אינווסטור 360 לייב

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודהערב ב"אינווסטור לייב", עומר רבינוביץ' ואמיר אלשיך יארחו את ענבר שטיינר, שותפה מנהלת ב-Value, ואת איתמר בן דוד, מנהל פיתוח עסקי בחברה. יחד, הם יציגו את גישתה הייחודית של Value לעולם ההשקעות, המשלבת בין השקעות במסלול הכללי לבין אפיקים אלטרנטיביים כמו נדל"ן, תשתיות וקרנות פרטיות. בעידן של שינויים כלכליים משמעותיים, Value מציעה פתרונות חדשניים שמסייעים למשקיעים להתמודד עם תנודתיות השווקים.השקעות אלטרנטיביות זוכות כיום לעניין גובר, במיוחד בקרב גופים מוסדיים, שחושפים עד כ-30% מתיקי ההשקעות שלהן לאפיקים אלו. השקעות מסוג זה מספקות גיוון בתיקי ההשקעה ומפחיתות תלות בשוק המסורתי. במהלך הפרק, ענבר ואיתמר יפרטו כיצד האפיקים האלטרנטיביים מציעים גמישות ויציבות יחסית, במיוחד בתקופות של אי-ודאות כלכלית גלובלית.פיזור השקעות הוא כלי מרכזי לניהול סיכונים, במיוחד בתקופה של שינויים גיאופוליטיים וכלכליים. בפרק הקרוב, נשמע כיצד Value מתאימה את האסטרטגיות שלה למציאות המשתנה, תוך שילוב של טכנולוגיות חדשות והשקעות בתשתיות מתקדמות. אילו הזדמנויות השקעה עשויות להתאים למשקיעים פרטיים בעידן של תנודתיות? איך ניתן לשלב השקעות אלטרנטיביות בתיק ההשקעות שלך? והכי חשוב – האם אתם מוכנים לשנות את הדרך בה אתם מסתכלים על העולם הפיננסי שלכם?

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודמה צפוי בסקירה?איך מסכמים חצי שנה ראשונה בכלכלות הגדולות?מה היו ביצועי הנכסים השונים בעולם?איך השפיע מבצע עם כלביא על הבורסות בעולם?ארה"בסאגת המכסים של טראמפ - התשיעי ליולי כבר כאן!חוק התקציב החדש- משמעויות (כולל אלון מאסק)...תחזית עונת הרווחים ברבעון השני.האם הריבית תרד או לא? נדנדת הדעות.האם קניית מניות בשיא כל הזמנים מוכיחה עצמה?אירופה ושווקי המזרחמה מתחדש שם?ישראלהזינוק בבורסה החל מהיום הראשון למבצע "עם כלביא"והנתונים הכלכליים שמפתיעים אפילו את חברות הדירוג.מה מצב פרמיות הסיכון והשקל דולר?מה הסיכויים שנראה ירידה השנה?ועוד נתונים מרתקים על כלכלתנווכמובן תמחורי שוק ועוד ככל שיתיר הזמן.

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודהפעם ב"אינווסטור לייב", עומר רבינוביץ' מארח את עמרי ולורט, מייסד ומנהל השקעות ב-Legacy Value Partners, לשיחה מעמיקה על מניות הביג-טק – אפל, גוגל, מיקרוסופט, אמזון ומטה. נבחן את השאלה שמעסיקה כל משקיע: האם מניות אלו, שזינקו בעשרות אחוזים בשנים האחרונות, עדיין מהוות הזדמנות השקעה אטרקטיבית, או שמא הן כבר מתומחרות ביתר?ניקח לדוגמה את מיקרוסופט, שמנייתה עלתה בכ-45% בשנת 2024, בין היתר בזכות ההשקעה האסטרטגית ב-AI דרך שותפותה עם OpenAI. גם אפל, למרות האטה מסוימת במכירות האייפון, ממשיכה להציג יציבות עם שווי שוק של מעל 3 טריליון דולר. גוגל (Alphabet) מציגה צמיחה מרשימה בתחום הענן, בעוד אמזון נהנית מהתאוששות במסחר האלקטרוני. מטה, מצידה, מפתיעה עם קאמבק טכנולוגי בזכות השקעות במציאות מדומה ובינה מלאכותית. עם כל האתגרים והסיכונים הקיימים כמו רגולציה, תחרות גוברת, ותמחור גבוה, מה הם הסיכויים להמשך צמיחה של הביג-טק?השינויים הגיאו-פוליטיים והדרישות להתקדמות טכנולוגיות בתעשיות רבות משפיעה גם על תחומים חמים כמו דיפנס-טק ורחפנים. כיצד טכנולוגיות כמו בינה מלאכותית ושבבים מתקדמים משתלבות גם בעולמות הביטחוניים, ומה המשמעות למשקיעים. האם אלו התחומים שיצמיחו את "הביג-טק" הבאים?

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודבמציאות שבה ישראל נמצאת במלחמה כבר 20 חודשים, המתיחות האזורית עם איראן עולה מדרגה, וארה"ב תוקפת מתקני גרעין באיראן – תכנון פיננסי מדויק וגמיש הופך לחשוב מאי פעם. בפרק מיוחד של "אינווסטור לייב", עומר רבינוביץ' מארח את קרין ווילר, מתכננת פיננסית מוסמכת (CFP), לשיחה מעמיקה שתוקדש כולה למענה על שאלות המאזינים. הפרק יעסוק בהשפעה של המצב הביטחוני והמתיחות הגיאופוליטית על תיקי ההשקעות, תוך התמקדות בנושאים כמו שינויים ביחס השקל/דולר, התאמות במסלולי השקעה וחשיפה למניות בארץ ובעולם, היבטי דחיית מס שמסייעים להיערכות במצבי חוסר ודאות וכל הקשור לבנקים חיצוניים. האירועים הדרמטיים בזירה הגיאופוליטית, כמו ההסלמה בין ישראל לאיראן והתקיפות האמריקאיות, משפיעים באופן ישיר על שווקי ההון. בפרק נדון בשאלות כמו: כיצד משפיעה המלחמה המתמשכת על השווקים בישראל? האם נכון להקטין את החשיפה למניות מקומיות לטובת מניות גלובליות? איך שערי המטבע המשתנים, ובעיקר היחלשות אפשרית של השקל מול הדולר, יכולים לשנות את אסטרטגיית ההשקעה? ומה יהיו ההשלכות האפשריות של מתיחות בינלאומית על מחירי הנפט, סחורות, ומניות טכנולוגיה? קרין תספק תובנות על חשיבות פיזור השקעות בין שווקים ואפיקים שונים, כדי להתמודד עם סיכונים גיאופוליטיים וכלכליים כאחד. זהו פרק חובה לכל מי שמבקש להבין כיצד המצב הביטחוני והפוליטי בישראל ובעולם משפיע על תיק ההשקעות שלו. אנו מזמינים אתכם להצטרף לשידור ולשלוח מראש את השאלות שמטרידות אתכם – כיצד לנהל את תיק ההשקעות? איך להתכונן לאיומים כלכליים וביטחוניים? ומהן ההזדמנויות שיכולות לצוץ בתוך המשבר? קרין ועומר יעניקו כלים מעשיים שיעזרו לכם לקבל החלטות מושכלות גם בזמני משבר. **אל תפספסו את ההזדמנות להכות את המתכנן – ולצאת מחוזקים!**

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודשלום לכולם, מקווים שאתם שומרים על עצמכם.שידור משותף של אינווסטור 360 לייב עם השקעות למתחילים המשקיענים ואינווסטור לייב.בין כותרות הביטחון והאיומים הגאו-פוליטיים – דיברנו כלכלה.🔎 האם איראן באמת מעצמה?🔎 ערכנו השוואה בין כלכלת ישראל לכלכלת איראן.📉 למה הבורסה בת"א דווקא עלתה בימי מלחמה?📈 מה הקשר בין ה-S&P לבין הדולר?ולמה הבורסה הישראלית עדיין נחשבת לאטרקטיבית?✔️ מכפילים נמוכים יחסית✔️ תעשיות ביטחוניות בצמיחה✔️ תחייה בגיוסי ההייטק✔️ אמון ציבורי שצולח טלטלותהאם הגיע הזמן לעדכן את תיק ההשקעות? מאז התקיפה הישראלית על מתקנים גרעיניים באיראן וההסלמה בצדו, עלו מחירי נפט בכ-7–12%, עם ברנט שנע סביב 75–80 דולר לחבית . נתון זה הוביל לעלייה במניות חברות האנרגיה המתקדמות, לצד ירידות בבורסות הגלובליות – כולל הירידה של כ־1.3% במדד הנאסד"ק וה-1.1% במדד S&P 500 .בנוסף, התחזקותו של הדולר והגידול בביקושים לזהב ולאג"ח ממשלתיות כמקלטים בטוחים בולטים כתגובות מיידיות לשינויים גיאופוליטיים . עם זאת, כיצד תשפיע הפסקה או המשך ההסלמה על שוק האנרגיה, על תחזיות אינפלציה ועל מדיניות הריביות של הבנקים המרכזיים – אלה עדיין נושאים פתוחים לשיח. האם הגיע הזמן להגדיל חשיפה לסקטורים שעניינם באנרגיה ובבטחון? או שמא כדאי להמתין לירידה נוספת ולחזור למשקיעים לאחר הייצוב? נבחן את הסיכונים מול ההזדמנויות, מבלי לקבוע מסלול סופי – כי עולם ההשקעות דורש גמישות.

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודמה צפוי בסקירה?איך משפיעה תכנית המכסים של טראמפ על תחזיות הצמיחה והאינפלציה העולמית?איך נראות תחזיות רווחי החברות בשווקיםהמפותחים מול המתפתחים? מדד ההפתעות העולמי- מה חדש? חומר למחשבה - ההיסטוריה של הבכורה בשוק מטבעות הרזרבה.ארה"בסאגת המכסים של טראמפ - שלב בתי המשפטלמה אלון מאסק זועם על הממשל?איך משפיעה הריבית על ביצועי המניות?איך הסתיימה עונת הרווחים לרבעון הראשון?מה חושבים מנהלי קרנות הגידור על שוק המניות בארה"ב?מה מספרים הנתונים על פוטנציאל שוק המניות?אירופהאירופה בתנועה הצידה, מה עושה גרמניה בעניין? האם האינפלציה היורדת היא סימן טוב?שווקי המזרחיפן - תשואות האג"ח עולות -צריך להדאיג?סין - מה חוזים נתוני הדמוגרפיה לעתיד?ואיך היא מתמודדת עם המכסים של טראמפ?ישראלנתונים מענינים ומגורמים מפתיעים!ריבית - מה הסיכויים שנראה ירידה השנה?שקל דולר, מדדי מניות ועוד.וכמובן תמחורי שוק ועוד ככל שיתיר הזמן.

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודעולם ההשקעות לא מסתכם רק בבחירת ההשקעה הנכונה – הוא כולל גם הבנה מעמיקה של כללי המיסוי והשפעתם על התשואה הכוללת. הערב ב"אינווסטור לייב", עומר רבינוביץ' יארח את אמיר סוראיה, רו"ח שותף בכיר במשרד קנובל בלצר סוראיה ושות', לשיחה מעמיקה ומרתקת על כל מה שחשוב לדעת בנוגע למיסוי השקעות, כולל מס ייסף, חוק הרווחים הכלואים, מיסוי RSU, מניות, אופציות, והדרכים האופטימליות לניהול כספים פרטיים וכספי חברות. תכנון מס חכם הוא אבן יסוד בהשגת תשואה מקסימלית על השקעות. לדוגמה, מס ייסף, המוכר גם כ"מס עשירים", המוטל על יחידים עם הכנסה גבוהה (בהכנסות מעל 721,560₪ נכון לשנת ינואר 2025), עלול להפחית משמעותית את ההכנסות נטו מהשקעות. כיצד ניתן להיערך לכך מראש באמצעות פיזור השקעות, העדפת אפיקים פטורים ממס או השקעות שאינן נושאות הכנסות שוטפות. בנוסף, נדון במשמעות של חוק הרווחים הכלואים עבור חברות בינלאומיות, וכיצד תכנון נכון יכול להפחית את נטל המס ולשחרר רווחים להשקעות נוספות. נדון גם במיסוי על RSUs, מניות ואופציות – נושא מרכזי עבור עובדים בהייטק ומשקיעים פרטיים. לדוגמה, בעוד שהקצאת RSUs נחשבת כהכנסה בעת הבשלת המניות והיא ממוסה לפי מדרגות המס השולי של העובד, אופציות עשויות להיות ממוסות בצורה שונה בהתאם לתנאי ההקצאה ולשאלת מימושן. אמיר סוראיה יפרט כיצד ניתן למזער את חבות המס ולהגדיל את הרווח הנקי באמצעות תכנון נכון ותזמון המימוש של הנכסים. מה עוד חשוב לדעת על היבטי המס בכל הנוגע להשקעות שלנו? הצטרפו אלינו הערב לעוד פרק של "אינווסטור לייב"

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודהפעם באינווסטור לייב, עומר רבינוביץ' ואמיר אלשיך מארחים את ברק בנסקי, מנכ״ל כנ״ף כלל ניהול פיננסים ואת אמיר ארגמן, האסטרטג הראשי של כלל ביטוח ופיננסים, לשיחה מעמיקה על מגמות ההשקעה בשווקים הגלובליים בשנת 2025, השפעות גיאופוליטיות, והתפתחויות כלכליות מרכזיות המשפיעות על שוקי ההון.במהלך השבוע השני של חודש מאי 2025, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ חתם על עסקאות כלכליות משמעותיות במסגרת ביקורו במזרח התיכון, כולל הסכם נשק עם סעודיה בשווי 142 מיליארד דולר והסכם עם קטאר לרכישת מטוסי בואינג בשווי 96 מיליארד דולר. במקביל, התקבלו דיווחים חיוביים על התקדמות השיחות בין ארה"ב לסין בנוגע למכסים ההדדיים שהטילו אחת על השנייה.השוק לא איחר להגיב: מדד הנאסד"ק עלה השבוע ב-7% והשלים זינוק של יותר מ-22.5% מאז השפל שרשם בתחילת חודש אפריל, ומדד S&P 500 הציג עלייה של 5% בשבוע האחרון. בעקבות כך, "שבע המופלאות" הוסיפו בעלייה זו שווי שוק מצטבר של 837 מיליארד דולר נכון לתחילת השבוע.בישראל, ברקע פרסום הדוחות הכספיים המסכמים של הרבעון הראשון לשנת 2025, דווח כי האינפלציה בישראל זינקה בחודש אפריל ב-1.1%, מהווה עלייה חדה מהצפוי. בעקבות כך, שיעור האינפלציה בישראל ב-12 החודשים האחרונים עלה ל-3.6% לעומת 3.3% במרץ.אילו מסלולי השקעה עשויים להתאים לשנת 2025 – אג"ח, מניות, נדל"ן או קרנות אלטרנטיביות? האם הראלי של תחילת השנה צפוי להימשך או שמדובר בתיקון זמני? איך משפיעים הצעדים של טראמפ וההסכמים עם מדינות במזרח התיכון וסין על ההזדמנויות הגלובליות?

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודבעולם השקעות הנתון לשינויים כלכליים ופוליטיים מואצים, השאלה המרכזית שכל משקיע צריך לשאול היא כיצד ניתן לבנות אסטרטגיית השקעות שתניב תשואה לאורך זמן, תוך שמירה על איזון בין סיכון לתשואה. הערב ב"אינווסטור לייב", עומר רבינוביץ' מארח את ירון דייגי, מנהל הפעילות הבינלאומית באינדקס מדדים, לשיחה מעמיקה על הצעדים האסטרטגיים שיכולים להנחות אותנו בעשור הקרוב. האם מניות מדד ה-S&P 500, שהניבו לאורך העשור הקודם תשואה ממוצעת של כ-10. בשנה, ימשיכו להוביל, או שמא אג"ח קונצרניות בישראל, עם תשואה ממוצעת של כ-4%-5%, יהוו אלטרנטיבה בטוחה יותר? עוד נקודה חשובה שנסתכל עליה היא ההשוואה בין השקעה במניות להשקעה באגרות חוב. בעוד שמניות עשויות להניב תשואה גבוהה יותר לאורך זמן, הן נחשבות לנכס תנודתי יותר, במיוחד בתקופות של אי-ודאות כלכלית. דוגמה לכך ניתן לראות בשנה החולפת, שבה שוק המניות בישראל הציג ביצועים פחות מרשימים ביחס למניות חו"ל. מנגד, אג"ח קונצרניות עשויות להציע יציבות יחסית, אולם תשואתן מוגבלת. ירון דייגי ידון כיצד פיזור השקעות נכון בין אפיקים שונים, כמו מניות טכנולוגיה בארה"ב לצד השקעות באג"ח קצרות טווח, יכול להוות אסטרטגיה מנצחת בשוק תנודתי. בנוסף, האם עדיף להתמקד במניות מקומיות, או שמא להרחיב את היריעה לשווקים גלובליים? בעוד הכלכלה הישראלית מתמודדת עם אתגרים כמו אינפלציה של 3.4% וריבית יציבה של 4.5%, בארה"ב ובאסיה ישנם מנועי צמיחה חדשים, כמו השקעות בטכנולוגיות בינה מלאכותית.האם מניות טכנולוגיה בארה"ב, או שווקים מתפתחים כמו הודו וסין, יכולים להוות הזדמנות השקעה בעשור הקרוב? הצטרפו אלינו לפרק מרתק שיספק לכם תובנות וכלים לבניית אסטרטגיית השקעות יציבה ורווחית לשנים הבאות.

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודמה צפוי בסקירה?איך משפיעה תכנית המכסים של טראמפ על העולם?מהן ההשפעות על תחזיות הצמיחה העולמית?מהי מגמת הריבית בעולם ומה צפוי בהמשך?ארה"בהתרחישים האפשריים לכלכלת ארה"ב והסיכויים למיתון השנה.הפער בין התחושות לנתונים הקשיחים.עדכונים חשובים מעונת הדוחות הכספיים.האם סין פוגעת בארה"ב באמצעות מכירת אג"ח?הרבה שינויים במחיר היעד של SP500- נכיר חישוב פשוט לשימוש עצמי...ועוד עובדות שלא ידעתם.אירופההאם העליות בבורסות אירופה מגובות בצמיחה אמיתית?האם האינדיקטורים הכלכליים תומכים בהמשך העליות?שווקי המזרחמה קורה בסין אחרי שיגעון המכסים?ומה בהודו (וקשמיר)?ישראלנתוני צמיחה מפתיעים.נתונים סטטיסטיים מעניינים ליום העצמאות ה77 למדינה.ריבית - מה הסיכויים שנראה ירידה השנה? שקל דולר, מדדי מניות ועוד.וכמובן תמחורי שוק ועוד ככל שיתיר הזמן.

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודהפעם ב"אינווסטור לייב", עומר רבינוביץ' ואמיר אלשיך מארחים את אייל שוחט, מנכ"ל טופ גאם ואת עידו קרצ'מר סמנכ"ל אסטרטגיה ופיתוח תאגידי, לשיחה מתוקה אך עמוקה על תעשיית תוספי התזונה, הממתקים והאתגרים שביניהם. טופ גאם, שהוקמה בשנת 2004, הפכה מחברת ממתקים ישראלית למובילה עולמית בתחום תוספי התזונה בצורת גומי, עם קו מוצרים חדשני המשלב בריאות והנאה. האם סוכריות גומי יכולות להיות גם פונקציונליות וגם טעימות? בשנת 2024, טופ גאם רשמה הכנסות של כ-59.3 מיליון דולר, עלייה של כ-30% לעומת השנה הקודמת. עם זאת, החברה סיימה את השנה בהפסד נקי של 6.49 מיליון דולר, לעומת רווח של 3.21 מיליון דולר ב-2023, בעיקר בשל עלייה בהוצאות תפעוליות כאשר, בין היתר, החברה ביצעה מהלך אסטרטגי בולט ורכשה את חברת Island Abbey Nutritionals הקנדית תמורת 20 מיליון דולר, במטרה להרחיב את הנוכחות בצפון אמריקה ולחזק את יכולות הייצור והפיתוח של החברה. האם המיזוג יוביל את טופ גאם לשווקים חדשים ולחדשנות נוספת? כיצד מתמודדת החברה עם התחרות הגוברת והציפיות הגוברות לצמיחה? ומהם האתגרים הגדולים ביותר בתעשיית תוספי התזונה כיום? הצטרפו אלינו לשיחה שתפתח לכם את התיאבון – וגם את הראש.

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודהפעם ב"אינווסטור לייב", עומר רבינוביץ' ואמיר אלשיך מארחים את אורי קרן, שותף ומנהל השקעות ראשי במור גמל לשיחה מעמיקה על מצב המאקרו-כלכלה והשווקים הפיננסיים. בצל טלטלות גלובליות, מלחמות סחר והחלטות מוניטריות דרמטיות, המשקיעים ניצבים מול מציאות כלכלית משתנה הדורשת הבנה מעמיקה ותגובה מושכלת.במהלך הימים האחרונים, השווקים הפיננסיים חוו תנודתיות חריפה. מדד ה-S&P 500 משלים ירידה מתחילת השנה בכ-8%, הנאסד"ק בכ-15%, והדאו ג'ונס איבד 1.7% ביממה האחרונה, על רקע חששות מהשפעת המכסים החדשים שהטיל הנשיא לשעבר דונלד טראמפ על סין, אירופה וטאיוואן. המהלך הוביל לשינויים משמעותיים גם באסיה כאשר מדד הניקיי ביפן עלה בעקבות הציפיות למשא ומתן על תכנית המכסים של טראמפ.במקביל, מחירי הזהב זינקו לשיא חדש של 3,357.40 דולר לאונקיה, כשהמשקיעים מחפשים מקלט בטוח לנוכח התנודתיות בשווקים. הבנק המרכזי באירופה הוריד את הריבית בגוש האירו בפעם השביעית בתוך שנה, מ-2.5% ל-2.25%, וזאת אחרי רצף הורדות שהחל בחודש יוני. המהלך מגיע כניסיון לתמוך בכלכלה על רקע מלחמת המכסים אז מה צופן לכלכלה העולמית בתקופה הקרובה והאם גם בישראל תרד הריבית בעקבות האירועים האחרונים בשווקים?

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודפרק בשידור משותף ל״המשקיענים״ ו״השקעות למתחילים״הערב באינווסטור לייב, עומר רבינוביץ׳ מארח את אבנר סטפק לפרק מיוחד מסוגו בעקבות אירועי "מלחמת המכסים" האחרונים. לאחר שתכנית המסכים של טראמפ יצאה לדרך בתחילת השבוע שעבר, מה שגרם לירידות משמעותיות בשווקים, נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, הכריז ברביעי באחרון על הקפאה של 90 יום במכסים המוגדלים שנכנסו לתוקף על 75 מדינות, בעקבות פניות ממדינות אלו לפתוח במשא ומתן מחודש. במהלך תקופה זו, יוטל מכס מופחת של 10% בלבד, במקום התעריפים הגבוהים שתוכננו. עם זאת, טראמפ החליט להחמיר את הצעדים כלפי סין, והעלה את המכס על סחורות סיניות ל-125%, בטענה שסין הפגינה "חוסר רצינות" במשא ומתן והאשימה את ארה"ב ב"בריונות כלכלית"ההודעה על הקפאת המכסים השפיעה באופן מיידי על שוקי ההון. בוול סטריט, המדדים המובילים זינקו: מדד 500 S&P עלה ב-9.5%, הנאסד"ק קפץ ב-12.2%, ודאו ג'ונס הציג את העליות היומיות הגדולות ביותר מאז המשברים הכלכליים של 2001-2008 הזינוק במדדים העלה את שווי השוק האמריקאי ב-4.8 טריליון דולר ביום אחד. עם זאת, בהמשך חלה התמתנות, והמדדים נסחרו בירידה של 3% "בלבד", כאשר טראמפ ציין שהוא לא שולל את האפשרות להאריך את ההפוגה בת 90 הימים על המכסים.אין ספק שמדובר ברכבת הרים רגשית לכל משקיע. אז איך ההשקעות שלנו יושפעו מהצעדים הבאים? מה צופן לנו בהמשך הדרך?

הפעם ב"אינווסטור לייב", עומר רבינוביץ' מארח את עדי פארי הרפז, דירקטורית נדל"ן ומימון, לשיחה מעמיקה על שוק הנדל"ן הישראלי בשנת 2025. שנת 2024 לא הייתה שנה רגילה, והענף עבר תהפוכות לא קלות בעקבות פרוץ מלחמת חרבות ברזל וההשפעה הכלכלית של המלחמה.אמנם, לאחר האטה משמעותית, חזרו אתרי הבנייה לפעול והתחלות הבנייה עלו ב-2.3% לעומת השנה הקודמת, עם 65,530 דירות חדשות שהחלו להיבנות ברחבי הארץ. נתונים מראים כי בעוד המרכז מוביל את התחלות הבנייה, גם הפריפריה, במיוחד חיפה והדרום, מצביעות על עלייה מרשימה.אחד השינויים המשמעותיים שקרו בשנת 2024 היה התמקדוּת בהתחדשות עירונית, במיוחד בתל אביב והמרכז. הנתונים מצביעים על כך שכ-15,710 דירות נבנו במסגרת פינוי-בינוי, רובן במחוז תל אביב. לאור העלייה בביקוש במרכז והפרויקטים הרבים שנמצאים בהליכי בנייה, שוק הדירות לא צפוי להתייצב בקרוב, אם כי הבעיה המרכזית עדיין נוגעת להשלמת הדירות – 12.3% פחות דירות הושלמו השנה לעומת 2023, מה שמעיד על קצב בנייה ארוך יותר.האם המרכז ימשיך להוביל או שהפריפריה תתפוס תאוצה? כיצד ניתן לנתח עסקאות נדל"ן פרטיות וכיצד להשקיע במגוון תחומים של הנדל"ן – ממגורים ועד התחדשות עירונית? איך להתמודד עם הירידה בקצב השלמת הבנייה? איך משפיעה הדמוגרפיה על שוק הנדל"ן? ומהם הסקטורים החמים כיום להשקעה? אז איך שוק הנדל"ן הישראלי יראה בשנת 2025?

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודמה צפוי בסקירה?טראמפ מטלטל את השווקיםארה"במתי SP500 סיים בתשואה שלילית את השנה ולמה?נושא המכסים ומה מלחיץ את כולם לקראת שני לאפריל?אינפלציה ריבית ומצב הכלכלה - הווה מול עתיד.סטגפלציה, מיתון, צמיחה - שוק ההימורים פורח.השינויים במחיר היעד לסוף השנה של SP500.ועוד עובדות שלא ידעתם.אירופהמה הסיבה לעליות בבורסות אירופה?האם האינדיקטורים הכלכליים תומכים בהמשך העליות? שווקי המזרחהמה מתרחש מאחורי הקלעים בסין?במה השקיע וורן באפט ביפן?ומה קורה בהודו?ישראלהתיקון בשווקים הגיע גם אלינו, כמה ואיך?מצב הכלכלה העדכני ומה צפוי בהמשך.ועוד ככל שיתיר הזמן.

הפעם ב"אינווסטור לייב", פרק מיוחד בו עומר רבינוביץ' עונה על השאלות החשובות ביותר בתחום התכנון הפיננסי והמצב בשווקים. בעידן שבו העולם מתמודד עם אי-ודאות כלכלית, כולל השפעות המלחמה המתמשכת בישראל והשלכותיה הגלובליות, עומר התגייס לענות על שאלות המאזינים ולחלוק תובנות מקצועיות על המתרחש בשווקים כיום.במציאות שבה המצב הכלכלי בישראל ובארה"ב מושפע מצעדיו של הממשל החדש בראשות דונלד טראמפ, תכנון פיננסי מדויק הופך לחשוב יותר מאי פעם. השווקים העולמיים מציבים בפני המשקיעים אתגרים מגוונים, אך גם פותחים דלת להזדמנויות ייחודיות.זוהי הזדמנות בלתי רגילה לקבל תשובות לשאלות קריטיות ולרכוש תובנות חדשות על החשיבות של תכנון פיננסי קדימה. הפרק יסייע לכם להבין את הדרך לנווט בתנאים הכלכליים המשתנים, תוך הבנה מעמיקה של הסיכונים והיתרונות בניהול תיק השקעות מגוון.

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודהפעם ב"אינווסטור לייב", עומר רבינוביץ' אירח את שלמה מרציאנו, מנהל ההשקעות הראשי של אינווסטור לסקירה מעמיקה על השווקים והבועה הנוכחית בעקבות האירועים האחרונים בעולם. השווקים הפיננסיים חווים תקופה של חוסר יציבות, במיוחד לאור האירועים הגלובליים האחרונים שכוללים את עליית מחירי האנרגיה, השפעות מלחמת אוקראינה-רוסיה, והאיומים הכלכליים שגורם להם טראמפ בנוגע לבינה מלאכותית. שוק המניות כבר נמצא תחת תמחור יתר, והלחץ הכלכלי מתחיל להשפיע על האמון של המשקיעים. מדד ה-S&P 500, שנמצא במגמת עלייה מאז 2020, לא מצליח להתייצב מול התנודתיות שהולכת ומתרקמת. בנוסף, נתונים מראים כי דאגות על התחזקות האינפלציה וחשש מעליית הריבית מונעים מהשווקים להתייצב ולהתמודד עם הצמיחה האיטית בשווקים הגלובליים.בעוד שתחום הבינה המלאכותית מתפשט במהירות ושואל את השוק לטכנולוגיות חדשות, חברות בתחום השבבים מצליחות להוביל את המהפכה. השבבים המיוצרים על ידי חברות אלו, שמותאמים לצרכים של AI, פותחים שווקים חדשים ומגבירים את הדרישה לטכנולוגיות מתקדמות, אך יש גם חשש ששוק השבבים יימצא בסכנה כשהחברות הללו יגיעו לממדי שליטה בלעדיים. נשיא ארה"ב לשעבר, דונלד טראמפ, הצליח להכניס לא מעט חוסר ודאות בנוגע לבינה מלאכותית, בעיקר כשביקר את ההתפתחות המהירה שלה והטיל ספק בהשפעותיה על הביטחון הלאומי. טראמפ טוען כי התחרות מול סין בתחום ה-AI מהווה איום על ארה"ב ומקדם רגולציות שיכולות להאט את הקצב של פיתוחים בתחום זה. על רקע זה, נראה כי השוק לא מקבל את התחזיות החיוביות בהן דיברו אנליסטים בעבר, והמשקיעים מתחילים להרגיש את ההשפעה הישירה של חוסר הוודאות הפוליטי. מספרים מראים ירידה של כ-5% במניות בתחום ה-AI בשבועות האחרונים, תוצאה ישירה של דברי טראמפ וחקירות פוטנציאליות בתחום.מה חשוב לדעת על המצב בשווקים ומה האפשרויות העומדות בפני משקיעים? האזינו לעוד פרק של אינווסטור לייב.

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודהפעם באינווסטור לייב עומר רבינוביץ' ואמיר אלשיך מארחים את טיקו גדות, מנכ"ל בפועל של חברת נמלי ישראל, לשיחה על פעילות החברה והענף בו היא פועלת. ענף הנמלים מהווה נדבך מרכזי בתשתיות הכלכלה הישראלית, עם השפעה ישירה על המסחר הבינלאומי, יבוא ויצוא סחורות, ותנועת אנשים בין מדינות. בשנים האחרונות, חברת נמלי ישראל פעלה להרחבת והגברת היעילות של תשתיות הנמלים בארץ, על מנת להתמודד עם הגידול המתמיד בתנועת הסחורות ובעומס העבודה. בשנת 2022, תנועת הסחורות בנמלים הגיעה לשיא של 30 מיליון טון, מה שמצביע על חשיבותם הכלכלית.בשיחה נעסוק גם בהתמודדות החברה עם המשברים הכלכליים והביטחוניים בשנים האחרונות. במהלך תקופת הקורונה, נמלי ישראל היו מהגורמים המרכזיים להבטחת רציפות האספקה לישראל. החברה הצליחה להתאים את פעילותה לתנאים המשתנים, תוך שמירה על בריאות העובדים והמשך פעילות תקינה. בנוסף, נדון באתגרים שחוותה החברה במהלך המלחמה, כשהפעילות בנמלים הייתה קריטית לשמירה על הקשרים המסחריים והכלכליים של ישראל עם העולם.איך תשפיע פעילות הנמלים על כלכלת ישראל בעתיד? נדון באפשרויות להמשך פיתוח התשתיות, בהשפעות על המסחר הבינלאומי, ובתפקידם הקריטי של הנמלים בפיתוח כלכלי וביטחוני של המדינה. האם ישראל תוכל להפוך למרכז לוגיסטי אזורי? ואיך נוכל להבטיח שהנמלים ימשיכו לתפקד בצורה יעילה ובטוחה גם בעתיד?

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודמה צפוי בסקירה?שלוש שנים למלחמת אוקראינה התמונה הגדולה!ארה"במלחמת המכסים מתחילה לתת אותות לכלכלה?מה השתנה בשילוש הקדוש, אינפלציה ריבית ובורסה?מה התכניות של טראמפ לצמצום החוב והגירעון?מה קורה ליקיר המשקיעים S&P500?האם מעמד הדולר בסכנה?ועוד עובדות שלא ידעתםאירופהמה עובר על היבשת?מדדי המניות באירופה מול נתוני הכלכלה.איזה סקטור מזנק למרות הדשדוש הכלכלי?סיןהאם סין פורצת מחדש?ישראלאינפלציה וריבית, מה התחזית המעודכנת לשנה הנוכחית?מה קורה עם פרמיית הסיכון של ישראל?ביטקוין זהב וחיות אחרותמה קורה לביטקוין, לזהב ובכלל?

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודעם שווקים תנודתיים, אינפלציה שעדיין מהווה גורם משמעותי, ורפורמות שמשנות את מפת ההשקעות – איך בוחרים את מסלול ההשקעה הנכון? הפעם באינווסטור לייב, עומר רבינוביץ' ואמיר אלשיך מארחים את חגי שרייבר, מנהל ההשקעות הראשי של קבוצת הפניקס, ואת מתן שטרית, הכלכלן הראשי של הקבוצה, לשיחה על מסלולי ההשקעה לשנת 2025. נצלול לתוך אסטרטגיות ההשקעה שצפויות להוביל את השוק, נבין אילו מגמות כדאי לקחת בחשבון ואיך ניתן למנף את ההזדמנויות שנוצרות בתקופה של חוסר ודאות. אז מה עדיף: מסלול מנייתי המתמקד במדדים גלובליים או אסטרטגיה מגוונת עם חשיפה לאג"ח קונצרניות? האם 2025 תהיה השנה שבה מדדי טכנולוגיה כמו נאסד"ק 100 ימשיכו לדהור, או שהגיע הזמן לבחון מחדש השקעות באג"ח ממשלתיות עם תשואה של 4.5%? נדבר על רפורמת המסלולים ששינתה את כללי המשחק ותאפשר לכם לבחור מסלולים מותאמים אישית – מחקות מדד בדולר או בשקל, מסלול מניות ישראליות מול שווקים מתעוררים, ועוד. בין אם אתם משקיעים שמרניים או נוטים לסיכון, הפרק הזה יספק לכם תובנות מעשיות שיעזרו לכם לקבל החלטות מבוססות ולהבין מהי הדרך הנכונה לכם בשוק של 2025. אל תפספסו – זהו פרק שחייבים לשמוע לפני שמקבלים החלטות השקעה לשנה הקרובה!

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודהפעם באינווסטור לייב, עומר רבינוביץ' מארח את צח איציק – משקיע, יזם, מרצה, ומנטור לכלכלת המשפחה. יחד, הם צוללים אל שוק הנדל"ן בארה"ב ומנתחים מדוע השקעה בבית פרטי דווקא שם יכולה להיות החלטה משנת מציאות.צח משתף בתובנותיו על היתרונות שבהשקעה בנדל"ן למגורים, הסיבות שהובילו אותו להתמקד בארה"ב, ואילו שיקולים מנחים אותו בבחירת נכסים. בפרק זה הוא מספר בהרחבה על השקעותיו בטקסס ומתאר את הפוטנציאל האדיר באזור שבו הוא פועל – החל מהביקוש הגובר, דרך הצמיחה הכלכלית המרשימה, ועד להזדמנויות הרווחיות שהוא מזהה בשוק.בנוסף, צח מסביר כיצד ליווי מקצועי למשקיעים יכול לשפר משמעותית את סיכויי ההצלחה ולהבטיח תנאים טובים יותר ברכישה. נשמע גם על ספרו, "להתעשר ולא במקרה", ועל הכלים הפרקטיים שהוא מציע לכל מי שרוצה להגיע לעצמאות כלכלית ולחופש פיננסי.לינק ליצירת קשר עם צח איציק:https://docs.google.com/forms/d/e/1FAIpQLSfTK6gEtROce5IF2zV_JxfzB4y8kh0t8GDOcwXb_ETv1DKv3A/viewformלינק לרכישת הספר של צח "להתעשר ולא במקרה" במחיר מיוחד:https://meshulam.co.il/quick_payment?b=28a0fe5f5c851941517c5bbc3fbf47ba

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודהפעם באינווסטור לייב, עומר רבינוביץ' ואמיר אלשיך אירחו את סיגל יששכר, סמנכ"לית וראש תחום הנדל"ן במידרוג, ואת מוטי סיטרין, ראש תחום מוסדות פיננסיים, מימון מובנה ושירותים נוספים במידרוג, לשיחה מעמיקה על שוק האג"ח בישראל. מידרוג, חברת דירוג אשראי הפועלת בישראל מאז 2003 בשיתוף עם חברת Moody’s העולמית, מתמחה בדירוג מנפיקים ומכשירי חוב, ומספקת הערכות מקצועיות ואמינות למשקיעים בשוק ההון.שוק האג"ח בישראל מציג נתונים מרשימים: בשנת 2024 הונפקו אג"ח בהיקף של 186 מיליארד שקל, עלייה של 114% לעומת השנה הקודמת. תחזיות לשנת 2025 מצביעות על גיוס חודשי ממוצע של כ-13 מיליארד שקל. דירוגי אשראי, כמו אלו שמידרוג מספקת, הם כלי חשוב למשקיעים, שכן הם מסייעים להעריך את הסיכון הכרוך בהשקעה באג"ח מסוימות. דירוגים אלו מבוססים על ניתוח מעמיק של נתונים פיננסיים ומספקים תמונה ברורה ואובייקטיבית על יכולת ההחזר של המנפיק.כיצד משפיעים דירוגי האשראי על החלטות ההשקעה שלכם? מהן המגמות הצפויות בשוק האג"ח בשנים הקרובות? ואילו הזדמנויות והשקעות חדשות ניתן לנצל בשוק זה?

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודמה צפוי בסקירה?ארה"בבהלת הבינה המלאכותית הסינית, האם משבר אמיתי?מה מספרים האינדיקטורים של מאחורי הקלעיםעל השוק האמריקאי? איך מתקדמת רפורמת המכסיםשל טראמפ עד כה? איך נראית עד כה עונת הרווחים של הרבעון הרביעי? מה מספר לנו מכפיל שילר על השוק? מה ניתן ללמוד מציפיות צמיחה ותוצאות בפועל?כמה עובדות מעניינות על מיתון ומניות.אירופהלמה עלו מדדי המניות באירופה מתחילת השנה? סיןאיך הסתיימה השנה בגרסת סין?ישראלמה התחזית המעודכנת לנתונים הכלכליים השנה?מה קורה עם פרמיית הסיכון של ישראל? כמה כסף הלוותה ישראל בשנה האחרונה? וביחס לעבר?איך נראה האג"ח ומה הסיכויים שנראה הורדת ריבית בקרוב?ובונוסאירחנו לביקור קצרצר את שלמה מרציאנומנהל ההשקעות הראשי של אינווסט360,שיספר לנו כמה עובדות מעניינות בנושא אג"ח.

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודהשבוע עומר רבינוביץ' אירח את אורי אליאבייב, מומחה AI לדיון בהשפעת הבינה המלאכותית על החברות הגדולות בעולם ועל שוק ההון. הבינה המלאכותית משנה את פני התעשייה, עם חברות כמו Google, Microsoft ו-Nvidia שמובילות את המהפכה הטכנולוגית הזו. השימוש ב-AI מאפשר לחברות אלו לייעל תהליכים, לשפר את קבלת ההחלטות ולהציע מוצרים ושירותים חדשניים יותר, מה שמוביל לצמיחה כלכלית משמעותית.רק השבוע, מיד לאחר כניסתו לבית הלבן בפעם השנייה, הכריז טראמפ על פרויקט "סטארגייט", מיזם שאפתני שהוקם במטרה להשקיע כחצי טריליון דולר, לאורך 4 שנים, בהקמת דאטה סנטרים ותשתיות נוספות לקידום פיתוח הבינה המלאכותית וקידום ארה"ב כבירת הבינה המלאכותית העולמית. המיזם הוקם בשיתוף OpenAI וסופטבנק היפנית והשקעה נוספת של אורקל וקרן ההשקעות של איחוד האמירויות MGX והערכת המומחים היא שהפרויקט יהפוך את הבינה המלאכותית לעוד יותר נגישה לשימושים היום יומיים ומשווים את התוכנית למיזם חקר האטום שעליו הכריז נשיא ארה"ב לשעבר, פרנקלין רוזוולט בשנת 1941 ומשפיעה עלינו עד היום.בהקשר של שוק ההון, טכנולוגיות AI מאפשרות ניתוח מתקדם של נתונים פיננסיים בזמן אמת, זיהוי דפוסים והפקת תחזיות מדויקות יותר. כתוצאה מכך, משקיעים יכולים לפתח אסטרטגיות מתוחכמות ולמזער סיכונים. חברות פיננסיות רבות עושות שימוש ב-AI כדי לשפר את ביצועי האשראי שלהן ולהגדיל את היקף הפעילות הפיננסית שלהן בצורה חכמה.ככל הנראה ייקח עוד זמן שנבין את ההשפעה המלאה של הבינה המלאכותית על היבטים שונים של המציאות המשתנה שלנו אבל עד אז נשאל את עצמנו מספר שאלות שאולי יסבירו טוב יותר את השפעת הבינה המלאכותית בעידן הנוכחי - כיצד AI משנה את האסטרטגיות העסקיות של החברות הגדולות? אילו הזדמנויות וסיכונים חדשים נפתחים בפני המשקיעים? ואיך ניתן לנצל את הטכנולוגיה הזו בצורה הטובה ביותר? האזינו לעוד פרק של אינווסטור לייב בו ננסה לענות על השאלות האלה לקראת עידן חדש.

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודהפעם באינווסטור לייב, ארחנו את מחברי הספר "תור הזהב של המשקיעים המוסדיים": ד"ר משה ברקת - בכיר בתחום ההשקעות הבינלאומי, כיום בקבוצת CIM ובעבר בבנק ההשקעות Jefferies, לשעבר הממונה על שוק ההון ויו"ר הפניקס אחזקות וביטוח, רו"ח גיא לקן, האוניברסיטה העברית, לשעבר מנהל המחלקה הכלכלית ברשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון ואיתי קדמי, רו"ח ומרצה למימון באוניברסיטה העברית, כלכלן מאקרו בבנק ישראל לשיחה על העולם המרתק של גופי ההשקעה המוסדיים. גופים אלו, הכוללים קרנות פנסיה, קופות גמל, חברות ביטוח ובנקים, מנהלים את החיסכון ארוך הטווח של הציבור ומשפיעים באופן משמעותי על שוק ההון הישראלי נבחן את האסטרטגיות השונות בהן הם משתמשים, את סוגי ההשקעות שהם מבצעים ואת הביצועים שלהם בשנים האחרונות. גופי ההשקעה המוסדיים פוגשים את המשקיעים במגוון דרכים, כולל השקעות ישירות בחברות, השקעות בנדל"ן, השקעות באג"ח ממשלתיות וקונצרניות, והשקעות בקרנות הון סיכון. השפעתם על שוק ההון היא עצומה, שכן הם מהווים חלק משמעותי מהנזילות והביקוש בשוק. בפני גופים אלו עומדים אתגרים רבים כמו האיזון בין תשואות גבוהות לבין סיכונים נמוכים, השפעות של רגולציה על הפעילות שלהם ועוד. בפרק דיברנו גם על הספר "תור הזהב של המשקיעים המוסדיים", המנתח את האסטרטגיות וההשקעות של המשקיעים המוסדיים ומציג תובנות מרתקות על תפקידם הקריטי בכלכלה המודרנית על פי העמדות והדעות של מחברי הספר (ואינן משקפות בהכרח עמדות של ארגונים להם הם משתייכים). כיצד משפיעים המשקיעים המוסדיים על הכלכלה הישראלית ומהם האתגרים העומדים בפניהם בעתיד?

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודהפעם באינווסטור לייב, מארחים את גיא מני, מנהל השקעות ראשי פנסיה וגמל בבית ההשקעות הגדול בישראל - מיטב. גיא הציג את התחזיות והנקודות המרכזיות לשנת 2025, בדגש על המסלול הכללי הכולל אג"ח בארץ ובחו"ל, מניות בארץ ובחו"ל, והשקעות לא סחירות. בהמשך לוובינרים הקודמים, בהם אירחנו את מנהלי ההשקעות הגדולים בישראל ושמענו מהם את התחזיות שלהם לשנת 2025, ארחנו את גיא מני לשיחה מעמיקה על המסלול הכללי ועל סביבת המאקרו הגלובלית ובישראל. גיא דיבר על האתגרים וההזדמנויות הצפויים בשנה הקרובה, ונתן תובנות חשובות למשקיעים. ביולי האחרון נכנסה לתוקף רפורמת המסלולים שמטרתה להקל על החוסכים בהשוואה בין המסלולים על ידי הבנת אסטרטגיות ההשקעה בהם ולאפשר לחוסך יותר שליטה בבחירת המסלול. רפורמה זו גרמה לגידול במסלולי ההשקעה אצל המוסדיים ובאפשרויות הבחירה אצל החוסכים, ויצרה חמישה אשכולות כאשר כל אשכול מייצג אופן השקעה אחר. למשל, אשכול אחד הוא מסלולים עוקבי מדד (בדומה לרעיון של מסלול S&P 500 המוכר), ואשכול אחר הוא השקעה בני"ע סחירים. הרפורמה יצרה מסלולי השקעה המאפשרים לחוסך לבחור את המטבע בו ישקיע את כספו, למשל נאסדק שקלי או דולרי, מחקות מדדים בדולר או שקל וכו'. לכן, מי שמאמין בהשקעות פסיביות צריך לשאול כמה שאלות: 1. באיזה מדד אני מעוניין להשקיע - טכנולוגיה, S&P 500, אג"ח וכו'. 2. באיזה מטבע אני מעוניין להשקיע - שקלי או דולרי. 3. האם להכניס אלמנט של גידור להשקעה? אז מה חשוב לדעת על השקעות פסיביות באופן כללי? מה ייחודי בכל מכשיר השקעה פסיבי? מה עובד הכי טוב וממה כל מכשיר מושפע? ואיך לבחור מכשיר השקעה רלוונטי? הצטרפו אלינו לפרק חדש של "אינווסטור לייב" עם גיא מני, מנהל ההשקעות הראשי בבית ההשקעות הגדול בישראל.

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודמה צפוי בסקירה?גלובליאיך נסגרה השנה ומה התחזית לשנה הבאה?ארה"בהשווקים תוססים לקראת כניסת טראמפ לבית הלבן, מה מדאיג אותם? חיזוי העתיד מאתגרמאוד וכמעט בלתי אפשרי אבל בכל זאת..:איך נראות תחזיות הרווחים לרבעון 4 ולשנה הבאה עלינו לטובה? האם SP500 ימשיך בעליות השנה? נבדוק מה אומרים אלו שפגעו הכי קרוב ב2024.אילו סקטורים אמורים לבלוט השנה עם שיפור צפוי ברווחיות?אירופהאחרי ממשלת צרפת, נפלה גם ממשלת גרמניה, האם אירופה שוקעת? ממה הכי חוששים באירופה?סיןמה התחדש לאחרונה ואיך נראית תעשיית הרכב שלה?ישראלהאם עורכי החדשות קצת מגזימים (לרעה) בהצגת המצב? נבדוק. האם משקיעי החוץ חוזרים לישראל?מה קורה עם פרמיית הסיכון של ישראל? מה משתנה מתחת לרדאר עם תשואות האג"ח בישראל ועודואפילו נתון או שניים מעניינים על הביטקוין שסביר שלא הכרתם

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודהפעם באינווסטור לייב ארחנו את אבנר חדד, מנכ"ל הפניקס בית השקעות ומנכ"ל משותף של קסם קרנות, לשיחה על מבט מאקרו של הכלכלה העולמית לקראת שנת 2025. ישנן שאלות רבות העומדות בפני כלכלות העולם, במיוחד בתקופה מלאת מתחים ושינויים כלכליים ופוליטיים. בארה"ב, דונלד טראמפ עומד להיכנס לבית הלבן במספר שבועות, לאחר שנבחר לכהונה נוספת כנשיא ארצות הברית. בחירתו הובילה לעלייה בתחושת הביטחון הכלכלי, לפחות בטווח הקצר, וספקולציות לגבי תמריצי מדיניות כלכלית צפויים. עם זאת, תחזיות לטווח ארוך יותר מעלות חששות לגבי יציבות השווקים לאור התנודתיות הפוליטית והכלכלית הגלובלית. השפעות התחרותיות בשוק המט"ח נשארות מורכבות, במיוחד לאור התחזקותו הפוטנציאלית של הדולר ואי הוודאות הגיאופוליטית האופפת את השוק העולמי. בישראל, המלחמה הנמשכת מזה למעלה משנה יוצרת תחושת אי-ודאות מתמשכת, כאשר הכיוון העתידי של כלכלת המדינה נותר מעורפל. תקציב המדינה שעדיין מעורר סערה בחודשים האחרונים וצפוי להמשיך לעורר סערה גם בשבועות הקרובים. בתוך אי-ודאות הזו, הכלכלה הישראלית מתמודדת עם שיעור אינפלציה העומד על 3.4% (שרק לאחרונה ירד ב0.1%). העליות במחירים משפיעות על יוקר המחיה ועלולות להוביל להפחתת הכוח הקנייה המקומי. בישראל כבר מסתכלים קדימה לשנת 2025 עם החלטת הריבית המסתמנת להגיע בתחילת החודש כאשר הריבית עומדת היום על 4.5% חזק ויציב. ברמה העולמית, הצמיחה הכלכלית צפויה להישאר יציבה אך מתונה, עם תחזית של 3.2% לשנת 2024 ו-3.3% לשנת 20254. עם זאת, קיימים סיכונים רבים, כולל מתחים גיאופוליטיים, תנודתיות בשווקים הפיננסיים, והשלכות של מדיניות כלכלית משתנה. במקביל, השקעות משמעותיות בטכנולוגיות מתקדמות כמו בינה מלאכותית תורמות לצמיחה באסיה, במיוחד בסין ובהודו. השאלה המהותית שנותרת פתוחה היא כיצד ישראל וארה"ב ינהלו את האתגרים הכלכליים הבולטים שהם ניצבים מולם, והאם יצליחו לייצב ולחדש את הצמיחה הכלכלית לנוכח האתגרים הקיימים בשנים הקרובות. האם כל אלה מהווים הזדמנות חדשה ומרגשת או דווקא אזהרה לקראת העתיד לבוא?

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודהפעם באינווסטור לייב נדון במהפכה בעולם הצרכנות שהחלה בשנות החמישים של המאה הקודמת, כאשר חברת דיינרס קלאב יצרה את כרטיס החיוב הראשון לשימוש כללי, שסימן את תחילת עידן כרטיסי האשראי המודרניים. מאז, עולם הצרכנות השתנה באופן משמעותי, עם ירידה בשימוש במזומן ועלייה בשימוש בכרטיסי אשראי, במיוחד עם תחילת מהפכת כרטיסי האשראי הדיגיטליים בשנים האחרונות. מהפכת כרטיסי האשראי הדיגיטליים משנה את הדרך בה אנו מבצעים תשלומים. במקום להשתמש בכרטיס פיזי, כרטיסי אשראי דיגיטליים מאוחסנים במכשירים ניידים כמו טלפונים חכמים ושעונים חכמים, ומאפשרים לבצע רכישות באמצעות אפליקציות תשלום. יתרונותיהם כוללים נוחות, מהירות וביטחון מוגבר, שכן הכרטיסים הדיגיטליים משתמשים במספרים ייחודיים שלא חושפים את פרטי הכרטיס האמיתי. כיום, כמעט 80% מהישראלים מעל גיל 15 מחזיקים בכרטיס אשראי אחד לפחות. מהפכת האשראי החלה לפני למעלה ממחצית המאה וצברה תאוצה בעשרים השנים האחרונות, אך היא עדיין צפויה להמשיך ולצמוח. הערב באינווסטור לייב נשוחח עם יאיר נחמד, מנכ"ל חברת Nayax, על האופן שבו החברה מתמודדת עם השינויים הללו ומובילה את תחום התשלומים הדיגיטליים. נבין מהם היתרונות בשימוש במוצרי Nayax, הפועלת ביותר מ-120 מדינות ומשרתת מעל 85,000 לקוחות ברחבי העולם, ומהם האתגרים העומדים בפני מהפכת התשלומים המקוונים.

לקביעת פגישה ובחינת השקעה עם מנהלי תיקי ההשקעות של אינווסטור >>מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודהאם כשאתם מנפחים בלון אתם מרגישים מתי הוא עלול להתפוצץ? בעקבות הצלחת הוובינר בנושא "מדד שילר בעידן ה-AI" שקיימנו באוגוסט האחרון וכמות התגובות החיוביות שקיבלנו מכם, הערב באינווסטור לייב, שלמה מרציאנו, מנהל ההשקעות הראשי באינווסטור 360, יחזור לספר לנו עוד על מדד שילר, כיצד הוא פועל ולמה הוא חשוב לכל מי שמעוניין להשקיע. על פי שלמה: "חשוב שמי שנכנס לשיטת השקעה כזו או אחרת, יעשה זאת מתוך הבנה אמיתית ולא כי מישהו אמר לו". הסיבה לכך היא שברגע שמשקיע מבין לאן הוא נכנס, הוא יהיה מוכן טוב יותר לתרחישים חריגים, שעשויים להגיע. יישום מדד שילר בהשקעות אישיות יכול לסייע למשקיעים לקבל החלטות מושכלות יותר על ידי הערכת תמחור השוק והסיכונים הכרוכים בו. המדד מאפשר להבין אם השוק מתומחר יתר על המידה או מתחת לממוצע ההיסטורי, מה שמסייע בתזמון הכניסה והיציאה מהשוק. בנוסף, ניתן להשתמש במדד לבחירת סקטורים אטרקטיביים להשקעה על ידי זיהוי סקטורים בתמחור חסר. מדד שילר מסייע גם למשקיעים לטווח ארוך להבין את הסיכונים וההזדמנויות בשוק, ובכך עשוי לשפר את הביצועים על ידי קבלת החלטות מבוססות נתונים והבנה מעמיקה של השוק. איך ליישם את מדד שילר ולהיעזר בו להתמודד עם תרחישים חריגים בשוק? האם יש סיכונים בשימוש במדד שילר?

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודאפקט טראמפ - מה מספרים נתוני הצמיחה העולמית? מה קורה עם הדולר / שקל? ומה אומרים משקיעי חוץ על הכלכלה והבורסה בישראל?מה צפוי בסקירה? גלובלי מה מספרים נתוני הצמיחה העולמית? ארה"ב איפה אנחנו במשוואת המיתון / נחיתה רכה? מהי ההשפעה של שר האוצר המיועד על הבורסה? מהן התחזיות העדכניות בנושא האינפלציה והריבית אחרי בחירת טראמפ? מה תומך בהמשך הראלי במניות לתוך השנה הבאה, ומה עלול להקשות? מה היה אומר בנג'מין גרהאם על תמחור שבע המניות המובילות (MAG 7) אירופה ממשלת צרפת נפלה, מה קורה שם בכלל? למה זקוקה גרמניה כדי לצאת מהמשבר? סין מה עלולה לעולל העלאת המכסים המתוכננת של טראמפ לסין וארה"ב? ישראל האם ההסדרה בלבנון משנה את התחזיות קדימה ואיך? מה אומרים משקיעי חוץ על הכלכלה והבורסה בישראל? מה ההשפעה של ירידת פרמיית הסיכון של ישראל? מה קורה עם הדולר / שקל? עוד פיקנטריה ותמחור השווקים.

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודארחנו את אחד המומחים הגדולים בישראל לנושא, עדי פנחס, בעלים ומנכ״ל של חברת קומודקס המבצעת השקעות גידור בסחורות ומוציאה ניתוחי חשיפות וחומרי הגלם ותוכניות לניהול סיכונים.דברנו על סחורות – חיטה, תירס, קקאו, קפה, נפט, נחושת ועוד. גם מי שלא משקיע בסחורות במישרין מושפע ממחירי הסחורות בתיק המניות שלו ובחיים עצמם. כך שחשוב לכולם להבין את ההתנהגות של מחירי הסחורות השונות. דברנו על שרשרת הערך של סחורות, על המחזוריות המובנית בשווקים ועל חוזים ארוכי טווח שיכולים לגרום לחברות לפשוט את הרגל ולמשקיעים חכמים לצאת עם תשואות יפות. לדוגמא – מדוע עלה מחיר הקקאו ב 110% מאז תחילת השנה? ומדוע מחירי הסויה והחיטה בירידה?היה איתנו אחד המומחים הגדולים בישראל לנושא, עדי פנחס, בעלים ומנכ״ל של חברת קומודקס המבצעת השקעות גידור בסחורות ומוציאה ניתוחי חשיפות וחומרי הגלם ותוכניות לניהול סיכונים. מה הם היתרונות והחסרונות בהשקעה בסחורות, איזה מרכיב סחורות צריכות לקחת בתיק ההשקעות שלנו ומהן ה ״ABCD״, החברות הנסחרות הגדולות בתחום?

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודהפעם באינווסטור לייב ארחנו את רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי בבנק מזרחי טפחות לשיחה על עתיד הכלכלה העולמית בשנת 2025 כשישנן שאלות רבות העומדות בפני כלכלות העולם, במיוחד בתקופה מתוחה זו. בארה"ב, השווקים הפיננסיים חווים תגובה חיובית לאחר בחירתו של דונלד טראמפ לכהונה נוספת כנשיא ארצות הברית. בחירתו הובילה לעלייה בתחושת הביטחון הכלכלי, לפחות בטווח הקצר, וספקולציות לגבי תמריצי מדיניות כלכלית צפויים. עם זאת, תחזיות לטווח ארוך יותר מעלות חששות לגבי יציבות השווקים לאור התנודתיות הפוליטית והכלכלית הגלובלית. השפעות התחרותיות בשוק המט"ח נשארות מורכבות, במיוחד לאור התחזקותו הפוטנציאלית של הדולר ואי הוודאות הגיאופוליטית האופפת את השוק העולמי. בישראל, המלחמה הנמשכת מזה למעלה משנה יוצרת תחושת אי-ודאות מתמשכת, כאשר הכיוון העתידי של כלכלת המדינה נותר מעורפל. תקציב המדינה, אשר עורר סערה בשבועות האחרונים וצפוי להמשיך לעורר סערה בהמשך, יכלול שינויים במיסים שמטרתם מימון ההוצאות הצבאיות, בעוד הגירעון עומד כעת על 8.5%. בעוד שממשלת ישראל מעוניינת להוריד אותו ל-4%, חברות דירוג האשראי הבינלאומיות כמו מוד'יס ו-S&P הביעו ספקנות בנוגע ליכולתה של ישראל לעמוד ביעדים אלו. לאחרונה הן אף הורידו את דירוג האשראי של ישראל, מה שעלול להשפיע על יכולתה של המדינה לגייס כספים בתנאים משתלמים בעתיד. בתוך כלל האי-ודאות הזו, הכלכלה הישראלית מתמודדת עם שיעור אינפלציה עומד על 3.5%, מה שמקשה על הצרכנים והעסקים. העליות במחירים משפיעות על יוקר המחיה ועלולות להוביל להפחתת הכוח הקנייה המקומי. השאלה המהותית שנותרת פתוחה היא כיצד ישראל וארה"ב ינהלו את האתגרים הכלכליים הבולטים שהם ניצבים מולם, והאם יצליחו לייצב ולחדש את הצמיחה הכלכלית לנוכח האתגרים הקיימים בשנים הקרובות. האם כל אלה מהווים הזדמנות חדשה ומרגשת או דווקא אזהרה לקראת העתיד לבוא?

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודארחנו את קרין ויילר, מתכננת פיננסית מוסמכת CFP באינווסטור, לשיחה הכוללת דגשים חשובים לסוף השנה, עצות מועילות לכל ימות השנה ומבט קדימה לשנת 2025 לפעולות שכדאי לבצע.שנת 2024 מתקרבת לסיומה, והשווקים הפיננסיים נמצאים בתנודה מתמדת. זה זמן טוב לעשות סדר בחסכונות שלכם ע”י תכנון פיננסי מיטבי, ולבצע מספר פעולות חיוניות בין אם אתם עצמאים או שכירים בהפקדות סוף השנה. תכנון פיננסי מיטבי יסייע לכם לשפר את מצבכם הכלכלי ויאפשר יציבות לקראת גיל הפרישה כבר מגיל מוקדם יותר.ארחנו את קרין ויילר, מתכננת פיננסית מוסמכת CFP באינווסטור, לשיחה שתכלול דגשים חשובים לסוף השנה, עצות מועילות לכל ימות השנה ומבט קדימה לשנת 2025 לפעולות שכדאי לבצע. השנה האחרונה הייתה שנה מלאה בתהפוכות ואתגרים אבל היא בהחלט שנה מצוינת לשווקים. מדד S&P 500 שרק מתחילת השנה הנוכחית זינק בכ-32% ובעל תשואה של 25.48%. האם בעקבות הביצועים בשווקים בשנה האחרונה כדאי לשקול אלוקציה חדשה בתיק לקראת השנה הבאה? רק בשבוע שעבר זכינו לקבל הצצה להשפעת הפוליטיקה בארה”ב על השווקים לקראת השנה הבאה כאשר טראמפ ניצח בבחירות לנשיאות ארצות הברית בשבוע שעבר ולקראת כניסתו לתפקיד בינואר הקרוב. השווקים הגיבו חיובית עם הניצחון, במיוחד שוק הקריפטו ומדדי הדאו ג’ונס שזינק בכ-4% ומדד הS&P 500 שזינק גם הוא ב2.5%. מנגד יש גם מפסידים מהניצחון של טראמפ, מניות סקטור האנרגיה הירוקה התרסקו והמדד איבד כ-11% לאחר שטראמפ הצהיר בעבר שיפחית את ההשקעה בסקטור ויסיט את הכספים לסקטור התשתיות.האם כדאי לשקול לבצע שינוי בתיקים שלנו לקראת השנה הבאה? בין אם נראה זינוק בשווקים גם בשנה הבאה ובין אם לא, יש חשיבות לביצוע תכנון אסטרטגי חכם לשנת 2025. אז מהן הפעולות שכדאי לעשות כדי להגיע לאופטימום דחיית המס עד סוף השנה ואיזה סדר כדאי לעשות בחסכונות שלנו?.

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודארחנו את גדי טולידאנו, יועץ למנהלי השקעות בהראל פיננסים לשיחה על הצד הטוב והצד הרע של אחד מהמדדים המוכרים ביותר ברחבי העולם ונחשב למדד אמין ויציב ולרוב כולל בתוכו מניות של חברות עם מאזנים חזקים, רווחיות גבוהה, תזרים מזומנים יציב וניהול טוב הוא מייצג את המצב בשוק הכלכלי בצורה קלה ואמינה במיוחד ולאורך עשרות שנים, מדד ה- S&P 500 או בשם השני שלו “סנופי”.בצד הטוב, המדד מאפשר גם הפחתה של הסיכון הכרוך בהשקעה פרטנית בחברה אחת או בסקטור הבודד, ככה שהמשקיע במדד נהנה מקבלת חשיפה רחבה כמעט לכלכלה כולה. מהסיבה שה-S&P 500 הוא מדד אמין ויציב לאורך שנים, רבים שמו לעצמם מטרה להכות את המדד ולנצח אותו, משימה מאתגרת במיוחד. אחת הדרכים להשגת המטרה היא שימוש באסטרטגיה המבוססת בחינה של הפרמטרים האיכותיים כמו מינוף, יציבות עסקית ואפילו צמיחה להעיד על חוזקה של המדד וחברות הנכללות בו. כך למשל חברות איכותיות עשויות להחזיק מעמד טוב יותר בתקופות של מיתון ולהציע תוחלת שוק גבוהה בטווח הארוך. בצד הרע, השקעה במדד כוללת כמה חסרונות כמו חוסר גיוון בינלאומי והתמקדות בכלכלה האמריקאית בלבד, תלות גדולה בשוק הטכנולוגיה תנודתי (המהווה 30% מסך השוק), חשיפה בעיקר לחברות גדולות ולא לחברות בינוניות וקטנות עם פוטנציאל צמיחה גבוה יותר, וניהול פאסיבי שלא מבטיח בחירת מניות איכותיות במיוחד.האם ניתן להכות את מדד ה-S&P 500 באמצעות פרמטרים איכותיים? האם החסרונות של המדד עולים דווקא על היתרונות שלו?

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודלתיאום בדיקת צ'ק אפ פיננסי ללא עלותהעשן מתפוגג? נושא המהגרים בבחירות בארה"ב - תעמולה או עובדות? האם מהלכי התמיכה של הממשל בסין מניעים באמת את הכלכלה ואת שוק הדיור?

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודלתיאום בדיקת צ'ק אפ פיננסי ללא עלותארחנו את עו״ד רם יולוס, בעלים ומייסד של יולוס גזית משרד עורכי דין ובחנו מנקודת המבט שלו מה חשוב לדעת על עולם המיסים בישראל ודברנו על צעדים חשובים לקחת בחשבון בתכנון המס לקראת השינויים הצפויים.בשבועות האחרונים משרד האוצר החל בפרסום צעדים פיסקליים משמעותיים ארוכי טווח שמטרתם לאפשר לממשלה להתמודד עם ההשלכות של המלחמה. השינויים האלו יבואו לידי ביטוי בהצעות חוק במהלך חודש נובמבר, כאשר ישנה שאיפה להוציא אותן לפועל החל מתקציב 2025 והם צפויים לכלול צעדי מיסוי משמעותיים כמו העלאת מס חברות לחברות העונות לקריטריונים מסוימים, הקפאת מדרגות המס לשלוש שנים, הגדלת מס יסף ועוד צעדים נוספים שישפיעו על הכיס, גם של החברות אבל גם של האנשים הפרטיים.לשינויים אלו תהיה השפעה על הכיס שלנו, כך למשל הקפאת מדרגות מס הכנסה לשלוש שנים לא תמנע עדכון של המס שנשלם ביחס לאינפלציה כשבפועל נשלם יותר או מעצם העובדה שהגדלת שיעור מס היסף יגדיל את נטל המס על השכבות הגבוהות יותר. תכנון מס יעיל יכול לסייע הן לאנשים פרטיים והן לחברות בהפחתת הנטל הכלכלי באמצעות ניצול הסדרי חוק שונים, זכאות להטבות והקלות מס ובחירה בצעדים שונים המיטיבים עם חבות המס שלהם. תכנון מס שמקיף גם את ההיבטים הבינלאומיים מבטיח שהכנסות המתקבלות מחו”ל ימוסו בצורה אופטימלית, במקרים רבים, ייתכן וישנן הטבות מס או הקלות מס בהתאם לאמנות בינלאומיות אשר מדינת ישראל חתומה עליהם.ארחנו את עו״ד רם יולוס, בעלים ומייסד של יולוס גזית משרד עורכי דין – משרד המתמחה בתחום המיסוי, הבנו מנקודת המבט שלו מה חשוב לדעת על עולם המיסים בישראל ודברנו על צעדים חשובים לקחת בחשבון בתכנון המס לקראת השינויים הצפויים.

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודמה צופן העתיד לכלכלה הישראלית? אנחנו חיים בתקופה מאוד מורכבת מבחינה כלכלית, במיוחד לאור העובדה שישראל נמצאת במלחמה כבר למעלה משנה והסיום שלה לא נראה באופק. עם תקציב מדינה שנוי במחלוקת שצפוי לבוא בפני הממשלה בסוף החודש ע"י שר האוצר ולכלול גזרות מיסוי חדשות שישפיעו על הכיס של כולנו במטרה לממן את ההוצאות המלחמה. למרות שהגירעון בתקציב המדינה היום עומד על 8.5%, שר האוצר הציב יעד מאתגר של 4% גירעון מה שנוגד את ציפיות חברות דירוג האשראי הבינלאומיות מוד'יס ו-S&P שרק בימים האחרונים הורידו את דירוג האשראי של ישראל מה שיכול להשפיע על היכולת של המדינה לגייס כספים בצורה משתלמת בעתיד.כל המורכבות הזו מתרחשת ברקע של שיעור אינפלציה העומד כעת על 3.6% שמקשה על הצרכנים והעסקים כאחד אך עם תחזית לשיעור אינפלציה של 2.8% בהתחשב במצב הנתון של המלחמה והסביבה הכלכלית בישראל. עליית מחירים משפיעה ישירות על יוקר המחיה שלנו, ויכולה להוביל לצמצום בכוח הקנייה. כל זה קורה בזמן שישראל מתמודדת עם אי-ודאות כלכלית רבה, והשאלה הגדולה היא לאן אנחנו הולכים מכאן. האם נצליח לייצב את הכלכלה שלנו? מה יהיו ההשלכות של כל האירועים האחרונים על הצמיחה העתידית? הערב באינווסטור לייב נארח את מודי שפריר, אסטרטג ראשי שווקים פיננסיים בבנק הפועלים להבין את כל המורכבויות והאתגרים שמחכים לנו בעתיד.

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודמהם התרחישים האפשריים כעת בארה"ב ומה התחזית להמשך? ומה המשמעות של הורדות הדירוג שספגנו? סקירה חודשית אוקטובר ותמחור השווקים.

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודארחנו באינווסטור לייב את ד"ר נבות בר, דירקטור ומייסד קרן קיסטון, קרן ישראלית ציבורית להשקעה בתשתיות לשיחה על זווית המאקרו של ההשקעה בתשתיות בישראל וניסינו להבין מה צופן העתיד לתחום התשתיות בישראל?בעקבות הפרק המרתק בשבוע שעבר על תחום התשתיות, ארחנו באינווסטור לייב את ד”ר נבות בר, דירקטור ומייסד קרן קיסטון, קרן ישראלית ציבורית להשקעה בתשתיות לשיחה על זווית המאקרו של ההשקעה בתשתיות בישראל וניסינו להבין מה צופן העתיד לתחום התשתיות בישראל?בשנים האחרונות, התפתחויות בתחום יוצרות הזדמנויות השקעה מעניינות. למשל בשוק האנרגיה הישראלי צצות הזדמנויות פיננסיות במסגרת מהפכת החשמל והמעבר לגז הטבעי כמקור אנרגיה משמעותי. גם שוק התקשורת מציג הזדמנויות רבות למשקיעים כאשר הביקוש לעולם מחובר יותר יוצר פרויקטיי תשתיות תקשורת מעניינות, כמו פריסת מערכות סיבים בינלאומיות והקמת תשתית סלולרית. שווקים נוספים בהם נוצרות הזדמנויות למשקיעים להשתלב בפרויקטים עם פוטנציאל ממשי מעולם התשתיות הם מים ופסולת ותחבורה ציבורית שגם הם, כמו תחומי האנרגיה והתקשורת, נהנים מתמיכה ממשלתית במימון וקידום פרויקטים במטרה ליצור בארץ תשתיות חזקות, יציבות ובעלות תרומה משמעותית לחיים שלנו כאן בישראל.כיום למשקיעים הפרטיים ישנן אפשרויות השקעה חדשות מעבר לקופות הגמל ופוליסות החיסכון הישנות, כאשר קרנות השקעה ציבוריות מציעות אפשרות להשקעה ישירה בנכסי תשתיות בארץ ובעולם, מה שמאפשר חשיפה ישירה לנכסי תשתיות ועם זאת מצריך הבנה מעמיקה של הסיכונים וההזדמנויות הכרוכים בהשקעות אלו.

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודמשהו מתחיל לזוז בתשתיות הלאומיות שלנו, אבל יש עוד הרבה עבודה. בני אלישע מקרן הריט אלומה מציע אפיק מעניין להשקעות בתחום. ויש לנו גם טיפ להוזלת החשמל הביתי בטלפון אחד.תחום התשתיות בישראל – שנמצא בפיגור משמעותי אחרי אירופה, ושצרכיו, בדגש על הדמוגרפיה הצומחת, הולכים ומצטברים – צועד בכיוון מעניין למדי. ולצד פיתוח התשתיות כאן, חברות ישראליות משחקות תפקיד משמעותי במספר תתי סקטורים חיוניים וייחודיים. את הוובינר השבועי שלנו הקדשנו להשקעות בתשתיות, ובפרט למוצר פיננסי שמאפשר גם למשקיעים פרטיים לקחת בזה חלק – ולא רק דרך קרנות הפנסיה. על האופציה הזאת, ועל עולם התשתיות בכלל, הרחיבו בני אלישע, סמנכ”ל הכספים של קרן הריט (REIT) אלומה; ואמיר אלשיך, עורך דין ורואה חשבון שנמצא כבר שנים בצומת שבין שוק ההון לאנרגיה המתחדשת (ובכובע אחר, מנחה כעת את הוובינר שלנו לצד עומר רבינוביץ’). אחד הנושאים החדשניים בתחום נוגע לאנרגיה סולארית. כיום, זו לא רק הדרך הנקייה ביותר שיש לנו להפקת חשמל, אלא גם הזולה ביותר (16-15 אגורות בממוצע לייצור קוט”ש חשמל בישראל, לעומת 36-35 אגורות לייצור בגז טבעי). למה בכל זאת העסק מתקדם אצלנו בעצלתיים, כשרק 11.5% ממשק החשמל מופק כך? סיבה אחת היא הביורוקרטיה והסיכון הרגולטורי, שמציב סימני שאלה על הכדאיות של פרויקטים מן הסוג. הקצאת שטח והסבה של שטחים חקלאיים לשדות סולאריים הן אתגר משמעותי ליזמים, וקשה מאוד להשיג את ההיתרים הנדרשים. בינתיים, בזמן הארוך שחולף, השוק משתנה, סביבת הריבית משתנה וטכנולוגיות חדשות נכנסות. והנה – שחרור קרקעות נוספות לטובת העניין ביישובי עוטף עזה, בניסיון להקל על שיקומם, נתן דחיפה לענף. סיבה שנייה היא טכנית – העובדה שהקרינה החזקה מגיעה בשעות הצהריים, בעוד ששיאי הצריכה הם בערב (ותוסיפו לכל מה שהכרנו את טעינת כלי הרכב החשמליים). הפתרון טמון באגירה. רגולציה ישראלית טרייה מ-2024 נותנת תמריץ למכור בשעות השיא – כשלעצמו, תמריץ לעידוד פתרונות אגירה. במקביל, מחירי הסוללות (הליתיום) ירדו במידה ניכרת, והם מאפשרים תפוצה נרחבת של פתרונות אגירה כדי לתת מענה לאותן 5 שעות של ביקושי שיא וייצור שהולך ופוחת. אבל אגירה היא רק חלק מהסיפור הטכני-תפעולי. כי לצד אתגר שעות האור והחושך, עיקר הייצור יכול להגיע מדרום הארץ בעוד שעיקר הצריכה במרכז. לכן, נדרשים כל העת שדרוגים והרחבות של רשת ההולכה – והמורכבות כאן אדירה. האחריות להולכה תוסיף להיות באחריות חברת חשמל, בשונה מהפרטת הייצור (למשל רמת חובב המוחזקת בידי שיכון ובינוי, אלון תבור בידי מבטח שמיר) והאספקה לצרכני הקצה (בין היתר על ידי ספקים וירטואליים במחירים מופחתים – אפשר לעבור אליהם בשיחת טלפון ולחסוך מאות שקלים בשנה). 100% הצלחהעם השחקניות המשמעותיות בתחום האגירה אפשר למנות את ג’נרל אלקטריק, חטיבה ייעודית בטסלה ועוד. סולאראדג’ הייתה הבטחה גדולה בתחום, כשהפתרון האפליקטיבי שלה מאפשר ניטור ושליטה נוחה עד רמת הפאנל הבודד. למה בכל זאת קרסה המניה? בעיקר בגלל העלאות הריבית החדות (כך שאולי יש תקווה בירידות). צריך להבין: בעולם התשתיות מדברים על פרויקטים ל-25 שנה, כשבתשתיות לאומיות היציבות והצלחה מובטחות על ידי המדינה (אפס אחוז כשל בפרויקטי BOT ו-PPP; אפילו הכלא הפרטי שנפסל בבג”ץ לא נחשב לפרויקט כושל מבחינת היזם, שקיבל פיצוי הגון). בפרויקטי ענק דוגמת עיר הבה”דים וכביש 6, ההוצאה נפרסת על פני תקופה, והיא נוחה מאוד למימון של בנקים ומוסדיים בשל פריחת קרנות הפנסיה והחסכונות ארוכי הטווח. אבל עבור גופים פרטיים, שנזקקים למימון מסיבי כל כך, החשיפה לריבית עלולה להיות מכה קשה. הבטחנו הנגשה של עולם התשתיות למשקיעים הפרטיים – במטרה להזרים עוד הון לתחום הזה, עם פטור ממס חברות – וכאן אנחנו מגיעים לקרן אלומה. המודל המיוחד של הקרן, שהונפקה לפני כשלוש שנים והפכה לציבורית, הוא השקעה בחברות פורטפוליו ולא בפרויקטים עצמם. קונקרטית, מדובר כעת בארבע חברות: טמרס טלקום, שמחברת את ישראל לאירופה בכבל תת ימי ואמורה לסגור את הפינה בין אירופה למזרח דרך המפרץ הפרסי (כלומר לחסוך את העיקוף של תעלת סואץ); תיבר – מגדלי תקשורת; אסקו ישראל, עם פתרונות פורצי דרך באנרגיה ירוקה והתייעלות אנרגטית; וחן המקום העוסקת באיכות סביבה ובטיפול בפסולת. אלומה מחזיקה באחוזים ניכרים בחברות ומשקיעה בהשבחה שלהן. היא לא מחלקת דיבידנד – ההכנסות חוזרות כ-CapEx – אך מרבעון לרבעון שווי החברות עולה והערך מצטבר (מה שהופך, לטענת הקרן, את דמי הניהול שהיא גובה מהמשקיעים ומהחברות למשתלמים מאוד). שווי הנכסים של קרן אלומה הוא סביב 550 מיליון שקל, ושווי השוק שלה הוא 100 מיליון. המינוף הוא ברמת החברות, ולא הקרן. קצב הילודה בישראל והתשתיות המזדקנות – ע”ע הקטסטרופה בכבישים והטיפול הקלוקל בפסולת – הופכים את התחום לעתיר פעילות, עם עיסוק נרחב מצד הגופים הממשלתיים, הרגולטורים והמערכת הבנקאית. למי שמסוגל לעמוד בטווח ההשקעה הארוך, מדובר במוצרים פנטסטיים, ובמקרים רבים עם מאה אחוזי הצלחה. במודל הריט הייחודי של השקעה בחברות ערך, קשה אומנם לשערך את הנכסים, אין FFO לעקוב אחריו ואין אפילו תזרים קבוע – אבל בהחלט יש כאן שווי שעולה באופן עקבי עם פוטנציאל להניב רווחים.

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודעומר דגני ויונתן נשיא מבית ההשקעות ילין לפידות מתארים את השינויים הדרמטיים שעבר תחום ההשקעות בישראל בשנים האחרונות, ונותנים כמה טיפים חשובים לעת חסרת הוודאות הזאת.המשקיע הישראלי עבר בשנים האחרונות תהפוכות משמעותיות. הוא בוגר יותר, מתוחכם יותר, יודע שיש לו יותר ויותר אפשרויות ומכשירים, חשוף הרבה יותר למניות, והחשוב מכול – הוא פיתח אורך רוח, בשונה מהתזזית שאפיינה אותו בעבר. ועדיין, הפרדוקס האנושי ניכר היטב בעליות ובירידות בשוק ההון – כאשר הרגש מוביל רבים למכור בזול ולקנות ביוקר. אירחנו בוובינר השבועי שלנו שניים מבכירי בית ההשקעות ילין לפידות – הסמנכ”ל עומר דגני ומנהל תחום השקעות חו”ל, יונתן נשיא. מפרספקטיבה של 18 שנה בילין לפידות, ויותר מכך בתעשייה, דגני נזכר כי בתחילת הדרך, בעקבות רפורמת בכר, ניהל בית ההשקעות סביב מיליארד שקלים. כיום אנחנו מדברים על 125 מיליארד – צמיחה שללא ספק מדברת בעד עצמה, עם דחיפה משמעותית של הורדות הריבית בשעתן. עם השנים פחת מספר הגופים, כאשר לגוף פיננסי קטן כמעט בלתי אפשרי להתחרות במחלקות האנליזה, השיווק והשירות של הגדולים. ביקשנו מדגני מספר טיפים. לאור ניסיונו עם משקיעים רבים, שבוחרים במסלולים שלא מתאימים להם ופשוט לא עומדים בעומס, הוא הזכיר בראש ובראשונה את חשיבות ההתאמה האישית של המסלול והבית. מוסד פיננסי טוב הוא כזה שמתנהל בשקיפות וללא ניגודי עניינים, שניתן לראות כיצד תפקד בעליות ובירידות, ושמציג תשואות יפות בשנים האחרונות. ילין לפידות, הדגיש דגני, הוביל ב-23′ את התשואות עם 12%, 2.5% מעל הממוצע, וממוקם גבוה אף ב-24′. טיפ קונקרטי יותר הוא משמעת הן בירידות, שנוהגות להזין את עצמן, והן בעליות שמפתות אותנו להגדיל דווקא כשיקר. כלל אצבע שמזכיר דגני: להגדיל בהדרגה את הרכיב המנייתי ככל שהשוק יורד (מובן שזה רק כלל אצבע – אין לראות בכך תחליף לייעוץ פרטני, וגם לא כל משקיע יוכל לעמוד בכל ירידה ברגע נתון). טיפ חשוב נוסף נוגע לניצול יתרונות המס. כך לדוגמה, בתיק השקעות, אם עשינו 10% תשואה, נשלם 2.5% למס הכנסה (ואולי גם מס יסף), 0.5% בגין קנייה/מכירה/דמי משמרת לבנק ועוד 1% לבית ההשקעות – כלומר, נישאר עם תשואה נטו של 6%. לעומת זאת, בקרן השתלמות אין מס הכנסה ועלויות לבנק, ונישאר עם 9% נטו – 50% יותר מאשר בתרחיש הקודם. לעצמאיים כדאי גם להכיר את האופציה של קרן השתלמות מעל התקרה, שאומנם חייבת במס (על החלק שמעל) אך הוא נדחה למועד המשיכה, ללא עלויות בנקאיות, ועם אפשרות להחליף מסלולים ומנהלים ללא עלות. רפורמת האשכולות וסקטורים מענייניםהאורחים הציגו בפנינו את הרפורמה הנוכחית, החותרת לשקיפות רבה יותר וליכולת השפעה גדולה יותר מצד המתכננים הפיננסיים. מלבד קרן השתלמות במסלול הכללי וקופות גמל במסלולים תלויי גיל, שנותרו בעינם, הרפורמה מחלקת את מסלולי ההשקעה לאשכולות: האשכול המוכר לנו כיום; אשכול המשלב דמי הצלחה וניהול בדומה לקרן גידור; אשכול ללא השקעות לא-סחירות, המאפשר הפחתה בהוצאות הניהול; ואשכול מדדים שמאפשר רכישה של S&P 500 או שילוב מדדים. בילין לפידות יצרו מסלול שדומה לכללי וכמעט כולו מט”חי וללא זיקה לישראל: 45% מניות חו”ל דרך מדדים (57% S&P 500, 17% נאסד”ק, 17% אירופה והיתר שווקים מתעוררים) ו-55% אג”ח חו”ל דרך מדדים. למי שמעוניין להסיט כספים לחו”ל, קופת גמל מהסוג הזה היא דרך יעילה ובמינימום עלויות. למה בכל זאת מבקשים יותר ויותר ישראלים להעביר כספים לבנקים זרים? יונתן נשיא הסביר שרבים רואים בכך פוליסת ביטוח נוספת, עם טריגר משמעותי של המלחמה ועוד קודם לכן הרפורמה המשפטית. בית ההשקעות לא מעודד את המעבר, וישמח לנהל את ההשקעות הדולריות בחו”ל דרך בנקים ישראליים, אך הדבר בהחלט אפשרי. במסגרת פעילות החו”ל של ילין לפידות מנוהלים כמיליארד וחצי דולר, ומחצית הסכום מוחזקת במוסדות פיננסיים זרים – לעומת פחות מרבע לפני שנתיים. סקטורים מעניינים שנשיא מצביע עליהם בעת הזאת בשוק המניות האמריקאי: פיננסים, נדל”ן (חברות ה-REIT שקפצו) ושירותי הבריאות שהיו בהאטה – בדגש על חברות Small-cap (מדד ראסל), עם פטנטים רבים שעומדים לפוג, או לפחות Mid-cap (S&P 400 – אלו שלאחר מאה הראשונות בתוך המדד השלם) שעדיין מאפשרות ליהנות ממכפילים נמוכים יחסית. אשר לאג”ח, אומנם, תשואות ה-5% שהיו באוקטובר כבר מאחורינו, והספּרדים אינם גדולים במיוחד, אך עדיין – 3.65% זה לא מעט בפרספקטיבה ארוכה יותר של 15-10 שנים לאחור (ב-2020 האג”ח נסחר בתשואה שלילית, כך שלא הייתה אפשרות אפילו לשמור על ערך הכסף מפני האינפלציה). לא רע לקבע תשואה של 5.5-5% ל-5-4 שנים קדימה, וכך, במקרה הגרוע, להבטיח תשואה ריאלית של 1.8-1.5%. בסוף, הריבית מתקתקת ומצטברת, ואג”ח כזה מקנה יציבות לתיק (ניתן גם ללכת על אג”ח מובטח, עם שעבוד נכסי החברה, או על אג”ח בכיר, Senior, שאין בו שעבוד אך הוא הראשון בתור). ניצלנו את השיחה לדיון על הכלכלה הישראלית בראי המשקיעים, כשיש המאמינים שהשוק המקומי הוא זול מאוד כעת ולכן מהווה הזדמנות, ולעומתם – מי שסבורים כי לא בכדי הוא זול, והסיכונים כאן רבים מדי. כך או כך, המכפילים בישראל הם מהנמוכים בכלכלה המערבית. בית ההשקעות ילין לפידות נמצא במניות בעיקר בחשיפה לחו”ל, אך באג”ח בעיקר בישראל (35-25% בחו”ל, שזה עדיין גבוה היסטורית ועמד בעבר על 10% בלבד). באי ודאות האופיינית למלחמה, שכרגע עלויותיה מוערכות ב-250 מיליארד שקל ואין לדעת כיצד ומתי תסתיים, בכירי בית ההשקעות מציינים כי הדבר החשוב הוא ניהול סיכונים, פיזור נכון ואנשי מקצוע טובים.

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודעוד ועוד אינדיקטורים מעלים חשש למיתון בארה"ב ובכלכלה בעולמית, וזה גם הסנטימנט של השוק. במצב כזה, קל לעשות טעויות מסוג all in / all out. ריכזנו עבורכם כמה אסטרטגיות עדיפות.משהו קורה בכלכלה העולמית. יותר ויותר אינדיקטורים מצביעים על אפשרות של מיתון קרוב. הורדות הריבית במרבית הבנקים המרכזיים (למעט ארה”ב ואוסטרליה) טובות אומנם למניות ולאג”ח, אך מעידות כשלעצמן על סוג של האטה – אולי בדרך למיתון. נכון להיערך לכך – לא בהיסטריה, אלא בעזרת כלים אפקטיביים ואסטרטגיות מדורגות ומוכחות. ארה"בהריבית עדיין גבוהה ריאלית ביחס לאינפלציה, אבל יעד ה-2% טרם הושג, ולכן הפד לא ממהר להוריד (ריבית ה-PCI עומדת כעת על 2.5%, ה-Core PCI על 2.6%). מדד מנהלי הרכש (PMI) במגזרי השירותים נמצא בהתאוששות ומצביע על התרחבות (מעל 50) מאז אוגוסט. בתעשייה יש מגמה מתמשכת של התכווצות, אבל ממילא לא זה החלק החזק בכלכלה האמריקאית. מדד האינדיקטורים המובילים (שילוב של מספר מדדים החוזים קדימה) מצביע על downside זה תקופה, אך עדיין ללא ירידה של ממש במדדים המאחרים – אנומליה שקצת קשה להסביר (וקשורה כנראה לספיחי משבר הקורונה). בינתיים, אנחנו רואים עלייה הדרגתית ומתמשכת במספר פשיטות הרגל, כפי שאופייני לעתות של ריביות עולות. בשוק העבודה רואים מגמה כללית של ירידת שכר, למרות קפיצה נקודתית באוגוסט, וכך גם במשרות החדשות. מנגד, האבטלה דווקא ירדה לאחר תקופה ארוכה של התרחבות. מגמה של היחלשות ניכרת גם בשוק הקמעונאות, ושוק הדיור די רדום (נדל”ן המשרדים בכלל בקטסטרופה) עם פער הולך וגדל בין גובה השכר הממוצע למחירי הדירות. מחירי הנפט נמצאים בירידה כבר תקופה, וכשזה קורה למרות כל מה שמתרחש במזה”ת ובין רוסיה לאוקראינה, זה בהכרח קשור להאטה בכלכלה העולמית. זו ניכרת גם במדד השבבים בארה”ב, כנראה גם כסוג של התפכחות לאחר ההתנפלות של 2023 סביב ה-AI. כשהציפיות בשמיים, האכזבות בהתאם, כפי שהעידה תגובת העדר הקיצונית לדוח האחרון של אנבידיה (שהיה דווקא מצוין, אך נזכר בו צורך להשקיע יותר במרכיב מסוים הקשור בייצור – וזה הספיק כדי להצניח את המניה). גם הפקטור הפוליטי משפיע, כשהאריס מתכננת להעלות את מס החברות ל-28%, ואילו טראמפ מצהיר שיוריד אותו ל-15%. הסקרים תנודתיים, והשוק בהמתנה דרוכה. בסיכום הנתונים האמיתיים, אין כרגע סימנים להרמת ראש מחודשת של האינפלציה, אך גם לא לצמיחה משמעותית – מה שמוביל ל-41% סיכון למיתון בסקר גולדמן זקס ו-35% אצל ג’יי פי מורגן. הסנטימנט של השוק הוא כבר לגמרי צופה פני מיתון, והוא פסימי בהרבה מהערכות הפד. זה משתקף היטב בצפי להורדות הריבית, בעקום תשואות האג”ח ההולך ומתיישר, בתגובות הקיצוניות לחדשות ועוד. צריך לזכור שספטמבר הוא כמעט תמיד חודש חלש. ועדיין – וגם אם הירידות הנוכחיות של S&P 500 הן רק תיקון לאחר שנגע בשיא – סביר שהעליות הגדולות מאחורינו. לא מן הנמנע שבזמן הקרוב נראה את המדד “מטייל” סביב אותה הרמה, פחות או יותר, בהמתנה לבאות. מה אפשר לעשות?מיתון, צריך לזכור, הוא גם הזדמנות. הוא “מנקה” חברות חלשות מהשוק ומביא חדשות. צריך גם לקחת בחשבון שכל האמור לעיל הוא בגדר “התרעות מודיעיניות” – סימנים מעידים שאין ודאות כי יתממשו, אך גם לא נכון להתעלם מהם. כך או כך, אנחנו לא ב-2008, ובהחלט יש גם אינדיקטורים טובים. חשוב גם לשמור על פרופורציות. אפשר לעשות זאת דרך התחזיות קדימה – עדיין קיים צפי לעליות יפות של המדד בשנה הקרובה, או במבט לאחור – אחרי שנים מאוד “שוריות”, הגיוני שיגיע תיקון. כמו כן, הסטטיסטיקה מראה שלמי שנמצא ב-S&P 500 במשך יותר משנתיים יש סיכוי של מעל 80% להרוויח. אסטרטגיה אפשרית, שנחשבת בטוחה ופשוטה לביצוע, היא להחליט שבכל פעם שהמניות יורדות ב-10% נוספים, מעבירים לאג”ח סכום קבוע. ואז, כשהשוק מתחיל לעלות, הרווחים יכולים להיות גבוהים ואפשר לאסוף סחורה. אפשר גם לשקול להסיט כספים לסקטורים שמפגינים חוזק בניגוד למגמה הכללית של המדד (בריאות, מוצרי צריכה, נדל”ן). כמו כן, בזמנים של ריביות יורדות – ו-2025 אמורה להיות כזאת – טוב להימצא במניות קטנות (Small cap). גם אג”ח Treasury עולה כשהריביות יורדות. עוד אופציה מעניינת היא להיצמד להחלטות של וורן באפט, או לרכוש מניות של ברקשייר האת’ווי שלו שזה עתה חצתה לזמן מה שווי שוק של טריליון דולר (רק “שבע המופלאות” עשו זאת לפניה). התמחור של החברה נמוך, באפט ידוע כשמרן, והאסטרטגיות שלו מוכיחות את עצמן כבר עשורים רבים – כך שדרכו ניתן למעשה להיחשף לשוק באופן כללי (אם כי צריך להודות שסיכון מסוים קשור בגילו המתקדם ובשאלה מה יקרה בחברה אחריו). אירופההאינפלציה ממשיכה לרדת וכבר עומדת על 2.2%, שזה קרוב מאוד ליעד. הריבית, שעומדת כעת על 4.25%, צפויה לרדת שוב השבוע בניסיון להחיות את הכלכלה המקרטעת. בינתיים התוצר מדשדש (0.6% צמיחה) וגם האבטלה דורכת במקום (6.4%). מדד מנהלי הרכש המשולב (שירותים וייצור) נמצא “על הקשקש”, 51% – התרחבות קלה מאוד. המכפילים נמוכים בהתאם. המזרחסין לא ממריאה, והתחזית היא שלא תעמוד ביעד הצמיחה ל-2024 (5%). ניכרת התכווצות בייצור ודעיכה בשירותים. חברות הטכנולוגיה נראות מעט טוב יותר, אבל הן פחות משמעותיות לכלכלת המדינה. יפן מתכווצת יחד עם הדמוגרפיה. פרדוקסלית, היעדר כוח עבודה פנוי הוא דווקא תמריץ להשקעות בהגדלת היעילות והפריון. אך בעטיין, ונוכח השכר המועלה בלית ברירה, לפי החוק הדרוויניסטי – יש יותר ויותר פשיטות רגל. העלאות השכר גם מגבירות אינפלציה, במדינה שלא רגילה לכך ושתושביה מחזיקים כמויות גדולות של כסף מזומן. לא רק התושבים: ההערכות מדברות על 2.4 טריליון דולר שמוחזקים כמזומנים בחברות. כעת, לאור שחיקת הכסף, חלק משמעותי מזה צפוי להיכנס לשוק המניות. ישראל הריבית אצלנו עומדת על 4.5%, ואין צפי להורדות כלשהן. האינפלציה עלתה מעט ל-3.2%, ופרמי

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודשנת 2024 מסתמנת כשנת מפנה עבור שוק הקריפטו שממשיך לגדול ולהתייצב, כאשר השווי הכולל שלו נע בסביבות 2.5 טריליון דולר. זהו קפיצה משמעותית ביחס לשנים קודמות, והביקוש למטבעות הדיגיטליים הולך וגובר וצובר עניין בקרב משקיעים רבים בארץ ובחו"ל, גם בבחירות הקרובות בארצות הברית נוצר עניין רב בתחום הקריפטו, כאשר דונאלד טראמפ מתחייב להיות "נשיא הקריפטו", לקדם את מעמד המטבעות הדיגיטליים ולהפוך את ארצות הברית לבירת הקריפטו העולמית. מנגד, קמלה האריס, נציגת המפלגה הדמוקרטית לא ממהרת לתפוס צד בנושא אבל נראה כי היא נוקטת בשמרנות וזהירות בנוגע לפיתוח שוק הקריפטו. גם בתחום קרנות הסל, עם תחילת 2024 ואישור רשות ניירות ערך האמריקאית להנפקת קרנות סל של ביטקוין, השנה נרשמו הישגים משמעותיים עם השקתה של קרן סל החדשה המאגדת בתוכה לא רק את ביטקויין ואית'ריום, אלא גם מטבעות קריפטו נוספים כמו קרדאנו וסולי. קרנות אלו מציעות למשקיעים גיוון רחב ותשואה פוטנציאלית גבוהה, והן הופכות לכלי השקעה פופולרי. הביקוש למסחר במטבעות דיגיטליים הולך וגובר וצובר תאוצה, האם אנחנו בדרך להסדרה של שוק הקריפטו ותחילתו של תור הזהב של השוק? הערב באינווסטור לייב נארח את בן סמוחה, שותף מייסד Cryptojungle וקהילת מדברים קריפטו. ננסה להבין מה צופן לעתיד של שוק הקרפטו ומה חשוב לנו המשקיעים לקחת בחשבון לפני השקעה.

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועוד למדנו איך להשתמש במכפיל שילר ובחנו את הרלוונטיות שלו לשוק של היום עם שלמה מרציאנו, מנהל ההשקעות הראשי באינווסטור שאחראי על תחום ניהול התיקים בחברה.

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודאיך בוחנים את איכות ההנהלה כמשקיעים פרטיים?הנהלה טובה היא עמוד השדרה של כל חברה מצליחה ויש לה השפעה על כל היבטי הפעילות העסקית, החל מניהול משאבים ותכנון אסטרטגי ועד ליצירת תרבות ארגונית חיובית בתקופת ההתפוצצות הטכנולוגית הסביבה העסקית משתנה בקצב מסחרר ובחירה בהנהלה טובה לפעמים חשובה לא פחות מבחירה במוצר טוב.תחשבו על השינויים שמרבית העסקים היו צריכים לעבור בעשרים השנים האחרונות – דיגיטציה, שיווק אונליין, מעבר לענן, עיבוי מערכי סייבר, רגולציית פרטיות, איסוף וניתוח דאטא, הטמעת בינה מלאכותית ועוד. בעת קבלת ההחלטה האם ההשקעה בחברה מסוימת כדאית, ניקח בחשבון גם את החשיבות של גרעין שליטה, בעל מניות או קבוצת בעלי מניות שלהם השפעה מכרעת על קבלת ההחלטות בחברה גרעין שליטה יציב יכול לספק ניהול עקבי ואסטרטגי לחברה, להפחית את החשש משינויים ניהוליים חדים ולהבטיח מיקוד ארוך טווח בפיתוח העסקי.עם זאת, חשוב שגרעין שליטה יהיה שקוף ופועל לטובת כל בעלי המניות ולא רק לטובת האינטרסים האישיים שלו. ארחנו את ראובן קפלן, מנכ”ל עמידר ופסגות לשעבר, וניסינו להבין יותר לעומק איך ניתן ללמוד על איכות ההנהלה והדירקטוריון, מהם השיקולים הנוספים שצריך לקחת לגביהן ומה ההשפעה של גרעין שליטה על כדאיות ההשקעה.ן

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודההתפתחויות האחרונות בשוק האמריקאי. האם אירופה יוצאת מהמיתון. יפן מעלה ריבית לראשונה מזה שנים, המלחמה במזה"ת מתעצמת, ומה חדש בכלכלת ישראל?איך מתקדמת מגמת הורדות הריבית בעולם? מה הקשר בין מערכת הבחירות בארה”ב לאינפלציה ולריבית? ההתפתחויות האחרונות בשוק האמריקאי, מחליפים שחקנים? איך מתקדמת עונת הדוחות ואלו סקטורים צפויים להוביל?האם אירופה יוצאת מהמיתון, מה קורה בבריטניה? יפן מעלה ריבית לראשונה מזה שנים, למה מה קרה…? המלחמה במזה”ת מתעצמת, ומה חדש בכלכלת ישראל?

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודהפעם ניסינו לענות על השאלה – מה קורה בסין בימים אלו והאם למשקיעים יש מה לחפש שם?לטובת הנושא ארחנו את יובל וינרב מייסד שותף, Krystal Eight ומנחה הפודקאסט ״להבין את סין״.המשקיעים הקצת יותר ותיקים זוכרים בודאי שלפני עשר שנים סין הייתה אחד מהשווקים הכי חמים להשקעה, משקיעי וול סטריט נהרו למניות הסיניות, וכמעט כל מה שהריח מטכנולוגיה סינית הפך להיות סחורה מבוקשת. לפני כחמש שנים כל זה החל להשתנות כאשר אמון המשקיעים נסדק ולאחר נשבר בסיפור אליבאבא ועצירת ההנפקה של חברת הבת אנט- ומאז הממשל הטיל שלל סנקציות שהגבילו מאוד את תאבון הסיכון של משקיעים להשקעה בחברות סיניות גלובליות ומובילות, אשר ברור לכולם שאם היו מהמערב היו נסחרות במכפילים אחרים לגמרי, אך ״הפרמייה הסינית״ לוחצת אותן למטה. ומידה רבה של צדק יש לומר.אז מה קורה היום?האם סין עדיין מקום בו משקיע יכול למצוא הזדמנויות? האם כדאי בכלל להשקיע בסין לאור ההתרחשויות בחמש הנשים האחרונות? ואם כן, מה צריך להבין ולהכיר על סין ועל הממשל כדי בכל זאת למצוא את המקומות שמקבלים תמיכה להשקעות – לעומת אזורים וסקטורים שלא כדאי לשים בהם כסף? שאלה לא פשוטה שמצריכה דיון מעמיק אותו עשינו יחד עם המומחה שלנו לסין – יובל וינרב.

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודלמה, אם וכאשר ענני המלחמה יתפזרו, אפשר לצפות כאן לעליית ערך שלא נראה בשום מקום אחר? רו"ח אמיר איל, בעלים ויו"ר קבוצת ההשקעות אינפיניטי-אילים, בניתוח מרתק על השווקיםהוא מלווה מקרוב את שוק ההון והכלכלה הישראלית כבר כמה עשורים טובים. הוא מעיד על עצמו שחווה כבר כמה וכמה “סופי עולם”, החל ממפולת הבנקים של 1983. הוא גם אורח קבוע בסלון של כולנו, מ”לילה כלכלי” הוותיקה של ערוץ 10 ועד “הכרישים” של קשת. עם פרספקטיבה כל כך מכובדת, וניהול של 20 מיליארד שקל מכספי הציבור, בהחלט כדאי להקשיב לניתוח שלו – הן במאקרו והן במה שנוגע לשווקים וסגמנטים ספציפיים. ובניתוח של רו”ח אמיר איל, בעלים ויו”ר קבוצת אינפיניטי (בית השקעות וחברת גמל, גם בית ההשקעות הנפרד אילים) – ישראל היא מקום מצוין להיות בו. כן, גם עמוק בתוך החודש התשיעי למלחמה שעוד לא רואים את סופה, גם מול מערכה דיפלומטית קשה, אנטישמיות מבעבעת ומה שנראה כאמברגו נשק הולך ומתהדק, ולמחרת תקיפה ישראלית בזירה רחוקה ולא מוכרת, עיר הנמל חודיידה שבתימן – איל אופטימי למדי. הוא מזכיר את אירופה המתחמשת לראשונה זה 80 שנה מאימת הרוסים, ופוסק: מי שרוצה להגן על השמיים שלו ורואה יירוטים כל כך מרשימים, את חץ 3 שעושה את העבודה, פחות מתרשם מאיסור כניסה לסלון אווירי כזה או אחר. על הרקע הזה, כשסביב 130-120 חברות – לרבות חברות “ברזלים” ותיקות – הן כיום חלק משרשרת האספקה החיונית של תעשיות הנשק המתוחכמות של ישראל, איל מדבר על עשור זהב שמצפה לכלכלה המקומית, לא פחות. הוא מונה חמישה מנועי צמיחה אימננטיים:1. הדמוגרפיה, החריגה בכל קנה מידה ביחס ל-OECD (גידול של 2.2% באוכלוסייה מדי שנה), ופירושה ביקוש תמידי למגורים, לתשתיות, לעבודה ולכסף נוסף, כדרייב קבוע שמזין את הכלכלה מלמטה.2. הביטחון, בעולם דו-קוטבי וכאוטי שחייב להתמגן ולהיערך לבאות.3. הגז הטבעי וספיחיו (כולל מאגרים שמייצאים נפט וחומרי גלם חיוניים נוספים), על כל העוצמה שעצמאות אנרגטית מביאה איתה. למשל, העובדה שעליית מחירי האנרגיה בעולם הופכת בהדרגה לבשורה טובה עבורנו, כיוון שהפכנו מקונים למוכרים. או העובדה שהעיר הראשונה שתוחשך בעימות נרחב עם חיזבאללה היא בכלל קהיר, התלויה בגז הישראלי. או זה שתקיפת האסדות תהווה למעשה פגיעה ישירה באינטרסים בריטיים ואמריקאיים, בגלל מבנה השותפות העסקית. או האפשרות שהפרוזדור הימי והיבשתי לסין, גם כמחזיקת הנמל החדש בחיפה וכמי ש”קנתה” את איראן לעשרות שנים, יהווה אולי גורם מרסן מול האיראנים.4.הטכנולוגיה, שגם אם היא חווה האטה (שאותה אגב איל מייחס יותר מהכול לריבית האטרקטיבית אשר מרחיקה משקיעים מה-VC), וגם אם אנחנו קצת מאחור בנושא ה-AI, אין תאגיד ענק שלא מחזיק כאן מרכז פיתוח ונשען יותר ויותר על האקוסיסטם הישראלי. 5. הדנ”א החדשני והשוקק שמאפיין אותנו. המנטליות שזורמת לנו בעורקים. לצד כל זאת, צריך גם לזכור את הסכמי אברהם, את הקרע המחריף בין סונים לשיעים ואת התזזית הכללית במזרח התיכון, שיחד עם חמשת מנועי הצמיחה, יוצרים עולם שלם של הזדמנויות לבריתות אסטרטגיות רוויות אינטרסים משלל סוגים. ה"סיפור" הוא לא הסיפורהגישה שלו להשקעות היא זהירה, אפילו שמרנית. הוא למשל לא נוטל חוב, אלא נשען אך ורק על צמיחה גנרית, ומעולם לא שם את כספם של המשקיעים דרכו היכן שאין ודאות שהדאטה אמין (ע”ע סין). להשקעות הוא ניגש תוך ניהול סיכונים הדוק, ללא חשש אך עם תשומת לב יתרה לפרופורציה. והסיפור הגדול מבחינתו הוא לא ה”סיפור” (למשל, מניית זום בתחילת הקורונה) אלא המחיר באותה נקודת זמן. מתוך הגישה הזאת, נכון לעכשיו ובשים לב למחיר, הוא מזהה כסגמנטים מעניינים את תחום התשתיות (חברות בנייה, אגב פינוי-בינוי יותר מיזמות, צורך במגורים לאוכלוסייה הצומחת והשיקום שאחרי המלחמה), הבנקאות והקמעונאות. איל מזכיר שהצטברו כאן סכומי עתק בחסכונות הפנסיוניים שכעת מנהליהם חופשיים יותר להשקיע, ללא הקצאה לאג”ח מיועדות. לכאורה, רק מהסכום שהשתחרר ניתן לפתור את בעיית הבנייה. אבל בסוף, הכול עניין של ניהול והסרת חסמים ביורוקרטיים. מישהו צריך לקבל את ההחלטה, ובהקשר הזה, עם אין סוף ערעורים – חלקם מוצדקים וחלקם פחות – התהליכים מתעכבים לנצח, כמעין פגם קבוע בדמוקרטיה. אבל לא תהיה ברירה: ישראל חייבת לסגור את פערי התשתיות ביחס לאירופה, בדגש על תחבורה ציבורית, ונדרש אקלים מסוים של הנהגה כדי שזה יקרה. כך או כך, ביום שאחרי המלחמה וחוסר הוודאות שמאפיין אותה, איל מניח – וגם מאמין (ובאותה הזדמנות מזכיר שהשקעות זה לא רק אנליטיקה, צריך גם להאמין במשהו) – שהשוק הישראלי “יעוף”. אם ישתחרר מה שצריך להשתחרר כאן, אנחנו צפויים לעליית ערך דרמטית שקשה יהיה למצוא במקומות אחרים. בהשקעות חו”ל, אינפיניטי היא בחשיפה משמעותית לארה”ב, עם השקעות גם באירופה. למי שרוצה לפזר גם מעבר, איל ממליץ על סל מדדים, אולי MSCI שידגום את יפן וה-BRIX, אך ללא חשיפה רחבה לסין מהסיבות שצוינו קודם. גם אירופה, למרות חברות לגסי מצוינות, היא בעייתית בעיניו לטווח הארוך, עם אי שקט פנימי ותהליכים דמוגרפיים שצריך לשים אליהם לב. ניתחנו יחד את שוק האמריקאי, על השסעים, הגירעון והחוב הענק שמאפיין אותו כעת, ואת מלכודת החוב והייצור שהסינים טמנו בהצלחה רבה. ניתחנו את מגמות הדה-גלובליזציה והגלישה בחזרה לעולם מקוטב, על כלל המשמעותיות הכלכליות הנובעות מכך. ולבסוף, גם את הפוליטיקה בוושינגטון, כאשר תוך כדי השיחה שלנו התחוללה שם דרמת ענק עם גלי הדף בעולם כולו – ג’ו ביידן הודיע על פרישה מהמרוץ. את ההשפעות המיידיות על הבורסה נגלה רק למחרת, עם חידוש המסחר.

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודאיך נוצר פער של 80 אלף יחידות בשנה, והאם יש בכלל סיכוי לסגור אותו? ארז רוזנבוך, יו"ר קרן ה-REIT מגוריט, מביא את הנתונים הבלתי נתפסים על הנדל"ן למגורים בישראל.במוקד הוובינר שלנו הפעם עומד פרדוקס גדול: מצד אחד, במשך 40 הדקות הראשונות של השיחה, תיאר לנו עו”ד ארז רוזנבוך – יו”ר קרן מגוריט – את הקטסטרופה של שוק הנדל”ן המקומי, כאשר מחסור קיצוני בדירות מוביל לעלייה עקבית במחירים. עלייה שאפילו מגפה, מלחמה, רפורמה משטרית שנויה במחלוקת וזינוק בשיעורי הריבית לא הצליחו לצנן. מצד שני, קיימת יכולת לעמוד במחיר המאמיר הזה. איך זה יכול להיות? מאיפה הכסף? אז הנה הספוילר: הכסף כאן, הוא פשוט מוחזק אצל חלק קטן יחסית באוכלוסייה. החזקים מצליחים לעמוד בדירות של 8-7 מיליון שקל בשדה דב או 5-4 מיליון ברמה”ש ובהרצליה, כאשר המינוף של הכסף שלא חסר בבנקים ודאי מקל עליהם. לעומתם, החלשים יכולים רק לחלום על זה. והפער רק הולך ומחריף, בפרט מאז פרוץ המלחמה. לדעת האורח שלנו, זהו קו השבר החברתי הגדול ביותר שניתקל בו בשנים הקרובות. כל יתר השסעים יתגמדו בהשוואה אליו. מגוריט היא אחת מחמש קרנות ריט (REIT) הפועלות בישראל בתחום ההשקעות בנדל”ן מניב. ככזאת, בנדל”ן למגורים היא נהנית מפטור מלא ממס הכנסה ומשלמת רק חצי אחוז מס רכישה. יש לה גם פטור ממס שבח במכירת נכסים לאחר 20 שנה ויותר, והמשקיעים בה משלמים מס דיבידנד מופחת של 20%. למגוריט יש פוזיציה של 2,050 דירות שרכשה עד היום, עם פריסה באזורי ביקוש לשכירות בלבד. המודל שלה כולל על פי רוב השבחת ערך משמעותית. מהפרספקטיבה של עו”ד רוזנבוך, כאחד המשכירים הגדולים במשק – וגם אחד השחקנים הרוכשים הכי הרבה נדל”ן למגורים – אפשר ללמוד לא מעט על שוק הדיור המקומי. או כפי שהוא מגדיר אותו: קטסטרופה.זה מתחיל בפירמידה דמוגרפית קלאסית, כזו שמאפיינת בדרך כלל מדינות מתפתחות – ולחלוטין לא מוכרת בשאר מדינות ה-OECD: תוחלת חיים שעולה ועולה, שיעור ילודה גבוה, השקעה ירודה בתשתיות (בדגש על תחבורה ציבורית) ופריסה לא שוויונית של משאבים שדוחקת את הרוב לרצות לגור במרכז. בחגיגות המאה למדינה – וזה כבר בפתח – נצמח מ-10 מיליון נפש למעל 15 מיליון. זה אומר, בגדול, שמדי שנתיים מתווספת כאן עוד תל-אביב שלמה.רוזנבוך הציג לנו מספר נתונים מתוך מסמך המועצה הלאומית לכלכלה – תוכנית אסטרטגית לדיור לשנים 2040-2017. סביב 2040-2035, לפי המסמך, יאזלו עתודות הקרקע לבנייה במרכז הארץ. קצב גידול האוכלוסייה, נכתב שם, מחייב תוספת של כ-66 אלף דירות בשנה החל ב-2026. ואם נוסיף לזה את העלייה ארצה, שהיכתה את התחזיות מאז פרוץ המלחמה באוקראינה (לאחר כתיבת המסמך), מדובר כנראה באזור 80 אלף. בינתיים, שיווק הקרקעות לא מאיר פנים, וגם מאלה שכבר משווקות יש לא מעט לא-מתוכננות (מקב”ת) ובלתי בשלות. לא מן הנמנע שבאותה שנת 2026, יגיעו לשוק רק 35-30 אלף דירות. כלומר, מחסור של 30 אלף שיצטבר מדי שנה – נתון שהיה נכון להצטברות של 8 שנים גם יחד במסמך המועצה. ואם המצב לא היה קשה דיו, באה מלחמת “חרבות ברזל” וטרפה את הקלפים, עם השבתה של אתרי הבנייה ומחסור כבד בפועלים, ודאי במיומנים.ישראל הולכת ומתקרבת לנתון של 100 אלף איש שאין להם איפה לגור. היינו שם בשנות ה-50 ושוב בשנות ה-90, אלא שאז המדינה כולה נרתמה למשימה הלאומית הזו. כעת, זה בקושי עולה על סדר היום הציבורי. ולכל זה מצטרפת העלייה הדרמטית של הריבית, שהובילה לכך שמחוץ לאזורי הביקוש, לחלק משמעותי מהמכרזים כלל לא ניגשו. עלויות הפיתוח הפכו את הבנייה בהם לנושאת רווח שלילי.אתם יושבים? זה הסכום שתצטרכו להחזיר כל חודשעד כמה נעשה בלתי אפשרי לרכוש דירה למגורים בישראל? עבודה של פרופ’ דני בן שחר מאוניברסיטת ת”א בדקה רכישה של דירת 4 חדרים ממוצעת בשיעור מימון של 70%. המשמעות כיום היא החזר חודשי של 11 אלף (ב-2021 עוד דיברנו על 7,000 לחודש), והון עצמי של מינימום 1.6-1.5 מיליון (כך שההחזר החודשי לא יעלה על 30% מההכנסה הפנויה). וזה עוד הממוצע, שמתגשם למשל במחירי ראשל”צ ופ”ת. בי-ם ובר”ג כבר מדובר על 2 מיליון הון עצמי, ואילו בת”א על 3.5 מיליון.מי שלא עלה על הרכבת הזאת לפני 10 שנים, אומר לנו רוזנבוך, ספק אם יוכל (אלא אם ירכוש הון עצמי עצום או יעשה “מכה” מאופציות בהייטק). טבלת אקסל כמו זו שהכין האורח שלנו כשהתחתן, שבודקת מתי יהיה לו מספיק לרכישת דירה ראשונה למגורים, לא בטוח שניתנת כיום להכנה כתכנון ריאלי. וגם אם יוציאו היום מיליון דירות לשיווק קרקעות, אנחנו נראה אותן בשוק, בתרחיש אופטימי, רק ב-30′-31′. בהמשך למשל הרכבת, הוא ציטט בכיר באוצר שלפיו: “שוק הנדל”ן הישראלי של 25′-27′ הוא רכבת שמתנגשת בקיר; אנחנו לא יודעים לעצור אותה, רק מנסים לצמצם את מספר הנפגעים”.את המשבר הזה, את הפער בין הצורך לבין ההיצע, כבר אי אפשר לפתור בקצב הנוכחי. את שוק השכירות, לעומת זאת, ניתן עדיין להציל, למשל דרך שכירות מוסדית מפוקחת. אבל גם השוק הזה נתון במשבר קשה, כולל אנומליות שתוארו בוובינר שלנו. אבל משבר, כידוע, הוא גם הזדמנות – ובהשקעות, על אחת כמה וכמה. לפי נתוני הלמ”ס, אם ניקח כל פרק זמן של 20 שנה מאז 1983, נראה עליית מחירים שנתית ריאלית של 4.5-3%. בתוספת תשואת השכירות (סביב 3.5-2.5% בשנה) ועליית המדד, מתקבלת תשואה בשיעור עליית הערך הפרמננטית של הנדל”ן המסחרי (שוק שקשה בו יותר לאמוד עליית ערך, שחווה כעת משבר, ושממילא לא נהנה מההטבות של קרן ריט בהשקעות למגורים). התשואה הזו קוסמת למשקיעים רבים, שעוד מוסיפים עליה את היכולת למנף נכס איתן (שכמעט לא קיימת בשוק ההון).