Amud Hayomi in yiddish - עמוד היומי אידיש ע"י הרב משה אליעזר ליבערמאן

שבת סו א

שבת סה א-ב

שבת סד ב

מסכת שבת דף ס"ג ע"איום ו׳ בהעלותך תשפ״ד—אן אומנויטיגע זאך איז נישט שיין.וואס וועט זיין ווען משיח וועט קומען?איז א הצלה ראדיא א תכשיט?תורה לערנט מען נישט אליין.נערוועז גערעדט, איז נישט גערעדט. אז ס'דערשרעקט מענטשן, איז עס שלעכט.א לייכטזיניגע שטימע איז דיין יצר הרע.תורה מוז זיין געשמאק פאר'ן מענטש.

שבת סג ב - סד א

שבת סב באן קיין באונדעריס קען מען אנקומען צו דאס ארגסטע.טרונקען מיט נאך איינעם איז א תענוג.וואו ס'איז שמוציג, איז ארעם.אז דו פירסט זיך ארעם, וועסטו זיין ארעם.אז דיין ווייב בעט, געב.דיין מעלה קען ווערן דיין חסרון.רעד נישט זיס ווען דו מיינסט עס נישט.

שבת סב אקען א ברענד געבן א דין תכשיט?

שבת סא ב

שבת סא א

שבת ס א-ב

שבת נט ב

שבת נט א

שבת נח בערב שבועות

שבת נח א

שבת נז א-ב

שבת נו ב

שבת נו אדער פראבלעם פון לשון הרע איז, אז דו ווייסט קיינמאל נישט די קאנסעקווענצן

שבת נה א-בדער צדיק און דער רשע זעען אויס דאס זעלבעקיינער ווייסט נישט פארוואס א מענטש שטארבט

שבת נד ב

שבת נד א

שבת נג א-בא מענטש האט מזל. טבע איז וויכטיג, א נס איז א חסרון. ברענגען פרנסה איז שווערער ווי ניסים. אז מ'זוכט נישט קיין חסרונות, טרעפט מען נישט אפילו זיי זענען דארט.

שבת נב א-ב

שבת נא בהתחלת פרק במה אשה

שבת נא א

שבת נ ב

שבת נ א

שבת מט א-בל"ג בעומר תשפ"ד

שבת מח ב

שבת מח אהתחלת פרק במה טומנין

שבת מז א-ב

שבת מו ב

שבת מו א

שבת מה א-ב

שבת מד ב

שבת מד א

שבת מג ב

שבת מג א

שבת מב ב

שבת מא-ב מב-א

שבת מא א

שבת מ ב

שבת מ א

שבת לט ב

שבת לט א

שבת לח ב

שבת לח אאיזה הערות קצרות:שכח קדירה – לרש"י איירי בנתבשל כמאכל בן דורסאי ולשי' חכמים אסור להשהותו ע"ג כירה ועבר בשב ואל תעשה באיסור דרבנן, וכשנתבשל בשבת כל צורכו נמצא דנהנה מהבישול.חמין שהוחמו כל צורכן מותרין מפני שמצטמק ורע לו – היינו אפילו במזיד.ותבשיל שבישל כל צורכו אסור מפני שמצטמק ויפה לו – היינו דאסור במזיד וכתבשיל שלא נתבשל כל צורכו. קתני מיהת תבשיל שלא נתבשל כל צורכו – ורבי חייא איירי בלא נתבשל כל צורכו כדמשמע לשונו ובשלה בשבת (לענ"ד)קשיא דר' מאיר – דבברייתא לעיל לא התיר אלא שהייה בחמין (מצטמק ורע לו) וכאן היתר אכילה אפילו בתבשיל שנתבשל כל צורכו (אפילו במצטמק ויפה לו). קשיא דר' יהודא – דבברייתא לעיל התיר שהייה בחמין ותבשיל (אפילו במצטמק ויפה לו).הא לכתחילה – אסר שהייה בתבשיל אפילו בגרופה וקטומה.הא בדיעבד – מותר תבשיל אפילו באינו גרופה וקטומה ולא קנסו חכמים כל שנתבשל כל צורכו. כאן בגרופה וקטומה – לכן מותר שהייה אפילו בתבשיל (שמצטמק ויפה לו).כאן שאינה גרופה וקטומה – קנסו חכמים בתבשיל שמצטמק ויפה לו. ובחמים שהוחמו כל צרכו ומצטמק ורע לו לא קנסו חכמים אע"פ שאסר שהייה באינו גרופה וקטומה משום כאן בדיעבד לא קנסו חכמים באינו נהנה אע"פ שעבר ושהה (תוס'). עבר ושהה – היינו במזיד ומכ"מ לא נהנה מבישול שהיסרו מהאש קודם שנצטמק (ריטב"א).

שבת לז ב

שבת לז אוחזרה על תחילת פרק כירהג' מהלכים במתני'1. לב"ש מותר שהייה בגו"ק ובחמין, וחזרה אסור אפילו בחמין ואפילו בגו"ק, ולב"ה דין חזרה כדין שהייה ומותר בתבשיל בגו"ק ומתני' דלא כחנניה.2. שהייה מותר לכו"ע בלי גו"ק כל שהוא כמאכל בן דורסאי, וחזרה מותר בגו"ק ולב"ש בחמין, ולב"ה אפילו בתבשיל.3. שהייה לב"ש מותר בלא גו"ק בחמין ולא תבשיל (ודלא כחנניה), וחזרה אסור לב"ש אפילו בגו"ק ואפילו בחמין (דהך חזרה לא דברי הכל הוא) ולב"ה מותר שהייה בתבשיל אפילו בלא גו"ק וב"ה כחנניה ולענין חזרה מותר בגו"ק אפילו בתבשיל.א"א בשלמא להחזיר תנן – ונמצא דבשהייה לא בעינן גו"ק ודאי לא התירו אלא מעל גבה דלא מיקרי הטמנה, אבל בתוכה הוה הטמנה בדבר המוסיף הבל.א"א לשהות תנן – נמצא דלא התירו אלא בגו"ק ומה לי תוכה מה לי על גבה הרי לא מיקרי דבר המוסיף הבל ואין כאן איסור הטמנה.אסיפא קאי – היינו דשהייה מותר אפילו בתוכה, וחזרה אסור בתוכה דאע"פ שאין כאן גזירה דשמא יחתה דכל שגו"ק ואינו מוסיף הבל לא גזרינן, מכ"מ אסרו חזרה על גבי גחלים עצמה דנתינת קדירה בתוך הכירה עצמה מיחזי כמבשל.ב' כירות המתאימות כו' משהין – היינו דלא מיקרי כמטמין בדבר המוסיף הבל.ב"ש אומרים ולא כלום – דלא כמתני' דב"ש מתיר שהייה בגו"ק בחמין.ב"ה אומרים חמין – דלא כמתני' דב"ה מתיר שהייה אפילו בתבשיל.עקר – דלא כמתני' דב"ה מתיר חזרה בגו"ק אפילו בתבשיל.קשיא לב"ש בחדא – היינו בשהייה, דלמתני' מותר שהייה בחמין באינו גרופה ולר"מ אסור לב"ש שהייה בחמין בין בגרופה בין באינו גרופה.ולב"ה בתרתי – היינו בשהייה וחזרה, דלמתני' מותר שהייה אפילו באינו גרופה אפילו תבשיל, ולר"מ מותר דוקא בגרופה ודוקא בחמין, ולמתני' מתיר חזרה לב"ה כלשון מתני' "אף מחזירין" ולר"מ לכו"ע אסור חזרה וכלשון ר' מאיר "עקר דברי הכל לא יחזיר".אי מתני' לר' יהודה קשיא גרופה וקטומה – דמתני' נחלקו באינו גרופה וקטומה, ולר' יהודה נחלקו בגרופה וקטומה ובאינו גרופה וקטומה לכו"ע אסור בין חמין בין תבשיל.כר"י בחדא – דלבית הלל מותר גם שהיית תבשיל (דלא כר"מ), ודלב"ה מותר חזרה (דלא כר"מ דלב"ה אסור חזרה).ופליג עליה בחדא – דתנא דמתני' סבי"ל כחנניה דשהייה מותר אפילו בלא גו"ק, ור"י סבר דשהייה מותר בגו"ק.

שבת לו א-בשבת לז בבס"דהערות קצרות לתחילת פרק כירהכירה – מש"כ רש"י "ונותנין קדירה לתוכה" לאו דוקא ומתני' איירי "על גבה" כדלהלן לז, ב. וכן מפו' בר"ן "ונותנין עליה קדירה". ועי' מהר"ם "וכתב רש"י כל זה שלא תבינו שכירה השנויה במתני' היא עשויה כעין כירות שלנו שאין להם שום תוך", עד שיגרוף – רש"י מפרש דכל שלא גרף וקטם אסור משום "דמוסיף הבל", וכהא דאמרינן לעיל דאין טומנין בדבר המוסיף הבל, וכל שגרף וקטם סבירה ליה דאינו מוסיף הבל (ר"ן). והגם שאין טומנין הקדירה בתוך הגחלים אלא שמשהין הקדירה על גבי כירה, רש"י מדמה דין שהייה לדין הטמנה דטעם דמתני' נמי דכל שלא גרף וקטם הוא מוסיף הבל וגזרינן שמא יחתה (מהר"ם). ורוב ראשונים חלקו ופי' דאסרו בשהייה משום שמא יחתה ואינו לדין הטמנה, וכל שגרוף וקטום איכא היכרא שמסלק דעתו מלחתות בגחלים ושרי. אבל לא תבשיל – היינו דלב"ש גזרינן שמא יחתה אפילו בגו"ק דא"א שלא יישאר ניצוץ אחד. עוד פי' רש"י דאיה"נ לא חיישינן לשמא יחתה מכ"מ בתבשיל מועיל לו בישולו (כגון שלא נתבשל אלא כמאכל בן דרוסאי או במצטמק ויפה לו) ומיחזי כמבשל בשבת. אבל לא מחזירין – דמיחזי לב"ש כמבשל אפילו בחמין. לא יתן או לא יחזיר – היינו איבעיא לן אי בעינן גו"ק בחזרה כחנניה, או בעינן גו"ק בשהייה ודלא כחנניה. וכי היכי דפליגי בלשהות – היינו לב"ש מותר שהייה בחמין ולב"ה מותר אף בתבשיל, פליגי לענין חזרה דלב"ש אסור חזרה בחמין (וכש"כ תבשיל – מהרש"א) ולב"ה מותר חזרה אפילו בתבשיל. הא תו למה לי – הרי רישא איירי בחזרה ועל זה פי' בית שמאי דמותר דוקא חמין בבא א', ובבבא ב' פי' עוד הפעם לא מחזירין והיינו על כרחך תבשיל והא תנא ליה רישא. ולהבנת הגמרא לההו"א לדעת חנניה שהייה מותר לכו"ע אפילו בלי גו"ק כל שהא כמאכל בן דורסאי, וחזרה מותר כל שגו"ק, לב"ש בחמין ולב"ה אפילו בתבשיל.לעולם אימא לך – היינו דמוסיפים בבא במתני' לענין שהייה דלא בעינן גו"ק, ועל זה נחלקו ב"ש וב"ה דהא דלא בעינן גו"ק לב"ש היינו בחמין דוקא ולב"ה אפילו בתבשיל. ולענין חזרה לב"ש לא מחזירין אפילו בגו"ק ולב"ה מחזירין בגו"ק.

שבת לה ב