יום ד' פ' מקץ, כ"ז כסלו‏ – ‏ יום ג' דחנוכה

חנוכה הוא הזמן לבטל את הענין ד"להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך" ע"י ההתחזקות בתומ"צ בכלל, ובהדגשה שלימוד התורה צ"ל בגלל שזהו "תורתך" - חדור עם יראת ה'. ועד"ז קיום המצוות, גם מצוות שכליות, צ"ל בגלל שזהו "רצונך" [ולכן התחלת הש"ס הוא במס' ברכות אע"פ שאין לו שייכות לסדר זרעים, כי "ראשית חכמה יראת ה'", ובאמירת ברכות מודגשת הענין דיראת ה' איך שזה נמשך בעניני העולם (ברכות הנהנין וכיו"ב)]. ונוסף לזה יש לחנך בזה גם את הילדים ולכנס אותם בימי החנוכה (מלשון חינוך) לפחות פעם אחת, ולספר להם את תוכן החג וגם לדאוג שיוכלו לתת צדקה, ע"י שיתנו להם "דמי חנוכה" וחלק מזה יתנו לצדקה, וחלק מזה ישאר אצלם כדי לקיים מנהג רבותינו בפרהסיא לתת "דמי חנוכה" לבני-ביתם, ועד"ז ע"י ש"מלמד את בן חבירו תורה" ויתן לו "דמי חנוכה" ה"ה מקיים מנהג זה בבנו!

משיחת י"ט כסלו ה'תשל"ד