מהן פעלו בסין) למקומות יותר דמוקרטיים, מפוקחים ו- 'ירוקים', וזה מצוין. בארה"ב לעומת זאת, הקונגרס וכל הגופים הרגולטוריים הרלוונטים, מתקדמים במרץ לקראת חקיקה, פיקוח והסדרה של כללי משחק ברורים, תהליך שקהילת הקריפטו מחכה לו שנים. כמובן, התייחסנו גם למטבעות דיגיטליים מדינתיים, כמו היואן שהוזכר ועל ההזדמנויות והסכנות שהם יוצרים. אפרופו רגולציה, בישראל, כרגיל, היזמים טסים קדימה עם פרויקטים מדהימים, אבל החקיקה לא ברורה והמחוקקים עוד לא באירוע. בהמשך הכרנו את אית'ריום (ETH) וסולנה (SOL), שני השחקנים הגדולים של תחום החוזים החכמים (smart contracts). הבום הגדול ששני הפרויקטים האלו (וגם אחרים)יצרו, הוא הפיכה של בלוקצ'יין מטכנולוגיה בסיסית המשמשת רק לתשלומים, למשהו שאפשר לעשות איתו הרבה יותר דברים, כמו DE-FI ו- NFT. בהקשר הזה, דיברנו גם על פתרונות שכבה שניה (layer 2) כמו פוליגון (MATIC) – שהם רשתות משנה המתחברות לרשת האם ועוזרת לה לעבד ולסלוק עסקאות במהירות גבוהה יותר. למי שפחות בקיא במושגים: מאחורי תחום Decentralized Finance) DE-FI -בנקאות מבוזרת) מתפתחת מערכת שלמה של בנקאות אלטרנטיבית, המציעה את כל שירותי הבנקאות המסורתיים, בנוסף על מכשירים פיננסיים מתוחכמים שהבנק 'הרגיל' שלנו לא מסוגל ו/או לא רוצה לתת. המושג NFT (מטבע שאינו ניתן להחלפה – non fungible token) הוא גירסה דיגיטלית של אובייקט כלשהו, ​​כמו יצירת אמנות, המאפשרת ליוצרי תוכן דיגיטלי להוכיח שהם הבעלים של הגרסה הרשמית של האובייקט הזה, ולגבות תשלום תמורת השימוש שנעשה בו. לקראת סיום, יוני ויואב חלקו איתנו מספר עצות ותובנות חכמות לגבי התהליך שאנחנו המשקיעים, צריכים לעשות, לקראת החלטה על כניסה לתחום הקריפטו: להכין שיעורי בית, ללכת על הפרויקטים הגדולים שכבר עשו דרך והוכיחו את עצמם, לעשות את זה בהדרגה, להשקיע רק סכום שאנחנו יכולים להרשות לעצמנו להפסיד, ובעיקר -להיות סבלניים ולהסתכל מעבר לטווח הקרוב, אל מה שמעבר להר. זאת הדרך להתגבר על התנודתיות החדה שמאפיינת את שוק הקריפטו. העולם התחיל בביטקוין אבל הוא מתפתח להרבה כיוונים יותר מעניינים. זה תחום חדש ומעניין שיהיה חלק מהשנים שלנו בעתיד. זה לא מאוחר להיכנס ויש עוד הרבה יהלומים לגלות. לבסוף, סיכמנו שנקיים בקרוב וובינר נוסף, שכנראה יעלה לרשת כ- NFT… זה המקום להגיד תודה רבה ליוני ויואב ולכל מי שצפה בנו אתמול. אם פספסתם, הקלטה של הוובינר המלא מחכה לכם כאן למעלה. להתראות בקרוב!

תחום תעשיית השבבים עם שחר כהן, שותף מנהל ב Lucid-Captial

הרכבת הקלה, כביש 6, נמל אשדוד ונמל חיפה החדשים. כיצד ניתן להשקיע בעולם התשתיות עם רו״ח צביקה חלמיש לשעבר סגן החשב הכללי במשרד האוצר

תחום הפארמה אינו פשוט לניתוח. הוא מאופיין בריבוי שחקנים, והרבה מאוד אפשרויות. אך יחד עם זאת, כן ניתן למצוא מאפיינים קשיחים שיעזרו לנו לנווט בתוך העולם הזה, ולבחון את הסיכונים והסיכויים של חברות להצליח, ושלנו כמשקיעים לסמן את המקומות ונק׳ הציון המשמעותיים. לשמחתנו, אמש אירחנו את פרופ׳ רוטשטיין שמגיע גם עם נסיון עשיר בצד המפתח, קרי, בתי החולים ומעבדות המחקר שעובדות כל הזמן על פיתוחים וחידושים, והן מצד הקניין שמנהל מו״מ מול חברות הפארמה הגדולות, מתוקף תפקידו כיו״ר ועדת סל התרופות. והנסיון הזה בהחלט הורגש במהלך השידור, כאשר תרם לנו מנסיונו הרב כדי שנוכל להבין טוב יותר, איך העולם הזה עובד, מה החברות הגדולות בתחום מחפשות, ואיפה השלבים הקריטים שחשובים למשקיעים. לא פחות מעניין, היה החלק של רשף סויסה בראיון, שהגיע כיזם לתחום בו אין לו נסיון וידע, אך בעזרת חושים מחודדים, ורצון ללמוד לעומק, הבין כיצד התחום הזה בנוי, ואיך כמשקיע ויזם הוא בוחן את הסיכון והסיכוי שלו כמי שרוצה להפוך לשחקן משמעותי בתחום. כך למשל למדנו על ארבעת האלמנטים המכריעים עליהם מבוסס כל פיתוח חדש: פתרון יעיל וטוב יותר ממה שהיה קיים (אם היה קיים בכלל) בטיחות - האם התרופה לא מסכנת הדירות - האם ניתן להגיע שוב ושוב לאותן תוצאות ולייצר בקנה מידה גדול והיכולת לרשום פטנט - אם אין פטנט, אז אין היתכנות מסחרית, ולכן אף חברת תרופות גדולה לא תשקיע אלו למעשה היסודות עליהם נשען כל פיתוח בתחום הפארמה.. ומכאן, האפשרויות הן כמעט בלתי מוגבלות. בין לבין למדנו על שני סוגים עיקריים של תרופות, (טיפול במקור לעומת תסמינים) על המסלול הרגולטורי שיש לעבור עד לקבלת האישור המיוחל, ועל שלב ה- ׳first in human׳ שזה בד״כ הרגע בו הכסף הגדול מתחיל לגלות עניין.. על אסטרטגיות חדירה שונות שחברות משתמשות בהן כדי להגיע כמה שיותר מהר לשווקים שמעניינים אותן (למשל תחום האסתטיקה) על ההבדלים בנכסי הקניין של החברות, ועוד שאלות רבות ונושאים מגוונים שעלו במהלך השיחה הקולחת שערכנו עם שני האורחים המיוחדים שלנו.

הפרק היום על השקעות בסין, והאג׳נדה הסינית שעומדת מאחורי פעולות הממשל בשנה האחרונה. במסגרת השידור נארח את יובל וינרב, מייסד שותף ב- ומגיש הפודקאסט להבין את סין. (פודקסט חדש של רשת אינווסטור 360) ליובל נסיון רב בפעילות יזמית ועסקית בסין, ויחד איתו ננסה לפענח, ולרדת לעומקן של כוונות הממשל הסיני, בפעולות שעשה בשנה האחרונה, שלרבים מהמשקיעים במערב, נראים מעט תמוהים, בלשון המעטה. נתייחס ללסיפור עליבאבא, ג׳ק מא, וקבוצת אנט שנרחיב עליו הערב, והזכרתי במילה את נושא חברות הלימודי אונליין, שנכווו קשות מהצהרת הממשל לחייב את כל העוסקים בדבר להפוך למלכ״ר. אלו באמת הסיפורים שתפסו יותר כותרות, אבל הם בהחלט לא היו היחידים... רק לפני כמה ימים שמענו על דרישת הממשל ש-דידי (ה- אובר הסינית) תימחק מהמסחר בארה״ב, וזאת לאחר, שממש כמה ימים לאחר שהחברה הונפקה בחודש יוני האחרון, (הנפקה שהייתה הגדולה ביותר של חברה סינית מאז עליבאבא) פתח נגדה הממשל בחקירה, ודרש להסיר את מוצרי החברה מחנויות האפליקציה, בטענה שהיא אוגרת מידע אישי על המשתמשים,. ככל הנראה הצעד הזה, יחד עם זה של הימים האחרונים, נובעים מחשש של הסינים שההנפקה בארה״ב, תעניק כוח השפעה גדול מידי לאמריקאים על חברה שמשרתת עשרות מילוני סינים מידי יום. הארוע הזה מתקשר ישירות למלחמת הסחר של הסינים מול ארה״ב, כאשר חלק ממנו זה המאבק סביב הדרישות של האמריקאים מחברות סיניות שמעוניינות להיסחר בארה״ב, והאיסור שלהם למכור מוצרים של חברת הוואווי. כך שגם בגזרה הזו לא חסרו סיפורים וכותרות בשנה האחרונה... ועוד לא הזכרנו את סיפור אווברגרנד, הסיפור הגדול של השבועות האחרונים - ענקית הנדל״ן שנמצאת כפסע לפני פשיטת רגל, שעלולה להרעיד את כל ענף הנדל״ן בסין, וזה כבר יכול להוביל לכדור שלג דורסני שיפגע בכל הכלכלה הסינית.. בקיצור, שנה לא חיובית במיוחד עברה על הסין, לפחות לא בעיניים שלנו כמשקיעים זרים, וזה גם בא לידי ביטוי בביצועי השוק הסיני, שנמצא בטריטוריה שלילית בשנה האחרונה כאשר רוב שווקי העולם חוו שנה דו ספרתית מרשימה עד כה.. אם נסקור את כל הסיפורים שציינתי פה, עליהם נרחיב הערב יחד עם יובל, נראה שלפחות חלק מהם נוצרו עקב פעולות מכוונת של הממשל, וזה משאיר את המשקיעים קצת מבולבלים, ומעלה לא מעט שאלות ותהיות..

איך להשתמש בהר הביטוח ובמסלקה הפנסיונית למבצע המסלקות הגדול והגשת בקשה להפקת דוח מסלקה פנסיונית: https://bit.ly/3z5Q0tx

אנחנו שומעים על ההנפקות של החברות הישראליות בבורסה האמריקאית, קוראים על סיפורי ההצלחה המרגשים ואת הברכות על השלטים באיילון, אבל כיצד ניתן להשקיע בחברות הישראליות לפני שהן מונפקות בארה״ב? יוחאי זייד, מנכ״ל שותפות המו״פ ביג טק 50 עושה לנו סדר בשלבי החיים של סטארטאפ בישראל מתי בדיוק מתחילות החברות לגייס, מה ההבדלים המהותיים בין השלבים, הן מבחינת הסכומים והן מבחינת השחקנים שמעמידים את הכסף. וכמובן שנתייחס לשאלות, מתי המשקיעים יכולים להתחיל לחשוב על החזר השקעה ואילו אפשרויות פתוחות בפני מי שמעוניין להשקיע בחברות ההיטק לפני ההנפקה

האם הפד יעלה את הריבית? האם תהיה אינפליצה ואיזו מהפכה יצרו מחירי ההיוון הנמוכים?דוח מצב לחודש אוגוסט 2021, ומה הן התובנות לאחר ארבעה וובינרים עם הכלכלנים הראשיים בישראל

דל״ן למגורים, הייטק והשקל ואיך הכל קשור אחד בשני.

לינק לפודקאסט - https://investor360.transistor.fm/ לינק לוידאו - shorturl.at/aeCT4 טקסט: האם הציפיות להעלאת הריבית מופרכות? ובאילו תחומים ניתן לראות את סימני האינפלציה? הכלכלן הראשי של הפניקס אמיר כהנוביץ׳ ומנהל ההשקעות הראשי ומשנה למנכ״ל חגי שרייבר בשיחה עם אורן ועומר על הסימנים החיובים והמדאיגים בשווקים וגם על האיחוד עם הלמן אלדובי

מארחים את יוטב קוסטיקה - הכלכלן הראשי של בית ההשקעות ״מור״ את תחילת השיחה עם יוטב הקדשנו כדי ללמוד קצת יותר על הרקע המקצועי ותחילת הדרך שלו לפני כעשור במור כאחד העובדים הראשונים, כאשר ההתקדמות האישית שלו השתלבה בתהליך הצמיחה של גוף צעיר ודינמי שהפך בשנים האחרונות לאחד המוסדיים המובילים בישראל. מכאן המשכנו לדבר על תמונת המאקרו בשווקים, ועל הגורמים שלדעת יוטב יתמכו בצריכה מוגברת בשנה שנתיים הקרובות, ובשאלת זמניות האינפלציה והגורמים הדיפלציונים שנתמכים ע״י היעילות הטכנולוגיות והנגישות שהיא מאפשרת לאינדבידואלים להשתתף בשוק הגלובלי. אחרי החלק הפותח עברנו לנושאים העיקריים שלנו – יחסי הכוחות המשתנים בעולם הריטייל. מהנתונים שיוטב הציג לנו, עולה תמונה מאוד ברורה של התחזקות מותגי העל מצד אחד, יחד עם עלייה בביקוש לביגוד ספורטיבי, אך מצד שני, כל שכבת הביניים של מותגי הביגוד המובילים נמחקת כמעט לגמרי לטובת רשתות הדיסקאונט ומפלצות האונליין שמאפשרות חווית קנייה מושכת יותר ויחס אטרקטיבי יותר של value for money. כדוגמה ראינו את חברת GAP על מותגיה השונים שדווקא הצליחה לשרוד את הקורונה ולהתחזק, ע״י ניצול התקופה להתייעלות שבאה לידי ביטוי בסגירת חנויות, ומעבר מסיבי לאונליין. (כשיש מגיפה והגבלות, יותר קל לסגור חנויות ולפטר עובדים..) לעומת זאת, היו מותגים אחרים שפחות הצליחו, ומכאן הדיון שלנו גלש לניתוח יחסי הכוחות בין חנויות הכלבו הגדולות בעלות העבר המפואר, דוגמת מייסיס, ג׳י סי פני, וכד׳ לרשתות הדיסקאונט כמו טי ג׳י מקס, מרשל ועוד.. מהנתונים שיוטב הציג לנו אין ספק שהקרב הזה הוכרע וקהל הצרכנים הצביע ברגליים. הקרב הזה שהוכרע למעשה גם שינה את תמהיל החנויות שאנו מכירים מהקניונים הגדולים. אם בעבר נשענו הקניונים על חנויות הכלבו הגדולות כשוכר עוגן שתופס נפח גדול וגם אחראי על חלק ניכר מהטראפיק, הרי שכעת, הן מחפשות שוכרים אחרים ואטרקציות שונות כדי לגרום לנו להמשיך להגיע לקניון, ולשינויים הללו יש השלכות.. סקירה וניתוח של התחומים המענינים בשוק הנדל״ן הסחיר (קרנות הריט) מכאן, ובאופן טבעי הדיון שלנו גלש לתחום קרנות הריט המסחריות – בעלות הקניונים הגדולים, בעיקר MAC ו- SPG ומשם המשכנו לאפיקים נוספים כמו חוות שרתים, תחום הבריאות ובתי האבות, לוגיסטיקה ותשתיות, וגם ניתוח מעניין של יוטב לתחום הבא שימשוך כסף גדול של מוסדיים ויגרור עלייה משמעותית במחירי הנכסים. לקראת סיום, דיברנו גם קצת על טוויטר שהפכה להיות פלטפורמה מאוד מרתקתבתחום הפיננסים, שעוזרת להנגיש מידע וידע בצורה מעמיקה, ומאפשרת למשקיעים להיחשף לתכנים של דמויות בכירות כמו יוטב בעצמו, וזו הזדמנות להזמין אתכם לעקוב אחרי יוטב בטוויטר ולהנות מהתכנים שהוא מעלה (וגם להתחיל לעקוב אחרי החשבון שלנו) וממש לקראת סיום העלנו אנקדוטה מעניינת (שלא כולם מכירים) על הקריירה הקודמת של יוטב בתור כדורסלן מקצועי שגם היה חלק מקבוצת הפועל חולון שזכתה בגביע המדינה בכדורסל ודיברנו איתו על הנק׳ המקבילות בין ספורט מקצועני ועולם ההשקעות, גם מהבחינה המנטלית. כל מה שציינתי כאן זה ממש רק על קצה המזלג מתוך שיחה מעמיקה וקולחת עם איש השקעות מרתק ויסודי, ואני ממליץ בחום לצפות בהקלטה המלאה או להאזין לפודקסט. אני רוצה להודות ליוטב על הזמן,והנכונות לחלוק איתנו לא מעט נתונים מעניינים ותובנות מסקרנות על מצב השווקים והכלכלה באופן כללי, וגם על מס׳ תחומים שניתחנו באופן ספיציפי, ואני בטוח שנזמין אותו לשוב אלינו מתישהו בעתיד בקרוב.

אביב אורן - סמנכ"ל פיתוח עסקי וחדשנות בארגון GFI Israel (Good Food Institute). ובני נופך - יזם ומשקיע פוד-טק ישראל עתיד תעשיית הפוד-טק הטכנולוגיות פורצות הדרך והזדמנויות ההשקעה המעניינות עתיד תעשיית המזון - התעשייה הגדולה בעולם - בדגש על תחום הפוד-טק וההזדמנויות הגדולות שתעשייה זו מציבה בפני המשקיעים

בניתוח התנהגויות וקבלת החלטות בשוק. בחלק הזה נתעכב על כמה מהאלמנטים הפסיכולוגיים שמשפיעים על קבלת החלטות, ונגלה מה אפשר ללמוד מטניס, כדורגל ומסעות בצבא, על הדרך בה אנו כמשקיעים יכולים לשפר את קבלת ההחלטות שלנו. החלק הזה יהיה מסקרן ומפתיע במיוחד באילו מצבים יש לנו, כמשקיעים הטיות בלתי מודעות? מתי ההטיות האלו גורמות לנו להפסדים בהשקעה? כולם מבינים ומודעים לכך שלפסיכולוגיה יש משקל סגולי מאוד קריטי בהשקעות, ועדיין, רבים יקדישו זמן ומשאבים כדי ללמוד איך לנתח מניות, להתמקצע בשיטות סינון ואיתור, ואפילו לנתח גרפים ותבניות. אך מעט מאוד משקיעים יקדישו זמן ללימוד כלים פסיכולוגים ומנטליים כדי לחזק את יכולתם כמשקיעים. זה נכון שככל שהידע עמוק יותר, והנסיון רב יותר, כך גם הצד המנטלי משתפר. ועדיי, כבני אדם, אנו נוטים להתנהגויות שונות במצבים שונים, בכל תחומי החיים, וספיציפית בשוק ההון. כצעד ראשון, חשוב להכיר ולזהות את ההטיות שמשפיעות על התנהגות של בני אדם, ואיך הן מובילות להחלטות בשוק ההון. זה בדיוק מה שנעשה בפודקאסט של היום. כדי לקיים את הדיון בנושא ביקשנו מאלעד יעל - סמנכ״ל השקעות של אינווסטור 360 שיצטרף אלינו לראיון. לפני כשבועיים, העביר אלעד הרצאה בנושא זה בפני פורום של משקיעי מחלקת פלטיניום של אחד הבנקים הגדולים בישראל. מדובר במשקיעים בעלי הון רב ונסיון רב, ומכיוון שההרצאה קיבלה תגובות נלהבות כל כך לבוא לדבר על הנושא גם בפני קהל הפודקאסט שלנו

האם מוקדם מידי להספיד את תעשיית האנרגיה המסורתית? וובינר חי בנושא האנרגיה המסורתית בדגש על חברות הגז והנפט עם האורח שלנו איתי רפאל טביבזדה - מנכ״ל שותפות רציו פטרוליום. כבר בהתחלה אני רוצה לפתוח ולומר שלדבר על נפט, זה לא בדיוק הנושא הכי פופולארי בימינו... וזה גם בהחלט בא לידי ביטוי בסנטימנט המשקיעים בשנים האחרונות. עכשיו, הוובינאר הזה, לא הגיע מתוך מטרה לנתח כדאיות השקעה בחברות נפט, אבל בהחלט לעורר עניין סביב השאלה לגבי תפיסת השקעות שהיא מנוגדת לזרם. בלא מעט מקרים, דווקא המשקיעים שהולכים נגד הכיוון הכללי, או בניגוד להעדפות של הציבור הרחב, מקבלים הזדמנויות לקנות בזול. זה לא קורה תמיד ולא בכל התחומים, אבל דווקא בשנה האחרונה ראינו כמה דוגמאות לכך, אם זה בהשקעה בקניונים, שרבים כבר ניבאו את סוף דרכם על רקע ההתעצמות של אמזון והאי-קומרס, ואז עוד הגיעה הקורונה... אבל דווקא אז עשינו כמה ובינארים על חברות ריט מסחריות, ודיברנו על ההזדמנות הטקטית, ובהחלט ראינו תוצאות לכך. גם בתחום הנדל״ן, סגרנו לא מזמן בהצלחה שתי עסקאות במלונות דיסטרס, ועסקה שלישית בדרך, ועוד קרן נדל״ן למגורים במנהטן, שנמצאת בסיומה לקראת פתיחה של קרן נוספת . עסקאות שננעלו בשיא תקופת הלחץ בקורונה באזורים שנפגעו במיוחד. (לפרטים לגבי אפשרות השקעה ניתן לפנות אלינו) כך שהרבה פעמים, להיות קונטרריאן - כלומר, הפוך לזרם, אם זה בבחירת התחומים שבשפל או בנקודת דיסטרס, אם זה לקנות כשכולם מוכרים ולהיפך, יכולה להתברר כאסטרטגיה עדיפה. לכן בחרנו דווקא עכשיו לדבר על נפט. חשוב להדגיש שנית, מטרת הוובינאר הזה היא לא לשכנע אף אחד להשקיע או לא להשקיע בחברות נפט, אלא פשוט לתת מקום לדיון וניתוח עומק גם של תחומים שלא זוכים לאחרונה לאהבת המשקיעים ודעת הקהל. לצפייה בהקלטה>>ֿ המקרה גם זימן לנו לארח מומחה בעל ידע בלתי נדלה עם שליטה עמוקה בתחום, שלקח אותנו למסע עולמי בעקבות הנפט, החל מההיסטוריה והגילויים הראשונים, וכיצד אלו התפתחו לחברות העל שעדיין שולטות בתעשייה, דרך האתגרים שעומדים בפניהם כיום, ואיך נראית החלוקה בין המאמצים של החברות האירופאיות שנוקטות בגישה מסויימת, לעומת החברות האמריקאיות שרוקמות מהלכים קצת שונים. (וזאת כדי להישאר חזקות לרוולנטיות גם בעתיד הקרוב ככל שהרגולציה תשאף להצר את צעדיהן) מכאן, לקח אותנו איתי לסיור בארץ בין כל מאגרי הגז, גם כן עם קצת רקע היסטורי על תעשיית האנרגיה המקומית, ולקראת הסוף הרחקנו על גיאנה באמריקה הדרומית כדי לשמוע על הפעילות של רציו פטרולים, ועל הגילויים שעשויים להיות מעניינים בתחום הנפט בשנים הקרובות. לסיכום, וובינאר סופר מרתק, מקיף מאוד, ומעורר מחשבה ממליץ בחום לכל מי שפספס. הזדמנות גם להודות לאיתי שהתארח אצלנו ותרם לנו לא מעט עם הסיפורים, האנקדוטות, ובעיקר הראייה הרוחבית וגם העמוקה על ההיבטים השונים של התעשייה,

הצצה אל מאחורי הקלעים של התחום הלוהט ביותר בבורסה בשנה החולפת, וגם כמה כללי אצבע חשובים למי שרוצים לקחת חלק מה מניע את גל ההנפקות בבורסה? את השיחה שלנו בנושא גל ההנפקות ששוטף את הבורסה המקומית התחלנו בסקירה על התנאים הנוכחיים בשוק, כאשר התמונה שנגלתה לעינינו הייתה של גידול משמעותי בתיק הנכסים של הציבור, למעשה מדובר על הכפלה של סך הכסף הציבורי המנוהל במדינת ישראל. מרמה של 1.2 טריליון ש״ח בשנת 2012 לסך של מעל 2.5 טריליון בעת הנוכחית, כאשר מידי חודש נוספים עוד כ- 20 מיליארד שקלים לסך הכולל. מה שמתדלק את קצב הצבירה זה בעיקר הפרשות הציבור שמגיעות מידי חודש לגופים שמנהלים עבורינו את החיסכון ארוך הטווח (גמל, פנסיה וכו׳) ובשנה שנתיים האחרונות מתווסף לזה גם התאבון של הציבור לקחת חלק בהשקעות בשוק ההון. הצעה לא אחידה – הגיים צ׳יינג׳ר של גל ההנפקות כאשר רואים את המספרים, בשילוב של תנאי הריבית האפסית, מבינים יותר לעומק את הצורך של השוק באפשרויות השקעה מגוונות נוספות, ולכן, אין פלא שתנאים אלו מעודדים עוד ועוד חברות לפנות לשוק ההון. את הגידול בהנפקות ראינו בעיקר בתחומי הטכנולוגיה, כאשר חברות שאולי לפני כמה שנים היו פונות לעוד סבבי גיוס הון פרטי, מעדיפות בשל התנאים הנוכחיים להגיע לשוק הסחיר בשלב מוקדם יותר, מה שמאפשר גם למשקיע הפרטי להיחשף להשקעות טכנולוגיות שבעבר ידו לא הייתה משגת. מאפיין נוסף שתרם מאוד לנכונות של השוק להשתתף בהנפקות הוא המעבר מהצעה אחידה להצעה לא אחידה. מה זה אומר בדיוק? האורח שלנו, גיא פלד, שליווה כמה מההנפקות הבולטות בשנה האחרונה, סקר עבורינו את התהליך המלא של הנפקת חברה לציבור, ופירט עבורינו את ההבדלים בין הצעה אחידה ללא אחידה, איך מתבצע המכרז בין השחקנים הראשיים, ומהם היתרונות והחסרונות של כל שיטה. כמובן שההסבר המלא מחכה לכם בהקלטה, אבל הדגש העיקרי הוא שעבור המשקיע הפרטי בסך הכל מדובר בארוע חיובי שמגדיל עבורו את ההיצע, ופותח בפניו אפשרויות חדשות גם בתחומי הטכנולוגיה השונים. אם עד היום בעיקר משקיעים זרים נהנו מהפירות של ה״סטראט-אפ ניישן״ הרי שהעברת המשקל בשוק המקומי מחברות מסורתיות יותר בעיקר בתחום הפיננסים והנדל״ן – לסקטור הטכנולוגיה מאפשרת לנו כשמשקיעים להיות חלק מעולם ההיי טק הישראלי. כמובן שגם בין לבין נתנו כמה דגשים שמומלץ לבדוק לפני שבוחרים להכנס לחברות בסמוך להנפקה (או עוד לפני במקרים וזה מתאפשר) ובעיקר, רצינו לחשוף אתכם לחלק שבד״כ פחות נגיש בשוק ההון, ולהרים את המסך מעל לפעילות שלרוב מתבצעת מאחורי הקלעים. הזדמנות עבורינו להודות לגיא פלד שהגיע להתארח ולסקור עבורנו את התחום המרתק של הנפקות. מוזמנים להאזין לפודקאסטים נוספים שלנו - השקעות למתחילים, המשקיענים https://investor360.co.il/landing/podcast/

המשקיע ששינה את דרך ניהול הכספים. מבט עומק למודל ההשקעות של ייל שפותח ע״י דיויוד סוונסן, בפודקאסט ניתן לכם הצצה לסיפור חייו ולחלקים נרחבים מתוך הספר שלו בו פרסם את תורת ההשקעות שלו יחד עם כמה מחקרים מעניינים. נדבר על איך המודל שלו בנוי הלכה למעשה, ומה יש לו לספר למשקיע הפרטי. ועוד הרבה תובנות וטיפים היישר מתורת ההשקעות של אחד האנשים הכי משפיעים בעשורים האחרונים

בתכנית היום ניקח אתכם למסע בעקבות הטכנולוגיות שיעצבו את העתיד של ייצור וצריכת האנרגיה בעולם. נבין את שרשרת הייצור, התחרות בין העולם הישן לחדש כמו גם התחרות בין הסגמנטים השונים בתוך העולם החדש, איזה תחום יצור יתברר כאפקטיבי יותר, והיכן למעשה מתקיימות נקודת ההכרעה במרוץ להפחתת הזיהום בעולם, ולייצור וצריכה של אנריגה שתהייה גם זולה יותר וגם נקייה יותר. על הדרך נגלה גם כמה עובדות די מטלטלות ונשבור כמה מיתוסים על מה שנתפס בעינינו כ״ירוק״... וכמובן שנתעכב על כמה מהחברות המעניינות ביותר במירוץ. נעמוד על ההבדלים ביניהן, וננסה להכריע בשאלה, מי תהיינה המנצחות הגדולות?

איך מנתחים דו״חות כספיים של חברות? ניתוח דו״ח לדוגמא מה מעניין אותנו כמשקיעים שמצד אחד רוצים להתעמק ולהבין את עסקי החברה, היתרונות שלה, הסיכונים ואפשרויות הצמיחה, אבל מצד שני, רוצים לעשות זאת באופן ממוקד ותמציתי? מהן התובנות שהיכולת לעבור על דו״ח ולהסיק ממנו את המסקנות הנכונות, מעניקה לנו? ואיך זה משתלב בתמונה הכללית של המשק הישראלי?

היום אנחנו מארחים בשידור את לירון ששון ועופר ליאור מבעלי קרן הריט הספרדית נקסט פוינט וניר גולדברג מנהל תחום אירופה וצוות נדל״ן. נכיר מקרוב איך נראית פעילות נדלנ״ית מהשטח במדינה שסבלה קשות מהקורונה ועדיין נמצאת בשלבי התאוששות ראשונים. נלמד על התחומים והאזורים בהם נפתחו הזדמנויות מעניינות להשקעה, ונכיר לעומק כמה מודלים עסקיים עליהם מתבססות עסקאות הנדל״ן האחרונות של עופר ולירון, שני אנשי נדל״ן עם נסיון וקילומטראז׳ לא מבוטל, במיוחד בספרד. האזנה נעימה ואתם מוזמנים לבקר באתר אינווסטור - https://investor360.co.il/ נערך והופק ע״י shemma פודקאסטים ויצירות סאונד

מגמות בולטות בשוק הדיור בישראל, שוק השכירות הממוסד וצרכי הדיור העתידיים במדינת ישראל מה הוא עתיד שוק הדיור ב 5 שנים הקרובות ה 10 שנים הקרובות וה 15? איך ישפיע הגידול בדמוגרפיה והעלייה לישראל? מהן מגמות התחלות הבניה? והאם אוכלוסיית המתעשרים החדשים שבהייטק יכולה לייקר את מחירי הדירות? מלבד זאת דיברנו על מגוריט, שמאפשרת השכרה ארוכת טווח, מוצר מאוד פופולרי בחו״ל שכמעט ולא קיים בישראל. מה הוא ריט? וכיצד מנסים במגוריט להוות אינדקס מחירי הדיור של ישראל פתחנו עם תכנית חיסכון מומלצת לכל ילד - איך לחסוך ומה היא החשיבות הבלתי נתפסית של ריבית דה ריבית? בתכנית השתתפו - אורן ברסקי ועומר רבינוביץ׳ מאינווסטור 360 לייב עו״ד ארז רוזנבוך יו״ר מגוריט ותומר צבר סמנכ״ל הכספים

וגם אלי מיזרוח, מנכ״ל בית ההשקעות לנכסים דיגיטלים – Silver Capital דיבר איתנו על הזרמת הכספים של גופים מוסדיים וחברות ביג טק גדולות מהעולם לתוך מטבעות דיגיטלים

האם אנחנו צופים אינפלציה בעקבות שילוב של כמה גורמי מחסור - מצד הביקוש תעשיית השבבים גדלה בצורה אקספוננסיאלית כאשר צ׳יפים נכנסים לכל אלמנט בחיים שלנו. Digital Health, IOT, Automotive, ועוד ועוד מצד ההיצע ישנו מספר שחקנים מוגבל בשוק אשר מסוגלים לייצר שבבים, ולמרות שמהירותם של השבבים הולכת ומואצת יכולת היצור שלהם איטית ודורשת היערכות של מספר שנים לפני פתיחתם מפעלים חדשים ליצור צ׳יפים. כמו כן, שינויי האקלים דוחפים את המחירים של סחורות רבות לרבות עץ ודגנים מעלה. האם אנחנו בדרך לאינפלציה?

עם יעל פרויליך, סמנכ״לית מטה רגולציה ו- IRA ממיטב דש, אילו מכשירים מאפשרים דחיית מס במקום תשלום מס במקור על כל פעולה? ומה היא המשמעות הכספית הדרמטית של דחיית מס? איך תיק השקעות צריך להיבנות? דיברנו על ניתוחי התיקים שעשו במיטב, על ההתנהגויות העיקריות של המשקיעים ב- IRA , והחלוקה בין הסוחרים בשוק ההון למשקיעים בקרנות אלטרנטיביות ועוד תובנות מענייניות. בעזרת תכנון פיננסי נכון, ניתן למעשה לבצע חילוף תפקידים - את קופת הפנסיה הרגילה, שהקצבה שנקבל ממנה חייבת במס שולי, אפשר לנתב ברובה לדורות הבאים ואת ההשלמה לקבל כקצבה פטורה ממס ממכשיר ניהול כדוגמת קופת גמל להשקעה ותיקון 190 (שגם מאפשר העברה בין דורית חלקה יחסית - תלוי כמובן בגיל היורשים) החיסרון של מכשירים דוגמת תיקון 190, גמל להשקעה ו- IRA הוא שאין דרך חזרה, כלומר, ברגע שהעברנו לשם כספים, חשוב לדעת שעשינו זאת כאשר אנו עומדים בכל ההתניות, ובכל התנאים הבסיסיים כדי להנות מההטבות המקסימליות, גם עבורינו וגם עבור הדורות הבאים. בסוף השידור הזמנו אתכם ליצור איתנו קשר באתר שלנו - https://investor360.co.il/ לטובת פגישת צ׳ק אפ פיננסי ובדיקת היתכנות לשילוב ira בתיק ההשקעות שלכם, עד כאן להפעם נתראה מחר בסטפק & רבינוביץ עומר נ.ב. בשבוע הבא שדור בכורה של ערוץ הכשירים במסגרתו נרחיב על אפשרויות ira מיוחדות למשקיע הכשיר - פרטים על כך בהמשך השבוע

ניר גולדברג - יזם ומשקיע נדלן, מנהל תחום הנדלן באירופה באינווסטור 360 בשיחה על הזדמנויות נדלן בתחום המלונאות פוסט קורונה

טכנולוגיות 5G, IoT, SMART אירחנו את ד״ר רבינוביץ׳, מדען בכיר בחברת מדטרוניק (וגם אבא של עומר!) שהסביר לנו בפשטות איך הן עובדות ומה החידושים שכל תחום מביא, ובעיקר, הפוטנציאל של רתימה שלהן לעבוד ביחד שמאפשר את הרכב האוטונומי, הבית החכם ,העיר החכמה, טלא-רפואה ועוד האם מניות אפל, גוגל, אמזון, סאמסונג ואנבידיה ינצחו בקרב על העשור הבא? כמובן שמהצד שלנו כמשקיעים עניין אותנו לדעת מי הן השחקניות המרכזיות בכל תחום, ומי הן החברות שיהנו מהמכלול והשילוב של כל התחומים. המסקנה הייתה שבתמונה הגדולה מה שמכריע הוא לא יכולות היצור של הטכנולוגיה, אלא החברות שייצרו את התקשורת ו״המוח״ שיפענח ויסנכרן בין כולן, נראה שאפל, גוגל, אמזון וסאמסונג, כבר עושות את הצעדים הראשונים בנושא הבית החכם. ומנגד, דיברנו על אחד האפקטים שיווצרו בעקבות הטכנולוגיות החכמות, שעשוי לפגוע בחברות כמו פייסבוק למשל. בהמשך הוובינר דיברנו על הדור הבא של טכנולוגיית המחשוב בענן ששולטת היום בעולם, ואיך היא הולכת להשתנות בעקבות האתגרים שתציב בפניה טכנולוגיית הסמארט. כאשר הרבה מאוד מידע נאסף בזמן אמת, חלקו דורש החלטה ופעולה מיידית, וחלקו רגיש שצריך להישאר קרוב למקום האיסוף שלו, נושא ההעברה שלו לענן מרוחק הופך להיות בעייתי יותר, מכל מיני בחינות (כלכלתי, חוקית, פרקטית) ולכן נדרשת טכנולוגיה חדשה שתאפשר שלבי ביניים לעיבוד המידע ופענוח שלו. הדור הבא של מחשוב ענן : FOG ו- EDGE בהקשר הזה דיברנו על שתי שכבות נוספות שיצטרפו למחשוב הענן כדי לענות על צרכים אלו – fog ו- edge שעדיין לא אומרות הרבה לרוב האנשים, אך כנראה שכמו שהמושג cloud הפך להיות שגור בפי כל בימינו (אחרי יותר מ- 15 שנה שזה קיים) כך גם המושגים הללו יהפכו להיות דבר שבשגרה, וכאשר תעשיית ה- fog צפוייה לצמוח בכ- 55% מידי שנה בעשור הקרוב, אז כמובן שאנחנו כמשקיעים רוצים לדעת מזה. לכן גם בנק׳ הזו העלנו לדיון מס׳ חברות, כאשר אלישע נכנס איתנו ליתרונות והחסרונות של כל חברה, ולכיוונים שכל אחת מהמובילות בתחום החליטה להתרכז בהם.. אחת החברות היותר מענייניות שעשוייה להתברר כמנצחת הגדולה זוהי חברת אנבידיה יצרנית השבבים הגדולה, ועליה בחרנו להרחיב קצת יותר במהלך השידור. לקראת סיום, ד״ר רבינוביץ העלה את הנק׳ של הדילמה בין החלטת אדם והחלטת מחשב, ואיך זה עשוי לשנות מן היסוד מודלים עסקיים קיימים (בתחומי הפנאי והאופנה למשל) ולערער פרוטוקולים מבוססים כמו בתחום הרפואה לדוגמה. היו עוד לא מעט תחומים בהם נגענו, תובנות אליהן הגענו, וחברות עליהן דיברנו, אז אני פשוט ממליץ לצפות בהקלטה

פעם שנייה השנה שגילעד מתארח אצלנו וכמו שניתן היה לצפות, השיחה הייתה מרתקת וגילעד כהרגלו דיבר באופן פתוח ואמר בדיוק את מה שהוא חושב על כל נושא וכל שאלה שעלתה… גילעד אלטשולר בגובה העיניים את השידור התחלנו בשאלות על האסטרטגיה של אלטשולר שחם, איפה הם בוחרים להיות כהחלטה ארוכת טווח, ועל מה הם מוותרים, איפה מבחינתו אפשר לייצר אלפא על פני השוק, ויותר ספיציפית, מהם השווקים, הסקטורים, וסוגי החברות אליהם הם בוחרים להיחשף, והוא גם לא הסתיר את הפעולות הטקטיות בהם הם נוקטים כפעולות השקעה. איפה להשקיע ב- 2021 דיברנו גם על אחוז המניות במסלולים השונים, בדגש על המסלול הכללי לקראת 2021, ובין לבין, גם בעזרת השאלות שלכם, סקרנו לא מעט נושאים ושמענו ממנו ממקור ראשון, את דעתו על מגוון סוגיות כמו למשל: החברות הסיניות, תעשיית הרכבים החשמליים, נדל״ן מסחרי, השקעה באנרגיה ירוקה (במי כן כדאי להשקיע ובמי לא), שמענו ממנו איך אלטשולר שחם החלו לאמץ את הביטקוין, ומה הפרשנות שלו לירידת הערך של שער הדולר, לכיוון הריבית בשנים הקרובות, ולטרנדים והמגמות שהתחזקו בקורונה וישארו איתנו גם לאחר מכן (לעומת כאלו שלא) בקיצור, מי שההשתתף בוובינאר קיבל פה הזדמנות נדירה לשמוע מאיש ההשקעות הבכיר בישראל בצורה ישירה ובלתי אמצעית את התובנות שלו על כמעט כל נושא שמעניין את המשקיע הפרטי. אנחנו רוצים להודות לגילעד שהגיע להתארח, תמיד כיף גדול לשמוע אותו, ועוד לא נגמר השידור וכבר הוצפנו בבקשות להביא אותו שוב, וזה יקרה בוודאי בעוד כמה חודשים, אבל בינתיים, האזנה נעימה.

איך קשור דן אריאלי לשוק ההון?כדי לפתוח את החלק הזה של השידור, נגענו בכמה נק׳ ממשנתו של פרופסור דן אריאלי, והדגמנו חלק מהניסויים שהוא נוהג לדבר עליהם בהרצאות שלו, שמובילים לכמה מסקנות: 1. האינטואיציה שלנו מטעה אותנו, וזה קורה באופן עקבי ורצוף ואין לנו דרך לשנות את זה2. ככל שהחלטה חשובה לנו יותר כך היא הופכת מורכבת יותר3. למגבלות הפיזיות שלנו אנו מודעים, אך להטיות ולמגבלות המנטליות והקוגנטיביות אנו פחות מודעים, ורוב האנשים לא מבינים עד כמה זה משפיע עליהם ומוביל אותם לקבל החלטות שגויות או לא טובות מספיק, וזה בא לידי ביטוי במיוחד בנושאים בהם הם פחות מתורגלים. משם המשכנו לעוד שתי מסקנות חשובות מתוך מחקרים המפורסם של כהנמן וטברסקי בנושא קבלת החלטות: רוב האנשים מונעים מפחד להפסיד, רוב האנשים מחליטים לא להחליט בנושאים שנתפסים אצלם כמורכבים. אחרי שהדגמנו וביססנו את הנחות היסוד הללו, יצאנו לדרך בנסיון לספק כלים איכותיים ופרקטיים כדי להתגבר על המכשולים הללו.Circle of Competence – המודל המנטלי של וורן בפט ועוד 6 מודלים מנטליים מוכחים להצלחה בהשקעותבחרנו 7 מודלים מנטליים שמעודדים בחינה וחשיבה שמסייעים לקבלת החלטות בנושאים שמרגישים לנו סבוכים ומורכבים. מודלים שנכונים למגוון של תחומים, אנחנו כמובן, יחד עם אלעד יעל, סמנכל ההשקעות באינווסטור, ייחסנו אותם ונתנו דוגמאות רלוונטיות לשוק ההון ועולם ההשקעות. בחלק מהמודלים שילבנו סיפורים על דמויות מרכזיות כמו אילון מאסק, ג׳ף בזוס, ו-וורן באפט שמתשתמשים במודלים אלו באופן קבוע (ואף הגדירו בעצמם חלק מהם) ותיבלנו את זה עם הרבה שאלות מאתגרות ותשובות מפתיעות, כאשר המטרה הראשית היא כמובן לספק לכם השראה לתהליכי חשיבה וקבלת החלטות שיכולים לסייע לכם לשפר את התוצאות שאתם משיגים. הנה דוגמה על קצה המזלג מתוך המודלים שדיברנו עליהם בוובינאר: אחד המודלים שהזכרנו הוא מודל ה- First Principles Thinking מודל מנטלי שאילון מאסק נוהג להתשמש בו, שבגדול אומר שהדרך לתקוף בעיה מורכבת היא לפרק אותה ליסודות הבסיס שמרכיבים אותה. על פניו נשמע פשוט ומובן מאילו, אבל המציאות היא, שרוב האנשים שנדרשים לקבל החלטה בבעיה שנתפסת בעיניהם כמורכבת (כמו למשל החלטה על בניית תיק השקעות) נוטים ללכת לפתרון הקל שאינודורש מאמץ, ולהישען על ״אמיתות״ ששמעו בעבר. אם להתייחס לעולם התוכן שלנו, ולחבר את זה גם לדן אריאלי הרי שבהחלטה על השקעות רוב האנשים יטו לעשות אחד משני הדברים הבאים:1. להימנע מהחלטה (ולא להיות מודעים למחיר הכבד אותו הם משלמים על הזמן האבוד)2. לעשות מה שאחרים עושים, בלי לחשוב על זה יותר מידי (מה שהשכן אמר, או החבר בעבודה..) ולקבל את אותן תוצאות בינוניות שרוב האנשים משיגים אז מה הפתרון שמודל זה מציע (וגם שאר המודלים) ואיך משתמשים בו כדי לגבש החלטות שקשורות להשקעות? התשובות לכך, יחד עם עוד מודלים מסקרנים כמו ה- Circle of Competence של וורן באפט, התער של אוקאם, מודל החרטה של בזוס ועוד… תמצאו בהקלטה את החלק האחרון של הוובינאר הקדשנו לתכנית צו 8% שיוצאת לדרך במחזור חדש ובגרסת פוסט קורונה. אחרי שדיברנו על מודלים מנטליים והטיות של משקיעים, באופן טבעי זה מתחבר מאוד למהות התכנית, שהיא, לקחת אתכם יד ביד, ולעבוד באופן פרסונלי על תכנית השקעות שמותאמת באופן אישי לכל משקיע/ תא משפחתי, לפרק לגורמים את ההחלטה הגדולה לקוביות קטנות ונפרדות, ולעזור לכם להגיע לתמונה המלאה.צו 8% – תכנית ליווי המשקיעים והתכנון הפיננסי היחידה בישראלהתכנית בנוייה משני חלקים:תהליך אישי כאמור, ותכנית הכשרת משקיעים שתלמד אתכם לעומק את המתודולוגיה שלנו לזיהוי הזדמנויות בתחומי שוק ההון, הנדל״ן והעולם האלטרנטיבי (או במילים אחרות – להרחיב את ה- Circle of Competence שלכם – מי שראה את השידור מבין את הכוונה, ומי שפספס, אז מומלץ לצפות)כל הפרטים המלאים על התכנית בחלק האחרון של הוובינאר (החל מ- 1:00:00 לערך) ופרטים נוספים אפשר למצוא גם בעמוד הזה

יוסי דורי מנהל ההשקעות הראשי ואמיר ארגמן הכלכלן הראשי של חברת כלל עם חזון ההשקעות התמטיות עבורם ב 2021 ובעשור הקרוב.00:00:00 אמיר ארגמן00:39:55 יוסי דוריסקטור האנרגיה הירוקה, מניות רכב חשמלי, מניות סיניות ועודכמו שאתם יכולים להבין הייתה לנו חוויה מרתקת עם יוסי ואמיר וכמו שאורן אמר כבר בתחילת השידור, שיש לו הרגשה שזה הולך להיות אחד מהוובינארים ״האלה״ הוא בהחלט צדק. את החלק הראשון פתחנו עם אמיר ארגמן, הכלכלן והאסטרטג הראשי של כלל, שדיבר על 3 אלמנטים מרכזיים בתפיסת ניהול ההשקעות של החברה:1. ריביות נמוכות הן כאן כדי להישאר ולמרות הערכות של חלק מהמומחים לעליית אינפלציה, הוא ניתח והסביר את כל הסיבות הלוגיות מדוע שזה כנראה לא יקרה בעתיד הנראה לעין2. תיק ההשקעות המסורתי חייב להשתנות, והחלק הסולידי שנהג לגדר את תיק ההשקעות שלנו, הפך ללא מניב ואף מגלם רמות סיכון גבוהות מידי3. הצורך בתפיסת ההשקעה בתימה על חשבון פיזור סקטוריאלי, ובחלק הזה אמיר הניח את היסודות לבסיס המשולש עליו עומדת תימה שבשלה להשקעה: תמיכה רגולטורית, מוכנות של האוכלוסיה לאמץ את התימה, וכדאיות כלכלית. איך בונים רעיון השקעה?בשלב הזה, עברנו ליוסי דורי, ושוחחנו על איך הלכה למעשה לוקחים את תובנות העל שאמיר דיבר עליהם ברמת העל והופכים אותן לאסטרטגיית השקעה. התחלנו עם סקירה של סכימת העבודה של צוות ההשקעות בכנף – חברת ההשקעות של כלל, בדגש על אלוקציית הנכסים העדכנית של המסלול הכללי שלהם, ומשם עברנו לדבר על התימות המרכזיות אותם הן חקרו ובחרו להשקיע בהן, סקטור האנרגיה הירוקה, מניות רכב חשמלי, מניות סיניות ועודיוסי עבר איתנו על כמה וכמה דוגמאות כמו תימת האון ליין, סין, חזרה לשגרה, אנרגיה ירוקה, חקלאות ברת קיימא ועוד.. בתוך כל שלב, הוא העלה דוגמאות קונקרטיות, כיצד התימה משתלבת בבחירת רעיונות להשקעה גם בשוק הסחיר וגם בשוק האלטלרנטיבי.מה שהיה מרתק במיוחד ללמוד על החשיבה שלהם, זו הדרך בה ניתוחי המאקרו ומגמות העל, משתלבים בדרך העבודה, וכיצד הם לעיתים מרכיבים בעצמם סל השקעות שתואם את הראייה המערכתית שלהם, במקרים בהם אין מוצרי השקעה מובנים. בין לבין, גילינו גם כמה דברים מעניינים כמו העובדה שכלל הייתה המשקיע הגדול ביותר (בכל העולם) בקרן סל מאוד מוכרת על אנרגיה ירוקה, על ההשקעה שלהם בקרן ריט מפורסמת, על סטראט אפ מסקרן בתחום הרכב החשמלי בו בחרו להשקיע בשוק הלא סחיר, והיו עוד הרבה נושאים ותובנות מאירות עיניים, שהובילו בסוף את המשתתפים להשאיר לנו את התגובות שראיתם…יש לי עוד הרבה מה לכתוב ולספר לכם על מה שהיה אתמול בשידור, אבל אני חושב שהכי טוב זה שפשוט תגשו לצפות בה