עתיקות | בהגשת יהודה ברייער - מבית תוכן אחד

בפרק מיוחד של “עתיקות” מבית "תוכן אחד" והפעם יהודה ברייער מארח את הרב אליהו בירנבוים ראש מכון שטראוס-עמיאל (להכשרת רבנים לתפוצות) ורב אגודת "שבי ישראל" (להשבת נדחי ישראל)לשיחה מרתקת על סיפורו הגלובלי של העם היהודי – מקהילות מפוארות שנעלמו ועד קהילות חדשות שנולדות מחדש. השיחה נוגעת ביהדות מצרים, פולין, גרמניה, אמסטרדם, יפן ומדינות נוספות, וחושפת כיצד יהודים שמרו על זהותם גם במקומות הנידחים ביותר. לצד סיפורים נדירים על בתי כנסת, חפצים, כתבי יד וקהילות נשכחות, עולה גם השאלה הכואבת של התבוללות, התרחקות מזהות יהודית והמאבק לשימור הרצף היהודי. זהו פרק עשיר בהיסטוריה, במסעות, בגילויים מפתיעים ובמבט עמוק על הכוח הפנימי שמחבר יהודים בכל קצוות העולם – גם כשנדמה שהכל כבר אבד.הפעם נעסוק בפרק:העם היהודי כעם עולמי בגלות דיון על הפיזור היהודי בעולם, המשמעות של קהילות יהודיות גם במקומות רחוקים, והשליחות לחזק יהודים בכל מקום.קהילות יהודיות שנעלמו וקהילות שנולדו מחדש סקירה של קהילות מפוארות כמו מצרים, אמסטרדם ופולין, לצד קהילות חדשות ומתחדשות בגרמניה, פורטוגל, המזרח הרחוק ומקומות נוספים.זהות יהודית, התבוללות ושימור שורשים השיחה עוסקת במתח בין יהודים שמחפשים מחדש את שורשיהם לבין תופעות של התרחקות, התבוללות ואובדן זהות יהודית, במיוחד בתפוצות.מסעות, סיפורים יהודיים וחפצים היסטוריים סיפורים מרתקים ממסעות ברחבי העולם, מפגש עם יהודים וקהילות נידחות, והחשיבות של חפצים, מסמכים וסיפורים בשימור ההיסטוריה היהודית.***לאתר https://did.li/dV7TY​לערוץ ספוטיפיי: https://did.li/GEVrl​לגוגל דרייב:https://groups.google....​שליחת שאלות בתחום עתיקות או לפנייה ישירה למגיש הפודקאסט הרב יהודה ברייער, נא שלחו מייל: [email protected]להרשמה לקבלת הפודקאסט מיד כשהוא יוצא שלחו לנו מייל לכתובת: [email protected]להרשמה לרשימת התפוצה שלנו בוואטצאפ, לחצו:https://chat.whatsapp....​..

בפרק מיוחד ומרתק של "עתיקות" מבית תוכן אחד, מארח יהודה ברייער את הרב משה אבוטבול לשיחה עמוקה על תפארת יהדות ספרד והמזרח, על האוצרות הרוחניים שנשכחו, ועל מקומם המרכזי בתולדות עם ישראל. מתוך סקירה היסטורית רחבה על חכמי מרוקו, תימן, בבל, פרס וצפון אפריקה, עובר הדיון גם אל שאלות של זהות, מסורת, חינוך והחזרת העטרה ליושנה בדורות האחרונים. לצד הסיפורים על גדולי ישראל, כתבי יד, עולם התורה הספרדי ופועלו של מרן הרב עובדיה יוסף, משתף הרב אבוטבול גם בתחנות אישיות ומרגשות מחייו: הילדות בבאר שבע, הדרך לעולם התורה, והמאבק להקים מוסדות חינוך שיחזקו דור חדש של בני תורה ספרדים בגאווה ובאמונה.בפרק זה נעסוק:תפארת יהדות ספרד והמזרח והעושר הרוחני שלה הפרק עוסק בהרחבה במורשת יהדות ספרד, צפון אפריקה, תימן, בבל ופרס, ובתרומה האדירה של חכמי המזרח לעולם התורה, ההלכה, הקבלה והפסיקה, הזהות הרוחנית של הציבור הספרדי והקשר למסורת יש בפרק דיון על החיבור העמוק של יהדות המזרח למסורת, לרבנים, לרגש הדתי ולשמירת יסודות היהדות, גם בדורות של התרחקות חלקית.החזרת הכבוד למורשת הספרדית ופועלו של הרב עובדיה יוסף חלק מרכזי בפרק מוקדש לרב עובדיה יוסף, למפעל “להחזיר עטרה ליושנה”, להעצמת הזהות הספרדית, ולבניית חינוך תורני שמחזיר גאווה ושייכות לדור הצעיר,עולם התורה הספרדי בדורות הקודמים ובדור החדשהפרק נוגע גם באופן שבו גדלו חכמי ספרד והמזרח, במסירת התורה מרב לתלמיד ומאב לבן, במוסדות התורה שהיו, ובהמשך ההתעוררות וההתחדשות בעולם התורה הספרדי בארץ ישראל***לאתר https://did.li/dV7TY​לערוץ ספוטיפיי: https://did.li/GEVrl​לגוגל דרייב:https://groups.google....​שליחת שאלות בתחום עתיקות או לפנייה ישירה למגיש הפודקאסט הרב יהודה ברייער, נא שלחו מייל: [email protected]להרשמה לקבלת הפודקאסט מיד כשהוא יוצא שלחו לנו מייל לכתובת: [email protected]להרשמה לרשימת התפוצה שלנו בוואטצאפ, לחצו:https://chat.whatsapp....​..

בפרק מיוחד ומרתק של פודקאסט עתיקות מבית "תוכן אחד" יהודה ברייער מארח את הרב חנוך רובינשטיין יו"ר מכון "אור עולם" ומזכ"ל אגודת ישראל העולמית, לשיחה עמוקה על דמויות מפתח בתולדות החסידות בפולין, ובעיקר על דמותו הגדולה של החידושי הרי״ם מגור והשפעתו על הנהגת הדור וכן סיפורים על התפארת שלמה מראדמסק. דרך סיפורים היסטוריים, מקורות וספרים נדירים, נפרשת בפני המאזינים דמותו של צדיק שהנהיג בעוצמה של תורה, בענווה ובמסירות גדולה למרות חיים מלאי ייסורים ועוני. הפרק עוסק גם בהתפתחות הנהגת חסידות גור, במעבר מדור לדור ובהשפעה הרחבה שהייתה לה על מבנה הציבור החרדי בפולין ועל הארגון הציבורי של יהדות שומרת התורה.בחלקו השני של הפרק מתוארים גם סיפורים יוצאי דופן של מחקר היסטורי וגילוי קברי צדיקים בפולין, כולל תהליך מרתק של איתור ושיקום בתי קברות עתיקים. זהו פרק שמחבר בין היסטוריה, מסורת וסיפורי צדיקים – ומעניק הצצה נדירה לעולמה של יהדות אירופה ולשורשים שמעצבים עד היום את הציבור החרדי.הנושאים שנדבר בפרק:דמותו של החידושי הרי״ם – אישיותו, גדלותו בתורה, הנהגתו הייחודית, והשפעתו על חסידות גור ועל דורו.המעבר מהנהגה אישית להנהגת ציבור – איך החידושי הרי״ם והאמרי אמת עיצבו מודל של הנהגה חרדית מאורגנת והשפיעו על הציבור בפולין.המחלוקות והזרמים בפולין החסידית – היחסים בין פשיסחא, קוצק, גור, חסידויות אחרות, והמאבקים מול ההשכלה וההתבוללות.מחקר היסטורי ואיתור קברי צדיקים בפולין – סיפורי גילוי, מיפוי ושיקום קברים ובתי קברות עתיקים, והחיבור בין היסטוריה, זיכרון ומורשת.***לאתר https://did.li/dV7TYלערוץ ספוטיפיי: https://did.li/GEVrlלגוגל דרייב:https://groups.google.com/u/2/g/tocen1שליחת שאלות בתחום עתיקות או לפנייה ישירה למגיש הפודקאסט הרב יהודה ברייער, נא שלחו מייל: [email protected]להרשמה לקבלת הפודקאסט מיד כשהוא יוצא שלחו לנו מייל לכתובת: [email protected]להרשמה לרשימת התפוצה שלנו בוואטצאפ, לחצו:https://chat.whatsapp.com/GzN7BJlDxmm.

בפרק מיוחד בפודקאסט “עתיקות” מבית “תוכן אחד”, יהודה ברייער מארח את עו״ד צבי אראלי, אחד מהאנשים הבודדים בישראל שמקדישים כמעט את כל עיסוקם לנושא טעון ומרתק: השבת רכוש יהודי מפולין.השיחה נפתחת בקשר האישי לחסידות רדומסק ולזיכרון יהדות פולין שנכחדה, ומיד צוללת לשאלות המעשיות: אילו סוגי נכסים קיימים בתים פרטיים, חלקי בעלות בבניינים, מפעלים, וגם נכסי ציבור כמו בתי כנסת ובתי עלמין, ומה בעצם קרה לנכסים דקה אחרי המלחמה כשהבתים ריקים ומוסדות הקהילה נעלמים. אראלי מסביר איך נכסים עברו לידי דיירים מקומיים או עיריות, מה המשמעות של הערות בטאבו משנות 46–47, ואיך התיישנות וחזקה יכולים לסגור חלון הזדמנויות ליורשים.בהמשך נחשף הצד הבלשי של העבודה: איתור יורשים בעולם דרך ארכיונים, מצבות, יד ושם, תיקי ירושה ורשם הירושות לעיתים עד דור חמישי ושישי. הפרק כולל גם סיפורים אמיתיים ומפתיעים על “מירוץ נגד הזמן”, טעויות רישום היסטוריות, ומקרים שבהם החלטה אחת או היעדרה עלתה למשפחות מאות אלפי דולרים.הנושאים שמדברים בפרק:היקף יהדות פולין לפני המלחמה ומה קרה לרכוש אחרי החורבן.רישומים אחרי המלחמה (1946–1947): הערות בטאבו/נסחים שמאפשרים לעצור התיישנות ולתבוע זכויות.סוגי נכסים: רכוש פרטי (דירות/בניינים/אחוזים בבניין) מול רכוש קהילתי/ציבורי (בתי כנסת, שטיבלעך, בתי עלמין, מוסדות).מה עושים בפולין עם נכסים “עזובים”: השתלטות דיירים מקומיים, חזקה לאורך שנים, או ניהול/השכרה ע״י העירייה (לעיתים לדיירים סוציאליים).איך יזמים פולנים מאתרים נכסים עם שמות יהודיים ומדוע הם צריכים למצוא יורשים כדי להתקדם.מודל העסקה הנפוץ: איתור יורשים + הצעת קנייה “נטו ביד”, מקדמות, בלעדיות, סיכונים, ומיסוי לפי קרבה משפחתית.עבודת הבילוש לאיתור יורשים בארץ ובעולם: מצבות, יד ושם, ארכיונים, תיקי ירושה/צוואות—כולל סיפורים חריגים טעויות תרגום בטאבו, “קרובי משפחה” שנוצרו לצורך סרטיפיקט, וצוואה מפתיעה שהורישה רכוש למטפל.***לאתר https://did.li/dV7TYלערוץ ספוטיפיי: https://did.li/GEVrlלגוגל דרייב:https://groups.google.com/u/2/g/tocen1שליחת שאלות בתחום עתיקות או לפנייה ישירה למגיש הפודקאסט הרב יהודה ברייער, נא שלחו מייל: [email protected]להרשמה לקבלת הפודקאסט מיד כשהוא יוצא שלחו לנו מייל לכתובת: [email protected]להרשמה לרשימת התפוצה שלנו בוואטצאפ, לחצו:https://chat.whatsapp.com/GzN7BJlDxmm.

בפרק ספיישל לפורים של “עתיקות” מבית “תוכן אחד”, יהודה ברייער מארח אורח נדיר שבדרך-כלל נמצא בשטח ולא באולפן: הרב ישראל מאיר גבאי יו"ר אהלי צדיקים – האיש שמאחורי אינספור “אוהלים”, מצבות ושלטים שתראו כמעט בכל מסע לקברי צדיקים באוקראינה, פולין ומדינות נוספות.זהו מסע מרתק אל מאחורי הקלעים של שימור אתרי קבורה יהודיים: איך התחיל הכל לפני כמעט חמישים שנה, עוד בתקופת הקומוניזם, בלי ארגונים, בלי תקציבים ובלי ניסיון – רק עם התמדה, נסיעות, ויכולת “להרים מצבה מתוך האדמה”. הרב גבאי מספר על עבודת שטח אמיתית: תיקונים חוזרים כי כל חומר נשחק, מקרים של מקומות נידחים שאיש לא ידע עליהם, הצלת בתי עלמין לפני שהופכים למגרש או לבנייה, ועל הדילמות של זיהוי מקום קבורה כשאין מידע ברור.בהמשך נפתחות גם דלתות לעולם מרתק של עדויות, מפות, ארכיונים וסיפורים מקומיים – כולל סיפורים נדירים ממדינות שקשה להגיע אליהן כמו הנסיעה לאיראן לקברם של מרדכי ואסתר – והכל מתוך מבט של שליחות: להחזיר כבוד, סימן וזיכרון למקומות שנשכחו.הנושאים שנדבר בפרק:מי הוא הרב ישראל מאיר גבאי והיקף הפעילות שלו בשיקום קברי צדיקים ובתי עלמין בעולם.איך התחיל הכול בתקופת הקומוניזם: נסיעות ראשונות, קשיי ויזות, ומקומות מוזנחים בלי תשתיות.“מצווה גוררת מצווה”: מקרים ראשונים של הצלת קברים לפני הריסה/פיתוח (כמו מגרש כדורגל) והפנייה לעיריות.למה חייב להיות בשטח אישית: בדיקות, תחזוקה, ושיפוצים חוזרים כי הזמן והטבע הורסים.סיפור ביאלה רבוסקה ודוגמאות לשיקום חוזר ושדרוג חומרים (מפשוט למתקדם יותר).איך מזהים “איפה בדיוק הקבר”: מסורת רציפה, מפות/עדויות, וחיפוש מצבות מקוריות (כולל מקרים של טעויות ותיקונים).“ראשונים” ומקומות בלי מצבות מקוריות: רש״י, רבנו תם, רבנו גרשום – ומה עושים כשאין סימון ברור.מסעות במדינות רגישות ואתרי קודש שם כמו איראן, עיראק, מצרים, סוריה ועוד: איך זה נראה, אתגרי ביטחון, ויחס השלטונות, המקומיים.***לאתר https://did.li/dV7TYלערוץ ספוטיפיי: https://did.li/GEVrlלגוגל דרייב:https://groups.google.com/u/2/g/tocen1שליחת שאלות בתחום עתיקות או לפנייה ישירה למגיש הפודקאסט הרב יהודה ברייער, נא שלחו מייל: [email protected]להרשמה לקבלת הפודקאסט מיד כשהוא יוצא שלחו לנו מייל לכתובת: [email protected]להרשמה לרשימת התפוצה שלנו בוואטצאפ, לחצו:https://chat.whatsapp.com/GzN7BJlDxmm.

בפרק הזה של "עתיקות” מבית תוכן אחד, יהודה ברייער מארח את הרב נחמיה בלושטיין – חוקר, היסטוריון ואספן בנשמה – למסע מרתק בעולם האספנות היהודית.בלושטיין מספר איך “ניצני האספנות” התחילו בבית אבא, דרך מפגש עם אספנים גדולים ופריטים נדירים שהגיעו מפולין, ועד שיטת השימור הקפדנית: קלסרים, ניילונים, קרטונים, ותיעוד מסודר שמחזיק עשרות שנים. בהמשך הפרק מתחדדת ההבחנה בין “אספנות של סטטוס” לבין אספנות שמונעת מאהבת היסטוריה, רגש וגעגוע – לחבר את ההווה אל העבר דרך מסמכים, כתבי־יד, תשובות נדירות ופריטים שנושאים את חותמם של גדולי ישראל.משם עוברים לליבה של אדר ושבת שקלים: מטבע מחצית השקל. השיחה צוללת לעולם המטבעות העתיקים – מהמטבע הצורי בעל אחוז הכסף הגבוה ששימש כמטבע “בינלאומי”, דרך המטבעות שטבעו היהודים במרד הגדול כסמל לעצמאות, ועד שאלות מחקריות מרתקות: איך יודעים היכן נמצאו המטבעות, מה המשמעות של סימוני מטבעה, ואיך קריאת כתובות קדומות (כולל הכתב העברי העתיק) פותחת חלון להבנת התקופות.לקראת הסיום הפרק מתרחב אל סיפורי אספנות נדירים ומסתוריים מתקופת השואה – ספריות שנעלמו, כתבי יד והאוסף של השפת אמת מגור, זיופים בשוק העתיקות, ומתח בין “שווי כספי” לבין הערך האמיתי: התוכן, המסורת, והזיכרון.הנושאים המדוברים בפרק:מהות האספנות: סטטוס/טרנד מול אהבת היסטוריה, רגש ויראת־כבוד לפריט.מעבר לנושא אדר/שבת שקלים: מחצית השקל והמשמעות ההיסטורית של המטבעות.סקירה היסטורית של מטבעות: כסף במשקל - מטבעות קדומים - חשמונאים - צורי/רומי - מטבעות המרד.מטבעות המרד הגדול: למה טבעו מטבעות, מה המוטיבים (צנצנת המן/מקל שקד), שנות ההטבעה, איפה נמצאו (ירושלים/מצדה), ומה זה מלמד מחקרית.כתב עברי קדום/שומרוני: קריאת כתובות על מטבעות, טעויות בקריאה (הרמב״ן והכותים), והמשמעויות למחקר ההיסטורי.האוסף הענק של השפת אמת ותעלומת כתבי יד של החידושים.***לאתר https://did.li/dV7TYלערוץ ספוטיפיי: https://did.li/GEVrlלגוגל דרייב:https://groups.google.com/u/2/g/tocen1שליחת שאלות בתחום עתיקות או לפנייה ישירה למגיש הפודקאסט הרב יהודה ברייער, נא שלחו מייל: [email protected]להרשמה לקבלת הפודקאסט מיד כשהוא יוצא שלחו לנו מייל לכתובת: [email protected]להרשמה לרשימת התפוצה שלנו בוואטצאפ, לחצו:https://chat.whatsapp.com/GzN7BJlDxmm.

ברוכים הבאים לפרק נוסף של “עתיקות” מבית “תוכן אחד”, עם יהודה ברייער – והפעם פרק שמציץ מאחורי הקלעים של דף הגמרא היהודי: איך נראה דף הגמרא שלנו, ולמה דווקא כך.באולפן מתארח הרב יעקב לויפר – חוקר תלמוד וחוקר לשון – לשיחה סוחפת על מסע בן מאות שנים שבו נוסח הש״ס וצורת הדף עברו גלגולים, תיקונים, “מוטציות” והשפעות של כתבי־יד, בתי דפוס, ומאבקים היסטוריים שלא תמיד היינו רוצים לזכור. מהר מאוד מתברר שהדף המוכר לנו רש״י בפנים, תוספות בחוץ, משנה בתוך הסוגיה הוא תוצר של החלטות דפוס חכמות – ולעיתים גם אילוצים חיצוניים.הפרק נכנס לעומק סוגיית הצנזורה: שריפות תלמוד, הוראות כנסייה, השמטות של קטעים שלמים, ומדוע מהדורות מסוימות כמו דפוס באזל הפכו לתקן שחייבו אחרים. בהמשך נפרשת ההיסטוריה של תחנות מפתח: סונצינו, בומברג, ונציה, ועד וילנה – שכל אחת מהן קבעה שכבות נוספות במה שאנחנו פותחים היום בכל בית מדרש.הנושאים שנעסוק בפרק:ההבנה ש“צורת הגמרא” והנוסח השתנו לאורך הדורות כתבי־יד, העתקות, דפוסים.סוגי הבדלי נוסח: משינויים גדולים (עברית/ארמית) ועד אלפי וריאציות קטנות.הצנזורה הנוצרית על ספרי תלמוד: חותמות צנזור, מחיקות והשמטות.שריפת התלמוד והפסקת הדפסת הש״ס באיטליה והשפעתה על עולם התורה.איטליה כמעצמת הדפוס העברי בראשיתו (ונציה, קלבריה וכו’) והמורכבות סביב התלמוד.תחנות מרכזיות בדפוס הש״ס: סונצינו, בומברג, יוסטיניאן – ומלחמות המדפיסים ביניהם.בומברג והצוות היהודי שלו (יעקב בן חיים אדוניהו) + רישיון מהאפיפיור וצמצום צנזורה.דפוס באזל כקו־פרשת־מים: “ניקוי” אלים של קטעים והפיכתו לתקן שחייבו אחרים לחקות.התגבשות “צורת הדף” והסטנדרטיזציה: רש״י/תוספות, שילוב המשניות בתוך הסוגיה, מספור דפים, והשלמות וילנה (פירושים בשוליים).***לאתר https://did.li/dV7TYלערוץ ספוטיפיי: https://did.li/GEVrlלגוגל דרייב:https://groups.google.com/u/2/g/tocen1שליחת שאלות בתחום עתיקות או לפנייה ישירה למגיש הפודקאסט הרב יהודה ברייער, נא שלחו מייל: [email protected]להרשמה לקבלת הפודקאסט מיד כשהוא יוצא שלחו לנו מייל לכתובת: [email protected]להרשמה לרשימת התפוצה שלנו בוואטצאפ, לחצו:https://chat.whatsapp.com/GzN7BJlDxmm.

ברוכים הבאים לפרק נוסף של “עתיקות” מבית “תוכן אחד” עם יהודה ברייער – והפעם: שיחה מרתקת מלאת הומור ונגינה עם דמות ירושלמית צבעונית ורבת־כובעים, הרב אברהם לייב בורשטיין מייסד אגודת הכליזמרים ירושלים, שמוביל אותנו למסע חי בין “העולם של פעם” לבין החדשנות של היום.הפרק נפתח בסיפור משפחתי מלא מסירות נפש: העלייה לארץ בימי המנדט וה“סרטיפיקטים”, כשהסבא משליך את כל נדונייתו למשרדי אגודת ישראל בוורשה – מהלך שנראה כמעט בלתי מתקבל על הדעת – ומוליד שרשרת אירועים שמובילה לעלייה, לחיים בירושלים, ולמאבק על קיום יהודי פשוט אבל עיקש. מכאן השיחה מתרחבת לעולמה של ברסלב בירושלים: בתי הכנסת הראשונים, הימים של הרובע היהודי, הגירוש בתש”ח, קידוש בליל שבת “תחת כיפת השמיים”, ולאחר ששת הימים – המאבק להשיב את הבית והנוכחות למקומות שנעזבו.בהמשך הפרק הרב בורשטיין מציב מראה תרבותית־רוחנית: מה איבדנו בדרך? הוא מדבר על חתונות פעם והיום – בין שירה משותפת לנפח של רעש, בין ניגון שמטעין את הנפש לבין “קפיצות” שמפרקות אותה – ומספר על מפעל חייו בשימור מוזיקה יהודית אותנטית כמו קלרינט, כינור, אקורדיון, ועל החינוך להקשבה, תוכן ועומק. לקראת הסיום השיחה נוגעת גם בשאלת הטיפול והאחריות האישית: איך ניגשים לפצעי עבר בלי להפוך תלויים, ואיך לוקחים מהעבר את הטוב – וממשיכים הלאה בכלים של היום.הנושאים שנעסוק בפרק:סיפור העלייה לארץ במסירות נפש – השגת הסרטיפיקטים בתקופת המנדט, זריקת כל הנדוניה למשרדי אגודת ישראל בוורשה והנס שבא בעקבותיה.שורשי משפחת בורשטיין והמעבר בין עולמות רוחניים – חסידות גור, נובהרדוק וברסלב, והמשיכה הרוחנית לארץ ישראל.ההתיישבות בירושלים של פעם – חיים בעיר העתיקה, דלות חומרית לצד דבקות רוחנית.ייסוד והתבססות ברסלב בירושלים – הקמת בתי הכנסת הראשונים, המעבר משכירות לבעלות, ובניית מוסדות קבועים.נפילת הרובע היהודי בתש״ח והגלות הפנימית – הגירוש מהעיר העתיקה, השבי, הקידוש בליל שבת בתנאי חירום וההתיישבות מחדש.המאבק על השיבה לרובע לאחר ששת הימים – המאבק מול הרשויות, שאלת הזכויות, והפער בין אידאולוגיה ציונית לציבור החרדי.ירושלים כמרחב של מפגש תרבויות – חיים על קו התפר בין חרדים, חילונים, נוצרים וערבים, וחוויית ילדות ירושלמית מורכבת.העולם של פעם מול העולם של היום – מה באמת ראוי לשימור: ערכים, עומק, קהילה, ולא חזרה לתנאים הפיזיים הקשים.מוזיקה יהודית וחתונות – המעבר מניגון ושירה משותפת לרעש ודיג׳יי, והצורך בהחזרת התוכן, ההקשבה והטעינה הנפשית.חינוך, רגש ואחריות אישית – ביקורת על תרבות הטיפול וההאשמה, חשיבות לקיחת אחריות, והעברת אוצרות רוחניים לדור הבא.***לאתר https://did.li/dV7TYלערוץ ספוטיפיי: https://did.li/GEVrlלגוגל דרייב:https://did.li/8h2aaשליחת שאלות בתחום עתיקות או לפנייה ישירה למגיש הפודקאסט הרב יהודה ברייער, נא שלחו מייל: [email protected]להרשמה לקבלת הפודקאסט מיד כשהוא יוצא שלחו לנו מייל לכתובת: [email protected]להרשמה לרשימת התפוצה שלנו בוואטצאפ, לחצו:https://chat.whatsapp.com/GzN7BJlDxmm.

בפרק מיוחד של “עתיקות” מבית “תוכן אחד”, יהודה ברייער מארח הפעם אורח יוצא־דופן: חבר הכנסת הותיק של אגודת ישראל הרב ישראל אייכלר והפעם לא בכובעו הפוליטי אלא בכובעו ההיסטוריוני, ישראל - שהוא גם חוקר ותיק, סופר והיסטוריון שמביא איתו ראייה רחבה על הציר הארוך של תולדות עם ישראל ישתף מידיעותיו הנרחבות על הזהות היהודית שבכל הדורות ועל אלה שנפלו לצערנו בדרך.בשיחה ננסה להבין איך נוצרו לאורך הדורות תהליכים של שינוי זהות, משיכה ל“מודרנה”, ורצון להידמות לתרבויות הסובבות – ומה גרם לכך שבתקופות מסוימות דווקא שכבות “אליטה” נסחפו יותר, בעוד יהודים פשוטים שנאחזו במסורת שמרו על הרצף.בהמשך האורח מצייר תמונה של “מאבק על הנהגה” שהתחדד בעידן ההשכלה: לא רק עזיבה אישית של מסגרת, אלא ניסיון לעצב מחדש קהילות, מוסדות, וחינוך. משם הפרק מתקדם אל אירופה של המאות האחרונות – גרמניה, גליציה, פולין – ומסביר כיצד תנועות רעיוניות, עיתונות יהודית, ותגובות של גדולי הדורות שרטטו את קווי ההתגוננות הרוחנית.במהלך השיחה ידברו על התנועה הציונית כיצד היא כבשה את לב העם, על מנהיגי התנועה השונים, מי עלה לארץ, על המאבקים השונים במדינת ישראל, ועל אלה שסבותיהם היו אנשים חרדים שומרי תורה ומצוות.במהלך היחה אנו נעסוק על: מהו “החוט” שמחזיק דורות – ואיך בונים המשכיות של אמונה, זהות ושייכות גם כשהרוחות מבחוץ חזקות.הנושאים שנדבר בפרק:רציפות זהות יהודית לאורך 3,000 שנה – כיצד עם ישראל שמר על דפוסי חיים ואמונה לאורך הדורות.שורשי תהליכי ההשכלה והחילון – לא כתופעה חדשה, אלא כחזרה על דפוסים קדומים כמו התיוונות, התנצרות.תפקיד האליטות מול היהדות הפשוטה – מדוע דווקא שכבות משכילות ואליטיסטיות נטו לסטייה מהמסורת.מאבק על הנהגת הקהילות – מעבר מעזיבה אישית לניסיון לשלוט בחינוך, מוסדות וכספי ציבור.תגובת גדולי ישראל במאה ה־19 – מאבק רעיוני, חינוכי וארגוני מול ההשכלה כמו עיתונות, הנהגה, ציבור.נדידת מרכז התורה מאשכנז לפולין וגליציה – כתוצאה מהמודרניזציה וההתבוללות במערב אירופה.היישוב הישן בארץ ישראל – עמדת ההנהגה החרדית מול רעיונות מרד, לאומיות ושלטון זר.זהות יהודית מול אידיאולוגיות מודרניות – השכלה, ציונות, קומוניזם והבטחות השוויון והקדמה.“החוט שמחזיק את הדורות” – נאמנות למסורת, לרבנים ולשרשרת הדורות כבסיס להמשכיות העם.***לאתר https://did.li/dV7TYלערוץ ספוטיפיי: https://did.li/GEVrlלגוגל דרייב:https://did.li/8h2aaשליחת שאלות בתחום עתיקות או לפנייה ישירה למגיש הפודקאסט הרב יהודה ברייער, נא שלחו מייל: [email protected]להרשמה לקבלת הפודקאסט מיד כשהוא יוצא שלחו לנו מייל לכתובת: [email protected]להרשמה לרשימת התפוצה שלנו בוואטצאפ, לחצו:https://chat.whatsapp.com/GzN7BJlDxmm.

ברוכים הבאים לעוד פרק מרגש ומלא נשמה בפודקאסט “עתיקות” מבית “תוכן אחד”. לרגל יומא דהילולא של הרה״ק רבי דוד מלעלוב זי״ע שחל בז' שבט, יהודה ברייער מזמין לשיחה מיוחדת סביב שולחן אחד שלושה נכדים של הצדיק – כולם חסידי לעלוב, וכל אחד מהם מביא איתו זווית אחרת על דמותו, דרכו והשפעתו לדורות.בפרק משתתפים: רבי שמעון טיקוצקי – סופר ומחבר ספרים על רבי דוד מלעלוב, רבי אהרן גלבשטיין – בעל ידע רחב ומעמיק בתולדות לעלוב, ורבי מוטי וינשטוק – סופר ועורך עיתון בקהילה. יחד הם פותחים חלון נדיר לעולם של צדיק שמשך אליו לבבות בלי רעש ובלי חיצוניות.הם מדברים על הקשר העמוק שאנשים מרגישים עד היום לצדיק ולציונו הקדוש בפולין, על הנהגתו שלא לומר דברי תורה ברבים, ועל גדלותו העצומה בתורה שאותה הסתיר בענווה מופלאה. נשמע על אהבת ישראל שלו, על כך שכל יהודי הרגיש אצלו רצוי ומתקבל, ועל הכנסת האורחים והחום המיוחד שמרגישים כל אחד שמגיע לציונו הקדוש בלעלוב שבפולין.עוד בפרק: הנהירה הגדולה לציון בז׳ שבט עוד לפני השואה, האווירה המיוחדת במקום, גילוי הציון לאחר השואה, ההדלקה בציון והריקודים על השולחן מתי היא החלה, השמחה והארת הפנים שמורגשות שם – והישועות הרבות שמספרים עליהן עד היום.הנושאים שנדבר בפרק:משנתו ודרכו הקדושה של הרה"ק מלעלובהנהגתו: הסתרת גדלותו ושתיקתו מדברי תורה ברביםענווה נדירה ואהבת ישראל לכל יהודיהכנסת אורחים ורגעי הקדושה בציון הקדושהנהירה לציון בז׳ שבט והאווירה המיוחדת בלעלובגילוי הציון אחרי השואה, ההדלקה, השמחה והישועות***לאתר https://did.li/dV7TYלערוץ ספוטיפיי: https://did.li/GEVrlלגוגל דרייב:https://did.li/8h2aaשליחת שאלות בתחום עתיקות או לפנייה ישירה למגיש הפודקאסט הרב יהודה ברייער, נא שלחו מייל: [email protected]להרשמה לקבלת הפודקאסט מיד כשהוא יוצא שלחו לנו מייל לכתובת: [email protected]להרשמה לרשימת התפוצה שלנו בוואטצאפ, לחצו:https://chat.whatsapp.com/GzN7BJlDxmm.

ברוכים הבאים לעוד פרק מיוחד של “עתיקות” מבית “תוכן אחד”, יהודה ברייער מארח לשיחה מרתקת את הרב רבי יצחק יהודיוף — נכד הבבא סאלי, לקראת שבוע ההילולא של סבו הבבא סאלי, לשמוע סיפורים של עבודת השם וסיפורי מופת מהצדיק הקדוש - הטמיר והפלאי הבבא סאלי מתוך ניסיון להאיר את הדמות לא רק דרך הסיפורים המוכרים לציבור, אלא גם דרך זווית משפחתית, היסטורית ותורנית.השיחה נפתחת בשורשי משפחת אבוחצירא ובשלשלת המשפחתית, בהמשך עולים סיפורים עזים מתקופת מרוקו: על אחיו של הבבא סאלי שנהרג על קידוש השם, על האבל הארוך, ועל חלום שמסיט את המבט מכאב לשמחה של “הילולה” ועשייה רוחנית. משם עוברים למסעות הבבא סאלי לארץ, לסירובו לקבל רבנות רשמית, ולהסבר העקרוני שלו על אחריות הנהגה כשהמציאות אינה מאפשרת הנהגת דין תורה בשלמות.לאורך הפרק נשזרות עדויות על סדר היום, אהבת ישראל, לימוד התורה המקיף, סיפור מלא, קשריו עם אדמור"י החסידות ודברי תורתם, הנהגות של הילולות, תפילה באיפוק ובעוצמה, וסיפורים נדירים שמשרטטים דמות של קדושה פנימית—שיותר ממה שנראה בחוץ, פעלה בשקט ובתביעה רוחנית גבוהה.הנושאים שמדברים בפרק:שורשי משפחת אבוחצירא וההיסטוריה שלהדמותו של רבי יעקב אבוחצירא - “אביר יעקב” ותאריכים, רמזים סביב לידתו והחיד״א.דמות רבי מסעוד אבוחצירא אביו של הבבא סאלי והפיוט “מזמור שיר ליום השבת” והסגולות שנקשרו בו.סיפור אחיו של הבבא סאלי שנהרג על קידוש השם, ומה שעבר על הקהילה בעקבות העלילה והגזירות.חלום הבבא סאלי לאחר שנים של אבל: מעבר מצער לשמחה וסעודות “הילולות” ותיקונים.כתבי הבבא סאלי ומפעלו התורני והעדויות על היקף ידיעתו בכל חלקי התורה.הזווית המשפחתית: הבבא סאלי כאבא וסבא, חינוך ברחמים, וסיפורי בית פרטיים.העליות לארץ והסיפור סביב ההצעה שיהיה רב ראשי — והסיבה שסירב וחזר למרוקו.הנהגות ועבודת ה’ שלו: סדר יום כמעט בלי שינה, תפילה באיפוק ובעומק, הילולות וסעודות, סיגופים תעניות, קברי צדיקים, ואהבת ישראל וקירוב רחוקים.***לאתר https://did.li/dV7TYלערוץ ספוטיפיי: https://did.li/GEVrlלגוגל דרייב:https://did.li/8h2aaשליחת שאלות בתחום עתיקות או לפנייה ישירה למגיש הפודקאסט הרב יהודה ברייער, נא שלחו מייל: [email protected]להרשמה לקבלת הפודקאסט מיד כשהוא יוצא שלחו לנו מייל לכתובת: [email protected]להרשמה לרשימת התפוצה שלנו בוואטצאפ, לחצו:https://chat.whatsapp.com/GzN7BJlDxmm.

ברוכים הבאים לעוד פרק של "עתיקות" מבית "תוכן אחד", יהודה ברייער יוצא הפעם למסע נדיר ומרגש בהמבורג שבגרמניה, יחד עם רבה של המבורג ושליח חב"ד בעיר – הרב ישכר שלמה ביסטריצקי. הפרק שמצולם ממש בתוך המבורג ההיסטורית - קהילה מפוארת שהייתה פעם מרכז תורני עצום ליהדות אשכנז, ובמרחק הליכה קצר – בתי עלמין עתיקים שמספרים את סיפור הדורות דרך בני. על השיחה הם חוזרים אל התקופה שבה אלטונה, המבורג ונדסבק - קהילת אה"ו היו ישויות שונות ואף חלקם תחת שלטון דנמרק, ושומעים על גירושים, גבולות משתנים, והמעבר של יהודים בין ערים סמוכות. הם עוצרים ליד מצבות בנות מאות שנים, מתבוננים בסמלים החרוטים עליהן, ומגלים שכבות של זהות – החל מהראשונים הגיעו מפורטוגל ועד עליית יהודי אשכנז. הפרק נוגע בדמויות ענק כמו רבי יונתן אייבשיץ והיעב״ץ, בפולמוס שהסעיר את אירופה סביב קמיעות. לצד זה יש גם מבט עכשווי איך קהילה שנפגעה כל כך מהרפורמים ומהשואה חוזרת ומתחדשת, עם כולל, מניינים, פעילות יהודית – ושימור היסטורית שעובדת גם את הגרמנים ברמה של אונסק״ו. לקראת הסיום נפתח סיפור מרתק על חנוכיה עתיקה וכלי כסף עם מספרי נאצים שנשמרו דווקא כדי לזכור – וגם על פרויקט ענק לשחזור בית הכנסת הגדול שנהרס בליל הבדולח, כולל כתר ספר תורה שחזר אחרי מספר שנים, כסמל לכך שהמורשת לא נעלמה – חוזרת הביתה. נושאים מרכזיים בפרק: הביקור בהמבורג עם רב העיר ושליח חב״ד – היכרות עם הקהילה והשליחות היום. הרקע ההיסטורי: המבורג–אלטונה–וונדסבק כערים, מדינות נפרדות בעבר. תקופות שבהן נאסר על יהודים לגור בהמבורג ומעבר הקהילה לאלטונה. ראשית ההתיישבות היהודית באזור: יהודים מפורטוגל וסיפור סביבות העתיקות והסמלים החריגים. בתי העלמין באלטונה והחשיבות שלהן ליהדות אשכנז, קברי גדולי עולם ורבני המקום. ירידת מעמד הקהילה עם השנים, והרקע לשינויים ביהדות גרמניה כולל תחילת הרפורמה בהמבורג. חידוש החיים היהודיים אחרי השואה: קהילות שקמו מחדש, תקצוב והכרה ממשלתית, כולל ומניינים. שימור בתי העלמין - תיעוד מדוקדק, שיקום מצבות, שאלת האותיות הבולטות. פולמוס אייבשיץ–היע״ץ - הקמיעות, תשובות לשבתאות, וההיסטוריות על יהדות. אירופה; לצד סיפורי חפצים היסטוריים כמו חנכיה וכלי כסף וכתר ושיקום בית הכנסת הגדול. *** לאתר https://did.li/dV7TY לערוץ ספוטיפיי: https://did.li/GEVrl לגוגל דרייב: https://did.li/8h2aa שליחת שאלות בתחום העתיקות או לפנייה ישירה למגיש הפודקאסט הרב יהודה ברייער, נא שלחו מייל: [email protected] להרשמה לקבלת הפודקאסט מיד כשיוצא לנו מייל לכתובת: [email protected] להרשמה לרשימת התפוצה שלנו בוואטצאפ, לחצו: https://chat.whatsapp.com/GzN7BJlDxmm.

ברוכים הבאים לעוד פרק של פודקאסט “עתיקות” מבית תוכן אחד, יהודה ברייער מנהל בית המכירות "תפארת" מארח את הסופר והחוקר רבי יאיר בורוכוב מחבר הספר רב המכר על הגאון הפלאי רבי יוסף רוזין הרוגוצ’ובר זצוק"ל, לשיחה סוחפת ומרתקת על אחד הגאונים המופלאים והמסקרנים בעולם התורה והיהדות.בפרק ננסה להבין מי היה האיש, הקשר שלו לעולמות שונים למדני ליטא וחסידות חב”ד, למה הדמות שלו הפכה לסמל של גאונות בלתי נתפסת. דרך לימודו המקורית והגאונית, היקף ידע עצום וזיכרון לא רגיל בכלל. נדבר על יחסו לספרים ולמקורות, על הרמב”ם כמוקד מרכזי אצלו, ועל זה שבמכתבים שלו הוא מצטט אינספור מקורות בדיוק מופלא “בעל־פה”. כמו כן נעסוק גם כן בדיוקן המופלא והנדיר שלו והאם נכונה השמועה שהוא היה נזיר.עוד נושאים שעולים: הזריזות שלו בתפילות בלימוד ובהליכותיו השונים, היחס הקרוב שלו עם בני משפחתו, איך נראתה שגרת ההשבה לשאלות מכל העולם, וגם הסיפור המטלטל של מחלתו, נסיעתו לווינה, הפטירה והוויכוח על מקום קבורתו.הנושאים שנעסוק בפרק:מי היה הגאון הרוגצ’ובר ולמה הדמות שלו כל כך מסקרנת ומפורסמתהזיכרון והידיעות - סיפורים ועדויות על זיכרון חריג והיקף ידע עצום בכל חלקי התורהשיטת הלימוד והמקוריות - עומק, חריפות, ציונים ומראה מקומות רבים מכל רחבי הש"ס בקיצור רב שמכילים יסודות רבים ועמוקים.היחס שלו למקורות - מיעוט ציטוט אחרונים, וההסבר לדרך זוחב״ד ובריסק - איך שילב שורשים חסידיים עם קירבה לבריסק, והקשר שלו לאדמו״רי חב״דמכתבים, הנהגות וחיים אישיים - תשובות לשאלות מכל העולם, סגנון הכתיבה, סיפור המחקר לספר, והמחלה, הנסיעה לווינה והפטירההקשר המיוחד של הרבי מליובאוויטש זצוק"ל עם הגאון הרוגוטשובי ודרך לימודולאתר https://did.li/dV7TYלערוץ ספוטיפיי: https://did.li/GEVrlלגוגל דרייב:https://did.li/8h2aaשליחת שאלות בתחום עתיקות או לפנייה ישירה למגיש הפודקאסט הרב יהודה ברייער, נא שלחו מייל: [email protected]להרשמה לקבלת הפודקאסט מיד כשהוא יוצא שלחו לנו מייל לכתובת: [email protected]להרשמה לרשימת התפוצה שלנו בוואטצאפ, לחצו:https://chat.whatsapp.com/GzN7BJlDxmm.

ברוכים הבאים לפרק נוסף בפודקאסט “עתיקות” מבית “תוכן אחד”, עם יהודה ברייער מנהל בית המכירות "תפארת" והפעם מתארח ד״ר יוחאי בן־גדליה, מנהל "הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי" שבספרייה הלאומית בירושלים, לשיחה שמכניסה אותנו “מאחורי הקלעים” של עולם הארכיונים ואיך הוא מחזיק את הזיכרון ההיסטורי של העם היהודי והקהילות שלו.במהלך הפרק ד״ר בן־גדליה מסביר מה בעצם נקרא ארכיון לא רק משהו “היסטורי”, אלא גם תיעוד יומיומי מהנעשה בקהילה פנימה וההתנהלות שלה. השיחה נוגעת בהבדל בין תקופות שבהן הקהילה היהודית ניהלה את עצמה עם תקנות, בחירות, מסים פנימיים, פרוטוקולים ותפקידים לבין התקופה המודרנית שבה המדינה מתחילה להתערב ואז גם התיעוד משתנה כדוגמת רישומי לידות, נישואין, מפקדים ועוד.מכאן הם צוללים לעושר המפתיע של פנקסי קהילות וחברות - בתי דין, בתי כנסת, גבאים, חברות קדישא, “חברות” של לימוד וחסד, וגם מסמכים קטנים שמספרים סיפור גדול על סדרי החיים, מריבות מקומיות, ומה באמת עניין אנשים לפני מאות שנים.חלק מרתק במיוחד עוסק בגורל הארכיונים בזמני מלחמה - החרמות, צילום מסמכים, והעובדה שחומרים רבים הגיעו דווקא דרך ארכיונים כלליים ולא יהודיים. בחלק האחרון של הפרק השיחה עוברת לעיסוק בהתפתחות הכוללים בארץ ישראל, לא במובן המוכר כיום של כולל אברכים, אלא כגוף קהילתי-כלכלי. ד״ר בן־גדליה מסביר כיצד הכוללים נוצרו כפתרון ארגוני ליהודים שעלו לארץ ממקומות שונים, ובעיקר מאירופה, והיו צריכים מסגרת שתאפשר להם לקבל תמיכה כספית מהתפוצות.הנושאים שנדבר בפרק:מהו הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי בספרייה הלאומית ומה הוא אוסף בפועל.מה זה בכלל “ארכיון” זיכרון היסטורי מול תיעוד יומיומי לצורכי ניהול.האם ארכיונים הם תופעה ייחודית לעם היהודי או תופעה כלל־עולמית לאורך הדורות.מה מוצאים בארכיונים עתיקים מאוד - לוחות, שטרות ותעודות.ההבדל בין תקופות של אוטונומיה קהילתית לבין תקופות של מעורבות המדינה ברישום ובפיקוח.למה בקהילות לא תמיד נרשמו לידות, פטירות, ומה כן תועד - תקנות, פרוטוקולים, מיסים, תפקידים ופריבילגיות מהשלטון.איך פעלו קהילות באירופה - מבנה הנהגה, וחובות החבר כלפי הקהילה (מסים וציות לתקנות).עולם הפנקסים: פנקסי קהילה, בית דין, בית כנסת, גבאים, חברות קדישא וחברות שונות בתוך הקהילה.תיעוד לשוני ייחודי - כתיבה של שפות מקומיות באותיות עבריות, ומה אפשר ללמוד מזה.גורל ארכיונים בתקופות משבר - נאצים, קומוניזם, מלחמות, החרמות והצלה - ולמה היום סורקים ומנגישים הכול למחקר.ה"כוללים" בארץ ישראל כצינור תרומות קהילתי, איך הייתה ההתנהלות שם ואיזה פתרון הוא הביא ליהודי ארץ ישראל.לאתר https://did.li/dV7TYלערוץ ספוטיפיי: https://did.li/GEVrlלגוגל דרייב:https://did.li/8h2aaשליחת שאלות בתחום עתיקות או לפנייה ישירה למגיש הפודקאסט הרב יהודה ברייער, נא שלחו מייל: [email protected]להרשמה לקבלת הפודקאסט מיד כשהוא יוצא שלחו לנו מייל לכתובת: [email protected]להרשמה לרשימת התפוצה שלנו בוואטצאפ, לחצו:https://chat.whatsapp.com/GzN7BJlDxmm.

ברוכים הבאים לפרק מיוחד של "עתיקות" מבית תוכן אחד" המגיש יהודה ברייער מארח את הרב בנימין פנטליאט, חוקר יוחסין ובעיקר משפחות אשכנז יוצאי טבריה וצפת העתיקות ומחבר ספר בתחום. הרב פנטליאט יחשוף איך עובד תחום חקר היוחסין כיצד מגלים מוצא של משפחות, איזה רשימות מסייעות למצוא ייחוס משפחה, וכיצד כיום מגלים משפחות של לפני מאות שנים בזמן שלא היה רישומים מסודרים של משרד הפנים? הרב פנטילאט מסביר איך ייתכן שכמעט כל יהודי אשכנזי "צאצא של רש"י" או של הרמ״א, הב"ח והט"ז, ומה עומד מאחורי הסטטיסטיקה הזו. משם הוא פותח חלון לעולם המקורות: רישומי לידות ונישואין ישנים, פנקסי חברא קדישא, פנקסי מוהלים, כיתובי מצבות שנשמרו בקושי, ורישומים פרטיים על כריכות של סידור ותהילים – כל הפיסות הקטנות שמרכיבות סיפור של משפחה.בהמשך השיחה הם עוברים לבית העלמין האשכנזי בטבריה, אל למעלה מ־3,000 נפטרים, מצבות שנעלמו באדמה, פנקסים שנשמרו אצל חוקרים פרטיים, והספר המקיף שחיבר הרב פנטילט על הקהילה האשכנזית בעיר. משם הם קופצים גם לצפת – לבית עלמין מסובך ומפורק עוד יותר, לרעידות אדמה, לבורות קבורה חצובים בסלע ולחיפושים אחרי קברים של צדיקים ואנשי שם שנעלמו.הנושאים המרתקים בפרק:למה יוחסין חשוב לעם ישראל, וכיצד כולם "נכדים של רש"י".איך חוקרים את שורשי המשפחה – מסמכים רשמיים, פנקסי חברא קדישא, מצבות ורישומים בספרי קודש.ההבדל בין רישומי אוכלוסין במערב אירופה לבין פולין, אוקראינה ורומניה, ומתי בכלל התחילו לרשום לידות ופטירות.סיפורים על מצבות שנעלמו, קברים בלי שמות, ואנשים שנקברו בלי מצבה בגלל עוני, גלויות ומלחמות.בית העלמין האשכנזי בטבריה – פנקס החברא קדישא, אלפי שמות, מצבות שקועות באדמה, והמחקר שהפך לספר.בית העלמין בצפת – מדרונות, רעידות אדמה, קברים בלי סדר, חיפושים אחרי קברי צדיקים ואנשים מפורסמים.הפתעות במחקר יוחסין – משפחות שמגלות פתאום קשר לצדיקים, וגם סיפורים שלא נעים לגלות על העבר.איך הרב פנטילאט בעצמו הגיע לתחום, המשפחה שלו מטבריה וצפת, והתחושה של שליחות בשימור הזיכרון של הדורות.לאתר https://did.li/dV7TYלערוץ ספוטיפיי: https://did.li/GEVrlלגוגל דרייב:https://did.li/8h2aaשליחת שאלות בתחום עתיקות או לפנייה ישירה למגיש הפודקאסט הרב יהודה ברייער, נא שלחו מייל: [email protected]להרשמה לקבלת הפודקאסט מיד כשהוא יוצא שלחו לנו מייל לכתובת: [email protected]להרשמה לרשימת התפוצה שלנו בוואטצאפ, לחצו:https://chat.whatsapp.com/GzN7BJlDxmm.