אינווסטור 360 לייב

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודהפעם באינווסטור לייב, עומר רבינוביץ' ואמיר אלשיך מארחים את ברק בנסקי, מנכ״ל כנ״ף כלל ניהול פיננסים ואת אמיר ארגמן, האסטרטג הראשי של כלל ביטוח ופיננסים, לשיחה מעמיקה על מגמות ההשקעה בשווקים הגלובליים בשנת 2025, השפעות גיאופוליטיות, והתפתחויות כלכליות מרכזיות המשפיעות על שוקי ההון.במהלך השבוע השני של חודש מאי 2025, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ חתם על עסקאות כלכליות משמעותיות במסגרת ביקורו במזרח התיכון, כולל הסכם נשק עם סעודיה בשווי 142 מיליארד דולר והסכם עם קטאר לרכישת מטוסי בואינג בשווי 96 מיליארד דולר. במקביל, התקבלו דיווחים חיוביים על התקדמות השיחות בין ארה"ב לסין בנוגע למכסים ההדדיים שהטילו אחת על השנייה.השוק לא איחר להגיב: מדד הנאסד"ק עלה השבוע ב-7% והשלים זינוק של יותר מ-22.5% מאז השפל שרשם בתחילת חודש אפריל, ומדד S&P 500 הציג עלייה של 5% בשבוע האחרון. בעקבות כך, "שבע המופלאות" הוסיפו בעלייה זו שווי שוק מצטבר של 837 מיליארד דולר נכון לתחילת השבוע.בישראל, ברקע פרסום הדוחות הכספיים המסכמים של הרבעון הראשון לשנת 2025, דווח כי האינפלציה בישראל זינקה בחודש אפריל ב-1.1%, מהווה עלייה חדה מהצפוי. בעקבות כך, שיעור האינפלציה בישראל ב-12 החודשים האחרונים עלה ל-3.6% לעומת 3.3% במרץ.אילו מסלולי השקעה עשויים להתאים לשנת 2025 – אג"ח, מניות, נדל"ן או קרנות אלטרנטיביות? האם הראלי של תחילת השנה צפוי להימשך או שמדובר בתיקון זמני? איך משפיעים הצעדים של טראמפ וההסכמים עם מדינות במזרח התיכון וסין על ההזדמנויות הגלובליות?

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודבעולם השקעות הנתון לשינויים כלכליים ופוליטיים מואצים, השאלה המרכזית שכל משקיע צריך לשאול היא כיצד ניתן לבנות אסטרטגיית השקעות שתניב תשואה לאורך זמן, תוך שמירה על איזון בין סיכון לתשואה. הערב ב"אינווסטור לייב", עומר רבינוביץ' מארח את ירון דייגי, מנהל הפעילות הבינלאומית באינדקס מדדים, לשיחה מעמיקה על הצעדים האסטרטגיים שיכולים להנחות אותנו בעשור הקרוב. האם מניות מדד ה-S&P 500, שהניבו לאורך העשור הקודם תשואה ממוצעת של כ-10. בשנה, ימשיכו להוביל, או שמא אג"ח קונצרניות בישראל, עם תשואה ממוצעת של כ-4%-5%, יהוו אלטרנטיבה בטוחה יותר? עוד נקודה חשובה שנסתכל עליה היא ההשוואה בין השקעה במניות להשקעה באגרות חוב. בעוד שמניות עשויות להניב תשואה גבוהה יותר לאורך זמן, הן נחשבות לנכס תנודתי יותר, במיוחד בתקופות של אי-ודאות כלכלית. דוגמה לכך ניתן לראות בשנה החולפת, שבה שוק המניות בישראל הציג ביצועים פחות מרשימים ביחס למניות חו"ל. מנגד, אג"ח קונצרניות עשויות להציע יציבות יחסית, אולם תשואתן מוגבלת. ירון דייגי ידון כיצד פיזור השקעות נכון בין אפיקים שונים, כמו מניות טכנולוגיה בארה"ב לצד השקעות באג"ח קצרות טווח, יכול להוות אסטרטגיה מנצחת בשוק תנודתי. בנוסף, האם עדיף להתמקד במניות מקומיות, או שמא להרחיב את היריעה לשווקים גלובליים? בעוד הכלכלה הישראלית מתמודדת עם אתגרים כמו אינפלציה של 3.4% וריבית יציבה של 4.5%, בארה"ב ובאסיה ישנם מנועי צמיחה חדשים, כמו השקעות בטכנולוגיות בינה מלאכותית.האם מניות טכנולוגיה בארה"ב, או שווקים מתפתחים כמו הודו וסין, יכולים להוות הזדמנות השקעה בעשור הקרוב? הצטרפו אלינו לפרק מרתק שיספק לכם תובנות וכלים לבניית אסטרטגיית השקעות יציבה ורווחית לשנים הבאות.

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודמה צפוי בסקירה?איך משפיעה תכנית המכסים של טראמפ על העולם?מהן ההשפעות על תחזיות הצמיחה העולמית?מהי מגמת הריבית בעולם ומה צפוי בהמשך?ארה"בהתרחישים האפשריים לכלכלת ארה"ב והסיכויים למיתון השנה.הפער בין התחושות לנתונים הקשיחים.עדכונים חשובים מעונת הדוחות הכספיים.האם סין פוגעת בארה"ב באמצעות מכירת אג"ח?הרבה שינויים במחיר היעד של SP500- נכיר חישוב פשוט לשימוש עצמי...ועוד עובדות שלא ידעתם.אירופההאם העליות בבורסות אירופה מגובות בצמיחה אמיתית?האם האינדיקטורים הכלכליים תומכים בהמשך העליות?שווקי המזרחמה קורה בסין אחרי שיגעון המכסים?ומה בהודו (וקשמיר)?ישראלנתוני צמיחה מפתיעים.נתונים סטטיסטיים מעניינים ליום העצמאות ה77 למדינה.ריבית - מה הסיכויים שנראה ירידה השנה? שקל דולר, מדדי מניות ועוד.וכמובן תמחורי שוק ועוד ככל שיתיר הזמן.

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודהפעם ב"אינווסטור לייב", עומר רבינוביץ' ואמיר אלשיך מארחים את אייל שוחט, מנכ"ל טופ גאם ואת עידו קרצ'מר סמנכ"ל אסטרטגיה ופיתוח תאגידי, לשיחה מתוקה אך עמוקה על תעשיית תוספי התזונה, הממתקים והאתגרים שביניהם. טופ גאם, שהוקמה בשנת 2004, הפכה מחברת ממתקים ישראלית למובילה עולמית בתחום תוספי התזונה בצורת גומי, עם קו מוצרים חדשני המשלב בריאות והנאה. האם סוכריות גומי יכולות להיות גם פונקציונליות וגם טעימות? בשנת 2024, טופ גאם רשמה הכנסות של כ-59.3 מיליון דולר, עלייה של כ-30% לעומת השנה הקודמת. עם זאת, החברה סיימה את השנה בהפסד נקי של 6.49 מיליון דולר, לעומת רווח של 3.21 מיליון דולר ב-2023, בעיקר בשל עלייה בהוצאות תפעוליות כאשר, בין היתר, החברה ביצעה מהלך אסטרטגי בולט ורכשה את חברת Island Abbey Nutritionals הקנדית תמורת 20 מיליון דולר, במטרה להרחיב את הנוכחות בצפון אמריקה ולחזק את יכולות הייצור והפיתוח של החברה. האם המיזוג יוביל את טופ גאם לשווקים חדשים ולחדשנות נוספת? כיצד מתמודדת החברה עם התחרות הגוברת והציפיות הגוברות לצמיחה? ומהם האתגרים הגדולים ביותר בתעשיית תוספי התזונה כיום? הצטרפו אלינו לשיחה שתפתח לכם את התיאבון – וגם את הראש.

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודהפעם ב"אינווסטור לייב", עומר רבינוביץ' ואמיר אלשיך מארחים את אורי קרן, שותף ומנהל השקעות ראשי במור גמל לשיחה מעמיקה על מצב המאקרו-כלכלה והשווקים הפיננסיים. בצל טלטלות גלובליות, מלחמות סחר והחלטות מוניטריות דרמטיות, המשקיעים ניצבים מול מציאות כלכלית משתנה הדורשת הבנה מעמיקה ותגובה מושכלת.במהלך הימים האחרונים, השווקים הפיננסיים חוו תנודתיות חריפה. מדד ה-S&P 500 משלים ירידה מתחילת השנה בכ-8%, הנאסד"ק בכ-15%, והדאו ג'ונס איבד 1.7% ביממה האחרונה, על רקע חששות מהשפעת המכסים החדשים שהטיל הנשיא לשעבר דונלד טראמפ על סין, אירופה וטאיוואן. המהלך הוביל לשינויים משמעותיים גם באסיה כאשר מדד הניקיי ביפן עלה בעקבות הציפיות למשא ומתן על תכנית המכסים של טראמפ.במקביל, מחירי הזהב זינקו לשיא חדש של 3,357.40 דולר לאונקיה, כשהמשקיעים מחפשים מקלט בטוח לנוכח התנודתיות בשווקים. הבנק המרכזי באירופה הוריד את הריבית בגוש האירו בפעם השביעית בתוך שנה, מ-2.5% ל-2.25%, וזאת אחרי רצף הורדות שהחל בחודש יוני. המהלך מגיע כניסיון לתמוך בכלכלה על רקע מלחמת המכסים אז מה צופן לכלכלה העולמית בתקופה הקרובה והאם גם בישראל תרד הריבית בעקבות האירועים האחרונים בשווקים?

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודפרק בשידור משותף ל״המשקיענים״ ו״השקעות למתחילים״הערב באינווסטור לייב, עומר רבינוביץ׳ מארח את אבנר סטפק לפרק מיוחד מסוגו בעקבות אירועי "מלחמת המכסים" האחרונים. לאחר שתכנית המסכים של טראמפ יצאה לדרך בתחילת השבוע שעבר, מה שגרם לירידות משמעותיות בשווקים, נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, הכריז ברביעי באחרון על הקפאה של 90 יום במכסים המוגדלים שנכנסו לתוקף על 75 מדינות, בעקבות פניות ממדינות אלו לפתוח במשא ומתן מחודש. במהלך תקופה זו, יוטל מכס מופחת של 10% בלבד, במקום התעריפים הגבוהים שתוכננו. עם זאת, טראמפ החליט להחמיר את הצעדים כלפי סין, והעלה את המכס על סחורות סיניות ל-125%, בטענה שסין הפגינה "חוסר רצינות" במשא ומתן והאשימה את ארה"ב ב"בריונות כלכלית"ההודעה על הקפאת המכסים השפיעה באופן מיידי על שוקי ההון. בוול סטריט, המדדים המובילים זינקו: מדד 500 S&P עלה ב-9.5%, הנאסד"ק קפץ ב-12.2%, ודאו ג'ונס הציג את העליות היומיות הגדולות ביותר מאז המשברים הכלכליים של 2001-2008 הזינוק במדדים העלה את שווי השוק האמריקאי ב-4.8 טריליון דולר ביום אחד. עם זאת, בהמשך חלה התמתנות, והמדדים נסחרו בירידה של 3% "בלבד", כאשר טראמפ ציין שהוא לא שולל את האפשרות להאריך את ההפוגה בת 90 הימים על המכסים.אין ספק שמדובר ברכבת הרים רגשית לכל משקיע. אז איך ההשקעות שלנו יושפעו מהצעדים הבאים? מה צופן לנו בהמשך הדרך?

הפעם ב"אינווסטור לייב", עומר רבינוביץ' מארח את עדי פארי הרפז, דירקטורית נדל"ן ומימון, לשיחה מעמיקה על שוק הנדל"ן הישראלי בשנת 2025. שנת 2024 לא הייתה שנה רגילה, והענף עבר תהפוכות לא קלות בעקבות פרוץ מלחמת חרבות ברזל וההשפעה הכלכלית של המלחמה.אמנם, לאחר האטה משמעותית, חזרו אתרי הבנייה לפעול והתחלות הבנייה עלו ב-2.3% לעומת השנה הקודמת, עם 65,530 דירות חדשות שהחלו להיבנות ברחבי הארץ. נתונים מראים כי בעוד המרכז מוביל את התחלות הבנייה, גם הפריפריה, במיוחד חיפה והדרום, מצביעות על עלייה מרשימה.אחד השינויים המשמעותיים שקרו בשנת 2024 היה התמקדוּת בהתחדשות עירונית, במיוחד בתל אביב והמרכז. הנתונים מצביעים על כך שכ-15,710 דירות נבנו במסגרת פינוי-בינוי, רובן במחוז תל אביב. לאור העלייה בביקוש במרכז והפרויקטים הרבים שנמצאים בהליכי בנייה, שוק הדירות לא צפוי להתייצב בקרוב, אם כי הבעיה המרכזית עדיין נוגעת להשלמת הדירות – 12.3% פחות דירות הושלמו השנה לעומת 2023, מה שמעיד על קצב בנייה ארוך יותר.האם המרכז ימשיך להוביל או שהפריפריה תתפוס תאוצה? כיצד ניתן לנתח עסקאות נדל"ן פרטיות וכיצד להשקיע במגוון תחומים של הנדל"ן – ממגורים ועד התחדשות עירונית? איך להתמודד עם הירידה בקצב השלמת הבנייה? איך משפיעה הדמוגרפיה על שוק הנדל"ן? ומהם הסקטורים החמים כיום להשקעה? אז איך שוק הנדל"ן הישראלי יראה בשנת 2025?

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודמה צפוי בסקירה?טראמפ מטלטל את השווקיםארה"במתי SP500 סיים בתשואה שלילית את השנה ולמה?נושא המכסים ומה מלחיץ את כולם לקראת שני לאפריל?אינפלציה ריבית ומצב הכלכלה - הווה מול עתיד.סטגפלציה, מיתון, צמיחה - שוק ההימורים פורח.השינויים במחיר היעד לסוף השנה של SP500.ועוד עובדות שלא ידעתם.אירופהמה הסיבה לעליות בבורסות אירופה?האם האינדיקטורים הכלכליים תומכים בהמשך העליות? שווקי המזרחהמה מתרחש מאחורי הקלעים בסין?במה השקיע וורן באפט ביפן?ומה קורה בהודו?ישראלהתיקון בשווקים הגיע גם אלינו, כמה ואיך?מצב הכלכלה העדכני ומה צפוי בהמשך.ועוד ככל שיתיר הזמן.

הפעם ב"אינווסטור לייב", פרק מיוחד בו עומר רבינוביץ' עונה על השאלות החשובות ביותר בתחום התכנון הפיננסי והמצב בשווקים. בעידן שבו העולם מתמודד עם אי-ודאות כלכלית, כולל השפעות המלחמה המתמשכת בישראל והשלכותיה הגלובליות, עומר התגייס לענות על שאלות המאזינים ולחלוק תובנות מקצועיות על המתרחש בשווקים כיום.במציאות שבה המצב הכלכלי בישראל ובארה"ב מושפע מצעדיו של הממשל החדש בראשות דונלד טראמפ, תכנון פיננסי מדויק הופך לחשוב יותר מאי פעם. השווקים העולמיים מציבים בפני המשקיעים אתגרים מגוונים, אך גם פותחים דלת להזדמנויות ייחודיות.זוהי הזדמנות בלתי רגילה לקבל תשובות לשאלות קריטיות ולרכוש תובנות חדשות על החשיבות של תכנון פיננסי קדימה. הפרק יסייע לכם להבין את הדרך לנווט בתנאים הכלכליים המשתנים, תוך הבנה מעמיקה של הסיכונים והיתרונות בניהול תיק השקעות מגוון.

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודהפעם ב"אינווסטור לייב", עומר רבינוביץ' אירח את שלמה מרציאנו, מנהל ההשקעות הראשי של אינווסטור לסקירה מעמיקה על השווקים והבועה הנוכחית בעקבות האירועים האחרונים בעולם. השווקים הפיננסיים חווים תקופה של חוסר יציבות, במיוחד לאור האירועים הגלובליים האחרונים שכוללים את עליית מחירי האנרגיה, השפעות מלחמת אוקראינה-רוסיה, והאיומים הכלכליים שגורם להם טראמפ בנוגע לבינה מלאכותית. שוק המניות כבר נמצא תחת תמחור יתר, והלחץ הכלכלי מתחיל להשפיע על האמון של המשקיעים. מדד ה-S&P 500, שנמצא במגמת עלייה מאז 2020, לא מצליח להתייצב מול התנודתיות שהולכת ומתרקמת. בנוסף, נתונים מראים כי דאגות על התחזקות האינפלציה וחשש מעליית הריבית מונעים מהשווקים להתייצב ולהתמודד עם הצמיחה האיטית בשווקים הגלובליים.בעוד שתחום הבינה המלאכותית מתפשט במהירות ושואל את השוק לטכנולוגיות חדשות, חברות בתחום השבבים מצליחות להוביל את המהפכה. השבבים המיוצרים על ידי חברות אלו, שמותאמים לצרכים של AI, פותחים שווקים חדשים ומגבירים את הדרישה לטכנולוגיות מתקדמות, אך יש גם חשש ששוק השבבים יימצא בסכנה כשהחברות הללו יגיעו לממדי שליטה בלעדיים. נשיא ארה"ב לשעבר, דונלד טראמפ, הצליח להכניס לא מעט חוסר ודאות בנוגע לבינה מלאכותית, בעיקר כשביקר את ההתפתחות המהירה שלה והטיל ספק בהשפעותיה על הביטחון הלאומי. טראמפ טוען כי התחרות מול סין בתחום ה-AI מהווה איום על ארה"ב ומקדם רגולציות שיכולות להאט את הקצב של פיתוחים בתחום זה. על רקע זה, נראה כי השוק לא מקבל את התחזיות החיוביות בהן דיברו אנליסטים בעבר, והמשקיעים מתחילים להרגיש את ההשפעה הישירה של חוסר הוודאות הפוליטי. מספרים מראים ירידה של כ-5% במניות בתחום ה-AI בשבועות האחרונים, תוצאה ישירה של דברי טראמפ וחקירות פוטנציאליות בתחום.מה חשוב לדעת על המצב בשווקים ומה האפשרויות העומדות בפני משקיעים? האזינו לעוד פרק של אינווסטור לייב.

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודהפעם באינווסטור לייב עומר רבינוביץ' ואמיר אלשיך מארחים את טיקו גדות, מנכ"ל בפועל של חברת נמלי ישראל, לשיחה על פעילות החברה והענף בו היא פועלת. ענף הנמלים מהווה נדבך מרכזי בתשתיות הכלכלה הישראלית, עם השפעה ישירה על המסחר הבינלאומי, יבוא ויצוא סחורות, ותנועת אנשים בין מדינות. בשנים האחרונות, חברת נמלי ישראל פעלה להרחבת והגברת היעילות של תשתיות הנמלים בארץ, על מנת להתמודד עם הגידול המתמיד בתנועת הסחורות ובעומס העבודה. בשנת 2022, תנועת הסחורות בנמלים הגיעה לשיא של 30 מיליון טון, מה שמצביע על חשיבותם הכלכלית.בשיחה נעסוק גם בהתמודדות החברה עם המשברים הכלכליים והביטחוניים בשנים האחרונות. במהלך תקופת הקורונה, נמלי ישראל היו מהגורמים המרכזיים להבטחת רציפות האספקה לישראל. החברה הצליחה להתאים את פעילותה לתנאים המשתנים, תוך שמירה על בריאות העובדים והמשך פעילות תקינה. בנוסף, נדון באתגרים שחוותה החברה במהלך המלחמה, כשהפעילות בנמלים הייתה קריטית לשמירה על הקשרים המסחריים והכלכליים של ישראל עם העולם.איך תשפיע פעילות הנמלים על כלכלת ישראל בעתיד? נדון באפשרויות להמשך פיתוח התשתיות, בהשפעות על המסחר הבינלאומי, ובתפקידם הקריטי של הנמלים בפיתוח כלכלי וביטחוני של המדינה. האם ישראל תוכל להפוך למרכז לוגיסטי אזורי? ואיך נוכל להבטיח שהנמלים ימשיכו לתפקד בצורה יעילה ובטוחה גם בעתיד?

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודמה צפוי בסקירה?שלוש שנים למלחמת אוקראינה התמונה הגדולה!ארה"במלחמת המכסים מתחילה לתת אותות לכלכלה?מה השתנה בשילוש הקדוש, אינפלציה ריבית ובורסה?מה התכניות של טראמפ לצמצום החוב והגירעון?מה קורה ליקיר המשקיעים S&P500?האם מעמד הדולר בסכנה?ועוד עובדות שלא ידעתםאירופהמה עובר על היבשת?מדדי המניות באירופה מול נתוני הכלכלה.איזה סקטור מזנק למרות הדשדוש הכלכלי?סיןהאם סין פורצת מחדש?ישראלאינפלציה וריבית, מה התחזית המעודכנת לשנה הנוכחית?מה קורה עם פרמיית הסיכון של ישראל?ביטקוין זהב וחיות אחרותמה קורה לביטקוין, לזהב ובכלל?

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודעם שווקים תנודתיים, אינפלציה שעדיין מהווה גורם משמעותי, ורפורמות שמשנות את מפת ההשקעות – איך בוחרים את מסלול ההשקעה הנכון? הפעם באינווסטור לייב, עומר רבינוביץ' ואמיר אלשיך מארחים את חגי שרייבר, מנהל ההשקעות הראשי של קבוצת הפניקס, ואת מתן שטרית, הכלכלן הראשי של הקבוצה, לשיחה על מסלולי ההשקעה לשנת 2025. נצלול לתוך אסטרטגיות ההשקעה שצפויות להוביל את השוק, נבין אילו מגמות כדאי לקחת בחשבון ואיך ניתן למנף את ההזדמנויות שנוצרות בתקופה של חוסר ודאות. אז מה עדיף: מסלול מנייתי המתמקד במדדים גלובליים או אסטרטגיה מגוונת עם חשיפה לאג"ח קונצרניות? האם 2025 תהיה השנה שבה מדדי טכנולוגיה כמו נאסד"ק 100 ימשיכו לדהור, או שהגיע הזמן לבחון מחדש השקעות באג"ח ממשלתיות עם תשואה של 4.5%? נדבר על רפורמת המסלולים ששינתה את כללי המשחק ותאפשר לכם לבחור מסלולים מותאמים אישית – מחקות מדד בדולר או בשקל, מסלול מניות ישראליות מול שווקים מתעוררים, ועוד. בין אם אתם משקיעים שמרניים או נוטים לסיכון, הפרק הזה יספק לכם תובנות מעשיות שיעזרו לכם לקבל החלטות מבוססות ולהבין מהי הדרך הנכונה לכם בשוק של 2025. אל תפספסו – זהו פרק שחייבים לשמוע לפני שמקבלים החלטות השקעה לשנה הקרובה!

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודהפעם באינווסטור לייב, עומר רבינוביץ' מארח את צח איציק – משקיע, יזם, מרצה, ומנטור לכלכלת המשפחה. יחד, הם צוללים אל שוק הנדל"ן בארה"ב ומנתחים מדוע השקעה בבית פרטי דווקא שם יכולה להיות החלטה משנת מציאות.צח משתף בתובנותיו על היתרונות שבהשקעה בנדל"ן למגורים, הסיבות שהובילו אותו להתמקד בארה"ב, ואילו שיקולים מנחים אותו בבחירת נכסים. בפרק זה הוא מספר בהרחבה על השקעותיו בטקסס ומתאר את הפוטנציאל האדיר באזור שבו הוא פועל – החל מהביקוש הגובר, דרך הצמיחה הכלכלית המרשימה, ועד להזדמנויות הרווחיות שהוא מזהה בשוק.בנוסף, צח מסביר כיצד ליווי מקצועי למשקיעים יכול לשפר משמעותית את סיכויי ההצלחה ולהבטיח תנאים טובים יותר ברכישה. נשמע גם על ספרו, "להתעשר ולא במקרה", ועל הכלים הפרקטיים שהוא מציע לכל מי שרוצה להגיע לעצמאות כלכלית ולחופש פיננסי.לינק ליצירת קשר עם צח איציק:https://docs.google.com/forms/d/e/1FAIpQLSfTK6gEtROce5IF2zV_JxfzB4y8kh0t8GDOcwXb_ETv1DKv3A/viewformלינק לרכישת הספר של צח "להתעשר ולא במקרה" במחיר מיוחד:https://meshulam.co.il/quick_payment?b=28a0fe5f5c851941517c5bbc3fbf47ba

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודהפעם באינווסטור לייב, עומר רבינוביץ' ואמיר אלשיך אירחו את סיגל יששכר, סמנכ"לית וראש תחום הנדל"ן במידרוג, ואת מוטי סיטרין, ראש תחום מוסדות פיננסיים, מימון מובנה ושירותים נוספים במידרוג, לשיחה מעמיקה על שוק האג"ח בישראל. מידרוג, חברת דירוג אשראי הפועלת בישראל מאז 2003 בשיתוף עם חברת Moody’s העולמית, מתמחה בדירוג מנפיקים ומכשירי חוב, ומספקת הערכות מקצועיות ואמינות למשקיעים בשוק ההון.שוק האג"ח בישראל מציג נתונים מרשימים: בשנת 2024 הונפקו אג"ח בהיקף של 186 מיליארד שקל, עלייה של 114% לעומת השנה הקודמת. תחזיות לשנת 2025 מצביעות על גיוס חודשי ממוצע של כ-13 מיליארד שקל. דירוגי אשראי, כמו אלו שמידרוג מספקת, הם כלי חשוב למשקיעים, שכן הם מסייעים להעריך את הסיכון הכרוך בהשקעה באג"ח מסוימות. דירוגים אלו מבוססים על ניתוח מעמיק של נתונים פיננסיים ומספקים תמונה ברורה ואובייקטיבית על יכולת ההחזר של המנפיק.כיצד משפיעים דירוגי האשראי על החלטות ההשקעה שלכם? מהן המגמות הצפויות בשוק האג"ח בשנים הקרובות? ואילו הזדמנויות והשקעות חדשות ניתן לנצל בשוק זה?

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודמה צפוי בסקירה?ארה"בבהלת הבינה המלאכותית הסינית, האם משבר אמיתי?מה מספרים האינדיקטורים של מאחורי הקלעיםעל השוק האמריקאי? איך מתקדמת רפורמת המכסיםשל טראמפ עד כה? איך נראית עד כה עונת הרווחים של הרבעון הרביעי? מה מספר לנו מכפיל שילר על השוק? מה ניתן ללמוד מציפיות צמיחה ותוצאות בפועל?כמה עובדות מעניינות על מיתון ומניות.אירופהלמה עלו מדדי המניות באירופה מתחילת השנה? סיןאיך הסתיימה השנה בגרסת סין?ישראלמה התחזית המעודכנת לנתונים הכלכליים השנה?מה קורה עם פרמיית הסיכון של ישראל? כמה כסף הלוותה ישראל בשנה האחרונה? וביחס לעבר?איך נראה האג"ח ומה הסיכויים שנראה הורדת ריבית בקרוב?ובונוסאירחנו לביקור קצרצר את שלמה מרציאנומנהל ההשקעות הראשי של אינווסט360,שיספר לנו כמה עובדות מעניינות בנושא אג"ח.

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודהשבוע עומר רבינוביץ' אירח את אורי אליאבייב, מומחה AI לדיון בהשפעת הבינה המלאכותית על החברות הגדולות בעולם ועל שוק ההון. הבינה המלאכותית משנה את פני התעשייה, עם חברות כמו Google, Microsoft ו-Nvidia שמובילות את המהפכה הטכנולוגית הזו. השימוש ב-AI מאפשר לחברות אלו לייעל תהליכים, לשפר את קבלת ההחלטות ולהציע מוצרים ושירותים חדשניים יותר, מה שמוביל לצמיחה כלכלית משמעותית.רק השבוע, מיד לאחר כניסתו לבית הלבן בפעם השנייה, הכריז טראמפ על פרויקט "סטארגייט", מיזם שאפתני שהוקם במטרה להשקיע כחצי טריליון דולר, לאורך 4 שנים, בהקמת דאטה סנטרים ותשתיות נוספות לקידום פיתוח הבינה המלאכותית וקידום ארה"ב כבירת הבינה המלאכותית העולמית. המיזם הוקם בשיתוף OpenAI וסופטבנק היפנית והשקעה נוספת של אורקל וקרן ההשקעות של איחוד האמירויות MGX והערכת המומחים היא שהפרויקט יהפוך את הבינה המלאכותית לעוד יותר נגישה לשימושים היום יומיים ומשווים את התוכנית למיזם חקר האטום שעליו הכריז נשיא ארה"ב לשעבר, פרנקלין רוזוולט בשנת 1941 ומשפיעה עלינו עד היום.בהקשר של שוק ההון, טכנולוגיות AI מאפשרות ניתוח מתקדם של נתונים פיננסיים בזמן אמת, זיהוי דפוסים והפקת תחזיות מדויקות יותר. כתוצאה מכך, משקיעים יכולים לפתח אסטרטגיות מתוחכמות ולמזער סיכונים. חברות פיננסיות רבות עושות שימוש ב-AI כדי לשפר את ביצועי האשראי שלהן ולהגדיל את היקף הפעילות הפיננסית שלהן בצורה חכמה.ככל הנראה ייקח עוד זמן שנבין את ההשפעה המלאה של הבינה המלאכותית על היבטים שונים של המציאות המשתנה שלנו אבל עד אז נשאל את עצמנו מספר שאלות שאולי יסבירו טוב יותר את השפעת הבינה המלאכותית בעידן הנוכחי - כיצד AI משנה את האסטרטגיות העסקיות של החברות הגדולות? אילו הזדמנויות וסיכונים חדשים נפתחים בפני המשקיעים? ואיך ניתן לנצל את הטכנולוגיה הזו בצורה הטובה ביותר? האזינו לעוד פרק של אינווסטור לייב בו ננסה לענות על השאלות האלה לקראת עידן חדש.

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודהפעם באינווסטור לייב, ארחנו את מחברי הספר "תור הזהב של המשקיעים המוסדיים": ד"ר משה ברקת - בכיר בתחום ההשקעות הבינלאומי, כיום בקבוצת CIM ובעבר בבנק ההשקעות Jefferies, לשעבר הממונה על שוק ההון ויו"ר הפניקס אחזקות וביטוח, רו"ח גיא לקן, האוניברסיטה העברית, לשעבר מנהל המחלקה הכלכלית ברשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון ואיתי קדמי, רו"ח ומרצה למימון באוניברסיטה העברית, כלכלן מאקרו בבנק ישראל לשיחה על העולם המרתק של גופי ההשקעה המוסדיים. גופים אלו, הכוללים קרנות פנסיה, קופות גמל, חברות ביטוח ובנקים, מנהלים את החיסכון ארוך הטווח של הציבור ומשפיעים באופן משמעותי על שוק ההון הישראלי נבחן את האסטרטגיות השונות בהן הם משתמשים, את סוגי ההשקעות שהם מבצעים ואת הביצועים שלהם בשנים האחרונות. גופי ההשקעה המוסדיים פוגשים את המשקיעים במגוון דרכים, כולל השקעות ישירות בחברות, השקעות בנדל"ן, השקעות באג"ח ממשלתיות וקונצרניות, והשקעות בקרנות הון סיכון. השפעתם על שוק ההון היא עצומה, שכן הם מהווים חלק משמעותי מהנזילות והביקוש בשוק. בפני גופים אלו עומדים אתגרים רבים כמו האיזון בין תשואות גבוהות לבין סיכונים נמוכים, השפעות של רגולציה על הפעילות שלהם ועוד. בפרק דיברנו גם על הספר "תור הזהב של המשקיעים המוסדיים", המנתח את האסטרטגיות וההשקעות של המשקיעים המוסדיים ומציג תובנות מרתקות על תפקידם הקריטי בכלכלה המודרנית על פי העמדות והדעות של מחברי הספר (ואינן משקפות בהכרח עמדות של ארגונים להם הם משתייכים). כיצד משפיעים המשקיעים המוסדיים על הכלכלה הישראלית ומהם האתגרים העומדים בפניהם בעתיד?

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודהפעם באינווסטור לייב, מארחים את גיא מני, מנהל השקעות ראשי פנסיה וגמל בבית ההשקעות הגדול בישראל - מיטב. גיא הציג את התחזיות והנקודות המרכזיות לשנת 2025, בדגש על המסלול הכללי הכולל אג"ח בארץ ובחו"ל, מניות בארץ ובחו"ל, והשקעות לא סחירות. בהמשך לוובינרים הקודמים, בהם אירחנו את מנהלי ההשקעות הגדולים בישראל ושמענו מהם את התחזיות שלהם לשנת 2025, ארחנו את גיא מני לשיחה מעמיקה על המסלול הכללי ועל סביבת המאקרו הגלובלית ובישראל. גיא דיבר על האתגרים וההזדמנויות הצפויים בשנה הקרובה, ונתן תובנות חשובות למשקיעים. ביולי האחרון נכנסה לתוקף רפורמת המסלולים שמטרתה להקל על החוסכים בהשוואה בין המסלולים על ידי הבנת אסטרטגיות ההשקעה בהם ולאפשר לחוסך יותר שליטה בבחירת המסלול. רפורמה זו גרמה לגידול במסלולי ההשקעה אצל המוסדיים ובאפשרויות הבחירה אצל החוסכים, ויצרה חמישה אשכולות כאשר כל אשכול מייצג אופן השקעה אחר. למשל, אשכול אחד הוא מסלולים עוקבי מדד (בדומה לרעיון של מסלול S&P 500 המוכר), ואשכול אחר הוא השקעה בני"ע סחירים. הרפורמה יצרה מסלולי השקעה המאפשרים לחוסך לבחור את המטבע בו ישקיע את כספו, למשל נאסדק שקלי או דולרי, מחקות מדדים בדולר או שקל וכו'. לכן, מי שמאמין בהשקעות פסיביות צריך לשאול כמה שאלות: 1. באיזה מדד אני מעוניין להשקיע - טכנולוגיה, S&P 500, אג"ח וכו'. 2. באיזה מטבע אני מעוניין להשקיע - שקלי או דולרי. 3. האם להכניס אלמנט של גידור להשקעה? אז מה חשוב לדעת על השקעות פסיביות באופן כללי? מה ייחודי בכל מכשיר השקעה פסיבי? מה עובד הכי טוב וממה כל מכשיר מושפע? ואיך לבחור מכשיר השקעה רלוונטי? הצטרפו אלינו לפרק חדש של "אינווסטור לייב" עם גיא מני, מנהל ההשקעות הראשי בבית ההשקעות הגדול בישראל.

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודמה צפוי בסקירה?גלובליאיך נסגרה השנה ומה התחזית לשנה הבאה?ארה"בהשווקים תוססים לקראת כניסת טראמפ לבית הלבן, מה מדאיג אותם? חיזוי העתיד מאתגרמאוד וכמעט בלתי אפשרי אבל בכל זאת..:איך נראות תחזיות הרווחים לרבעון 4 ולשנה הבאה עלינו לטובה? האם SP500 ימשיך בעליות השנה? נבדוק מה אומרים אלו שפגעו הכי קרוב ב2024.אילו סקטורים אמורים לבלוט השנה עם שיפור צפוי ברווחיות?אירופהאחרי ממשלת צרפת, נפלה גם ממשלת גרמניה, האם אירופה שוקעת? ממה הכי חוששים באירופה?סיןמה התחדש לאחרונה ואיך נראית תעשיית הרכב שלה?ישראלהאם עורכי החדשות קצת מגזימים (לרעה) בהצגת המצב? נבדוק. האם משקיעי החוץ חוזרים לישראל?מה קורה עם פרמיית הסיכון של ישראל? מה משתנה מתחת לרדאר עם תשואות האג"ח בישראל ועודואפילו נתון או שניים מעניינים על הביטקוין שסביר שלא הכרתם

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודהפעם באינווסטור לייב ארחנו את אבנר חדד, מנכ"ל הפניקס בית השקעות ומנכ"ל משותף של קסם קרנות, לשיחה על מבט מאקרו של הכלכלה העולמית לקראת שנת 2025. ישנן שאלות רבות העומדות בפני כלכלות העולם, במיוחד בתקופה מלאת מתחים ושינויים כלכליים ופוליטיים. בארה"ב, דונלד טראמפ עומד להיכנס לבית הלבן במספר שבועות, לאחר שנבחר לכהונה נוספת כנשיא ארצות הברית. בחירתו הובילה לעלייה בתחושת הביטחון הכלכלי, לפחות בטווח הקצר, וספקולציות לגבי תמריצי מדיניות כלכלית צפויים. עם זאת, תחזיות לטווח ארוך יותר מעלות חששות לגבי יציבות השווקים לאור התנודתיות הפוליטית והכלכלית הגלובלית. השפעות התחרותיות בשוק המט"ח נשארות מורכבות, במיוחד לאור התחזקותו הפוטנציאלית של הדולר ואי הוודאות הגיאופוליטית האופפת את השוק העולמי. בישראל, המלחמה הנמשכת מזה למעלה משנה יוצרת תחושת אי-ודאות מתמשכת, כאשר הכיוון העתידי של כלכלת המדינה נותר מעורפל. תקציב המדינה שעדיין מעורר סערה בחודשים האחרונים וצפוי להמשיך לעורר סערה גם בשבועות הקרובים. בתוך אי-ודאות הזו, הכלכלה הישראלית מתמודדת עם שיעור אינפלציה העומד על 3.4% (שרק לאחרונה ירד ב0.1%). העליות במחירים משפיעות על יוקר המחיה ועלולות להוביל להפחתת הכוח הקנייה המקומי. בישראל כבר מסתכלים קדימה לשנת 2025 עם החלטת הריבית המסתמנת להגיע בתחילת החודש כאשר הריבית עומדת היום על 4.5% חזק ויציב. ברמה העולמית, הצמיחה הכלכלית צפויה להישאר יציבה אך מתונה, עם תחזית של 3.2% לשנת 2024 ו-3.3% לשנת 20254. עם זאת, קיימים סיכונים רבים, כולל מתחים גיאופוליטיים, תנודתיות בשווקים הפיננסיים, והשלכות של מדיניות כלכלית משתנה. במקביל, השקעות משמעותיות בטכנולוגיות מתקדמות כמו בינה מלאכותית תורמות לצמיחה באסיה, במיוחד בסין ובהודו. השאלה המהותית שנותרת פתוחה היא כיצד ישראל וארה"ב ינהלו את האתגרים הכלכליים הבולטים שהם ניצבים מולם, והאם יצליחו לייצב ולחדש את הצמיחה הכלכלית לנוכח האתגרים הקיימים בשנים הקרובות. האם כל אלה מהווים הזדמנות חדשה ומרגשת או דווקא אזהרה לקראת העתיד לבוא?

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודהפעם באינווסטור לייב נדון במהפכה בעולם הצרכנות שהחלה בשנות החמישים של המאה הקודמת, כאשר חברת דיינרס קלאב יצרה את כרטיס החיוב הראשון לשימוש כללי, שסימן את תחילת עידן כרטיסי האשראי המודרניים. מאז, עולם הצרכנות השתנה באופן משמעותי, עם ירידה בשימוש במזומן ועלייה בשימוש בכרטיסי אשראי, במיוחד עם תחילת מהפכת כרטיסי האשראי הדיגיטליים בשנים האחרונות. מהפכת כרטיסי האשראי הדיגיטליים משנה את הדרך בה אנו מבצעים תשלומים. במקום להשתמש בכרטיס פיזי, כרטיסי אשראי דיגיטליים מאוחסנים במכשירים ניידים כמו טלפונים חכמים ושעונים חכמים, ומאפשרים לבצע רכישות באמצעות אפליקציות תשלום. יתרונותיהם כוללים נוחות, מהירות וביטחון מוגבר, שכן הכרטיסים הדיגיטליים משתמשים במספרים ייחודיים שלא חושפים את פרטי הכרטיס האמיתי. כיום, כמעט 80% מהישראלים מעל גיל 15 מחזיקים בכרטיס אשראי אחד לפחות. מהפכת האשראי החלה לפני למעלה ממחצית המאה וצברה תאוצה בעשרים השנים האחרונות, אך היא עדיין צפויה להמשיך ולצמוח. הערב באינווסטור לייב נשוחח עם יאיר נחמד, מנכ"ל חברת Nayax, על האופן שבו החברה מתמודדת עם השינויים הללו ומובילה את תחום התשלומים הדיגיטליים. נבין מהם היתרונות בשימוש במוצרי Nayax, הפועלת ביותר מ-120 מדינות ומשרתת מעל 85,000 לקוחות ברחבי העולם, ומהם האתגרים העומדים בפני מהפכת התשלומים המקוונים.

לקביעת פגישה ובחינת השקעה עם מנהלי תיקי ההשקעות של אינווסטור >>מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודהאם כשאתם מנפחים בלון אתם מרגישים מתי הוא עלול להתפוצץ? בעקבות הצלחת הוובינר בנושא "מדד שילר בעידן ה-AI" שקיימנו באוגוסט האחרון וכמות התגובות החיוביות שקיבלנו מכם, הערב באינווסטור לייב, שלמה מרציאנו, מנהל ההשקעות הראשי באינווסטור 360, יחזור לספר לנו עוד על מדד שילר, כיצד הוא פועל ולמה הוא חשוב לכל מי שמעוניין להשקיע. על פי שלמה: "חשוב שמי שנכנס לשיטת השקעה כזו או אחרת, יעשה זאת מתוך הבנה אמיתית ולא כי מישהו אמר לו". הסיבה לכך היא שברגע שמשקיע מבין לאן הוא נכנס, הוא יהיה מוכן טוב יותר לתרחישים חריגים, שעשויים להגיע. יישום מדד שילר בהשקעות אישיות יכול לסייע למשקיעים לקבל החלטות מושכלות יותר על ידי הערכת תמחור השוק והסיכונים הכרוכים בו. המדד מאפשר להבין אם השוק מתומחר יתר על המידה או מתחת לממוצע ההיסטורי, מה שמסייע בתזמון הכניסה והיציאה מהשוק. בנוסף, ניתן להשתמש במדד לבחירת סקטורים אטרקטיביים להשקעה על ידי זיהוי סקטורים בתמחור חסר. מדד שילר מסייע גם למשקיעים לטווח ארוך להבין את הסיכונים וההזדמנויות בשוק, ובכך עשוי לשפר את הביצועים על ידי קבלת החלטות מבוססות נתונים והבנה מעמיקה של השוק. איך ליישם את מדד שילר ולהיעזר בו להתמודד עם תרחישים חריגים בשוק? האם יש סיכונים בשימוש במדד שילר?

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודאפקט טראמפ - מה מספרים נתוני הצמיחה העולמית? מה קורה עם הדולר / שקל? ומה אומרים משקיעי חוץ על הכלכלה והבורסה בישראל?מה צפוי בסקירה? גלובלי מה מספרים נתוני הצמיחה העולמית? ארה"ב איפה אנחנו במשוואת המיתון / נחיתה רכה? מהי ההשפעה של שר האוצר המיועד על הבורסה? מהן התחזיות העדכניות בנושא האינפלציה והריבית אחרי בחירת טראמפ? מה תומך בהמשך הראלי במניות לתוך השנה הבאה, ומה עלול להקשות? מה היה אומר בנג'מין גרהאם על תמחור שבע המניות המובילות (MAG 7) אירופה ממשלת צרפת נפלה, מה קורה שם בכלל? למה זקוקה גרמניה כדי לצאת מהמשבר? סין מה עלולה לעולל העלאת המכסים המתוכננת של טראמפ לסין וארה"ב? ישראל האם ההסדרה בלבנון משנה את התחזיות קדימה ואיך? מה אומרים משקיעי חוץ על הכלכלה והבורסה בישראל? מה ההשפעה של ירידת פרמיית הסיכון של ישראל? מה קורה עם הדולר / שקל? עוד פיקנטריה ותמחור השווקים.

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודארחנו את אחד המומחים הגדולים בישראל לנושא, עדי פנחס, בעלים ומנכ״ל של חברת קומודקס המבצעת השקעות גידור בסחורות ומוציאה ניתוחי חשיפות וחומרי הגלם ותוכניות לניהול סיכונים.דברנו על סחורות – חיטה, תירס, קקאו, קפה, נפט, נחושת ועוד. גם מי שלא משקיע בסחורות במישרין מושפע ממחירי הסחורות בתיק המניות שלו ובחיים עצמם. כך שחשוב לכולם להבין את ההתנהגות של מחירי הסחורות השונות. דברנו על שרשרת הערך של סחורות, על המחזוריות המובנית בשווקים ועל חוזים ארוכי טווח שיכולים לגרום לחברות לפשוט את הרגל ולמשקיעים חכמים לצאת עם תשואות יפות. לדוגמא – מדוע עלה מחיר הקקאו ב 110% מאז תחילת השנה? ומדוע מחירי הסויה והחיטה בירידה?היה איתנו אחד המומחים הגדולים בישראל לנושא, עדי פנחס, בעלים ומנכ״ל של חברת קומודקס המבצעת השקעות גידור בסחורות ומוציאה ניתוחי חשיפות וחומרי הגלם ותוכניות לניהול סיכונים. מה הם היתרונות והחסרונות בהשקעה בסחורות, איזה מרכיב סחורות צריכות לקחת בתיק ההשקעות שלנו ומהן ה ״ABCD״, החברות הנסחרות הגדולות בתחום?

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודהפעם באינווסטור לייב ארחנו את רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי בבנק מזרחי טפחות לשיחה על עתיד הכלכלה העולמית בשנת 2025 כשישנן שאלות רבות העומדות בפני כלכלות העולם, במיוחד בתקופה מתוחה זו. בארה"ב, השווקים הפיננסיים חווים תגובה חיובית לאחר בחירתו של דונלד טראמפ לכהונה נוספת כנשיא ארצות הברית. בחירתו הובילה לעלייה בתחושת הביטחון הכלכלי, לפחות בטווח הקצר, וספקולציות לגבי תמריצי מדיניות כלכלית צפויים. עם זאת, תחזיות לטווח ארוך יותר מעלות חששות לגבי יציבות השווקים לאור התנודתיות הפוליטית והכלכלית הגלובלית. השפעות התחרותיות בשוק המט"ח נשארות מורכבות, במיוחד לאור התחזקותו הפוטנציאלית של הדולר ואי הוודאות הגיאופוליטית האופפת את השוק העולמי. בישראל, המלחמה הנמשכת מזה למעלה משנה יוצרת תחושת אי-ודאות מתמשכת, כאשר הכיוון העתידי של כלכלת המדינה נותר מעורפל. תקציב המדינה, אשר עורר סערה בשבועות האחרונים וצפוי להמשיך לעורר סערה בהמשך, יכלול שינויים במיסים שמטרתם מימון ההוצאות הצבאיות, בעוד הגירעון עומד כעת על 8.5%. בעוד שממשלת ישראל מעוניינת להוריד אותו ל-4%, חברות דירוג האשראי הבינלאומיות כמו מוד'יס ו-S&P הביעו ספקנות בנוגע ליכולתה של ישראל לעמוד ביעדים אלו. לאחרונה הן אף הורידו את דירוג האשראי של ישראל, מה שעלול להשפיע על יכולתה של המדינה לגייס כספים בתנאים משתלמים בעתיד. בתוך כלל האי-ודאות הזו, הכלכלה הישראלית מתמודדת עם שיעור אינפלציה עומד על 3.5%, מה שמקשה על הצרכנים והעסקים. העליות במחירים משפיעות על יוקר המחיה ועלולות להוביל להפחתת הכוח הקנייה המקומי. השאלה המהותית שנותרת פתוחה היא כיצד ישראל וארה"ב ינהלו את האתגרים הכלכליים הבולטים שהם ניצבים מולם, והאם יצליחו לייצב ולחדש את הצמיחה הכלכלית לנוכח האתגרים הקיימים בשנים הקרובות. האם כל אלה מהווים הזדמנות חדשה ומרגשת או דווקא אזהרה לקראת העתיד לבוא?

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודארחנו את קרין ויילר, מתכננת פיננסית מוסמכת CFP באינווסטור, לשיחה הכוללת דגשים חשובים לסוף השנה, עצות מועילות לכל ימות השנה ומבט קדימה לשנת 2025 לפעולות שכדאי לבצע.שנת 2024 מתקרבת לסיומה, והשווקים הפיננסיים נמצאים בתנודה מתמדת. זה זמן טוב לעשות סדר בחסכונות שלכם ע”י תכנון פיננסי מיטבי, ולבצע מספר פעולות חיוניות בין אם אתם עצמאים או שכירים בהפקדות סוף השנה. תכנון פיננסי מיטבי יסייע לכם לשפר את מצבכם הכלכלי ויאפשר יציבות לקראת גיל הפרישה כבר מגיל מוקדם יותר.ארחנו את קרין ויילר, מתכננת פיננסית מוסמכת CFP באינווסטור, לשיחה שתכלול דגשים חשובים לסוף השנה, עצות מועילות לכל ימות השנה ומבט קדימה לשנת 2025 לפעולות שכדאי לבצע. השנה האחרונה הייתה שנה מלאה בתהפוכות ואתגרים אבל היא בהחלט שנה מצוינת לשווקים. מדד S&P 500 שרק מתחילת השנה הנוכחית זינק בכ-32% ובעל תשואה של 25.48%. האם בעקבות הביצועים בשווקים בשנה האחרונה כדאי לשקול אלוקציה חדשה בתיק לקראת השנה הבאה? רק בשבוע שעבר זכינו לקבל הצצה להשפעת הפוליטיקה בארה”ב על השווקים לקראת השנה הבאה כאשר טראמפ ניצח בבחירות לנשיאות ארצות הברית בשבוע שעבר ולקראת כניסתו לתפקיד בינואר הקרוב. השווקים הגיבו חיובית עם הניצחון, במיוחד שוק הקריפטו ומדדי הדאו ג’ונס שזינק בכ-4% ומדד הS&P 500 שזינק גם הוא ב2.5%. מנגד יש גם מפסידים מהניצחון של טראמפ, מניות סקטור האנרגיה הירוקה התרסקו והמדד איבד כ-11% לאחר שטראמפ הצהיר בעבר שיפחית את ההשקעה בסקטור ויסיט את הכספים לסקטור התשתיות.האם כדאי לשקול לבצע שינוי בתיקים שלנו לקראת השנה הבאה? בין אם נראה זינוק בשווקים גם בשנה הבאה ובין אם לא, יש חשיבות לביצוע תכנון אסטרטגי חכם לשנת 2025. אז מהן הפעולות שכדאי לעשות כדי להגיע לאופטימום דחיית המס עד סוף השנה ואיזה סדר כדאי לעשות בחסכונות שלנו?.

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודארחנו את גדי טולידאנו, יועץ למנהלי השקעות בהראל פיננסים לשיחה על הצד הטוב והצד הרע של אחד מהמדדים המוכרים ביותר ברחבי העולם ונחשב למדד אמין ויציב ולרוב כולל בתוכו מניות של חברות עם מאזנים חזקים, רווחיות גבוהה, תזרים מזומנים יציב וניהול טוב הוא מייצג את המצב בשוק הכלכלי בצורה קלה ואמינה במיוחד ולאורך עשרות שנים, מדד ה- S&P 500 או בשם השני שלו “סנופי”.בצד הטוב, המדד מאפשר גם הפחתה של הסיכון הכרוך בהשקעה פרטנית בחברה אחת או בסקטור הבודד, ככה שהמשקיע במדד נהנה מקבלת חשיפה רחבה כמעט לכלכלה כולה. מהסיבה שה-S&P 500 הוא מדד אמין ויציב לאורך שנים, רבים שמו לעצמם מטרה להכות את המדד ולנצח אותו, משימה מאתגרת במיוחד. אחת הדרכים להשגת המטרה היא שימוש באסטרטגיה המבוססת בחינה של הפרמטרים האיכותיים כמו מינוף, יציבות עסקית ואפילו צמיחה להעיד על חוזקה של המדד וחברות הנכללות בו. כך למשל חברות איכותיות עשויות להחזיק מעמד טוב יותר בתקופות של מיתון ולהציע תוחלת שוק גבוהה בטווח הארוך. בצד הרע, השקעה במדד כוללת כמה חסרונות כמו חוסר גיוון בינלאומי והתמקדות בכלכלה האמריקאית בלבד, תלות גדולה בשוק הטכנולוגיה תנודתי (המהווה 30% מסך השוק), חשיפה בעיקר לחברות גדולות ולא לחברות בינוניות וקטנות עם פוטנציאל צמיחה גבוה יותר, וניהול פאסיבי שלא מבטיח בחירת מניות איכותיות במיוחד.האם ניתן להכות את מדד ה-S&P 500 באמצעות פרמטרים איכותיים? האם החסרונות של המדד עולים דווקא על היתרונות שלו?

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודלתיאום בדיקת צ'ק אפ פיננסי ללא עלותהעשן מתפוגג? נושא המהגרים בבחירות בארה"ב - תעמולה או עובדות? האם מהלכי התמיכה של הממשל בסין מניעים באמת את הכלכלה ואת שוק הדיור?

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודלתיאום בדיקת צ'ק אפ פיננסי ללא עלותארחנו את עו״ד רם יולוס, בעלים ומייסד של יולוס גזית משרד עורכי דין ובחנו מנקודת המבט שלו מה חשוב לדעת על עולם המיסים בישראל ודברנו על צעדים חשובים לקחת בחשבון בתכנון המס לקראת השינויים הצפויים.בשבועות האחרונים משרד האוצר החל בפרסום צעדים פיסקליים משמעותיים ארוכי טווח שמטרתם לאפשר לממשלה להתמודד עם ההשלכות של המלחמה. השינויים האלו יבואו לידי ביטוי בהצעות חוק במהלך חודש נובמבר, כאשר ישנה שאיפה להוציא אותן לפועל החל מתקציב 2025 והם צפויים לכלול צעדי מיסוי משמעותיים כמו העלאת מס חברות לחברות העונות לקריטריונים מסוימים, הקפאת מדרגות המס לשלוש שנים, הגדלת מס יסף ועוד צעדים נוספים שישפיעו על הכיס, גם של החברות אבל גם של האנשים הפרטיים.לשינויים אלו תהיה השפעה על הכיס שלנו, כך למשל הקפאת מדרגות מס הכנסה לשלוש שנים לא תמנע עדכון של המס שנשלם ביחס לאינפלציה כשבפועל נשלם יותר או מעצם העובדה שהגדלת שיעור מס היסף יגדיל את נטל המס על השכבות הגבוהות יותר. תכנון מס יעיל יכול לסייע הן לאנשים פרטיים והן לחברות בהפחתת הנטל הכלכלי באמצעות ניצול הסדרי חוק שונים, זכאות להטבות והקלות מס ובחירה בצעדים שונים המיטיבים עם חבות המס שלהם. תכנון מס שמקיף גם את ההיבטים הבינלאומיים מבטיח שהכנסות המתקבלות מחו”ל ימוסו בצורה אופטימלית, במקרים רבים, ייתכן וישנן הטבות מס או הקלות מס בהתאם לאמנות בינלאומיות אשר מדינת ישראל חתומה עליהם.ארחנו את עו״ד רם יולוס, בעלים ומייסד של יולוס גזית משרד עורכי דין – משרד המתמחה בתחום המיסוי, הבנו מנקודת המבט שלו מה חשוב לדעת על עולם המיסים בישראל ודברנו על צעדים חשובים לקחת בחשבון בתכנון המס לקראת השינויים הצפויים.

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודמה צופן העתיד לכלכלה הישראלית? אנחנו חיים בתקופה מאוד מורכבת מבחינה כלכלית, במיוחד לאור העובדה שישראל נמצאת במלחמה כבר למעלה משנה והסיום שלה לא נראה באופק. עם תקציב מדינה שנוי במחלוקת שצפוי לבוא בפני הממשלה בסוף החודש ע"י שר האוצר ולכלול גזרות מיסוי חדשות שישפיעו על הכיס של כולנו במטרה לממן את ההוצאות המלחמה. למרות שהגירעון בתקציב המדינה היום עומד על 8.5%, שר האוצר הציב יעד מאתגר של 4% גירעון מה שנוגד את ציפיות חברות דירוג האשראי הבינלאומיות מוד'יס ו-S&P שרק בימים האחרונים הורידו את דירוג האשראי של ישראל מה שיכול להשפיע על היכולת של המדינה לגייס כספים בצורה משתלמת בעתיד.כל המורכבות הזו מתרחשת ברקע של שיעור אינפלציה העומד כעת על 3.6% שמקשה על הצרכנים והעסקים כאחד אך עם תחזית לשיעור אינפלציה של 2.8% בהתחשב במצב הנתון של המלחמה והסביבה הכלכלית בישראל. עליית מחירים משפיעה ישירות על יוקר המחיה שלנו, ויכולה להוביל לצמצום בכוח הקנייה. כל זה קורה בזמן שישראל מתמודדת עם אי-ודאות כלכלית רבה, והשאלה הגדולה היא לאן אנחנו הולכים מכאן. האם נצליח לייצב את הכלכלה שלנו? מה יהיו ההשלכות של כל האירועים האחרונים על הצמיחה העתידית? הערב באינווסטור לייב נארח את מודי שפריר, אסטרטג ראשי שווקים פיננסיים בבנק הפועלים להבין את כל המורכבויות והאתגרים שמחכים לנו בעתיד.

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודמהם התרחישים האפשריים כעת בארה"ב ומה התחזית להמשך? ומה המשמעות של הורדות הדירוג שספגנו? סקירה חודשית אוקטובר ותמחור השווקים.

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודארחנו באינווסטור לייב את ד"ר נבות בר, דירקטור ומייסד קרן קיסטון, קרן ישראלית ציבורית להשקעה בתשתיות לשיחה על זווית המאקרו של ההשקעה בתשתיות בישראל וניסינו להבין מה צופן העתיד לתחום התשתיות בישראל?בעקבות הפרק המרתק בשבוע שעבר על תחום התשתיות, ארחנו באינווסטור לייב את ד”ר נבות בר, דירקטור ומייסד קרן קיסטון, קרן ישראלית ציבורית להשקעה בתשתיות לשיחה על זווית המאקרו של ההשקעה בתשתיות בישראל וניסינו להבין מה צופן העתיד לתחום התשתיות בישראל?בשנים האחרונות, התפתחויות בתחום יוצרות הזדמנויות השקעה מעניינות. למשל בשוק האנרגיה הישראלי צצות הזדמנויות פיננסיות במסגרת מהפכת החשמל והמעבר לגז הטבעי כמקור אנרגיה משמעותי. גם שוק התקשורת מציג הזדמנויות רבות למשקיעים כאשר הביקוש לעולם מחובר יותר יוצר פרויקטיי תשתיות תקשורת מעניינות, כמו פריסת מערכות סיבים בינלאומיות והקמת תשתית סלולרית. שווקים נוספים בהם נוצרות הזדמנויות למשקיעים להשתלב בפרויקטים עם פוטנציאל ממשי מעולם התשתיות הם מים ופסולת ותחבורה ציבורית שגם הם, כמו תחומי האנרגיה והתקשורת, נהנים מתמיכה ממשלתית במימון וקידום פרויקטים במטרה ליצור בארץ תשתיות חזקות, יציבות ובעלות תרומה משמעותית לחיים שלנו כאן בישראל.כיום למשקיעים הפרטיים ישנן אפשרויות השקעה חדשות מעבר לקופות הגמל ופוליסות החיסכון הישנות, כאשר קרנות השקעה ציבוריות מציעות אפשרות להשקעה ישירה בנכסי תשתיות בארץ ובעולם, מה שמאפשר חשיפה ישירה לנכסי תשתיות ועם זאת מצריך הבנה מעמיקה של הסיכונים וההזדמנויות הכרוכים בהשקעות אלו.

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודמשהו מתחיל לזוז בתשתיות הלאומיות שלנו, אבל יש עוד הרבה עבודה. בני אלישע מקרן הריט אלומה מציע אפיק מעניין להשקעות בתחום. ויש לנו גם טיפ להוזלת החשמל הביתי בטלפון אחד.תחום התשתיות בישראל – שנמצא בפיגור משמעותי אחרי אירופה, ושצרכיו, בדגש על הדמוגרפיה הצומחת, הולכים ומצטברים – צועד בכיוון מעניין למדי. ולצד פיתוח התשתיות כאן, חברות ישראליות משחקות תפקיד משמעותי במספר תתי סקטורים חיוניים וייחודיים. את הוובינר השבועי שלנו הקדשנו להשקעות בתשתיות, ובפרט למוצר פיננסי שמאפשר גם למשקיעים פרטיים לקחת בזה חלק – ולא רק דרך קרנות הפנסיה. על האופציה הזאת, ועל עולם התשתיות בכלל, הרחיבו בני אלישע, סמנכ”ל הכספים של קרן הריט (REIT) אלומה; ואמיר אלשיך, עורך דין ורואה חשבון שנמצא כבר שנים בצומת שבין שוק ההון לאנרגיה המתחדשת (ובכובע אחר, מנחה כעת את הוובינר שלנו לצד עומר רבינוביץ’). אחד הנושאים החדשניים בתחום נוגע לאנרגיה סולארית. כיום, זו לא רק הדרך הנקייה ביותר שיש לנו להפקת חשמל, אלא גם הזולה ביותר (16-15 אגורות בממוצע לייצור קוט”ש חשמל בישראל, לעומת 36-35 אגורות לייצור בגז טבעי). למה בכל זאת העסק מתקדם אצלנו בעצלתיים, כשרק 11.5% ממשק החשמל מופק כך? סיבה אחת היא הביורוקרטיה והסיכון הרגולטורי, שמציב סימני שאלה על הכדאיות של פרויקטים מן הסוג. הקצאת שטח והסבה של שטחים חקלאיים לשדות סולאריים הן אתגר משמעותי ליזמים, וקשה מאוד להשיג את ההיתרים הנדרשים. בינתיים, בזמן הארוך שחולף, השוק משתנה, סביבת הריבית משתנה וטכנולוגיות חדשות נכנסות. והנה – שחרור קרקעות נוספות לטובת העניין ביישובי עוטף עזה, בניסיון להקל על שיקומם, נתן דחיפה לענף. סיבה שנייה היא טכנית – העובדה שהקרינה החזקה מגיעה בשעות הצהריים, בעוד ששיאי הצריכה הם בערב (ותוסיפו לכל מה שהכרנו את טעינת כלי הרכב החשמליים). הפתרון טמון באגירה. רגולציה ישראלית טרייה מ-2024 נותנת תמריץ למכור בשעות השיא – כשלעצמו, תמריץ לעידוד פתרונות אגירה. במקביל, מחירי הסוללות (הליתיום) ירדו במידה ניכרת, והם מאפשרים תפוצה נרחבת של פתרונות אגירה כדי לתת מענה לאותן 5 שעות של ביקושי שיא וייצור שהולך ופוחת. אבל אגירה היא רק חלק מהסיפור הטכני-תפעולי. כי לצד אתגר שעות האור והחושך, עיקר הייצור יכול להגיע מדרום הארץ בעוד שעיקר הצריכה במרכז. לכן, נדרשים כל העת שדרוגים והרחבות של רשת ההולכה – והמורכבות כאן אדירה. האחריות להולכה תוסיף להיות באחריות חברת חשמל, בשונה מהפרטת הייצור (למשל רמת חובב המוחזקת בידי שיכון ובינוי, אלון תבור בידי מבטח שמיר) והאספקה לצרכני הקצה (בין היתר על ידי ספקים וירטואליים במחירים מופחתים – אפשר לעבור אליהם בשיחת טלפון ולחסוך מאות שקלים בשנה). 100% הצלחהעם השחקניות המשמעותיות בתחום האגירה אפשר למנות את ג’נרל אלקטריק, חטיבה ייעודית בטסלה ועוד. סולאראדג’ הייתה הבטחה גדולה בתחום, כשהפתרון האפליקטיבי שלה מאפשר ניטור ושליטה נוחה עד רמת הפאנל הבודד. למה בכל זאת קרסה המניה? בעיקר בגלל העלאות הריבית החדות (כך שאולי יש תקווה בירידות). צריך להבין: בעולם התשתיות מדברים על פרויקטים ל-25 שנה, כשבתשתיות לאומיות היציבות והצלחה מובטחות על ידי המדינה (אפס אחוז כשל בפרויקטי BOT ו-PPP; אפילו הכלא הפרטי שנפסל בבג”ץ לא נחשב לפרויקט כושל מבחינת היזם, שקיבל פיצוי הגון). בפרויקטי ענק דוגמת עיר הבה”דים וכביש 6, ההוצאה נפרסת על פני תקופה, והיא נוחה מאוד למימון של בנקים ומוסדיים בשל פריחת קרנות הפנסיה והחסכונות ארוכי הטווח. אבל עבור גופים פרטיים, שנזקקים למימון מסיבי כל כך, החשיפה לריבית עלולה להיות מכה קשה. הבטחנו הנגשה של עולם התשתיות למשקיעים הפרטיים – במטרה להזרים עוד הון לתחום הזה, עם פטור ממס חברות – וכאן אנחנו מגיעים לקרן אלומה. המודל המיוחד של הקרן, שהונפקה לפני כשלוש שנים והפכה לציבורית, הוא השקעה בחברות פורטפוליו ולא בפרויקטים עצמם. קונקרטית, מדובר כעת בארבע חברות: טמרס טלקום, שמחברת את ישראל לאירופה בכבל תת ימי ואמורה לסגור את הפינה בין אירופה למזרח דרך המפרץ הפרסי (כלומר לחסוך את העיקוף של תעלת סואץ); תיבר – מגדלי תקשורת; אסקו ישראל, עם פתרונות פורצי דרך באנרגיה ירוקה והתייעלות אנרגטית; וחן המקום העוסקת באיכות סביבה ובטיפול בפסולת. אלומה מחזיקה באחוזים ניכרים בחברות ומשקיעה בהשבחה שלהן. היא לא מחלקת דיבידנד – ההכנסות חוזרות כ-CapEx – אך מרבעון לרבעון שווי החברות עולה והערך מצטבר (מה שהופך, לטענת הקרן, את דמי הניהול שהיא גובה מהמשקיעים ומהחברות למשתלמים מאוד). שווי הנכסים של קרן אלומה הוא סביב 550 מיליון שקל, ושווי השוק שלה הוא 100 מיליון. המינוף הוא ברמת החברות, ולא הקרן. קצב הילודה בישראל והתשתיות המזדקנות – ע”ע הקטסטרופה בכבישים והטיפול הקלוקל בפסולת – הופכים את התחום לעתיר פעילות, עם עיסוק נרחב מצד הגופים הממשלתיים, הרגולטורים והמערכת הבנקאית. למי שמסוגל לעמוד בטווח ההשקעה הארוך, מדובר במוצרים פנטסטיים, ובמקרים רבים עם מאה אחוזי הצלחה. במודל הריט הייחודי של השקעה בחברות ערך, קשה אומנם לשערך את הנכסים, אין FFO לעקוב אחריו ואין אפילו תזרים קבוע – אבל בהחלט יש כאן שווי שעולה באופן עקבי עם פוטנציאל להניב רווחים.

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודעומר דגני ויונתן נשיא מבית ההשקעות ילין לפידות מתארים את השינויים הדרמטיים שעבר תחום ההשקעות בישראל בשנים האחרונות, ונותנים כמה טיפים חשובים לעת חסרת הוודאות הזאת.המשקיע הישראלי עבר בשנים האחרונות תהפוכות משמעותיות. הוא בוגר יותר, מתוחכם יותר, יודע שיש לו יותר ויותר אפשרויות ומכשירים, חשוף הרבה יותר למניות, והחשוב מכול – הוא פיתח אורך רוח, בשונה מהתזזית שאפיינה אותו בעבר. ועדיין, הפרדוקס האנושי ניכר היטב בעליות ובירידות בשוק ההון – כאשר הרגש מוביל רבים למכור בזול ולקנות ביוקר. אירחנו בוובינר השבועי שלנו שניים מבכירי בית ההשקעות ילין לפידות – הסמנכ”ל עומר דגני ומנהל תחום השקעות חו”ל, יונתן נשיא. מפרספקטיבה של 18 שנה בילין לפידות, ויותר מכך בתעשייה, דגני נזכר כי בתחילת הדרך, בעקבות רפורמת בכר, ניהל בית ההשקעות סביב מיליארד שקלים. כיום אנחנו מדברים על 125 מיליארד – צמיחה שללא ספק מדברת בעד עצמה, עם דחיפה משמעותית של הורדות הריבית בשעתן. עם השנים פחת מספר הגופים, כאשר לגוף פיננסי קטן כמעט בלתי אפשרי להתחרות במחלקות האנליזה, השיווק והשירות של הגדולים. ביקשנו מדגני מספר טיפים. לאור ניסיונו עם משקיעים רבים, שבוחרים במסלולים שלא מתאימים להם ופשוט לא עומדים בעומס, הוא הזכיר בראש ובראשונה את חשיבות ההתאמה האישית של המסלול והבית. מוסד פיננסי טוב הוא כזה שמתנהל בשקיפות וללא ניגודי עניינים, שניתן לראות כיצד תפקד בעליות ובירידות, ושמציג תשואות יפות בשנים האחרונות. ילין לפידות, הדגיש דגני, הוביל ב-23′ את התשואות עם 12%, 2.5% מעל הממוצע, וממוקם גבוה אף ב-24′. טיפ קונקרטי יותר הוא משמעת הן בירידות, שנוהגות להזין את עצמן, והן בעליות שמפתות אותנו להגדיל דווקא כשיקר. כלל אצבע שמזכיר דגני: להגדיל בהדרגה את הרכיב המנייתי ככל שהשוק יורד (מובן שזה רק כלל אצבע – אין לראות בכך תחליף לייעוץ פרטני, וגם לא כל משקיע יוכל לעמוד בכל ירידה ברגע נתון). טיפ חשוב נוסף נוגע לניצול יתרונות המס. כך לדוגמה, בתיק השקעות, אם עשינו 10% תשואה, נשלם 2.5% למס הכנסה (ואולי גם מס יסף), 0.5% בגין קנייה/מכירה/דמי משמרת לבנק ועוד 1% לבית ההשקעות – כלומר, נישאר עם תשואה נטו של 6%. לעומת זאת, בקרן השתלמות אין מס הכנסה ועלויות לבנק, ונישאר עם 9% נטו – 50% יותר מאשר בתרחיש הקודם. לעצמאיים כדאי גם להכיר את האופציה של קרן השתלמות מעל התקרה, שאומנם חייבת במס (על החלק שמעל) אך הוא נדחה למועד המשיכה, ללא עלויות בנקאיות, ועם אפשרות להחליף מסלולים ומנהלים ללא עלות. רפורמת האשכולות וסקטורים מענייניםהאורחים הציגו בפנינו את הרפורמה הנוכחית, החותרת לשקיפות רבה יותר וליכולת השפעה גדולה יותר מצד המתכננים הפיננסיים. מלבד קרן השתלמות במסלול הכללי וקופות גמל במסלולים תלויי גיל, שנותרו בעינם, הרפורמה מחלקת את מסלולי ההשקעה לאשכולות: האשכול המוכר לנו כיום; אשכול המשלב דמי הצלחה וניהול בדומה לקרן גידור; אשכול ללא השקעות לא-סחירות, המאפשר הפחתה בהוצאות הניהול; ואשכול מדדים שמאפשר רכישה של S&P 500 או שילוב מדדים. בילין לפידות יצרו מסלול שדומה לכללי וכמעט כולו מט”חי וללא זיקה לישראל: 45% מניות חו”ל דרך מדדים (57% S&P 500, 17% נאסד”ק, 17% אירופה והיתר שווקים מתעוררים) ו-55% אג”ח חו”ל דרך מדדים. למי שמעוניין להסיט כספים לחו”ל, קופת גמל מהסוג הזה היא דרך יעילה ובמינימום עלויות. למה בכל זאת מבקשים יותר ויותר ישראלים להעביר כספים לבנקים זרים? יונתן נשיא הסביר שרבים רואים בכך פוליסת ביטוח נוספת, עם טריגר משמעותי של המלחמה ועוד קודם לכן הרפורמה המשפטית. בית ההשקעות לא מעודד את המעבר, וישמח לנהל את ההשקעות הדולריות בחו”ל דרך בנקים ישראליים, אך הדבר בהחלט אפשרי. במסגרת פעילות החו”ל של ילין לפידות מנוהלים כמיליארד וחצי דולר, ומחצית הסכום מוחזקת במוסדות פיננסיים זרים – לעומת פחות מרבע לפני שנתיים. סקטורים מעניינים שנשיא מצביע עליהם בעת הזאת בשוק המניות האמריקאי: פיננסים, נדל”ן (חברות ה-REIT שקפצו) ושירותי הבריאות שהיו בהאטה – בדגש על חברות Small-cap (מדד ראסל), עם פטנטים רבים שעומדים לפוג, או לפחות Mid-cap (S&P 400 – אלו שלאחר מאה הראשונות בתוך המדד השלם) שעדיין מאפשרות ליהנות ממכפילים נמוכים יחסית. אשר לאג”ח, אומנם, תשואות ה-5% שהיו באוקטובר כבר מאחורינו, והספּרדים אינם גדולים במיוחד, אך עדיין – 3.65% זה לא מעט בפרספקטיבה ארוכה יותר של 15-10 שנים לאחור (ב-2020 האג”ח נסחר בתשואה שלילית, כך שלא הייתה אפשרות אפילו לשמור על ערך הכסף מפני האינפלציה). לא רע לקבע תשואה של 5.5-5% ל-5-4 שנים קדימה, וכך, במקרה הגרוע, להבטיח תשואה ריאלית של 1.8-1.5%. בסוף, הריבית מתקתקת ומצטברת, ואג”ח כזה מקנה יציבות לתיק (ניתן גם ללכת על אג”ח מובטח, עם שעבוד נכסי החברה, או על אג”ח בכיר, Senior, שאין בו שעבוד אך הוא הראשון בתור). ניצלנו את השיחה לדיון על הכלכלה הישראלית בראי המשקיעים, כשיש המאמינים שהשוק המקומי הוא זול מאוד כעת ולכן מהווה הזדמנות, ולעומתם – מי שסבורים כי לא בכדי הוא זול, והסיכונים כאן רבים מדי. כך או כך, המכפילים בישראל הם מהנמוכים בכלכלה המערבית. בית ההשקעות ילין לפידות נמצא במניות בעיקר בחשיפה לחו”ל, אך באג”ח בעיקר בישראל (35-25% בחו”ל, שזה עדיין גבוה היסטורית ועמד בעבר על 10% בלבד). באי ודאות האופיינית למלחמה, שכרגע עלויותיה מוערכות ב-250 מיליארד שקל ואין לדעת כיצד ומתי תסתיים, בכירי בית ההשקעות מציינים כי הדבר החשוב הוא ניהול סיכונים, פיזור נכון ואנשי מקצוע טובים.

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודעוד ועוד אינדיקטורים מעלים חשש למיתון בארה"ב ובכלכלה בעולמית, וזה גם הסנטימנט של השוק. במצב כזה, קל לעשות טעויות מסוג all in / all out. ריכזנו עבורכם כמה אסטרטגיות עדיפות.משהו קורה בכלכלה העולמית. יותר ויותר אינדיקטורים מצביעים על אפשרות של מיתון קרוב. הורדות הריבית במרבית הבנקים המרכזיים (למעט ארה”ב ואוסטרליה) טובות אומנם למניות ולאג”ח, אך מעידות כשלעצמן על סוג של האטה – אולי בדרך למיתון. נכון להיערך לכך – לא בהיסטריה, אלא בעזרת כלים אפקטיביים ואסטרטגיות מדורגות ומוכחות. ארה"בהריבית עדיין גבוהה ריאלית ביחס לאינפלציה, אבל יעד ה-2% טרם הושג, ולכן הפד לא ממהר להוריד (ריבית ה-PCI עומדת כעת על 2.5%, ה-Core PCI על 2.6%). מדד מנהלי הרכש (PMI) במגזרי השירותים נמצא בהתאוששות ומצביע על התרחבות (מעל 50) מאז אוגוסט. בתעשייה יש מגמה מתמשכת של התכווצות, אבל ממילא לא זה החלק החזק בכלכלה האמריקאית. מדד האינדיקטורים המובילים (שילוב של מספר מדדים החוזים קדימה) מצביע על downside זה תקופה, אך עדיין ללא ירידה של ממש במדדים המאחרים – אנומליה שקצת קשה להסביר (וקשורה כנראה לספיחי משבר הקורונה). בינתיים, אנחנו רואים עלייה הדרגתית ומתמשכת במספר פשיטות הרגל, כפי שאופייני לעתות של ריביות עולות. בשוק העבודה רואים מגמה כללית של ירידת שכר, למרות קפיצה נקודתית באוגוסט, וכך גם במשרות החדשות. מנגד, האבטלה דווקא ירדה לאחר תקופה ארוכה של התרחבות. מגמה של היחלשות ניכרת גם בשוק הקמעונאות, ושוק הדיור די רדום (נדל”ן המשרדים בכלל בקטסטרופה) עם פער הולך וגדל בין גובה השכר הממוצע למחירי הדירות. מחירי הנפט נמצאים בירידה כבר תקופה, וכשזה קורה למרות כל מה שמתרחש במזה”ת ובין רוסיה לאוקראינה, זה בהכרח קשור להאטה בכלכלה העולמית. זו ניכרת גם במדד השבבים בארה”ב, כנראה גם כסוג של התפכחות לאחר ההתנפלות של 2023 סביב ה-AI. כשהציפיות בשמיים, האכזבות בהתאם, כפי שהעידה תגובת העדר הקיצונית לדוח האחרון של אנבידיה (שהיה דווקא מצוין, אך נזכר בו צורך להשקיע יותר במרכיב מסוים הקשור בייצור – וזה הספיק כדי להצניח את המניה). גם הפקטור הפוליטי משפיע, כשהאריס מתכננת להעלות את מס החברות ל-28%, ואילו טראמפ מצהיר שיוריד אותו ל-15%. הסקרים תנודתיים, והשוק בהמתנה דרוכה. בסיכום הנתונים האמיתיים, אין כרגע סימנים להרמת ראש מחודשת של האינפלציה, אך גם לא לצמיחה משמעותית – מה שמוביל ל-41% סיכון למיתון בסקר גולדמן זקס ו-35% אצל ג’יי פי מורגן. הסנטימנט של השוק הוא כבר לגמרי צופה פני מיתון, והוא פסימי בהרבה מהערכות הפד. זה משתקף היטב בצפי להורדות הריבית, בעקום תשואות האג”ח ההולך ומתיישר, בתגובות הקיצוניות לחדשות ועוד. צריך לזכור שספטמבר הוא כמעט תמיד חודש חלש. ועדיין – וגם אם הירידות הנוכחיות של S&P 500 הן רק תיקון לאחר שנגע בשיא – סביר שהעליות הגדולות מאחורינו. לא מן הנמנע שבזמן הקרוב נראה את המדד “מטייל” סביב אותה הרמה, פחות או יותר, בהמתנה לבאות. מה אפשר לעשות?מיתון, צריך לזכור, הוא גם הזדמנות. הוא “מנקה” חברות חלשות מהשוק ומביא חדשות. צריך גם לקחת בחשבון שכל האמור לעיל הוא בגדר “התרעות מודיעיניות” – סימנים מעידים שאין ודאות כי יתממשו, אך גם לא נכון להתעלם מהם. כך או כך, אנחנו לא ב-2008, ובהחלט יש גם אינדיקטורים טובים. חשוב גם לשמור על פרופורציות. אפשר לעשות זאת דרך התחזיות קדימה – עדיין קיים צפי לעליות יפות של המדד בשנה הקרובה, או במבט לאחור – אחרי שנים מאוד “שוריות”, הגיוני שיגיע תיקון. כמו כן, הסטטיסטיקה מראה שלמי שנמצא ב-S&P 500 במשך יותר משנתיים יש סיכוי של מעל 80% להרוויח. אסטרטגיה אפשרית, שנחשבת בטוחה ופשוטה לביצוע, היא להחליט שבכל פעם שהמניות יורדות ב-10% נוספים, מעבירים לאג”ח סכום קבוע. ואז, כשהשוק מתחיל לעלות, הרווחים יכולים להיות גבוהים ואפשר לאסוף סחורה. אפשר גם לשקול להסיט כספים לסקטורים שמפגינים חוזק בניגוד למגמה הכללית של המדד (בריאות, מוצרי צריכה, נדל”ן). כמו כן, בזמנים של ריביות יורדות – ו-2025 אמורה להיות כזאת – טוב להימצא במניות קטנות (Small cap). גם אג”ח Treasury עולה כשהריביות יורדות. עוד אופציה מעניינת היא להיצמד להחלטות של וורן באפט, או לרכוש מניות של ברקשייר האת’ווי שלו שזה עתה חצתה לזמן מה שווי שוק של טריליון דולר (רק “שבע המופלאות” עשו זאת לפניה). התמחור של החברה נמוך, באפט ידוע כשמרן, והאסטרטגיות שלו מוכיחות את עצמן כבר עשורים רבים – כך שדרכו ניתן למעשה להיחשף לשוק באופן כללי (אם כי צריך להודות שסיכון מסוים קשור בגילו המתקדם ובשאלה מה יקרה בחברה אחריו). אירופההאינפלציה ממשיכה לרדת וכבר עומדת על 2.2%, שזה קרוב מאוד ליעד. הריבית, שעומדת כעת על 4.25%, צפויה לרדת שוב השבוע בניסיון להחיות את הכלכלה המקרטעת. בינתיים התוצר מדשדש (0.6% צמיחה) וגם האבטלה דורכת במקום (6.4%). מדד מנהלי הרכש המשולב (שירותים וייצור) נמצא “על הקשקש”, 51% – התרחבות קלה מאוד. המכפילים נמוכים בהתאם. המזרחסין לא ממריאה, והתחזית היא שלא תעמוד ביעד הצמיחה ל-2024 (5%). ניכרת התכווצות בייצור ודעיכה בשירותים. חברות הטכנולוגיה נראות מעט טוב יותר, אבל הן פחות משמעותיות לכלכלת המדינה. יפן מתכווצת יחד עם הדמוגרפיה. פרדוקסלית, היעדר כוח עבודה פנוי הוא דווקא תמריץ להשקעות בהגדלת היעילות והפריון. אך בעטיין, ונוכח השכר המועלה בלית ברירה, לפי החוק הדרוויניסטי – יש יותר ויותר פשיטות רגל. העלאות השכר גם מגבירות אינפלציה, במדינה שלא רגילה לכך ושתושביה מחזיקים כמויות גדולות של כסף מזומן. לא רק התושבים: ההערכות מדברות על 2.4 טריליון דולר שמוחזקים כמזומנים בחברות. כעת, לאור שחיקת הכסף, חלק משמעותי מזה צפוי להיכנס לשוק המניות. ישראל הריבית אצלנו עומדת על 4.5%, ואין צפי להורדות כלשהן. האינפלציה עלתה מעט ל-3.2%, ופרמי

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודשנת 2024 מסתמנת כשנת מפנה עבור שוק הקריפטו שממשיך לגדול ולהתייצב, כאשר השווי הכולל שלו נע בסביבות 2.5 טריליון דולר. זהו קפיצה משמעותית ביחס לשנים קודמות, והביקוש למטבעות הדיגיטליים הולך וגובר וצובר עניין בקרב משקיעים רבים בארץ ובחו"ל, גם בבחירות הקרובות בארצות הברית נוצר עניין רב בתחום הקריפטו, כאשר דונאלד טראמפ מתחייב להיות "נשיא הקריפטו", לקדם את מעמד המטבעות הדיגיטליים ולהפוך את ארצות הברית לבירת הקריפטו העולמית. מנגד, קמלה האריס, נציגת המפלגה הדמוקרטית לא ממהרת לתפוס צד בנושא אבל נראה כי היא נוקטת בשמרנות וזהירות בנוגע לפיתוח שוק הקריפטו. גם בתחום קרנות הסל, עם תחילת 2024 ואישור רשות ניירות ערך האמריקאית להנפקת קרנות סל של ביטקוין, השנה נרשמו הישגים משמעותיים עם השקתה של קרן סל החדשה המאגדת בתוכה לא רק את ביטקויין ואית'ריום, אלא גם מטבעות קריפטו נוספים כמו קרדאנו וסולי. קרנות אלו מציעות למשקיעים גיוון רחב ותשואה פוטנציאלית גבוהה, והן הופכות לכלי השקעה פופולרי. הביקוש למסחר במטבעות דיגיטליים הולך וגובר וצובר תאוצה, האם אנחנו בדרך להסדרה של שוק הקריפטו ותחילתו של תור הזהב של השוק? הערב באינווסטור לייב נארח את בן סמוחה, שותף מייסד Cryptojungle וקהילת מדברים קריפטו. ננסה להבין מה צופן לעתיד של שוק הקרפטו ומה חשוב לנו המשקיעים לקחת בחשבון לפני השקעה.

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועוד למדנו איך להשתמש במכפיל שילר ובחנו את הרלוונטיות שלו לשוק של היום עם שלמה מרציאנו, מנהל ההשקעות הראשי באינווסטור שאחראי על תחום ניהול התיקים בחברה.

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודאיך בוחנים את איכות ההנהלה כמשקיעים פרטיים?הנהלה טובה היא עמוד השדרה של כל חברה מצליחה ויש לה השפעה על כל היבטי הפעילות העסקית, החל מניהול משאבים ותכנון אסטרטגי ועד ליצירת תרבות ארגונית חיובית בתקופת ההתפוצצות הטכנולוגית הסביבה העסקית משתנה בקצב מסחרר ובחירה בהנהלה טובה לפעמים חשובה לא פחות מבחירה במוצר טוב.תחשבו על השינויים שמרבית העסקים היו צריכים לעבור בעשרים השנים האחרונות – דיגיטציה, שיווק אונליין, מעבר לענן, עיבוי מערכי סייבר, רגולציית פרטיות, איסוף וניתוח דאטא, הטמעת בינה מלאכותית ועוד. בעת קבלת ההחלטה האם ההשקעה בחברה מסוימת כדאית, ניקח בחשבון גם את החשיבות של גרעין שליטה, בעל מניות או קבוצת בעלי מניות שלהם השפעה מכרעת על קבלת ההחלטות בחברה גרעין שליטה יציב יכול לספק ניהול עקבי ואסטרטגי לחברה, להפחית את החשש משינויים ניהוליים חדים ולהבטיח מיקוד ארוך טווח בפיתוח העסקי.עם זאת, חשוב שגרעין שליטה יהיה שקוף ופועל לטובת כל בעלי המניות ולא רק לטובת האינטרסים האישיים שלו. ארחנו את ראובן קפלן, מנכ”ל עמידר ופסגות לשעבר, וניסינו להבין יותר לעומק איך ניתן ללמוד על איכות ההנהלה והדירקטוריון, מהם השיקולים הנוספים שצריך לקחת לגביהן ומה ההשפעה של גרעין שליטה על כדאיות ההשקעה.ן

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודההתפתחויות האחרונות בשוק האמריקאי. האם אירופה יוצאת מהמיתון. יפן מעלה ריבית לראשונה מזה שנים, המלחמה במזה"ת מתעצמת, ומה חדש בכלכלת ישראל?איך מתקדמת מגמת הורדות הריבית בעולם? מה הקשר בין מערכת הבחירות בארה”ב לאינפלציה ולריבית? ההתפתחויות האחרונות בשוק האמריקאי, מחליפים שחקנים? איך מתקדמת עונת הדוחות ואלו סקטורים צפויים להוביל?האם אירופה יוצאת מהמיתון, מה קורה בבריטניה? יפן מעלה ריבית לראשונה מזה שנים, למה מה קרה…? המלחמה במזה”ת מתעצמת, ומה חדש בכלכלת ישראל?

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודהפעם ניסינו לענות על השאלה – מה קורה בסין בימים אלו והאם למשקיעים יש מה לחפש שם?לטובת הנושא ארחנו את יובל וינרב מייסד שותף, Krystal Eight ומנחה הפודקאסט ״להבין את סין״.המשקיעים הקצת יותר ותיקים זוכרים בודאי שלפני עשר שנים סין הייתה אחד מהשווקים הכי חמים להשקעה, משקיעי וול סטריט נהרו למניות הסיניות, וכמעט כל מה שהריח מטכנולוגיה סינית הפך להיות סחורה מבוקשת. לפני כחמש שנים כל זה החל להשתנות כאשר אמון המשקיעים נסדק ולאחר נשבר בסיפור אליבאבא ועצירת ההנפקה של חברת הבת אנט- ומאז הממשל הטיל שלל סנקציות שהגבילו מאוד את תאבון הסיכון של משקיעים להשקעה בחברות סיניות גלובליות ומובילות, אשר ברור לכולם שאם היו מהמערב היו נסחרות במכפילים אחרים לגמרי, אך ״הפרמייה הסינית״ לוחצת אותן למטה. ומידה רבה של צדק יש לומר.אז מה קורה היום?האם סין עדיין מקום בו משקיע יכול למצוא הזדמנויות? האם כדאי בכלל להשקיע בסין לאור ההתרחשויות בחמש הנשים האחרונות? ואם כן, מה צריך להבין ולהכיר על סין ועל הממשל כדי בכל זאת למצוא את המקומות שמקבלים תמיכה להשקעות – לעומת אזורים וסקטורים שלא כדאי לשים בהם כסף? שאלה לא פשוטה שמצריכה דיון מעמיק אותו עשינו יחד עם המומחה שלנו לסין – יובל וינרב.

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודלמה, אם וכאשר ענני המלחמה יתפזרו, אפשר לצפות כאן לעליית ערך שלא נראה בשום מקום אחר? רו"ח אמיר איל, בעלים ויו"ר קבוצת ההשקעות אינפיניטי-אילים, בניתוח מרתק על השווקיםהוא מלווה מקרוב את שוק ההון והכלכלה הישראלית כבר כמה עשורים טובים. הוא מעיד על עצמו שחווה כבר כמה וכמה “סופי עולם”, החל ממפולת הבנקים של 1983. הוא גם אורח קבוע בסלון של כולנו, מ”לילה כלכלי” הוותיקה של ערוץ 10 ועד “הכרישים” של קשת. עם פרספקטיבה כל כך מכובדת, וניהול של 20 מיליארד שקל מכספי הציבור, בהחלט כדאי להקשיב לניתוח שלו – הן במאקרו והן במה שנוגע לשווקים וסגמנטים ספציפיים. ובניתוח של רו”ח אמיר איל, בעלים ויו”ר קבוצת אינפיניטי (בית השקעות וחברת גמל, גם בית ההשקעות הנפרד אילים) – ישראל היא מקום מצוין להיות בו. כן, גם עמוק בתוך החודש התשיעי למלחמה שעוד לא רואים את סופה, גם מול מערכה דיפלומטית קשה, אנטישמיות מבעבעת ומה שנראה כאמברגו נשק הולך ומתהדק, ולמחרת תקיפה ישראלית בזירה רחוקה ולא מוכרת, עיר הנמל חודיידה שבתימן – איל אופטימי למדי. הוא מזכיר את אירופה המתחמשת לראשונה זה 80 שנה מאימת הרוסים, ופוסק: מי שרוצה להגן על השמיים שלו ורואה יירוטים כל כך מרשימים, את חץ 3 שעושה את העבודה, פחות מתרשם מאיסור כניסה לסלון אווירי כזה או אחר. על הרקע הזה, כשסביב 130-120 חברות – לרבות חברות “ברזלים” ותיקות – הן כיום חלק משרשרת האספקה החיונית של תעשיות הנשק המתוחכמות של ישראל, איל מדבר על עשור זהב שמצפה לכלכלה המקומית, לא פחות. הוא מונה חמישה מנועי צמיחה אימננטיים:1. הדמוגרפיה, החריגה בכל קנה מידה ביחס ל-OECD (גידול של 2.2% באוכלוסייה מדי שנה), ופירושה ביקוש תמידי למגורים, לתשתיות, לעבודה ולכסף נוסף, כדרייב קבוע שמזין את הכלכלה מלמטה.2. הביטחון, בעולם דו-קוטבי וכאוטי שחייב להתמגן ולהיערך לבאות.3. הגז הטבעי וספיחיו (כולל מאגרים שמייצאים נפט וחומרי גלם חיוניים נוספים), על כל העוצמה שעצמאות אנרגטית מביאה איתה. למשל, העובדה שעליית מחירי האנרגיה בעולם הופכת בהדרגה לבשורה טובה עבורנו, כיוון שהפכנו מקונים למוכרים. או העובדה שהעיר הראשונה שתוחשך בעימות נרחב עם חיזבאללה היא בכלל קהיר, התלויה בגז הישראלי. או זה שתקיפת האסדות תהווה למעשה פגיעה ישירה באינטרסים בריטיים ואמריקאיים, בגלל מבנה השותפות העסקית. או האפשרות שהפרוזדור הימי והיבשתי לסין, גם כמחזיקת הנמל החדש בחיפה וכמי ש”קנתה” את איראן לעשרות שנים, יהווה אולי גורם מרסן מול האיראנים.4.הטכנולוגיה, שגם אם היא חווה האטה (שאותה אגב איל מייחס יותר מהכול לריבית האטרקטיבית אשר מרחיקה משקיעים מה-VC), וגם אם אנחנו קצת מאחור בנושא ה-AI, אין תאגיד ענק שלא מחזיק כאן מרכז פיתוח ונשען יותר ויותר על האקוסיסטם הישראלי. 5. הדנ”א החדשני והשוקק שמאפיין אותנו. המנטליות שזורמת לנו בעורקים. לצד כל זאת, צריך גם לזכור את הסכמי אברהם, את הקרע המחריף בין סונים לשיעים ואת התזזית הכללית במזרח התיכון, שיחד עם חמשת מנועי הצמיחה, יוצרים עולם שלם של הזדמנויות לבריתות אסטרטגיות רוויות אינטרסים משלל סוגים. ה"סיפור" הוא לא הסיפורהגישה שלו להשקעות היא זהירה, אפילו שמרנית. הוא למשל לא נוטל חוב, אלא נשען אך ורק על צמיחה גנרית, ומעולם לא שם את כספם של המשקיעים דרכו היכן שאין ודאות שהדאטה אמין (ע”ע סין). להשקעות הוא ניגש תוך ניהול סיכונים הדוק, ללא חשש אך עם תשומת לב יתרה לפרופורציה. והסיפור הגדול מבחינתו הוא לא ה”סיפור” (למשל, מניית זום בתחילת הקורונה) אלא המחיר באותה נקודת זמן. מתוך הגישה הזאת, נכון לעכשיו ובשים לב למחיר, הוא מזהה כסגמנטים מעניינים את תחום התשתיות (חברות בנייה, אגב פינוי-בינוי יותר מיזמות, צורך במגורים לאוכלוסייה הצומחת והשיקום שאחרי המלחמה), הבנקאות והקמעונאות. איל מזכיר שהצטברו כאן סכומי עתק בחסכונות הפנסיוניים שכעת מנהליהם חופשיים יותר להשקיע, ללא הקצאה לאג”ח מיועדות. לכאורה, רק מהסכום שהשתחרר ניתן לפתור את בעיית הבנייה. אבל בסוף, הכול עניין של ניהול והסרת חסמים ביורוקרטיים. מישהו צריך לקבל את ההחלטה, ובהקשר הזה, עם אין סוף ערעורים – חלקם מוצדקים וחלקם פחות – התהליכים מתעכבים לנצח, כמעין פגם קבוע בדמוקרטיה. אבל לא תהיה ברירה: ישראל חייבת לסגור את פערי התשתיות ביחס לאירופה, בדגש על תחבורה ציבורית, ונדרש אקלים מסוים של הנהגה כדי שזה יקרה. כך או כך, ביום שאחרי המלחמה וחוסר הוודאות שמאפיין אותה, איל מניח – וגם מאמין (ובאותה הזדמנות מזכיר שהשקעות זה לא רק אנליטיקה, צריך גם להאמין במשהו) – שהשוק הישראלי “יעוף”. אם ישתחרר מה שצריך להשתחרר כאן, אנחנו צפויים לעליית ערך דרמטית שקשה יהיה למצוא במקומות אחרים. בהשקעות חו”ל, אינפיניטי היא בחשיפה משמעותית לארה”ב, עם השקעות גם באירופה. למי שרוצה לפזר גם מעבר, איל ממליץ על סל מדדים, אולי MSCI שידגום את יפן וה-BRIX, אך ללא חשיפה רחבה לסין מהסיבות שצוינו קודם. גם אירופה, למרות חברות לגסי מצוינות, היא בעייתית בעיניו לטווח הארוך, עם אי שקט פנימי ותהליכים דמוגרפיים שצריך לשים אליהם לב. ניתחנו יחד את שוק האמריקאי, על השסעים, הגירעון והחוב הענק שמאפיין אותו כעת, ואת מלכודת החוב והייצור שהסינים טמנו בהצלחה רבה. ניתחנו את מגמות הדה-גלובליזציה והגלישה בחזרה לעולם מקוטב, על כלל המשמעותיות הכלכליות הנובעות מכך. ולבסוף, גם את הפוליטיקה בוושינגטון, כאשר תוך כדי השיחה שלנו התחוללה שם דרמת ענק עם גלי הדף בעולם כולו – ג’ו ביידן הודיע על פרישה מהמרוץ. את ההשפעות המיידיות על הבורסה נגלה רק למחרת, עם חידוש המסחר.

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודאיך נוצר פער של 80 אלף יחידות בשנה, והאם יש בכלל סיכוי לסגור אותו? ארז רוזנבוך, יו"ר קרן ה-REIT מגוריט, מביא את הנתונים הבלתי נתפסים על הנדל"ן למגורים בישראל.במוקד הוובינר שלנו הפעם עומד פרדוקס גדול: מצד אחד, במשך 40 הדקות הראשונות של השיחה, תיאר לנו עו”ד ארז רוזנבוך – יו”ר קרן מגוריט – את הקטסטרופה של שוק הנדל”ן המקומי, כאשר מחסור קיצוני בדירות מוביל לעלייה עקבית במחירים. עלייה שאפילו מגפה, מלחמה, רפורמה משטרית שנויה במחלוקת וזינוק בשיעורי הריבית לא הצליחו לצנן. מצד שני, קיימת יכולת לעמוד במחיר המאמיר הזה. איך זה יכול להיות? מאיפה הכסף? אז הנה הספוילר: הכסף כאן, הוא פשוט מוחזק אצל חלק קטן יחסית באוכלוסייה. החזקים מצליחים לעמוד בדירות של 8-7 מיליון שקל בשדה דב או 5-4 מיליון ברמה”ש ובהרצליה, כאשר המינוף של הכסף שלא חסר בבנקים ודאי מקל עליהם. לעומתם, החלשים יכולים רק לחלום על זה. והפער רק הולך ומחריף, בפרט מאז פרוץ המלחמה. לדעת האורח שלנו, זהו קו השבר החברתי הגדול ביותר שניתקל בו בשנים הקרובות. כל יתר השסעים יתגמדו בהשוואה אליו. מגוריט היא אחת מחמש קרנות ריט (REIT) הפועלות בישראל בתחום ההשקעות בנדל”ן מניב. ככזאת, בנדל”ן למגורים היא נהנית מפטור מלא ממס הכנסה ומשלמת רק חצי אחוז מס רכישה. יש לה גם פטור ממס שבח במכירת נכסים לאחר 20 שנה ויותר, והמשקיעים בה משלמים מס דיבידנד מופחת של 20%. למגוריט יש פוזיציה של 2,050 דירות שרכשה עד היום, עם פריסה באזורי ביקוש לשכירות בלבד. המודל שלה כולל על פי רוב השבחת ערך משמעותית. מהפרספקטיבה של עו”ד רוזנבוך, כאחד המשכירים הגדולים במשק – וגם אחד השחקנים הרוכשים הכי הרבה נדל”ן למגורים – אפשר ללמוד לא מעט על שוק הדיור המקומי. או כפי שהוא מגדיר אותו: קטסטרופה.זה מתחיל בפירמידה דמוגרפית קלאסית, כזו שמאפיינת בדרך כלל מדינות מתפתחות – ולחלוטין לא מוכרת בשאר מדינות ה-OECD: תוחלת חיים שעולה ועולה, שיעור ילודה גבוה, השקעה ירודה בתשתיות (בדגש על תחבורה ציבורית) ופריסה לא שוויונית של משאבים שדוחקת את הרוב לרצות לגור במרכז. בחגיגות המאה למדינה – וזה כבר בפתח – נצמח מ-10 מיליון נפש למעל 15 מיליון. זה אומר, בגדול, שמדי שנתיים מתווספת כאן עוד תל-אביב שלמה.רוזנבוך הציג לנו מספר נתונים מתוך מסמך המועצה הלאומית לכלכלה – תוכנית אסטרטגית לדיור לשנים 2040-2017. סביב 2040-2035, לפי המסמך, יאזלו עתודות הקרקע לבנייה במרכז הארץ. קצב גידול האוכלוסייה, נכתב שם, מחייב תוספת של כ-66 אלף דירות בשנה החל ב-2026. ואם נוסיף לזה את העלייה ארצה, שהיכתה את התחזיות מאז פרוץ המלחמה באוקראינה (לאחר כתיבת המסמך), מדובר כנראה באזור 80 אלף. בינתיים, שיווק הקרקעות לא מאיר פנים, וגם מאלה שכבר משווקות יש לא מעט לא-מתוכננות (מקב”ת) ובלתי בשלות. לא מן הנמנע שבאותה שנת 2026, יגיעו לשוק רק 35-30 אלף דירות. כלומר, מחסור של 30 אלף שיצטבר מדי שנה – נתון שהיה נכון להצטברות של 8 שנים גם יחד במסמך המועצה. ואם המצב לא היה קשה דיו, באה מלחמת “חרבות ברזל” וטרפה את הקלפים, עם השבתה של אתרי הבנייה ומחסור כבד בפועלים, ודאי במיומנים.ישראל הולכת ומתקרבת לנתון של 100 אלף איש שאין להם איפה לגור. היינו שם בשנות ה-50 ושוב בשנות ה-90, אלא שאז המדינה כולה נרתמה למשימה הלאומית הזו. כעת, זה בקושי עולה על סדר היום הציבורי. ולכל זה מצטרפת העלייה הדרמטית של הריבית, שהובילה לכך שמחוץ לאזורי הביקוש, לחלק משמעותי מהמכרזים כלל לא ניגשו. עלויות הפיתוח הפכו את הבנייה בהם לנושאת רווח שלילי.אתם יושבים? זה הסכום שתצטרכו להחזיר כל חודשעד כמה נעשה בלתי אפשרי לרכוש דירה למגורים בישראל? עבודה של פרופ’ דני בן שחר מאוניברסיטת ת”א בדקה רכישה של דירת 4 חדרים ממוצעת בשיעור מימון של 70%. המשמעות כיום היא החזר חודשי של 11 אלף (ב-2021 עוד דיברנו על 7,000 לחודש), והון עצמי של מינימום 1.6-1.5 מיליון (כך שההחזר החודשי לא יעלה על 30% מההכנסה הפנויה). וזה עוד הממוצע, שמתגשם למשל במחירי ראשל”צ ופ”ת. בי-ם ובר”ג כבר מדובר על 2 מיליון הון עצמי, ואילו בת”א על 3.5 מיליון.מי שלא עלה על הרכבת הזאת לפני 10 שנים, אומר לנו רוזנבוך, ספק אם יוכל (אלא אם ירכוש הון עצמי עצום או יעשה “מכה” מאופציות בהייטק). טבלת אקסל כמו זו שהכין האורח שלנו כשהתחתן, שבודקת מתי יהיה לו מספיק לרכישת דירה ראשונה למגורים, לא בטוח שניתנת כיום להכנה כתכנון ריאלי. וגם אם יוציאו היום מיליון דירות לשיווק קרקעות, אנחנו נראה אותן בשוק, בתרחיש אופטימי, רק ב-30′-31′. בהמשך למשל הרכבת, הוא ציטט בכיר באוצר שלפיו: “שוק הנדל”ן הישראלי של 25′-27′ הוא רכבת שמתנגשת בקיר; אנחנו לא יודעים לעצור אותה, רק מנסים לצמצם את מספר הנפגעים”.את המשבר הזה, את הפער בין הצורך לבין ההיצע, כבר אי אפשר לפתור בקצב הנוכחי. את שוק השכירות, לעומת זאת, ניתן עדיין להציל, למשל דרך שכירות מוסדית מפוקחת. אבל גם השוק הזה נתון במשבר קשה, כולל אנומליות שתוארו בוובינר שלנו. אבל משבר, כידוע, הוא גם הזדמנות – ובהשקעות, על אחת כמה וכמה. לפי נתוני הלמ”ס, אם ניקח כל פרק זמן של 20 שנה מאז 1983, נראה עליית מחירים שנתית ריאלית של 4.5-3%. בתוספת תשואת השכירות (סביב 3.5-2.5% בשנה) ועליית המדד, מתקבלת תשואה בשיעור עליית הערך הפרמננטית של הנדל”ן המסחרי (שוק שקשה בו יותר לאמוד עליית ערך, שחווה כעת משבר, ושממילא לא נהנה מההטבות של קרן ריט בהשקעות למגורים). התשואה הזו קוסמת למשקיעים רבים, שעוד מוסיפים עליה את היכולת למנף נכס איתן (שכמעט לא קיימת בשוק ההון).

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודארה"ב משקיעה מאות מיליארדים בייצור המקומי כחלק מדה-גלובליזציה ועוקבת בחרדה אחר גורל הפטרודולרים. באירופה הפוליטיקה מטלטלת את הכלכלות. ואצלנו, כל העיניים לצפון.מבחינת הכלכלה העולמית, קיץ 2024 עומד כנראה בסימן של הקלות מצד הבנקים המרכזיים. אם עד לפני מספר חודשים היו צפויים רק 10% מהם לשחרר לחץ, היום כבר מדברים על יותר מ-40% שפניהם להורדות ריבית.ארה"בשני תהליכים מושכים כעת את תשומת הלב: האחד הוא סוף ההסכם עם סעודיה, שקבל אותה במשך עשרות שנים לעסקאות נפט בדולר אמריקאי בלבד (פטרודולרים). הלחץ של הממשל, שרואה את הדולר מוחלף ממילא במטבעות אחרים (ואת אג”ח ממשלת ארה”ב בהחזקות זהב) – ובעיקר את הניסיון הסיני ליצור לו חלופה אמינה – קשור מאוד במאמץ לברית הגנה שתכלול גם את ישראל. התהליך השני הוא הדה-גלובליזציה – המאמץ להקים מחדש תעשיות מקומיות, בדגש על שבבים ואלקטרוניקה, שיחליפו את הייצור הסיני. מאות מיליארדים מופנים עתה ל-American Reshoring.האינפלציה בארה”ב עומדת על 2.6% (PCE כללית וגם Core, ללא אנרגיה ומזון). זו לפחות התמונה בראייה של שנה לאחור. אבל כשמצמצמים את הפרספקטיבה בניסיון לקבל תמונה מהימנה קדימה, מגלים נתון גבוה יותר – וזו הסיבה שהפד לא ממהר להוריד את רמת הריבית. יש לו סיבות רבות דווקא כן להוריד – ממדד מנהלי הרכש ששב למגמת הירידה (ואף נמצא בהתכווצות, הן בתעשייה והן בשירותים); דרך הצפי להאטה מסוימת בצמיחה; ועד לשוק העבודה המתקרר. לגבי שוק העבודה, לכאורה, נוספו יותר משרות מהצפוי. אבל ניכר כי אלו הולכות בעיקר למשרות חלקיות ולמהגרים – מה שגם מעורר מחלוקת פוליטית כבדה. וממילא, שיעור האבטלה עלה.השוק בונה על כך שדווקא החולשה המבנית תביא מהר יותר, וחרף הצהרות הפד, להורדות ריבית. אגב, 25-30% מהמניות במדד S&P 500 הן מעל המדד מבחינת שוויין – נתון דומה ל-98-99′, ערב המשבר של 2000, מה שנתפס בעיני אחדים כרמז לבאות. אירופההאינפלציה ירדה אך התייצבה, ולא נראה שצפויות עוד הורדות ריבית משמעותיות בזמן הקרוב. שיעור האבטלה קבוע זה זמן על 6%. ככלל, ניכרת התרחבות הדרגתית של הפעילות לאורך התחזית (בכפוף לסיכונים גיאופוליטיים). התמ”ג צפוי לצמוח השנה באיחוד האירופי ב-1% (0.8% בגוש האירו) ובשנה הבאה ב-1.6% (1.4% בגוש). אשר לאינפלציה, זו צפויה להגיע עד סוף השנה ל-2.7% ובשנה שלאחר מכן ל-2.5% (2.2% ו-2.1% בהתאמה בגוש האירו). הנושא המרכזי שמעסיק את היבשת הוא הבחירות בבריטניה ובצרפת. בראשונה, ראש הממשלה הנכנס מקווה להשיג צמיחה בת קיימא של 2.5% לפחות, אם כי על סמך התוכניות שהציגה הלייבור (ובהתחשב באילוציה כמפלגה סוציאלית), לא ברור כיצד זה יקרה. כך או כך, ניכרת אופטימיות סביב הכלכלה הבריטית בקרב קרנות גידור וקרנות פיננסיות, ומדד ה-FTSE בעלייה כבר מתחילת השנה. בצרפת התחזיות לניצחון מוחץ של לה פן לא התממשו בעקבות איחוד של יריביה, וצריך להמתין ולראות כיצד הבורסה תגיב. החשש מהשתוללות של החוב בכלכלה המרכזית הזו בגוש עדיין בעינו.ישראלהריבית עומדת על 4.5% ואין צפי להורדה. חוסר הוודאות עדיין גדול, והשקל מיטלטל עם השפעה ישירה של מה שקורה בחזית הצפונית. האינפלציה עומדת על 2.8% (2.61% בליבה), ולא כדאי להתרשם יתר על המידה מהמדד הטוב של מאי (שהושפע ממניפולציה נקודתית ולא בטוח ששיקף שיפור ריאלי). שאלה מרכזית כעת היא “שעבוד” התקציב להוצאות הביטחון, אשר יורדות בעקביות מאז השיא של פוסט מלחמת יום כיפור (אז הגיעו ל-30%). אם נגמור ב-10% בשנים הקרובות, דיינו. וצריך לזכור שהביטחון גם מכניס כסף. עוד נתונים: זהו חודש חמישי ברצף של עלייה במחירי הדירות; באפריל עלה ב-4% היקף מכירות הדירות לעומת הממוצע הרבעוני של Q1 השנה (עיקר העלייה בדירות חדשות); במאי נרשם גידול ריאלי של 6% בסך גביית המיסים לעומת מאי 2023; האבטלה עומדת על 3.1% – נתון שמשקף עלייה בשיעור ההשתתפות ובמספר המשרות הפנויות. בצד השלילי: הגירעון בתקציב צמח במאי למינוס 7.2% וצפוי להגיע עד סוף השנה ל-7% מהתוצר, לעומת יעד של 6.6%. תחזית בנק ישראל מדברת על צמיחה של 2% ב-24′ ו-5% ב-25′, וריבית שתעמוד על 3.75% ברבעון הראשון של 25′. את הסקירה חתמנו הפעם בתמונת מצב על יתרות הנכסים ועל האופן שבו הישראלים משקיעים בעת הזאת (אלוקציה). ראינו שכסף רב ממתין עדיין “על הגדר”: 36% מהכסף נמצא במזומן ובפיקדונות; הרבה מעל 50% אם מוסיפים אג”ח מדינה ואג”ח חברות סולידי. הרבה מאוד תלוי במה שיקרה כאן בחודשים הקרובים: האם פנינו להסדרה – עם פריצה כלפי מעלה גם בשוק המניות, או שמא להסלמה אזורית – מה שיהפוך גם את הקערה הכלכלית.

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודמתי כדאי להחזיק עוד קצת, וכמה מס נשלם במימוש? אודליה פולק ושרית פוקס מ- ESOP מבית הפניקס עושות סדר בתוכניות ה-RSU ובאופציות.תוכנית אופציות ומניות בחברה (RSU) לעובדים – זהו נושא שללא ספק מעסיק יותר ויותר ישראלים. בפרט אלו העובדים בתעשיות ההייטק, בחברות שעשו אקזיט או עברו הנפקה, בחברות אמריקאיות ובתאגידים הבינלאומיים. עו”ד אודליה פולק, נשיאה ומייסדת ESOP מבית הפניקס, ושרית פוקס, משנה למנכ”ל, הגיעו אלינו לוובינר כדי לעשות קצת סדר בדברים. בין הנושאים המרכזיים שעסקנו בהם: דילמות לקראת המימוש ובמהלכו – האם, מתי ואיך; הטבות המס למיניהן (הישראלים מרוויחים כאן משמעותית ביחס לעמיתיהם האמריקאים); הכנסה פירותית (מעבודה) לעומת הונית (מרווחים בשוק ההון); מס עיזבון – במקרה של חברה אמריקאית (אמריקאים שחיים ועובדים כאן או ישראלים שיוצאים לרילוקיישן מוזמנים לייעוץ פרטני בעניין); ההבדלים בין התוכניות השונות (RSU, ESPP, ESOP) ועוד. אופציות הן הכלי הרווח בחברות פרטיות, ועיקרן: זכות לקבל מניה במחיר מימוש שהחברה קובעת מראש. כדי לזכות במניה בבוא היום, על העובד לשלם את המחיר הנקוב הזה, שבדרך כלל יתברר כזול ממחיר המניה בפועל בעת המימוש. ומכאן ההטבה. אבל ההטבה הזאת פוקעת, לרוב כעבור 10 שנים או בעזיבת העובד. שימו לב: זה קורה אוטומטית (לרוב 90 יום לאחר עזיבת עובד), ולא יעזרו ההפצרות וההסברים. לכן, חשוב לבצע אקט של מימוש למניה לפני כן. זה לא תמיד פשוט, ובפרט אם החברה עדיין פרטית וערך האופציות לא ברור – כאשר השווי הוא “על הנייר”. גם לא תמיד פשוט או אפשרי למכור אופציות בשוק הסקנדרי. כלי התגמול המרכזי השני, הרווח בעיקר בחברות ציבוריות וניתן לעובדים קרוב למועד ההנפקה, הוא RSU (ראשי התיבות של Restricted Stock Unit) – מניות חסומות. כאן מדובר בהטבה בחינם – מניות במחיר מימוש אפס. וברור שבשונה מאופציות, כל המניות הן בהגדרה “בתוך הכסף”. בדרך כלל אלו כלי תגמול ארוכי טווח (Long term incentive, או LTI) כאשר לעובד ניתנת “מחסנית” הבשלה עם הזמן: תקופת Cliff של שנה, לאחריה השקעה של 25%, והיתר על פני שלוש שנים נוספות – בשיעור של 25% לשנה או 6.25% לרבעון, לבחירת החברה. במקרים רבים מחולק דיבידנד תקופתי לעובדים בעלי המניות. עובדים בכירים וחיוניים לחברה עשויים לדרוש ולקבל בחוזה מנגנון אקסלרציה, שפירושו: 100% מערך ה-RSU, כולל מה שטרם הושקע, במקרה של אקזיט או עזיבה (לרבות פטירה). אם כי בפועל, עשויים להיות סייגים בעת המימוש מצד החברה הרוכשת, והאורחות הציגו לנו אותם בהרחבה עם דוגמאות ספציפיות בתגובה לשאלות מהקהל. אגב, ב-RSU, בשונה מאופציות, ה-Vest הוא אוטומטי ובאחריות החברה. כמו כן, מה שכבר הושקע (Vested) לא יפקע עוד. בסוגיית המיסוי, מאז כניסת סעיף 102 לפקודת מס הכנסה בשנת 2003 (רפורמת בן בסט), כל חברה רשאית לבחור בין שלושה מסלולים: ללא נאמן – זה הדיפולט והוא רע לכולם (אבל טוב למס הכנסה), או עם נאמן באחד משני מסלולים – הכנסת עבודה (מס שולי של עד 50% פלוס ביטוח לאומי ומס בריאות) או רווח הון (מס של 25%, או 28% בתוספת מס יסף לבעלי הכנסות גבוהות). בשני מביניהם, ש-99% מהחברות בישראל בוחרות בו, החברה מוותרת על ההטבה עבורה ומגלגלת את כולה לעובדים. ויש כאן הטבה אדירה – שכן עשוי להצטבר הון עתק, למשל במקרה של הנפקה, עם מס של 25% בלבד על סכום שמלכתחילה ניתן בחינם. בחברות ציבוריות העסק מעט מסובך יותר, והמודל הוא לרוב משולב: חלק נחשב להכנסת עבודה וחלק רווח הון. גם אם המסלולים הם פחות או יותר גנריים, יש המון דברים שחשוב להבין בהם, וצריך להיות עם היד על הדופק. במקרים רבים מומלץ לא לסמוך על ברירת המחדל ולהגיע לייעוץ פיננסי פרטני.

למעקב אחר התכנית ״עושים שוק״1. למשתמשי אפל מיוזיק - לחצו עוקב2. למשמשי ספוטיפיי - לחצו עוקב3. למשתמשי האפליקציות האחרות, אתרו את האפליקציה שלכם ולחצו עוקבמה קרה השבוע בשוק ההון? ולמה כדאי לשים לב?היום אירחנו את עומרי ולורט, מנהל ההשקעות הראשי ומייסד לגאסי ואליו פארטנרס. עומרי דיבר על שרשרת הערך של תחום השבבים, מה ניתן לייחס למחזוריות בתחום? כיצד מושפעות החברות הישראליות והאם התרחבות המכפילים מסמלת את היווצרותה של בועה? או שאולי תנאי השוק השתנו?דיברנו על מניית ויקטורי שמתרסקת ב 21% בשבוע האחרון לאחר שאייל רביד מנכ״ל החברה זומן לשימוע ע״ רשות התחרות בחשד להסדרים כובלים עם יוחננוף וסופר ברקת. מנגד החברה מבצעת רכישה עצמית של המניות. האם כדי לעצור את הירידות או מתוך אמונה שהחברה תתאושש במהרה?אירופה במהלך סבב בחירות מתמשך, עמי דיבר איתנו על הורדות הריבית ועל הסנימנט בשווקים לקראת תוצאות הבחירות דיברנו על סולראדג׳ ועל כל תעשיית האנרגיה הירוקה ועוד נושאים שאסור היה לפספס בשבוע שחלף.לערוץ היוטיוב של התכנית

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודתכנון פרישה – לא מה שחשבתםעל טעויות משלמים, ועל טעויות בפנסיה משלמים שבעתיים. ציפי אבירם קינן ממנורה מבטחים, מהמומחיות הגדולות בארץ לתכנון פרישה, עושה סדר ומסבירה למה קריטי להיות "על זה" כבר מגיל 25הנושא הזה אולי נשמע פחות זוהר משיחה על מניות, אבל ההשפעה שלו על הכסף של כולנו גבוהה לאין שיעור. כי את תכנון הפרישה, ובמיוחד לבעלי משכורות גבוהות, צריך להתחיל 32 שנים לפחות קודם לפרישה. מי ש”יעבוד בזה” באופן מסודר וכבר בשנות ה-20 לחייו, מי שלא יבצע טעויות פטאליות בדרך – או שכן, אבל ידאג לתקן אותן כשעוד אפשר – ירוויח. כי בסוף, מערכת הפנסיה בישראל היא מהטובות בעולם, היא לא יקרה במיוחד והיא גם יעילה מאוד מבחינה מיסויית. אבל יש כאן כוכבית: עבודה לא מסודרת, רשלנות של מעסיקים בדיווח, אובדן טופס 161 (סיום העסקה אצל מעביד) וכדומה, עלולים לעלות לנו בהרבה מאוד כסף ובעוגמת נפש עצומה במועד הפרישה. אז כדי לצמצם את מרחב הטעות, הזעקנו לוובינר השבועי שלנו את ציפי אבירם קינן, מנהלת מחלקת הגיל השלישי ותכנון פרישה במנורה מבטחים ביטוח – הגוף הגדול בארץ לנושא הזה. באמת שלא מתהלכים בינינו רבים עם רמת הידע והניסיון שיש לה בעניין. ורק ניתן כאן את הערת האזהרה שהיא נתנה לנו: ההנחיות שאפשר להציע במסגרת כזאת הן כלליות. אין לראות בהן המלצה פרטנית, כי אין דומה מקרה אחד לשני. אפילו שני חוסכים עם מאפייני העסקה זהים עשויים להזדקק לתכנון פנסיוני שונה לחלוטין – בעקבות הבדלים במצב המשפחתי, במצב הבריאותי, באופי החסכונות, בציפיות לעתיד ועוד. נדרשת תפירה של התכנון לצרכי התא המשפחתי כולו. התא הספציפי. אבירם קינן עשתה לנו סדר במה שחשוב לדעת על החיסכון הפנסיוני. למשל: איך מחשבים את הקצבה החודשית? בעצם, לוקחים את הסכום הצבור במועד הפרישה ומחלקים אותו במקדם ההמרה. המקדם הזה מחושק יחסית בביטוחי המנהלים אך משתנה בקרנות הפנסיה, והוא תלוי גיל, מגדר, מצב משפחתי, תקופת ההבטחה, קצבת בן/בת הזוג, הריבית ועוד. אם צברנו מיליון שקלים והמקדם עומד על 200, גובה הקצבה הראשונה יהיה 5,000 שקל. לשאלת אחד הצופים שלנו, אם יש טעם לדחות את קבלת הקצבה בשנה, השיבה האורחת: לכאורה כן, כי הצבירה אמורה לגדול (בכפוף לתשואות אותה שנה), ואילו המקדם (שהוא המכנה בחישוב) לקטון. אלא שוויתור על שנה של קצבאות – 60,000 אלף שקל בדוגמה שלנו – יצדיק את עצמו אולי ב-15 שנות קצבה לאחר מכן. הבסיס לשאלה הזאת הוא העובדה (שרבים אגב לא יודעים) שגיל הפרישה – 67 לגברים, 63 לנשים ילידות 1962 ואילך (יעלה בהדרגה ל-64) – רלוונטי להסדרים הפנסיוניים (ולאפשרות של מעסיק להיפרד מעובדיו) ומאפשר לקבל קצבה גם במקביל להמשך עבודה. והרי רבים היום ממשיכים לעבוד, ולאו דווקא משיקולים פיננסיים. כך, הם יכולים לדחות את הפרישה אך לבצע “פרישה מדומה” עם קצבה פטורה ממס. אין עם זה בעיה – הקרנות יודעות לתת קצבה ולקבל הפקדות בו זמנית. בין קצבה מוכרת לקצבה מזכההנה נושא שאין קריטי ממנו: לוודא שהכספים שהופרשו לפנסיה שלנו “צבועים” נכון כקצבה מוכרת, עד תקרה מסוימת. “מוכרת” פירושה שכבר שילמנו עליה מס שולי – זה פשר ההבדל העצום בין הברוטו לנטו החודשי שלנו – ואין צורך לשלם אותו שוב בפרישה. זאת לעומת קצבה “מזכה”, שעליה דווקא כן נצטרך לשלם מס שולי. ולמה זה כל כך קריטי? כי פעמים רבות, ודאי עד להיווצרות ממשק המעסיקים ב-2016 אבל זה קורה גם לאחר מכן, יש בעיות דיווח וטעויות רישום. קל הרבה יותר לתקן אותן קרוב למועד החלפת העבודה, ובטח לא בגיל הפרישה כאשר הזמן דוחק וצריך להתחיל לקבל את הכסף. התהליכים האלה לוקחים זמן. אגב, אנחנו באינווסטור מציעים ללקוחות את השירות הזה – הן את הבדיקה והן את התיקונים הנדרשים בעקבותיה.עוד נושא שכדאי להכיר הוא הסל הפטור, שהוכנס ב-2012 כחלק מתיקון 190 הגדול – אז בוצע מעבר מ”נוסחת השילוב” ל”נוסחת הקיזוז”. הסל הפטור מחושב לכל אדם כמכפלה של תקרת הקצבה המזכה (נתון שמתקבל מדי שנה וב-2024 עומד על 9,430 שקלים); שיעור הפטור המגיע (אף הוא משתנה ועומד ב-2024 על 52%); ומכפיל ההמרה להון (העומד תמיד על 180). חישוב מהיר יגלה שב-2024 עומד הסל הפטור לאדם על סכום של 882,648 שקלים, ואותו ניתן לנצל לטובת קיבוע התנאים באחד משני מועדים, המאוחר ביניהם: או בגיל הפרישה הכרונולוגי (67 לגבר, 64-62 לאישה) או עם קבלת הקצבה הראשונה. אלא שרגע לפני החלת הפטור, המדינה שולפת את ה”פנקס השחור” ובודקת אם בעבר, ב-32 שנות העבודה שקדמו לפרישה, כבר נוצלו פטורים. למשל, במשיכת כספי פיצויים. את הסכום שכבר נוצל ממדדים לשנת הפרישה (בתוספת האינפלציה) ומכפילים פי 1.35. ברור שהנגיסה בכספים המיועדים לקבצה בפועל עלולה להיות משמעותית. ומה לגבי כספי פיצויים? בעקבות תיקונים שונים, ובעיקר מעבר למכשירים קצבתיים, ברירת המחדל היא לייעד גם אותם, אם לא נוצלו בסיום ההעסקה, לקצבה העתידית. אבל מי שמחזיק בפוליסות ישנות עוד עשוי להיתקל בכספים שניתנו כהשלמה הונית (זה מופיע כקוד 4 בטופס 161, לעומת פיצויים קצבתיים המופיעים כקוד 6). ואותם, לא ניתן לייעד לקצבה. בשורה התחתונה, כפי שסיכמה יפה האורחת שלנו: תהליך תכנון הפרישה ובחינת התיק הפנסיוני הוא לחלוטין לא מותרות כי אם הכרח. מי שלא יבצע אותו כראוי ובזמן – ואנחנו מדברים על שכירים ועצמאיים כאחד – צפוי למצוא את עצמו בבוא היום בברוך לא קטן.

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודמה קרה למי שהייתה עד לא מזמן הישראלית עם השווי הגדול ביותר? למה נבלם שוק הפאנלים הסולאריים? ואיזה סיכוי יש לשניהם להתאושש? תמיר גלוסקה מקאי קפיטל עושה סדר על הגגסיפור ההצלחה של סולאראדג’ (SolarEdge) מתחיל ב-2006, ביוזמת חמישה חברים יוצאי יחידת העילית 81 של חיל המודיעין ובראשם סא”ל גיא סלע (שב-2019 נפטר ממחלת הסרטן). הפתרון שהם הכניסו לשוק האנרגיה הסולארית קשור לבעיה אקוטית בהפקתה: העובדה שהפאנל החלש ביותר – זה שקולט הכי פחות שמש (מסיבות של זווית מול הקרינה, גובה, עננות נקודתית, צל או פגיעה מבעל חיים) – מכתיב את ההספק של המעגל החשמלי כולו. סולאראדג’ הכניסה את האופטימייזר – מכשיר אלקטרוני זעיר המוצב ליד כל פאנל ומבצע בקרה אונליין. כלל האופטימייזרים בשדה מחוברים בקצה לאינוורטר, ממיר החשמל מזרם ישר (DC) לזרם חליפין (AC) שאותו צורכים המכשירים שלנו. גם את הממיר מייצרת סולאראדג’. הפתרון שלה שיפר את ניצולת השדה הסולארי בעד 20% והוסיף אלמנטים של בקרה, בטיחות, שקיפות ונוחות – עם דשבורד נגיש המאפשר לייעל את ההפקה והצריכה. האופטימיזציה הופכת קריטית הן לייצור והן לתמחור, בעידן של תעריפי חשמל המשתנים תדיר וצרכנים שהופכים יצרנים ומוכרים חשמל לרשת. אנפייז אנרג’י (Enphase Energy) הטמיעה פתרון אחר – מיקרו ממיר המוצב ליד כל פאנל. שני הפתרונות, כל אחד והיתרון היחסי שלו מבחינת עלות, יעילות, רגישות לתקלות ופחת, הפכו ל-Must. הם היו לדואופול החולש יחד על 85% מהשוק האמריקאי, 70-80% מהאירופי (ישנם שחקנים נוספים, בעיקר סיניים, שבחלקם העתיקו את הפתרון – עד כדי צבעי אתר האינטרנט של סולאראדג’). ובשנים של צמיחה מרשימה מאוד בשוק הסולארי, של 25-30% בשנה, השתיים צמחו אפילו ב-40% בשנה. הן נהנו מעליית הביקושים ומתמיכת הממשלות, המודעות היטב ליתרונות החד משמעיים המגולמים באנרגיית השמש. בפרט כאשר ב-2014 הגיעה נקודת המפנה של Grid parity – כאשר עלות הייצור של חשמל סולארי משתווה לזו של חשמל מגז ופחם.אבל ב-2023 הגיעה נקודת מפנה נוספת – הביקוש לפאנלים פשוט קרס. בין הרבעון הראשון ל-Q2 נרשמה ירידה של כ-20%, והמגמה נמשכה גם לתוך 2024, הרבה מעבר לתנודתיות עונתית. המשבר ניכר בכל שרשרת הערך, כולל בייצור הפאנלים עצמם (שם 7-6 חברות סיניות חולשות על סביב 90% מהשוק העולמי). זה קרה בגלל שילוב נסיבות שיצר “סערה מושלמת” – משינויים רגולטוריים, דרך תנודתיות חריגה בביקוש לחשמל (כולל זמנים של תעריף שלילי, למשל בטקסס – משלמים לתושבים כדי שיצרכו, כי לעצור טורבינות רוח בעייתי מבחינה מכנית) ועד לריבית המזנקת. נסביר: רכישת אנרגיה מתחדשת מיצרנים פרטיים לרשת, כאשר התעריף הוא קבוע וידוע מראש, הפכה פחות ופחות כדאית. לכן, במהלך שהחל בקליפורניה ונמשך באירופה, הרגולציה שונתה – למשל, בהצמדת מחיר הרכישה לתעריף החשמל בכל רגע נתון. במקביל, גם המימון נעשה יקר. וכך, מנכס שמייצר תזרים קבוע ותשואה די ידועה מראש, שדה סולארי הפך במובן מסוים לממלכת אי ודאות. פרויקטי יזמות נעשו משתלמים פחות, גם בבתים פרטיים החלו לחשוב פעמיים, ובקרב הספקיות הגדולות החלו המלאים להצטבר. תוך שני רבעונים יורדת סולאראדג’ מקצב של מיליארד דולר ברבעון ל-200 מיליון בלבד. ירידה של 80% שקשה מאוד להיערך אליה. תמיר גלוסקה מקרן הגידור קאי קפיטל, מי שסיפק לנו את הניתוח המאלף הזה בוובינר, מעיד כי משהו “הריח לא טוב” עוד במהלך הצמיחה הגדולה, והיה די ברור שהקריסה תגיע. אבל באופן מפתיע, החברות עצמן לא נערכו לקראתה. תמיד קשה “לעצור את הסוסים” בזמנים של פריחה גדולה, אבל הסימנים היו שם. מה שאולי מעלה שאלות לגבי אנבידיה וסיפורים דומים. יש כאן גם מוסר השכל מעניין על תופעת ה-Turn around, כשמשהו לפתע משתנה או מפסיק לעבוד. ראינו את זה ב-WIX ובפייבר, עם השלכות מרחיקות לכת על המשקיעים והעובדים (דרך תוכניות ה-RSU). האם הירידה היא זמנית? שאלה טובה. גלוסקה משוכנע: פוטנציאל השוק קיים. הביקוש לחשמל רק ילך ויגדל עם התרחבות הדאטה סנטרים, יישומי ה-AI והרכב החשמלי. בארה”ב מותקנים לוחות רק על 1% מהגגות, במדינות המרושתות באירופה יש עוד 80% לכסות, ולעסק נכנסות מדינות חדשות כמו ברזיל, הודו ואפילו סין. גם פאנלים על נדל”ן מסחרי צוברים תאוצה, וכמובן, עוד יש שפע של שטחים פתוחים וחקלאיים שניתן לנצל. ממשלות ודאי מבינות את החשיבות, והן ימשיכו לעודד ולדחוף את השוק קדימה. אשר לסולאראדג’, מוצריה הם עדיין הדומיננטיים בשוק, וגם ב-2023 היא הובילה במכירות. אבל אנפייז הייתה רווחית ממנה, מה שהשפיע דרמטית על המניה. את הפער האדיר אפשר לראות במרווח הגולמי (עלות ייצור המוצר ביחס למחירו): באנפייז, שפנתה לייצור חיצוני, הוא ירד קלות, בעוד שבסולאראדג’ הוא הפך שלילי(!) – שזה כמו למכור בית בפחות מעלות הבנייה. בנקודת הזמן הנוכחית, עם מחירי הפסד וחוב מצטבר, סולאראדג’ עלולה להגיע לחדלות פירעון (וכנראה עוד קודם לגיוס הון במחיר גרוע). אבל עם R&D נכון והתייעלות בהוצאות מול ההכנסות, היא יכולה גם לצאת מחוזקת ועם Upside נאה למשקיעים. הרבה מזה תלוי מן הסתם בהנהלה.

תמ"א, 90/10, מי פטור ממס רכישה ושבח, והאם זה הזמן להעביר לילדים: עו"ד רו"ח שלומי אלמליח עושה סדר בתחום גדוש דיסאינפורמציה, עצות אחיתופל ותיקוני חקיקהרכישת דירה להשקעה היא הספורט הלאומי של ישראל. לא אחת, מה שהופך השקעת נדל”ן למוצלחת, או מוצלחת יותר, הוא הפן המיסויי. התחום הזה רווי אמונות, המלצות ודיסאינפורמציה ברשתות החברתיות, ויש בו המון דקויות וניואנסים שחשוב להכיר. כדי לעשות קצת סדר, להתייחס למקרים אמיתיים ולהשיב לשאלות מהקהל, הזמנו לוובינר את שלומי אלמליח, עורך דין ורואה חשבון במקצועו, שותף ומייסד במשרד עורכי הדין אבו רזק-אלמליח. באופן כללי, דיני המס בישראל הם לא דבר פשוט, קל וחומר בנדל”ן. עד היום נרשמו למעלה ממאה תיקוני חקיקה. ומתברר שגם אחריהם, מקרים רבים אינם בגדר שחור מובהק או לבן מובהק – יש המון אפור והמון מצבים של כל מקרה לגופו. מיתוס רווח הוא שאין מס רכישה על דירה ראשונה למגורים. זה לא נכון – יש, אבל במדרגות. מי שרכש דירה שעונה על ההגדרה ב-5 מיליון שקל, ישלם מס רכישה של כ-150 אלף. זה עדיין פחות מ-400 אלף, אבל זה בטח לא אפס. ברירת המחדל, שלא ב”מקרה מיוחד” כמו דירה ראשונה למגורים, היא 6% מגובה העסקה שנדרש לשלם הרוכש. אשר למס שבח, הוא יכול להיות מאפס ועד 47%. זה תלוי בעסקה הספציפית – בסוג הדירה, במועד הרכישה והמכירה ועוד. יש למשל הבדל משמעותי בין דירה להשקעה שנקנתה ונמכרה ב-2014 לבין כזו שנקנתה ב-2013 ונמכרה ב-2015, משום שב-14′ אירע שינוי חקיקה משמעותי. ומאז, נזכיר, המחירים קפצו פי 2. עסקנו בהרחבה בשאלות מס הנוגעות להורשת דירה. עקרונית, בהעברה בין דורית של נדל”ן, היורשים נכנסים לנעלי המוריש. זה אומר שאם לו הייתה דירה יחידה, היא יכולה להישאר פטורה ממס שבח גם אצלם, וגם אם בידיהם דירות נוספות. מס הרכישה בהעברה בין דורית מתכווץ לשליש. אבל הנה נקודה שחשוב להביא בחשבון: מנגנון הפטורים השונים לא תמיד עובד. אם כל מטרת העסקה היא התחמקות ממס, לרשות המיסים יש סמכות על פי חוק לסווג אותה כעסקה מלאכותית. למשל, אם הכסף חוזר מעלה להורה אחרי ה”מתנה” לילד, כשברור לגמרי שהיה כאן ניצול של פטור באופן פיקטיבי. דוגמה נוספת – מקרה אמיתי שהובא לפתחו של עו”ד אלמליח: אדם שהעביר דירה במתנה לסבתא, כשזמן קצר לאחר מכן היא הלכה לעולמה והורישה לו אותו בחזרה, על מנת שימכור. למרות האמור לעיל, יש מה שנקרא ניכור הכנסה. למשל, כשהנכס עובר במתנה על שם הילדים אבל ההורה שמסר אותו ממשיך ליהנות משכר הדירה (אלמליח השווה זאת להעברת הבעלות על עץ בצד המשך ההנאה מפירותיו). זה נפוץ וזה תקין, רק חשוב שיוסדר כמו שצריך. גם חלוקת דירה לשלישים בין ילדים היא חוקית ומקובלת, ומס הכנסה אפילו מוכן לעיתים לוותר במקרה כזה על מס הרכישה. תיאורטית, ניתן לאסוף אינסוף שלישים. אבל ברור שזה לא ריאלי, ובשלב מוקדם יחסית ייפתח התיק והרכישות ייחשבו לעסק. הצגנו לעו”ד רו”ח אלמליח שאלות מאיתנו ומהקהל, כמו מה קורה עם המשכנתה בעת ההורשה, האם עסקת 90/10 היא כדאית בתנאי השוק הנוכחיים, ומה דינה של דירה למגורים במהלך עבודות תמ”א, בשעה שהבניין הרוס (בנקודה זו יצאה ב-2021 פסיקה מעניינת של בית המשפט העליון). לא תמיד יש תשובה חד-חד ערכית, וחשוב מאוד להתייעץ. במקרים רבים הדרך להסתבכות רצופה כוונות טובות, ודיווח פשוט, או ניסוח עסקה כהלוואה, יוכלו לחסוך המון צרות לכם ולילדים. מה שבטוח, אם יש דבר שלא מומלץ לעשות, זה “לעגל פינה” ולבצע עבירה ביודעין ולהניח שלא יעלו עליכם. ודאי לא עכשיו, כשהמדינה תחפש בנרות מהיכן ניתן להשיג עוד מיסים לכיסוי הבור התקציבי של המלחמה.מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועוד

לסקירה החודשית המלאה בוידאומוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודעונת הדוחות הייתה טובה, אבל סיילספורס קצת קלקלה את השורה. אצלנו, בצל המלחמה, היציבות הכלכלית מרשימה אך יש גם סימן לדאגה. וכמה תעלה לעולם התלקחות סביב טאיוואן?הכלכלה העולמית מצויה באינפלציה שנעה סביב 5%-2%. למרות מאמצים כבירים והצלחות נקודתיות, נראה שהבעיה הזאת תמשיך ללוות אותנו לכל אורך 2024. ארה"בהאינפלציה (PCE) העדכנית נותרת יציבה זה זמן ועומדת כעת על 2.7%. אינפלציית הליבה (Core, ללא אנרגיה ומזון) הגיעה ל-2.8%, ומכאן כבר קשה מאוד להוריד אותה. מנגד, ירידה בשכר השעתי, חולשה מסוימת בשוק העבודה וחולשה בתוצר הגולמי, בעיקר על רקע ירידה בהוצאות הצרכנים, עשויות לקדם את היעד שהפד רוצה לראות (אינפלציה פחותה מ-2%). בכיוון ההפוך, מדד מנהלי הרכש (PMI) המשולב, אינדיקטור שמסתכל קדימה, מפתיע עם קפיצה משמעותית. עקום התשואות עדיין הפוך, קרי: הריבית על האג”ח הקצר גבוהה ביחס לארוך, עם ירידה קלה ביחס לחודש הקודם. בגדול, השוק עדיין פסימי. דוחות הרבעון הראשון של השנה הפתיעו לטובה, עם עלייה של 5.9% ברווחי חברות ה-S&P 500 המשוקלל. בין הסקטורים שירדו ביחס לרבעון המקביל אשתקד: חומרים, בריאות (שכבר זמן רב בירידות) ואנרגיה. בניגוד למומנטום החיובי בחברות הטכנולוגיה, ראינו את מניית סיילספורס נחתכת בשל צפי מאכזב קדימה. האנליסטים עדיין מזהים בה פוטנציאל טוב, אבל צריך לראות אם יש כאן איתות לחולשה בחברות סביב ה-CRM. ככלל, ל-Q2, שלרוב מאופיין בצמיחה שלילית, חוזים האנליסטים עלייה של 0.3% – אלו חדשות טובות, אבל לשווקים יש נטייה להפתיע. מגזר שבולט בתחזיות החיוביות הוא האנרגיה (6.2%), והשוק יתמחר זאת כבר עכשיו. מתחילת השנה ראינו את המדד עולה ב-10.64%. את העלייה היפה ביותר – 14.84% – רשם מגזר התשתיות (Utilities) אשר שנה לאחור דשדש. זהו סקטור הגנתי שנהוג לברוח אליו כשהשוק יורד, בהנחה שחשמל ומים נדרשים תמיד. אך הפעם נראה כי הנהירה אליו, אף שאינו זול כלל, קשורה יותר בטרנספורמציה המואצת סביב שבבי ה-AI של אנבידיה והביקוש הגובר לחשמל בדאטה סנטרים. עוד תופעה מעניינת היא שיעור משמעותי של רכישות עצמיות של מניות (Buyback) כסוג של דיבידנד למשקיעים, כאשר ל-2025 כבר חוזים גידול של 16%. זה טוב למשקיעים, כי זה מפחית את היקף המניות בשוק ובכך מעלה את ערכה של כל מניה.אירופההאינפלציה עומדת על 2.6% (2.9% בליבה) והריבית על 4.5%, כאשר השוק מעריך שבמועד ההחלטה השבוע היא תרד ברבע אחוז ואולי אף בחצי. מחירי התובלה הימית עולים בהשפעת שיבושי החות’ים (מה שמוסיף ללחץ הדיפלומטי על ישראל). התוצר החל לעלות מעט כסוג של התאוששות בגוש, בעיקר בספרד ואיטליה מוטות התיירות. האבטלה ב-6.4% – שפל של 10 שנים. שווקים מתעורריםקרן הסל הרלוונטית EEM מראה התאוששות משמעותית לאחר תקופה ארוכה של דשדוש, ובשלושת החודשים האחרונים היא התחזקה יותר מ-S&P 500. הקורלציה כאן הפוכה לחוזק הדולר מול המטבעות האחרים, שכן אותן מדינות רגישות אליו מאוד בייבוא ובחוב. סין ממשיכה לחוות משבר נדל”ן קשה, עם מחירים שצונחים חרף ירידת הריבית. היא מנסה לשים דגש על הייצור והייצוא, אבל סופגת צעדי מנע בסחר החוץ. לפי מדד מנהלי הרכש המקומי, הכלכלה עדיין מתרחבת אך מאטה. בניסיון לאושש את שוק הנדל”ן ניסה הממשל לקצץ בריביות ארוכות הטווח, גייס אג”ח בטריליון יואן (140 מיליארד דולר) והשתדל להקל על רוכשי הדירות, לרבות תוכנית ייעודית לממשלות המקומיות. השוק הגיב לזה במידת מה, אבל חוסר האמון רב. מי שבכל זאת משליך את יהבו על הכלכלה הסינית הוא מייקל ברי, המשקיע המפורסם שזיהה מבעוד מועד את משבר 2008 וגרף אז רווחי עתק (כמתואר בסרט The Big Short, “מכונת הכסף”). כעת 22% מתיק המניות שלו מושקעים בסין ובעיקר בטכנולוגיה (JD, BIDU ו-BABA). אין ספק שזה מחייב קיבה חזקה. לעומת הטלטלות הרבות והחדות שם, בהודו השוק עולה כמעט ברצף מאז 2006. ולמרות בעיות מבניות, ובזכות רפורמות והשקעות נכונות, הודו קורצת למשקיעים וליזמים. התייחסנו בוובינר בהרחבה למשבר המחריף בין סין לטאיוואן ולהשלכות הגלובליות שעלולות להיות להתלקחות שלו. מצור סיני על האי צפוי לגרום לתגובת שרשרת שמתחילה בשיבוש אספקת השבבים מ-TSMC; נמשכת בפגיעה קשה בשרשרת האספקה לכלי הרכב ולאלקטרוניקה הביתית ולפגיעה בכלכלות שיותר מסתמכות על אותם מגזרים; ומגיעה עד כדי הפחתה של 5% בתמ”ג העולמי בשנה הראשונה של ניתוק טייוון וסנקציות על סין (ירידה של 3.3% בתמ”ג האמריקאי ו-8.9% בסיני). בשל שרשרת הערך של ה-AI, החשיפה הגלובלית למשבר במצרי טאיוואן רק מתחדדת. מובן שלמלחמה של ממש, מעבר למצור, יהיו השלכות חמורות בהרבה. ישראלהאינפלציה אצלנו עומדת על 2.8% – אפשר לומר שהרימה מעט ראש מאז פברואר לאחר שירדה יפה – והריבית נותרה ללא שינוי על 4.5%. השקל נע בטווח הגיוני וללא סטיות חריגות, כעת סביב 3.7 שקלים לדולר. בסך הכול, בהתחשב במלחמה הממושכת, הכלכלה הישראלית מפגינה יציבות מרשימה. סימן לא טוב משתקף באג”ח ארוך הטווח, עם ריבית הגבוהה מ-5% שמעידה כי השוק רואה את ישראל כמסוכנת. העלייה הזאת בפרמיית הסיכון עלולה בהחלט להוביל להורדות דירוג נוספות מצד סוכנויות הדירוג, כאשר הגירעון כבר מתקרב ל-7% – 132 מיליארד שקל – לעומת תחזיות האוצר שדיברו על 6.6% לשנה כולה (ועדיין לא מועלים מיסים או ננקטות פעולות משמעותיות להקטנתו). גם המדד המשולב של המשק, לאחר שכבר השתפר משמעותית מאז ההתרסקות של אוקטובר, נמצא שוב בירידה. נתונים נוספים: התוצר התרחב ב-Q1 של השנה ב-3.35% ביחס לרבעון הקודם, אך עדיין נותר נמוך ב-2.8% ביחס לרמתו ערב המלחמה. תחזית הצמיחה של בנק ישראל ל-2024 עומדת על 2%-1.5% (S&P מעריכה רק 0.5%). בחודשים פברואר-אפריל נרשם גידול של 4.7% ברכישות בכרטיסי אשראי. קצב הגידול בהוצאה הציבורית התמתן ביחס לרבעון הקודם. הייב