Visit us at www.ProjectLikkuteiTorah.com for more resources and sponsorship opportunities.

ג. והנה, ביוה"כ נמשך המשכה שלמעלה בחי' מקיפים ופנימיים, שההמשכה היא מפנימיות ע"ק, בחי' עצם התענוג, ולכן עי"ז מתמלאים כל הפגמים שמבחי' מקיפים (לבושי כבוד כו', שהכפרה על זה בא מלמעלה) ופנימיים (מאכלי תאוות, שהכפרה עליהם הוא ע"י האדם, שהרי באו בפנימיות באדם, וכשמתפלל מעומקא דליבא הם מתעלים). וזהו ענין בגדי בד שהם בחי' גון עצמי, עצם התענוג דע"ק.

ולתוספת ביאור (כט, ב).בענין ההארה העצומה שלמעלה ממקיפים ופנימים, הנה כל ענין פנימי ומקיף שייך דוקא בבחי' הכלים, שאור פנימי בא בהם בפנימיות ואור מקיף סובב על הכלי ועל האור פנימי, אך למעלה מבחי' הכלים הוא בחי' אתה הוא הוי' לבדך. ובחי' זו נמשך ביוה"כ, ולכן נכנס הכהן גדול לקודש הקדשים, דקודש הוא בחי' מקיף ובחי' סובכ"ע, וקודש הקדשים הוא למעלה מבחי' סובב, וע"י גילוי מבחי' זו מתמלאים כל הפגמים שמסובב וממלא.

פרשת קדושיםוכי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל, ובשנה הרביעית גו': במדרש: מי יגלה עפר מעיניך אדה"ר כו' היינו שמצות ערלה הוא תיקון לחטא אדה"ר. והנה, בשנה הרביעית הפירות הם קודש העלולים לה', וענין ההילול הוא שאוא"ס מצד עצמו הוא למעלה מכל המדות, וע"י ההילול אנו ממשיכים שיבוא ויומשך המדות אלו, עד"מ כשכאדם בכעס ורוצים להמשיך את מדת חסדו, אזי מהללים את מדת חסדו. וזהו "ואתה קדוש יושב תהילות ישראל", שאוא"ס שמצד עצמו הוא קדוש ומובדל הנה הוא יושב ונמשך בבחי' גבול ע"י תהילות ישראל.ב. והנה הרמ"ז מפרש שבג' השנים הראשונות הפירות מקבלים מבחי' נה"י ובשנה הרביעית מקבלת מבחי' תפארת. והענין, שדיבור מקבל רק מחיצוניות המדות אך לא את עצם המדה, (וכמו שכשאדם בהתפעלות כעס גדול אינו יכול לדבר כלל, כי הדיבור אינו כלי לעצמיות המדה). אך אחר שנבנה הדיבור ע"י קבלתו מבחי' נה"י חיצוניות המדה נמשך בה מעצם המדות, מבחי' התפארת (וע"ד ההפרש באדם בין כשמדבר דברי חול לכשמדבר דברי חכמה), וזהו "ומהללים לשם תפארתך", שענין ההילול, כנ"ל, גורם המשכת האור, וזה נעשה ע"י בחי-' התפארת.

Sichos.net

Support the show

★ Support this podcast ★