יום ג' פ' וישב, חג הגאולה י"ט כסלו‏ – ‏ראש השנה לחסידות

ממ"ש "פדה בשלום נפשי . . כי ברבים היו עמדי" לומד הגמ' הענין ד"מתפלל עם הצבור". תפלת דוד נחשב "תפלת הרבים" כיון ש"רבים צריכים לו". ועד"ז בנוגע ל(תפלת ו)גאולת אדה"ז בי"ט כסלו, שיציאתו לחירות נגע למאות אלפי ישראל (שהלכו בדרכו) בימיו, ובדורות שלאח"ז (ובמכ"ש מגאולת היחיד ממש שהיא בדוגמת "גאולה כללית" וכו'). גאולה כללית קשורה עם תורה וצדקה, וכמ"ש "ציון במשפט תפדה ושבי' בצדקה", ועד"ז בנוגע לי"ט כסלו כותב אדה"ז שהצדקה עבור א"י "היא שעמדה לנו וכו'", ועד"ז בנוגע לתורה – תיקן (בקשר לי"ט כסלו) ש"רבים" ילמדו ויסיימו יחד את הש"ס בכל שנה. ולהעיר ממ"ש בגמ' ש"פדה בשלום" קאי על "העוסק בתורה". ולכאו' איפה רואים שהתורה (לא רק מביאה לשלום, אלא היא) עצמה "שלום"?! אלא שכאשר "רבים" ש"אין דעותיהם שוות" מצטרפים יחד ללמוד את הש"ס באותו "כלל" ולכוונה א' – שהמסכתא שהוא למד ייחשב שגם האחרים למדוה, ועי"ז ייחשב שכל א' סיים את כל הש"ס – הרי בזה רואים בגלוי שלימוד התורה הוא "שלום".

משיחת י"ט כסלו ה'תשל"ב