אינווסטור 360 לייב

מתי להיכנס, מתי אסור לצאת, ומה אתה עושה כשאתה קם בבוקר? דניאל אלון, מנהל פעילות קרנות הגידור של IBI, מציג את אסטרטגיית הלונג/שורט המנצחתקרן גידור, כשמה כן היא: מכשיר השקעה שנועד לספק למשקיעים תשואה עם קורלציה נמוכה לשוק ההון. האסטרטגיה המרכזית והמוכרת היא לונג/שורט – לקנות את מה שהכי מעניין ולמכור בחסר את מה שהכי פחות, וכך לייצר תשואה עודפת ובסיכון נמוך יותר, שכן חלק מהסיכון של שוק ההון מנוטרל בעזרת תיק השורט. מן הסתם, זה “קצת” יותר מורכב מזה, וכיום מדברים על סביב 500 תתי אסטרטגיות בתחום שמחייב מיומנות גבוהה, סבלנות, עקביות והיכרות מעולה עם השווקים והחברות. תחום שהנתח שלו בפורטפוליו המשקיעים הולך וגדל, בעיקר בשל האפשרות לחשיפת לונג מתוחכמת. קרנות הגידור לא מנסות להכות את מדדי המניות המובילים – הבנצ’מרק שלהן הוא אג”ח, מזומן וכיו”ב. רבות מהן מבטיחות תשואה סופית – זה עמד על סביב 10-5% בעולם ריביות האפס, ללא קשר למגמה הכללית בשוק. איך עושים את זה? דניאל אלון מנהל כיום את פעילות קרנות הגידור של איי.בי.איי בית השקעות. בפועל, הוא מנהל שלוש קרנות פעילות. ביקשנו להבין ממנו איך נראה יום עבודה סטנדרטי, ומה בעצם קורה שם בשוטף. אז מתברר שיש “זנב” ויש “כלב”: 30-20% מהתיק ישתנו בתדירות גבוהה יחסית, וגם כאן מדובר לרוב בטווחים של חודש-חודשיים, לא על בסיס יומי; החלק העיקרי הוא פוזיציות עוגן, ובהן, צריך סיבה טובה כדי לזוז. מהן תיגזר גם תשואת הטווח הארוך. רכישת מניות בישראל היא מבחינתו כמעט פרייבט אקוויטי, נכס מניב עם אופציה, במובן שלא כל כך מהר יוצאים משם. “אוספים סחורה בכפיות כשאפשר, וכשיש הזדמנות לצאת כי הנייר עלה, עושים מחשבות”. אבל גם אם הנייר לא עולה, זה בסדר, כל עוד יש שם הנהלה שיודעת מה היא עושה, שיש רציונל מאחורי חלוקת ההון שלה, שהיא לא “מנומנמת” וניכר שהיא באה “לתת עבודה” ולהגדיל את תשואת בעלי המניות. ואם אין סחירות, לפחות שיהיה דיבידנד (נכס מניב, כאמור), ופחות משנה באיזה גובה – גם להחזיק מזומן זה חשוב, ובלבד שהחברה משתמשת בו נכון כדי לגדול. ולא לטווח הרחוק מדי או “על הנייר” – עולם קרנות הגידור פחות מאמין בחברות צמיחה או חלום. נקודה חשובה נוספת היא שבארץ, בגלל הסחירות הנמוכה וחוסר הנזילות, צפי לכניסה למדד או ליציאה ממנו יכול לתת בוסט של עשרות אחוזים לכל צד – כדאי להפנות לשם זרקור. בנק בישראל הוא דוגמה טובה למכונה שיודעת לייצר תשואה דו-ספרתית במקביל להגדלת צמיחה או חלוקת דיבידנד. הבנק אף מצטיין בהקצאת הון, הוא נסחר מתחת להון, והמניות שלו נזילות ומהוות חלק מהמדד. עד כדי כך, שאלון מקצין ואומר שעל כל הצעה אחרת שתופנה אליו, הוא ישאל: במה זה עדיף לי על פני השקעה בבנק? כמובן, בנק לא מספיק לפיזור הנדרש, ואלון הציג דוגמה לחברה מעניינת מתחום הנדל”ן (ונזכיר שאין לראות בדברים המלצה מכל סוג, זה רק לצורך הלימוד): קבוצת לוזון, על ההון והחוב הנוכחיים שלה, על דפוסי הניהול ועל הקצאת ההון למקומות הנכונים (פלטפורמת נדל”ן בפולין, שימור נכסים בארץ גם כשהייתה כפסע מהסדר חוב, גיוסים מרשימים ועוד). חלוקת דיבידנד דווקא אין, אבל גם לא אצל וורן באפט… בחו”ל, ובפרט במניות המובילות במדד, זה עובד קצת אחרת. כאן, אין לנו יתרון על אחרים. יש חברות שברור שצריך להיות בהן (פייסבוק לפני כמה שנים, אנבידיה כיום), וכל עוד מנועי הצמיחה רלוונטיים, כל עוד ה”רעיון המסדר”, כמו שאומרים בצה”ל, תקף – אין סיבה לצאת. ככלל, האינסטינקט האנושי למכור את מה שעלה ולהשקיע במה שירד, לא תמיד משחק לטובתנו. תיק שמורכב מאוסף של חברות חבוטות, כאלו שהשוק מזהה בהן בעיה ורואה בהן לוזריות, יכול אומנם לכלול גם את האחת שתפתיע בסיבוב, אבל לא בטוח שזאת אסטרטגיה בטוחה ומוצלחת. שאלה של טריגראז מה אתה עושה כשאתה קם בבוקר? כיוון שלעקוב על בסיס יומיומי אחר אלפי חברות יהיה בלתי אפשרי, אלון עוקב אחר התפתחויות מעניינות ומעמיק היכן שנדרש. הוא נתן לנו דוגמאות להתרחשויות, חלקן אמיתיות וחלקן היפותטיות, שמצריכות פולו-אפ: ארגו נכסים, חברה ישראלית העוסקת ברכישה, השבחה והשכרה של נדל”ן למגורים בגרמניה, נסחרת קרוב למחיר השפל שלה – אבל זה קשור יותר לבורסה בתל-אביב, כי המתחרות שלה בענף דווקא בעלייה מסחררת. על אירוע כזה כדאי אולי “להתלבש”, וזה מחייב העמקה, התייעצות, ייתכן שגיחה לפגישות בשטח. כלומר, שינוי שקשור באקלים הישראלי, בזמן שהסיפור הגרמני לא השתנה, הוא לא סיבה טובה לנטוש את המניה. מנגד, כניסה לתחום חדש – נניח, סוויץ’ למלונאות שלא היה על הפרק כשעשינו את העבודה שלנו ונכנסנו להשקעה בחברה, זה משהו שעליו כן נשקול למכור, גם אם השוק מגיב בהתלהבות והמניה עולה. עוד דוגמה היא מניית טאואר, שיצאה לגמרי מהפוקוס של רוב המשקיעים לאחר נפילת עסקת אינטל ואיבדה 30% תוך שבוע. גם זה משהו שכדאי ללמוד.לאורך השיחה ניתחנו חברות ואפיזודות וחיפשנו טריגרים להיכנס/לצאת, ולעומתם כאלו שלא אמורים לשנות את התמונה מבחינת “המשקיע הסבלן”. או אולי כן, אם ב”זנב” עסקינן. אבל גם בלי סיבה למכירה, אם מניחים שחברה לא תעלה ביותר מ-X% בתקופה הקרובה, יש דרכים טובות יותר וכלים מתוחכמים ואפקטיביים יותר להחזיק בה, מאשר ממש להחזיק במניות. ניתן לבנות פוזיציה שתשקף בדיוק את מה שאנחנו מעריכים שיקרה – וגם זה חלק חשוב ממה שמעסיק את קרן הגידור. ניצלנו את השיחה כדי לשמוע מאלון כיצד הוא מנתח את השוק, הן במאקרו והן בהקשרי הטלטלה המקומית שלנו. הוא סבור שהקלפים כבר סודרו על השולחן: העלאות הריבית מסתיימות (אולי עוד אחת ודי), מי שרצה למכור/לצאת/להעביר כספים לחו”ל כבר עשה זאת, ומי שלא, הטריגר שלו יהיה רק “דם ברחובות”. כלומר, הוא לא צופה עוד תנועה גדולה של כספים החוצה בקרוב. מי שנותר במגרש אלו בעיקר קרנות הפנסיה וקרנות הנאמנות (הריטייל הממונף נחתך ב-2022; קרנות הגידור מוטות הצמיחה נקלעו לתשואות שליליות ורבים משכו מהן את הכסף). לחץ המכירות הגדול כבר מאחורינו, וכעת זו

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודמוזמנים להאזין לסקירה החודשית המלאה בוידאווובינר הסקירה החודשית המסורתית עם עמי ארביב. על מה נדבר? על התנהלותה הבעייתית של סין, והאם היא עלולה לגרור את העולם למיתון ואולי אף גרוע מזה? על אירופה הבעייתית במובני צמיחה ואינפלציה, האם היא בדרך לסטגפלציה? על נגיד ארה"ב המתלבט בין העלאת ריבית נוספת שעלולה לדרדר למיתון שוק שכבר מראה סימני חולשה, לבין הקפאה וסיכון להתפרצות אינפלציונית נוספת. על נגיד בנק ישראל המתחבט בדילמה דומה, עם כלכלה חזקה יחסית, שמראה גם סימני חולשה קלים, עם חשש למשבר חוקתי שמעיב על הבורסה בישראל, ועם שקל שנחלש מול הדולר ומעלה סיכון אינפלציוני. כמובן שנדבר על תמחורי השווקים כיום, בישראל ובעולם מה מצב מדדי המניות? וכמה אטרקטיבי האג"ח שתפס מומנטום חזק השנה

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודתעשיית השבבים זו אולי התעשייה שמעוררת הכי הרבה עניין בשנים האחרונות בקרב משקיעים. קשה היה להתעלם מכותרות שעוררה אנבידיה לאחרונה, אבל כבר כמה שנים שתעשיית השבבים נמצאת בכותרות הראשיות. החל מהמחסור הגדול בעקבות הקורונה שהקפיץ מחירים ויצר עיכובים משמעותיים בתעשיות שונות כמו הרכב וכד׳, דרך התחרות בין אנבידיה ל- AMD,המאמץ של אינטל לחזור לקידמת הבמה, האיום מצד ענקיות הטק לקחת את הייצור בעצמן, ומעל הכל המתח בין ארה״ב לסין והפיצול המסתמן לשתי תעשיות נפרדות. כל הסיפורים הללו נמצאים רוב הזמן בכותרות והמשקיעים בהחלט ערים ומודעים לכך. אך יש עניין נוסף שפחות מדובר, והוא עשוי לחולל מהפיכה של ממש בשרשרת הערך של התעשייה. בשנים האחרונות הולכת ומתקבעת התובנה שחוק מור נשבר. היכולת להמשיך ולהקטין את גודל השבב, וגם לעשות את זה בעלות מופחתת מתבררת כנראה כבלתי אפשרית, ולכן התעשייה מחפשת פתרונות אחרים לשיפור ביצועים. על אחד מהם נדבר הערב בפרק שיוקדש לתעשיית השבבים, איך היא בנוייה ומחולקת היום, מי הן החוליות השונות בשרשרת הערך ועוד. כמובן שנסקור את כל האתגרים הגדולים שציינו בהתחלה (קרב הגדולות, סין ארה״ב וכו') את כל זה נעשה עם האורח שלנו, עובד שפירא מנכ״ל חברת PCB הישראלית שנמצאת בעיצומה של turning point באחד מהצמתים החשובים בתעשייה היום מחכים לכם הערב בשמונה

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודשנה לא קלה עוברת על השקל, שבניגוד למגמה בעולם נחלש משמעותית מול הדולר. בנוסף, הקורלציה אשר הורגלנו אליה בשנים האחרונות, אשר הובילה לעליה של השקל ככל והשוק האמריקאי יורד, והפוך, נראה שנשברה השנה. רבים תולים את המצב הפוליטי בחולשת השקל, אחרים יטענו שיש כאן תנאים אובייקטיבים אחרים, ויש גם מי שטוען שלא קרה כלום… אותנו כרגיל מעניין להבין לעומק את הסוגייה ולכן הזמנו הערב לאולפן את אחד ממנהלי הסיכונים הידועים והמוערכים בשוק: יוסי פריימן, מנכ״ל פריקו ניהול סיכונים ובעלים וחבר הנהלה בחברת דירוג האשראי מידרוג. בנוסף יוסי פריימן מייעץ כדרך קבע לחברות הגדולות במשק והוא עוסק רבות, בין השאר, גם בשאלת גידור המטבע. אז בשיחה שלנו הערב נתמקד בשלושת הכוחות העיקריים המשפיעים על כיוון השקל, נבין מהם, איך הם פועלים ולמה ההשפעה שלהם רבה. נדבר על מה השתנה בהם השנה שהם עזרו לקחת את השקל לכיוון ההפוך ממה שהורגלנו אליו בשנים האחרונות, מהם התרחישים השונים שעשויים לקרות, ומה יהיו ההשלכות של כל תסריט. מעבר לעניין הרב בשאלה על כיוון השקל, כמובן שמדובר גם בנושא קריטי שישפיע מאוד על חיינו בעיקר בתחום האינפלציה ויוקר המחייה, ובכלל על החוסן הכלכלי של המשק הישראלי ומעמדו בעולם. כמובן שנתייחס לעוד סוגיות קשורות כמו הריביות ומצב המשק הכללי הולכת להיות שיחה מרתקת.

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודהשבוע ניקח אתנחתא קלה מענייני שוק המניות ונפליג לסקירת שוק הנדל"ן המסחרי בארה"ב. כמו כל שוק במדינת ענק, גם השוק הזה מתאפיין במגוון רחב של סגמנטים ותתי שווקים, והמשימה שלנו הערב היא לפלח את הסקטורים השונים ולהכיר לכם דווקא סקטור פחות מוכר אך משגשג גם בתקופה הנוכחית. לטובת הנושא אנו מארחים היום את רון שטרן - מנכ"ל חברת מדיפאואר שנסחרת בבורסה המקומית ומשקיעה בנדל"ן מסחרי בארה"ב (ונמצאת בבעלותו של יאיר גולדפינגר) יחד איתו נערוך סקירה על הנדל"ן בארה"ב, נלמד על הסקטורים השונים ונגלה ממקור ראשון מה המצב האמיתי בשוק הנדל"ן המסחרי בארה"ב ומהן המגמות לעתיד.

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודלסקירה החודשית המלאה בוידאואנחנו בדרך למיתון או ל"נחיתה רכה"? תלוי את מי שואלים. איך השפיעה הורדת דירוג האשראי על הכלכלה האמריקאית? ועד כמה טרנד ה-בינה המלאכותית הוא יוצא דופן ביחס לקודמיו?השווקים נמצאים ללא ספק בהתאוששות. מתחילת השנה אנחנו רואים תשואות יפות, ואפילו המדד בת”א כבר בפלוס למרות הירידות החדות. יש תחושה שהשווקים הולכים נגד כוח המשיכה – המדדים עולים כאילו בניגוד לכלכלה, שנעשית דווקא מרוסנת יותר. אשר לשאלת טריליון הדולר, האם אנחנו הולכים ל”נחיתה רכה” או למיתון – תלוי את מי שואלים. סוכנות דירוג האשראי פיטצ׳ הורידה את הכלכלה האמריקאית מדירוג מושלם של טריפל איי.איי ל איי-פלוס (אס&פי עשתה זאת כבר לפני 12 שנה). מעבר לאקט הסמלי, ולזעם שהוא עורר בקרב אדריכלי הכלכלה האמריקאית, זו לא פגיעה ממשית: מבחינת חברות הביטוח, הקטגוריה בה נמצאת ארה”ב נותרה זהה, וממילא 60% מהעסקאות בעולם נעשות בדולר אמריקאי, מה שאומר שממשלות יכולות לקנות בהן רק אג”ח ממשלת ארה”ב. אבל מעניין לקרוא את הנימוקים של Fitch: צוינו ההעלאה המתמשכת של תקרת החוב ו”ההידרדרות בסטנדרטים של הממשל” (החוב כבר חצה את 30 טריליון הדולר, כשמאז העלאת התקרה גויס חוב של עוד טריליון, והחזר החוב לבדו גוזל כ-17% מהתקציב). כמו כן, צוינה סבירות גבוהה למיתון. הפד ומשרד האוצר האמריקאי חולקים על הניתוח וסבורים שאנחנו ערב נחיתה רכה. גם עקום התשואות כבר לא מצביע על הורדות ריבית באופק, כי השוק כבר לא “מתמחר” מיתון. אבל שימו לב: היסטורית, כשקצב וחומרת האינפלציה, העלאות הריבית וחנק הכלכלה היו קיצוניים, התוצאה הייתה נחיתה קשה. לכן, עמי ארביב שלנו מציע לא להיות אול אין ולקחת גם את האופטימיות בפרופורציה – זה בדרך כלל מה שהם אומרים לפני משברים גדולים בינתיים האינפלציה בארה”ב בירידה יפה, וגם אינפלציית הליבה הפתיעה וירדה ל-4.1% (מה שהזניק מיד את השוק). בשוק העבודה הנתונים סותרים: הוא עדיין הדוק, ואפילו עם עלייה גבוהה מהצפוי בשכר הממוצע לשעה, אבל חלה ירידה ביצירת משרות חדשות כבר חודשיים ברצף. אגב, מייצר המשרות הגדול ביותר הוא הממשל – וגם זה, כשזה בא עם גירעון כבד, הקפיץ את פיץ’. עוד דבר שרואים הוא ירידה הדרגתית וקבועה במספר שעות העבודה בשבוע, וזה לא נובע מהתייעלות – זה עשוי להצביע על הפחתת שעות במקום פיטורים, קרי: נורה אדומה אפשרית נוספת. על פי מדד מנהלי הרכש, התעשייה עדיין בהתכווצות – זה עשוי להשתנות נוכח המאמצים להחזיר את הייצור הביתה. בשירותים רואים האטה בהתרחבות. אשר למצב החברות, 78% (לעומת 44% ערב משבר 2008) מהנסחרות במדד S&P 500 מחזירות אשראי בריבית קבועה עוד מהתקופה שהייתה אפסית, ולכן יש להן אוויר לנשימה. בשוק הפרטי, שניזון לרוב מריבית משתנה וקצרת טווח, המצב מסוכן יותר. כך או כך, כמעט מתחת לרדאר, יש היחלשות של הכלכלה עם השפעה על החברות.טירוף ה-AIסקטור הטכנולוגיה הוא כעת הקטר בשווקים – זה גורף וזה חזק במיוחד בארה”ב, מה שמייקר עוד ועוד את ה-אס&פי 500. הבאזז הנוכחי הוא כמובן הבינה המלאכותית, ואם משווים אותו לקודמיו, יש כאן סיפור אחר מבחינת הקצב וההיקפים. ביטוי נוסף לטירוף הוא משך הזמן שלקח לאפליקציה חדשה כדי להגיע למעל מאה מיליון משתמשים חודשיים – 6.5 שנים לשירות התרגום של גוגל, לעומת חודשיים בלבד ל-לצ׳אט ג׳יפיטי:שוקי המזרחהודו – חוזרת אצלנו כבר כמה סקירות ברצף עם נתונים טובים של צמיחה. לצד בעיות ממשל ותפקוד, ניכר שיפור ברוב המגזרים, ובשונה מסין המתכווצת, הדמוגרפיה בהודו חיובית. הבורסה ירדה מעט עכשיו, ואולי זו הזדמנות להיכנס להשקעה מעניינת לטווח הארוך (לא all-in, כמובן). סין – הרבעון השלישי נפתח לא טוב, ותמונת המצב המשתקפת כעת מצד מנהלי החברות היא אופטימית פחות. גם מדד המניות לא מככב. יש תקווה שלקראת סוף השנה נראה שיפור. יפן – אינפלציית הליבה התייצבה סביב 3% ומאז היא דביקה. הריבית עודנה שלילית, אבל הנגיד החדש עשה “טריק”: הוא העלה את היכולת להעלות את תשואות האג”ח הממשלתי עד אחוז (במקום 0.5%), כסוג של דרך להעלות ריבית מבלי להעלות אותה ממש. זה הלחיץ את השווקים, כי כשהאג”ח הממשלתי יהפוך לאטרקטיבי, הון רב של יפנים שמושקע כרגע באג”ח ממשלתי ארה”ב (224 טריליון יין – 1.6 טריליון דולר) יוכל לנהור לאלטרנטיבה. זה עלול לחזק את היין ולפגוע ביצואנים ומכאן בשוק המניות ובכלכלה. ואכן, מדד ניקיי נמצא בירידה כבר תקופה. אירופה האינפלציה בירידה, אבל אינפלציית הליבה דביקה ולא זזה. הריבית עלתה ל-4.25% – מהלך משמעותי מאוד שחונק את הכלכלה החזקה פחות מזו האמריקאית, ואולי זה לא יספיק כי שיעור האינפלציה עדיין גבוה יותר. מדד מנהלי הרכש מתכווץ עוד ועוד בתעשייה, ואפילו בשירותים, בשיא עונת התיירות, ההתרחבות מאטה. עוד ראיה להתכווצות היא הירידה בביקוש להלוואות בקרב חברות וכן פיטורי עובדים, בעיקר בגרמניה (פחות בצרפת). ישראל האינפלציה ירדה מעט (4.2%), זו הליבתית ירדה אך עדיין גבוהה (4.5%). הריבית (4.75%) כבר ריאלית חיובית (גבוהה מהאינפלציה), ובמצב כזה לא נוטים להעלות עוד כדי שלא לחנוק את המשק. על פי עקום התשואות, אין צפי להורדות בזמן הקרוב. שיעור האבטלה נמוך (3.6%) ועדיין מיוצרות משרות חדשות, אם כי בקצב שהולך ומאט. בנק ישראל הרים דגל כתום-אדום לבנקים על האשראי הגבוה לבינוי ולפעילות נדל”ן, וזה נכון גם באשראי החוץ בנקאי. נדל”ן בארץ נחשב בטוח, יש ביקוש עצום לדירות בגלל הגיאוגרפיה והדמוגרפיה, אבל מתחילים לפקוח עין – ייתכנו פשיטות רגל בגלל הקרקעות היקרות ואתגר הריבית. אזהרה נוספת של בנק ישראל נוגעת לגיוסים להייטקמנגד, לאורך השנים, הכלכלה הישראלית מצליחה לשרוד, להתאושש ולהתפתח, הדמוגרפיה לטובתנו, ועמי אופטימי. סיכום האינפלציה בעולם במגמת ירידה; אינפלציית הליבה דביקה ולא תעזוב אותנו כל כך מהר.הבנקים המרכזיים עדיין “

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודהערב אנחנו מארחים את ויקטור בהר- הכלכלן הראשי של בנק הפועלים לשיחה ודיון במגוון נושאים שכולם קשורים לשאלה המרכזית: כלכלת ישראל לאן?כחלק מהשיחה שלנו נעשה זום אין לנושא הריבית, נבין איך השפעת הריבית משתשרשת לעומק תחומי החיים ומהם מעגלי ההשפעה שלה. נדבר על הפער בין ריבית בנק ישראל לריבית הפד האמריקאי וכיצה היא משפיעה על שוק האג״ח הישראלי, על האינפליה ועל יוקר המחייה בישראל.נדבר על הורדת ריבית, האם באמת צפויה הורדה, מתי זה אמור לקרות ובאיזה קצב, מה ניסיון העבר מלמד אותנו?נזכיר כמובן גם את נושא חברות הדירוג שתפס כותרות בשבוע שעבר וננסה להבין מה בדיוק קורה מאחורי הכותרות וכיצד זה משפיע.וכמובן , ככל שיותיר לנו הזמן נדבר גם על נדל״ן, שוק העבודה, האבטלה, וכל מה שקשור לכלכלה הריאלית בישראל.

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודhttps://investor360.co.il/landing/what-next/?utm_source=podcast&utm_content=investor-liveהערב אנחנו נאחר את יעקוב אטרקצ׳י מייסד ומנכ״ל חברת אאורה - חברת ההתחדשות העירונית הגדולה בישראל, ויחד איתו נדון , איך לא, בשוק הנדל״ן למגורים בישראל.אטרקצי ידוע כאחד שאין לו בעיה לומר את דעתו ולדבר בצורה ישירה ונגישה, ואנחנו ננצל את התכונה הזו שלו כדי לקבל אינדיקציות מהשטח על מצב השוק כרגע, האם הוא נאמן לדיווחים שמתקבלים ממקורות שונים או שהמציאות שונה מהכותרות בעיתונים?לאן לדעתו הולך השוק והאם ישראל אכן נמצאת במשבר דיור ואיך זה יראה בעוד עשור או שניים ויותר. ומה לדעתו המדינה צריכה לעשות עוד היום כדי להבטיח שמהשבר לא יעמיק בדורות הבאים.נעמוד על ההבדלים בין חברות יזמיות לחברות התחדשות עירונית, ומשע למה לדעתו החברה בבעלותו זוכה בכל כך הרבה פרוייקטים ומהם האזורים המועדפים עליהם להשקעה.כל זה כאמור הערב במשונה - נדל״ן למגורים בישראל תמיד נושא מענין שמעורר הרבה שאלות, ועם אורח ססגוני ומסקרן כמו אטרקצ׳י אנו בטוחים שהולך להיות פרק מעניין

לינק לסקרhttps://ifqcml7klqa.typeform.com/to/IpdZK5FHבזכות הליווי וההאזנה שלכם הפכנו לרשת הפודקאסטים הגדולה בישראל בתחום הפיננסים וההשקעות ועל כך אנחנו רוצים להגיד לכם תודה.אנחנו משקיעים הרבה משאבים ומחשבה בניסיון להתקדם ולשפר את התכנים כך שתהנו מהם כמה שאפשר ובימים אלו שוקלים על סדרות פודקאסטים חדשות.לכן היינו רוצים שתיקחו חלק בתהליך ותספרו לנו מה אתם חושבים וחושבות על הפודקאסטים שלנו כדי לעזור לנו להמשיך להשתפר.בלינק מחכה לכם סקר קצר של 5 דקות, נודה לכם אם תמלאו אותנו, כדי לעזור לנו לספק לכם את מה שאתם אוהבים ורוצים

לינק למבצע המסלקות מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודהערב נקדיש את הווביאנר שלנו לאחת העסקאות הגדולות של חוסך בימי חייו - וגם אחת הקריטיות שבהן- הפנסיה שלו.הערב אנחנו מארחים את איציק בן ארויה- אחד המומחים הכי גדולים לנושא הפנסיוני במדינת ישראל, ויחד איתו נתקוף מגוון נושאים, שאלות, ודלימות שיש לחוסכים רבים.הווביאנר יהיה מקצועי תוך הדגמותש ל מקרים אמיתיים וסימולציות שונות, המטרה שלנו היא לספק לכם את הערך הדרוש כדי לענות על שאלות כמו:מהם המקרים הנפוצים שדורשים תכנון פייננסי לפרישה מבעוד מועד,איך בעלי שכר גבוה יכולים לתכנן את פרישה שלהם כדי למקסם קצבאות ולהפחית כמה שניתן את המסמהן ההחלטות והפעולות שכדאי לקבל כבר בגיל 40 ולא לחכות למועד הפרישה?התקנה החדשה בדבר ביטוח מנהלים ומה צריך לעשות מי שנמצא בביטוח מנהלים אחרי 2004

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודhttps://investor360.co.il/landing/what-next/?utm_source=podcast&utm_content=investor-liveגיא מני, מנהל השקעות ראשי במיטב, וניר טואף, מנהל תחום הנדל"ן של בית ההשקעות, מנתחים את השוק ומציגים את הנחות היסוד שמובילות לאלוקציית ההשקעות הנוכחיתנתחיל בתמונת המאקרו: האינפלציה עדיין כאן, במיוחד בשירותים. הריבית תועלה עוד פעם אחת לפחות בארה”ב ובישראל, באירופה אף יותר מכך. אנחנו מתקרבים אומנם לסוף סייקל ההעלאות, אבל לאחר מכן רמת הריבית תישאר גבוהה לפחות עד אמצע 2024, עד שהנגידים ייווכחו כי המחירים אכן יורדים ולא רק באופן זמני או רק בסחורות. שוק העבודה עודו הדוק עם לחצי שכר, וחסכונות הקורונה נותנים עדיין את אותותיהם. לכן כרגע, לא צפוי מיתון קשה בארה”ב, אלא בתרחישים מפתיעים כגון קריסת בנקים נוספים, שייאלצו את הבנק המרכזי לנקוט פעולות דרסטיות. אלו הן הנחות העבודה של מיטב, מהגופים המוסדיים הגדולים בארץ (229 מיליארד שקל בתיקים המנוהלים ומעל מאה מיליארד בגמל). יש להן השפעות מרחיקות לכת על מדיניות ההשקעות. ללווים זו כמובן סביבה לא פשוטה – חברות ממונפות עלולות להיקלע לקשיים וחייבות להתייעל. מנגד, למלווים נוצרה סביבת ריבית מעולה שכמותה לא ראינו במשך יותר מעשר שנים. משום כך הגדילו במיטב משמעותית את החשיפה לאג”ח, ממשלתי וקונצרני, לשיעור של 42-40% מהתיק (70% מזה בישראל), כשרק לפני שנה היו באלוקציה מינורית באפיק. בתחום החוב, אין עדיין אינסנטיב ללכת לדירוגים הנמוכים, כי המרווחים עוד לא נפתחו בצורה משמעותית – מה שכן יקרה אם יתרחש מיתון. בעולם הנדל”ן, 85-80% מההשקעות של מיטב הן בחו”ל, כמחצית בארה”ב. בארץ, לפי שעה, אין יתרון בהשקעות לא סחירות ביחס לסחירות – לא בתמחור, לא בפיזור, ודאי לא במס הרכישה שלא חל בחברות הציבוריות. בחו”ל, לעומת זאת, יש פערים משמעותיים יחסית בין חשיפה דרך ריטים לבין חשיפה אלטרנטיבית בעסקאות ישירות. בתוך הנדל”ן, שוק המגורים נתפס כחזק כעת, כשבישראל יש השפעות של פרמטרים ייחודיים כמו גידול באוכלוסייה ומיעוט קרקע בשטחי ביקוש. מיטב משקיעה בנדל”ן בארץ בעיקר דרך קרנות העוסקות בהשבחה, כולל במרכיב הקרקע – שינוי ייעוד, תב”ע חדשה, הגדלת זכויות וכדומה, ואפילו בלי להישאר לייזום (רוב הכסף הוא טרם הבנייה).המומחים ממיטב מציעים לא להתרגש יתר על המידה מקיפאון העסקאות הנוכחי שכבר נראה בעבר, למשל סביב מע”מ אפס ותקופה קצרה בקורונה. הוא יכול להביא לירידת מחירים בשוליים, בשיעורים של 10-5%. אבל לרוכשים, ובפרט בדירה ראשונה, אין טעם רב להמתין: ב-Fundamentals, עם הגידול הדמוגרפי (לידה ועלייה), עצירת פרויקטי הייזום כעת והביקושים המצטברים, סביר שתוך שנה-שנתיים נראה התפרצות מחודשת במחירים. זו גם הערכת הקבלנים, שבינתיים ממתינים.לא חזרו למשרדיםמבחינת נדל”ן בחו”ל, שם רוב הפורטפוליו של מיטב, יש כעת בעיה אמיתית במשרדים. למעט במקרה של שוכר קבוע בדמות חברה גדולה ויציבה, אין כעת תשואה גבוהה בהשקעה בבנייני משרדים, שנותרו בתפוסה חלקית למדי מאז הקורונה (בשונה מהחזרה המסיבית אליהם בארץ). זו כבר דרמה שמשפיעה רבות על השווי. איפה בכל זאת הכסף הגדול בסגמנט? בבנייני משרדים בקלאס AAA – כ-3% מהשוק שהמשבר לא חל עליהם. מי שיזדרז, ירוויח, כי בקרוב כולם ייאלצו לעבור לסטנדרט הזה. מדובר במגדלים עתירי פסיליטיז במרכזי הערים, לרוב עם דגש על היבטי ESG (בנייה ירוקה, יעילות אנרגטית וצמצום פליטות פחמן), לא פעם מטעמי רגולציה. ככלל, כשם שעולם החוב צמח, גם בנדל”ן יש פתאום ריביות במשכנתה ראשונה שלא ראינו דוגמתן שנים רבות. וכשחוב נדל”ן עם מינוף יכול לתת תשואה דו-ספרתית או חד-ספרתית גבוהה (פלוס קובננטים נוחים ובטוחים, LTV של סביב 50%), המשקיע שואל את עצמו: למה לקחת סיכון באקוויטי? על הרקע הזה ביצעו במיטב הסתה משמעותית מאקוויטי לחוב. במגזרי התעשייה, המומחים ממיטב מבחינים בין מפעלי ייצור, שם הדיירים “דביקים” יותר כי קשה להעתיק מפעל ומכונות (וכן יש כעת הטבות משמעותיות מהממשל שמבקש לפתח ייצור מקומי), לבין לוגיסטיקה שעשויה להיות ארעית יותר (למעט במחסנים רובוטיים ומתוחכמים). דיברנו בהרחבה על השקעה בתעודות סל, במדדים, ועל הצורך בגידור מט”ח, שעולה כיום 1.5-1.3% (משקיע מוסדי במניה ישירה בחו”ל צריך לנצח לא רק את ה-S&P 500, אלא להביא בחשבון גם את עלויות הגידור וכמובן המס). האורחים תיארנו באוזנינו את סוד התשואה העודפת במרכיבי התיק השונים, בדגש על סגירת עסקאות מהירה. לשאלה על התכווצות מסוימת בתיק האלטרנטיבי, הם הבהירו כי בהחלט יש רצון להישאר ב-25-20% נכסים לא סחירים, כל עוד החלק הזה נותן תשואה טובה לתיק לשנים הבאות. עסקת נמל חיפה של מיטב לצד בנק גדול, כדוגמה שפורסמה בתקשורת, הייתה במיליארדים בפריים + 2.5% בשעבוד ראשון על כל נכסי הנמל, ב-LTV 25%. אלו בדיוק ההזדמנויות שבית ההשקעות מחפש בהסתכלות קדימה, בתקווה למצוא את התשואה הטובה, לצעוד איתה קדימה ולנצל הזדמנויות שייפתחו בהמשך.

לסקירה המלאה בוידאומוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודהתמונה הכלכלית בעולם ממשיכה להציג נתונים סותרים לכאורה. מצד אחד, סימנים חיוביים של צמיחה והתאוששות (לא לכולם), ומנגד ירידה באינפלציה במרבית מדינות המערב (גם לא לכולם). אז למה אנחנו רואים שבנקים מרכזיים רבים ממשיכים במסלול ההידוק המוניטרי שלהם? רק בשבוע שעבר, שוויץ, נורבגיה ובריטניה העלו את הריבית שוב, טורקיה עשתה שינוי חד במדיניות והעלתה ריבית בחדות ל-15% אחרי עשר הורדות ריבית ברציפות. אירופה מתכננת העלאה נוספת החודש, ויו"ר הפד האמריקאי מדבר על עוד שתי העלאות ריבית נוספות השנה. מנגד, סין ממשיכה לנוע בכיוון ההפוך למגמה העולמית של הידוק מדיניות מוניטרית ודווקא הורידה את הריבית ב-0.1%. זו הורדת הריבית הרביעית שלה מאז דצמבר 2021 וכפי שזה נראה צפויות שם הקלות נוספות. גם הבנק היפני למרות האינפלציה העולה מתעקש שלא להעלות את הריבית ולהשאיר אותה ברמה אפסית. אז מה רואים בבנקים המרכזיים שרוב האנשים אינם רואים? איפה רואים שיפור ואיפה דווקא נסיגה? האם השווקים יקרים או דווקא ההיפך? הערב בוובינר הסקירה החודשית עם עמי ארביב, נציג כמה נתונים מפתיעים,נבחן את המצב בזירת המאקרו, נסביר את הדרוש הסבר וכמובן נענה על כל השאלות.

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודhttps://investor360.co.il/landing/what-next/?utm_source=podcast&utm_content=investor-liveתחום ההשקעות האלטרנטיביות צובר תאוצה בשנים האחרונות ועולה יותר ויותר לכותרות ולמודעות.מה שאומר שהגיע הזמן לערוך הכרות עם ה״אפל״ ה״מיקרוסופט״ וה- ״גוגל״ של התחום.הכוונה היא לענקיות של התחום, חברות ניהול הנכסים כמו אפולו, קרלייל, קיי.קיי.אר ועוד, שמתפעלות ומנהלות את קרנות ההשקעה הגדולות בעולם בתחומי האקוויטי והחוב הלא סחירים.עם האורח שלנו הערב אלכס זיסר, שותף מנהל בניו-ווסטמבין למה בדיוק אנחנו צריכים את העוחם הפרטי, נכיר מקרוב את הענקיות של התחום, סוגי הפעילויות שלהם, וכל מה שמעניין לדעת ולהבין,וגם,נגלה דרך חדשה בה כל משקיע יכול להיחשף לקרנות ההשקעה שהיו עד היום זמינות אל ורק למשקיעים מוסדיים או אינדיבידואלים עשירים.

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודhttps://investor360.co.il/landing/what-next/?utm_source=podcast&utm_content=investor-liveהריבית זינקה, התחרות מול האג"ח גדלה, וקשה יותר להגיב מהר למשיכות בעזרת כסף חדש. למה בכל זאת ממליצים בטריא למשקיעים להישאר, ומה הם צופים למי שיקשיב?מה קורה בפלטפורמת מימון ה-פי2פי הגדולה בישראל? טריא עלתה לאחרונה לכותרות בהקשרים פחות חיוביים, עם תלונות של משקיעים שמנסים ולא מצליחים למשוך את הכסף. האם מדובר בבעיית נזילות נקודתית, או במשהו עמוק יותר? כדי לברר את הסוגיה, ולהבין טוב יותר את המודל, הזמנו שלושה מראשי טריא – אייל אלחיאני, המנכ”ל ואחד המייסדים; דודו זקן, יו”ר ועדת ההשקעות, לשעבר המפקח על הבנקים; ויאיר בן דוד, מנהל תחום תאגידים. ייאמר לזכותם שמרגע שביקשנו, הם לא היססו ובאו מיד. טריא, הזכירו לנו האורחים, הייתה אלטרנטיבה מצוינת להשקעה בעולם של ריביות אפסיות. במשך 9 שנים היא העמידה יותר מ-650 מיליון שקל לחוסכים כמעט בכל סכום, עם תיק ללא מינוף וסולידי מאוד: קרוב ל-100% ממנו עם בטוחות, כשביותר מ-82% מדובר בנדל”ן בישראל בשעבוד ראשון ו-אל.טי.וי ממוצע של 50% (על כל שקל השקעה יש נכס בשווי 2 שקלים), וכשכל משקיע יכול לראות בשקיפות ובכל רגע נתון איפה הכסף. גודל התיק כולו הוא כ-3.5 מיליארד שקלים, כשטריא יצרה מהיום הראשון שוק משני: אם משקיע רוצה למשוך את כספו, משקיע חדש נכנס בנעליו באותו הסכום וממשיך את התיק. המודל נשען על יתרון מובנה שיש לטריא על פני הבנקים, אשר להם קשה יותר להגיב במהירות בחיתום, למשל מול קבוצות רכישה או במקרה של רצון לחלץ במהירות הון מנכס לא משועבד. הריביות על ההלוואות בטריא מתעדכנות אחת ל-3 שנים. כעת היא השיקה מספר מוצרים חדשים, וגם את “טריא קרדיט” שנושאת תשואה גבוהה בהרבה.

עם ערן קלינסקי ויואב קדושמוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודhttps://investor360.co.il/landing/what-next/?utm_source=podcast&utm_content=investor-liveזה מכבר בית ההשקעות מור סיפק כמה כותרות מעניינות לגבי הדרך בה הוא בוחר להתאים את החשיפה שלו לשווקים השונים בעקבות המצב בשוק הישראלי ובהתאם מצב במדינת ישראל בכללעכשיו,אם ובלי קשרהמנהג שלנו הוא להנגיש לכם את מנהלי ההשקעות הבכירים ביותר בקרב הגופים שמנהלים את הכסף שלכם, כדי שתהייה לכם הכרות מעמיקה יותר עם הפרסונות, צורת החשיבה שלהם, הדרך בה הם מעלים רעיונות השקעה והתחומים שהם מאמינים בהם.הצירוף של שתי הסיבות הללו הוא הזדמנות מצויינת עבורכם לבוא ולהכיר את צוות ההשקעות הבכיר של מור.מארחים ערן קלינסקי סמנכ"ל ההשקעות במורויואב קדוש, סמנכ"ל השקעות לא סחירות במור

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודhttps://investor360.co.il/landing/what-next/?utm_source=podcast&utm_content=investor-liveלסקירה המלאה של עמי ארביב, אנליסט וראש תחום הדרכהhttps://www.youtube.com/watch?v=8pRp6tMe2qY&lc=Ugz1_jc7A0mZu1cd7zZ4AaABAg&ab_channel=Investor360נתוני האינפלציה מתעתעים בנגידי הבנקים, מצד אחד האינפלציה דביקה ומסרבת לרדת, ומצד שני, הריביות כבר גבוהות ועלולות להוביל למיתון. אפשר לראות זאת בגרמניה שם אינפלציית הליבה עומדת כבר כמה חודשים סביב 5.8%, הריבית עומדת רק על 3.75% וצריכה להמשיך לעלות, אבל הכלכלה מגמגמת ויש התכווצות בתוצר הגולמי כבר שני רבעונים רצוף, שזו ההגדרה המקובלת למיתון. מצב כזה של אינפלציה ומיתון נקרא סטגפלציה והוא מסוכן מאוד, כי קשה מאוד לצאת ממנו. אם יעלו עוד ריבית יחנקו את הכלכלה ואם לא יעלו האינפלציה עלולה להמשיך לזנק. במצב כזה הנטייה הטבעית היא להיאחז בחדשות טובות כמו למשל שאינפלציית הליבה בכל גוש האירו דווקא מראה ירידה כבר חודשיים. אז אולי הפתרון הוא דווקא להוריד ריבית כדי לשחרר קצת אוויר לכלכלה המקרטעת כמעט ללא צמיחה? זה קצת כמו זינוק בעלייה ברכב עם גיר ידני. צריך ללחוץ על דוושת הדלק ובמקביל לשחרר בזהירות את המצמד, עד שהרכב רועד, ואז לשחרר את בלם היד ולהגביר את הלחיצה על דוושת הדלק. אם לא עושים זאת נכון הרכב יכבה או יתדרדר לאחור. תרגול טוב בנסיבות שונות משפר מאוד את הביצוע. השאלה אם נגידי הבנקים שחלקם חווה זאת ללא ניסיון וללא תרגול קודם, יצליחו לזנק בעלייה ולא לכבות את הרכב או לדרדר אותו לאחור? חוץ מזה יש עוד עומס חדשות ואירועים בארץ ובחו"ל והערב בוובינר הסקירה החודשית המסורתית עם עמי ארביב, ננתח את מצב השווקים המאתגר מאוד, ונציג את הכלים הנדרשים להבנת המצב ולקבלת החלטות.

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודhttps://investor360.co.il/landing/what-next/?utm_source=podcast&utm_content=investor-liveאחרי שנים לא פשוטות המשקיעים חוזרים ללטוש עיניים לסין ואנחנו נביא לכם את כל ההתפתחויות והחדשות בגיזרת השוק הסיני.על הפרק:‏קרב השבבים מול ארה״ב, ההשתלטות על שוק הרכב החשמלי (והאם לאילון מאסק יש ממה לחשוש) הדוחות של טנסנט, הפירוק של באבא, ועוד… האורח שלנו הערב יהיה יובל וינרב, מייסד שותף, Krystal Eight מהפודקאסט "להבין את סין", ויחד איתו מצא לס

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודכולנו מעדיפים להמנע מלדבר על המצבים הקשים בחיים ומהסיבה הזו רבים מאיתנו נתפסים לא מוכנים בשעת משבר. את הפרק היום נקדיש להכנה להתמודדות למצבים האלו, פרק שעלול להיות קשה לצפייה ועיתים טכני אבל מאוד חשוב.יפוי כח מתמשך הוא כלי משפטי יחסית חדש (כ- 5 שנים) ששינה באופן מהותי את האפשרות של כ"א מאיתנו להחליט כיצד יתנהלו חייו ומי יקבל החלטות עבורו כאשר הוא עצמו כבר לא יוכל/יתקשה לעשות זאת (חוק הכשרות מגדיר זאת "אינו מבין בדבר").אם בעבר האפוטרופוס היה זה שמחליט עבורנו, לא עוד.כיום אנו הם אלו שמחליטים עבור עצמנו ואנו יכולים לדעת ולתכנן מראש איך החיים שלנו ייראו כשלא נוכל להחליט. ניתן למנות מיופה כוח ל:1. עניינים רכושיים - מתייחס לטיפול בכלל נכסיו, כספיו והתחייבויותיו של האדם.2. עניינים אישיים - מתייחס לרווחתו האישית של האדם (צרכיו היומיומיים, מקום מגוריו, ענייניו הנפשיים/החברתיים אך למעט עניינים רכושיים).3. עניינים רפואיים. היום נלמד איך עושים את זה. נדבר גם על צוואות, על הבעת רצון, ועל מצביים משפטיים שונים כמו ״החולה הנוטה למות״ אל כל אלו ניתן להתכונן מבעוד מועד. מי שתעזור לנו להתמצא במבוך המשפטי הזה היא דנה טפר, עו״ד, מגשרת ועובדת סוציאלית, סגנית ראש תכנית בניהול מערכות בריאות במכללה האקדמית ר״ג. דנה מדברת על הנושא כשליחות והיא תגיע אלינו לאינווסטור לייב כדי להפיץ את הידע החשוב הזה.

עם אורלי גרופר, שותפה במוביליטק קפיטלמוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודhttps://investor360.co.il/landing/what-next/לפני כ-5 שנים כולנו היינו בטוחים שמכוניות חשמליות יהיו הבלעדיות על הכביש, ונהיגה אוטונומית תהיה נפוצה כבר ב-2021. רק שהמציאות הוכיחה אחרת. אנחנו אומנם רואים אחוזים ניכרים של מכוניות חשמליות, אך הרוב עדיין לא ויש לא מעט בעיות תשתית, ומכוניות אוטונומיות רואים רק במהלך נסיעות ניסוי. כך שאפשר להגיד שחזון המכונית החשמלית האוטונומית מתעכב. מדוע? ומתי אנחנו צפויים לראות מכוניות אוטונומיות עולות על כבישי ישראל? ועד שיתממש חזון הרכב האוטונומי, אילו פתרונות תחבורה אנחנו צפויים לראות נכנסים לשימוש? רכבים חשמליים, קורקינטים ורכבים שיתופיים, ואפילו רחפנים. הערב בשמונה נערוך עדכון על מצב שוק התחבורה העתידי - האתגרים וההזדמנויות

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודhttps://investor360.co.il/landing/what-next/אפשרויות ההשקעה עבור המשקיע הפרטי הולכות ומתרבות, הולכות ומשתכללות. הזדמנויות ואפיקי השקעה שהיו פעם נחלתם הבלעדית של מוסדיים ומשקיעים בעלי הון רב, עוברים תהליך הנגשה גם לכלל ציבור המשקיעים והחוסכים.הערב אנחנו נציג את מה שלדעתנו יהפוך להיות דור חדש של מוצרי השקעה שמביאים את בשורת הנכסים הלא סחירים אל כלל הציבור שחפץ בכך, ומנגישים את הקרנות הפרטיות הגדולות בעולם היישר לתוך תיק ההשקעות של המשקיע הישראלי הממוצעאיך בדיוק זה עובד, מה הרציונאל מאחורי זה, וכל היתרונות והחסרונות- - הערב בשמונה יחד עם האורחים שלנו :שלמה מרציאנו - מנהל השקעות ראשי באינווסטור 360עידון בירמן - מנכ"ל Phoenix LEAP

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודhttps://investor360.co.il/landing/what-next/לסקירת חודש מאי המלאהhttps://investor360.club/webinar300423/ישראל חגגה השבוע 75 שנות צמיחה בסביבה בלתי אפשרית כמעט, של איומים ביטחוניים ומיעוט משאבים. כאשר בוחנים את הנתונים של ישראל, את הצמיחה הכלכלית, הטכנולוגיה המתפרצת ועוד ועוד, יש תחושה שיש כאן נס כלכלי ובטחוני שנשען על אנשים עם חזון אמונה ויצירתיות. תקוותנו שנצא מחוזקים מהמשבר החברתי, ונזנק לעוד 75 שנים מוצלחות בונות ומאחדות. מסביבנו העולם לא עוצר והוא שרוי במציאות כלכלית ובטחונית לא פשוטה. סכסוכים מתפשטים סביב המלחמה באוקראינה, ונראה שהגלובליזציה הולכת ומתפרקת לנגד עינינו וחוזרת למצב של שני גושים יריבים. נראה גם שיש השלמה עם כך שהאינפלציה כאן כדי להישאר בתקופה הקרובה. אז גם הריבית הגבוהה כאן כדי להישאר? בארה"ב עם צמיחה שנחלשת, תקרת חוב שמתקרבת וחשש חוזר ליציבות הבנקים בעקבות המשבר בבנק פירסט ריפבליק, אנו מתקרבים להחלטה על העלאת ריבית נוספת. ייתכן האחרונה לשנה זו? בעולם מתרגלים גם למציאות הכלכלית החדשה ומקווים שסין תמשוך את הכלכלה העולמית קדימה. האמנם? הערב בוובינר הסקירה החודשית עם עמי ארביב, נדבר על הסביבה הכלכלית המאתגרת בישראל ובעולם. ננתח את הנתונים הסותרים, שמפתיעים בכל פעם לכיוון אחר ומתקשים לייצר תמונה ברורה ונבחן האם האסטרטגיה שלנו עדיין נכונה או שהגיע הזמן לשינוי.

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודhttps://investor360.co.il/landing/what-next/במשך שנים רבות תחום התשתיות נחשב לאפיק השקעה סולידי, המציג יחס סיכון סיכוי יציב יותר מאפשרויות אחרות. כמו שנאמר יותר מפעם אחת - גם במיתון עדיין המכוניות נוסעות בכביש 6, עדיין יש צורך במפעלי התפלת מים, ותחנות כח ימשיכו לייצר חשמל, מה שבעצם אומר שתזרים המזומנים היציב ימשיך להתקבל... ולכן, אין זה מפתיע כלל וכלל שבקרב המשקיעים בתשתיות נמצא את גופי הענק שקיבלו גישה להשקעה בפרוייקטים בעלי סדר גודל כזה (וגם יכלו להרשות לעצמם) כמו חברות הביטוח ושאר הגופים המוסדיים. אנחנו כמשקיעים, יכולנו להסתפק בחשיפה דרך קופות הגמל, פוליסות החיסכון ומכשירים נוספים, אך לא מעבר לזה. כל זה החל להשתנות בשנים האחרונות כאשר לתוך המגרש נכנסו קרנות השקעה ציבוריות אשר מציעות לכל אחד שמעוניין בכך באופן פרטי, להיחשף כמשקיע ישיר בקרן ולא בצורה עקיפה. ליתר דיוק, בשלוש השנים האחרונות נכנסו 3 קרנות ריט ציבוריות שגייסו כ- 10 מיליארד שקלים להשקעה בנכסי תשתיות בארץ ובעולם. אז קודם כל, מדובר בחדשות טובות, כי בסך הכל זה צעד חיובי שגם למשקיעי הריטייל תהיה גישה ויכולת בחירה אם ואיך, להיחשף לתחום. אך יחד עם זאת, זה גם מצריך מאיתנו כמשקיעים להבין יותר לעומק לפני שאנחנו מקבלים החלטות השקעה. אז הערב, אנחנו נעזור לכם לעשות צעד בכיוון ולהכיר יותר לעומק את תחום ההשקעה בתשתיות כאשר נארח את ד"ר נבות בר, מנכ״ל, דירקטור ומייסד קרן קיסטון יחד איתו נערוך סקירה קצרה על התחום, נבין בעצם מה עונה על ההגדרה של תשתיות (האם חברת האוטובוסים "אגד" שנרכשה ע״י הקרן לא מזמן) עונה על ההגדרה? נבין את ההתנהגות הפיננסית של נכס תשתיות, איך בנוי המימון במודלים שונים של שותפות עם המדינה. נכיר את סוגי הנכסים השונים, וגם כאן, למרות המוניטין הסולידי והבטוח, בהחלט יתכנו מצבים או נכסים שאפשר ליפול איתם, אז נדבר גם על זה ואיך לחשוף מצבים כאלו. כמובן שנתייחס גם לסנטימנט העכשווי, להשפעת האינפלציה והריביות, ולא נפסח גם על הביקורות בנושא השיערוכים ודמי הניהול.

שאלון שיפור דמי הניהולhttps://investor360.co.il/forms/pension-savings/אחרי ניקיונות החג וסדר פסח, הגיע הזמן לעשות סדר בתיק ההשקעות. נחזור להנחות הבסיס בבניית התיק ונבחן האם הן עדיין מתקיימות, או שתנאי השוק השתנו וצריך לעשות שינויים? נבחן את הפיזור בין הגופים ואת הסיבות שגרמו לנו להשקיע בכל גוף וגוף? האם הן עדיין מתקיימות? נסקור את המינופים והמשכנתאות לאחר עליית הריבית, את החשיפה לארץ לעומת חו״ל וגידור מט״ח, את המכשירים הפיננסים השונים ואת החשיפה לנדל״ן בתנאי השוק המשתנים. נדבר גם על ה״מכות״ וההטיות הפסיכולוגיות שעלולות להוביל אותנו למסקנות שגויות לגבי ההשקעות שלנו. מיהו משקיע חכם? תם, וזה שאינו יודע לשאול?

לינק לכתבה והסקירה החודשית המלאה בוידאו - https://investor360.club/webinar020423/אם ננסה לתמצת את תחושות המשקיעים בעולם אז מדובר בתערובת של חששות ממיתון קרוב בעולם וממשבר הבנקים שעוד עלול להוביל למשבר חוב, תוסיפו לזה חוסר וודאות לגבי האינפלציה, הריבית הגבוהה והמצב הגיאו פוליטי העולמי, ותקבלו הצהרה של הבנק העולמי על חשש מ"עשור אבוד" בפתח. למשקיעים בישראל מתווספות גם החששות ממשבר חוקתי שכרגע מנסים להרגיע, אבל תוך המשך המחאה. מצד שני, אם המצב כל כך גרוע, למה הבורסות לא מתרסקות ודווקא מראות סימני התאוששות? בוובינר הסקירה החודשית שלנו עמי ארביב יסביר ויבאר מה קורה מאחרי הקלעים של הכלכלה, מה באמת הסיכונים ממשבר הבנקים, למה תשואות האג"ח בארה"ב ירדו בחדות, האם אנחנו אכן בדרך למיתון עוד השנה והאם עקום התשואות בישראל מנבא גם הוא מיתון בקרוב? כמובן שנדבר גם על מה שקורה בסין ובאירופה, איזה שינויים בהקצאת הנכסים עושים מנהלי הקרנות הגדולים בעולם ונקנח בסיפור מאחורי תקרת החוב בארה"ב שיגיע שוב לכותרות בקרוב ובעוצמה רבה. בקיצור הרבה דברים מעניינים וחשובים. הצטרפו אלינו

היום נקדיש פרק לאחד מהנושאים החשובים ביותר בעולם ההשקעות, השקעה במדדים.האם עדיף להשקיע במדדים אקטיביים? עם מנהלי השקעות שמצד אחד יכולים להגיב לנעשה בשווקים, להשקיע בעזרת תימות השקעה ולעשות סטוק פיקיניג. ומצד שני גובים דמי ניהול גבוהים יותר שמקשים על הביצועים של הקרן לאורך זמן. או להשקיע במדדים פסיבים - תעודות סל וקרנות מחקות שמפצים על היעדר הגמישות בדמי ניהול נמוכים? נדבר על המדדים השונים ונבחן את האלטרניבות השונות - אילו מדדים נראים אטרקטיביים כיום? S&P או מדדי MSCI השונים? מדדים חכמים לעומת מדדי שווי שוק? נתאים את מדדים שונים למכשירי השקעה שונים לקרנות הפנסיה וההשתלמות. בפרק היום נארח את אחד המומחים בארץ להשקעה במדדים, עם יניב קוניס מייסד ומנכ"ל אינדקס מדדים שמתמחים בהשקעה במדדים.

אנחנו בעיצומה של תקופה סוערת כמעט בכל החזיתות, ונראה שכבר קשה להבחין מה משפיע יותר על השווקים. התפקיד שלנו הוא לספק את התזות המקצועיות המובילות, וזה גם מה שנעשה הערב כאשר נארח את בכירי הפניקס - אמיר כהנוביץ הכלכלן הראשי, ויהודה אינדיג מנהל השקעות פנסיה וגמל אחד ממשחקי הניחושים הכי נפוצים בשווקי ההון, בדגש על השוק האמריקאי, מתייחס להעלאות הריבית, או יותר נכון להפסקת העלאות הריבית, ואם ממש רוצים לדייק, אז להורדת הריבית. אז כמובן שאת המשחק הזה אנחנו פחות מעודדים לשחק, אבל כן מעניין אותנו לשמוע האם משהו בתזה ארוכת הטווח באמת השתנה, או שאנחנו בסף הכל באיזו סערה של טווח קצר,אך בסופו של תהליך התשואות יחזרו לרדת כפי שקורה בעצם כבר 40 שנה? האם העתיד של השוק האמריקאי יהיה דומה ליפן או שיחזור לשיעורי הצמיחה שאפיינו אותו? אלו, בין השאר, יהיו השאלות העיקריות שנעסוק בהן ברמת המאקרו, וברמת המיקרו נדבר על גישת הפניקס לבניית תיק השקעות, החלוקה בין ישראל לחו״ל,מהם הסקטורים בהם יש להם חשיפת יתר, ואיפה לדעת נמצאת האלפא לשנים הקרובות.

לסקירה החודשית המלאה בוידאו וכתבה - https://investor360.club/webinar120323/וובינר הסקירה החודשית המסורתית עם עמי ארביב . באופן טבעי כישראלים רובנו מודאגים מאי הוודאות סביב הסערה המשפטית, אבל גם בעולם החיים לא פשוטים, האינפלציה העולמית לא עושה חיים קלים למקבלי ההחלטות. הניסיון להלך על החבל הדק, שבין מיתון לנחיתה רכה מייצר פניות חדות ולא מתוכננות במדיניות הבנקים המרכזיים וכשמסתכלים על התמונה העולמית, האתגרים אינם פשוטים וההתמודדות רק הולכת ונעשית קשה יותר. אז האם העולם בדרך למיתון דרמתי או שאנחנו דווקא לפני צמיחה מחודשת וחזקה? מה קורה ביפן ובסין, שם יש שינויים דרמתיים באנשי המפתח המנהלים את הכלכלה. ומה קורה מאחורי הקלעים של שוק העבודה החזק בארה"ב? וכמובן כל הנתונים שחשוב לדעת כדי לכייל את מצפן ההשקעות שלנו בוובינר הסקירה החודשית.

למנהלי קרנות יש הרבה יתרונות אל מול המשקיע הפרטי, הם יכולים לפגוש את הנהלת החברות, יש להם גישה למאגרי מידע ולכלים טכנולוגיים רבים ויש להם את כח האדם לבצע ניתוחים מורכבים של שווקים ומניות. אבל למשקיעים פרטיים גם יש יתרונות רבים, העיקרי שבהם הוא מניות עם סחירות נמוכה ומניות של חברות קטנות. הגודל של המוסדיים בישראל הופך את זה לבלתי אפשרי עבורם להשקיע במניות הקטנות בישראל וכנ״ל במניות רבות בעולם. זהו שטח הפעולה האידיאלי למשקיעים פרטיים ולמשקיעים בסכומים נמוכים. היום אנחנו מראיינים את עמית שמיר, מנהל שותף בקפלר קפיטל שמתמחה בהשקעה במניות לא סחירות ונדבר על כללי ההתנהגות להשקעה במניות אלו. החוק הראשון והכי חשוב, הוא להימנע מהשקעה בחברות שעלולות להימחק. במהלך כל שנותיו כמשקיע, עמית מעולם לא השקיע במניה שירדה כל הדרך עד שווי 0. איך ניתן לזהות מניות כאלו? מצד שני, האם ניתן לזהות מניות כמו ״טאוור״ שיש להן פוטנציאל גבוה למיזוג שיזכה את המשקיעים בפרמיה משמעותית? נדבר על פרמטרים נוספים כמו רגולציה, ונעלה דוגמאות להשקעות מוצלחות ומוצלחות פחות.

המרדף אחר השקעות טרנדיות או כאלו שבסיכון גבוה, ללא מחקר מקיף, הוא אחד מהטעויות הנפוצות שמשקיעים מבצעים. וכן - זה קורה גם למקצועני השקעות כמו יועצים ואנליסטים.בוובינר הקרוב שלנו, "זיהוי הזדמנויות השקעה חכמות", נסקור מאפייני מפתח של השקעות חכמות, נדון באסטרטגיות המשולבות בבינה מלאכותית לזיהוי והערכת השקעות פוטנציאליות, ונשתף חוויות וידע בהימנעות מטעויות נפוצות וצמצמום הסיכון.

מארחים את פרופ רועי רייכרט ושחר כהןצ׳אטג׳יפיטי והקרב בין גוגל למיקרוסופט - מי המנצחים והמפסידים ממהפיכת ה- בינה מלאכותית יוצרת? הערב אנו מארחים את שחר כהן, מייסד ושותף מנהל לוסיד קפיטל, קרן גידור המתמחה בהשקעות טכנולוגיות, ואת רועי רייכרט, פרופסור לעיבוד שפה טבעית ולמידה חישובית, הפקולטה למדעי הנתונים וההחלטות בטכניון ומדען ראשי ב-״סורידאטא״ לשיחה מרתקת על קרב הטיטאנים שמתחולל ממש ברגעים אלו בין גוגל, שהייתה עד לא מזמן (ואולי עדיין) ענקית החיפוש הבלתי מעורערת של הרשת, לבין הכוח העולה של צ׳אטג׳פיטי מבית היוצר של מיקרוסופט שמתחיל לכרסם בעליונות של גוגל. רק לפני כמה שבועות הוא הגיח בסערה לאוויר העולם וכבש את לב התעשייה, וכבר גרם לירידה דו ספרתית בשווי המניה של גוגל. האם יש כאן קשר ישיר? האם זו היא הטכנולוגיה המשבשת שתסיים את עידן גוגל כרשת החיפוש המובילה? ומה עם שאר התחומים של בינה מלאכותית יוצרת כמו הפיכת טקסט לתמונות, וידאו וסאונד? מי המנצחות ומי יהיו המפסידות הגדולות מפרץ היצירתיות והיעילות שיכה גלים בעולם בשנים הקרובות. ההתלהבות מהכלים החדשים כבר מתפשטת ברחבי העולם כאש בשדה קוצים, ואנחנו נעניק לכם את הזוית של המשקיעים יחד עם האורחים המרתקים שאספנו עבורכם השבוע.

לתיאום פגישה עם צחhttps://forms.gle/5wX5iJxBXGp38n8X6הגיע הזמן לשיחה השנתית שלנו עם עדי גורל וצח איציק, כדי לשמוע מהם עדכון על הנעשה בשטח בשוק הנדל״ן האמריקאי. אחרי ששנת 2021 אופיינה בעליות מחירים חדות, שנת 2022 החזירה קצת את המשקיעים אחורה, ויצרה תנאים חדשים בשוק, גם מבחינת עלויות המימון המשפיעות גם על היזמים וגם על הרוכשים, וגם מבחינת הביקוש וההיצע. אז הערב אנחנו נתעדכן במצב הנוכחי, ומה הצפי לשנה הקרובה. למי שלא מכיר, עדי גורל הוא אחד ממשקיעי הסינגל פאמילי הוותיקים והגדולים בארה"ב. הפעילות שלו החלה עוד בשנות ה-80 והטראק רקורד שלו כולל מעל 10,000 עסקאות. תמיד מרתק לשמוע אותו מדבר. צח איציק, מנהל קהילת ״לצאת מכלוב הזהב״ ומנחה הפודקסט ׳השקעות להייטקיסטים׳, פועל כבר 17 שנים כמשקיע פרטי ומלווה ישראלים המשקיעים בבתים פרטיים בארה״ב, והוא יתן לנו את הזוית שלו בנוגע למה מה שעובר על הישראלים שמשקיעים בנדל״ן אמריקאי. לשניהם ידע עצום ונסיון רב.לינק לקהילה: https://www.facebook.com/groups/kluvzahavלינק לאתר ״להתעשר ולא במקרה״ https://predictablewealth.co.il

הערב אנחנו מארחים את מנהלי ההשקעות של כלל ביטוח ופיננסים וממשיכים בסבב תחילת השנה שלנו עם מנהלי השקעות ובכירים, וכמיטב המסורת, זה כולל גם את הבכירים ביותר בקרב המוסדיים הגדולים ביותר. יש לנו הכבוד לארח את ברק בנסקי, סמנכ"ל בכיר, מנהל אגף השקעות עמיתים (וממשיכו של יוסי דורי שהודיע על עזיבה) וליאת חזות, סמנכ"לית בכירה, מנהלת תחום אשראי והשקעות אלטרנטיביות. גם הפעם נשים דגש גדול על הנתח הלא סחיר בתיק של כלל שמנהלת כ- 300 מיליארד ש״ח רובם בחיסכון ארוך טווח. יחד עם שני הבכירים נדבר על האסטרטגיה של הגוף, על אלוקציית הנכסים וכמובן על התיק הלא סחיר, כאשר הפעם הדגש שלנו יהיה יותר על תחום האשראי והחוב הפרטי. בין השאר, נדבר גם על מאקרו, על ישראל מול חו״ל, השקל והדולר, ונענה גם על שאלות שלכם.

לינק לסקירה המלאה בוידאו -https://investor360.club/webinar060223/חודש ינואר הסתיים חיובי בבורסות והמתחים בארה"ב לקראת פרסום צמיחת התוצר הגולמי והודעת הריבית, התפוגגו כאשר התברר שהתוצר צמח ברבעון הרביעי ב-2.9% יותר מהצפי של 2.6%. צמיחה כזו משדרת למשקיעים שהכלכלה חיה ובועטת ולכן הריבית תועלה גם כן יותר מהצפי של רבע אחוז. אז אם כך למה יו"ר הפד, העלה את הריבית רק ברבע אחוז, ובנאומו לאחר מכן העביר מסרים יוניים למשקיעים? השוק הגיב בזינוק בתחושה שהקשה כבר מאחורינו. תחושה שהתחזקה כאשר מניית META שהתרסקה לקרקעית, עברה התייעלות ומפרסמת דוח שמצביע על שיפור מהרבעון הקודם, שמזניק אותה במעל 20%. אז האם חצינו באמת את הרוביקון? האם החששות ממיתון מתרסקים על קרקע המציאות והשווקים שבים לעלות כמו לפני המשבר? מה קורה בסין, באירופה ובישראל? על כל אלו ועוד נענה בוובינר הסקירה החודשית לחודש פברואר.

הרבה עניין נוצר לאחרונה בקרב משקיעים וחוסכים בכל הנוגע לחלק הלא סחיר בתיקי המוסדיים, ולמעשה בקופות ובחסכונות של כולנו. התחושה היא שרב הנסתר על הגלוי, ולא תמיד ברור במה בדיוק משקיעים, איך משקיעים ואיך מחליטים מה השווי ומה התשואה. ביקורת רבה נשמעת על נושא השערוכים של השקעות לא סחירות, ביקורת שברובה מתודלקת ע״י כותרות באתרים הכלכליים המובילים. כותרות שלא תמיד נאמנות למציאות ולקנה המידה ההגיוני בו נכון לבחון את הדברים. אז הערב, נקיים דיון בנושא, וניישר קו לגבי השאלה כיצד בנוי התיק הלא סחיר של המוסדיים. יחד איתנו, האורח שלנו, עומר שיפר, מנהל תחום קרנות השקעה והשקעות ישירות בחברת מנורה מבטחים, ידבר איתנו לעומק על תחום האחריות שלו - השקעות אקוויטי לא סחירות, וישפוך אור על איך זה עובד באמת. וכמובן, יענה על כל השאלות שלנו ושלכם בנושאים שמעניינם אתכם במיוחד.

נפגשנו לפרק מעניין במיוחד. אחת לכמה שבועות אנו פותחים צוהר לעולם של טכנולוגיות חדשות ומנסים ללמוד לעומק תחום חדש שילווה אותנו בדורות הבאים ויהפוך לדומיננטי בחיי היום יום שלנו. זה מה שעשינו כאשר ערכנו ניתוח עומק לתחום האגרו- טק, שלמעשה מהווה סוג של נגזרת לתחום הפוד טק אך קשור בצורה הדוקה גם לפתרונות בתחום האקלים. לטובת הנושא אנו ארחנו את שי לוי, מנהל שותף בקרן nevateam אשר פועלת בתחום ומשקיעה בחברות שמציעות פתרונות למגוון של בעיות ואתגרים. דרך השיחה שלנו עם שי למדנו על אתגרים אלו, הכרנו לעומק את התחום ושלל הפתרונות המוצעית, וגילינו, כמשקיעים, להיכן זורם הכסף הגדול, ומהו הפוטנציאל העסקי של התחום על נגזרותיו השונים. תחום האגרו- טק הוא כנראה מהתחומים המובילים של העשור הבא, ואנחנו כאן כדי לספק לכם הזדמנות להכיר אותו מקרוב כבר בעשור הזה. הרשמו עכשיו לערוץ שלנו כדי שלא תפספסו אף עדכון: https://www.youtube.com/channel/UC1Tn... קבלו הזמנות לוובינרים הבאים שלנו: https://us06web.zoom.us/webinar/regis... לקבלת עדכונים בווטסאפ על הוובינרים הבאים: https://api.whatsapp.com/send?phone=9... להאזנה לפודקסטים: https://investor360.co.il/landing/pod... דף הפייסבוק שלנו: https://www.facebook.com/investor360.il מוזמנים להיכנס לאתר שלנו : https://investor360.co.il מועדון המשקיעים של אינווסטור 360 https://investor360.club/

הערב אנו מארחים את אחד ממנהלי ההשקעות הכי משפיעים והכי מצליחים במדינת ישראל. הכוונה היא כמובן ללא אחר מאשר אורי קרן, מנהל השקעות ראשי ושותף במור גמל, והאיש שלמעשה שם את מור על מפת החיסכון ארוך הטווח, והפך את בית ההשקעות לשחקן מוביל בתחום. את אורי אנחנו מארחים מידי פעם גם בכנסים שלנו למשקיעים כשירים, ותמיד מאוד מעניין לשמוע את הדעות שלו, אותן הוא נוהג להעביר באופן חד וברור. זה גם מה שיקרה הערב, כאשר השיחה שלנו תכלול גם סיכום קצר של 2022, נגלה מה עבד טוב ומה פחות טוב במסלולי ההשקעה של מור, אבל בעיקר נדבר קדימה אל עבר 2023 והשנים הבאות, ונדון איתו בשאלה שמעסיקה אותנו רבות בשבועות האחרונים - האם אנו מסכמים שנה או מסכמים עידן? האם 2023 תהיה שנה מאתגרת ובסופה נחזור למה שהכרנו, או שקורה כאן משהו אחר, בעל השלכות קצת יותר מרחיקות לכת... את התשובות לשאלות אלו ועוד רבות אחרות, כמו: השוק בארץ לעומת ארה״ב, הדולר והשקל, הטכנולוגיה, האינפלציה והריבית כמובן, ועוד.

לינק לסקירה המלאה בוידאו בכתבה - https://investor360.club/webinar080123/ מה יהיה לנו בסקירה: כמו לפני כל תחילת שנה, האנליסטים (כולל אלו שחזו את משבר 2008...) מנסים לחזות איזו שנה עומדת להיות לנו בשוק ההון. בעידן האינטרנט שום דבר לא הולך לאיבוד והגולשים מעמתים את התחזיות הקודמות עם המציאות ומתברר שמרבית האנליסטים טועים שוב ושוב בתחזיות. אם כי צריך לומר למען ההגינות שיש גם כאלו שפגעו (אתם מוזמנים לבדוק גם אותנו...). מרבית האנליסטים טעו לא בגלל חוסר מקצועיות, אלא מסיבות אחרות. בסקירה החודשית הפותחת את שנת 2023 שהיא חשובה במיוחד, ננתח את הנתונים הכלכליים והפיננסיים הסותרים והמבלבלים ונבין למה רוב האנליסטים טועים, פעם אחר פעם. וכמובן נציג את התחזית שלנו לשנה המאתגרת שלפנינו. בשבועות ובימים האחרונים, מתחילים להתקבל נתונים כלכליים שכבר מערערים חלק מהתחזיות הטריות ל-2023. כמובן שנציג אותם לשיפוטכם וניתן לכם את הכלים לקבל בעצמכם את ההחלטות הנכונות לקראת השנה המאתגרת. יהיה קצבי, מהיר ומעניין כרגיל

לתיאום תכנון פיננסי - https://investor360.co.il/%d7%aa%d7%9b%d7%a0%d7%95%d7%9f-%d7%a4%d7%99%d7%a0%d7%a0%d7%a1%d7%99/ ניצלנו את היום הראשון של השנה האזרחית החדשה, כדי להיישיר מבט קדימה אל עבר 2023, ולעלות את השאלה, האם השנה החדשה תביא עימה שינוי אסטרטגי מהותי בדרך בה אנו מנהלים השקעות, או שאחרי שהמומנטום השלילי של 2022 ייגמר, נחזור לעסקים כרגיל כפי שהורגלנו בעשור האחרון? מדובר בשאלה חשובה שתכתיב את האסטרטגיה שלנו לשנה הקרובה, ופרסנו בפניכם את השינויים שאנו רואים כהכרחיים בגישה של כל אחד מבחינת תכנון הצמתים העיקריים בחייו, מזוית התכנון הפיננסי.

הערב נערוך את התכנית האחרונה שלנו לשנת 2022, ובאופן טבעי, נקדיש אותה למה שכולנו נזכרים לעסוק בו בסוף השנה - הפקדות למכשירים פנסיוניים. אם אתם עצמאים אז מן הסתם זה מעסיק אתכם, וגם אם אתם שכירים שמשקיעים במכשירים כמו גמל להשקעה, אז גם לכם יש דד-ליין לנצל. אבל בשונה מבד״כ, הערך המוסף בתכנית שלנו הערב יהיה הדיון שנוגע לבעלי המשכורות הגבוהות, שההפקדה שלהם לקרן פנסיה רגילה עוברת את התקרה, והם נדרשים לשאלה להיכן להפקיד את יתרת ההפרשה? ישנן מגוון אפשרויות, ולרוב המפקידים לא מספיק ברור מה ההבדלים ביניהן, איפה היתרנות ואיפה החסרונות, ומה בסופו של דבר גם יגדיל להם את קצבת הפנסיה מצד אחד, אך גם יקטין עבורם את חבות המס. להזכירכם, פורשים משלמים מס הכנסה על קצבת הפנסיה שלהם, וחלק מתכנון פיננסי מקיף, זה גם להתייחס לאפשרויות השונות ולהחלטות שוטפות שאנו לוקחים במהלך הקריירה, בלי לדעת איך וכמה זה ישפיע בעתיד. אז הערב נעשה בזה סדר, ונחשוף גם כמה טריקים ותרגילי מיסוי מעניינים שאנו עושים עבור לקוחות בעלי משכורות גבוהות שמפרישים מעבר לקרן הפנסיה המקיפה. כדי לחדד את הניואנסים החשובים והמכריעים, יצטרפו אלינו הערב - עמית שוורץ מנהל ענף מכירות פנסיוני, סיכונים וקולקטיבים כלל ביטוח ופיננסים יפתח נהון מנהל מחלקת פיתוח מוצרים החטיבה לחסכון ארוך טווח כלל ביטוח ופיננסים וגם קרין וילר שלנו מתכננת פיננסית ופרישה, אינווסטור 360 והנה עוד תזכורת להצביע לנו בתחרות הפודקאסטים של גיקטיים, לפודקאסט השקעות למתחילים בקטגוריית הכלכלה. https://www.geektime.co.il/israel-top-best-podcasts-of-2022-vote-now/

עם עמי ארביב, ראש תחום הדרכה באינווסטור להצטרפות לרשימת התפוצה לקבלת הזמנות לסטפק רבינוביץ ולסקירות הבאות https://investor360.co.il/landing/stepak-rabinovitz/ העולם צועד למיתון באיטיות אבל ברציפות. ניכרת האטה בקצב עליית האינפלציה בארה”ב ובעולם, מה שמעלה סיכוי להאטה בהעלאות ריבית. כלכלת ארה”ב עדיין מציגה עמידות וחוזק יחסי לאינפלציה ועליית הריבית. אולם הפד האמריקאי צפוי להמשיך בהעלאות ריבית עד שיראה האטה ממשית בכלכלה. כל העלאת ריבית נוספת, יוצרת אלטרנטיבה למניות ויוצרות תנודתיות גבוהה. מרבית שוקי המניות בעולם, נסחרות בתמחורים נוחים יחסית, אולם לאור הפגיעה הצפויה בצמיחה, יש לקחת בחשבון פרמיית סיכון בתמחור. בישראל הכלכלה חזקה והאינפלציה מתונה, אבל הבורסה בחודש הגרוע מתחילת השנה ודווקא בסין הבורסה מזנקת פתאום למה כל זה קורה ומה צפוי בהמשך? על כל זה ועוד נדבר בוובינר הסקירה

הערב אנו מקדישים את התוכנית שלנו לדיון בעולם המרתק של קרנות ה-ריט. לטובת העניין, האורחים שלנו הערב יהיו ערן אשל ועודד פוזיס מקרן הגידור טרה-קפיטל המתמחה בהשקעה בעולם הריטים. את הדיון שלנו נתחיל באופן כללי סביב השאלה מה זו בעצם קרן ריט. ולאחר סקירה קצרה של הסקטורים השונים בתוך עולם הריטים, נעבור לדבר יותר לעומק על השקעה בריטים באקלים הכלכלי הנוכחי. משקיעים רבים תוהים לעצמם, כיצד נתוני המאקרו הכלכליים משפיעים על מניות של חברות נדל"ן מניב, בדגש על קרנות ריט. האם האינפלציה העולה והריביות המתייקרות, המשפיעות על החוב של החברות והחשש ממיתון, משפיעים לרעה, או אולי לטובה על קרנות ה-ריט. האם ההשפעה הזו תקפה ונכונה לכל תחומי הריטים או שיש סקטורים המושפעים יותר מאחרים. את השידור שלנו הערב נלווה במגוון של דוגמאות, כאשר המטרה שלנו היא לספק הצצה אל תוך העולם המסקרן של קרנות ריט ולספק כמה כלים למשקיע על מנת לבחון לעומק כדאיות השקעה בעולם זה.

אנחנו רואים את בריטניה ואירופה נכנסות להתחלה של מיתון, אבל האם יכול להיות שמרוב הציפייה למיתון והאטה בשווקים בשאר העולם הירידה בשווקים שכולם מצפים לה לא תקרה? היום נארח את אמיר ארגמן, האסטרטג הראשי של כלל ביטוח ופיננסים שיתן לנו סקירת מאקרו על התפיסה של כלל לקראת 2023. הוא יסמן את הטרנדים לשים לב אליהם וינסה לעזור לנו להבין את המשבר הנוכחי. מצד אחד, ברור שזה לא כמו ב-2008, כאשר ארה״ב נכנסת אל המשבר הזה עם כלכלה חזקה יחסית ושיעור אבטלה נמוך, מצד שני, שיעורי הריבית העולים הופכים את שוק ההון לפחות רלוונטי כאשר אלטרנטיבות כמו אג״ח פתאום הופכות להיות רלוונטיות.

האם ניהול תיקים עדיין רלוונטי בעולם ימיינו? ולמי הוא יכול להתאים? למה אנחנו שואלים את השאלה הזו? כי ממספר רב של מחקרים שנעשו בארה״ב עולה שכ 95% ממנהלי התיקים מפגרים אחר המדדים, לא בגלל קבלת החלטות לא טובה אלא בעיקר בגלל דמי הניהול. לכן האלטרנטיבה המתבקשת לניהול תיקים היא תעודות סל. הבעיה ברוב תעודות סל הוא משקל החסר למניות הקטנות ומשקל היתר למיניות הגדולות כך לדוגמא מי שישקיע ב אס.אנד.פי. דרך ה ספיי, יהיה מושקע ב 16.5 אחוז ב אמזון, גוגל, אפל ומייקרוסופט. וחשוף בעיקר לתנודות של 25 המניות הגדולות בנאסד״ק. אם כך, לאילו מצבים בכל זאת כדי להיות מושקע דרך קרן נאמנות? וכיצד נכון לעשות את זה? הערב נארח את שלמה מרציאנו, מתכנן פיננסי ומנהל השקעות ראשי באינווסטור ונשמע ממנו איך נכון לדעתו לבחור מניות ואיך הוא עושה את זה.

בוובינאר היום אנחנו מארחים את דורון גרסטל, מנכ״ל פריון נטוורקס - ענקית הפרסום הדיגיטלי, אשר על לקוחותיה נמנות החברות הגדולות בעולם. פריון נסחרת ברישום דואלי עם הנאסד״ק בשווי של 1.1 מיליארד דולר וממוקמת במדד תל אביב 125. ומספקת מגוון שירותים מבוססי בינה מלאכותית בניהול קמפייני פירסום. שוק הפרסום הוא אחד מהשווקים הגדולים בעולם, כאשר חברות מוציאות מעל ל 600 מיליארד דולר בשנה על שיווק. מעקב אחר התנודות בשוק הפרסום מסמלות גם תנועות רחבות יותר - החלה של פרוטוקלי פרטיות חדשים, פרסום ממוקד וניתוח מאגרי מידע ענקיים באמצעות בינה מלאכותית. למרות גודלו, שוק האד-טק הוא מאוד ריכוזי כאשר גוגל, פייסבוק, אמזון והשחקנית החדשה אפל שמצטרפת לתמונה, משתלטות על חלקים נכבדים מנתח השוק. אבל דווקא בגלל ההחמרה בפרוטוקולי הפרטיות שמקשים משמעותית לעקוב אחר משתמשים, אנחנו רואים כניסה של שחקניות חדשות שחשופות למידע ״פירסט פארטי״ שמבינות שהן יכולות לעשות מונטיזציה על המידע של המשתמשים שלהם. לדוגמא LG כיצרנית טלויזיות חכמות, ספוטיפיי, נטפליקס וגם שופרסל שיכולה להכיר את הרגלי השימוש של הצרכנים שלה. דורון גרסטל, אחת מהאישיויות המובילות בעולם הפרסום בישראל מוביל מהלך של פרסום ממוקד ללא קוקיז תחת תקנות הפרטיות האירופיות ומבלי להשתמש במאגרי המידע של הענקיות בתחום, גוגל ופייסבוק. אפשר להסתכל על המהלך הזה ולהתחיל להבין לאן תעשיית הענק הזו הולכת ומי גוזר רווחים על אותם 600 מיליארד דולר בפרק היום של אינווסטור לייב ננסה להבין את עתיד התעשייה.

בשיחות שערכנו עם כמה מומחים חזרה אותה טענה - השפעתה של הבינה המלאכותית על החיים שלנו תהיה משמעותית יותר ממהפכת האינטרנט. אם לפני כמה שנים ההישג הגדול של גוגל בתחום עיבוד התמונה היה זיהוי תמונה של חתול, כיום אנחנו מדברים על מנועי A.I שיודעים לכתוב קוד ברמה בסיסית, לספק פרדיקציות מזג אוויר, לחזות את התנועות הקטנות של שוק ההון, לקחת חלק מהותי בקמפיינים של שיווק ממוקד ועוד דוגמאות רבות. כמעט לא נותר תחום שבינה מלאכותית אינה מעורבת בו כאשר לאחרונה אנחנו רואים עיצובים פרי בינה מלאכותית שעוצבו ע״י ד.א.ל.י 2 שפתוחים למשחק לקהל הרחב וממלאים את הפידים של הפייסבוק והטוויטר. בפודקאסט היום אנחנו ננסה להבין את השפעות הבינה המלאכותית יותר לעומק , ומעל הכל, ננסה להבין איך הבינה המלאכותית יכולה להשפיע על השווקים. כחלק מהתזה שלנו להמשך עליית השווקים לאורך זמן אנחנו מאמינים בהמשך גידול והתחזקות מעמד הביניים והגדילה בשולי הרווח של החברות. בינה מלאכותית נכנסת לתיזה הזו כאחד הגורמים שיכולים לעודד דיפלציה טכנולוגית ולעזור לשפר את שולי הרווח. אבל לצד ההבטחה להתייעלות, עלויות הפיתוח של בינה מלאכותית הן מאוד יקרות, החל משלב איסוף הדאטא, אימון המודלים ועד למשכורות של צוותי הפיתוח הגדולים הדרושים למלאכה. התפתחות הכח החישובי הדרוש למנועי בינה מלאכותית אחראי ל3% מתצרוכת החשמל העולמית (!). ננסה להבין מי הן המובילות העולמיות בפיתוח מנועי בינה מלאכותית, איך יבנו המודלים הכלכליים סביב השימוש בהם ואיך הן ישפיעו על חברות הטכנולוגיה המובילות.

ארחנו את אורן מונטל מנהל הפנסיות הגדול במדינה מנהל כספי עמיתים של מנורה מבטחים לפי הסטטיסטיקה, 1 מכל 3 אנשים שקוראים את השורות האלו הפקיד את ניהול הפנסיה שלו במנורה. אבל כמה באמת אנחנו יודעים על האנשים שההחלטות שלהם משפיעות על הפנסיות של קרוב לשליש מהציבור בישראל. אז ארחנו את אורן מונטל, מנהל כספי עמיתים של מנורה ומי שאחראי על 270 מיליארד ש״ח בקירוב, או כפי שציינו, כשליש מחוסכי הפנסיה בישראל. שמענו ממנו את תחזיות המאקרו להמשך התחזקות האינפלציה העולמית ואיך מתכוננים לתרחישים השונים במנורה. לאחרונה נכנסה מנורה לתחום המשכנתאות, ננסה להבין את המהלך ואיזו בשורה היא תנסה להביא למתמנפים במשכנתא. התפתחות נוספת שמשפיעה על מנורה עמוקות היא התארכות תוחלת החיים ועדכון לוחות התמותה מגיל 78 ל-80. הנ״ל היה גורם משמעותי בהפסדים הכבדים של החברה ב-2022. שמענו על הרכב המסלולים השונים בדגש על המרכיב האלטרנטיבי והאג״ח במסלול הכללי, על תמות ההשקעה של מנורה, איך הם מקבלים רעיונות השקעה ועוד.

מחירי הטיסות העולים לא מרתיעים את התיירים, ואילו מכם שטסו בתקופה האחרונה מכירים את התורים האינסופיים בשדות התעופה מסביב לעולם. תעשיית התיירות מתעלה על המספרים שלפני הקורונה עם כ 1.7 מיליארד תיירי חוץ בשנה. חברות התיירות השונות מחברות הלואו קוסט ועד רשתות המלונאות מציגות דוחות חיוביים. אקספדיה, בוקינג וטריפ אדוייזור כבר הספיקו לעלות מעל השיא שלפני הוירוס אבל לרדת חזרה כחלק מהשוק הדובי של 2022. רגע לפני החגים צללנו עמוק אל שוק התיירות עם רשת המלונות הבינלאומית, פתאל. היה איתנו שחר עקה סמנכ״ל הכספים של החברה. ניסינו ללמוד על היוניט אקונומיקס של מלון, הכרנו את השחקנים המרכזיים ולמדנו להבדיל בין רשתות המלונות השונים.

דווקא בתקופה של אינפלציה עולה וריביות עולות היינו מצפים לטור הזהב של הקריפטו. ע״פ הנראטיב, אמון המשקיעים בפיאט נפגע והקריפטו ובעיקר הביטקוין אמור היה להפוך לחוף מבטחים, קצת כמו זהב. במציאות אנחנו רואים את המצב ההפוך, כאשר הביטקוין והאתריום נחתכו במעל ל50% בחצי שנה האחרונה במקביל לירידות בשוק ההון. אז מה הוא הנראטיב החדש של הקריפטו? והאם זוהי שעת השפל שלו? לוובינר הגיע להתארח תומר פיוטרקובסקי מאלטשולר שחם הורייזן, תומר מייחס משמעות אדירה למחיקה של לונה וטרה ומשווה את מקרה צלזיוס להונאת הפרמידה של ברני מיידוף. נדבר גם על המעבר לאתריום 2, על הקורלציה לשוק ההון שמתרחשת בגלל תעודות הסל הרבות ועל התרחיש שיאפשר לדעתו את התנתקות הקריפטו מהשוק המניות המרכזי.

עם יו״ר מגוריט, עו״ד ארז רוזנבוך וסמנכ״ל הכספים בחברה תומר צבר נשאלת השאלה האם הבועה הזו הגיעה לשיא הגודל שלה? או שהתייקרות רבה עוד לפניינו. אנחנו חוזרים לוובינר מעמיק ביותר על מצב שוק הנדלן בישראל. בפעם האחרונה שהיה אצלנו ארז רוזנבוך, יו״ר מגוריט הוא הצביע על מכלול הגורמים שראינו משפיעים על שוק הדירות הישראלי - הריבית הנמוכה, היעדר אלטרנטיבה באג״ח, הגידול הדמוגרפי החריג המאפיין את ישראל, הגירה וכמובן מיעוט התחלות הבניה. לזה הוא הוסיף את הקשיים בביצוע התכניות הממשלתיות - דירה למשתכן, תמ״א 38 וחוק הותמ״לים. ומאז שהיה אצלנו במאי 2021, הצטרפו לתשלובת הזו הצטרפו גם האקזיטים בהייטק, ההגירה מרוסיה ואוקראינה ואי היציבות השלטונית. מצד שני, הריבית העולה מורידה את הביקושים. השקעה בנדל״ן ממונף הופכת לפחות כדאית והאג״ח כבר לא מספק תשואה אפסית. אל הוובינר היום יצטרף אלינו גם תומר צבר, סמנכ״ל הכספים של מגוריט שפירסמה דו״ח מרשים לרבעון השני עם צמיחה של 50% בהכנסות משכירות ועלייה של מאות אחוזים ברווח התפעולי וברווח הנקי לעומת רבעון קודם. נקווה שאחרי הוובינר הזה תבינו טוב יותר את מגמות העומק של שוק הנדל״ן בישראל.

הנושא שלנו הפעם הוא סקטור הקנאביס, עם חברת שיח מדיקל: במהלך השנים האחרונות כבר ראינו את מניות חברות הקנאביס גם בישראל וגם בעולם, עוברות מס׳ סייקלים של זינוקים מטאורים וקריסות מפוארות.... הסקטור גם מושך לא מעט תשומת לב כולל שמות מאוד גדולים (כמו אהוד ברק למשל) וכתבות בטלוויזיה. אך עד היום למעשה, לא לגמרי ברור האם מדובר בהשקעה לגיטימית או בטרנד חולף, כאשר רק לאחרונה התבשרנו שמדד הקנאביס המקומי לא באמת המריא, ולמעשה נקבר לאחר זמן יחסית קצר. אז הערב ננסה לנתח לעומק את התחום, על אתגריו והפוטנציאל הגלום בו, נבין את שרשרת הערך, ומה בדיוק צריך לבחון כאשר שוקלים השקעה בחברות מהתחום. לטובת העניין אנו מארחים את יוגב שריד, מנכ״ל, ועמיחי רב, סמנכ״ל הכספים של חברת שיח מדיקל חברת שיח מדיקל, אחת מחברות הקנאביס הוותיקות בישראל, נוגעת בכל חלקי התעשייה, ובעזרת שני האורחים שלנו, ננסה להבין לעומק מהם אבני הדרך העיקריים בתחום, איך הוא יראה בעתיד, ומה משקיעים חייבים לקחת בחשבון. בקיצור, נושא מעניין מהרבה בחינות ומהרבה זוויות, והערב סוף סוף נצלול לעומקו ונעשה סדר. מוזמנים להצטרף, נתראה בוובינר.